פעילות התקשורת של אנבידיה רשמה ברבעון השני של שנת הכספים 2027 רבעון שיא נוסף. החברה אינה מפרסמת עוד את הכנסות התחום בסכום נפרד, אולם הנתונים שמסרה בשיחת המשקיעים מאפשרים להעריך כי הן הגיעו לכ־17.5 מיליארד דולר – עלייה של כ־18% לעומת הרבעון הקודם.

מדובר בפעילות הנשענת במידה רבה על הטכנולוגיות ועל צוותי הפיתוח של מלאנוקס הישראלית, שאנבידיה רכשה בשנת 2020 תמורת כ־6.9 מיליארד דולר. בין מוצריה נמנים מתגי Spectrum, כרטיסי התקשורת ConnectX, מעבדי התשתית BlueField ורשתות InfiniBand ו־Spectrum-X Ethernet.

חשוב להדגיש: 17.5 מיליארד דולר אינם מכירות שבוצעו בישראל ואינם נתון חשבונאי רשמי של אנבידיה ישראל. זהו אומדן להכנסות הגלובליות של תחום התקשורת, שחלק גדול מהטכנולוגיה והפיתוח שלו מקורו בישראל.

כיצד חושב הנתון

ברבעון הקודם התקרבו הכנסות התקשורת של אנבידיה ל־15 מיליארד דולר. בדוח האחרון שינתה החברה את אופן הצגת ההכנסות ואיחדה את פעילות המחשוב והתקשורת, ולכן לא פרסמה סכום נפרד לתקשורת.

בשיחת המשקיעים אמרה סמנכ״לית הכספים קולט קרס כי פעילות התקשורת רשמה רבעון שיא וכי הכנסותיה גדלו ב־18% לעומת הרבעון הקודם. החלת שיעור הצמיחה הזה על הנתון הקודם מביאה לאומדן של כ־17.5 מיליארד דולר.

הסכום מייצג מעט יותר מ־18% מכלל הכנסות אנבידיה ברבעון, שהסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר.

מאחר שהחברה לא מסרה את נקודת המוצא המדויקת ולא פרסמה טבלת הכנסות נפרדת, יש להתייחס ל־17.5 מיליארד דולר כאומדן מעוגל ולא כאל נתון רשמי.

Spectrum-X גדלה פי 2.6 בתוך שנה

קרס ציינה כי מכירות פלטפורמת Spectrum-X Ethernet גדלו פי 2.6 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet ממשפחת Spectrum עם כרטיסי SuperNIC, ובהם דורות של ConnectX ו־BlueField, וכן תוכנה לניהול עומסים, ניתוב אדפטיבי ובקרת גודש. המערכת מיועדת לחבר מספר גדול של מאיצי AI תוך צמצום הזמן שבו המעבדים ממתינים להעברת נתונים.

רבים מהרכיבים המרכזיים בפלטפורמה פותחו בישראל, על בסיס הפעילות שהקימה מלאנוקס ביקנעם. גם גילעד שיינר, סגן נשיא בכיר לתקשורת באנבידיה, פועל מישראל.

הצמיחה של Spectrum-X חשובה במיוחד מפני שהיא מרחיבה את פעילות אנבידיה מעבר לשוק InfiniBand, שבו הייתה מלאנוקס חזקה עוד לפני הרכישה. Ethernet הוא שוק רחב יותר ומשמש כברירת מחדל במרכזי נתונים רבים.

אנבידיה מנסה לשכנע את ספקיות הענן כי Ethernet רגיל אינו מספק ביצועים צפויים כאשר מחברים עשרות או מאות אלפי מאיצים. Spectrum-X מוסיפה למתגים ולכרטיסי הרשת מנגנונים המיועדים למנוע התנגשויות ועומסים ולהקצות את רוחב הפס בהתאם לצורכי עבודת ה־AI.

מעבד מהיר אינו מספיק בלי רשת מהירה

במערכות AI גדולות, הביצועים אינם נקבעים רק על ידי מהירותו של כל מעבד גרפי. אימון מודל מתבצע במקביל על אלפי מעבדים, המחלקים ביניהם נתונים ותוצאות ביניים. אם רשת התקשורת אינה מעבירה את הנתונים בקצב הדרוש, חלק מהמאיצים נותרים בהמתנה וכוח החישוב היקר אינו מנוצל.

ככל שמספר המעבדים במערכת גדל, כך גדלה חשיבותם של המתגים, כרטיסי התקשורת, הכבלים והתוכנה המתאמת ביניהם. עובדה זו הפכה את פעילות מלאנוקס לשעבר ממוצר משלים למעבדים הגרפיים לאחד מעמודי התווך של מערכות אנבידיה.

החברה מציעה כיום את המעבד, רשת התקשורת, המתגים, כרטיסי הרשת והתוכנה כחלק ממערכת אחת. האינטגרציה מאפשרת לה לקבל הכנסה גדולה יותר מכל מרכז נתונים וגם מקשה על לקוחות להחליף רק אחד מרכיבי המערכת במוצר של מתחרה.

הכנסות רבעוניות הגדולות ממחיר הרכישה של מלאנוקס

האומדן הנוכחי גדול פי 2.5 בקירוב מהסכום ששילמה אנבידיה תמורת מלאנוקס כולה ב־2020. אין פירוש הדבר שהרכישה החזירה את עצמה בתוך רבעון: מדובר בהכנסות ולא ברווח, ופעילות התקשורת הורחבה מאוד באמצעות השקעות, עובדים ומוצרים נוספים מאז הרכישה.

עם זאת, היחס ממחיש את היקף השינוי שעברה הפעילות. מלאנוקס דיווחה בשנת 2019, השנה המלאה האחרונה לפני השלמת העסקה, על הכנסות שנתיות של כ־1.33 מיליארד דולר. פעילות התקשורת המשולבת של אנבידיה מייצרת כיום, לפי האומדן, יותר מפי 13 מהסכום הזה ברבעון אחד.

גם ההשוואה לחברות ישראליות בולטות ממחישה את ההיקף. טבע רשמה ברבעון השני הכנסות של כ־4.1 מיליארד דולר, אלביט מערכות כ־2.2 מיליארד דולר וצ׳ק פוינט כ־674 מיליון דולר.

אולם אין זו השוואה חשבונאית מלאה: החברות הישראליות מדווחות על כלל הכנסותיהן, בעוד שהנתון של אנבידיה הוא אומדן למכירות עולמיות של קו מוצרים המפותח במידה רבה בישראל, ולא הכנסות של ישות ישראלית עצמאית.

כ־5,000 עובדים ותוכנית להכפלת הנוכחות

אנבידיה מעסיקה כיום כ־5,000 עובדים בישראל, ומרכז הפיתוח המקומי שלה הוא הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית. האתר הגדול ביותר נמצא ביקנעם, לצד פעילות בתל אביב, רעננה, באר שבע ומקומות נוספים.

בדצמבר 2025 הודיעה החברה כי תקים בקריית טבעון קמפוס מחקר ופיתוח בשטח בנוי של עד 160 אלף מ״ר. הקמפוס, שיוקם על כ־90 דונם, מתוכנן להכיל עד 10,000 עובדים. תחילת הבנייה צפויה ב־2027 והאכלוס הראשון מתוכנן ל־2031.

אם הקמפוס יתמלא בלי סגירה נרחבת של אתרים קיימים, מספר עובדי אנבידיה בישראל עשוי להגיע בעתיד לכ־15 אלף. בכך היא עשויה להפוך לאחת המעסיקות הפרטיות הגדולות בישראל ולחברת השבבים הדומיננטית ביותר בענף המקומי.

התרומה לישראל אינה זהה להכנסות הפעילות

היקף המכירות ממחיש את חשיבות הפיתוח הישראלי לאנבידיה, אך אין להסיק ממנו שכל 17.5 מיליארד הדולרים נכנסים למשק הישראלי או נרשמים כיצוא מישראל.

הלקוחות נמצאים ברחבי העולם, הייצור מתבצע בעיקר באסיה, והמכירות עשויות להירשם בישויות שונות של אנבידיה. התרומה הישירה לישראל כוללת בעיקר שכר לעובדים, תשלומי מסים, רכישת שירותים, השקעות במעבדות ובמרכזי מחשוב ופעילות קניין רוחני.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם נתון של יצוא שאינו עובר פיזית בגבולות המדינה. גורמים בשוק מייחסים חלק ניכר מהזינוק בסעיף זה לפעילות אנבידיה, אך החברה אינה מפרסמת פירוט המאפשר לקבוע במדויק איזה חלק מהמכירות העולמיות נרשם כיצוא ישראלי.

השורה התחתונה ברורה גם בלי לייחס את מלוא ההכנסות לישראל: הטכנולוגיה שצמחה מתוך מלאנוקס הפכה לאחת הפעילויות הגדולות ביותר באנבידיה ולרכיב מרכזי בתשתית שעליה נשען גל הבינה המלאכותית.

סוף הכתבה

מקורות:

תוצאות הרבעון הרשמיות של אנבידיה

תמליל שיחת המשקיעים – Seeking Alpha

דיווח גלובס והאומדן להכנסות פעילות התקשורת

הנתון מהרבעון הקודם – CTech

מידע טכני על פלטפורמת Spectrum-X

שדות התמונה:

קישור למקור התמונה:

שם הקובץ:

nvidia-israel-spectrum-x-networking-revenue.jpg

כותרת התמונה:

פלטפורמת התקשורת Spectrum-X של אנבידיה

טקסט חלופי:

מתגי Spectrum-X וכרטיסי תקשורת של אנבידיה לחיבור מאיצי בינה מלאכותית במרכזי נתונים

כיתוב התמונה:

פלטפורמת Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet וכרטיסי תקשורת המיועדים לחיבור מספר גדול של מאיצי AI. מכירות הפלטפורמה גדלו פי 2.6 בתוך שנה. צילום: NVIDIA

תיאור התמונה:

מערכות תקשורת מסדרת NVIDIA Spectrum-X, שפותחו במידה רבה על בסיס הטכנולוגיה והצוותים של מלאנוקס בישראל. הפלטפורמה מיועדת לרשתות Ethernet במרכזי נתונים גדולים המריצים יישומי בינה מלאכותית.

קרדיט:

NVIDIA

מקור:

NVIDIA Spectrum-X Ethernet Platform

סוג התמונה:

צילום מוצר רשמי

הגדרת התמונה:

תמונה ראשית

קישור התמונה:

ללא

הפוסט פעילות התקשורת של אנבידיה, שמרכזה בישראל, הגיעה לפי הערכות לכ־17.5 מיליארד דולר ברבעון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית אקסייט לאבס (Xsight Labs) הודיעה על השלמת סבב גיוס של יותר מ־300 מיליון דולר, לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. בכך אישרה החברה את הדיווחים מחודש יוני על גיוס מתוכנן בהיקף דומה, אך השווי הסופי גבוה מההערכה המוקדמת, שעמדה על כ־2.5 מיליארד דולר.

את הסבב הובילה Fidelity Management & Research Company, והשתתפו בו משקיעים חדשים וקיימים, בהם Intel Capital, T. Rowe Price, Battery Ventures, Atreides Management, Artisan Partners, Valor Equity Partners, Key1 Capital, Maverick Capital, Diagonal Capital ומשקיעים נוספים.

השווי החדש גבוה ביותר מפי חמישה מהשווי של כחצי מיליארד דולר שנקבע לאקסייט לאבס בסבב הגיוס שלה ב־2021. הגידול מיוחס למעבר מפיתוח שבבים בלבד לחדירה מסחרית אצל מפעילי רשת, יצרני ציוד וספקי שירותים, לצד הביקוש הגובר לרכיבי תקשורת המסוגלים לחבר מספר גדול של מאיצי AI במרכזי נתונים.

לדברי מנכ״ל החברה, יוסי מיוחס, השווי שנקבע בסבב משקף את הביקוש לחלופה בעלת ביצועים גבוהים לארכיטקטורות תקשורת סגורות. החברה לא מסרה נתוני הכנסות או את שמות רוב לקוחותיה.

שבבי תקשורת בקצב 800 גיגה־ביט

אקסייט לאבס מפתחת שני קווי מוצרים מרכזיים: מעבד התקשורת E1, המשתייך לקטגוריית מעבדי התשתית DPU, ומתג האתרנט X2. החברה מסרה כי המוצרים נבחרו בידי כמה מפעילי רשת גלובליים ונבחנים במעבדות של ספקיות ענן והיפרסקיילרים מהשורה הראשונה. לדבריה, היא צברה גם זכיות בתכנונים אצל ספקי שירותים ויצרני ציוד.

מעבד E1 מיועד לעבד תעבורת רשת בקצב מלא של 800 גיגה־ביט לשנייה. לפי החברה, הוא השלים בדיקת SONiC-DASH Hero בקצב 800G וטיפל ביותר מ־14 מיליון חיבורים בשנייה. המעבד כולל 64 ליבות Arm Neoverse N2 הנמצאות ישירות בנתיב הנתונים, ומאפשרות לבצע ניתוב, טלמטריה, בדיקת מנות והצפנה בלי להעביר חלק מהעבודה למעבד חיצוני.

צריכת החשמל של E1 נמוכה מ־75 ואט. החברה טוענת כי הוא מספק ביצועים לוואט הגבוהים פי ארבעה מפתרונות מהדור הקודם, נתון בעל חשיבות במרכזי נתונים שבהם צריכת החשמל והקירור הפכו למגבלה מרכזית.

מתג X2 מספק קצב מיתוג של 12.8 טרה־ביט לשנייה. באמצעות ארכיטקטורת XISA שפיתחה החברה ניתן לשנות את אופן פעולת המתג בתוכנה גם לאחר התקנתו, להוסיף פרוטוקולים ולעדכן תכונות בלי להמתין לדור חדש של שבבים. המתג תומך בסביבת SONiC הפתוחה ומציג, לפי נתוני החברה, זמן השהיה של פחות מ־700 ננו־שניות וצריכת חשמל הנמוכה ב־40% מזו של מתגים קודמים באותה קטגוריה.

חלופה פתוחה לתשתיות של אנבידיה

הגידול במודלי הבינה המלאכותית הפך את העברת הנתונים בין מאיצים, שרתים ומערכות זיכרון לאחת מנקודות החנק המרכזיות במרכזי נתונים. אנבידיה מחזיקה בעמדה חזקה בשוק זה באמצעות טכנולוגיות InfiniBand ו־Ethernet, מתגי Spectrum ומעבדי BlueField שפותחו על בסיס פעילות מלאנוקס הישראלית.

אקסייט לאבס מנסה לבדל את עצמה באמצעות ארכיטקטורה פתוחה וניתנת לתכנות, התומכת ב־Linux, ב־DPDK וב־SONiC ואינה מחייבת את הלקוח להשתמש בערכת תוכנה קניינית אחת. החברה מתכננת גם לתמוך בתקנים שמפתח Ultra Ethernet Consortium, המבקש להתאים את אתרנט לקלאסטרים גדולים של מאיצי AI.

CHIPORTAL דיווח בעבר כי מתג X2 נבחר לשמש חלק מתשתית הרשת בלווייני Starlink V3 של SpaceX. היכולת לשנות את פעולת המתג באמצעות תוכנה מתאימה במיוחד למערכות חלל, שבהן אי אפשר להחליף רכיב פיזי לאחר השיגור.

הרחבת הפיתוח והייצור

כספי הגיוס ישמשו להאצת פיתוחם של דורות נוספים של מתגי אתרנט ומעבדי DPU, להרחבת צוותי ההנדסה והתמיכה בישראל, בארצות הברית, באירופה ובאסיה ולהגדלת מערכי הייצור, שרשרת האספקה ואספקת המוצרים ללקוחות.

אקסייט לאבס היא חברת שבבים ללא מפעל ייצור עצמאי. היא הוקמה ב־2017 בידי גיא קורן, ארז שיזף וגל מלאך, יוצאי EZchip, שנרכשה בידי מלאנוקס ב־2016. אביגדור וילנץ היה המשקיע המייסד בחברה ומשמש יו״ר הדירקטוריון. מטה החברה נמצא בתל אביב, והיא מפעילה מרכזים נוספים בקריית גת ובחיפה וכן משרדים בארצות הברית ובארמניה.

מקורות: הודעת אקסייט לאבס, הדיווח הקודם ב־CHIPORTAL

הפוסט אקסייט לאבס השלימה גיוס של יותר מ־300 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי כמה ממפעילות תשתיות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם יהיו בין הראשונות לפרוס את מתג התקשורת Spectrum-6, שפותח במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. בין המאמצות הראשונות שמונה החברה נמצאות Microsoft,‏ CoreWeave,‏ Nebius,‏ Tesla ו־SpaceXAI.

Spectrum-6 הוא שבב ומערכת מיתוג Ethernet בקיבולת כוללת של 102.4 טרה־ביט לשנייה, פי שניים מהקיבולת של מערכות הדור הקודם. המתג הוא אחד הרכיבים בפלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה, לצד מעבד Vera, מאיצי Rubin, מתגי NVLink 6, כרטיסי ConnectX-9 ומעבדי התשתית BlueField-4.

הפיתוח ממשיך את פעילות התקשורת של מלאנוקס, שנרכשה בידי אנבידיה בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר והפכה לבסיס חטיבת הרשתות של החברה. מרכזי הפיתוח בישראל אחראים לחלק מרכזי ממשפחות מוצרי Spectrum,‏ ConnectX ו־BlueField, המשמשות לחיבור שרתים, מאיצים ומערכות אחסון במרכזי נתונים.

הרשת הופכת לחלק ממערכת המחשוב

במערכות בינה מלאכותית גדולות, ביצועי המאיצים אינם תלויים רק בכוח החישוב של כל GPU. במהלך אימון מודלים, אלפי או עשרות אלפי מאיצים נדרשים להעביר ביניהם כמויות גדולות של מידע ולסנכרן את עבודתם. האטה בקישור אחד או עומס בנקודה מסוימת ברשת עלולים לעכב את המערכת כולה.

Spectrum-6 נועד לשמש בסיס לדור הבא של פלטפורמת Spectrum-X Ethernet, המותאמת לדפוסי התקשורת האלה. המתג משולב עם כרטיס התקשורת ConnectX-9 SuperNIC, המספק קישוריות של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה, ועם תוכנה המנהלת את חלוקת התעבורה, בקרת העומסים וההתאוששות מתקלות.

בניגוד לרשתות ארגוניות רגילות, שבהן עיקר התעבורה עוברת בין השרתים למשתמשים או למערכות האחסון, קלאסטרי AI מייצרים תעבורה רבה בין השרתים עצמם. אנבידיה טוענת כי Spectrum-X משפרת את ביצועי רשתות ה־AI עד פי 1.6 לעומת Ethernet סטנדרטי, ושומרת על ניצולת של עד 95% גם במערכות הכוללות יותר מ־100 אלף מאיצים. מדובר בנתוני יצרן שלא פורסמה לצדם בדיקה עצמאית בתנאים זהים.

פחות מתגים ותמיכה בקירור נוזלי

Spectrum-6 תומך הן במודולים אופטיים נשלפים והן באופטיקה המשולבת באריזת השבב – Co-Packaged Optics. גרסאות המערכת יוכלו להשתמש גם בקירור נוזלי, כחלק מהמעבר למרכזי נתונים שבהם לא רק המאיצים אלא גם ציוד התקשורת צורך הספקים גבוהים.

לפי אנבידיה, ארכיטקטורת Multiplane המואצת בחומרה מאפשרת לצמצם פי 1.7 את מספר המתגים הנדרש בהשוואה לטופולוגיות מסורתיות. החברה טוענת גם כי שילוב אופטיקה באריזת המתג עשוי לשפר פי חמישה את יעילות צריכת החשמל של התקשורת ולהגדיל פי עשרה את פרק הזמן הממוצע בין תקלות בהשוואה למערכות המשתמשות במקלטים־משדרים אופטיים נשלפים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, אופטיקה משולבת וקירור נוזלי נועד לאפשר להרחיב את רשתות ה־Ethernet ממערכות של אלפי מאיצים למערכות של מאות אלפים. אנבידיה מציגה את Spectrum-X כחלופת Ethernet לרשתות InfiniBand, שגם הן מבוססות במידה רבה על טכנולוגיות שפותחו במלאנוקס.

פריסה אצל ספקיות הענן

CoreWeave, מיקרוסופט ו־Nebius צפויות לשלב את Spectrum-6 בתשתיות המבוססות על Vera Rubin ולהעמיד אותן לרשות לקוחות ענן. Tesla ו־SpaceXAI מתכננות להשתמש במתגים במרכזי הנתונים שהן מקימות לצורכי אימון והרצת מודלים.

CoreWeave מסרה כי תשלב את Spectrum-6 במערכות Spectrum-X מקוררות בנוזל. Nebius הסבירה כי המטרה היא לשמור על סנכרון בין המאיצים ולמנוע מקישור איטי יחיד לעכב עבודת אימון מלאה. היקף ההזמנות, לוח הזמנים המדויק לפריסות וההכנסות הצפויות לא פורסמו.

הצגת Spectrum-6 מגיעה עם תחילת הייצור והפריסה של מערכות Vera Rubin. אנבידיה דיווחה כי מערכות ראשונות כבר פועלות אצל CoreWeave,‏ Google Cloud,‏ Microsoft Azure ו־Oracle, וכי שרשרת האספקה של הפלטפורמה משתרעת על יותר מ־350 אתרי ייצור ב־30 מדינות.

עבור פעילות אנבידיה בישראל, Spectrum-6 ממחיש את חשיבותה של חטיבת הרשתות בתוך פלטפורמת המחשוב של החברה. ככל שמספר המאיצים בכל מרכז נתונים גדל, מתגי התקשורת, כרטיסי הרשת והאופטיקה הופכים מרכיבים משלימים לגורם מרכזי הקובע כמה מכוח החישוב היקר ניתן לנצל בפועל.

הפוסט אנבידיה מתחילה לפרוס את מתג Spectrum-6 שפותח בישראל אצל מיקרוסופט וטסלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

AMD וחברת הרשתות הישראלית DriveNets פרסמו ארכיטקטורת ייחוס משותפת להקמת קלאסטרים גדולים של בינה מלאכותית, המשלבת את מאיצי AMD Instinct מסדרת MI350 עם פתרון התקשורת DriveNets AI Fabric.

ארכיטקטורת ייחוס אינה מוצר אחד הנמכר כמערכת סגורה, אלא תכנון טכני מאומת המגדיר כיצד ניתן לשלב את המעבדים, השרתים, כרטיסי הרשת, התוכנה ותשתית התקשורת למערכת מלאה. המטרה היא לקצר את תהליך ההקמה של קלאסטרים חדשים ולהקטין את הסיכון לבעיות תאימות וביצועים בעת חיבור רכיבים של ספקים שונים.

התכנון המשותף מבוסס על מאיצי AMD Instinct MI350, ובדיקות הביצועים בוצעו על קלאסטרים המצוידים במאיצי MI355X. בצד התקשורת משולבת ארכיטקטורת AI Fabric של DriveNets, המבוססת על Ethernet ומיועדת לחבר מספר גדול של מאיצים למערכת אחת.

לפי החברות, העבודה המשותפת כללה אופטימיזציה של מספר שכבות במערכת: סביבת התוכנה ROCm של AMD, ספריית התקשורת הקולקטיבית RCCL, תוספי הרשת, כרטיסי התקשורת, השרתים ומערכות הניהול והאורקסטרציה. הארכיטקטורה מיועדת הן לאימון מודלים והן להרצת מודלים בשלב ההסקה — Inference.

ניסיון להציע חלופה פתוחה יותר

המהלך משקף את הניסיון של AMD לבנות סביב המאיצים שלה מערכת אקולוגית שתאפשר לספקיות ענן ולמפעילי מרכזי נתונים להקים תשתיות AI מרובות ספקים. זאת, במקום להסתמך על מערך שבו מרבית רכיבי החומרה, התקשורת והתוכנה מגיעים מיצרן יחיד.

הארכיטקטורה תומכת בתקשורת Scale-out בין שרתים באותו קלאסטר, וב־Scale-across לחיבור משאבי מחשוב או קלאסטרים שונים. היא כוללת גם את רשתות החזית והאחסון, כך שניתן להשתמש בתשתית רשת אחת למספר שכבות במרכז הנתונים.

DriveNets מסרה כי היא ו־AMD כבר פועלות עם לקוחות משותפים בפריסות ניסיוניות ובמערכות ייצור, ובהם ספקי תשתיות AI וחברות המכונות NeoClouds — מפעילות ענן המתמקדות באספקת משאבי עיבוד למודלים של בינה מלאכותית. שמות הלקוחות והיקף הפריסות לא פורסמו.

שיפור של 5% בתפוקה

על פי תוצאות הבדיקות שפרסמו החברות, המערכת המשותפת השיגה תפוקה גבוהה בכ־5% וזמן קצר ב־10%–15% עד להפקת הטוקן הראשון — מדד המכונה Time to First Token או TTFT — בהשוואה לתוצאות תעשייתיות הזמינות לציבור.

בבדיקות עומסי הסקה בקנה מידה של מספר שרתים דיווחו החברות גם על השהיה של פחות מ־20 אלפיות השנייה בין טוקנים ועל קצב מינימלי של 50 טוקנים בשנייה למשתמש. בדיקות עמידות הראו, לטענתן, כי הפרעות זמניות בקישורי הרשת לא גרמו לירידה נצפית ברוחב הפס או לעיכוב בהתאוששות.

עם זאת, הנתונים פורסמו בידי DriveNets ו־AMD, וההשוואה נעשתה מול תוצאות ציבוריות ולא במסגרת מבחן בלתי תלוי וזהה מול מערכת מתחרה. לכן יש לראות בהם בשלב זה נתוני יצרן.

ארווינד באלאקומאר, סגן נשיא להנדסת קלאסטרים גלובלית ב־AMD, אמר כי ביצועיו של קלאסטר AI תלויים ביעילות השילוב בין המחשוב, הרשת והתוכנה. לדבריו, התכנון המשותף מספק ללקוחות ארכיטקטורה מאומתת המבוססת על Ethernet, שמטרתה לשפר את ניצול המאיצים ולפשט את פריסת עומסי האימון וההסקה.

עידו סוסן, מייסד ומנכ״ל DriveNets, אמר כי שוק תשתיות ה־AI עובר בהדרגה ממערכות של ספק יחיד למערכות פתוחות ומרובות ספקים, וכי רשת התקשורת היא רכיב מרכזי במעבר הזה.

AMD הצטרפה למשקיעים ב־DriveNets

פרסום ארכיטקטורת הייחוס מגיע פחות מחודשיים לאחר ש־DriveNets השלימה סבב גיוס רביעי בהיקף של 410 מיליון דולר. הסבב הובל בידי Bessemer Venture Partners ו־Atreides Management, ו־AMD הצטרפה אליו כמשקיעה חדשה לצד Red Dot Capital והמשקיעים הקיימים פיטנגו ו־D1 Capital Partners.

הסבב הביא את סך ההון שגייסה DriveNets מאז הקמתה לכמיליארד דולר. החברה לא חשפה את השווי שנקבע לה בגיוס. לדבריה, הכסף מיועד בין היתר להרחבת המלאי וכושר האספקה שלה לנוכח הגידול בביקוש לתשתיות תקשורת עבור קלאסטרי AI גדולים.

DriveNets נוסדה בשנת 2015 ומפתחת מערכות תוכנה ותקשורת המאפשרות להפעיל רשתות גדולות באמצעות חומרה סטנדרטית, במקום מערכות קנייניות שבהן החומרה והתוכנה מגיעות מאותו ספק. החברה החלה את פעילותה בשוק מפעילות התקשורת, ובשנים האחרונות הרחיבה את המיקוד שלה לתשתיות עבור מרכזי נתונים ובינה מלאכותית.

הפוסט AMD ו־DriveNets מציגות ארכיטקטורת רשת לקלאסטרי AI מבוססי MI350 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת DriveNets הישראלית מרחיבה את פעילותה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית ומשיקה שתי פלטפורמות תקשורת חדשות, DriveNets 2600SL ו־DriveNets 2601S, המיועדות להקמת אשכולות מחשוב גדולים המבוססים על מעבדים ומאיצים מסוגים שונים.

שתי הפלטפורמות מבוססות על שבב המיתוג Tomahawk 6 של ברודקום ומציעות קיבולת כוללת של 102.4 טרה־ביט לשנייה. המערכות כוללות 64 חיבורים בקצב של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה לכל חיבור, וניתן להגדיר אותן גם למספר גדול יותר של חיבורים בקצבים נמוכים יותר.

Tomahawk 6 הוצג בידי ברודקום כשבב מיתוג Ethernet למרכזי נתונים, בעל קיבולת כפולה מזו של הדור שקדם לו ומיועד לרשתות המחברות מספר גדול מאוד של מאיצי AI.

DriveNets מסרה כי המערכות יהיו זמינות למשלוח ברבעון השלישי של 2026. דגם 2601S יתבסס על קירור אוויר, ואילו דגם 2600SL יציע קירור נוזלי מלא. המעבר לקירור נוזלי נעשה משמעותי יותר ככל שצפיפות ההספק בארונות השרתים עולה וככל שמרכזי הנתונים מנסים לצמצם את צריכת החשמל של מערכות הקירור.

הפלטפורמות מיועדות לתמוך בכמה שכבות של רשתות AI: חיבור בין מאיצים בתוך אשכולות, חיבור בין אשכולות, וכן קישור למערכות אחסון ולרשת הקדמית של מרכז הנתונים. לדברי החברה, ניתן לפרוס באמצעותן רשתות הכוללות מאות ועד מאות אלפי יחידות עיבוד מסוג XPU – מונח כללי הכולל מעבדים גרפיים, מאיצי AI ומעבדים ייעודיים אחרים.

האתגר המרכזי בתשתיות כאלה אינו רק כוח החישוב של כל מאיץ, אלא היכולת להעביר במהירות נתונים בין אלפי מאיצים. כאשר הרשת אינה עומדת בעומס, מעבדים יקרים נותרים ללא עבודה בזמן שהם ממתינים למידע.

"המשאב היקר ביותר בעולם כיום שעומד ללא שימוש הוא מעבד XPU שממתין לרשת התקשורת שתעביר לו מידע", אמר עידו סוסן, מנכ"ל ומייסד שותף ב־DriveNets. לדבריו, הפלטפורמות נועדו לשפר את ניצול המאיצים ואת היעילות האנרגטית של אשכולות AI.

DriveNets מקדמת ארכיטקטורה פתוחה המבוססת על Ethernet, המאפשרת לשלב מאיצים, כרטיסי רשת ורכיבים של ספקים שונים. בכך היא מתחרה הן ביצרניות ציוד רשת מסורתיות והן במערכות סגורות המשלבות מאיצים ותקשורת של ספק יחיד.

ההשקה מגיעה לאחר שהחברה הודיעה על גיוס של 410 מיליון דולר, שנועד בין היתר להרחיב את פעילותה בשוק רשתות התקשורת למרכזי AI.

הפוסט DriveNets משיקה פלטפורמות תקשורת בקצב 102.4 טרה־ביט לשנייה לתשתיות AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול (Marvell Technology) הכריזה בתערוכת Computex 2026 בטאייפי על Teralynx T100, מתג Ethernet חדש למרכזי נתונים, המציע קצב העברת נתונים של 102.4 טרה־ביט לשנייה. השבב מיועד בעיקר לרשתות תקשורת המשרתות מערכות בינה מלאכותית גדולות, שבהן אלפי ואף עשרות אלפי מאיצים פועלים במקביל.

ההכרזה משקפת את השינוי שעובר שוק התשתיות למרכזי נתונים. בעוד שבעבר עיקר תשומת הלב הופנתה למעבדים ולמאיצים עצמם, כיום הופכת רשת התקשורת הפנימית לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במערכות AI גדולות. ככל שמספר המאיצים באשכול גדל, כך גובר הצורך בהעברת כמויות עצומות של נתונים במהירות ובאמינות.

לדברי מארוול, השבב החדש פועל בטכנולוגיית ייצור של 3 ננומטר ומספק צריכת חשמל נמוכה יחסית לקטגוריה שלו. החברה טוענת כי צריכת האנרגיה נמוכה בכ-25% לעומת פתרונות מתחרים, אם כי נתונים אלה טרם נבחנו באופן בלתי תלוי.

אחד המאפיינים המרכזיים של Teralynx T100 הוא תמיכה בעד 512 חיבורים (Ports) במתג יחיד. מספר גבוה של חיבורים מאפשר לבנות רשתות פשוטות יותר, עם פחות שכבות ציוד ביניים ופחות קישורים אופטיים. המשמעות היא צמצום בעלויות התשתית ובהשהיית התקשורת בין השרתים והמאיצים.

האתגר אינו רק טכנולוגי אלא גם אנרגטי. מרכזי נתונים המוקדשים לבינה מלאכותית צורכים כמויות חשמל הולכות וגדלות, וחלק ניכר מהאנרגיה מוקדש למערכות התקשורת עצמן. לפי נתוני מארוול, רכיבי הרשת עשויים להוות בין 15% ל-25% מצריכת החשמל הכוללת של שרתים מתקדמים.

השבב החדש נועד לתמוך הן בארכיטקטורות Scale-Out, שבהן מחברים מספר גדול של שרתים ומאיצים לאשכול רחב, והן בארכיטקטורות Scale-Up, שבהן נדרש חיבור צפוף ומהיר במיוחד בין מאיצים בתוך מערכת אחת. לצורך כך הוא תומך בתקנים וביוזמות חדשות בתחום רשתות ה-Ethernet למערכות AI.

מרכז הפיתוח של מארוול בישראל היה מעורב בפיתוח הרכיב. לפי החברה, מאות מהנדסים בישראל השתתפו בשלבי הארכיטקטורה, התכנון הפיזי, הבדיקות וההכנה לייצור.

הצגת Teralynx T100 מצטרפת למגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים, שבה ספקיות התשתית מנסות להתחרות לא רק על ביצועי העיבוד אלא גם על יעילות התקשורת בין המאיצים. עם העלייה בגודל מודלי הבינה המלאכותית ובדרישות ההסקה והאימון, יכולת הרשת הופכת לגורם קריטי כמעט כמו כוח החישוב עצמו.

שבב Teralynx T100 צפוי להימסר ללקוחות ראשונים לצורכי הערכה במהלך הרבעון הנוכחי.

הפוסט מארוול חושפת מתג חדש למרכזי נתוני AI במהירות 102.4 טרה־ביט לשנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול טכנולוגיות דיווחה על הכנסות שיא של 2.418 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027. מדובר בעלייה של 28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל 9% לעומת הרבעון הקודם. התוצאות ממחישות את השינוי שמתרחש בשוק השבבים סביב בינה מלאכותית: הצמיחה אינה מתרכזת רק במאיצים ובמעבדים הגרפיים, אלא גם בשכבות התשתית שמאפשרות למרכזי הנתונים להעביר, לנתב ולעבד כמויות מידע גדלות בקצבים גבוהים יותר.

ברמת הרווחיות, מארוול דיווחה על רווח נקי GAAP של 34.5 מיליון דולר, או 0.04 דולר למניה בדילול מלא. במונחי Non-GAAP דיווחה החברה על רווח נקי של 718 מיליון דולר, או 0.80 דולר למניה בדילול מלא. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע ל־638.8 מיליון דולר, שיא רבעוני עבור החברה.

הנתון המרכזי בדוחות הוא המשך ההתרחבות של עסקי הדאטה סנטר. הכנסות התחום הגיעו לכ־1.833 מיליארד דולר, עלייה של 27% לעומת השנה שעברה ושל 11% לעומת הרבעון הקודם. תחום זה היווה ברבעון כ־76% מהכנסות החברה. לפי מארוול, הביקוש מונע על ידי הצורך בקישוריות מהירה יותר בין שרתים, מאיצים, זיכרון ורשתות, לצד פתרונות אופטיים ומתגי Ethernet לדאטה סנטרים גדולים.

לא רק מאיצי AI

הדוחות של מארוול מצטרפים למגמה רחבה יותר בתעשייה: ככל שמודלי AI ומרכזי הנתונים שמריצים אותם גדלים, נוצר צוואר בקבוק סביב תנועת הנתונים עצמה. מערכות AI גדולות דורשות חיבור מהיר בין אלפי ולעיתים עשרות אלפי רכיבי חישוב. לכן, לצד הביקוש למאיצי AI, עולה גם הביקוש לרכיבי אופטיקה, מיתוג, Ethernet, DCI ופתרונות מותאמים אישית.

מאט מרפי, יו"ר ומנכ"ל מארוול, אמר כי החברה רשמה ברבעון הכנסות שיא של 2.418 מיליארד דולר, וצופה הכנסות של כ־2.7 מיליארד דולר ברבעון השני. לדבריו, החברה רואה הזמנות חריגות הקשורות ל־AI, ולכן מעלה את תחזית ההכנסות לשנות הכספים 2027 ו־2028.

בין התחומים שמארוול מציינת כמנועי צמיחה נמצאים אופטיקה בקצבי 800G ו־1.6T לתשתיות Scale-out, מתגי Ethernet בקצב 51.2T, פתרונות אופטיים ל־Scale-up, מודולי קישוריות בין מרכזי נתונים, וכן פתרונות Custom XPU ו־XPU-attach.

רכישות לחיזוק פלטפורמת ה־AI

במהלך הרבעון השלימה מארוול את רכישת Celestial AI ואת רכישת XConn Technologies. שתי הרכישות משתלבות באסטרטגיה של החברה להרחיב את יכולותיה סביב קישוריות מתקדמת ותשתיות AI. בנוסף, החברה הודיעה לאחרונה על רכישת Polariton Technologies, שנועדה לחזק את פעילותה בתחום האופטיקה המתקדמת.

מארוול גם הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם אנבידיה בתחומי אופטיקה, NVLink Fusion ו־AI-RAN. שיתוף הפעולה מציב אותה באחד האזורים הצומחים של שוק הדאטה סנטרים: החיבור בין תשתיות חישוב, תקשורת מהירה ורשתות מבוססות AI.

תחזית גבוהה יותר ל־2027 ו־2028

מארוול צופה כי ההכנסות ברבעון השני של שנת הכספים 2027 יעמדו על כ־2.7 מיליארד דולר, עם סטייה אפשרית של 5% למעלה או למטה. לפי נקודת האמצע של התחזית, מדובר בצמיחה של כ־35% לעומת השנה שעברה. החברה מעריכה כי קצב הצמיחה ימשיך להאיץ לאורך שנת הכספים 2027.

בנוסף, מארוול עדכנה כלפי מעלה את התחזית לשנת הכספים 2028 וצופה הכנסות של כ־16.5 מיליארד דולר, כ־1.5 מיליארד דולר מעל התחזית הקודמת. החברה מעריכה כי עסקי הדאטה סנטר יובילו את ההאצה, וכי תחום הקישוריות יצמח בקצב גבוה במיוחד.

במבט קדימה, מארוול מציינת ביקוש חזק ל־800G PAM4, האצה של פתרונות 1.6T בתשתיות Scale-out, צפי להכנסות שנתיות של יותר ממיליארד דולר בתחום רכיבי TIA ו־Driver בתוך כמה רבעונים, והתקדמות במודולי DCI ובפתרונות Switching לדאטה סנטרים.

התמונה שעולה מהדוחות היא של חברה שמנסה למצב את עצמה כספקית תשתית מרכזית בעידן ה־AI, לא דרך המאיץ עצמו בלבד אלא דרך שכבות הקישוריות, האופטיקה והמיתוג שמאפשרות למערכות AI גדולות לפעול בקנה מידה רחב.

הפוסט מארוול מדווחת על הכנסות שיא: תשתיות AI ממשיכות להזיז את מרכז הכובד של שוק השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.