"ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח". כך מתאר גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, בניוזלטר שהוציאה הקרן לאחרונה.

גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, סיכם את שנת 2024 כתקופה יוצאת דופן להיי-טק הישראלי, זאת על אף האתגרים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים שעמדו בפני המדינה. לדבריו, "רבים ניבאו קריסה כלכלית ובריחת מוחות, אך המציאות בשטח מוכיחה שההיי-טק הישראלי חזק וגמיש מתמיד."

קצוביץ' ציין כי בכנס הטרנדים והתחזיות השנתי של Fusion, בשיתוף עם קרן Vintage, הוצגו נתונים מרשימים המעידים על עמידות וצמיחה בתעשייה. השנה הסתיימה עם שיא כל הזמנים במיזוגים ורכישות של סטארט-אפים ישראליים, שהגיעו לסכום כולל של 10.5 מיליארד דולר, לצד עלייה בהיקף ההשקעות.

"השנה ביצענו מעל ל-30 השקעות בסטארט-אפים ישראליים," סיפר קצוביץ'. "ערכנו יותר מ-50 כנסים וסדנאות ליזמים ויזמות, והשקנו את דוח הפרה-סיד הראשון של תעשיית ההון-סיכון בישראל."

בין ההצלחות הבולטות של השנה, קצוביץ' הדגיש את רכישתה של חברת Innplay Labs על ידי פלייטיקה בסכום של כ-300 מיליון דולר, וכן סבבי גיוס משמעותיים של חברות כמו Agora, DigitalOwl, ScaleOps ו-Clarity. לדבריו, "החברות שהצליחו לגייס סכומים גדולים הן אלו שהפגינו מצוינות טכנולוגית."

נתוני הכנס הצביעו על כך שרוב הכספים שמגיעים להשקעות בהיי-טק הישראלי מקורם ברוכשים ומשקיעים זרים, בעיקר מארה"ב. קצוביץ' הדגיש את חשיבות השוק האמריקני להמשך צמיחת התעשייה המקומית.

לדבריו, מגמת הריכוזיות של ההשקעות בתחומים כמו סייבר ובינה מלאכותית נמשכת, אך קצוביץ' הדגיש את הצורך להרחיב את ההשקעות גם לתחומים חדשים ומגוונים. "תחומים כמו חקלאות-טק, טכנולוגיות בריאות ואנרגיה מתחדשת זוכים לפחות תשומת לב, אך הם קריטיים לעתיד הכלכלה הישראלית. אנו רואים פוטנציאל אדיר בתחום הבינה המלאכותית, אך גם זקוקים להשקעות ממשלתיות כדי להתחרות בזירה הגלובלית," הוסיף.

בנוסף לכך, קצוביץ' ציין את הגידול בשיתופי הפעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין תאגידים בינלאומיים. "בשנה האחרונה ראינו חברות כמו Nvidia ו-Salesforce משקיעות מיליארדי דולרים ברכישות של חברות ישראליות. שיתופי הפעולה הללו מדגישים את החשיבות של הכישרון המקומי בזירה הגלובלית," אמר.

תחום נוסף שצבר תאוצה הוא ההשקעות ב-Deep Tech וטכנולוגיות מתקדמות. "הדור הבא של הסטארט-אפים בישראל לא מתמקד רק בפתרונות מהירים, אלא גם בטכנולוגיות עמוקות שמשנות תעשיות שלמות. זהו שינוי מגמה שיכול להניב פירות משמעותיים בעתיד," הסביר קצוביץ'.

התעשייה גם מתמודדת עם אתגרים לא מעטים

קצוביץ' התייחס גם לאתגרים הפוליטיים והכלכליים שממשיכים להוות מכשול עבור התעשייה. "המצב הפוליטי השברירי משפיע על אמון המשקיעים, במיוחד בשוק ההון הזר. עלינו להבטיח יציבות כלכלית ופוליטית כדי לשמר את מעמדנו בזירה הבינלאומית."

האתגרים הניצבים בפני תעשיית ההיי-טק בישראל כוללים גם ירידה בכמות ההשקעות בשלבים מוקדמים, אשר מקשה על סטארט-אפים צעירים לקבל תמיכה ראשונית. בנוסף, התעשייה סובלת מהתרכזות יתר בתחומים ספציפיים, כמו סייבר, שמותירים תחומים מבטיחים אחרים ללא השקעה מספקת. "הפערים הללו עלולים לפגוע ביכולתנו להוביל בזירה הבינלאומית בעתיד," ציין קצוביץ'. אתגר נוסף הוא המחסור במענה מתאים לצרכים של תעשיות מתפתחות כגון אנרגיה ירוקה ובינה מלאכותית, הדורשות משאבים ותשתיות מתקדמות שאינן זמינות כיום. לדבריו, "שימור הכישרון המקומי והחזרת מוחות מבריקים שיצאו לחו"ל הם משימות קריטיות לשמירה על יתרוננו התחרותי."

לסיכום, קצוביץ' הביע תקווה ואופטימיות לגבי המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי, אך הדגיש את האחריות המשותפת של הממשלה והמגזר הפרטי לתמוך בתעשייה. "כדי לשמור על מעמדנו כ'אומת הסטארט-אפ', עלינו לאמץ גישה פרו-אקטיבית ולהשקיע בתחומים חדשים ובכישרונות הצעירים. עם התמדה וגישה נכונה, נוכל להמשיך להיות מקור להשראה עולמית," סיכם.

הפוסט סיכום 2024: ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מודיעה היום על צעד נוסף לקידום השקעות בחברות הזנק צעירות בישראל המתקשות לגייס הון ראשוני, עם פתיחת קול קורא למימון של הקמה עד שלושה מועדוני משקיעים פרטיים (אנג'לים), אשר יפעלו ליצירת פלטפורמות למשקיעים פרטיים להתאגד יחד, לסנכרן השקעות מצרפיות במיזמים טכנולוגיים בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה בשלביהם הראשוניים, להעניק להם תמיכה וערך מוסף של ידע עסקי וניהולי.

בנוסף יסייעו המועדונים למשקיעים בצדדים המשפטיים והפיננסיים הנדרשים, כולל היכרות עם חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע שאושר ביולי האחרון, ואשר כולל הטבות מס משמעותיות למשקיעים פרטיים בחברות הזנק, וכן בהגשות למסלולי רשות החדשנות או בחינת השקעת המימון הפרטי הנדרש בחברות שיאושרו על ידיה.

זוכי ההליך התחרותי יקבלו תמיכה בהקמה ובתפעול המועדון לתקופה של 3 שנים כשעבור כל אחת משנות הפעילות יהיו זכאים למענק של עד 900,000 ₪, ובסה"כ 2.7 מיליון ₪ לכל זוכה     .

בשנים האחרונות נרשמה ירידה במספר האנג'לים הפעילים בהשקעות בחברות בשלבי הפרה סיד והסיד בישראל. אלו השקעות ראשוניות החיוניות עבור הנבטה של חברות סטארט-אפ חדשות והתפתחות תעשיית ההייטק בישראל. על מנת לעודד ולהעלות את מספרן של חברות סטארט-אפ חדשות הקמות בישראל נדרשת התערבות ופעילות אקטיבית שתמשוך ותעודד משקיעים, מהארץ ומחו"ל, להשקיע בחברות ישראליות.

מחד, מלחמת חרבות ברזל, מעלה את הסיכון עבור משקיעים להשקיע בחברות ישראליות. מאידך, ניתוח של SNC על מצב האקוסיסטם בישראל לאחר מלחמת לבנון (2006) ומבצע צוק איתן (2014), ממחישים כי לאחר הלחימה חלה צמיחה והצלחה משמעותית מיד לאחר תקופות אלו, וכי מדובר בתקופה שהיא הזדמנות מצוינת להקמת חברות חדשות. בנוסף, העברתו של חוק תעשיות עתירות ידע, אשר כוללת תמריצי מס לאנג'לים, ביולי 2023, מהווה הזדמנות גדולה ומייצר תמריץ עבור משקיעים חדשים וקיימים להשקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות, ולזכות בהטבות מס משמעותיות.

כיום, מרבית האנג'לים בישראל משקיעים באופן אינדיבידואלי וישנן מעט מאד התארגנויות ("מועדונים") של קבוצות אנג'לים. משקיע פרטי בודד יכול לייצר השקעה אינהרנטית בסכומים קטנים יותר בחברה, הוא נחשף למספר מצומצם יחסית של חברות סטארט-אפ ויכולתו לבחון חברות מוורטיקליים נרחבים, שאינם מתחום מומחיותו, מוגבלת מאד. מועדון אנג'לים, לעומת זאת, מאפשר השקעה מצרפית של מספר משקיעים, מגדיל את סכום ההשקעה ובכך מגדיל את סיכוייה של החברה להצליח ולצמוח. מועדון אנג'לים מאפשר לחבריו להיחשף למספר רב יותר של חברות, מסקטורים מגוונים ונרחבים יותר, הודות לניסיון והמומחיות המשותפת של כלל חבר המועדון, ובכך לייצר תיק השקעות ריאליות מבוזר ואינדיבידואלי. בנוסף, המועדון מאפשר תהליך בדיקת נאותות נכון ומקצועי וניהול אופרטיבי מלא של ההשקעות.

לכן, התארגנות של אנג'לים למועדון יכולה לתת מענה ופתרון להגדלת מספר המשקיעים הפרטיים בשלבי הפרה-סיד והסיד בישראל.

הפוסט רשות החדשנות תממן הקמה של 3 מועדוני אנג’לים להשקעות בחברות דיפ טק בהשקעה של כ 9 מיליון ₪ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קרן הון הסיכון הירושלמית שאמפל הודיעה על השלמת גיוס בסך 30 מיליון דולר לקרן השניה שלה, שלפי הגדרתה מופנית לחברות דיפ-טק.

Champel Capital Impact Deep Tech Fund תתמקד באופן בלעדי בחברות ישראליות שנמצאות בסבב A, ותשקיע בסקטורים של פודטק, אגריטק, מדטק (Bio-convergence), תעשייה 4.0, פינטק ותחבורה (Mobility) ובתוך התחומים הללו הקרן מתעניינת בחברות דיפ-טק. הסגירה הראשונית של הקרן עומדת על כ-30 מיליון דולר, ובחודשים הקרובים צפויה הקרן להגדיל את הסכום. השותפים בקרן הם אריה בן-גיגי, משקיע הון סיכון יהודי מצרפת, ואמיר וייטמן, השותף המנהל הישראלי של הקרן. בין חברי הוועדה המייעצת של הקרן, ניתן למנות את אייל ולדמן, פרופ' עומר מואב, ליהי סקולר והלל פולד.

בראיון ל-CHIPORTAL מסביר ויטמן מהי ההגדרה שלפיה הם שופטים חברות דיפטק: "אני מאמין בדיפטק מיסודי, אני חושב שהשקעות בדיפטק יתנו את את ההחזרים הטובים ביותר על ההשקעה. יש ויכוח על ההגדרה מה זה דיפטק אבל בקרן שאמפל אנו מגדירים חברות דיפטק כחברות שקשה לחקות את הטכנולוגיה שלהן משום שיש להם מחסום לכניסה."

"אנחנו מתעניינים בחברות המגייסות בשלב A שכבר יש להן טכנולוגיה מוכחת שניתן להגדיר כדיפטק. אנחנו מוכנים לקחת הגדרה מרחיבה אבל אנחנו מדברים על טכנולוגיות שמייצרות חסמי כניסה גבוהים שהם לרוב תוצאה של מחקר אקדמי ארוך טווח. לדוגמה מהקרן הראשונה ניתן להראות את חברת אלף פארם שפיתחה פתרון לגידול תאי גזע של פרות כדי להפוך אותם לבשר מעבדה (ושניסוי על הטכנולוגיה הזו יתבצע בתחנת החלל הבינלאומית על ידי האסטרונאוט איתן סטיבה שימריא נכון לעכשיו ב-30 במרץ, א.ב.), או מצד שני חברות כמו -WE-CHARGE  שהצליחה למצוא פתרונות מורכבים לבעיה משמעותית – הטענה מרחוק. זו בעיה שהושקעו מיליארדי דולרים בפתרונה ללא הצלחה עד הפתרון של WE-CHARGE  . בקיצור אנחנו מחפשים פתרונות יוצאי דופן בעומק הטכנולוגיה לבעיות מורכבות שיפתחו שוק עצום. אנחנו נכנסים לתחומים כמו ראייה ממוחשבת שעל הפרק חברות עם פתרונות מאוד יצירתיים, שלקח הרבה זמן ואנרגיה כדי לפתח. אם הפתרונות טריוויאליים וכל הסיפור זה רק ביצוע בזה אנחנו פחות מתעניינים."

האם אתם נמצאים בקשר עם החממות של האוניברסיטאות?

וייטמן: "אנחנו משקיעי המשך. החברות שבתוך החממות באוניברסיטאות הן בשלב מוקדם יותר של פרה סיד וסיד. טכנולוגיה בפני עצמה היא לא ביזניס היא נועדה כדי לשרת מוצר בסופו של דבר ולכן אנחנו נכנסים בשלב יותר מאוחר כאשר הטכנולוגיות בשלות וכבר יש מוצר".

עומר בוחבוט, האנליסט הראשי של הקרן מוסיף: "אנחנו נמצאים עם גופים כמו ידע של מכון ויצמן וחברות יישום של אוניברסיטאות אחרות כדי להבין לאן הטכנולוגיות מתפתחות. בכל מקרה מדובר בטכנולוגיות שיהיו רלוונטיות לא לעכשיו אלא לעוד שנה וחצי שנתיים,אבל טוב להכיר את הסביבה ואת המגמות הטכנולוגיות."

בכמה חברות אתם מתכננים להשקיע בקרן החדשה?

וייטמן: "אנחנו רוצים להשקיע בעד 15 חברות בקרן הנוכחית. גייסנו 30 מיליון דולר אבל זה רק השלב הראשון. אנחנו רוצים לגייס הרבה יותר. " בתשובה לשאלה נוספת של CHIPORTAL אמר וייטמן כי כבר מסתמנות שלוש הזדמנויות השקעה של הקרן בחברות סטארט-אפ".

מה העדפות שלכם?

וייטמן: "אנחנו מתכננים להשקיע בין 25-33% מהון הקרן בחברות בתחום האגריטק והפודטק, עוד כ-25% בטכנולוגיות עמוקות בביוטכנולוגיה, ובשאר הכסף נחפש הזדמנויות אפשריות בפינטק, אינשורטק, תחבורה וניידות, וכן תעשייה 4.0"

ומוסיף בוחבוט: "אנחנו מחפשים כעת חברות להשקעה שכפי שאמיר ציין, נמצאות במהלך פיתוח רציני שאי אפשר לעקוף באמצעות 50 מתכנתים בכמה חודשים, וכאמור פתרונות לדברים שיש בהם צורך."

הפוסט אמיר וייטמן, קרן שאמפל: "נשקיע בדיפ-טק: חברות שפיתחו טכנולוגיות שפותרות בעיות משמעותיות ויצרו חסמי כניסה גבוהים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתחילת המפגש חשף שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי הייטק ומנחה המפגש, נתונים שנאספו ע"י חברת המחקר  SOSV Analysis ובהם נמצא כי אחת מכל חמש חברות  יוניקורן היא חברת Deep Tech. ישומים הנכללים בתחום ה-Deep Tech כוללים בינה מלאכותית, רובוטיקה, בלוקצ'יין, חומרים מתקדמים, יצור מתקדם, פיתוח תרופות ומכשור רפואי, פוטוניקה, אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה, מחשוב קוונטי.

כתוצאה מעלייה במספר חברות ה- Deep Tech  הוקמו בשנים האחרונות גם קרנות הון סיכון המתמקדות בהשקעות בתחום זה  בינהן קרן חדשה שגייסו ליפ בו טאן ויאנג סון בהיקף של 550  מליון דולר, באירופה הוקמו לאחרונה שתי קרנות הון סיכון המתכוונות להתמקד ב- Deep Tech ובישראל קרן ההון סיכון Grove Ventures  של דב מורן כבר הכריזה על עצמה כקרן ה- Deep Tech  הראשונה של ישראל .

גם קאי פו לי, מי שהיה בעבר מנכ"ל גוגל בסין וכיום מנהל את קרן ההשקעות Sinovation Venture כתב בספרו רב המכר "AI Superpowers"   כי "הגל הבא של השקעות ויזמות יהיה בתחום ה- Deep Tech , המתייחס להתקדמות הגדולה בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ובלוקצ'יין".

בשנת 2020 הסתכמו ההשקעות במגזר ה- –DeepTech בכ-33 מילארד דולר בארה"ב, עוד כ-9.5 מילארד דולר הושקעו בחברות אירופאיות וההערכות הן כי בסין לבדה הושקעו בשנת 2020 כ-20 מילארד דולר בחברות Deep Tech . גם אצלינו בישראל ניתן לראות גידול משמעותי בהשקעות בחברות Deep Tech . אם בשנת 2020 הסתכמו סך השהקעות בחברות Deep Tech ב-1.6 מילארד דולר הרי שבשנת 2021 הן כבר הגיעו ל -4.2 מילארד דולר. עליה של קרוב ל-60% בתוך שנה אחת.

במפגש הסיליקון קלאב השתתפו למעלה מ-100 מנהלים הייטק בכירים. כמו כן, הרצו במפגש כמה מבכירי התעשיה כולל דב מורן, יזם סדרתי ושותף מנהל קרן Grove Ventures, שי כהן ממקימי מלאנוקס וכיום מנכ"ל חברת ה- Deep Tech  המסקרנת פרוטאנטקס , גדעון בן צבי, מנכ"ל ואלנס (ממציאי הקויקשנרי וממקימי (Briefcam וכן אבי בקל, מייסד שותף ומנכ"ל TriEye ,ליאור אביטן, מייסד שותף ומנכ"ל Ultrawis, ועומרי שטיין, מייסד שותף ומנכ”ל   ReSight.

הפוסט אחת מכל חמש חברות יוניקורן היא חברת Deep Tech הופיע לראשונה ב-Chiportal.