וואווי מנסה להגדיר מחדש את הדרך שבה מודדים התקדמות בשבבים. בכנס IEEE International Symposium on Circuits and Systems, שנערך בשנגחאי, הציגה החברה את Tau Scaling Law — עיקרון תכנוני חדש שלטענתה יאפשר לפתח שבבים בעלי צפיפות טרנזיסטורים השקולה לתהליך ייצור של 1.4 ננומטר עד 2031. עם זאת, חשוב להדגיש: וואווי אינה טוענת כי פתרה את בעיית הליתוגרפיה המתקדמת או כי היא עומדת לייצר בפועל בטכנולוגיית 1.4 ננומטר מסורתית. מדובר בהבטחה לשוויון ביצועים או צפיפות ברמת המערכת, לא בהכרח בצומת ייצור חדש במובן המקובל בתעשייה.

בלב ההכרזה עומדת ההבנה שמזעור גיאומטרי של טרנזיסטורים — הבסיס ההיסטורי של חוק מור — נעשה קשה, יקר ומוגבל יותר. במקום להתמקד רק בהקטנת הטרנזיסטור, וואווי מציעה להתמקד בזמן: כמה זמן לוקח לאותות ולנתונים לנוע בתוך השבב, בין יחידות עיבוד, בזיכרון ובמערכות מרובות שבבים. זהו מוקד חשוב במיוחד בעידן הבינה המלאכותית, שבו צווארי הבקבוק אינם תמיד רק במספר הטרנזיסטורים, אלא גם בתקשורת ביניהם, ברוחב הפס, בצריכת החשמל ובפיזור החום.

היישום הראשון של העיקרון נקרא LogicFolding. לפי וואווי, הארכיטקטורה החדשה נועדה “לקפל” או לדחוס נתיבי לוגיקה כך שאותות יעברו מרחקים קצרים יותר, עם פחות השהיה ופחות עומס חשמלי. החברה טוענת כי השיטה רלוונטית לא רק לשבבים בודדים, אלא גם למעגלים, מערכות, שבבי AI ואשכולות מחשוב גדולים. השבבים המסחריים הראשונים שיאמצו את הארכיטקטורה יהיו שבבי Kirin לדור הבא של סמארטפונים, הצפויים להופיע בהמשך השנה; בהמשך מתכננת וואווי לשלב את הגישה גם בשבבי Ascend למרכזי נתונים עד 2030.

לפי החברה, ב־6 השנים האחרונות כבר תוכננו ויוצרו בייצור המוני 381 שבבים שהתבססו על עקרונות Tau Scaling, בתחומים הכוללים סמארטפונים ומחשוב AI. זוהי טענה משמעותית, אך עדיין חסרים נתוני ביצועים בלתי תלויים שיאפשרו להעריך עד כמה השיפור נובע מהארכיטקטורה החדשה, ועד כמה הוא בר־השוואה לצמתים המתקדמים של TSMC וסמסונג. רויטרס ציינה כי וואווי לא סיפקה נתוני ביצועים עצמאיים במסגרת ההכרזה. (Reuters)

תגובה למגבלות האמריקניות

ההקשר הגיאופוליטי ברור. מאז 2019 נתונה וואווי למגבלות אמריקניות חמורות, שמקשות עליה גישה לציוד ייצור שבבים מתקדם, לתוכנות תכנון ולשרשראות אספקה מערביות. מגבלות אלה פגעו במיוחד ביכולתה להסתמך על יצרניות שבבים מובילות מחוץ לסין. חזרתה של וואווי לשוק הסמארטפונים עם Mate 60, שהתבסס על שבב מתוצרת SMIC בטכנולוגיה המוערכת סביב 7 ננומטר, כבר סימנה כי סין מצליחה להתקדם למרות המגבלות — אך גם הדגישה את הפער שנותר מול החזית העולמית.

כאן נכנסת Tau Scaling Law לתמונה. אם אי אפשר להדביק במהירות את TSMC או סמסונג דרך ליתוגרפיה בלבד, וואווי מנסה להראות שאפשר להשיג חלק מהשיפור דרך תכנון מערכתי: קיצור חיווט, הפחתת השהיות, אריזה מתקדמת, אופטימיזציה של תנועת נתונים ותכנון שבבים מותאם עומסים. זוהי אינה “עקיפה מלאה” של חוק מור, אלא ניסיון להזיז את מרכז הכובד מהננומטר אל הביצועים בפועל.

מול TSMC: הפער עדיין קיים

היעד של וואווי שאפתני במיוחד משום ש־TSMC כבר הציגה את תהליך A14 שלה, המקושר לדור 1.4 ננומטר, ומתכננת להכניסו לייצור ב־2028. לפי TSMC, A14 צפוי לספק עד 15% שיפור מהירות באותה צריכת חשמל, או עד 30% הפחתה בצריכת החשמל באותה מהירות, לצד שיפור של יותר מ־20% בצפיפות הלוגיקה לעומת N2. (pr.tsmc.com)

לכן, גם אם וואווי תעמוד ביעד 2031, מדובר בלוח זמנים מאוחר בכ־3 שנים מהיעד המוצהר של TSMC לייצור A14. נוסף על כך, TSMC מדברת על תהליך ייצור מסחרי בפאונדרי גלובלי, בעוד וואווי מדברת בשלב זה על צפיפות שקולה ועל שיפור ארכיטקטוני. ההבדל הזה חשוב: תעשיית השבבים כבר מזמן אינה משתמשת בשמות הננומטרים כתיאור פיזי מדויק של גודל הטרנזיסטור, אבל עדיין יש הבדל בין צומת ייצור מוכחת לבין שיטה תכנונית שמנסה להפיק יותר מאותו בסיס ייצור.

המשמעות לשוק ה־AI

הכרזת וואווי חשובה במיוחד בשוק שבבי הבינה המלאכותית. שבבי Ascend של החברה הפכו לאלטרנטיבה מקומית מרכזית לאנבידיה בסין, בעיקר משום שמגבלות הייצוא האמריקניות מצמצמות את הגישה הסינית למאיצי AI מתקדמים של אנבידיה. ככל שסין מנסה לבנות תשתית AI עצמאית, כל שיפור בביצועים, בנצילות וביכולת לחבר שבבים רבים לאשכולות גדולים הופך לנכס אסטרטגי. (Reuters)

עם זאת, גם כאן נדרשת זהירות. שיפור בארכיטקטורה אינו פותר לבדו בעיות של חום, צריכת חשמל, תשואה בייצור, זמינות זיכרון מתקדם, כלי EDA ותוכנה. גם וואווי עצמה מכירה בכך שהגישה החדשה מחייבת כלי תכנון חדשים ושפתרון בעיות החום והאינטגרציה יישאר אתגר מרכזי — במיוחד משבבי מובייל ועד מרכזי נתונים גדולים.

לא סוף חוק מור, אלא שינוי במוקד התחרות

ההכרזה של וואווי אינה קוברת את חוק מור, וגם אינה מוכיחה שסין סגרה את הפער מול TSMC. אבל היא כן מצביעה על כיוון חשוב: בעידן שבו מזעור טרנזיסטורים נעשה קשה יותר, התחרות תעבור יותר ויותר לשכבות אחרות — ארכיטקטורת שבבים, חיווט פנימי, אריזה מתקדמת, תקשורת בין שבבים, זיכרון ותוכנה.

במובן הזה, Tau Scaling Law היא לא רק הצהרה טכנולוגית, אלא גם מסר פוליטי־תעשייתי: וואווי מבקשת להראות שגם תחת סנקציות, היא יכולה להציע מסלול פיתוח עצמאי לשבבים מתקדמים. השאלה הגדולה היא האם ההבטחה הזו תתורגם למוצרים תחרותיים בשוק, או תישאר בעיקר מפת דרכים שאפתנית שנועדה להוכיח שסין עדיין במשחק.

הפוסט וואווי מציגה דרך עוקפת ננומטרים: “1.4 ננומטר שקול” עד 2031 בלי להבטיח קפיצה בליתוגרפיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המאבק האמריקני לבלום את התקדמותה של סין בתחום השבבים עשוי לייצר תוצאה הפוכה מזו שאליה כיוון. כך עולה ממאמר פרשנות חדש של CSIS שפורסם ב־24 במרץ 2026, ולפיו בקרות היצוא שהטילו ארה״ב ובעלות בריתה מאז 2022 אמנם הגבילו את הגישה הסינית לשבבים המתקדמים ביותר ולציוד ייצור מתקדם, אך במקביל האיצו את הדחיפה של בייג׳ינג לעצמאות טכנולוגית, הרחיבו את השימוש ברכיבים מתוצרת מקומית וחיזקו את התמריץ של יצרנים ולקוחות בסין לעבור לפתרונות מקומיים.

לפי לשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר האמריקני, סבב ההגבלות הראשון באוקטובר 2022 נועד להגביל את היכולת של סין לרכוש שבבי מחשוב מתקדמים ולייצר שבבים מתקדמים באמצעות ציוד אמריקני. מאז עודכנו הכללים כמה פעמים, ובדצמבר 2024 הרחיבה וושינגטון את הפיקוח כך שיכלול עוד 24 סוגי ציוד לייצור שבבים, שלושה סוגי כלי תוכנה, רכיבי HBM ותוספות רחבות ל־Entity List. בינואר 2026 שונתה שוב מדיניות הרישוי כך שבקשות לייצוא שבבים כמו Nvidia H200 ו־AMD MI325X לסין נבחנות פרטנית, ולא אושרו אוטומטית. (bis.gov)

אלא שלפי CSIS, לצד הפגיעה קצרת הטווח ביכולת הסינית להגיע לקדמת הטכנולוגיה, נוצר גם אפקט לוואי: השוק הסיני החל להתיישר מהר יותר עם מדיניות “תחליף יבוא” ועם דרישות ממשלתיות להעדפת ציוד ורכיבים מקומיים. המאמר מזכיר כי במשך שנים ניסתה בייג׳ינג לדחוף צרכני שבבים מקומיים לקנות מתוצרת סינית, אך הצליחה רק חלקית. כעת, החשש משיבושים באספקת שבבים זרים והאפשרות להחמרה נוספת של ההגבלות הפכו את השיקול הזה ממדיניות תעשייתית מופשטת לצורך עסקי מיידי.

יש כבר נתונים ראשונים שתומכים בטענה הזו. TrendForce דיווחה בינואר 2026, על בסיס נתוני איגוד תעשיית המוליכים למחצה הסיני, כי שיעור הציוד לייצור שבבים מתוצרת מקומית שנמצא בשימוש בסין עלה מ־25% בשנת 2024 ל־35% בשנת 2025, ובכך עבר את יעד ה־30% שנקבע קודם לכן. באותו דיווח הוזכרו במיוחד Naura ו־AMEC כשחקניות שנהנות מהאצה באימוץ המקומי. במילים אחרות, המקום שבו ההגבלות נועדו להכאיב — ציוד הייצור — הוא גם אחד המקומות שבהם סין מגיבה כיום בהאצת תחליפים מקומיים. (TrendForce)

גם בשוק שבבי ה־AI ניכרת תזוזה. TrendForce העריכה בדצמבר 2025 כי השבבים המקומיים עשויים להגיע לכ־50% מנתח שוק ה־AI בסין כבר ב־2026, בסיוע מדיניות ממשלתית ופרויקטים ברמת הארגונים. רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי לקוחות גדולים כמו ByteDance ועליבאבא מתכוונים לבצע הזמנות של המאיץ החדש 950PR של וואווי, וכי וואווי מתכננת לשלוח השנה כ־750 אלף יחידות. הדיווח גם הדגיש שהדגם החדש תואם טוב יותר למערכת התוכנה CUDA של אנבידיה, נקודה קריטית משום שהתוכנה והאקוסיסטם, ולא רק החומרה, היו עד כה אחד מחסמי החדירה העיקריים של המתחרים הסינים.

התמונה הרחבה יותר מצביעה על כך שסין אינה מסתפקת רק בשבבי AI. לפי רויטרס, כושר הייצור הסיני בצמתי הייצור הבוגרים, בעיקר 22 עד 40 ננומטר, צפוי להגיע ל־42% מהתפוקה העולמית עד 2028, לעומת 37% ב־2026. הצמתים האלה אינם “חזית הטכנולוגיה”, אבל הם קריטיים לרכב, לאלקטרוניקה תעשייתית, לסמארטפונים ולמוצרים רבים אחרים. עבור תעשיית השבבים העולמית, זו אינדיקציה לכך שגם אם סין עדיין מוגבלת בתחומי הקצה העליון ביותר, היא ממשיכה לבסס משקל גדל והולך במקטעים רחבים מאוד של השוק.

עם זאת, התמונה אינה חד־ממדית. רויטרס הדגישה כי ספקים זרים עדיין נשארים חלק מרכזי בשרשרת האספקה הסינית, במיוחד בתחומים מתמחים יותר, וכי לחברות הזרות עדיין יש יתרון בשירות, בתמיכה טכנית ובחומרים מסוימים. גם CSIS אינה טוענת שסין כבר פתרה את כל צווארי הבקבוק, אלא שהמדיניות המערבית יצרה תחושת דחיפות חדשה, שמאחדת טוב יותר בין התכנון הממשלתי, המימון הציבורי, העדפות הרכש והפיתוח התעשייתי המקומי. (Reuters)

מנקודת מבט של תעשיית השבבים, זו אולי המסקנה החשובה ביותר: בקרות היצוא האמריקניות עדיין מקשות על סין להגיע במהירות לצמתים המתקדמים ביותר, אך הן גם תורמות להעמקת הבסיס התעשייתי הסיני, להרחבת קיבולת הייצור המקומית ולהתחזקות שחקנים כמו וואווי, Naura ו־AMEC. לכן, אם המטרה של וושינגטון היא לא רק לעכב את סין בטווח הקצר אלא גם לשמר יתרון ארוך טווח, ייתכן שהאתגר האמיתי מתחיל דווקא עכשיו.

הפוסט מחקר: בקרות היצוא של ארה״ב מאיצות את לוקליזציית השבבים בסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“זה לא עניין של ‘האם’, אלא מתי" — כך סיכם אנליסט לשעבר ב-ASML את הדיווחים על אב-טיפוס EUV סיני שנבנה במתקן מאובטח בשֶׁנְגֶ’ן. לפי תחקיר רויטרס, צוות שמורכב בין היתר ממהנדסים לשעבר של ASML השלים כבר בתחילת 2025 אב-טיפוס של מכונת ליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV), שמסוגל לייצר את קרן ה-EUV עצמה — אבל עדיין לא הצליח לייצר שבבים תקינים. (Reuters)

מכונות EUV הן “לב המפעל” של שבבים מתקדמים: הן חורטות דפוסים זעירים על פרוסות סיליקון, מה שמאפשר טרנזיסטורים צפופים יותר ושבבים חזקים יותר. עד היום מדובר ביכולת שמזוהה כמעט לחלוטין עם ASML, והאיסור המערבי על מכירת מכונות EUV לסין היה אחד מעמודי התווך של מדיניות הבלימה.

מה באמת הושג בשֶׁנְגֶ’ן

לפי המקורות של רויטרס, האב-טיפוס בשֶׁנְגֶ’ן “ממלא כמעט רצפת מפעל שלמה” ונמצא בשלבי בדיקה. הוא כבר מייצר אור EUV, אך טרם הפיק “שבבים עובדים”. במילים אחרות: זה הישג הנדסי לא טריוויאלי, אבל הוא עדיין רחוק מהמבחן המסחרי האמיתי — יציבות, תפוקה, ועלויות.

האתגר המרכזי הוא האופטיקה: ב-ASML נשענים על מראות־על מתוצרת Carl Zeiss, ברמת דיוק קיצונית. לסין אין גישה לקו האספקה הזה, והמקורות מציינים שהמערכת הסינית מפגרת בעיקר בגלל הקושי לשכפל את מערך האופטיקה המדויק. ברויטרס צוין כי מכון CIOMP (Changchun Institute of Optics) תרם פריצת דרך שאפשרה “לשלב” אור EUV במערכת האופטית ולהפוך את האב-טיפוס למבצעי לצורכי ניסוי — אך האופטיקה עדיין דורשת ליטוש משמעותי.

גם מקור האור הוא צוואר בקבוק. לפי התיאור ברויטרס, המערכת נשענת על ירי לייזרים לעבר בדיל מותך בקצב של כ-50,000 פעמים בשנייה, שיוצר פלזמה בטמפרטורה של כ-200,000 מעלות צלזיוס — ואז ממקד את הקרינה בעזרת מראות ייעודיות. אלו פרמטרים שמדגישים למה “אב-טיפוס עובד” אינו “קו ייצור”.

בין אב-טיפוס לייצור המוני: הפער של 2030

בבייג’ינג הוצב יעד לשבבים “עובדים” עד 2028, אבל המקורות שמצוטטים ברויטרס מעריכים ש-2030 ריאלית יותר. גם אם אב-טיפוס EUV סיני יצליח להדגים פרוסות ראשונות, עדיין יישארו שאלות של תשואה (yield), זיהום, רעידות, ושחזוריות — כל מה שקובע אם מפעל יכול לייצר כלכלית ולא רק להציג יכולת.

הסינים מנסים להשיג רכיבים ממכונות ישנות של ASML בשוקי יד שנייה, ולעתים דרך מתווכים שמטשטשים את היעד הסופי. עוד נטען כי רכיבים מוגבלי-יצוא של Nikon ו-Canon משולבים באב-טיפוס. (Reuters) זה מחזק את ההנחה שהפרויקט עדיין “היברידי” — שילוב של הנדסה עצמית, רכיבים ממוחזרים, ושרשרת אספקה שמנסה לעקוף חסמים.

ההשפעה על ישראל

לחברות ישראליות רבות חשיפה עסקית-רגולטורית של ספקיות ציוד ותשתיות לשרשרת הערך של מפעלי שבבים בסין.

דוגמה אחת היא נובה, שמייצרת פתרונות מדידה (metrology). בדוח השנתי שלה היא מציינת במפורש ש-BIS האמריקני הגביל יצוא לגורמים סיניים שנוספו ל-Entity List, ושעקב ההגבלות הבת האמריקנית שלה מוגבלת במשלוח כלים/חלקים או במתן שירות, עד לקבלת רישיון מתאים. החברה גם מתארת כיצד חבילות ההגבלות האמריקניות התרחבו בשנים 2022–2024 והוסיפו מגבלות על ציוד לייצור שבבים מתקדמים, על רכיבי תוכנה/טכנולוגיה, ועל תחומים כמו HBM ו-AI. בנוסף, נובה מזכירה שהיא כפופה גם למשטר הפיקוח על יצוא בישראל לגבי פריטים דו-שימושיים.

ברמת המדיניות, רויטרס כבר דיווחו בעבר על כוונה אמריקנית להרחיב שימוש בכלל “Foreign Direct Product” כך שייצוא ציוד ייצור שבבים ממדינות שונות לסין ייכנס תחת סמכות אמריקנית — וברשימת המדינות שייצוא מהן עשוי להיות מושפע הוזכרה גם ישראל. אם סין תתקדם אפילו חלקית לעבר שרשרת אספקה מקומית ל-EUV, הלחץ הרגולטורי סביב “מה מותר למכור למי” עלול רק לגדול — וההשפעה הישירה תהיה על ספקיות ציוד, מדידה, רכיבים ותוכנה שפועלות גלובלית.

גם אם התחזית לייצור המוני ב-2030 יתגלה כאופטימי מדי, עצם קיומו של ניסוי מבצעי משנה את נקודת הייחוס של התעשייה, ומחייב שחקנים בינלאומיים ובהם גם ישראליים להבין מוקדם איפה עובר קו היצוא, ואיך נראית החשיפה לשוק הסיני כשהכללים משתנים.

הפוסט אב־טיפוס EUV סיני בשֶׁנְגֶ’ן מאותת על פריצת דרך, אבל הדרך לייצור המוני עדיין ארוכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Shanghai Yuliangsheng פיתחה מכונת ליתוגרפיה immersion בשם "Mount Everest", ש־SMIC החלה לבדוק; שילוב בקווי ייצור צפוי ב־2027, והיכולת לייצור מתקדם מתחת ל־10 ננומטר תדרוש עוד שנים רבות

חברת SMIC, יצרנית השבבים הגדולה בסין, החלה בבדיקות של אחת ממכונות הליתוגרפיה המקומיות הראשונות בטכנולוגיית DUV immersion. המערכת פותחה על־ידי Shanghai Yuliangsheng Technology, המקושרת ל־Huawei באמצעות חברת SiCarrier, ומהווה נדבך משמעותי במאמץ של סין להגיע לעצמאות בייצור ציוד לייצור פרוסות שבבים.

על פי הפרטים שפורסמו ב־Financial Times, המכונה – המכונה בקוד "Mount Everest" – תוכננה לייצור בטכנולוגיות של 28 ננומטר, אך באמצעות שימוש בשיטות ריבוי דפוסים (multipatterning) ניתן יהיה להפעילה גם עבור תהליכי 7 ננומטר ואף 5 ננומטר. מרבית רכיביה יוצרו בסין, אך עדיין קיימים חלקים מיובאים. המטרה המוצהרת היא לייצר שרשרת אספקה מקומית מלאה, שתנטרל את ההשפעה של מגבלות היצוא מארה"ב ומאירופה.

המערכת מזכירה מבחינה טכנית את ASML Twinscan NXT:1950i משנת 2008, שיועדה במקור ל־32 ננומטר אך שימשה גם לייצור ב־22 ננומטר. בעוד ASML כבר פיתחה דורות מתקדמים בהרבה (NXT:2000i ואילך) ל־7 ננומטר ומטה, היכולת של Yuliangsheng להגיע לאותה רמת דיוק, ביצועים ושליטה עדיין מוטלת בספק.

לפי ההערכות, שילוב הכלים בייצור המוני ב־SMIC צפוי להתחיל רק ב־2027, לאחר השלמת שלבי ההסמכה. עד אז תמשיך SMIC להסתמך על מערכות של ASML. גם לאחר הכנסת הכלים ל־28 ננומטר, המעבר ל־16 ננומטר ומשם לתת־10 ננומטר צפוי להימשך שנים, כאשר התחזיות זהירות ואינן מצפות ליכולת מקומית אמינה ב־7 ננומטר לפני 2030.

הפרויקט מהווה אינדיקציה ברורה לנחישות של סין לצמצם תלות חיצונית בציוד קריטי לייצור שבבים מתקדמים. עם זאת, הדרך לעצמאות מלאה בתחום הליתוגרפיה עדיין ארוכה ומורכבת.

הפוסט SMIC בוחנת את מכונת ה־DUV המקומית הראשונה – צעד מרכזי לעצמאות ציוד ייצור שבבים בסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טייוואן הגבירה את מגבלות הייצוא של טכנולוגיות שבבים מתקדמות כאשר הכלילה את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות Huawei ו-SMIC (Semiconductor Manufacturing International Corp) ברשימת הישויות המוגבלות שלה – צעד המשקף התאמה לאסטרטגיית ארה"ב לבלימת התקדמותה הטכנולוגית של סין.

רשות הסחר של משרד הכלכלה הטייוואני פרסמה כי 601 גופים נוספים נכנסו לרשימה, בהם גם גורמים מרוסיה, איראן, פקיסטן ומיאנמר. הכללת Huawei ו-SMIC ברשימה זו מחייבת אישור ממשלתי מראש עבור כל ייצוא אליהם של טכנולוגיות, חומרי גלם או ציוד הקשור לשבבים.

השלכות אסטרטגיות על מאמצי סין בפיתוח שבבים

ההחרפה באה על רקע פריצות דרך טכנולוגיות של Huawei ו-SMIC, שב-2023 הציגו שבב סיני מתקדם ב-7 ננומטר בסדרת הסמארטפונים Mate 60 – מהלך שהפתיע את הממשל האמריקני. כעת, טייוואן מצטרפת לשורת צעדים בינלאומיים שנועדו לצמצם את הגישה של סין לרכיבי ליבה בשרשרת האספקה של שבבים מתקדמים, ובפרט כאלה הדרושים לפיתוח בינה מלאכותית.

למרות זאת, אנליסטים סבורים כי ההשפעה הישירה של הצעד מוגבלת – היות והחברות הסיניות כבר פועלות תחת מגבלות דומות מצד ארה"ב ונאבקות להגדיל את קיבולת הייצור העצמית שלהן.

TSMC במוקד

החלטת טייוואן מדגישה שוב את מקומה המרכזי בתעשיית השבבים העולמית, כמדינה שבה שוכנת TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה (foundry) הגדולה בעולם, וספקית קריטית לחברות כמו Nvidia. דיווחים קודמים העלו חששות בקרב רשויות אמריקאיות לאחר ששבב מתוצרת TSMC נמצא במוצר של Huawei, מה שהוביל לפתיחה בבדיקה של משרד המסחר האמריקאי.

רקע פוליטי

ההחלטה מגיעה גם על רקע התחזקות המתיחות בין טייוואן לסין, לאחר שנשיא טייוואן, לאי צ'ינג-דה, הגדיר את סין כ"ישות עוינת זרה". טייוואן מיישרת קו עם הגישה האמריקאית, השואפת לנתק את סין מגישה לטכנולוגיות ליבה, תוך שמירה על יתרון תעשייתי במירוץ הגלובלי אחר בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים.

משמעות גלובלית

בעוד Huawei ו-SMIC נחשבות לשני השחקנים המרכזיים בתחום השבבים הסיני, המגבלות החדשות צפויות לדחוף אותן להאצת פיתוחים עצמאיים וחיפוש אחר שרשראות אספקה חלופיות. עבור טייוואן, המהלך נועד לא רק להגן על יתרונה התעשייתי, אלא גם לשמש כלי מדיני-אסטרטגי במאבק הגלובלי על שליטה בטכנולוגיות קריטיות.

הפוסט טייוואן מחריפה את הפיקוח על יצוא שבבים – מכניסה את Huawei ו-SMIC לרשימת החברות האסורות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר של ארצות הברית פרסם באמצע מאי הנחיה חדשה שאוסרת על שימוש בכלמעבדי ה-AI מסדרת Huawei Ascend בכל מדינה בעולם, בטענה שהם פותחו או מיוצרים תוך הפרת טכנולוגיות אמריקאיות לא מורשות. המהלך בא ימים ספורים לאחר ביטול “כלל הפצת ה-AI” (AI Diffusion Rule) ומגביר את החשש כי סנקציות אלו יעמיקו את הפער בין יצרניות השבבים האמריקאיות ואלו הסיניות.

על פי הודעת ה-Bureau of Industry and Security שבמשרד המסחר, כל שימוש, ייצוא, העברה או פיתוח של שבבים הממוסים תחת הקוד 3A090 – הכוללים בין היתר את ה-Ascend 910B, 910C והמתוכנן 910D – מחייב אישור מיוחד. מי שיעבור על ההנחיה עלול להיתקל בקנסות מנהליים, השבתת זכויות ייצוא ואף בהליכים פליליים ומאסר.

בעוד שה-Ascend 910, שנרכש כחוק מ-TSMC לפני שיועדה לרשימת היישויות האסורות, נותר מותר בשימוש, ה-910B והלאה נאסרו על פניו. צעדים אלו נועדו להדגים “עד לאן תגיע ארצות הברית בהגנה על התעשייה המקומית מפני התחרות הסינית”, לשון ההודעה.

חברת G42 מאיחוד האמירויות, שנאלצה לוותר על שיתוף הפעולה עם Huawei ולעבור לשבבי Cerebras אמריקאיים, היא דוגמה לשחקן בינלאומי שכבר חווה חוסר ודאות בעקבות הסנקציות. ממנכ"ל Nvidia, ג'נסן הוואנג, נשמע אזהרה כי הגבלת ייצוא שבבי AI אמריקאיים עלולה להוביל לתפיסת שוק ע"י מערכות כמו CANN של Huawei, אם כי ההגבלות על גישה ל-TSMC מקשות על החברה הסינית להחליף את Nvidia בהיקפים נרחבים.

נוסף ל-Huawei, נחסמו מרשימת היישויות גם חברות כמו Biren Technology, InnoSilicon ו-Moore Threads, שהציעו GPUs מבוססי ארכיטקטורה של Imagination Technologies ומנוהלים על-ידי בכירים לשעבר מ-AMD, Nvidia ו-Huawei. עד שלא יתבררו דרכי ההשגה החוקיות של חומרה אלו, הן יתקשו להתחרות בשוק העולמי.

ההגבלות החדשות עוקבות על רקע השעיית מכסים סימבוליים לתקופה של 90 יום בין ארה"ב לסין, צעד שהצביע על הסכמה חלקית לשיחות סחר, אך במקביל מעיד על נחישת ארה"ב לשמר את ביות שירות ה-AI בידי החברות המקומיות “לכל הפחות, גם אם ייפגעו משא ומתן ומדיניות מכסים”.

הפוסט משרד המסחר של ארה"ב אוסר על שימוש בכל מאיצי ה-AI מסדרת Ascend של וואווי, מאיים בקנסות, השבתת זכויות ואף מאסר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי הודעת התביעה הפדרלית הבלגית, חמישה אנשים נחשדים בשוחד ובארגון פשעים בפרק חקירת שחיתות בקישור לחברת Huawei. ארבעה מהם נחשדים בעבירות של שחיתות פעילה וארגון פשעים, בעוד שהנאשמים החמישי מואשם בהלבנת הון. בניגוד לנאשמים האחרים, האדם האחרון שוחרר בתנאים, אך לארבעת החשודים האחרים הונפק צו מעצר.

החקירה, שהתעצמה בעקבות חשדות לשוחד על ידי לוביסטים של Huawei, כללה ביצוע חיפושים במשרדי הפרלמנט האירופי בבריסל ביום שני, וכן במשרדי Huawei במרכז בבריסל. כמו כן, נערכו חיפושים ב-21 בתים ברחבי בריסל, אזורי פלנדריה וולוניה, ובפורטוגל.

ב-13 במרץ נחסמו שני משרדים בבריסל, אחד ששייך לעוזריו של מרקו פלקונה (איטליה/ EPP), ואחד של אדם מושתאר, עוזרו של ניקולה מינצ'ב (בולגריה/ Renew Europe). מאז, מרקו פלקונה הוציא הצהרה בה נאמר כי המשרד ששויך לעוזריו חזר לסדרו, אך הוא מציין כי נבחנת האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים בגין נזק למוניטין בעקבות האירועים האחרונים.

המשטרה כבר חיפשה את משרדי Huawei במרכז בבריסל, כאשר החקירה עלתה בעקבות דיווחים בתקשורת, בין היתר מהעיתון Le Soir, שטען כי לוביסטים העובדים עבור החברה הסינית חשודים בשוחד חברי הפרלמנט האירופי, במטרה לקדם את המדיניות המסחרית של Huawei באירופה.

Huawei הגיבה לטענות והדגישה כי היא מתייחסת להאשמות ברצינות רבה, ותודיע בהקדם למבצעי החקירה על מנת לספק מידע רלוונטי. משרד התביעה הבלגי מציין כי הוא סבור כי שורשי השחיתות החלו כבר בשנת 2021.

החקירה מגיעה בתקופה בה סוגיות של שחיתות והליכים משפטיים במוסדות האירופיים נמצאים במוקד הציבורי, והאירוע עלול להשפיע על תדמית הפרלמנט האירופי במישור הבינלאומי. במסגרת ההליכים, נאספו ראיות נוספות במשרדים ובבתי הנחשדים, והחקירה צפויה להמשיך בעקביות על מנת להאיר את כל ההיבטים של המקרה.

בינתיים, הפרלמנט האירופי הגיב באופן מיידי על ידי איסור זמני על כניסת לוביסטים של Huawei למתחם הפרלמנט, כהנחיה מונעת בהתאם לכללי האבטחה הקפדניים של הארגון. האירועים הללו מדגישים את הצורך בהמשך פיקוח ובקרה על השפעתם של גורמים חיצוניים על תהליכים פוליטיים ומשפטיים באירופה.

הפוסט חמישה נאשמים בחקירת שחיתות בפרלמנט האירופי בעקבות חשד לשוחד מטעם Huawei הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באופן מפתיע, דווקא חברה סינית לא מוכרת הצליחה לגנוב את ההצגה השבוע בתערוכת SEMICON China היוקרתית: SiCarrier, יצרנית ציוד שבבים צעירה שנוסדה בשנת 2022, הציגה חמישה מוצרים מרכזיים שנועדו להתחרות ישירות בחברות הענק כמו Applied Materials, Tokyo Electron ו-ASML.

לפי דיווחים בתקשורת הסינית, לחברה רקורד מפתיע ומרשים. ראש מערך הטכנולוגיה של החברה, דאי ג'ון, מכהן גם כחבר דירקטוריון בחברת הייצור הסינית SMIC וכמפקח בקרן הסינית הגדולה לפיתוח תעשיית השבבים, Big Fund II. בנוסף, לפי דיווח של בלומברג, מדובר בגוף מגובה ממשלתית שפועל בשיתוף פעולה עם Huawei.

לחברה כבר יש פורטפוליו הולך וגדל של פטנטים בטכנולוגיות מפתח – באופטיקה, חומרים ובקרת תהליכים. אחד הבולטים שבהם התקבל בנובמבר 2024 ומתאר מצע אלקטרוסטטי (ESC) שמאפשר פיזור מהיר יותר של מטען חשמלי בתהליך עיבוד פרוסות שבבים. פטנט נוסף שתפס כותרות ב-2023, לפי ה-South China Morning Post, מתאר ייצור שבבים ברזולוציית 5 ננומטר באמצעות ציוד DUV – טכנולוגיה שאינה דורשת EUV יקר ונשלט על ידי הולנד.

הטכנולוגיה הזו, לפי בלומברג, מאפשרת חקיקה חוזרת ונשנית על פרוסת הסיליקון כדי להגדיל את צפיפות הטרנזיסטורים ולשפר ביצועים, תוך הוזלה אפשרית של עלויות הייצור.

בתערוכה עצמה הציגה החברה חמישה כלים מרכזיים שנקראו על שמות הרים מפורסמים בסין:

• מערכות אפיטקסיה מסוג "הר אמי" – לתהליכים קריטיים של ייצור שבבים מהדור השלישי
• מערכות חריטה מסוג "הר ווּיי"
• ציוד CVD מסוג "הר צ'אנגבאי"
• מערכות PVD מסוג "הר פוטואו"
• מערכות ALD מסוג "הר אלישאן"

מערכות אלו מיועדות לעבודה ברמות מתקדמות במיוחד – מ-28 ננומטר ועד מתחת ל-5 ננומטר, תוך התמקדות בתעשיות הזיכרון והמעבדים. במיוחד מדגישים בדיווחים את טכנולוגיות ה-ALD של החברה, החיוניות לעיבוי סרטים דקים ברמה אטומית – תחום הנשלט כיום על ידי ASML ו-TEL.

בעוד חברות כמו SMIC ו-Hua Hong מגבירות קצב ייצור ומבקשות להקטין את התלות בציוד מערבי, עולה כעת כוכבה של SiCarrier, שייתכן ותהפוך לאחד השחקנים המרכזיים בתחום ציוד השבבים בסין ובעולם כולו.

הפוסט SiCarrier הסינית מציבה אתגר ל- Applied Materials ו-ASML הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין הודיעה על השקעה חסרת תקדים של 37 מיליארד אירו במטרה לחזק את עצמאותה הטכנולוגית בתחום המוליכים למחצה. היוזמה, שנחשפה בימים האחרונים, מכוונת לפיתוח מכונות ליתוגרפיה מקומיות המהוות מרכיב קריטי בייצור מוליכים למחצה מתקדמים.

תחום זה נשלט כיום על ידי חברות כמו ASML ההולנדית, המובילה בפיתוח ציוד ליתוגרפיה מתקדם. באמצעות ההשקעה הענקית, מקווה בייג'ין לצמצם את תלותה בספקים זרים ולעקוף את המגבלות שמטילות ארצות הברית ואירופה על טכנולוגיות מתקדמות.

המיזם הסיני נועד להתמודד עם הלחצים הכלכליים והטכנולוגיים המופעלים מצד המערב. דוגמה בולטת להצלחת סין בהתמודדות זו היא השקת הסמארטפון Mate 60 Pro של Huawei, המצויד בשבבים שפותחו ויוצרו בסין, למרות הסנקציות הבינלאומיות.

מומחים רואים ביוזמה הזו מהלך אסטרטגי שמטרתו להבטיח עצמאות טכנולוגית בסקטור הנחשב לקריטי עבור הפיתוח הכלכלי והביטחוני של סין.

השפעה גיאופוליטית על תעשיית השבבים

היוזמה אינה רק עניין תעשייתי, אלא חלק מתחרות גיאופוליטית רחבה יותר. השליטה בטכנולוגיית המוליכים למחצה, החיונית הן לשימושים אזרחיים והן לשימושים צבאיים, נחשבת למפתח להשגת השפעה עולמית בתחומי החדשנות והאספקה האסטרטגית.

מנגד, אירופה ממשיכה להוביל את התחום באמצעות ASML, המפתחת מכונות EUV חדישות המסוגלות לייצר שבבים בגודל של פחות משני ננומטרים. עם זאת, סין שואפת לא רק להדביק את הפער, אלא גם להפוך את האתגרים להזדמנות שתאפשר לה לשנות את מאזן הכוחות בתעשייה זו.

השקעת הענק של סין מייצגת עידן חדש של תחרות גלובלית, שבו החדשנות משמשת ככלי אסטרטגי וכלכלי מרכזי. הצלחתה או כישלונה של סין במאמציה להשיג עצמאות טכנולוגית עשויים להשפיע באופן מהותי על הכלכלה העולמית ועל היחסים הגיאופוליטיים בעשורים הבאים.

הפוסט סין משקיעה 37 מיליארד אירו בתעשיית המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.