HSBC הכריז ב־25 בספטמבר על הישג עולמי ראשון מסוגו: עדות אמפירית ליתרון הממשי של מחשבים קוונטיים בפתרון בעיות מהעולם האמיתי – בתחום המסחר האלגוריתמי באג"ח תאגידי. במסגרת ניסוי משותף עם IBM, הצליחו החוקרים לשלב בין מחשוב קלאסי למחשוב קוונטי ולהשיג שיפור של עד 34% בחיזוי ההסתברות שעסקה תושלם במחיר שנקבע, בהשוואה לשיטות הקלאסיות הנפוצות בענף.

מסחר אלגוריתמי באג"ח מתבסס על מודלים ממוחשבים שמ定ים מחירי הצעות ללקוחות בתנאי שוק משתנים ובתהליכי תחרות מהירים. מטרת המודלים היא לאפשר לסוחרים להתמקד בעסקאות הגדולות והמורכבות יותר. הניסוי הראה כי השימוש בשיטות קוונטיות, גם בטכנולוגיות קיימות, מספק יתרון בפתרון בעיות החישוב המורכבות הכרוכות בכך – במיוחד בשווקים מחוץ לבורסה (OTC), שם המסחר מתבצע ישירות בין צדדים ללא מתווך מרכזי.

הצוותים מ־HSBC ומ־IBM בחנו נתוני מסחר בקנה מידה אמיתי על פני מספר מחשבים קוונטיים של IBM, בהם המעבד החדשני IBM Quantum Heron, והראו שיפור משמעותי בזיהוי אותות מחירים נסתרים מתוך נתוני שוק רועשים. בכך הוצגה לראשונה היכולת של מחשוב קוונטי להשתלב ישירות בתהליכים עסקיים מהותיים ולספק יתרון תחרותי.

פרופ' פיליפ אינטלורה, ראש תחום טכנולוגיות קוונטיות בקבוצת HSBC, אמר:
"מדובר בפריצת דרך עולמית במסחר באג"ח. הצלחנו להראות שמחשבים קוונטיים יכולים לפתור בעיות אמיתיות בקנה מידה גדול ולהעניק יתרון עסקי מוחשי כבר היום – לא בעתיד רחוק."

ג'יי גאמבטה, סגן נשיא IBM Quantum, הוסיף:
"הניסוי מדגים את הכוח של שילוב בין ידע ענפי מעמיק למחקר אלגוריתמי מתקדם, כאשר חוזקות המחשוב הקלאסי מתעצמות בזכות המרחב החישובי הייחודי שמציעים מחשבים קוונטיים."

מחשוב קוונטי, המתבסס על עקרונות מכניקת הקוונטים, מאפשר ייצוג ועיבוד מידע במרחב חישובי אקספוננציאלי רחב בהרבה מזה של מערכות קלאסיות – ובכך להתמודד עם בעיות שאפילו מחשבי־על קלאסיים אינם מסוגלים לפתור. השילוב בין מחשוב קלאסי לקוונטי מציב את התחום על סף מהפכה בתעשיות הפיננסיות.

תגים

HSBC, IBM, מחשוב קוונטי, מסחר אלגוריתמי, אג"ח תאגידי, IBM Quantum Heron, פינטק, שווקים פיננסיים, OTC

ביטוי מפתח

מחשוב קוונטי במסחר אלגוריתמי

נרדפים

מחשוב קוונטי, מסחר באג"ח, HSBC, IBM, מסחר אלגוריתמי, פינטק, IBM Quantum Heron, טכנולוגיות פיננסיות, קוונטום פייננס

SLUG

hsbc-ibm-quantum-bond-trading

הפוסט הבנק HSBC ו־IBM הדגימו לראשונה בעולם מסחר אלגוריתמי באג"ח בסיוע מחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM ו-AMD הכריזו על תוכניות לפתח ארכיטקטורות מחשוב מהדור הבא המבוססות על שילוב של מחשבים קוונטיים ומחשוב עתיר ביצועים. היעד הוא למנף את ההובלה של IBM בפיתוח מחשבים קוונטיים ותוכנה וההובלה של AMD בתחום מחשוב עתיר ביצועים ומאיצי בינה מלאכותית, כדי לבנות פלטפורמות קוד פתוח בקנה מידה רחב, שעשויות להגדיר מחדש את עתיד המחשוב.

הפלטפורמה ההיברידית העתידית מכונה Quantum-Centric Supercomputing ובמסגרתה מחשבים קוונטיים פועלים במקביל לתשתיות חזקות של מחשוב עתיר ביצועים ובינה מלאכותית, הנשענות לרוב על CPUs, ‏GPUs ומנועי חישוב נוספים. בגישה ההיברידית הזו, רכיבים שונים של בעיה מטופלים לפי הרכיבים המתאימים ביותר לפתרונה. למשל, בעתיד מחשבים קוונטיים יוכלו לדמות את התנהגותם של אטומים ומולקולות, בעוד שמחשבי־על קלאסיים המונעים על ידי AI יטפלו בניתוחי דאטה עצומים. יחד, טכנולוגיות אלה יוכלו לפתור בעיות בעולם האמיתי במהירות ובהיקף חסרי תקדים.

AMD ו־IBM יחקרו כיצד לשלב מעבדי CPU, ‏GPU ו־FPGA של AMD, יחד עם מחשבים קוונטיים של IBM, כדי להאיץ באופן יעיל דור חדש של אלגוריתמים מתפתחים – שמעבר ליכולת של כל רכיב לפעול בהצלחה לבדו. המאמץ המשותף עשוי גם לסייע לקדם את חזון IBM לספק מחשבים קוונטיים עמידים לשגיאות עד סוף העשור. הטכנולוגיות של AMD מציעות פוטנציאל לספק יכולות תיקון שגיאות בזמן אמת – מרכיב חיוני במחשוב קוונטי עמיד לשגיאות.

הצוותים מתכננים הדגמה ראשונית עוד השנה, שתראה כיצד מחשבים קוונטיים של IBM יכולים לעבוד במקביל לטכנולוגיות של AMD כדי לפרוס תהליכי עבודה היברידיים קוונטיים־קלאסיים. החברות גם מתכננות לבדוק כיצד מערכות בקוד פתוח, כגון Qiskit של IBM יכולות לזרז את הפיתוח והאימוץ של אלגוריתמים חדשים המנצלים את המערכות ההיברידיות העתידיות.

IBM כבר החלה בצעדים הראשונים לעבר חזון שבו מחשוב קוונטי וקלאסי משתלבים בצורה חלקה, כולל שותפות לאחרונה עם RIKEN לפריסת חיבור ישיר בין המחשב הקוונטי המודולרי של IBM, ‏IBM Quantum System Two, לבין Fugaku – אחד ממחשבי־העל הקלאסיים המהירים בעולם; וכן עבודה עם גופים מובילים כמו Cleveland Clinic, ממשלת חבל הבאסקים ו־Lockheed Martin, כדי להדגים כיצד שילוב בין משאבים קוונטיים וקלאסיים יכול להניב תוצאות יקרות ערך בבעיות מורכבות שמעבר ליכולתם של מחשבים קלאסיים בלבד.

מעבדי CPU ו־GPU של AMD מניעים את Frontier – מחשב־העל במעבדת אוק רידג' של משרד האנרגיה האמריקאי, שהוא הראשון בהיסטוריה שחצה רשמית את רף ה־Exascale. כיום טכנולוגיות ה-AMD EPYC CPUs וטכנולוגיית ה-AMD Instinct GPUs מניעות גם את מחשב-העל El Capitan במעבדה הלאומית לורנס ליברמור, כך ש־AMD מפעילה למעשה את שני מחשבי־העל המהירים בעולם לפי רשימת TOP500. מעבר למחשוב עתיר ביצועים, CPUs, ‏GPUs ותוכנות קוד פתוח של AMD מניעים גם אינספור פתרונות בינה מלאכותית יוצרת לארגונים מובילים ולספקי ענן ברחבי העולם.

"מחשוב קוונטי ידמה את העולם הטבעי ויציג מידע בדרך חדשה לחלוטין", אמר ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל IBM. "על ידי חקירת הדרכים שבהן מחשבים קוונטיים של IBM וטכנולוגיות מחשוב עתיר ביצועים מתקדמות של AMD יכולים לפעול יחד, נבנה מודל היברידי עוצמתי שיחצה את גבולות המחשוב המסורתי".

"מחשוב עתיר ביצועים הוא הבסיס לפתרון האתגרים החשובים ביותר בעולם", אמרה ד"ר ליסה סו, יו"ר ומנכ"לית AMD. "כשאנו משתפים פעולה עם IBM לחקור את המפגש בין מחשוב עתיר ביצועים לטכנולוגיות קוונטיות, אנו רואים הזדמנויות עצומות להאיץ תגליות וחדשנות".

הפוסט יבמ ו-AMD משתפות פעולה בפיתוח מחשבי-על משולבים במחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המיזם הציבורי־פרטי Rapidus מגלם את תקוותיה של יפן להחיות את תעשיית השבבים המתקדמת שלה, שנמצאת בדעיכה מאז שנות ה־80. היעד השאפתני: ייצור סדרתי של שבבי לוגיקה בטכנולוגיית 2 ננומטר כבר בשנת 2027. אולם לשם כך, על Rapidus להתגבר על שלושה אתגרים מהותיים: מימון חסר, קפיצה טכנולוגית חסרת תקדים, וגיוס לקוחות.

המיזם הוקם ב־2022 על ידי משרד הכלכלה והתעשייה של יפן (METI) בשיתוף שמונה תאגידי ענק, בהם טויוטה, סוני ו־NTT. החברה כבר השיקה קו ייצור פיילוט באתר חדש בהוקקאידו, ומתכננת למסור אבטיפוס ראשון של שבב 2 ננומטר עוד ביולי הקרוב. הטכנולוגיה מבוססת על ארכיטקטורת Gate-All-Around המורכבת של IBM, והעובדים עוברים הכשרות אצל IBM ו־IMEC בבלגיה.

למרות השקעה ממשלתית של 1.72 טריליון ין (כ־12 מיליארד דולר), Rapidus תידרש להשקיע בסך הכול 5 טריליון ין (כ־34.5 מיליארד דולר) כדי לעמוד ביעד הייצור. לפי שעה, מיעוט ניסיון בייצור שבבים מתקדם מקשה על גיוס הון פרטי נוסף, על אף הצטרפות משקיעים חדשים כמו הונדה.

גם לאחר התמודדות עם המכשולים הטכנולוגיים, ללא בסיס לקוחות יציב, המיזם לא יוכל להתרומם. Rapidus מקווה למלא את הפער הזה באמצעות התמקדות בשווקים נישתיים, מודל ייצור מקוצר ושיתוף פעולה עם חברות כמו Broadcom. עם זאת, יריבות מבוססות כמו TSMC וסמסונג צפויות להתחיל בייצור סדרתי של שבבי 2 ננומטר עוד ב־2025 – יתרון של שנתיים לפחות.

קו הייצור הניסיוני ואבי הטיפוס הצפויים יהוו מבחן קריטי: האם יצליח המיזם היפני לעמוד בהבטחה הגדולה – ולהחזיר את יפן לחזית תעשיית השבבים העולמית?

הפוסט רפידוס מכריזה על יצור 2 ננומטר ב-2027 * האם תחזיר את יפן למפת השבבים העולמית? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM חשפה מפת דרכים מעודכנת לבניית המחשב הקוונטי הראשון בעולם בקנה מידה גדול שיהיה עמיד בפני שגיאות (large-scale, fault-tolerant quantum computer). פריצת הדרך הזו צפויה להפוך את תחום המחשוב הקוונטי לישים ובר-הרחבה. המחשב, שקיבל את הכינוי IBM Quantum Starling צפוי להימסר רשמית ב-2029 במרכז המחשוב הקוונטי החדש שמקימה החברה בפוקיפסי, ניו יורק.

"IBM מסמנת מטרה לעבר החזית הבאה בתחום המחשוב הקוונטי", אמר ארווינד קרישנה, ​​יו"ר ומנכ"ל IBM. "המומחיות שלנו במתמטיקה, פיזיקה והנדסה סוללת את הדרך למחשב קוונטי בקנה מידה גדול העמיד בפני שגיאות – כזה שיפתור אתגרים בעולם האמיתי ויפתח אפשרויות אדירות לעסקים".

היכולות של סטארלינג יתבססו על כ-200 קיוביטים לוגיים והוא יוכל להריץ 100 מיליון פעולות קוונטיות – פי 20 אלף יותר פעולות ממחשבים קוונטיים הפועלים כיום. כדי להמחיש את עוצמתו החישובית יידרש זיכרון שגודלו פי 10 בחזקת 48 (Quindecillion) מזה הקיים במחשב-העל החזק ביותר בעולם כיום. הוא יאפשר למדענים לחקור באופן עמוק את מורכבות המצבים הקוונטיים שלו, שלא ניתן לחקור במגבלות של מחשבים קוונטיים עכשוויים.

סטארלינג יהיה התשתית למערכת המחשוב הקוונטי IBM Quantum Blue Jay שתוכל לבצע מאות מיליוני עד מיליארד פעולות קוונטיות בעזרת 2000 קיוביטים לוגיים – עוצמת מחשוב שתוכל להאיץ תהליכים מורכבים כגון פיתוח תרופות, גילוי חומרים חדשים, אתגרים כימיים ואופטימיזציה של מערכות.

קיוביט לוגי הוא יחידה של מחשב קוונטי מתוקן שגיאות (error-corrected) שתפקידה לאחסן מידע קוונטי השווה לקיוביט יחיד. הוא מורכב ממספר קיוביטים פיזיים שעובדים יחד כדי לאחסן מידע זה, ולנטר זה את זה לאיתור שגיאות. כמו מחשבים קלאסיים, מחשבים קוונטיים צריכים לבצע תיקון שגיאות כדי להריץ עומסי עבודה גדולים ללא תקלות. לשם כך, משתמשים באשכולות (clusters) של קיוביטים פיזיים כדי ליצור מספר קטן יותר של קיוביטים לוגיים שהם בעלי שיעורי שגיאה נמוכים יותר.

ככל שהאשכול גדול יותר, שיעורי השגיאות בקיוביטים הלוגיים יורד באופן אקספוננציאלי, מה שמאפשר להם להריץ מספר גדול יותר של פעולות. עד היום, אף חברה לא הצליחה להצביע על נתיב טכנולוגי ברור לבניית מערכת שכזו, העמידה בפני שגיאות שלא כרוך בעלויות הנדסיות לא מציאותיות.

IBM היא בין החברות היחידות שכבר מפעילה כיום צי גדול וגלובלי של מחשבים קוונטיים מהחזקים בעולם, וכבר סיפקה מחשבים קוונטיים לכמה מכוני מחקר ואוניברסיטאות ברחבי העולם. בדצמבר 2023 הכריזה החברה על ה-IBM Quantum Heron, מעבד קוונטי מדור חדש המגיע עם 133 קיוביטים ומיועד לשימוש במערכות קוונטיות מודולריות כמו ה-IBM Quantum System Two שהוכרזה לצד המעבד. מדובר במערכת מחשוב קוונטי מתקדמת הכוללת שלושה מעבדי Heron.

בניסוי שערכה החברה ב-2023, וזכה לכתבת שער במגזין Nature, היא הדגימה "שימושיות קוונטית" (quantum utility): היא חיקתה משימת מחשוב במחשב קלאסי שארכה 112 שעות, והראתה כיצד אותה משימה בדיוק בוצעה על ידי מחשב קוונטי תוך 2.2 שעות – פי 50 מהר יותר.

על פי מפת הדרכים המעודכנת של IBM לפיתוח מחשוב קוונטי, היא צפויה לחשוף בשנים הבאות רכיבים שונים שידגימו פתרון לאתגרים השונים בבניית מחשב קוונטי עמיד בפני שגיאות. השנה היא צפויה לחשוף את IBM Quantum Loon – פלטפורמה לבדיקות הקוד שמאפשר יצירת קשרים קוונטיים על פני מרחקים גדולים יותר; בשנה הבאה את IBM Quantum Kookaburra – מעבד קוונטי מודולרי שיכול לעבד וגם לאחסן מידע – רכיב קריטי בבניית מחשבים קוונטיים עמידים לשגיאות בקנה מידה רחב; וב-2027 את IBM Quantum Cockatoo ששוזר יחד שני מעבדי Kookaburra.

הפוסט IBM תבנה את המחשב הקוונטי הראשון בקנה מידה רחב שעמיד בפני שגיאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית המחשוב IBM  מודיעה על כוונתה להשקיע 150 מיליארד דולר בארה"ב במהלך חמש השנים הקרובות. ההשקעה כוללת למעלה מ-30 מיליארד דולר שיוקצו למחקר ופיתוח, לטובת קידום והמשכיות הייצור האמריקאי של IBM בתחומי המחשוב הקוונטי.

"טכנולוגיה אינה רק בונה את העתיד- אלא היא זו המגדירה אותו" אומר ארווינד קרישנה, יו"ר, נשיא ומנכ"ל IBM. "מאז יום היוסדה לפני 114 שנים, אנו מתמקדים בשוק האמריקאי וביצירת מקומות עבודה. עם ההשקעה הכספית הנוספת הזו אנו מבטיחים ש-IBM תישאר שחקנית מרכזית בפיתוח יכולות המחשוב והבינה המלאכותית המתקדמות בעולם".

כיום, חברת IBM היא אחת מהמעסיקות הגדולות ביותר בתחום הטכנולוגיה בארה"ב ואחראית לשורת חידושים שכללו את מערכות עיבוד הנתונים שאפשרו את הפעלת מערכת הביטוח הלאומי האמריקאית, ומניעות עסקים בכל תחומי התעשייה השונים. גם כיום מיוצרים בעיר פוקיפסי במדינת ניו יורק, מחשבי המיינפריים המתקדמים, שהם עמוד השדרה הטכנולוגי של הכלכלה האמריקאית והעולמית. מעל 70% מהעסקאות בעולם לפי ערכן מתבצעות דרך מחשבי המיינפריים של IBM המיוצרים בארצות הברית.

בנוסף לכך, מפעילה IBM את צי מחשבי הקוונטים הגדול ביותר בעולם, והיא תמשיך לתכנן, לבנות ולהרכיב מחשבים קוונטיים בארצות הברית. מחשוב קוונטי נחשב לאחת המהפכות הטכנולוגיות וההזדמנויות הכלכליות הגדולות ביותר בעשורים האחרונים, והוא צפוי לפתור בעיות שמחשבים קלאסיים אינם מסוגלים להתמודד איתן. פתרונות אלו יסייעו לא רק להבנה עמוקה יותר של אופן פעולתו של העולם, אלא גם ישפיעו משמעותית על התחרותיות של ארצות הברית, שוק העבודה והביטחון הלאומי. רשת המחשבים הקוונטים של IBM מעניקה גישה למערכות הקוונטיות שלה לכמעט 300 חברות מתוך רשימת Fortune 500 וכן למוסדות אקדמיים, מעבדות לאומיות וסטארט-אפים, ומשמשת יותר מ-600,000 משתמשים פעילים.

הפוסט IBM תשקיע 150 מיליארד דולר במיחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפ המחשוב הקוונטי הישראלי קדמה (Qedma) חתם על הסכם פורץ דרך עם ענקית הטכנולוגיה IBM. במסגרת ההסכם מערכת ההפעלה הייחודית להפחתת שגיאות במחשוב קוונטי שפיתחה קדמה QESEM – Quantum Error Suppression and Error Mitigation, הוטעמה והפכה לזמינה ללקוחות הפרימיום של המחשוב הקוונטי של IBM. המערכת תאפשר לחוקרים, ארגונים ומפתחים לבנות, לפרוס ולהוציא לפועל תהליכי עבודה, כדי לפתח אלגוריתמים קוונטיים ולממש את מלוא הפוטנציאל של מחשבים קוונטיים אלו.

יתרון קוונטי אלגוריתמי, הנקודה שבה מחשבים קוונטיים עולים על מחשבים קלאסיים במשימות מעשיות, נותרה יעד מרכזי לתעשיית המחשוב הקוונטי. השגת יעד זה מאתגרת בין השאר בשל תופעת השגיאות הקוונטיות, המתרחשות עקב הרעש המובנה בפעולות קוונטיות. מערכת ההפעלה QESEM שפיתחה קדמה נועדה לתת מענה לאתגר זה, ומאפשרת לאלגוריתמים קוונטיים לפעול באופן יעיל ומדויק יותר על יחידות עיבוד קוונטיות קיימות (QPUs). היא הוטעמה כעת לשימוש על המחשבים הקוונטיים של IBM דרך הענן באמצעות Qiskit, מערכת הפיתוח הקוונטית של IBM הפופולרית ביותר בעולם, המשמשת לבנייה, פיתוח ומחקר של מחשוב קוונטיים, ומשרתת מאות משתמשים ממוסדות אקדמיים, מעבדות מחקר וחברות Fortune 500.

המערכת כוללת ממשק ידידותי ואינטואיטיבי, אינטגרציה קלה של API, הערכת זמן עבודה כדי לאפשר למשתמשים לנהל את המשאבים ביעילות. בכוונת קדמה להרחיב את המערכת כך שתתמוך באלגוריתמים קוונטיים גדולים יותר ובחומרות נוספות. כיום המערכת תואמת עד מאות קיוביטים. הגרסה הבאה תפחית את התקורה של קיוביט בתיקון שגיאות, תגביר את האפקטיביות של תיקון השגיאות תוך שמירה על האמינות ובכך תאיץ את השימוש המעשי בה.

אסיף סיני, מייסד משותף ומנכ"ל Qedma: "ההחלטה של ​​IBM להטמיע את מערכת ההפעלה שפיתחנו מדגישה את התפקיד הקריטי של הטכנולוגיות להפחתת שגיאות בהתפתחות המחשוב הקוונטי. מערכת ההפעלה של קדמה מאפשרת למשתמשים להריץ אלגוריתמים קוונטיים על מעגלים שגדולים עד פי 1,000 בהשוואה לביצוע רגיל, מבלי לאבד את הדיוק. חיזוק משמעותי זה בנפח האלגוריתמי מרחיב את מגוון האלגוריתמים שניתן לחקור, באופן אמין ומקרב את התעשייה למימוש היתרונות שהובטחו במחשוב קוונטי. זוהי האצה משמעותית של ציר הזמן שהופכת את היתרון הקוונטי לאפשרי ונגיש כבר בזמן הקרוב מאוד."

ג'יי גמבטה, סגן נשיא IBM Quantum: "הפחתת שגיאות היא כלי חיוני להשגת יתרון קוונטי. היכולות של שותפים בהם Qedma המשולבים ב-Qiskit Functions מאפשרות למשתמשים לנצל באופן יעיל את הטכנולוגיות האלו כדי לשפר את הדיוק בביצוע מעגלים בקנה מידה רחב. התקדמות זו סוללת את הדרך לפריצה משמעותית של תחום החישוב קוונטי בטווח הקרוב ואני מזמין את הקהילה הקוונטית העולמית להשתמש בכלים העוצמתיים האלה."

הסטארטאפ Qedma הוקם בשנת 2020 על ידי ד"ר אסיף סיני (מנכ"ל), בוגר תוכנית תלפיות, חוקר לשעבר ב-Magic Leap, ובוגר מכון וייצמן, פרופ' דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית (מדענית ראשית), חוקרת קוונטים בעלת שם עולמי ופרופ' נתנאל לינדנר מהטכניון (CTO), מומחה במערכות קוונטיות מורכבות. החברה מעסיקה כיום 27 עובדים, רובם בישראל. 

הפוסט הסכם פורץ דרך של IBM עם סטארטאפ המחשוב הקוונטי קדמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM Cloud ו-Gaudi 3 יסייעו ללקוחות להגדיל בצורה יעילה יותר את עומסי העבודה בבינה מלאכותית תוך מתן עדיפות לביצועים, אבטחה וגמישות

יבמ ואינטל הכריזו על שיתוף פעולה לפריסת מאיצי בינה מלאכותית מסוג Intel Gaudi 3 שפותחו בישראל כשירות על גבי פלטפורמת הענן IBM Cloud בסביבות מקומיות והיברידיות. שיתוף הפעולה, שצפוי להתחיל בתחילת 2025, נועד לאפשר לארגונים להרחיב את היקף פעילות הבינה המלאכותית שלהם באופן יעיל וחסכוני ולהניע חדשנות תוך שמירה על אבטחה וגמישות. כמו כן יאפשר המהלך גם תמיכה ב-Gaudi 3 בתוך פלטפורמת הבינה המלאכותית והדאטה של יבמ watsonx AI. בכך תהיה IBM Cloud ספקית שירותי הענן (CSP) הראשונה לאמץ את Gaudi3.

"כדי להנגיש את מלוא הפוטנציאל של בינה מלאכותית דרוש אקוסיסטם פתוח ושיתופי שיספק ללקוחות מבחר פתרונות", אמר ג'סטין הוטארד (Justin Hotard), סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של פעילות הדאטה סנטר והבינה המלאכותית באינטל (Intel Data Center and AI). "על ידי שילוב מאיצי בינה מלאכותית של Gaudi 3 ומעבדי Xeon עם IBM Cloud, אנו יוצרים יכולות בינה מלאכותיות חדשות ועונים על הדרישה לפתרונות מחשוב ובינה מלאכותית מאובטחים וחדשניים, במחירים נוחים".

בעוד שלבינה מלאכיתית יוצרת יש פוטנציאל להאיץ שינויים כבירים בתעשיות שונות, כוח המחשוב הנדרש מדגיש בפני ארגונים דווקא אתגרים כמו ביצועים, עלויות, יעילות אנרגטית, אבטחה וזמינות. באמצעות שיתוף הפעולה הזה, אינטל ויבמ שואפות להוזיל את עלות הבעלות הכוללת של משאבי המחשוב כדי למנף ולהגדיל את הבינה המלאכותית, תוך שיפור הביצועים. IBM Cloud ו-Gaudi 3 יסייעו ללקוחות להגדיל בצורה יעילה יותר את עומסי העבודה בבינה מלאכותית תוך מתן עדיפות לביצועים, אבטחה וגמישות.

"יבמ מחויבת לעזור ללקוחותינו להניע בינה מלאכותית וחדשנות בענן היברידי באמצעות פתרונות שיענו על הצרכים העסקיים שלהם", אמר אלן פיקוק (Alan Peacock), מנכ"ל IBM Cloud. ההתמקדות שלנו באבטחה וגמישות עם IBM Cloud סייעה להניע את אסטרטגיית הענן ההיברידית ואסטרטגיית הבינה המלאכותית של יבמ עבור הלקוחות הארגוניים שלנו. מינוף מאיצי Gaudi 3 של אינטל על IBM Cloud יספק ללקוחותינו גישה לפתרון בינה מלאכותית ארגוני גמיש ויעיל, שיפתח הזדמנויות עסקיות חדשות בעולם הבינה המלאכותית ויאפשר ללקוחותינו לחדש ולפרוס פתרונות היסק באופן יעיל יותר".

הפוסט יבמ תפרוס את מאיצי הבינה מלאכותית Gaudi 3 של אינטל בפלטפורמת הענן שלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM חשפה את מוצרי המוליכים למחצה החדשים שלה, המעבד "Telum II" ומאיץ הבינה המלאכותית "Spyre", שבבים אלו ישולבו במחשבי המיינפריים רחבי היקף של IBM, ומהווים התקדמות משמעותית בפתרונות מחשוב ארגוניים.

ענקית הטכנולוגיה האמריקנית עיצבה את מוליכי הבינה המלאכותית הללו כדי לשפר את הביצועים והיעילות של מערכות IBM Z ולינוקס ONE מהדור הבא. ייצור המוני של שבבים אלו יבוצע על ידי סמסונג פאונדרי באמצעות תהליך ייצור מתקדם בגודל 5 ננומטר, מה שמבטיח איכות ייצור גבוהה.

מעבד Telum II, המרכיב המרכזי בקו מוצרים זה, מציע עלייה של 40% בזיכרון הקאש בהשוואה לדור הקודם. הוא משלב מאיץ בינה מלאכותית וכולל יחידת עיבוד נתונים (DPU), מה שהופך אותו לכלי רב-עוצמה לטיפול במשימות מחשוב מורכבות. מאיץ הבינה המלאכותית Spyre, שניתן לבחור כאפשרות נוספת, מתמחה בדגמי בינה מלאכותית מורכבים ובאינפרנס של בינה מלאכותית גנרטיבית. הוא מציע יכולות הרחבת זיכרון עד ל-1 טרה-בייט (TB) ומתוכנן לצרוך לא יותר מ-75 וואט לכרטיס.

טינה קרקוינו, סגנית נשיא IBM Z ולינוקס ONE, הדגישה את החשיבות של החידושים הללו. "מעבד Telum II ו-Spyre מתוכננים לספק פתרונות מחשוב ארגוניים בעלי ביצועים גבוהים, מאובטחים ויעילים אנרגטית," אמרה. "לאחר שנים של פיתוח, חידושים אלה נכנסים לפלטפורמת IBM Z מהדור הבא, ומאפשרים ללקוחות לנצל בצורה יעילה דגמים שפתיים גדולים (LLM) ובינה מלאכותית גנרטיבית."

השבבים החדשים מוגבלים למיינפריים של IBM, מערכות IBM Z ולינוקס ONE, ואינם מתחרים ישירות עם כרטיסי המסך (GPU) של NVIDIA. עם זאת, הם מהווים תחרות לשרתים המצוידים ב-GPU של NVIDIA, מה שמצביע על המיצוב האסטרטגי של IBM בשוק החומרה לבינה מלאכותית.

המורשת של IBM בתחום המחשוב, במיוחד במיינפריים, מדגישה את החשיבות של הודעה זו. מיינפריים הם חיוניים לארגונים גדולים, המטפלים ביישומים קריטיים, עיבוד נתונים בהיקף גדול ועיבוד עסקאות רחב היקף. שילוב Telum II ו-Spyre במערכות אלו מבטיח לשפר את אמינותן, בטיחותן וביצועיהן.

מאיצי בינה מלאכותית כמו Telum II ו-Spyre הם קריטיים לעיבוד יעיל של משימות בינה מלאכותית, במיוחד אלה הכרוכות בלמידת מכונה ולמידה עמוקה. תהליך הייצור בגודל 5 ננומטר שבו משתמשת סמסונג פאונדרי לייצור השבבים הללו מייצג את החזית של טכנולוגיית ייצור המוליכים למחצה, מה שמבטיח שהמוצרים החדשים של IBM הם גם מתקדמים וגם יעילים.

בשוק החומרה לבינה מלאכותית, NVIDIA הייתה שחקן דומיננטי עם כרטיסי המסך שלה בשימוש נרחב ביישומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה. השבבים החדשים של IBM, אף שאינם מתחרים ישירות בכרטיסי המסך של NVIDIA, מציעים חלופה לצרכים של מחשוב ארגוני, במיוחד בטיפול בדגמים שפתיים גדולים ובינה מלאכותית גנרטיבית.

בינה מלאכותית גנרטיבית ודגמים שפתיים גדולים נמצאים בחזית טכנולוגיית הבינה המלאכותית, ומסוגלים לייצר טקסט אנושי ודאטה אחרים בהתבסס על דפוסים שנלמדו. Telum II ו-Spyre מתוכננים למנף יכולות אלו, ומספקים פתרונות חזקים לארגונים המעוניינים לנצל את הכוח של הבינה המלאכותית.

הפוסט IBM פיתחה שבבי בינה מלאכותית. הם ייוצרו על ידי סמסונג פאונדרי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית המחשוב הגלובלית IBM הודיעה כי היא משיקה קרן הון סיכון תאגידית בהיקף של 500 מיליון דולר להשקעה בסטארטאפים וחברות בשלב הצמיחה המתמקדות בהאצת טכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת ומחקר עבור ארגונים.

הקרן, IBM Enterprise AI Venture Fund, תתמקד בחברות המפתחות פתרונות שמסייעים לארגונים ועסקים ברחבי העולם לממש את הפוטנציאל של בינה מלאכותית יוצרת. את הקרן מוביל צוות ייעודי עם עשרות שנות ניסיון כמשקיעים, ומומחי בינה מלאכותית ארגונית. היא תספק לכל סטארטאפ הזדמנויות לפתח שותפויות משמעותיות עם IBM, לשפר את המומחיות התפעולית בפיתוח המוצרים ובהנדסה, וכן תתמוך באסטרטגיית היציאה לשוק.

ל-IBM יש היסטוריה ארוכה של הבאת טכנולוגיות ויכולות בינה מלאכותית ארגוניות מוכחות לארגונים ברחבי העולם, כפי שהודגם בפלטפורמת הבינה המלאכותית והנתונים של החברה – watsonx. בסיוע IBM Enterprise AI Venture Fund, החברה תצמיח את האקוסיסטם שלה, הכולל שורה של חברות המתמקדות בבינה מלאכותית וחברות שכבר ממנפות ובונות פתרונות המבוססים על watsonx, במטרה לייצר ערך לטווח ארוך עבור לקוחות חדשים וקיימים.

"בינה מלאכותית אמורה לפתוח שוק של פתרונות בתחום הפיריון בהיקף של כמעט 16 טריליון עד 2030", אמר רוב תומאס, סגן נשיא בכיר לתוכנה והמנהל המסחרי הראשי (CCO) של IBM. השקת הקרן תאפשר פתיחת ערוץ נוסף דרכו נוכל לרתום את הפוטנציאל העצום של מהפכת הבינה המלאכותית לטובת תוצאות מוחשיות וחיוביות עבור IBM והחברות בהם אנחנו משקיעים. הקרן הזו היא עוד דרך שבה אנחנו מדגישים את המחויבות שלנו לחדשנות בתחום הבינה המלאכותית כדי לעזור לארגונים להפעיל את הטכנולוגיה המהפכנית הזו".

IBM הודיעה באוגוסט על השתתפותה בסבב D בסך 235 מיליון דולר של Hugging Face, פלטפורמת שיתוף הפעולה המובילה בקוד פתוח לקהילת למידת המכונה והבינה המלאכותית. בנוסף, IBM תרמה מאות מודלים בקוד פתוח ומערכי נתונים ל-Hugging Face, כולל מודל בסיס ייחודי בתחום הגיאוגרפי (geospatial), שפותח עם נאס"א. זהו מודל הבסיס הגיאו-מרחבי הגדול ביותר ב-Hugging Face והוא מאפשר להאיץ מחקרים בתחום שינוי האקלים, התמודדות עם אסונות טבע ומיזמי תשתית גדולים.

IBM גם השתתפה בסבב A של הסטארטאפ HiddenLayer המתמקד בתחום אבטחת מודלי בינה מלאכותית (Machine Learning Security – MLSec). מדובר בסבב הגיוס הגדול ביותר מסדרה A שגייסה חברת אבטחת סייבר שהתמקדה בהגנה על בינה מלאכותית השנה.

בספטמבר, IBM הכריזה על היציאה לשוק של המודלים הראשונים בסדרת watsonx Granite – אוסף מודלי בינה מלאכותית יוצרת לתהליכי עבודה ארגוניים. IBM גם אישרה שההגנות הסטנדרטיות על קניין רוחני למוצרי IBM יחולו על כל המודלים הנכללים ב-watsonx AI. מוקדם יותר השנה, IBM הודיעה על כוונתה לארח את מודל Llama 2-chat של חברת מטא הכולל כ-70 מיליארד פרמטרים בתוך watsonx, כדי לקדם את האסטרטגיה שלה למינוף מודלי הבינה המלאכותית החיצוניים (של צד שלישי) ולקדם את החדשנות והקוד הפתוח בתחום.

הפוסט IBM השיקה קרן הון סיכון תאגידית של 500 מיליון דולר להשקעות בחברות בינה מלאכותית יוצרת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"לבינה המלאכותית יש פוטנציאל לשפר את חיינו במגוון דרכים – החל משיפור יעילות של תהליכים עסקיים, פיתוח מוצרים ושירותים, טיפולים רפואיים חדשניים ותרופות, שיפור מערכות תחבורה מורכבות וגם מאבק בשינוי האקלים", אמרה ד"ר איה סופר, סגנית נשיא יבמ לטכנולוגיות בינה מלאכותית ומנהלת מעבדת המחקר של יבמ בישראל, שהשתתפה במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים במרכז ההכשרה להייטק לצעירי העדה הדרוזית D-TECH , בעוספיה.

ד"ר סופר היא בעלת תואר דוקטור במדעי המחשב מאוניברסיטת מרילנד שבארצות הברית וחוקרת בינה מלאכותית כבר למעלה מ-20 שנה. היא  פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים מובילים, וקיבלה פרסים רבים על עבודתה בתחום הבינה המלאכותית.

היא הצטרפה ליבמ בשנת 1999, וכיהנה במגוון תפקידים במעבדות המחקר של החברה. בשנת 2021 היא מונתה למנהלת מעבדת המחקר של בישראל, שיש לה אתרי פעילות בחיפה ובתל אביב, וכן מרכז מצוינות למחקרי סייבר בבאר שבע.

"מעבדות יבמ הן מהמובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית. אנחנו עובדים על מגוון רחב של פרויקטים, לרבות פיתוח מודלים חדשים של למידת מכונה ומודלים של שפה טבעית.

"בינה מלאכותית היא תחום ידע נרחב המשתנה ללא הרף, והוא מגוון מאוד – ממודלים לעיבוד שפה טבעית, דרך למידת מכונה וראייה ממוחשבת עבור עולמות הרובוטיקה – ובכולם היא יכולה לשמש ככלי עזר לקבלת החלטות אנושיות טובות ומושכלות יותר.

"לצד היתרונות הרבים של בינה מלאכותית, ישנם גם כמובן אתגרים לא קלים. אחד האתגרים המורכבים המדוברים מאוד כיום הוא בהטיה מובנית שקיימת במודלים השונים, או הטיה שמקורה במידע שמשמש לאימון המודלים. כאשר המודל מיועד, למשל, לסייע בייעול תהליכי גיוס עובדים, ההטיה הזו עלולה ליצור אפליה נגד מועמדים מסוימים.

"ישנן מספר דרכים להתמודד עם האתגרים הללו של בינה מלאכותית, לרבות פיתוח אמות מידה אתיות לפיתוח המודלים, שימוש בדאטה אמין ומגוון, וגם פיתוח 'אמצעי בטיחות' למניעת שימוש לרעה בכלי בינה מלאכותית. ישנה גם חשיבות רבה מאוד לחינוך קהל המשתמשים בבינה מלאכותית, כדי להדגיש את העובדה שהתובנות של המודלים הן רק כלי עזר לקבלת החלטות וכן שבעידן הנוכחי, בו כלי בינה מלאכותית יכולים ליצור טקסטים ודימויים משכנעים מאוד, יש להפעיל ביקורת עצמאית ולחפש תימוכין לכל מידע שמסייע לנו לגבש החלטות – לבטח כאלה בעלות משקל משמעותי.

"ישנם כיום גם לא מעט נביאי זעם שמדברים על מערכות בינה מלאכותית שיוצאות משליטה. אני סבורה שהסכנה – אם ניתן להשתמש במונח כה טעון – היא בעיקר של שימוש לרעה או ניהול גרוע או זדוני של כלי בינה מלאכותית, כמו למשל להטיית דעת הקהל באמצעות פייק ניוז. אבל אם נשכיל לפתח וליישם אמצעי בטיחות ואמות מידה אתיות לשימוש בבינה מלאכותית, היא יכולה להיות כלי רב עוצמה לטובת האנושות", סיכמה סופר.

הפוסט ד"ר איה סופר במפגש הסיליקון קלאב: "לבינה המלאכותית יש פוטנציאל לשפר את חיינו במגוון דרכים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.