רונן לווינגר, מנכ"ל DustPhotonics, הקדיש את הרצאתו בכנס ChipEx2026 לאחד האתגרים המרכזיים של עידן הבינה המלאכותית: החיבוריות בתוך מרכזי הנתונים. לדבריו, מאחורי ההתקדמות המהירה של מודלי AI עומדות תשתיות ענק של GPU, מתגים, שרתים, אחסון ורשתות תקשורת. ככל שהמערכות גדלות, כך הופכת האופטיקה לרכיב חיוני יותר. לא רק כאמצעי לחיבור בין מרכזי נתונים, אלא כחלק בלתי נפרד מארכיטקטורת המחשוב עצמה.

DustPhotonics פועלת בתחום פוטוניקת הסיליקון ומפתחת מוצרים וטכנולוגיות לתקשורת אופטית במרכזי נתונים של AI וענן. החברה מציגה את עצמה כמפתחת פלטפורמות Silicon Photonics שמיועדות לייצור בנפחים גבוהים, לרוחב פס גבוה יותר, למהירויות גבוהות יותר, ולהפחתת עלות וצריכת הספק. באתר החברה מופיע רונן לווינגר כמנכ"ל וכחבר דירקטוריון. (DustPhotonics)

מ־Scale-Out ל־Scale-Up: שתי צורות של רעב לחיבוריות

לווינגר הסביר כי כדי להבין את הצורך באופטיקה צריך להבחין בין שני מושגים מרכזיים בעולם מרכזי הנתונים: Scale-Out ו־Scale-Up. Scale-Out הוא המודל הקלאסי של הרחבת מרכז נתונים: מוסיפים עוד שרתים, עוד מדפים, עוד שורות ועוד ציוד תקשורת, ומחברים את כולם לרשת גדולה יותר. זהו המודל שאפיין מרכזי נתונים גם לפני גל ה־AI הנוכחי.

Scale-Up, לעומת זאת, מתאר את הגדלת יחידת המחשוב עצמה. בעבר הדבר התבטא בהוספת ליבות CPU למערכת אחת. כיום, בעידן ה־AI, מדובר בחיבור מספר גדול של GPU ליחידת מחשוב אחת, עם רשת פנימית מהירה מאוד. לווינגר הזכיר כי מערכות הדור החדש כבר מחברות עשרות GPU יחד, והמגמה היא להמשיך להגדיל את יחידת המחשוב למספרים גבוהים יותר.

שני הכיוונים האלה מובילים לאותה תוצאה: הרבה יותר תעבורת נתונים. במערכות AI גדולות, המאיצים אינם עובדים בבידוד. הם צריכים להעביר ביניהם משקלי מודלים, נתוני אימון, תוצאות ביניים ומידע בקרה בקצב גבוה ובאמינות גבוהה. אם החיבוריות אינה עומדת בקצב, גם המאיצים החזקים ביותר עלולים להמתין לנתונים. לכן האופטיקה עוברת משולי המערכת אל מרכז הדיון.

לדברי לווינגר, החיבוריות האופטית כבר ממלאת תפקיד משמעותי במרכזי נתונים גדולים, אך גל ה־AI מגדיל את הצורך בה בקפיצה נוספת. ככל שהמערכות עוברות ל־Scale-Up גדול יותר ול־Scale-Out רחב יותר, כמות האופטיקה במרכזי הנתונים צפויה לגדול באופן משמעותי.

פוטוניקת סיליקון כפתרון תעשייתי, לא רק מחקרי

הטכנולוגיה המרכזית שבה עוסקת DustPhotonics היא פוטוניקת סיליקון. הרעיון הוא להשתמש בתהליכי ייצור מוכרים מתעשיית השבבים כדי לייצר רכיבים שמוליכים, מעבדים ומעבירים אור על גבי שבב. במקום לבנות מערכות אופטיות גדולות ונפרדות, ניתן לשלב פונקציות אופטיות בתוך רכיבים קומפקטיים יותר, שמתאימים לייצור סדרתי ולשילוב במרכזי נתונים.

היתרון של פוטוניקת סיליקון הוא ביכולת לשלב רוחב פס גבוה, צריכת הספק נמוכה יותר, עלות נמוכה יותר ויכולת הגדלה לנפחים גבוהים. עבור מרכזי נתונים ל־AI, אלה אינם יתרונות שוליים. הם קובעים אם ניתן להמשיך להגדיל את המערכות בלי להיתקל במגבלות של חום, הספק, שטח ועלות.

לווינגר הדגיש בהרצאה כי DustPhotonics אינה מתמקדת בכל היישומים האפשריים של הטכנולוגיה, אף שאפשר למצוא טכנולוגיות דומות גם בלידארים, חיישנים ויישומים אופטיים אחרים. הבחירה האסטרטגית של החברה היא מרכזי נתונים וחיבוריות מהירה. זהו המקום שבו הצורך התעשייתי ברור במיוחד, ושבו הביקוש גדל עם כל דור חדש של מערכות AI.

החברה עצמה מסבירה כי פוטוניקת סיליקון נועדה להתמודד עם צרכים גדלים של מרכזי נתונים ל־AI ולהיפר־סקייל, באמצעות רכיבים שמספקים רוחב פס גבוה יותר, מהירויות גבוהות יותר, עלות נמוכה יותר וצריכת הספק נמוכה יותר. (DustPhotonics)

האופטיקה מתקרבת לשבב

אחד השינויים המרכזיים שעליהם דיבר לווינגר הוא המעבר מן האופטיקה בקצה הכרטיס אל אופטיקה קרובה יותר לשבב. במערכות רבות כיום משתמשים עדיין במודולים אופטיים נשלפים, Pluggable Optics, שממוקמים בקצה הלוח או בחזית השרת והמתג. זהו פתרון בשל, נוח לתחזוקה ובעל שרשרת אספקה קיימת. אבל ככל שקצב הנתונים עולה, האות החשמלי צריך לעבור מרחק משמעותי יותר עד שהוא מומר לאור, והמרחק הזה עולה בהספק ובמורכבות.

כאן נכנסות לתמונה שתי גישות חדשות: Near-Package Optics ו־Co-Packaged Optics. ב־Near-Package Optics, המנועים האופטיים ממוקמים על הלוח קרוב מאוד לשבב המרכזי, למשל GPU או ASIC של מתג. ב־Co-Packaged Optics, הרכיבים האופטיים משולבים ממש לצד השבב באותה חבילת אריזה. לפי DustPhotonics, התעשייה בוחנת כיום שלוש ארכיטקטורות עיקריות — Pluggable Optics, Co-Packaged Optics ו־Near-Package Optics — כאשר לכל אחת מהן יש פשרות שונות בין הספק, מורכבות אריזה ויכולת תחזוקה.

לווינגר הציג את המגמה הזו כחלק טבעי מהתפתחות מרכזי הנתונים. ככל שמרכז הנתונים הופך ליחידת מחשוב אחת גדולה, האופטיקה צריכה להתקרב אל מוקדי העיבוד. המטרה היא לקצר את המסלול החשמלי, להפחית צריכת הספק, להגדיל רוחב פס ולאפשר למערכות AI לפעול בקנה מידה גדול יותר.

DustPhotonics מציינת כי Near-Package Optics מציבה מנועים אופטיים בקרבת ה־GPU או ה־ASIC, וכך מקצרת את החיבור החשמלי בין השבב לאופטיקה. החברה מציגה את הגישה הזו כפשרה מעשית שמציעה חלק מיתרונות ה־CPO, אך עם מורכבות ייצור ותפעול נמוכה יותר.

עסקת Credo ממחישה את חשיבות התחום

ההרצאה של לווינגר התקיימה על רקע עסקת ענק שמדגישה את העלייה בחשיבות התחום. באפריל 2026 הודיעה Credo Technology כי חתמה על הסכם לרכישת DustPhotonics. לפי ההודעה הרשמית, Credo תרכוש את החברה תמורת 750 מיליון דולר במזומן וכ־0.92 מיליון מניות Credo, עם אפשרות לתמורה נוספת של עד כ־3.21 מיליון מניות, בהתאם לעמידה באבני דרך פיננסיות. העסקה צפויה להיסגר ברבעון השני של 2026, בכפוף לתנאים המקובלים ולאישורים רגולטוריים.

Credo הסבירה כי הרכישה תכניס אליה טכנולוגיית Silicon Photonics Photonic Integrated Circuit, ותאפשר לה להרחיב את פורטפוליו החיבוריות האופטית שלה עבור 800G, 1.6T ו־3.2T, כולל Near-Package Optics ו־Co-Packaged Optics. החברה ציינה כי השילוב בין SerDes, DSP, פוטוניקת סיליקון ואינטגרציית מערכת יאפשר לה לספק פתרונות חיבוריות מקצה לקצה לרשתות Scale-Out ו־Scale-Up של תשתיות AI.

המשמעות עבור DustPhotonics ברורה: החברה הישראלית עוברת ממעמד של ספקית טכנולוגיה ייעודית לשחקנית בתוך פלטפורמת חיבוריות רחבה יותר. עבור השוק, העסקה ממחישה כי חיבוריות אופטית אינה עוד רכיב משלים. היא הופכת לחלק מרכזי ממפת הדרכים של תשתיות AI.

לווינגר סיכם את הרצאתו במסר אופטימי. לדבריו, הביקוש הגובר לאופטיקה הוא בשורה טובה לחברות שעוסקות בחיבוריות, בפוטוניקה ובשבבים אופטיים. ככל שמרכזי הנתונים נעשים גדולים יותר, וככל שמערכות ה־AI דורשות יותר תעבורת נתונים, כך גדל הצורך בפתרונות שיכולים להעביר מידע מהר יותר ובצריכת הספק נמוכה יותר.

המסר המרכזי מן ההרצאה הוא שתשתיות AI אינן נבנות רק ממאיצים חזקים יותר. הן נבנות גם מן היכולת לחבר ביניהם. אם בעשור הקודם השאלה המרכזית הייתה כמה כוח עיבוד אפשר להכניס לשבב, הרי שבעשור הקרוב השאלה תהיה גם כמה מהר, כמה רחוק ובאיזו יעילות אפשר להזיז את הנתונים בין כל רכיבי המערכת. עבור חברות כמו DustPhotonics, זו בדיוק נקודת ההזדמנות.

הפוסט רונן לווינגר מ־DustPhotonics: אופטיקה תהפוך לצוואר הבקבוק הבא של מרכזי הנתונים ל־AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחרי הדיווחים המוקדמים מאתמול על מגעים מתקדמים למכירת DustPhotonics, יצאה אמש ההודעה הרשמית: חברת השבבים האמריקאית Credo Technology תרכוש את החברה הישראלית בעסקה הכוללת 750 מיליון דולר במזומן וכ־0.92 מיליון מניות של Credo, עם אפשרות לתמורה נוספת של עד כ־3.21 מיליון מניות בכפוף לעמידה ביעדים פיננסיים. לפי ההודעה, השלמת העסקה צפויה ברבעון השני של 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים. (Credo Technology Group)

DustPhotonics, שנוסדה ב־2017 ופועלת במודל fabless, מפתחת שבבי PIC לפוטוניקת סיליקון עבור משדרים־מקלטים אופטיים מהירים. לפי Credo, החברה מעסיקה כ־70 עובדים ובנתה פורטפוליו מוצרים בקצבים של 400G, ‏800G ו־1.6T, עם מפת דרכים ל־3.2T. באתר החברה היא מציגה משפחות מוצרים כמו Oz ו־Tamar, המיועדות ליישומי AI ולדאטה־סנטרים היפרסקייליים. (Credo Technology Group)

פוטוניקת סיליקון נחשבת כיום לאחד התחומים הקריטיים ביותר בתשתיות AI, משום שהיא מאפשרת להעביר כמויות אדירות של נתונים באמצעות אור, בתוך מודולים אופטיים ובין שרתים, מתגים ומאיצים. DustPhotonics מדגישה כי הפלטפורמה שלה מיועדת לספק רוחב פס גבוה יותר, עלות נמוכה יותר וצריכת חשמל נמוכה יותר, בין היתר באמצעות טכנולוגיית L3C לשילוב לייזרים על גבי סיליקון והפחתת הפסדי צימוד. במוצרים החדשים שלה היא כבר פונה ישירות לשוק של 800G ו־1.6T עבור עומסי AI ומרכזי נתונים גדולים. (DustPhotonics)

למה קרדו קונה דווקא עכשיו

מבחינת Credo, זו אינה רק רכישת טכנולוגיה אלא מהלך אסטרטגי שמטרתו להכניס הביתה רכיב שנחשב יסודי בפלטפורמת ה־ZeroFlap האופטית שלה. בהודעה הרשמית הסבירה החברה כי הכנסת יכולות ה־SiPho PIC פנימה אמורה לצמצם תלות בספקים חיצוניים, להאיץ מחזורי פיתוח ולשפר את מבנה העלויות בהיקפי ייצור גדולים. יחד עם טכנולוגיות ה־SerDes וה־DSP של Credo, העסקה אמורה לאפשר לה להציע פתרון קישוריות שלם יותר, מהחיבור החשמלי ועד האופטי, ומהשבב ועד האשכול. (Credo Technology Group)

העיתוי גם אינו מקרי. Credo נמצאת בעצמה בתקופת צמיחה חריגה: החברה דיווחה על הכנסות של 436.8 מיליון דולר בשנת הכספים 2025, עלייה של 126% משנה לשנה. ברבעון השלישי של שנת הכספים 2026 היא כבר דיווחה על הכנסות של 407 מיליון דולר, ובתחזית לרבעון הרביעי מסרה כי היא מצפה להכנסות של 425 עד 435 מיליון דולר. בסוף ינואר 2026 היו בקופתה 1.3 מיליארד דולר במזומן ובהשקעות קצרות טווח. (ביזנסווייר)

השוק אהב את העסקה. מניית Credo נסחרה ב־14 באפריל בעלייה של כ־15.8% לעומת הסגירה הקודמת, לאחר שכבר טיפסה במהלך היום לשיא תוך־יומי של 162.94 דולר. בניגוד לתגובה הרגילה שבה מניית הרוכשת נחלשת לאחר עסקת רכישה, כאן השוק קרא את המהלך כהרחבה ישירה של החשיפה של Credo לתשתיות AI אופטיות. (Barron's)

לא רק אקזיט, אלא סימן לכיוון השוק

מבחינת התעשייה הישראלית, העסקה היא הרבה יותר מאקזיט נקודתי. היא משקפת את השינוי שעובר שוק התקשורת לדאטה־סנטרים: אם בעבר מרכז הכובד היה ב־SerDes, בכבלים ובמודולים נשלפים, כעת גדל החשיבות של אינטגרציה עמוקה בין אלקטרוניקה, DSP, לייזרים ושבבי פוטוניקה משולבת. במילים אחרות, ככל שאשכולות AI גדלים, האתגר אינו רק כוח העיבוד של המאיצים אלא גם הדרך להזיז נתונים ביניהם במהירות, בהשהיה נמוכה ובצריכת חשמל סבירה.

זו בדיוק הנקודה שבה DustPhotonics נכנסת לתמונה. החברה פיתחה במשך השנים שכבת טכנולוגיה שמאפשרת להקטין את מורכבות המודולים האופטיים ולייעל את המערכת ברמת הביצועים, ההספק והעלות. עבור Credo, שכבר נהנתה מצמיחה מהירה הודות לדרישה לקישוריות AI, הרכישה מעניקה לה בעלות ישירה על אחד המרכיבים החשובים ביותר בדור הבא של התשתיות האופטיות. עבור DustPhotonics, המשמעות היא מעבר מפעילות עצמאית של ספקית שבבי פוטוניקה לשילוב בתוך שחקנית אמריקאית שנסחרת בנאסד״ק ומבקשת להפוך לספקית מקצה לקצה של קישוריות ל־AI.

צריך גם לזכור שהחלק העתידי של העסקה עדיין מותנה בביצועים, ושהחברה הרוכשת עצמה מסווגת חלק מהתחזיות שלה כתחזיות צופות פני עתיד. כלומר, ההבטחה גדולה, אבל גם כאן ההצלחה תימדד בסופו של דבר ביכולת לשלב את הטכנולוגיה של DustPhotonics במוצרים מסחריים, להרחיב את המכירות אצל לקוחות היפרסקייל ולהוכיח שהיתרון בפוטוניקת סיליקון אכן מתורגם להכנסות ולרווחיות. ובכל זאת, במבט רחב, העסקה הזו היא סימן ברור נוסף לכך שפוטוניקת סיליקון עברה מהגדרה של טכנולוגיה מבטיחה להגדרה של תשתית אסטרטגית.

הפוסט קרדו רוכשת את DustPhotonics בעסקה שיכולה להסתכם ב 1.3 מילארד ד' מהם 750 מיליון ד' במזומן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית Dust Photonics מנהלת מו״מ מתקדם למכירתה, בעסקה שמוערכת במאות מיליוני דולרים. בשלב זה אין אישור רשמי מצד החברה או מצד רוכשת אפשרית, ולכן יש להתייחס לדיווח בזהירות. לפי הפרסום, בין הרוכשות הפוטנציאליות עשויות להיות אינטל, אנבידיה או אמזון. כך דיווח אתר כלכליסט.

Dust Photonics, שהוקמה ב־2017, פועלת בתחום הסיליקון־פוטוניקס ומפתחת טכנולוגיה המשלבת רכיבים אופטיים ישירות על גבי שבבי סיליקון, כדי לאפשר תעבורת נתונים מהירה מאוד בצריכת אנרגיה נמוכה. סדרת השבבים Carmel של החברה מיועדת לקצבים של 400 גיגה־ביט, 800 גיגה־ביט ואף 1.6 טרה־ביט לשנייה — נתונים שממחישים מדוע התחום הפך קריטי בעידן הדאטה סנטרים של הבינה המלאכותית.

החברה גייסה מאז הקמתה יותר מ־100 מיליון דולר. בין הדמויות הבולטות בה נמצאים היו״ר אביגדור וילנץ, וכן המייסדים בן רובוביץ׳, ד״ר קובי השרוני, אמיר גרון ויואל שטרית. ב־2021 ביצעה החברה פיבוט אסטרטגי והתמקדה בפיתוח שבבים, מהלך שקיבל חיזוק נוסף על רקע הדגש שהעניק ג׳נסן הואנג לפוטוניקה בוועידת GTC האחרונה כחלק מרכזי בתשתיות העתיד של AI.

הפוסט דיווח: Dust Photonics במו״מ מתקדם למכירתה על רקע הביקוש הגובר לפוטוניקה בדאטה סנטרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות פלישת אלפי אנשי חמאס ל-21 יישובים וכמה מחנות צבא בעוטף ורצח של כ- 1,400 ישראלים, נערכנו גם אנחנו ב-CHIPORTAL למצב החרום. במסגרת מדור זה אנו משתפים אתכם קוראינו בראיונות עם בכירים בתעשייה המספרים איך המלחמה תפסה אותם ואת החברה שהם מנהלים וכיצד הם תורמים למאמץ המלחמתי. הפעם מתראיין למדור רונן לווינגר מנכ"ל Dustphotonics.

"חברת Dustphotonics  מתכננת ומייצרת שבבים אופטיים ו-IP של סיליקון פוטוניקס בתחום של תקשורת אופטית מהירה.  יש לנו IP ואנחנו מוכרים מוצרים."

מה מצב החברה שלכם? איך מורל העובדים?

לווינגר" החברה מונה 50 איש כאשר בין 10 ל- 15 מהם אחוז מגויסים בכל זמן נתון. חזרנו לעבוד מאה אחוז במשרדים החל מה9/10 החלטנו להחזיר את כל העובדים. כמובן שבשלושת השבועות הראשונים היו חלק מהאנשים שעבדו ימים יותר קצרים או יום מהבית בגלל סידורי הילדים. מאז שסידורי הילדים חזרו אנחנו חזרנו לפעילות מלאה מהמשרדים. אנחנו חברה שמאמינה בלעבוד מהמשרדים אז לא היינו היברידים ממילא."

"לא היו פגיעות במעגל הראשון או השני לא חטופים ולא הרוגים או פצועים. עם זאת בנוסף למגוייסים יש עובדים שיש להם ילדים או קרוב משפחה אחר מדרגה ראשונה בצבא."

באשר למורל העובדים, הוא בסך הכל טוב. אנחנו עורכים ארוחה שבועית משותפת לכל עובדי החברה כדי ליצור את הביחד של כולם. מעבר לזה הזמנו פסיכולוגית שעשתה איתנו שיחה איך להתמודד עם המצב גם עם הילדים, וגם עם עצמנו כמובן, אבל הכי חשוב, העבודה מאפשרת להם לא להיצמד ולא לחשוב כל היום על החדשות הקשות."

"לא היו השפעות לא מבחינת לקוחות ולא מבחינת שרשרת האספקה. אפילו הצלחנו במהלך המלחמה לטוס ללקוחות וגם סגרנו אפילו הסכם במהלך החודש האחרון. זו אינדיצקיה לכך שהחברה לא נפגעה לא בעסקים ולא ביכולת הביצוע. עם פחות אנשים אתה עובד יותר קשה, שחיקה יותר גדולה. עושים את כל מה שצריך כדי שהחברה והעסקים לא יפגעו."

"את השבבים אנו מייצרים בחברת טאואר שהיא המובילה לתחום הסיליקון פוטוניקס, אם כי הייצור לא נעשה במפעל בישראל אלא במפעל ייעודי לכך בארה"ב."

האם אתם זקוקים לסיוע בכח אדם או בכל דבר אחר?

"אנחנו ממשיכים לגייס. נמצאים עכשיו בשלב של גדילה. החברה חתמה על מספר חוזים גדולים עם לקוחות אנחנו בשלב של גדילה שהתחילה עוד לפני המלחמה ואנחנו ממשיכים. אנחנו מגייסים מהנדסים, טכנאים, מפעילים במעבדה."

האם יצא לכם לתרום למען חיילי צה"ל או מפוני העוטף?

"החברה יוצאת ביום ראשון הקרוב לקטיף של פירות ליד אשדוד. לא מכבר עשינו קניה מרוכזת של ירקות ופירות שהגיעו מאיזור העוטף ומהצפון עבור העובדים לתמיכה בחקלאות בתקופה הזאת. וגם עשינו פעילות עם ילדים מהעוטף שהגיעו למלונות בירושלים ארגנו להם ימי הולדת ל17 ילדים עם חבילות מתנות אירוע הופעה. חלק מהעובדים השתתפו וגם החברה תרמה."

האם קיבלתם תגובות מלקוחות/שותפים עסקים ברחבי העולם?

"קיבלנו בימים הראשונים המון תגובות של תמיכה גם ממשקיעים גם מלקוחות וגם מספקים במייל בווסטאפ תגובות מאוד חמות אפילו בכתב קיבלנו יחד עם חבילה שהגיעה מאחד הלקוחות."

הפוסט תעשיה במלחמה: רונן לווינגר מנכ"ל Dustphotonics –  ארגנו ימי הולדת ל-17 ילדים שפונו מהעוטף הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השקעה זו, בסך 33 מיליון דולר , הובלה על ידי Greenfield Partners, אשר מצטרפים למשקיעי סבב B של DustPhotonics Intel Capital, היזם הוותיק אביגדור וילנץ ואחרים. בנוסף, החברה גם הודיעה כי השלימה ארגון מחדש כדי לתמוך בכיוון האסטרטגי והעסקי שלה. החברה תמקד את משאביה בפתרונות סיליקון פוטוניקה ותוציא בהדרגה את קו מוצרי המשדרים שלה. כחלק ממהלך זה, רונן לווינגר, נשיא DustPhotonics, קיבל את תפקיד המנכ"ל. בן רובוביץ', המנכ"ל הקודם של החברה, פרש מתפקידו ויוביל את הצד העסקי של החברה.

עד כה התמקדה החברה בפיתוח וייצור מכשירי קשר אופטיים. הטכנולוגיה תוכל לשמש אותם גם כדי לשלב ביעילות לייזרים מסוג אינדיום פוספיד בתוך מעגלי סיליקון פוטוניקס, ובכך יוכלו להעביר לתחום האופטי מערכות שעד כה יוצרו בטכנולוגיות סיליקון סטנדרטיות.

הפיתוח והייצור של פתרונות סיליקון פוטוניקס גדלו במורכבות בשנים האחרונות, בשל הגידול האקספוננציאלי של קצבי הנתונים עם כל דור טכנולוגי. DustPhotonics מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות מדרגיות בעלות צפיפות גבוהה, הספק נמוך יותר ואמינות גבוהה יותר כדי לענות על צרכים אלה. טכנולוגיית השילוב של InP Laser to Silicon Photonics של החברה תספק בידול ערך משמעותי המאפשר ביצועים מעולים לתמיכה בקצבים של 800 גיגהביט לשניה, ו-1.6 טרהביט לשניה.

"ההשקעה האחרונה הזו והשינויים הארגוניים יאפשרו לנו לנצל הזדמנויות עסקיות חדשות ולהמשיך להתמקד במתן שירות לדרישות האסטרטגיות של לקוחותינו. טכנולוגיית הסיליקון הפוטוניקה המשבשת שלנו מטפלת בבעיות המרכזיות והמאתגרות ביותר שלהם, ויוצרת סיליקון ניתנת להרחבה וחסכונית. פוטוניקה ומניעה אותה כפתרון המיינסטרים עבור שווקי הענן והטלקום", אמר רונן לווינגר , מנכ"ל DustPhotonics. "אנו נרגשים מהאמון המתמשך של המשקיעים שלנו בכיוון האסטרטגי שלנו".

"עם ההתפתחות המהירה של שווקי הקישוריות ואופטיקה הסיליקון, יש צורך הולך וגובר בטכנולוגיות חדשניות. DustPhotonics ממוקמת היטב בחזית פיתוח טכנולוגיית הסיליקון פוטוניקה ואנו נרגשים לקחת חלק במסעם", אמר יהודה דורון , שותף מנהל בגרינפילד פרטנרס.

הפוסט DustPhotonics גייסה 33 מיליון דולר מאינטל קפיטל ומהיזם אביגדור וילנץ ומשנה תחום מיקוד לסיליקון פוטוניקס הופיע לראשונה ב-Chiportal.