אנבידיה הודיעה כי רכשה את חברת SchedMD, המפתחת המרכזית של Slurm — מערכת קוד פתוח לניהול עומסי עבודה ותזמון משימות במחשבי־על (HPC) ובאשכולות בינה מלאכותית. תנאי העסקה לא פורסמו.

 Slurm משמשת לתזמון, תור וניהול משאבים באשכולות מחשוב גדולים, שבהם אלפי משימות רצות במקביל ודורשות הקצאת ליבות עיבוד, זיכרון וגישה למאיצים. לפי אנבידיה, Slurm  נמצאת בשימוש בלמעלה ממחצית המערכות בעשירייה הראשונה ובמאה הראשונה של דירוג TOP500 של מחשבי־העל.

באנבידיה הדגישו כי בכוונתם להמשיך להפיץ ולפתח את Slurm כפתרון פתוח ונייטרלי לספקים (vendor-neutral),  כלומר כזה שאמור לפעול ולהישאר רלוונטי גם בסביבות הטרוגניות שאינן “כולן אנבידיה”. לפי רויטרס, הרכישה משתלבת במאמץ רחב יותר של החברה להעמיק את ההשקעות באקו־סיסטם של תוכנה וכלים סביב בינה מלאכותית, על רקע תחרות גוברת.

SchedMD  עצמה נוסדה ב-2010 בידי מפתחי Slurm, מוריס “מו” ג’ט ודני אובל, ובהמשך עברה מיוזמיה מליברמור, קליפורניה, לליהי, יוטה. באתר החברה מצוין כי היא מעסיקה כ-40 עובדים ומספקת לצד הקוד הפתוח גם שירותי תמיכה, תחזוקה והטמעה לארגונים גדולים. בין לקוחות החברה את CoreWeave ואת מרכז מחשבי־העל של ברצלונה (Barcelona Supercomputing Center). (

לרכישה עשויה להיות משמעות מעשית עבור גופי מחקר וחברות שמאמנים מודלים גדולים או מריצים תהליכי הסקה בקנה מידה גדול: המתזמן הוא “שכבת התשתית” שקובעת עד כמה האשכול מנוצל היטב, כמה מהר עבודות נכנסות לתור, ואיך מחלקים משאבים בין צוותים ופרויקטים. במקביל, עצם כניסתה של אנבידיה עמוק יותר לתוכנת התשתית עשויה לעורר בקהילת הקוד הפתוח שאלות על ממשל, קדימות פיצ’רים ותאימות ארוכת טווח — נקודה שאנבידיה ניסתה לנטרל מראש בהתחייבות לנייטרליות ולהמשך הפצה פתוחה

הפוסט אנבידיה רוכשת את SchedMD, מפתחת Slurm — מתזמן הקוד הפתוח הנפוץ במחשבי־על וב-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC) בתל אביב הפך למתקן הראשון בעולם שמתקין ומשלב התקן קיוביטים מוליכי־על חדש של חברת Qolab, כך הודיעה חברת QM Inc. ב־3 בדצמבר 2025. ההכרזה נעשתה בתל אביב על ידי פרופ’ ג’ון מרטיניס, מייסד Qolab וזוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025, יחד עם הנהלת ה-IQCC, והיא מסמנת אבן דרך משמעותית בתשתיות המחשוב הקוונטי העולמיות.

ההתקן החדש – מעבד קוונטי מבוסס קיוביטים מוליכי־על – פותח בדגש על אמינות, שחזור בתהליך הייצור ויכולת התרחבות (scalability), במטרה לגשר על הפער בין מערכות ניסוי מעבדה רגישות לבין פלטפורמות קוונטיות הניתנות לפריסה ושימוש שוטף. המעבד נשען על הפיזיקה הבסיסית שבגינה זכה פרופ’ מרטיניס בפרס נובל, על תרומתו רבת־השנים לתחום הקיוביטים המוליכי־על ותופעות קוונטיות מקרוסקופיות. ב-Qolab תורגמו ההישגים המדעיים הללו להנדסה מדויקת של קיוביטים, המפחיתים רעש פלוקס ודקוהרנציה ותואמים לתהליכי ייצור מתקדמים מעולם השבבים.

דור חדש של קיוביטים מוליכי־על, מותאם לעולם האמיתי

לדברי החברה, ההתקן שהותקן ב-IQCC מייצג “דור חדש של חומרת קיוביטים מוליכי־על” – כזה שנבנה מראש עבור חוקרי חומרה ותעשיית המחשוב הקוונטי, ולא רק לניסויי הוכחת היתכנות. השילוב בין אמינות גבוהה, אפשרות להכפלת מספר הקיוביטים ושיפור בתהליכי הייצור נועד להאיץ את המעבר של מחשוב קוונטי משלב מעבדות המחקר לפלטפורמות חישוב יציבות ופתוחות לשימוש רחב.

“המטרה שלנו ב-Qolab תמיד הייתה להפוך את פריצות הדרך המדעיות של עשרים השנים האחרונות לקיוביטים מהונדסים שאפשר לבנות, להגדיל ולהסתמך עליהם,” אמר פרופ’ ג’ון מ’ מרטיניס, מייסד ו-CTO של Qolab. “באמצעות שיתוף הפעולה עם Quantum Machines וה-IQCC, אנחנו יוצרים פלטפורמה שבה חוקרים מכל העולם יכולים לבצע יחד מחקר בחומרה קוונטית.”

גישה בענן למחשוב קוונטי – לחוקרים בכל העולם

במסגרת שיתוף הפעולה, התקנים נוספים של Qolab, הממוקמים באתר החברה במדיסון, ויסקונסין (ארה”ב), יונגשו לחוקרים ברחבי העולם דרך הענן של IQCC. זהו הפעם הראשונה שטכנולוגיית הקיוביטים המוליכי־על של Qolab ניתנת לשימוש כחלק מתשתית בינלאומית מאוחדת, ומאפשרת למדענים ולמפתחי אלגוריתמים להתנסות בחומרת קוונטים מתקדמת ברמת תעשייה, מבלי להיות פיזית בסמוך למעבדים עצמם.

הטמעת המעבד של Qolab במרכז הישראלי מדגישה גם את הגמישות והיכולת של טכנולוגיית הבקרה ההיברידית של Quantum Machines. יחידות הבקרה של QM נועדו לחבר בין מגוון ארכיטקטורות קיוביטים לבין מערכות חישוב קלאסיות עתירות ביצועים (HPC), כך שניתן להריץ זרימות עבודה היברידיות – קוונטיות־קלאסיות – בסביבה אחודה אחת.

“שיתוף הפעולה עם Qolab משקף את תכליתו המרכזית של מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי,” אמר איתמר סיון, מנכ”ל ומייסד־שותף של Quantum Machines. “יחד עם פרופ’ ג’ון מרטיניס וצוותו, אנחנו הופכים פריצות דרך מדעיות מתקדמות לתשתית קוונטית עובדת, שמיידית זמינה לחוקרים ברחבי העולם.”

ישראל מתבססת כמרכז תשתית קוונטית בינלאומי

מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC), הממוקם באוניברסיטת תל אביב ונתמך על ידי רשות החדשנות, נחשב לאחד המרכזים המתקדמים בעולם בתחום המחשוב הקוונטי וה־HPC. זהו המרכז הראשון שהוקם מראש כדי לארח מספר מעבדים קוונטיים מבוססי מודליות שונות של קיוביטים, כולם ממוקמים באתר אחד ומשולבים הדוקות עם תשתית חישוב קלאסי עתיר־ביצועים וגישת ענן גלובלית.

ה-IQCC מספק “אקו־סיסטם פלאג-אנד-פליי” לקידום מחשוב קוונטי והיברידי בקנה מידה גדול – החל מחקר בסיסי בפיזיקה של קיוביטים, דרך פיתוח אלגוריתמים קוונטיים ועד ניסויים מעורבים (קוונטיים-קלאסיים) עבור תעשיות כמו פיננסים, חומרים, אנרגיה ו-AI. החיבור עם Qolab, שבראשה עומד אחד המדענים הבולטים בעולם בתחום הקיוביטים המוליכי־על, מחזק עוד יותר את מעמדו של המרכז הישראלי כצומת בינלאומי למחקר ולפיתוח תשתיות מחשוב קוונטי.

הפוסט מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי הראשון בעולם שמתקין את התקן הקיוביטים מוליכי־העל של Qolab הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת NextSilicon הישראלית הכריזה (22 באוקטובר 2025) על הדור המסחרי של מאיץ ה-Dataflow שלה, Maverick-2, לצד חשיפת מעבד RISC-V עצמאי בשם “Arbel”. החברה גייסה עד כה כ-303 מיליון דולר ומכוונת בראש ובראשונה לשוק ה-HPC, שבו נדרשת דיוקיות FP64 וסקלביליות גבוהה. לפי הדיווחים, סנדיה (Sandia National Laboratories) הייתה שותפה לניסויי ההוכחה כבר משלב Maverick-1, וצפויה להיות בין הראשונות לשילוב מערכות Maverick-2 בייצור. (The Next Platform)

בהשקה מציבה NextSilicon את Maverick-2 כמתחרה ישירה לאנבידיה בשוק ה-HPC: לפי רויטרס, החברה “מנסה להתחרות במערכות של אנבידיה” ומכוונת במיוחד לחישובי דיוק גבוה (FP64) שבהם אנבידיה מיקדה פחות משאבים בשנים האחרונות – ואף טוענת לביצוע אותן משימות “מהר יותר, בפחות חשמל וללא שינויי קוד” לעומת שבבי אנבידיה, בעוד סנדיה בחנה את המערכת שלוש שנים. (Reuters) גם The Next Platform מתאר את Maverick-2 כמי ש“מכוון ל-CPUs ול-GPUs” – דהיינו לשדה שבו אנבידיה שולטת, וה-Register מדגיש “חלל” שנוצר ב-HPC שאותו NextSilicon מבקשת למלא. (nextplatform.com)

מה מיוחד בארכיטקטורת ה-Dataflow של Maverick-2?

ליבת הגישה, המכונה ICA – Intelligent Compute Architecture – ממפה בזמן אמת את “החלקים החמים” בקוד אל בלוקים של יחידות חישוב (ALUs) וממזערת תנועה מיותרת של נתונים. התוצאה: רוב הסיליקון מוקדש ל״חישוב״ ולא ל״ניהול״, בניגוד למעבדים כלליים או ל-GPU קלאסי. לטענת החברה, המשמעות היא האצה משמעותית לקוד קיים – C/C++/Fortran ואף קוד שמקורו בסביבות CUDA – ללא צורך בפורטינג ידני. (nextsilicon.com)

ביצועים ויעילות: הטענות והסייגים

במסמכי ההשקה נכתב כי Maverick-2 מספק שיפורי ביצועים משמעותיים לעומת “GPU מובילים”, עד פי-10 בפלחי עבודה מסוימים, ובצריכת חשמל הנמוכה במחצית ואף יותר (עד כ-60% פחות). יש גם טענות ליתרון ניכר בביצועי זיכרון (HBM3E) במבחני זרימה אקראית וב-STREAM. עם זאת, מדובר בנתוני יצרן, וחסרים עדיין סטים רחבים של תוצאות אפליקטיביות ציבוריות מול דורות Blackwell/Hopper. (Business Wire)

שילוב עם CPU מארח ועם “Arbel”

בנוסף למאיץ, NextSilicon חשפה שבב CPU ניסיוני בשם Arbel המבוסס על RISC-V, שמטרתו לצמד “סופר-שיפ” מארח-מאיץ במתכונת הדומה ל-CPU+GPU – אך בבעלות IP עצמאית. בשלב זה Arbel מוגדר “test chip”, ללא לו״ז שוק מלא, בעוד Maverick-2 כבר בשלבי ייצור והטמעות. (The Next Platform)

לקוחות ראשונים, שותפים ותעשייה

סנדיה בחנה את הדורות המוקדמים במשך שלוש שנים ומדווחת על פוטנציאל לשדרוג ביצועים ללא שינויי קוד עמוקים – היבט בעל חשיבות אמיתית למרכזי-על ולמעבדות ביטחוניות. שילוב טכני ולוגיסטי יתבצע יחד עם Penguin Solutions. מעבר לכך, דיווחים בתעשייה מצביעים על עניין גובר מצד אתרי HPC/ענן בפתרונות שאינם GPU טהור, במיוחד בעומסים עתירי FP64. (Reuters)

הפוסט NextSilicon משיקה את Maverick-2: מנוע Dataflow ל-HPC ומציגה גם מעבד RISC-V בשם Arbel הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה ו-TSMC ציינו בפיניקס, אריזונה (17 באוקטובר 2025) אבן דרך תעשייתית: פרוסת שבבים (wafer) ראשונה של ארכיטקטורת Blackwell שיוצרה על אדמת ארה״ב – אינדיקציה לכך שהפלטפורמה נכנסה לייצור בכמויות. מנכ״ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ביקר במפעל TSMC Arizona וחתם יחד עם Y.L. Wang, סגן נשיא התפעול ב-TSMC, על הפרוסה הטקסית.

באנבידיה הגדירו את המהלך כחיזוק שרשרת האספקה האמריקנית ו״השבת״ שכבות מפתח בערימת הטכנולוגיה של ה-AI לייצור מקומי – ממירוץ הנתונים ועד ההסקה (Inference). לדבריהם, ייצור מקומי של רכיבי מפתח ל-AI צפוי לתמוך בחדשנות ולצמצם תלות בייבוא.

ה-wafer יעבור את שלבי העיבוד המקובלים – שכבות, הדפס תבניות, צריבה וחיתוך – עד להפיכתו ל-GPU בעל ביצועים גבוהים במיוחד בארכיטקטורת Blackwell, המיועדת למודלים גנרטיביים גדולים, אימון והיסק בקנה־מידה.

החברות מצביעות על כך שייצור מבוסס-ארה״ב הוא קריטי לעמידה בביקוש. במקביל, אנבידיה מתכננת לפרוס בארה״ב טכנולוגיות AI, רובוטיקה ו-Digital Twin לתכנון והפעלה של אתרי ייצור חדשים – כחלק מייעול תהליכים והאצת time-to-market. בנוסף צוין כנס NVIDIA GTC Washington, D.C. (27–29 באוקטובר), שבו יוצגו כלים ופתרונות ליישומי AI בארגונים, מגזר ממשל וקהילת המחקר.

לפי TSMC, האתר באריזונה ייצר טכנולוגיות מתקדמות, כולל שניים, שלושה וארבעה ננומטר, וכן דור A16, לשימושים ב-AI, טלקום ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). זהו חלק מהרחבת הכושר היצרני בארה״ב לאור הביקוש הגואה לשבבי AI.

הואנג אמר באירוע: “זה רגע היסטורי… זו הפעם הראשונה זה עשרות שנים שבה השבב החשוב ביותר מיוצר בארה״ב, ב-fab המתקדם ביותר של TSMC כאן בארה״ב.” הוא קישר את המהלך לחזון “החנא״ת מחדש” של תעשייה מתקדמת בארה״ב וליצירת תעסוקה.

מנכ״ל TSMC Arizona, ריי ג׳ואנג, הוסיף: “להגיע בתוך כמה שנים קצרות לפרוסת Blackwell הראשונה שיוצרה בארה״ב משקף את הטוב ביותר של TSMC… זה נבנה על שלושה עשורים של שותפות עם אנבידיה ועל מחויבות העובדים והשותפים המקומיים.”

הפוסט אנבידיה ו-TSMC: פרוסת Blackwell ראשונה שיוצרה בארה״ב מסמנת ייצור סדרתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC), הנחשבת לעמוד השדרה של תעשיית השבבים העולמית, פרסמה דו"חות כספיים מרשימים לרבעון השני של 2025. התוצאות מצביעות על שילוב של ביקוש חזק בתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC) ובתחום הסמארטפונים – שני מנועים מרכזיים לצמיחה.

נתונים כספיים בולטים

• רווח למניה (EPS): עלייה של 60.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגעה ל־15.36 דולר טייוואני.
• הכנסות: צמיחה של 11.3% בהשוואה לרבעון הקודם, לסך של 30.1 מיליארד דולר.
• פלטפורמת HPC: עלייה של 14% בביקושים לעומת הרבעון הראשון, מה שמעיד על המשך ההתרחבות המואצת בתחום מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית.

היכולת של TSMC לייצר בפרוסות מתקדמות בקווי 3 ננומטר ו־5 ננומטר מחזקת את מעמדה כשחקנית מובילה, ומציבה אותה לפני מתחרותיה בשוק.

משמעות אסטרטגית

הנתונים מאשרים כי TSMC אינה רק ספק שבבים – אלא חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית ומהמהפכה הדיגיטלית. החברה ממוקמת בצומת שבין טרנספורמציית הבינה המלאכותית להתחדשות בשוק הסמארטפונים.

עבור משקיעים, מדובר בסיפור כפול: מצד אחד פוטנציאל צמיחה משמעותי, ומצד שני חשיפה לסיכונים גיאופוליטיים – בעיקר סביב המתיחות בין סין לארצות הברית ביחס לטייוואן. בנוסף, המודל העסקי עתיר ההון של החברה מחייב השקעות מתמשכות והסתמכות על ביקוש קבוע לטכנולוגיות חדשות.

מבט קדימה

למרות הסיכונים, חשיבותה של TSMC כמובילת ייצור השבבים בעולם אינה מוטלת בספק. החברה ממשיכה לעצב את פני תעשיית הטכנולוגיה העולמית, ותוצאות הרבעון השני מדגישות את החוסן, החדשנות והחיוניות שלה בסביבה דינמית ותחרותית.

במילים אחרות – TSMC היא לא רק עוד יצרנית שבבים, אלא עמוד תווך של המהפכה הטכנולוגית הגלובלית.

אמפמ:

• כותרת:
• כותרת משנה:
• תגים: TSMC, שבבים, בינה מלאכותית, סמארטפונים, HPC, טייוואן, שוק ההון, מרכזי נתונים, טכנולוגיה עולמית
• ביטוי מפתח: TSMC תוצאות רבעון שני 2025
• נרדפים: TSMC, Taiwan Semiconductor, יצרנית שבבים, טייוואן סמיקונדקטור
• SLUG: tsmc-q2-2025-results-hpc-smartphones

רוצה שאכין לך גרסה מורחבת עם ניתוח ההשפעה האפשרית על השוק הישראלי ועל חברות כמו אינטל ואנבידיה?

הפוסט TSMC רשמה זינוק ברווחים: ביקוש ל-HPC ולסמארטפונים דחף את הצמיחה ברבעון השני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת הרכישה הנוכחית והרחבת המפעלים של סימנס בקליפורניה ובטקסס, השקיעה החברה למעלה מ-100 מיליארד דולר בארה"ב במהלך שני העשורים האחרונים

חברת סימנס (Siemens) הודיעה היום על השלמת רכישתה של חברת Altair Engineering Inc., אחת הספקיות המובילות בעולם של תוכנות סימולציה וניתוח תעשייתי, תמורת שווי מיזם של כ-10 מיליארד דולר. הרכישה מחזקת את מעמדה של סימנס בתחום הסימולציה ובינה מלאכותית תעשייתית, באמצעות שילוב יכולות מתקדמות בתחומי הסימולציה המכנית והאלקטרומגנטית, מחשוב עתיר ביצועים (HPC), מדע הנתונים ובינה מלאכותית.

לדברי נשיא ומנכ"ל סימנס AG, רולנד בוש: "אנו מקדמים בברכה את קהילת הלקוחות, השותפים והעובדים של Altair אל סימנס. שילוב החדשנות פורצת הדרך של Altair בפלטפורמת Siemens Xcelerator ייצור את תיק התוכנה המלא והמתקדם בעולם המונע בבינה מלאכותית לתכנון, הנדסה וסימולציה. יחד נאפשר ללקוחותינו לחדש בקנה מידה ובקצב שדורשת המורכבות של העולם כיום."

שילוב יכולותיה של Altair בסימולציה, HPC, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית יאפשר לסימנס להוביל בפיתוח מוצרים ותהליכים יעילים וברי-קיימא יותר. לקוחות סימנס – ממהנדסים ועד משתמשים כלליים – יזכו לגישה לכלים מתקדמים בסימולציה, אופטימיזציה של תהליכי HPC, פיתוח כלים מבוססי AI וביצוע אנליטיקה של נתונים – כדי להאיץ חדשנות ולממש את השינוי הדיגיטלי.

רכישת Altair מהווה חלק מתוכנית הצמיחה האסטרטגית של סימנס, ONE Tech Company, ומצופה לתרום משמעותית לגידול בהכנסות הדיגיטליות של החברה. באמצעות הרכישות האסטרטגיות הללו, לצד השקעות מו"פ בתחומי התוכנה, מוצרים חכמים מבוססי AI, חומרה מקושרת ופתרונות קיימות – סימנס ממקדת את הקצאת ההון שלה בתחומי הצמיחה המרכזיים.

במסגרת הרכישה הנוכחית והרחבת המפעלים של סימנס בקליפורניה ובטקסס, השקיעה החברה למעלה מ-100 מיליארד דולר בארה"ב במהלך שני העשורים האחרונים.

הפוסט סימנס רכשה את Altair בכ-10 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל, יחד עם Alibaba Cloud ו-Synopsys, הצטרפה לקונסורציום Ultra Accelerator Link (UALink) ונבחרה כחברה במועצת המנהלים שלו. ההודעה פורסמה זמן קצר לפני אישור התקן UALink 1.0 הצפוי ברבעון הראשון של 2025. התקן נועד לקדם חדשנות בקישוריות של מאיצי בינה מלאכותית (AI) ומחשוב עתיר ביצועים (HPC), ומהווה מתחרה ישיר לטכנולוגיית NVLink של אנבידיה.

מהו UALink?
UALink הוא תקן תעשייתי חדש, שנועד לאפשר חיבור של עד 1,024 מאיצים באותה מערכת מחשוב AI, ברשת מהירה במיוחד עם שיהוי נמוך וקצב העברת נתונים של 200 ג'יגה-ביט לשנייה. התקן יאפשר העברת נתונים ישירה בין זיכרונות המחוברים למעבדים, דבר המהווה יתרון משמעותי עבור עומסי עבודה של אימון AI, הדורשים כמות עצומה של נתונים במהירות גבוהה.

השחקנים המרכזיים מאחורי הקונסורציום
UALink זוכה לתמיכה של 65 חברות מובילות בתעשייה, כולל AMD, Broadcom, Cisco, Google, HPE, Intel, Meta ו-Microsoft. חברות אלו, כולן מפתחות בולטות של חומרה ותוכנה לבינה מלאכותית, רואות ב-UALink פתרון לבעיות קישוריות מורכבות בדאטה-סנטרים בקנה מידה גדול.

מעורבות אפל בקונסורציום
הצטרפותה של אפל לקונסורציום מעוררת עניין רב, שכן החברה מעולם לא הכריזה באופן רשמי על פיתוח מאיצי בינה מלאכותית משלה לדאטה-סנטרים. עם זאת, שמועות על כך נפוצו בשנים האחרונות, והצטרפותה ל-UALink עשויה להעיד על כוונותיה בתחום זה. "UALink מבטיח להתמודד עם אתגרי הקישוריות וליצור הזדמנויות חדשות להרחבת יכולות הבינה המלאכותית," ציינה Becky Loop, מנהלת ארכיטקטורת הפלטפורמות באפל. "אפל שמחה להצטרף למועצת המנהלים של הקונסורציום ולהוביל חדשנות בתעשייה."

יתרונות התקן החדש
UALink מתוכנן לשפר את ביצועי התשתיות בענן ולספק פתרונות קישוריות ברוחב פס גבוה, מה שיאפשר למערכות מחשוב מבוססות AI לעמוד בדרישות ההולכות וגדלות. התקן נועד גם להפחית את העלויות הכרוכות בשימוש במאיצי צד שלישי יקרים כמו אלה של Nvidia ו-AMD. עבור חברות כמו אפל, Google ו-Meta, זהו מהלך אסטרטגי שיאפשר להן שליטה רבה יותר בתשתיות שלהן, תוך חיסכון כספי משמעותי.

Alibaba Cloud על חשיבות החיבוריות
Alibaba Cloud, שנחשבת לשחקנית משמעותית בתחום הענן, מצטרפת גם היא לקונסורציום מתוך מטרה לקדם פיתוח מאיצי AI מותאמים אישית. "UALink ממלא תפקיד מרכזי בהגדרת פרוטוקולים לחיבור מאיצי AI, ומקדם חדשנות בתחום," אמר Qiang Liu, סגן נשיא Alibaba Cloud. "היכולת להגדיר צרכים ופתרונות מתוך הפרספקטיבה של יישומים בענן היא בעלת ערך עצום."

Synopsys תומכת בתקן החדש
בניגוד לאפל ו-Alibaba Cloud, Synopsys אינה מפתחת מאיצים בעצמה. עם זאת, החברה נחשבת לאחת המובילות בעולם בפיתוח פתרונות IP לתכנון שבבים. "UALink יספק מענה לדרישות התקשורת והביצועים של דאטה-סנטרים בקנה מידה גדול," אמר Richard Solomon, חבר מועצת המנהלים של הקונסורציום ומנהל מוצר בכיר ב-Synopsys. "אנחנו מחויבים לתרום מהידע שלנו לפיתוח תקנים מהירים שיאפשרו את ארכיטקטורות המאיצים המתקדמות בעולם."

מבט לעתיד
המהלך של אפל, Alibaba Cloud ו-Synopsys מצביע על מגמה רחבה יותר בתעשייה: מעבר לתשתיות AI מותאמות אישית ולשיתוף פעולה בין-תעשייתי במטרה לקדם סטנדרטים פתוחים. עבור אפל, מדובר בצעד אסטרטגי שעשוי להוביל לפיתוח מאיצי AI עצמאיים ולחיזוק מעמדה בתחום הדאטה-סנטרים.

תגים:
UALink, אפל, Alibaba Cloud, Synopsys, מאיצי AI, תקן פתוח, בינה מלאכותית, תשתיות AI, HPC.

כיתוב לתמונה:
Google TPUv4: דוגמה לפתרונות מתקדמים בתחום מאיצי הבינה המלאכותית.

הפוסט אפל מצטרפת לקונסורציום UALink ליצירת תקן פתוח לחיבורי מאיצי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.