GlobalFoundries ו־Qualinx ההולנדית הודיעו כי השלימו את מה שהן מגדירות כזרימת הייצור האירופית הריבונית הראשונה לשבבים קריטיים מבחינה ביטחונית. לפי החברות, התהליך כולו — מקליטת התכנון, דרך שירותי המסכות ועד ייצור הפרוסות — בוצע בתוך האיחוד האירופי, במפעל GlobalFoundries בדרזדן שבגרמניה. ההודעה מתייחסת לייצור על בסיס טכנולוגיית FDX של GF, ולשבב GNSS מתוצרת Qualinx המיועד ליישומי מיקום, ניווט ותזמון מאובטחים. (GlobalFoundries)

החשיבות אינה רק טכנולוגית אלא גם גיאו־אסטרטגית. אירופה מנסה בשנים האחרונות לצמצם את התלות שלה בייצור שבבים מחוץ ליבשת, בעיקר בתחומים שבהם שרשרת האספקה עצמה היא חלק מדרישות הביטחון. חוק השבבים האירופי נועד לחזק את מערכת השבבים של האיחוד, להפחית תלות בספקים חיצוניים ולהכפיל את נתח השוק העולמי של אירופה בתחום השבבים ל־20% עד 2030. (digital-strategy.ec.europa.eu)

שבב ניווט ותזמון לשווקים רגישים

Qualinx שימשה כלקוח ההשקה של הזרימה החדשה. השבב שלה, מסדרת QLX3xx, הוא מערכת על שבב ליישומי GNSS מאובטחים, ובהם PNT — Positioning, Navigation and Timing. תחומים אלה חיוניים לא רק למכשירי קצה, אלא גם לרשתות סנכרון, תשתיות אנרגיה, מערכות פיננסיות, תעופה וביטחון.

החברה מפתחת טכנולוגיית Digital RF שמטרתה לצמצם צריכת הספק ולאפשר שבבי ניווט קטנים וחסכוניים יותר. לפי GlobalFoundries, היכולת לייצר רכיב כזה במסלול אירופי מלא אמורה להפחית סיכוני חשיפה של קניין רוחני, נתוני תכנון וחומרים רגישים.

ד"ר מנפרד הורסטמן, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי ב־GlobalFoundries, אמר כי החברה מדגימה שאירופה יכולה להסתמך על “זרימת ייצור מאובטחת מקצה לקצה” לשבבים העומדים בדרישות הגבוהות של תחומי התעופה והביטחון. מנכ"ל Qualinx טום טריל אמר כי “מסלול ייצור אירופי מלא הוא מציאות כבר היום”. (GlobalFoundries)

לא רק ייצור — גם שליטה בנתונים

אחד המרכיבים הבולטים בהודעה הוא הדגש על נתונים. לפי GF, במסגרת המהלך לא רק הייצור נשאר באירופה, אלא גם המידע הרגיש הקשור לתכנון ולתהליך הייצור. החברה בוחנת גם שיתוף פעולה עם Deutsche Telekom כדי לוודא שנתוני ייצור, בדיקות ואיכות יעובדו, יועברו ויישמרו על גבי רשתות, ענן ומרכזי נתונים אירופיים. (GlobalFoundries)

המשמעות היא הרחבת רעיון “הריבונות הטכנולוגית” מעבר למיקום הפיזי של המפעל. בעידן שבו ייצור שבבים כולל תכנון דיגיטלי, קבצי מסכות, בדיקות, ניהול איכות ושרשראות ספקים גלובליות, גם מסלול הנתונים הופך לחלק מהאבטחה.

המבחן הבא: להפוך הדגמה למסלול תעשייתי

ההישג הנוכחי הוא צעד ראשון, לא פתרון מלא. GF מציבה יעד להקים בדרזדן זרימת ייצור אירופית מהימנה ואוטומטית עד סוף 2026, ולאפשר ללקוחות תעופה, ביטחון ותשתיות קריטיות להשתמש בה במסגרת התקשרויות יצור רגילות החל מ־2027. לשם כך יהיה צורך לשלב גם שותפי IP, בתי מסכות ושירותי הרכבה ובדיקה אירופיים, כדי ליצור שרשרת ערך רחבה יותר בתוך היבשת. (GlobalFoundries)

המהלך משתלב בניסיון רחב יותר של אירופה לבנות חלופה מקומית בתחומים שבהם תלות חיצונית נחשבת לסיכון אסטרטגי. עם זאת, הוא גם מדגיש את הקושי: ריבונות שבבים אינה מושגת בהכרזה אחת, אלא בבניית מערכת תעשייתית שלמה — מתכנון וקניין רוחני ועד ייצור, בדיקות, כוח אדם ואספקה בהיקפים מסחריים.

הפוסט אירופה מדגימה ייצור שבבים ריבוני מקצה לקצה: GlobalFoundries ו־Qualinx השלימו זרימת ייצור מאובטחת בדרזדן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים עומדת בפני שלב חדש במהפכת הבינה המלאכותית: מעבר מהענן וממרכזי הנתונים אל מכונות פיזיות, כלי רכב, מפעלי ייצור, רובוטים ומערכות אוטונומיות. כך אמר סאמיר וואסון, מנכ״ל MIPS העולמית, בהרצאה ששודרה בווידאו בכנס ChipEx2026.

לדבריו, במשך שנים שבבים היו בכל מוצר כמעט, אך רוב הציבור לא הבין עד כמה הם מרכזיים לחיי היום־יום, לכלכלה ולביטחון הלאומי. משבר שרשרת האספקה בתקופת הקורונה שינה את התמונה. מהפכת ה־AI האיצה עוד יותר את ההבנה כי גישה לטכנולוגיית שבבים, יכולת ייצור ושליטה בשרשרת האספקה הן כבר לא רק עניין עסקי. הן חלק מהתחרות על עצמאות טכנולוגית.

מהצ׳אטבוטים אל הרובוטים

וואסון תיאר את השלב הבא כמהלך מ־Chatbots to Robots. עד כה, עיקר תשומת הלב הופנתה למרכזי נתונים ולמאיצים גדולים שמריצים מודלים של בינה מלאכותית. אולם השלב הבא, לדבריו, יגיע כאשר אותה אינטליגנציה תעבור אל הקצה: לרכב, לרחוב, למפעל, לרובוטים, לטלפונים ולמערכות תעשייתיות.

המעבר הזה יחייב שינוי עמוק בעולם השבבים. במרכזי נתונים אפשר להפעיל מערכות גדולות, עתירות הספק ויקרות. במכונה פיזית התנאים שונים לחלוטין. יש מגבלות של הספק, חום, עלות, זמן תגובה ואמינות. לכן, לטענת וואסון, השוק יזדקק לפחות לשבבי מדף כלליים ויותר לשבבים שמותאמים לאלגוריתם, לעומס העבודה ולסביבת הפעולה.

הוא השווה את המהלך למה שכבר קרה במרכזי הנתונים. בעבר חברות רכשו בעיקר מעבדי מדף מספקים גדולים. עם עליית ה־AI, חברות ענק החלו לפתח חלק מהסיליקון בעצמן, משום שאלגוריתמים מותאמים דורשים חומרה מותאמת. לדבריו, תהליך דומה צפוי להתרחש כעת גם ברכב, ברובוטיקה ובתעשייה.

RISC-V כ״לינוקס של החומרה״

אחד המסרים המרכזיים בהרצאה היה המעבר לארכיטקטורות פתוחות, ובראשן RISC-V. וואסון תיאר זאת כ״לינוקסיזציה של החומרה״. כשם שלינוקס פתחה את עולם התוכנה למפתחים רבים יותר, כך RISC-V עשויה לפתוח את עולם החומרה לחברות רבות יותר.

RISC-V מבוססת על סט פקודות פתוח. המשמעות היא שחברות שונות יכולות להשתמש בשפה משותפת מול החומרה, אך עדיין לבנות מימושים ייחודיים ומוצרים מובחנים. לפי וואסון, הדבר יאפשר ליותר חברות לפתח שבבים מותאמים, במקום להסתמך רק על ספקים גדולים ועל קטלוג מצומצם של רכיבים קיימים.

לדבריו, RISC-V כבר אינו פרויקט אקדמי. הוא נמצא בשימוש מעשי במרכזי נתונים, במכשירים ובמערכות רכב. הוא אף ציין כי חלק ממערכות הבקרה של מאיצי Nvidia מבוססות על RISC-V, כדוגמה לכך שהתקן הפתוח כבר חדר לשימושים תעשייתיים משמעותיים.

לחוש, לחשוב, לפעול ולתקשר

וואסון חילק את עולם ה־Physical AI לארבע פעולות בסיסיות: לחוש, לחשוב, לפעול ולתקשר. כל מערכת אוטונומית צריכה לקלוט מידע מהסביבה, לעבד אותו, לקבל החלטה, להפעיל רכיבים פיזיים, ולתקשר עם מערכות אחרות או עם הענן.

ברכב אוטונומי, למשל, שלב החישה כולל מצלמות, מכ״ם ולידאר. שלב החשיבה כולל עיבוד AI וקבלת החלטות. שלב הפעולה כולל שליטה במנועים, בלמים או זרועות מכניות. שלב התקשורת מחבר את המערכת לענן ולמערכות חיצוניות. ככל שהמערכות הופכות חכמות יותר, כך עולה הצורך בשבבים שמסוגלים לבצע את כל הפעולות האלה בזמן אמת, בצריכת הספק נמוכה ובאמינות גבוהה.

להוריד את חסם הכניסה לשבבים מותאמים

וואסון הדגיש כי פיתוח שבבים מותאמים היה בעבר יקר מאוד ואיטי מאוד. לדבריו, פיתוח מיקרו־בקר מותאם יכול היה לעלות כ־50 מיליון דולר ולהימשך כמה שנים. המטרה של MIPS ו־GlobalFoundries היא להוריד את חסם הכניסה באמצעות תקנים פתוחים, פלטפורמות מוכנות, מודלים וירטואליים, שרשרת ייצור מוכחת ושילוב מוקדם בין חומרה לתוכנה.

לדבריו, היעד הוא לצמצם עלות טיפוסית מכ־50 מיליון דולר לכ־5 מיליון דולר, ולהפחית את משך הפיתוח מכארבע שנים לטווח של שישה עד שמונה חודשים. אחת הדרכים לכך היא פיתוח תוכנה עוד לפני שהשבב הפיזי מוכן, באמצעות פלטפורמות וירטואליות שמדמות את החומרה העתידית. כך אפשר להתחיל מוקדם יותר את עבודת התוכנה, שהיא לעיתים צוואר הבקבוק המרכזי במוצרי רכב ותעשייה.

וואסון ציין גם את חשיבות האקו־סיסטם. שבב אינו עומד לבדו. הוא זקוק למערכת הפעלה, כלי פיתוח, דיבאגר, תמיכה בתקני בטיחות, שרשרת ייצור ותוכנה משלימה. לדבריו, MIPS ו־GlobalFoundries פועלות לבנות סביבה כזו עבור שווקים ממוקדים כמו רכב, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות.

המסר המרכזי של ההרצאה היה כי AI בקצה אינו רק הרחבה של מהפכת הענן. זהו שלב חדש, שבו יתרון תחרותי ייקבע גם לפי היכולת לפתח סיליקון מותאם, בטוח, יעיל ופתוח יותר. אם העשור האחרון היה העשור של מרכזי הנתונים, העשור הבא עשוי להיות העשור של המכונות החכמות.

הפוסט מנכ״ל MIPS העולמית ב־ChipEx2026: הבינה המלאכותית יוצאת מהענן אל המכונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“האתגר העיקרי טמון במשיכת השקעות ציבוריות ופרטיות כאחד כדי להגדיל במהירות את הקיבולת הנוספת,” אומר ג’ורג’ גרגורי, מנכ״ל סוכנות הפיתוח הכלכלי Malta Enterprise. לדבריו, מפעלי שבבים דורשים כוח אדם מיומן בהיקף גדול, חומרי גלם מאוד ספציפיים ועלויות אנרגיה נמוכות—שלושתם במחסור ברחבי אירופה.

הדברים נאמרים על רקע נתון שהנציבות האירופית מתגאה בו: שנה לפני עדכון מתוכנן של חוק השבבים האירופי, בריסל טוענת שהחוק—שאומץ ב־2023 ונכנס לתוקף ב־21-9-2023—כבר הוביל להשקעות הקשורות לשבבים בהיקף של יותר מ־80 מיליארד אירו, כמעט פי שניים מהיעד המקורי של 43 מיליארד אירו.

אלא שלצד הכותרות על “מבול השקעות”, אירופה עדיין מתקשה לשנות את התמונה הגדולה: חלקה בייצור העולמי של שבבים ממשיך לרחף סביב כ־10%, בזמן שמדינות אחרות משקיעות במקביל סכומים דומים ומתחרות על השבבים המתקדמים ביותר למרכזי נתונים, בינה מלאכותית ומערכות ביטחון.

הרבה יותר מפאבים: אירופה משקיעה גם בפיילוט־ליינים, תכנון ויכולות

המסר המרכזי שעולה מהסקירה הוא שחוק השבבים דוחף השקעות “בכל רוחב המערכת האקולוגית”—לא רק בקווי ייצור המוניים. חלק משמעותי מהכסף זורם למסגרות כמו קווי ייצור פיילוט, תכנון שבבים ומרכזי יכולת (competence centres), בעוד שהגדלת הייצור בקנה מידה תעשייתי מוצגת כיעד ארוך טווח יותר. (sciencebusiness.net)

דוגמה בולטת לכיוון הזה הגיעה ממש בתחילת פברואר 2026: ב־9-2-2026 הודיע מכון המחקר הבלגי imec על NanoIC—יוזמת פיילוט־ליין בהיקף של 2.5 מיליארד אירו, שמיועדת לאפשר לחברות ולמעבדות “לנסות” שלבי תהליך מתקדמים (מעבר לרף 2 נ״מ) לפני מעבר לייצור מסחרי. ברויטרס הודגש שהמהלך משתלב בשאיפת האיחוד להכפיל את נתח השוק שלו בשבבים ל־20% עד 2030. (Reuters)

מפעלי דגל ברחבי היבשת: דרזדן, דרום צרפת, קטניה ואוסטריה

לצד ההשקעות ביכולת ובמו״פ, “מפעלי הדגל” כן מתקדמים—ובעיקר סביב שבבים לתעשייה ולרכב, ובחלק מהמקרים גם לרכיבי בינה מלאכותית.

בדרזדן שבגרמניה מתוכנן מפעל של ESMC—מיזם משותף שבו TSMC מחזיקה 70% ובוש, אינפינאון ו-NXP מחזיקות 10% כל אחת. ההשקעה הכוללת צפויה לעלות על 10 מיליארד אירו, וחלק ניכר ממנה מגובה במימון ציבורי; הפרויקט גם מבקש מעמד רשמי של “Open EU Foundry” במסגרת חוק השבבים. (sciencebusiness.net)

בצרפת מקודם פרויקט של 2.9 מיליארד אירו עם STMicroelectronics ו-GlobalFoundries לייצור שבבים מהדור הבא בדרום־מזרח המדינה; באיטליה אושרה חבילת סיוע ממשלתית של 2 מיליארד אירו למתקן SiC חדש של STMicroelectronics בקטניה; ובאוסטריה הועמדו 227 מיליון אירו למימון ציבורי להרחבת מפעל של ams OSRAM, עם אפשרות להשקעה פרטית נוספת של 567 מיליון אירו עד 2030. (sciencebusiness.net)

במקביל, גם “שרשרת הערך שמעל ומתחת לייצור” מקבלת דחיפה. TSMC מקימה מרכז תכנון שבבים אירופי במינכן, במטרה לתמוך בלקוחות אירופיים ולהאיץ חדשנות תכנונית—צעד שמחזק את ההיגיון של אירופה: לא רק למשוך ייצור, אלא גם לבנות יכולת תכנון ותיאום בין תכנון לייצור.

מלטה כמקרה בוחן: “מדינה קטנה, השפעה אסטרטגית”

הכתבה מדגישה שמדינות קטנות יכולות לתפוס נישות אסטרטגיות—במיוחד בעולם ה-backend: הרכבה, בדיקה ואריזה מתקדמת. במלטה, לדוגמה, פועל מפעל של STMicroelectronics מאז 1981, ולאחרונה הושלמה בו הרחבה גדולה שהפכה אותו—לפי הדיווח—לאחד המתקדמים באיחוד בתחום ייצור ה-backend, ומיקמה את מלטה כמרכז בעל ערך גבוה להרכבה ואריזת שבבים.

גרגורי מצביע גם על יתרונות תחרותיים “לא נוצצים” אך קריטיים למשקיעים: במלטה מחירי החשמל נמוכים בכ־18% לעומת ממוצע גוש האירו, ושכר המגזר היצרני נמוך בכ־41% מהממוצע בגוש. הוא טוען שמדינות קטנות מסוגלות לעיתים לפעול בזריזות רבה יותר, להעמיד מסגרות רגולטוריות מהר יותר, ולפתח יכולות נישה כמו אריזה מתקדמת—בדיוק במקום שבו אירופה רוצה לצמצם תלות חיצונית.

אז למה “ייתכן שיידרש יותר”?

למרות קצב ההכרזות, גם בריסל וגם השטח מבינים שהמספרים לבדם לא מבטיחים תחרותיות. היעד הרשמי של האיחוד הוא להגיע לנתח שוק של 20% עד 2030, אך בינתיים חלק הייצור נשאר סביב 10% והמרוץ העולמי רק מתלהט.

לישראל יש כאן עניין עקיף אך ברור: אירופה היא שוק יעד מרכזי לתעשיות רכב ותעשייה מתקדמת—והן בדיוק הלקוחות שההשקעות החדשות מבקשות לשרת. אם אירופה תצליח לבנות תשתית ייצור, תכנון ואריזה חזקה יותר, חברות שבבים פבלס (כולל כאלה עם פעילות בישראל) עשויות למצוא מסלולי שותפות חדשים—אבל גם תחרות חדשה על טאלנטים, תשתיות ואנרגיה.

כיתוב תמונה מוצע: קו רקיע של לה ולטה, מלטה—מדינה קטנה שמנסה לתרגם יתרונות של עלויות אנרגיה ושכר, יחד עם מומחיות ב-backend, לתפקיד אסטרטגי בשרשרת הערך האירופית של השבבים.

הפוסט חוק השבבים האירופי מזניק השקעות: יותר מ־80 מיליארד אירו כבר על השולחן, אבל הייצור עדיין תקוע סביב 10% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית אישרה ב-11-12-2025 את תוכנית הסיוע של גרמניה בהיקף 623 מיליון אירו לשני פרויקטים חדשים לייצור פרוסות שבבים בגרמניה , כחלק מהמאמץ לצמצם תלות בשרשראות אספקה מחוץ לאיחוד ולחזק “חוסן טכנולוגי” אירופי. עיקר הסכום יופנה להרחבת פעילות GlobalFoundries בדרזדן, והיתרה למפעל חדש של X-FAB בארפורט.

דרזדן: קו פרוסות שבבים “דו־שימושי” ראשון מסוגו באיחוד

לפי ההחלטה, 495 מיליון אירו יוקצו לפרויקט SPRINT של GlobalFoundries, שמטרתו להרחיב משמעותית את כושר הייצור באתר החברה בדרזדן על בסיס פרוסות 300 מילימטר. המוקד הוא התאמת טכנולוגיות שפותחו במסגרת תוכניות IPCEI למיקרואלקטרוניקה ליישומים דו־שימושיים – אזרחיים וביטחוניים – לרבות שבבים לתעופה וחלל, מערכות הגנה ותשתיות קריטיות, עם דגש על ייצור “אירופי־מלא” לצרכים שבהם אמינות ואבטחה הן תנאי סף.

ארפורט: “מפעל פתוח” אירופי ל-MEMS עם אריזה מתקדמת

הנציבות אישרה גם 128 מיליון אירו לפרויקט Fab4Micro של X-FAB בארפורט: הקמת מפעל “פתוח” המתמקד ב-MEMS (מיקרו־מערכות אלקטרו־מכאניות) ומשלב יכולות אריזה ואינטגרציה מתקדמות. לפי התוכנית, המפעל יספק שירותי ייצור לחברות “ללא מפעל” (fabless) באירופה – כולל סטארט־אפים וחברות קטנות ובינוניות – שכיום נשענות במקרים רבים על קבלני ייצור מחוץ לאיחוד. תחילת פעילות מסחרית מלאה מתוכננת ל-2029.

למה זה חשוב לאיחוד האירופי

בנציבות מדגישים שהמטרה אינה רק עוד קיבולת, אלא יצירת יכולות תעשייתיות שעד כה לא היו באירופה בפורמט “מפעל פתוח”. תרזה ריברה, סגנית נשיאת הנציבות למעבר נקי, צודק ותחרותי, אמרה כי מפעלים פתוחים הם כלי מרכזי להגברת תחרות וחדשנות, וכי שני המיזמים אמורים להפחית תלות במפעלי ייצור מחוץ לאיחוד ולחזק את עמידות התעשייה האירופית. (Innovation News Network)
שתי החברות התחייבו גם לתמוך ב“צינורות חדשנות” לדורות הבאים של טכנולוגיות, להרחיב הכשרות כוח אדם ולשמור יכולת ייצור בעדיפות בעת משברי אספקה – בהתאם למסגרת חוק השבבים האירופי והשאיפה להגדיל את נתח הייצור של אירופה בשוק העולמי.

הפוסט האיחוד מאשר הזרמת 623 מיליון אירו לשני מפעלי שבבים בגרמניה: GlobalFoundries בדרזדן ו-X-FAB בארפורט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס (נאסד"ק: AMAT) הכריזה היום על שיתוף פעולה אסטרטגי עם GlobalFoundries (GF) להקמת מתקן ייצור מתקדם למוליכי גל באתר  GF בסינגפור, במטרה להאיץ את מהפכת הפוטוניקה, המונעת על ידי בינה מלאכותית.

שיתוף הפעולה מסמן אבן דרך משמעותית בהתפתחות הפוטוניקה כטכנולוגיית בסיס ליישומי AI מהדור הבא, הכוללים מציאות רבודה (AR) וחוויות דיגיטליות מוכוונות משתמש, שדורשות מערכות אופטיות אולטרה יעילות, עם משקל נמוך ורמת ביצועים גבוהה.

אפלייד מטיריאלס תפתח מוליכי גל מתקדמים, ו-GF תשמש כשותפתה לייצור המוני בסינגפור, ותנצל עשרות שנות ניסיון בתחום השבבים.

"הפוטוניקה הופכת במהירות למרכיב קריטי במשקפי מציאות רבודה, וממקמים את המשתמש במרכז חוויית ה-AI  ואפלייד מטיריאלס נמצאת בעמדה ייחודית להוביל מהפכה זו", אמר ד"ר פול מייסנר, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת פלטפורמות הפטוניקה באפלייד מטיריאלס. "שיתוףהפעולה עם GlobalFoundries מאפשר לאפלייד להרחיב את מנהיגותה בהנדסת חומרים ולספק טכנולוגיות תצוגה משולבות במיוחד."

" GlobalFoundries גאה לשתף פעולה עם אפלייד מטיריאלס לקידום חדשנות פוטוניקה בסינגפור", אמר יו קונג טאן, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של הייצור באסיה פסיפיק ואתר GF בסינגפור. "על ידי שילוב המומחיות הגלובלית שלנו בייצור מוליכים למחצה עם הנדסת החומרים המתקדמת של אפלייד, אנו מספקים פתרונות טכנולוגיים חדשניים שיניעו ויאיצו את אימוץ המכשירים של הדור הבא."

שיתוף הפעולה נשען על אקו-סיסטם פוטוניקה מתפתח בסינגפור, הכולל חומרים, חיישנים, אינטגרציה, הרכבה, בדיקות ויישומים.

הפוסט אפלייד מטיריאלס ו-GlobalFoundries משתפות פעולה להאצת פוטוניקה מבוססת בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים GlobalFoundries הכריזה ב־8 ביולי 2025 על הסכם לרכישת MIPS Technologies – שם ותיק בתעשיית המעבדים, שבעשורים האחרונים עבר גלגולים תכופים, כולל בבעלותן של Imagination, Wave Computing ואחרות. העסקה מסמלת חיזוק אסטרטגי של GF בזירת ליבות RISC-V הפתוחות והמערכות החכמות בזמן אמת. סכום הרכישה לא פורסם, ככל הנראה שהיא נמצאת מתחת לסף הדיווח של גלובל פאונדריז.

מנכ"ל MIPS, סמיר וואסון, מסר כי "זהו מהלך המאמת את חזון המוצר שלנו ומאיץ את המשימה שלנו לפיתוח הפלטפורמות החישוביות של הדור הבא. עם תמיכתה של GlobalFoundries נוכל להרחיב את מפת הדרכים של Atlas, להאיץ פיתוחים ולהעמיק את השותפויות האקוסיסטמיות."

MIPS תפעל כחברה נפרדת ותמשיך לשרת את לקוחותיה על פני טווח רחב של טכנולוגיות ייצור, שותפויות פאב וסטנדרטים פתוחים. וואסון הדגיש כי "RISC-V הוא הרבה יותר מאוסף פקודות – הוא פילוסופיה של פתיחות, מודולריות ושיתוף פעולה."

בעבר הייתה MIPS מזוהה עם מעבדים מבוססי הארכיטקטורה המקורית שלה (MIPS ISA), אך בשנים האחרונות שינתה את מיקודה לליבות RISC-V פתוחות – גישה ההולכת ומתרחבת כתשתית למערכות משובצות, מכשור רפואי, שבבי בינה מלאכותית ומחשוב בקצה הרשת.

GlobalFoundries, שנולדה מפיצול חטיבת הייצור של AMD, הפכה בשנים האחרונות לאחת היצרניות החשובות של שבבים שאינם בקדמת הסיליקון (non-leading edge). שילוב MIPS יאפשר לה להרחיב את סל המוצרים אל תוך שכבות תכנון המעבד ולא רק שכבת הייצור.

המיזוג עשוי להשפיע באופן משמעותי על השוק – במיוחד לאור העובדה ש־MIPS נחשבת לבעלת ניסיון של מעל ארבעה עשורים בפיתוח מעבדי RISC, והיא חלק מהגל הראשון של מהפכת המחשוב הקומפקטי. ייתכן שהמהלך גם ימצב מחדש את MIPS כאלטרנטיבה מערבית לשבבים המגיעים מהמזרח, במיוחד בתחומים כמו תעשיות בטחוניות, IoT, מחשוב תעשייתי ועוד.

"אנו בונים פלטפורמות שמעניקות ללקוחות את החופש לשבור את מגבלות העבר", סיכם וואסון.

העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, וצפויה להיסגר בחודשים הקרובים.

הפוסט GlobalFoundries רוכשת את MIPS: מהפך בתעשיית שבבי ה־RISC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארט-אפ הישראלית Teramount חוברת ל-GlobalFoundries, ענקית ייצור השבבים. שיתוף פעולה זה מדגיש את השפעתה הגוברת של Teramount בתחום הפוטוניקה על בסיס סיליקון, בו היא מפתחת טכנולוגיות שמבטיחות לשנות את התשתית הדיגיטלית

שיתוף הפעולה מתמקד בשילוב הממשק הפוטוני האוניברסלי של Teramount עם פלטפורמת GF Fotonix. שילוב זה נועד לשפר את התפקוד וההגעה של הפוטוניקה על בסיס סיליקון. השותפות מהווה התאמה אסטרטגית עם אחת מהחברות המובילות בתחום ייצור השבבים.

ההודעה על שיתוף הפעולה נמסרה על רקע הדרישות הגוברות לרוחב פס טוב יותר וליעילות אנרגטית במערכות שתומכות ביישומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה. "באמצעות שיתוף פעולה זה עם Teramount, אנו מצפים לספק ללקוחותינו פתרון נוסף, ניתן להרחבה, לעתיד של תנועה מהירה ויעילה של נתונים," אמר גרג ברטלט, מנהל הטכנולוגיה הראשי ב-GF, והדגיש את הפוטנציאל של שיתוף הפעולה הזה במענה לצרכים המתקדמים של טכנולוגיות העתיד.

**טכנולוגיה מתקדמת**

Teramount לא רק מייצרת מוצרים, אלא גם יוצרת פתרונות שמתמודדים עם אתגרים ארוכי טווח בשילוב סיבים אופטיים עם שבבים פוטוניים על בסיס סיליקון. הסיבים הללו, המשמשים להעברת נתונים כאותות אור, צריכים להיות מיושרים בדיוק עם השבבים שמעבדים את האותות הללו לנתונים שימושיים. יישור זה הוא קריטי ליצירת מערכות העברת נתונים מהירות ויעילות יותר.

בכנס OFC האחרון בסן דייגו, Teramount חשפה את TeraVERSE-XD, מוצר שמכפיל את מספר הסיבים האופטיים שניתן לחבר לשבב פוטוני יחיד. התקדמות זו היא קריטית כאשר התעשייה מתכוננת לצעד הבא בטכנולוגיות העברת נתונים עם שבבי Ethernet של 100 טרה-ביט ו-200 טרה-ביט. שבבים אלו מבטיחים לטפל במהירויות נתונים גבוהות במיוחד, וכך לאפשר אינטרנט מהיר יותר, מרכזי נתונים יעילים יותר ורשתות חזקות לתמיכה ביישומים מתקדמים כגון סטרימינג וידאו ברזולוציה גבוהה ופריסת AI.

הבסיס לחדשנות של Teramount הוא מערכת דו-רכיבית, הכוללת תקע פוטוני ובליטה פוטונית. התקע הפוטוני משמש כתחנת עגינה מדויקת לסיבים אופטיים, ומסדר אותם בצורה מסודרת לחיבור חלק לשבב. הוא מבטיח שהאור יהיה מיושר ומכוון במדויק, ומינימליזציה של אובדן אות כשהוא נכנס לשבב.

בנוסף, הבליטה הפוטונית פועלת כמו רמפה שמנחה את האור בצורה חלקה מהסיב האופטי אל השבב. רכיב זה חשוב לשיפור ביצועי העברת הנתונים על ידי הבטחת מעבר יעיל של אות האור ליחידת העיבוד של השבב.

מערכת זו מפשטת את תהליכי החיבור של סיבים אופטיים לשבבים, אשר בדרך כלל משתמשים בשיטות חיבור פני שטח או חיבור צד. חיבור פני שטח מכוון את אות האור אנכית לתוך פני השטח של השבב, מה שמתאים לאריזות סיבים קומפקטיות, אך מגביל את קיבולת מהירות הנתונים. מצד שני, חיבור צד מאפשר לאור להיכנס לשבב מהצד, מה שמסוגל לטפל ביותר נתונים במקביל, אך הוא מורכב יותר לאריזת סיבים. הטכנולוגיה של Teramount ממירה חיבור צד לחיבור פני שטח רחב-פס באופן שמאפשר גם גמישות באריזת סיבים וגם מהירויות נתונים גבוהות.

הגמישות של מערכת התקע והבליטה הפוטונית של Teramount מציגה גם אופטיקה ניתקת לעיצובים של אופטיקה משולבת, מה שמגביר את יכולת הייצור והשירותיות. Teramount מאמינה שהחיבור האופטי הניתן לניתוק שלה מציג קפיצה בגמישות רשתות אופטיות, והוא קריטי במיוחד עבור מפעילי מרכזי נתונים. התקדמות זו מפשטת את תהליכי הייצור ופותחת אפשרויות חדשות לתחזוקת מערכות ושדרוגן, מה שחשוב לקיימות ארוכת טווח ולחסכון בעלויות בתפעול מרכזי נתונים.

בהסתכלות קדימה, ככל שהשוק לפוטוניקה על בסיס סיליקון צפוי לגדול, החידושים של Teramount הופכים למשמעותיים יותר. החזון של החברה חורג מההתקדמות הטכנולוגית המיידית, ומטרתו להניח את הבסיס לעתיד שבו מערכות תקשורת דיגיטליות מהירות ויעילות במיוחד.

הפוסט שיתוף פעולה בין GlobalFoundries ל-Teramount הישראלית בתחום הקישוריות האופטית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

GLOBALFOUNDRIES, יצרנית מוליכים למחצה ו-ARM, חשפו פרטים חדשים אודות טכנולוגיית פלטפורמת ה-SoC החדשנית שלהן שמטרתה לקדם את הדור הבא של יישומי ומוצרי אלחוט.

פלטפורמת ייצור השבבים החדשה צפויה לאפשר שיפור של 40% בביצועי המחשוב, ירידה של 30% בצריכת ההספק ועלייה של 100% בתוחלת חיי הסוללה במצב המתנה.

הפלטפורמה החדשה כוללת שיתוף פעולה על שתי גרסאות של תהליך של GLOBALFOUNDRIES: SLP (super low power) ב-28 ננומטר
עבור יישומי צריכה ויישומים ניידים, וביצועים גבוהים (HP) ב-28 ננומטר עבור יישומים המצריכים ביצועים מיטביים.

פלטפורמת ה-SoC של ARM ו- GLOBALFOUNDRIES מבוססת על מעבד ה-ARM Cortex-A9, על IP פיסי של ARM שעבר התאמה,
ועל תהליך Gate-First High-K Metal Gate (HKMG)  של 28 ננומטר מבית GLOBALFOUNDRIES.

שתי החברות יאפשרו ליצרניות של התקנים משובצים כדוגמת טלפונים חכמים, מחשבי לוח (tablets), smartbooks והתקנים נוספים להתמודד עם המורכבות ההולכת וגדלה של התכנונים ושל הייצור, ובמקביל לקצר את הזמן עד לייצור בהיקפים גבוהים ובתפוקות בשלות ומוכחות.

הפוסט GLOBALFOUNDRIES ו-ARM חושפות פלטפורמת SoC חדשנית ליישומי ומוצרי אלחוט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קיידנס, ספקית כלי תוכנה, מתודולוגיות ושירותים לתהליכי פיתוח שבבים ו-GLOBALFOUNDRIES, יצרנית מוליכים למחצה, הכריזו לאחרונה על חתימת הסכם רב שנתי  הכולל תוכנה ושירותים לתכנון מוליכים למחצה מתקדמים.

במסגרת ההסכם אימצה GLOBALFOUNDRIES סוויטה מקיפה של טכנולוגיות קיידנס שתסייע לה בתכנון, באימות ובייצור התקני מוליכים למחצה מורכבים, המכוונים לטכנולוגיות תהליך של 45 ננו–מטר ופחות. בנוסף, תשתף GLOBALFOUNDRIES פעולה עם ארגון Cadence Services ליצירת יכולות תכנון מבודלות לתמיכה בלקוחות בצמתים מתקדמים בתהליך.

GLOBALFOUNDRIES בחרה בקיידנס בגלל העניין העמוק שלה ביצירת זרימת תכנון רחבה ופתוחה, אשר מאפשרת גישה מהירה, מדויקת וקלה לטכנולוגיה של קיידנס. מפעל היצור אימץ את סביבות התכנון Virtuoso  ו–Encounter של קיידנס וכן טכנולוגיות שמקבלות השלמה בשירותי תמיכה והן ייעודיות לאבחון, לאימות נכסים אינטלקטואליים וניפוי שגיאות.

"היותנו הראשונים המשתמשים בפתרונות הטובים ביותר בתחום עבור אתגרי התכנון הקשים ביותר של העתיד, דורש יכולת המצאה מתמשכת ושיתוף פעולה הדוק עם לקוחותינו ועם השותפים העסקיים", אמר ליפ–בו טאן, נשיא ומנכ"ל קיידנס. "העבודה הצמודה עם GLOBALFOUNDRIES תורמת להיותנו מובילים בתחומים של טכנולוגיית הספק נמוך, טכנולוגיית צמתים מתקדמת וטכנולוגיות סיום התכנון (signoff), ומאפשרת לקיידנס לספק טכנולוגיה ושירות למגוון רחב של מתכננים המחפשים דרכים חדשות אל השווקים".

הפוסט קיידנס ו–GLOBALFOUNRIES מכריזות על הסכם טכנולוגי נרחב ורב-שנתי לתכנון מוליכים למחצה מתקדמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.