פעילות התקשורת של אנבידיה רשמה ברבעון השני של שנת הכספים 2027 רבעון שיא נוסף. החברה אינה מפרסמת עוד את הכנסות התחום בסכום נפרד, אולם הנתונים שמסרה בשיחת המשקיעים מאפשרים להעריך כי הן הגיעו לכ־17.5 מיליארד דולר – עלייה של כ־18% לעומת הרבעון הקודם.

מדובר בפעילות הנשענת במידה רבה על הטכנולוגיות ועל צוותי הפיתוח של מלאנוקס הישראלית, שאנבידיה רכשה בשנת 2020 תמורת כ־6.9 מיליארד דולר. בין מוצריה נמנים מתגי Spectrum, כרטיסי התקשורת ConnectX, מעבדי התשתית BlueField ורשתות InfiniBand ו־Spectrum-X Ethernet.

חשוב להדגיש: 17.5 מיליארד דולר אינם מכירות שבוצעו בישראל ואינם נתון חשבונאי רשמי של אנבידיה ישראל. זהו אומדן להכנסות הגלובליות של תחום התקשורת, שחלק גדול מהטכנולוגיה והפיתוח שלו מקורו בישראל.

כיצד חושב הנתון

ברבעון הקודם התקרבו הכנסות התקשורת של אנבידיה ל־15 מיליארד דולר. בדוח האחרון שינתה החברה את אופן הצגת ההכנסות ואיחדה את פעילות המחשוב והתקשורת, ולכן לא פרסמה סכום נפרד לתקשורת.

בשיחת המשקיעים אמרה סמנכ״לית הכספים קולט קרס כי פעילות התקשורת רשמה רבעון שיא וכי הכנסותיה גדלו ב־18% לעומת הרבעון הקודם. החלת שיעור הצמיחה הזה על הנתון הקודם מביאה לאומדן של כ־17.5 מיליארד דולר.

הסכום מייצג מעט יותר מ־18% מכלל הכנסות אנבידיה ברבעון, שהסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר.

מאחר שהחברה לא מסרה את נקודת המוצא המדויקת ולא פרסמה טבלת הכנסות נפרדת, יש להתייחס ל־17.5 מיליארד דולר כאומדן מעוגל ולא כאל נתון רשמי.

Spectrum-X גדלה פי 2.6 בתוך שנה

קרס ציינה כי מכירות פלטפורמת Spectrum-X Ethernet גדלו פי 2.6 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet ממשפחת Spectrum עם כרטיסי SuperNIC, ובהם דורות של ConnectX ו־BlueField, וכן תוכנה לניהול עומסים, ניתוב אדפטיבי ובקרת גודש. המערכת מיועדת לחבר מספר גדול של מאיצי AI תוך צמצום הזמן שבו המעבדים ממתינים להעברת נתונים.

רבים מהרכיבים המרכזיים בפלטפורמה פותחו בישראל, על בסיס הפעילות שהקימה מלאנוקס ביקנעם. גם גילעד שיינר, סגן נשיא בכיר לתקשורת באנבידיה, פועל מישראל.

הצמיחה של Spectrum-X חשובה במיוחד מפני שהיא מרחיבה את פעילות אנבידיה מעבר לשוק InfiniBand, שבו הייתה מלאנוקס חזקה עוד לפני הרכישה. Ethernet הוא שוק רחב יותר ומשמש כברירת מחדל במרכזי נתונים רבים.

אנבידיה מנסה לשכנע את ספקיות הענן כי Ethernet רגיל אינו מספק ביצועים צפויים כאשר מחברים עשרות או מאות אלפי מאיצים. Spectrum-X מוסיפה למתגים ולכרטיסי הרשת מנגנונים המיועדים למנוע התנגשויות ועומסים ולהקצות את רוחב הפס בהתאם לצורכי עבודת ה־AI.

מעבד מהיר אינו מספיק בלי רשת מהירה

במערכות AI גדולות, הביצועים אינם נקבעים רק על ידי מהירותו של כל מעבד גרפי. אימון מודל מתבצע במקביל על אלפי מעבדים, המחלקים ביניהם נתונים ותוצאות ביניים. אם רשת התקשורת אינה מעבירה את הנתונים בקצב הדרוש, חלק מהמאיצים נותרים בהמתנה וכוח החישוב היקר אינו מנוצל.

ככל שמספר המעבדים במערכת גדל, כך גדלה חשיבותם של המתגים, כרטיסי התקשורת, הכבלים והתוכנה המתאמת ביניהם. עובדה זו הפכה את פעילות מלאנוקס לשעבר ממוצר משלים למעבדים הגרפיים לאחד מעמודי התווך של מערכות אנבידיה.

החברה מציעה כיום את המעבד, רשת התקשורת, המתגים, כרטיסי הרשת והתוכנה כחלק ממערכת אחת. האינטגרציה מאפשרת לה לקבל הכנסה גדולה יותר מכל מרכז נתונים וגם מקשה על לקוחות להחליף רק אחד מרכיבי המערכת במוצר של מתחרה.

הכנסות רבעוניות הגדולות ממחיר הרכישה של מלאנוקס

האומדן הנוכחי גדול פי 2.5 בקירוב מהסכום ששילמה אנבידיה תמורת מלאנוקס כולה ב־2020. אין פירוש הדבר שהרכישה החזירה את עצמה בתוך רבעון: מדובר בהכנסות ולא ברווח, ופעילות התקשורת הורחבה מאוד באמצעות השקעות, עובדים ומוצרים נוספים מאז הרכישה.

עם זאת, היחס ממחיש את היקף השינוי שעברה הפעילות. מלאנוקס דיווחה בשנת 2019, השנה המלאה האחרונה לפני השלמת העסקה, על הכנסות שנתיות של כ־1.33 מיליארד דולר. פעילות התקשורת המשולבת של אנבידיה מייצרת כיום, לפי האומדן, יותר מפי 13 מהסכום הזה ברבעון אחד.

גם ההשוואה לחברות ישראליות בולטות ממחישה את ההיקף. טבע רשמה ברבעון השני הכנסות של כ־4.1 מיליארד דולר, אלביט מערכות כ־2.2 מיליארד דולר וצ׳ק פוינט כ־674 מיליון דולר.

אולם אין זו השוואה חשבונאית מלאה: החברות הישראליות מדווחות על כלל הכנסותיהן, בעוד שהנתון של אנבידיה הוא אומדן למכירות עולמיות של קו מוצרים המפותח במידה רבה בישראל, ולא הכנסות של ישות ישראלית עצמאית.

כ־5,000 עובדים ותוכנית להכפלת הנוכחות

אנבידיה מעסיקה כיום כ־5,000 עובדים בישראל, ומרכז הפיתוח המקומי שלה הוא הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית. האתר הגדול ביותר נמצא ביקנעם, לצד פעילות בתל אביב, רעננה, באר שבע ומקומות נוספים.

בדצמבר 2025 הודיעה החברה כי תקים בקריית טבעון קמפוס מחקר ופיתוח בשטח בנוי של עד 160 אלף מ״ר. הקמפוס, שיוקם על כ־90 דונם, מתוכנן להכיל עד 10,000 עובדים. תחילת הבנייה צפויה ב־2027 והאכלוס הראשון מתוכנן ל־2031.

אם הקמפוס יתמלא בלי סגירה נרחבת של אתרים קיימים, מספר עובדי אנבידיה בישראל עשוי להגיע בעתיד לכ־15 אלף. בכך היא עשויה להפוך לאחת המעסיקות הפרטיות הגדולות בישראל ולחברת השבבים הדומיננטית ביותר בענף המקומי.

התרומה לישראל אינה זהה להכנסות הפעילות

היקף המכירות ממחיש את חשיבות הפיתוח הישראלי לאנבידיה, אך אין להסיק ממנו שכל 17.5 מיליארד הדולרים נכנסים למשק הישראלי או נרשמים כיצוא מישראל.

הלקוחות נמצאים ברחבי העולם, הייצור מתבצע בעיקר באסיה, והמכירות עשויות להירשם בישויות שונות של אנבידיה. התרומה הישירה לישראל כוללת בעיקר שכר לעובדים, תשלומי מסים, רכישת שירותים, השקעות במעבדות ובמרכזי מחשוב ופעילות קניין רוחני.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם נתון של יצוא שאינו עובר פיזית בגבולות המדינה. גורמים בשוק מייחסים חלק ניכר מהזינוק בסעיף זה לפעילות אנבידיה, אך החברה אינה מפרסמת פירוט המאפשר לקבוע במדויק איזה חלק מהמכירות העולמיות נרשם כיצוא ישראלי.

השורה התחתונה ברורה גם בלי לייחס את מלוא ההכנסות לישראל: הטכנולוגיה שצמחה מתוך מלאנוקס הפכה לאחת הפעילויות הגדולות ביותר באנבידיה ולרכיב מרכזי בתשתית שעליה נשען גל הבינה המלאכותית.

סוף הכתבה

מקורות:

תוצאות הרבעון הרשמיות של אנבידיה

תמליל שיחת המשקיעים – Seeking Alpha

דיווח גלובס והאומדן להכנסות פעילות התקשורת

הנתון מהרבעון הקודם – CTech

מידע טכני על פלטפורמת Spectrum-X

שדות התמונה:

קישור למקור התמונה:

שם הקובץ:

nvidia-israel-spectrum-x-networking-revenue.jpg

כותרת התמונה:

פלטפורמת התקשורת Spectrum-X של אנבידיה

טקסט חלופי:

מתגי Spectrum-X וכרטיסי תקשורת של אנבידיה לחיבור מאיצי בינה מלאכותית במרכזי נתונים

כיתוב התמונה:

פלטפורמת Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet וכרטיסי תקשורת המיועדים לחיבור מספר גדול של מאיצי AI. מכירות הפלטפורמה גדלו פי 2.6 בתוך שנה. צילום: NVIDIA

תיאור התמונה:

מערכות תקשורת מסדרת NVIDIA Spectrum-X, שפותחו במידה רבה על בסיס הטכנולוגיה והצוותים של מלאנוקס בישראל. הפלטפורמה מיועדת לרשתות Ethernet במרכזי נתונים גדולים המריצים יישומי בינה מלאכותית.

קרדיט:

NVIDIA

מקור:

NVIDIA Spectrum-X Ethernet Platform

סוג התמונה:

צילום מוצר רשמי

הגדרת התמונה:

תמונה ראשית

קישור התמונה:

ללא

הפוסט פעילות התקשורת של אנבידיה, שמרכזה בישראל, הגיעה לפי הערכות לכ־17.5 מיליארד דולר ברבעון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הצמיחה המהירה בפעילות התקשורת של אנבידיה, המבוססת במידה רבה על מלאנוקס הישראלית, הפכה לגורם משמעותי בנתוני הצמיחה והיצוא של המשק. הפעילות כה גדולה, עד שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם חישוב המנטרל יצוא המיוצר בחו"ל ואינו חוצה בפועל את גבולות ישראל.

אנבידיה רכשה את מלאנוקס בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר, אך הותירה את פעילותה ביוקנעם כיחידה חשבונאית נפרדת. כתוצאה מכך, חלק מההכנסות ממערכות תקשורת ומשבבים שמפותחים בישראל אך מיוצרים במפעלי TSMC בטייוואן מיוחס לפעילות הישראלית של החברה.

ברבעון השני של 2026 צמח התוצר הישראלי ב־15.4% בחישוב שנתי, שהם 3.6% לעומת הרבעון הקודם. בניכוי מה שהלמ"ס מגדירה כ"יצוא שלא עבר את גבולות המדינה", עמד קצב הצמיחה השנתי על 14.4%.

הפער בולט עוד יותר בהשוואה שנתית. לפי ניתוח שפורסם בגלובס, התוצר ברבעון השני היה גבוה ב־7.2% לעומת הרבעון המקביל, אולם בניכוי הפעילות המיוצרת מחוץ לישראל הסתכמה הצמיחה ב־5.5%.

הקטגוריה החשבונאית אינה כוללת רק את אנבידיה. היא כוללת גם פעילות של חברות ישראליות דוגמת נובה וקמטק, המפתחות בישראל מערכות וציוד אך חלק מהייצור והמכירות שלהן מתבצעים בחו"ל. ואולם, אנבידיה היא כיום הרכיב הגדול ביותר בה.

מ־3 מיליארד לכמעט 15 מיליארד דולר ברבעון

לפי הנתונים שפורסמו, עד סוף 2024 הסתכמו הכנסות פעילות מלאנוקס בכ־3 מיליארד דולר ברבעון בממוצע. בשנת 2025 הן עלו מכ־5 מיליארד דולר ברבעון הראשון לכ־11 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. ברבעון הראשון של 2026 התקרבו ההכנסות המיוחסות לפעילות לכ־15 מיליארד דולר.

חלקה של פעילות התקשורת בהכנסות אנבידיה עלה בהתאם: מכ־11% בתחילת 2025 לכ־18% כיום. הזינוק נובע מהעובדה שמרכזי נתונים המיועדים ל־AI אינם מסתמכים רק על מעבדים גרפיים. הם זקוקים גם לרשת מהירה המסנכרנת אלפי ורבבות מעבדים, שרתים ומערכות אחסון.

טכנולוגיות InfiniBand, ‏Spectrum-X Ethernet ו־NVLink של אנבידיה משמשות להעברת מידע בין המאיצים ובין השרתים. ככל שמודלי הבינה המלאכותית גדלים, הקישוריות הופכת לצוואר בקבוק מרכזי – ולכן חלקה של פעילות מלאנוקס במערכות אנבידיה גדל.

בדוח האחרון שלה מסרה אנבידיה כי הכנסות תחום מרכזי הנתונים הסתכמו ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027 ב־75.2 מיליארד דולר, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה. החברה ייחסה את הצמיחה, בין היתר, לביקוש לפתרונות InfiniBand, ‏Spectrum-X ו־NVLink.

צמיחה חשבונאית – אך גם פעילות ממשית בישראל

לא כל ההכנסה המיוחסת לישראל משקפת ייצור מקומי. המוצרים מיוצרים בעיקר בטייוואן ונשלחים ישירות ללקוחות בעולם. לכן כלכלנים מזהירים כי ההשפעה על התוצר אינה זהה להקמת מפעל המעסיק עובדי ייצור ורוכש חומרי גלם ושירותים מקומיים.

עם זאת, הפעילות אינה חשבונאית בלבד. אנבידיה מעסיקה בישראל כ־6,000 עובדים בתחומי פיתוח שבבים, תקשורת, תוכנה ומערכות AI. החברה ממשיכה להרחיב את מרכזי הפיתוח שלה, בעיקר בצפון הארץ, ומשלמת בישראל מסים על ההכנסות המיוחסות לפעילות המקומית.

הנתונים גם ממחישים סיכון: חלק גדול יחסית מהצמיחה מיוחס לחברה אחת ולביקוש העולמי הנוכחי לתשתיות AI. שינוי בארכיטקטורת המעבדים, ירידה בהשקעות מרכזי הנתונים או כניסת מתחרים לפתרונות הקישוריות עלולים לצמצם את תרומתה.

המקרה של אינטל מספק תזכורת לכך. במשך שנים היתה אינטל אחת התורמות המרכזיות ליצוא הישראלי, אך בשנים האחרונות צמצמה עובדים ועצרה את הרחבת המפעל בקריית גת. לכן, לצד ההישג של פעילות אנבידיה–מלאנוקס, הנתונים מדגישים את הצורך לשמור על תעשיית שבבים ישראלית מגוונת ולא להסתמך על מרכז פעילות יחיד.

הפוסט הפעילות הישראלית של אנבידיה הפכה למנוע משמעותי בנתוני הצמיחה במשק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש הבכירים של כנס ChipEx2025 ערך יו"ר הכנס ומנכ"ל ASG שלמה גרדמן שיחה עם מיכאל כגן, ה-CTO של אנבידיה, שצמח באינטל ולאחר מכן במלאנוקס שנרכשה על ידי אנבידיה.

גרדמן: מיכאל, נולדת בסנט פטרבורג למשפחה שסבלה מרדיפות פוליטיות קשות ובנוסף אמך נפטרה בילדותך כיצד השפיעו כל הארועים הללו על אתגריך האישיים והמקצועיים?
כגן: “אני נושא איתי את המורשת של סבי, שנרצח ב־1937 לאחר שסירב לוותר על עקרונותיו, ואת סיפורו של אבי, פיזיקאי דוקטורנט שנשלח לכלא למשך 11 שנה בשל ביקורת על המשטר. הבינו אותי שלא מדובר רק בטראומה אישית, אלא בשיעור לא רגיל בחוסן נפשי ובמאבק למען ערכים. מהר מאוד הבנתי שהיכולת להמשיך קדימה למרות כישלונות היא לא בחירה, אלא הכרח. בקריירה, כשמשהו לא הלך כפי שתיכננתי – דחייה, כישלון טכני או מחסור במשאבים – תמיד חיפשתי כמה צעדים קדימה כדי להבין איך להפוך את המכשול להזדמנות. המוטו שלי הפך להיות: אם משהו נראה כמו סוף העולם, זו ההזדמנות הגדולה ביותר שלך. ערך זה הוא זה שהוביל אותי לחקור רעיונות חדשניים, להקים מיזמים חדשים ואף לקחת סיכונים שאחרים היו נרתעים מהם.”

גרדמן: בגיל 18 נידחת ממוסדות הלימוד ברוסיה בשל שמך היהודי – מה שאילץ אותך לברוח מרוסיה אך לא לוותר על עתיד אקדמי?
כגן: “הדחייה ממוסדות ההשכלה הגבוהה ברוסיה הייתה קשה ומרגיזה. הסתכלתי סביב וראיתי שאם אלך לצבא הרוסי, אני עלול למצוא את עצמי מותש, ברוטציה אינסופית שמונעת ממני לבנות עתיד. זה הוביל אותי למחשבה שיש מקום אחר שבו אוכל להגשים את שאיפותיי – ישראל. לא הכרתי אף אחד בארץ, לא ידעתי אפילו מילה בעברית או אנגלית, אבל הייתי נחוש. הנחישות הזו ניזונה מאמונה שעולם גדול מחכה, ושכדי להצליח צריך לפעמים לקבל החלטות קיצוניות. ההגירה לישראל הייתה צעד ראשון במסע למצות את הפוטנציאל שלי: שכירת דירת חדר קטן, לימוד השפות בעזרת חברים דוברי רוסית, והסתגלות לתרבות חדשה. ערך קבלת הסיכון הזה מלווה אותי עד היום, כשאני מנתח פעולות ואסטרטגיות עסקיות מורכבות של NVIDIA.”

גרדמן: איך למדת להסתדר בטכניון ללא שליטה בעברית או אנגלית, ולפתח יכולת למידה עצמאית ברמה אקדמית גבוהה?
כגן: “ההגעה לטכניון הייתה שיא האתגר. ההרצאות התקיימו בשפה זרה לי, ולכן הייתי מסתמך על קבוצת חברים דוברי רוסית שתרגמו במילים פשוטות את החומר. עם הזמן פיתחתי שיטה: אני מאזין להרצאה פעם ראשונה כדי לתפוס את הקו הכללי, פוגש חבר שמסביר לי בעילום שם ובעיבוד מילולי, ואז קורה חיבור פנימי בין לבין. בנוסף, הייתי מגיע לספריה שעות אחר שעות, לומד מהספרים והמחברות, מתרגל בעזרת תרגילי סוף פרק, ומשחזר לעצמי את השפה הטכנית באנגלית דרך מילון. עם סיום כל סמסטר, הבנתי לא רק חומר לימודי, אלא גם צברתי מיומנות למידה מהירה בסביבה רבת מידע ושפה מורכבת—מיומנות שהיום מסייעת לי להתעדכן בטכנולוגיות חדשות ולהטמיע מידע במהירות בארגון גלובלי כמו NVIDIA.”

גרדמן: במהלך עבודתך השתתפת בצוות פיתוח המעבד Intel 487 והובלת את ארכיטקטורת השבבים של אינטל, מה למדת על החדשנות בעיצוב חומרה וכיצד זה משפיע על אסטרטגיה טכנולוגית?
כגן:“בתקופת Intel 487 למדתי שכל הצלחה טכנית היא תוצאה של שילוב בין ראייה רחבה ותשומת לב לפרטים קטנים. המעבד 487 דרש איזון בין מהירות חישובית, צריכת אנרגיה וקומפקטיות פיזית. הבנתי שיש שתי דרכים: אחת, להמשיך לדחוס את מה שיש ולנסות לשפר בו את הביצועים, והשנייה — לצאת לגמרי מפרדיגמת העיצוב הנוכחית וליצור ארכיטקטורה שמנצל פלטפורמות חדשות, דרכי תקשורת ואופטימיזציה של זיכרון. המחקר שם הוביל אותי למסקנה שאם רק נמשיך לדחוף תוספים לחומרה נוכחית, נגיע לגבול פיזיקלי מהר. לכן למדנו לחשוב ‘במחזור הבא’ — לחשוב על פלטפורמה שלמה, ולא על שבב בודד. גישה זו הובילה בהמשך לפיתוחים ב־Mellanox ולאחר מכן לפלטפורמות ה- AI של NVIDIA, שבהן החומרה והפרוטוקולים עובדים כיחידה אחת.”

גרדמן: בשיא הקרירה באינטל וממש מיד לאחר שאשתך ילדה את ילדתכם המשותפת החלטת לעזוב ולהצטרף לחברת סטרטאפ האם אתה הרפתקן?
כגן:“ב־1999 הייתי מנהל בפרויקט גדול באינטל, עם הצעה לנדוד לסנטה קלרה ולנהל צוות בארה״ב. באותם ימים נולדה הבת הרביעית שלי, והייתי במחלוקת בין המשך ביטחון תעסוקתי לבין הצורך ליצור משהו חדש. כשאייל ולדמן, שהיה עובד שלי באינטל, הציע לי להצטרף לסטארט-אפ שיפתח רשת חישובית חדשה (InfiniBand), הבנתי שההזדמנות לעצב פרוטוקול שיחבר מרכזי נתונים כישות אחת היא נדירה. השיקול היה גם אישי: רציתי להישאר בישראל ליד המשפחה, וגם מקצועי: הרגשתי שאני יכול להשפיע בצורה עמוקה בהרבה סטארט-אפ קטן מאשר במגדל השן של אינטל. לקח לי דקה של חשיבה ועוד דקה לשכנע את אשתי , לגבי סיכונים כלכליים ותמיכה משפחתית. כשהשתכנעתי שבתוך הסטארטאפ אצליח לממש רעיון שיקבע את עתיד התשתיות, חתמתי – ואחרי כמה שנים ראינו את Mellanox מובילה את שוק חיבורי הענן.”

גרדמן: כיצד צמח במוחך הלהט של פיתוח InfiniBand, ואיזה תפקיד שיחקה גישת ה־“Morphing Cloud” בעיצוב מרכזי הנתונים המודרניים?
כגן: “הרעיון נולד מתוך תסכול מול מגבלות התקשורת במחשוב-על. כשעבדנו ב־Intel על תהליכי סימולציה, גילינו שהקשר לשרת מירכזות ירושלים נעשה פקוק ויקר. חשבנו: מה אם נרשה למחשבים שוליים לשתף זיכרון ויכולות חישוב כאילו הם חלק ממחשב ענק אחד? כך נוצר הקונספט של “Morphing Cloud” — שינוי מצב הדינמי שבו כל יחידת חישוב מתפקדת כחלק ממערכת משותפת. בפרקטיקה, זה אומר קישוריות רשת ברוחב פס גבוה מאוד ושיהוי נמוך – המרכיבים העיקריים של InfiniBand. החזון הזה סלל את הדרך למבני ענן שבהם שרתים, זיכרון ואמצעי אחסון פועלים כיחידה אחת, מה שמאפשר כיום להריץ מודלי AI ענקיים בסקלות שלא היינו מצליחים להגיע אליהן עם ארכיטקטורת TCP/IP קונבנציונלית.”

גרדמן: כ־CTO של NVIDIA, כיצד אתה רואה את תפקידה של הבינה המלאכותית והשפעתה על חיינו?
כגן: “אני מביט על AI לא ככלי סטטי, אלא כישות למידה מתמשכת. בכל פעם שהמודל לא מספק את הפלט הרצוי, אני לא זורק אותו — אני מלמד אותו מחדש באמצעות דוגמאות נוספות או התאמת פרמטרים. זו אינטראקציה, תהליך שני־כיווני שבו אתה מוביל ומכוון את ה־AI. כלי סטטי, לעומת זאת, מבצע פקודה חד־פעמית. ב־AI, התהליך הוא כמו עבודה עם עמית: אתה מסביר, מתקן, נותן פידבק, והמנוע משתפר בכל סבב. גישה זו מאפשרת לנו בפיתוח שבבים ומערכות חישוב להתאים את החומרה לדרישות המודל, ולתכנת את התוכנה כך שתנצל את המשאבים הקיימים באפקטיביות מרבית. השותפות הזו מאפשרת ל־NVIDIA להעביר אסטרטגיה עסקית וטכנולוגית למרחבים חדשים ללא גבולות שהיו קיימים לפני כן.”

גרדמן: מהם האתגרים העיקריים שאתה מזהה בניהול מרכזי נתונים בסדרי גודל, במיוחד בכל הנוגע לצריכת אנרגיה?
כגן:" אם בעבר בנינו מרכזי נתונים קרוב למקור כוח ולכן קרוב לעיר, היום אנחנו נדרשים לחשוב בקנה מידה גלובלי: הבעיה המרכזית היא לא רק אספקת חשמל בכמות מספקת, אלא גם הפצתו והטמעתה במקום שיכול להתמוטט מבחינה לוגיסטית. יש אזורים בעולם — למשל באוקיינוסים או באזורים מדבריים — שבהם יש עושר של אנרגיה מתחדשת שלא מנוצל. הפתרון שאני רואה הוא פריסה מבוזרת של “מצבורי” מודלים מרוחקים, בהם מאמנים את ה־AI במקומות עם אנרגיה זמינה, ואז שולחים רק משקלי המודל ונתוני ההפעלה למרכזים היותר קרובים למשתמש. כך מצמצמים תעבורת נתונים כבדה, חוסכים עלויות חשמל ותפעול, ומייעלים את הניהול הבינלאומי של המשאבים. זה דורש תכנון רשתות תקשורת חוסכות עצם, מערכות קירור חדשניות, ותשתיות תוכנה שמסנכרנות בין אתרים מרוחקים בזמן אמת.”

גרדמן: וכעת לאן פנך ופני אנבידיה?
כגן: “הרעיון המרכזי הוא להתייחס ל־Data Center כמחשב יחיד גדול, עם מערכת הפעלה ייעודית. מצד אחד יש לנו את מעבדי הווקטורים הגרפיים של NVIDIA שמבצעים מיליארדי חישובים במקביל, ומצד שני את רכיבי ה-BlueField של Mellanox שמנהלים את התקשורת והאבטחה ברמת הברזל. השילוב הזה מאפשר למנותבי התעבורה להעביר נתונים בתוך ובין שרתים בקצבים אסטרונומיים ובשיהוי של אלפיות השנייה. השכבה של התוכנה — SDKs, ספריות תקשורת יעילות, מערכות קירוּר מבוזרות — מפעילה את הרכיבים החומרתיים כך שהאינטגרציה תהיה חלקה ונטולת כשלים. התוצאה היא פלטפורמה שבה AI, סימולציות מדעיות ואינטליגנציה ארגונית רציפה יכולים לרוץ כעל מחשב-על אחד, בלי פשרות בין חומרה לתוכנה.”

גרדמן: לסיום, מה העיקרון המנחה אותך לאורך כל הקריירה, מיום בריחתך לישראל ועד לתפקידך הנוכחי כ־CTO של ענקית הטכנולוגיה NVIDIA? כגן:“העיקרון שקבע את מסע חיי הוא פשוט אך עוצמתי: ‘עשה מה שצריך להיעשות.’ בכל פעם שנתקלתי במחסום, בין אם זה דחייה מגורמים אקדמיים, אתגרים טכניים בפרויקטים גדולים, או הצורך לאזן בין עבודה לחיי משפחה, חיפשתי קודם כל את הצעדים הממשיים שנדרשים כדי להתגבר. גישה זו מחייבת אחריות אישית, מנהיגות באמון ובנתינת דוגמה, וקבלת החלטות שלעיתים דורשות אומץ ולאו דווקא נובעות מנתונים טהורים. כשאנשים שואלים אותי איך הגעתי עד הלום, התשובה היא: לא היה לי מדד אחר. כשאתה מתרכז בלבצע את המשימה הנכונה – כל יתר ההצלחות נוצרות מאליהן.”סיים כגן.

הפוסט מסעו הבלתי יאמן של מיכאל כגן: מתלאות ילדותו ברוסיה עד לפסגת ההייטק כ- CTO של NVIDIA הופיע לראשונה ב-Chiportal.