המשבר של אנבידיה בסין הופך לאחד האתגרים האסטרטגיים הגדולים של החברה. בשיחת הוועידה עם המשקיעים, לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות, הבהירה סמנכ"לית הכספים קולט קרס כי התחזית לרבעון הבא אינה כוללת הכנסות ממכירת שבבי מחשוב למרכזי נתונים בסין. לדבריה, אנבידיה עדיין אינה יודעת אם ומתי יינתנו אישורי היבוא הדרושים בסין, ולכן אינה כוללת את המכירות האלה בתחזית שלה. (מרקטווץ')

מדובר במסר חריג עבור חברה שממשיכה ליהנות מביקוש עצום לשבבי AI ברחבי העולם. עד לפני זמן לא רב נחשבה סין לאחד השווקים החשובים ביותר של אנבידיה. כעת, גם כאשר וושינגטון מאפשרת לכאורה מכירה של שבבים מסוימים, בייג'ינג אינה ממהרת לפתוח את הדלת.

אישור אמריקני אינו מספיק

מוקד המשבר הוא שבב H200 של אנבידיה. לפי דיווח רויטרס, ארצות הברית אישרה לכעשר חברות סיניות לרכוש את השבב, ובהן Alibaba, Tencent, ByteDance ו־JD.com. עם זאת, נכון לאמצע מאי 2026, לא נמסר אף שבב H200 אחד ללקוחות בסין.

הפער הזה ממחיש את השינוי במאזן הכוחות. בעבר, השאלה המרכזית הייתה אם ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא שבבים מתקדמים לסין. כיום מתברר שגם אם האישור האמריקני ניתן, נדרש אישור בפועל גם מצד סין. בלי האישור הזה, העסקאות נשארות על הנייר.

לפי דיווחים קודמים של רויטרס, סוכני מכס בסין קיבלו הנחיות שלפיהן שבבי H200 אינם מורשים להיכנס למדינה. בנוסף, הרשויות הסיניות זימנו חברות טכנולוגיה מקומיות והזהירו אותן מפני רכישת השבבים, אלא אם יש לכך צורך מיוחד.

בייג'ינג דוחפת לעצמאות טכנולוגית

המהלך הסיני אינו רק תגובה למגבלות היצוא האמריקניות. הוא משתלב במדיניות רחבה יותר של בייג'ינג. סין מבקשת להפחית את התלות שלה בשבבים אמריקניים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. זהו תחום שנחשב קריטי הן לכלכלה והן לביטחון הלאומי.

מבחינת אנבידיה, זו בעיה כפולה. מצד אחד, היא מוגבלת על ידי וושינגטון. מצד שני, היא נתקלת בחשדנות גוברת מצד בייג'ינג. התוצאה היא מצב שבו לקוחות סיניים עשויים לרצות את הטכנולוגיה של אנבידיה, אך הם אינם יכולים לפעול בחופשיות לרכישתה.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי הוא מאמין שהשוק הסיני ייפתח לאורך זמן לספקי שבבים אמריקניים. עם זאת, גם בדיווחים האחרונים הודגש כי משלוחי H200 לסין עדיין תלויים באישור הסיני.

האיום ארוך הטווח: לא רק הכנסות אבודות

בטווח הקצר, אנבידיה יכולה לפצות על הפגיעה בסין באמצעות ביקוש חזק ממדינות אחרות. ענקיות ענן, חברות AI וממשלות ממשיכות להשקיע בתשתיות מחשוב. לכן, המשבר הסיני אינו מאיים מיידית על הצמיחה הכוללת של החברה.

אבל בטווח הארוך האיום עמוק יותר. אם חברות סיניות ייאלצו להשתמש בחלופות מקומיות, סביבן ייבנה בהדרגה אקו־סיסטם עצמאי. הוא יכלול חומרה, תוכנה, כלי פיתוח ומודלים שמותאמים לשבבים שאינם של אנבידיה.

זהו הסיכון המרכזי מבחינת החברה. לא רק אובדן מכירות ברבעון אחד או שניים, אלא שחיקה אפשרית במעמדה כסטנדרט העולמי של תשתיות AI. אם סין תצליח להאיץ את הפיתוח המקומי, אנבידיה עלולה לגלות ששוק ענק נסגר בפניה לא בגלל מחסור בביקוש, אלא בגלל החלטה אסטרטגית של מעצמה.

המשבר הסיני של אנבידיה ממחיש עד כמה שבבי AI הפכו לנכס גיאו־פוליטי. הם כבר אינם רק מוצר טכנולוגי. הם תשתית לאומית, כלי תחרות בין מעצמות, ואחד ממוקדי המאבק המרכזיים בין ארצות הברית לסין.

הפוסט המשבר הסיני של אנבידיה: רישיונות אמריקניים יש, מכירות לסין עדיין אין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בדיונים בדאבוס (20-01-2026), שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הציג את התלות הגלובלית בייצור שבבים מתקדמים בטייוואן כסיכון המאקרו־כלכלי החריף ביותר. לדבריו, ריכוז הייצור באי הופך אותו ל“נקודת כשל יחידה”, והתרחיש של שיבוש משמעותי בייצור – בשל חסימה או פגיעה בתשתיות – עלול להביא למה שתיאר כ“אפוקליפסה כלכלית”.

המסר של בסנט מתחבר לשיח ותיק בוושינגטון ובתעשייה: גם אם מפעלים חדשים נבנים במקומות נוספים, היכולת לייצר שבבים בקדמת הטכנולוגיה עדיין מרוכזת מאוד – ולכן כל זעזוע גיאופוליטי סביב טייוואן נתפס כתרחיש סיכון מערכתי.

מינרלים קריטיים: צוואר הבקבוק שמעבר לשבבים

באותו הקשר, בסנט דיבר על הקמת “ברית מינרלים קריטיים” שנועדה לצמצם תלות בשרשראות אספקה שבהן לסין יש יתרון גדול (כרייה, עיבוד וזיקוק). במקביל לדאבוס, משרד האוצר האמריקני דיווח רשמית על דיאלוג רב־צדדי בנושא שרשראות אספקה והשקעות במינרלים קריטיים בהשתתפות מדינות G7 ועוד שותפות (ביניהן אוסטרליה, הודו, מקסיקו וקוריאה הדרומית).

(\החיבור בין “שבבים” ל“מינרלים” חשוב: גם אם יכולת הייצור (fabs) מתרחבת מחוץ לטייוואן, היא נשענת על חומרים ורכיבים שמגיעים ממספר מצומצם של מדינות ומתקנים. לכן, בראיית מדיניות, ביטחון שרשרת האספקה אינו מסתכם במפעלים – אלא כולל גם חומרי גלם, ציוד ותהליכי עיבוד.

גרינלנד, מכסים והפוליטיקה של משאבים

במקביל לשיח על מינרלים, דווח כי ממשל טראמפ משתמש גם באיום מכסים מול דנמרק ומדינות אירופיות נוספות בהקשר של גרינלנד. לפי דיווחים, טראמפ איים בהטלת מכסים עד שיושג “הסכם” סביב רכישת גרינלנד – צעד שמוסבר בין היתר גם במונחי גיאופוליטיקה של משאבים.
ברקע, צרפת אישרה השתתפות במבצע צבאי־תמרוני בגרינלנד (Operation Arctic Endurance) – נתון שממחיש עד כמה האזור הפך רגיש בזירת המעצמות.

שבבי אנבידיה H200 לסין: בין תחרות למסוכנות ביטחונית

בצד השני של אותה תמונת־על, הוויכוח על ייצוא שבבי AI מתקדמים לסין התחמם. לפי רויטרס (19-12-2025), ממשל טראמפ פתח בדיקה בין־משרדית שעשויה להוביל לאישורי יצוא ראשונים לסין של Nvidia H200 (השבב השני בעוצמתו של אנבידיה, לפני דור Blackwell), לאחר שטראמפ אמר שיאפשר מכירות תוך גביית עמלה של 25% ותוך הגבלות.

על רקע זה, מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, אמר בדאבוס (21-01-2026) שהמהלך “משוגע” והשווה אותו ל“מכירת נשק גרעיני לצפון קוריאה” – בטענה להשלכות ביטחוניות עמוקות אם שבבים כאלה יאיצו יכולות AI בסין.

מנגד, מנכ״ל Google DeepMind דמיס הסאביס ניסה להרגיע וטען שחברות AI בסין מפגרות בכחצי שנה אחרי החזית המובילה במערב, וכינה חלק מהבהלה סביב מודלים סיניים תגובת־יתר.

העימות הזה כבר מחלחל גם לזירה הפוליטית: בארה״ב קודמה בוועדת בית הנבחרים הצעת חוק שמבקשת להרחיב את סמכות הקונגרס לפקח על יצוא שבבי AI מתקדמים – סימן לכך שהמאבק על איזון בין “יתרון טכנולוגי”, “עסקים” ו“ביטחון לאומי” הופך למחלוקת מוסדית ולא רק למדיניות ממשל.

הפוסט דאבוס 2026: מה באמת קרה בחדרי הדיונים של מנהיגי המעצמות בנושא שבבים, AI וסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.