פרופ' למפל, יליד פולין (1936), החל ללמוד בטכניון ב-1959 והשלים את שלושת תאריו האקדמיים תוך 8 שנים. הוא לימד בטכניון הנדסת חשמל ומדעי המחשב ובשנים 1984-1981 שימש דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. בשנת 1993 גויס למעבדות HP וכעבור שנה הקים וניהל את מעבדות HP ישראל. הוא היה עמית IEEE ועמית בכיר ב-HP וחברת HP רשמה על שמו שמונה פטנטים בארצות הברית.

בשנת 1977 פרסם פרופ' למפל, עם עמיתו פרופ' מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, את LZ7, הגרסה הראשונה של אלגוריתם למפל-זיו, ובשנת 1979 את הגרסה השניה 79LZ. שתי הגרסאות, תחת הכינוי אלגוריתם LZ, שימשו בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות כגון TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילאו תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע (lossless compression), וללא ידיעה מוקדמת של התכונות הסטטיסטיות של המידע. על בסיסו של האלגוריתם פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום באינטרנט בהתקני זיכרון, במחשבים ובתקשורת. השפעתו של האלגוריתם ניכרת בחברות המפתחות טכנולוגיה ומגיעה לכל משתמשי הקצה, לרבות מיליארדי משתמשי הטלפון הסלולרי.

בשנת 2004 הכריז האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) כי אלגוריתם למפל-זיו הוא "אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים". נשיא האיגוד הסיר את הלוט מעל השלט המציין זאת, ובו נכתב כי "האלגוריתם לדחיסת מידע שפיתחו אברהם למפל ויעקב זיו במקום הזה, בשנים 1977-79, מאפשר העברת מידע ביעילות באמצעות האינטרנט. האלגוריתם תרם תרומה משמעותית להפיכתה של רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית".

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ספד לו ואמר כי "פרופ' אמריטוס למפל ז"ל היה מקור השראה לכולנו, ונמנה עם החוקרים הגדולים ביותר שהעמיד הטכניון במאה שנותיו. אלגוריתם למפל-זיו תרם לעולם, ללא תמורה, טכנולוגיה חסרת תקדים המאפשרת העברת מידע במהירות וללא אובדן מידע. בחייו המקצועיים גילם פרופ' למפל את החיבור בין העמקה במדע בסיסי להצטיינות במחקר יישומי. מעטים החוקרים שמחקריהם השפיעו באופן כה נרחב על הקידמה הטכנולוגית ועל חיי היום-יום שלנו. יהי זכרו ברוך."

פרופ' למפל זכה במהלך השנים בעשרות פרסים יוקרתיים ואותות הוקרה, ובהם IEEE Golden Jubilee Award על חדשנות טכנולוגית, פרס ACM לתיאוריה ויישום, מדליית המינג מטעם IEEE ופרס רוטשילד.

על פי ACM, האגודה החשובה ביותר בתחומי המחשוב ומדעי המחשב, "השפעת עבודתם של הפרופסורים למפל וזיו כה עצומה, שהמחקר הנוכחי בתחום עודנו תוסס כפי שהיה לפני עשרות שנים, וכל שנה אנו רואים עוד תאורטיקנים וחוקרים יישומיים עוסקים בהרחבה ובפיתוח של הרעיון האלגנטי שהשניים הציגו. אין זו הגזמה לומר כי טכנולוגיות הדחיסה שנבעו ממחקרם של למפל וזיו האיצו את היישומים במחשוב נייד ובמולטימדיה והפכו אותם לישימים מבחינה כלכלית."

הפוסט נפטר פרופ' אברהם למפל מהטכניון מחלוצי תחום דחיסת הנתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IEEE בחר בעבודה של צוות ישראלי איטלקי כאחת מעבודות המחקר הטובות לשנת 2022. מדובר במחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת בר אילן, הטכניון ואוניברסיטת קלבריה באיטליה.

כתב העת IEEE Micro מפרסם מדי שנה גיליון מיוחד ל "ארכיטקטורת מחשבים" ובו אוסף של כמה ממאמרי המחקר המשמעותיים ביותר בארכיטקטורת מחשבים על פי קריטריונים של חדשנות ופוטנציאל להשפעה ארוכת טווח. בדרך כלל, כ-1,000-1,500 מאמרים מוגשים לכנסים המובילים לארכיטקטורת מחשבים מדי שנה. בסביבות 200-250 מתקבלים ומתפרסמים. כל מאמר כזה עומד לבחירה על ידי IEEE Micro. ביניהם, ועדת הבחירה של Top Picks בוחרת באותם מאמרים משמעותיים ומלאי תובנה, שיש להם פוטנציאל להשפיע על עבודתם של מפתחי מחשבים לשנים הבאות.
 
המאמר "EDAM: Edit Distance tolerant Approximate Matching Content addressable Memory" שחיבר צוות חוקרים מהטכניון, אוניברסיטת קלבריה (איטליה) ובר אילן (פרופ' אדי תימן), בראשותו של דר' ליאוניד יביץ, הוכר כ"אחד מ-24 עבודות המחקר הטובות ביותר בתחום ארכיטקטורת המחשבים ב-2022" וקיבל "ציון כבוד" ב–IEEE Micro Top Picks לשנת 2023. הבחירה הזו ממצבת את העבודה באחוזון 3% של עבודות מחקר בתחום ארכיטקטורות מחשבים ב-2022.
 
EDAM  הוא זיכרון נמען תוכן הראשון המאפשר חיפוש מקורב תוך עמידה בעריכות (שהן החלפות, הוספות או מחיקות בדנ"א או בקטעי טקסט). הוא נועד לשמש בין היתר לאיתור וזיהוי מדויק בזמן אמת של פתוגנים מחוללי מגיפות, בעיה שאין לה פתרון יעיל כיום.

למאמר המדעי

הפוסט IEEE בחר בעבודה של צוות ישראלי איטלקי כאחת מעבודות המחקר הטובות לשנת 2022 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"מעולם לא ראיתי תקופה טובה יותר לתעשייה", אמר מרק אדלסטון. "השבבים שוב מגניבים". אדלסטון, שהוא יו"ר בנקאות ההשקעות הגלובליות בשבבים במורגן סטנלי, ויש לו 30 שנות ניסיון בתעשיית השבבים, דיבר בפנל בפורום השבבים השנתי שערכה חממת ההזנקים Silicon Catalyst. הוא לא היה לבדו בהערכה הזאת. אדלסטון מצוטט בדיווח על כנס המשקיעים הוירטואלי עליו דיווח אתר ה-IEEE.

"השוק לוהט", אמרה חברתו לפנל אן קים, מנהלת כללית וראש קבוצת טכנולוגיות קצה (Edge( ב-Silicon Valley Bank. "יש סביבת מימון חזקה ועלות ההון נמוכה. לקרנות הון הסיכון יש עתודה של יותר מ-150 מיליארד דולר זמינים להשקעה. חברות בתחום השבבים מגייסות סבבי צמיחה מסיביים… ויזמי שבבים צריכים לתקוף את השוק ממש עכשיו".

הסיבה לתחזית כל כך אופטימית? במפתיע, זה במידה רבה בגלל מה שחברי הפאנל כינו שינוי כיוון הרוחות בגלל סערת נגיף הקורונה.

"המעבר לענן ועבודה מהבית הן מגמות משמעותיות כעת, שזורזו על ידי קוביד-19". אמר אדלסטון. שתיהן מזינות ביקוש לשבבים, ציין — במיוחד, האצת המעבר של חברות מתשתית מחשוב משלהן לשירותי ענן תימשך אחרי המגיפה. "עברנו רק כעשרה אחוזים מהדרך לשם מבחינת מה שיכול לעבור לענן".

העובדה שהמגיפה התבררה יותר כזרז כדחיפה מאשר נטל על העתיד של תעשיית השבבים לא הייתה בדיוק צפויה. ג'ודי שלטון, מייסדת שותפה ומנכ"ל Global Semiconductor Alliance אמרה: "אני לא חושבת שמי מאיתנו חזה כמה טוב הדברים הסתדרו. אנשים [בתחילה] דיברו על קיצוץ גדול בעלויות, אבל עד מאי ויוני הגישה השתנתה".

"המגפה רעה לכלכלה", אמרה, "אבל נסד"ק ודאו ג'ונס הגיעו לשיאים, יש עסקאות שיא, מגויסים סכומי שיא של כסף… אי אפשר לדעת שאנחנו במגיפה אם מסתכלים על המספרים האלה".

ההפסקה (הקצרה) בגלל המגיפה

קים גם דיווחה שהחששות הראשוניים של מנהלי חברות השבבים היו קצרים. "דיברנו עם החברות נתמכות הון הסיכון שאיתן אנחנו עובדים בתחילת הסגר", אמרה. "בהחלט הייתה הפסקה. הנהלות הצטרכו לבחון מחדש את המסלולים שלהן, ואנשים מיהרו לשוק ההון לסגור סבבי גיוס הון. אבל אז הם הבינו שחוב זמין וזול, והם יכולים להשתמש בחוב בתור שמיכת מילוט".

"חשבנו שנראה עקומה בצורת U" אמר אדלסטון. הוא התכוון לירידה מהירה ואז תקופת האטה אצל חברות השבבים לפני התאוששות — כזאת "שיהיה קל יותר לצאת ממנה מאשר מהתרסקות הדוט-קום".

"אבל היה מדהים לראות את הזינוק", אמר.

לדיווח המלא באתר IEEE

הפוסט התחזית לתעשיית השבבים: שמשי ובהיר עם כמה עננים באופק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ'-מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון זכה ב-IEEE Medal of Honor – מדליית הכבוד של האיגוד הבינלאומי למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. פרופ'-מחקר זיו, מהאישים החשובים בעולם המידע וממציאם של אלגוריתם למפל-זיו ואלגוריתם ויינר-זיו, יקבל את המדליה על תרומתו הנרחבת לתורת האינפורמציה ולדחיסת נתונים ועל מנהיגותו המחקרית יוצאת הדופן ובכך יהיה לישראלי הראשון הזוכה בהכרה עולמית זו.

את דבר הזכייה בישר לפרופ'-מחקר זיו נשיא IEEE, פרופ' טושיו פוקודה.

IEEE הוא האיגוד האקדמי-הנדסי הגדול בעולם והוא מונה כחצי מיליון חברות וחברים מ-150 מדינות. מדליית הכבוד של האיגוד מוענקת מאז 1917 לזוכה יחיד בשנה על תרומה הנדסית-אקדמית או קריירה יוצאות דופן. זהו הפרס המכובד ביותר שמעניק איגוד IEEE ומהיוקרתיים בעולם הטכנולוגיה, והוא מוקיר אישים שהישגיהם יוצאי הדופן הותירו חותם לשנים על הטכנולוגיה, על החברה ועל ההנדסה. הזוכים במדליה במרוצת השנים הם אישים שעיצבו את ההיסטוריה של עולמות המידע, התקשורת והמחשוב, ואלה כמה מהם: קלוד שאנון, אבי תורת המידע; ג'ולילמו מרקוני, ממציא האלחוט; גורדון מור, שניסח את חוק מור; אנדי גרוב, שהיה מנכ"ל ויו"ר אינטל; הארי ניקוויסט, מהאישים הבולטים בתורת המידע; ומייסדי קוואלקום ארווין ג'ייקובס ופרופ' אנדרו ויטרבי (שתרם לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון תרומה משמעותית ומאז היא קרויה על שמו ועל שם אשתו המנוחה ארנה).

לדברי דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין, "אין ראוי מפרופ'-מחקר זיו להוקרה נכבדה זו. זוהי גאווה גדולה לפקולטה ולטכניון."

"זהו כבוד גדול לפרופ'-מחקר זיו ולטכניון," אמר פרופ' אורי סיון נשיא הטכניון. "תרומותיו המדעיות והיישומיות פורצות הדרך מהוות מקור השראה לטובי המהנדסים בעולם. מחקריו בפקולטה להנדסת חשמל חוללו מהפכה משמעותית והניחו את היסודות לאומת הסטארטאפ הישראלית. "

פרופ'-מחקר זיו, יליד 1931, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואחריהם דוקטורט ב- MIT(ב-1962). לאחר כשמונה שנים של מחקר ופיתוח בחברת רפאל ובמעבדות בל בארצות הברית הוא הצטרף לסגל הטכניון. במרוצת השנים הוא כיהן בתפקידים בכירים ובהם המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו"ר ות"ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים. הוא חבר האקדמיה הלאומית של ארצות הברית והאקדמיה האמריקנית לאומנויות ומדעים.

פרופ'-מחקר זיו זכה בפרסים יוקרתיים רבים ובהם פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס ישראל במדעים מדויקים (1993), פרס מרקוני (1995), מדלית ריצ’רד המינג (1995), פרס שאנון (1997), פרס חזית הידע של קרן BBVA (2009) ופרס א.מ.ת. (2017).

בשנת 1977 פרסמו פרופ'-מחקר זיו ופרופ’ אברהם למפל מהפקולטה למדעי המחשב את הגרסה הראשונית של אלגוריתם למפל-זיו, ובשנת 1978 את הגרסה השנייה. שתי הגרסאות שימשו בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות ובהן TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילאו תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע ,(lossless compression) ללא תלות במבנה הנתונים וללא ידיעה מוקדמת של תכונותיהם הסטטיסטיות של הנתונים. על בסיסו של אלגוריתם זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים.

אלגוריתם למפל-זיו תרם לעולם, ללא תמורה, טכנולוגיה חסרת תקדים המאפשרת העברת מידע ויזואלי ואחר במהירות גבוהה ללא אובדן מידע. בשנת 2004 הכריז האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) כי אלגוריתם למפל-זיו הוא "אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים" וכי הוא "תרם תרומה משמעותית להפיכתה של רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית".

פרופ’-מחקר זיו השתתף גם בפיתוחו של אלגוריתם ויינר-זיו במעבדות בל. אלגוריתם זה, המהווה כיום חלק ממערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מאפשר את דחיסתן של תמונות רבות ממצלמות שונות, למשל במשחקי כדורגל, ואת שידורן בעת ובעונה אחת.

הפוסט פרופ' יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון זכה ב-IEEE Medal of Honor הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IEEE – איגוד מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, הארגון הטכנולוגי המקצועי הגדול בעולם שמקדם טכנולוגיות לתועלת קהל המפתחים בעולם, ואיגוד התקינה של הארגון – IEEE SA, הודיעו במהלך פגישתם בתל אביב על השקתה של חבילת כלי פיתוח חינמית "בקוד פתוח" עבור חברות סטארט אפ וארגונים.

הארגון העולמי בחר לערוך את המפגש הראשון של חבר הנאמנים שלו בעשור החדש דווקא בתל אביב כהערכה לישראל כצומת טכנולוגי מהמשפיעים בעולם. למפגש הגיע במיוחד לישראל נשיא הארגון,
רוברט פיש אשר ציין: "בחרנו לקיים את המפגש בישראל, כיוון שמדובר בשוק מעניין שייחודיותו במספר הגבוה בעולם של חברות ההיי-טק וחברות סטארט אפ לנפש."

חבילת כלי הפיתוח החינמית "בקוד פתוח" תהיה זמינה בהמשך השנה, ותקרא  IEEE SA Open Source. היא תהווה מקבץ רחב היקף של כלים, אשר יסייע למפתחי תוכנה עצמאיים, חברות סטארט אפ וארגונים בכל העולם להאיץ את מהלכי הפיתוח שלהם. הפלטפורמה החדשה נועדה לגשר על הפער בין תקני הפיתוח העולמיים הסטנדרטיים, לבין קהילות המפתחים בקוד פתוח, ותאפשר יצירת פתרונות טכניים מהירים ויצירתיים.

פלטפורמת הקוד הפתוח של IEEE היא מערך מותאם אישית של תוכנת GitLab, יציבה ונוחה לשימוש, אשר מהווה סביבת פיתוח גמישה, שמספקת גישה אחודה מרכזית לניהול תשתיות, אמצעי שליטה וקהילת מפתחים, כמו גם ארגז כלים המפשט ומחזק תכנון שיתופי, פיתוח, ניהול ותקשורת בתוך הצוות. בנוסף, היא מציעה מגוון של שירותי תמיכה בהזמנה, לדוגמא, ניתן לקבל מימון מדינתי לפרויקטים הומניטריים מוכווני משימה באמצעות Collaborative Open Innovation Lab Fund (COIL) דרך פעילות משותפת של IEEE SA וקרן IEEE Foundation. הארגון מציע גם קבלת יעוץ ותמיכה בפיתוח, אבטחת איכות, תחזוקה ותיעוד.

"אנו מחשיבים את תל אביב כאחד מהצמתים הטכנולוגיים המשפיעים בעולם – הודות לתרבות החדשנות הייחודית לישראל", אומר רוברט פיש נשיא איגוד התקינה IEEE SA. "עובדה זו הופכת את תל אביב למקום האידיאלי לקיום כנס חבר הנאמנים שלנו בעשור החדש, בעיקר על רקע פתיחת תוכניות חדשניות שלנו במגוון תחומים. לדוגמא, סביבת הקוד הפתוח שלנו, מסייעת כבר עתה למפתחי תוכנה מובילים לקדם את הפרויקטים שלהם. משקלו של הקוד הפתוח בקידום חדשנות ברחבי העולם אינו מוטל בספק, ואנו מוסיפים עוד נדבך לפלטפורמה השיתופית המוכחת שלנו הפתוחה למפתחים בעולם, והיא תתמוך מעתה גם בפרויקטי קוד פתוח מוכווני משימה ושוק. הקוד פתוח, המשמש כשיטה שיתופית לפתרון בעיות שכיחות, הינו כלי מוכח להפצת חדשנות וחופש בחירה. ההתקדמות בתחומים כגון מחקר, תקשורת, תחרותיות של ארגונים, בינה מלאכותית, למידה חישובית וכלי חיזוי, מתבססת על קוד פתוח. חברות סטארט אפ תלויות במידה רבה בקוד פתוח כמודל לפיתוח."

"IEEE SA פועל כבר למעלה ממאה שנה, והקוד הפתוח הינו צעד טבעי ביצירת פלטפורמה חלופית בסביבת העבודה שלנו", אמר קונסטנטינוס קרצליוס, מנכ"ל IEEE SA. "התקינה ממשיכה להתפתח לשלב שבו פיתוח בקוד פתוח הופך בהדרגה לאמצעי משלים, ולעיתים אף לתחליף לפיתוח בסטנדרט רגיל. מסיבות אלה אנחנו שמחים להעניק לשותפינו העצמאיים והארגוניים את האפשרות ליהנות ממגמה זו ולהתחבר למגוון רחב של בעלי עניין בפיתוח פתרונות טכנולוגיים".

הפוסט איגוד התקינה הבינלאומי של IEEE הכריז על כלי קוד פתוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שמואל אוסטר, מהנדס בכיר בחברת אלתא של התעשיה האוירית, נבחר השבוע ליו”ר IEEE ישראל, ויחליף בתפקיד את פרופ’ אורי שקד מאונ’ ת”א, חתן פרס ישראל להנדסה. שמואל זכה ביותר מ- 70 אחוזי הצבעה ליו”ר האיגוד.

IEEE הוא איגוד מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה הבינלאומי, האיגוד הטכנולוגי הגדול בעולם. IEEE סניף ישראל נוסד ב- 1954 והוא הסניף הוותיק ביותר באזור 8 של IEEE שכולל את אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. זהו האיגוד הטכנולוגי היוקרתי והמוכר ביותר בענפי האלקטרוניקה בישראל, שחבריו באים בעיקר מהאקדמיה ומתעשיית ההי-טק.

אוסטר משמש במקביל בהתנדבות בתפקידים רבים ובהם גזבר וחבר הנהלה בכירה ב-IEEE ישראל מ- 2018 עד 2020, מייסד ויו”ר סדרת הכנסים הבינלאומית היוקרתית IEEE COMCAS למיקרוגלים, תקשורת, אנטנות, מכ"ם, מערכות אלקטרוניות והנדסה ביו-רפואית, היה חבר הועד הפועל וחבר המועצה הכללית במכון התקנים הישראלי והיום סגן יו"ר הועדה המרכזית לתקינה אלקטרונית במכון התקנים, ועוד. אוסטר משמש יו”ר איגוד מהנדסי אלקטרוניקה בלשכת המהנדסים והאדריכלים, חבר הנהלת לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים מ- 2010, חבר מועצת ההנדסה והאדריכלות במשרד הכלכלה.

כמדען ראשי לשעבר באלישרא/אלביט וכמנהל קשרי מחקר באלתא/תע”א עסק אוסטר כבר שנים רבות בקשרי מחקר, קשרי אקדמיה וקשרי ממשל, חבר בפורום תעשייה באונ’ ת”א (הנדסה) והטכניון (הנדסת חשמל), תומך באונ’ בן גוריון (הנדסת חשמל ומחשבים), יו”ר ועדת ייעוץ בשנקר (הנדסת חשמל ואלקטרוניקה), חבר פעיל בוועדות ניהול ובוועדות טכניות באירופה, ארה"ב וישראל ועוד. עם בחירתו אמר אוסטר: “ברצוני לטפח את הקשרים בין האקדמיה לתעשייה וביניהם לבין מדענים וחברות בחו"ל, בחסות IEEE תוך יצירת מפגשי היכרות פוריים, ולגשר על הפער הקיים ביניהם.”

אוסטר חבר גם בועדות הארגון של כנסי ChipEx ו- InnovEx מבית ASG. מנכ”ל ASG שלמה גרדמן: “ברכות לשמואל אוסטר על בחירתו. אני בטוח שהוא יקדם את IEEE בישראל ואת פעילויות קהיליית המדענים והמהנדסים בענפי האלקטרוניקה בישראל.”

הפוסט שמואל אוסטר נבחר ליו"ר IEEE ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.