שלוש שנים מאוחר יותר החליטה שהגיע הזמן להקים סטרטאפ והצטרפה לצוות ההקמה של חברת Social Wonder בה שימשה כ- CTO. הסטראפ כמו סטרטאפים רבים לא התפתח כמתוכנן אבל אנה קיבלה את הנסיון שאולי חסר לה לעבוד בסביבה של סטארטאפ ולהבין מה היתונות ומה החסרונות של חברה קטנה וצעירה.

בתחילת שנת 2024, חזרה אנה לקבוצת ה-Wireless של אינטל, שם החלה להתמקד באופטימיזציה של תכנון כרטיסים. במסגרת עבודתה, היא וחברי הצוות התממשקו עם הסימולטור של Ansys בתחום ה-  Signal Integrity . במהלך הפעילות פיתחו אנה וחבריה אייג'נטים ייחודיים שהוכיחו את היכולת לשדרג באופן משמעותי את תכנון הכרטיסים ואף לאפשר אוטומציה מתקדמת על ידי ניצול מושכל של יכולות הבינה המלאכותית הקיימות כיום. תובנות אלו פתחו בפניהם אפשרויות לא רק לשיפור תכנוני SerDes אלא גם לתכנון אוטומטי ויעיל של החיבורים החשמליים במעגלים על גבי השבב, הידועים בשם Netlist עבור שבבים מתקדמים.

לאור ההצלחה של הסקריפטים שכתבה, החלה אנה לשקול הקמת חברה עצמאית שתתמקד בפיתוח מודלים בקוד פתוח (Open Source). מודלים אלו יאפשרו לחברות EDA ולחברות המפתחות שבבים לבצע אוטומציה בתהליכי התכנון ולייעל את עבודת התכנון בדור ה-AI.

לשם כך, פנתה אנה לד"ר סעיד אמל, מומחה לעיבודי בינה מלאכותית ו-NLP, שאיתו עבדה בעבר בחברת GM. ד"ר אמל, המתגורר כיום בבוסטון ומשמש כחוקר באוניברסיטת Northeastern וכפרופסור אורח בבית הספר לרפואה בהרווארד, נענה בשמחה לסייע לה.

בתחילת 2025, עזבה אנה את אינטל במטרה להקדיש את מלוא מרצה למיזם החדש שלה. אליה הצטרפו שני מהנדסים בכירים, רוני אבירי ואיל חולי, שעזבו אף הם את אינטל כדי לקחת חלק בסטארטאפ החדשני שזכה לשם המקורי HowHardAI. ד"ר אמל ממשיך לתמוך בפרויקט מרחוק, בעוד הצוות מתמקד בפיתוח פתרונות פורצי דרך שייעלו את תהליכי התכנון בעולם השבבים.

אנה ברנוב צפויה להשתתף בכנס ChipEx2025  ולהסביר בסמינר הטכנולוגי כיצד ניתן לבצע Netlist  אוטומטי או איך שהיא קוראת לזה: One-Click Netlist-to-GDS . להשתתפות בכנס ChipEx2025  לחצו כאן.

הפוסט היזמת שרוצה לחולל מהפיכה ב- Netlist הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הכריזה על דור חדש של מעבדי דסקטופ בשם Intel Core Ultra 200S, הכוללים לראשונה יחידות עיבוד עצביות (NPU) המסוגלות לטפל במשימות בינה מלאכותית בצורה מהירה ויעילה. המעבדים פותחו במשותף עם צוותים מישראל ומרחבי העולם, ומציעים ביצועים משופרים לא רק במשימות יומיומיות, אלא גם בשימושים תובעניים כגון גיימינג ועריכת וידאו. מדובר במעבדים שיופצו החל מה-24 באוקטובר, כשדגם הדגל הוא Intel Core Ultra 9 285K, הכולל 24 ליבות ועובד במהירות של עד 5.7 GHz.

סדרת המעבדים החדשה כוללת שילוב של ליבות ביצועים (P-Cores) וליבות יעילות (E-Cores), המאפשרות ניהול משאבים אופטימלי. ליבות הביצועים מתמקדות במשימות תובעניות כמו משחקים ועריכת וידאו, בעוד ליבות היעילות מטפלות במשימות פחות אינטנסיביות כגון גלישה באינטרנט או עבודה משרדית. שיפור זה מאפשר למעבדים החדשים להשיג עד 19% יותר בביצועי ריבוי ליבות בהשוואה לדור הקודם, תוך שמירה על צריכת אנרגיה מופחתת. בנוסף, ישנה ירידה משמעותית בצריכת החשמל, מה שמביא ליעילות אנרגטית מרשימה וחום עבודה נמוך.

יתרונות הבינה המלאכותית

לראשונה, מעבדי דסקטופ מבית אינטל כוללים מאיץ AI, או NPU, המציע ביצועים של עד 36 טריליון פעולות לשנייה (TOPS). המשמעות היא שהמעבד יכול לטפל במשימות AI מורכבות בצורה מהירה ויעילה, מה שמסייע ביישומים כמו זיהוי תמונה, עיבוד שפה והבנת דיבור. הודות ליחידה זו, המעבדים החדשים מצליחים לספק ביצועים טובים יותר ביישומי יצירה מבוססי AI ב-50% לעומת מתחריהם.

גרפיקה חזקה יותר

המעבדים כוללים ארכיטקטורת גרפיקה מסוג Xe-LPG, עם תמיכה בקידוד AV1 ובפענוח HEVC 10-bit, מה שמאפשר צפייה ושימוש במשחקים ובתכני וידאו באיכות גבוהה עם רוחב פס נמוך יותר. המעבדים תומכים גם ב-DirectX 12 Ultimate וביחידות ray tracing, המאפשרות תאורה וצללים מציאותיים במשחקים. כך, המעבדים מספקים חוויות משחק חלקות יותר עם צריכת חשמל מופחתת בעד 80 וואט במשחקים תובעניים.

אוברקלוקינג מתקדם וגאווה ישראלית

לסדרת Intel Core Ultra 200S יש יכולות אוברקלוקינג מתקדמות, המאפשרות שליטה מדויקת על תדר השעון והמתח של הליבות. ניתן לכוונן כל סוג של ליבה בנפרד, כך שמשתמשים יכולים למקסם את הביצועים בהתאם לצרכיהם תוך שמירה על טמפרטורות עבודה נמוכות.

בפיתוח המעבדים נטלו חלק צוותים רבים, כולל צוות מישראל בראשותו של תומר קנריק, סגן נשיא בקבוצת המחשוב באינטל. הליבה המרכזית של המעבד, ה-Lion Cove, פותחה בישראל, בנוסף לטכנולוגיות כמו Thunderbolt ו-Wi-Fi. לדברי קנריק, "המעבד הזה מסמל גאווה ישראלית אמיתית ומשלב את מיטב הפיתוחים שלנו במעבדים."

סיכום

סדרת Intel Core Ultra 200S מביאה איתה שדרוגים משמעותיים בתחומים של יעילות אנרגטית, ביצועים גבוהים, ויכולות AI מתקדמות. מדובר במעבדים שפותחו עם מבט לעתיד, המיועדים לעמוד בדרישות הגבוהות של משתמשים בתוכנות יצירת תוכן, גיימרים מקצועיים ומשתמשים הזקוקים לכוח עיבוד רב. עם תמיכה בטכנולוגיות חדשות כמו Thunderbolt 4, Wi-Fi 6E וזיכרון DDR5, מעבדי Intel Core Ultra 200S ממצבים את אינטל בחזית הטכנולוגיה למחשבי דסקטופ.

הפוסט אינטל חושפת את מעבדי הדסקטופ Intel Core Ultra 200S עם יכולות בינה מלאכותית מתקדמות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

• במהלך הכנס חשפה אינטל את מעבדי Intel Core Ultra החדשים שלה, שם הקוד Meteor Lake, הכוללים לראשונה יחידת עיבוד ייעודית למשימות בינה מלאכותית. החברה אישרה שמעבדי Core Ultra יגיעו לשוק ב-14 לדצמבר 2023. צוותים של אינטל ישראל היו אחראים לפיתוח ה-P-Core שנמצא בלב המערכת. רן ברנסון, סגן נשיא בכיר בקבוצת הפיתוח והתכנון של המעבדים, הוא זה שאחראי על כל הפרויקטים בתחום הקליינט, לרבות מטאור לייק. את ה-P-Core מפתחת הקבוצה של קובי קשפיצקי.
• מטאור לייק תומך ב-Wi-Fi 7 המבטיחה מהירויות גלישה אלחוטית של עד 5.8 ג'יגה-ביט לשנייה. המעבד החדש תומך גם ב-Bluetooth 5.4 כולל אודיו LE, המספק איכות שמע גבוהה יותר בצריכת חשמל נמוכה ותומך ב-Auracast המאפשרת שיתוף אודיו בין מספר אוזניות בלוטות'. פיתוחים אלה מבוצעים על ידי קבוצת התקשורת האלחוטית באינטל פתח תקווה.
• החברה הדגימה גם איך מטאור לייק משלב את הדור הבא של Unison – מוצר המחבר בין כל המכשירים של המשתמש. בדור החדש שהוצג אינטל הוסיפה תמיכה בטאבלטים למחשב במקביל לטלפון ומאפשרת חוויות משתמש חדשה כמו שימוש בטאבלט כמסך שני, שליטה על הטאבלט מהמחשב בעזרת עכבר ומקלדת ועוד. כמו כן הציגה אינטל יכולת המאפשרת למשתמשים שונים להעביר מדיה וקבצים ביניהם ללא חיבור מוקדם ע"י שימוש ב- Unison. כל אלה מפותחים על ידי צוותים של אינטל פתח תקווה, על בסיס חברת הסטארט-אפ סקרינובייט.
• במהלך הרצאתו חשף גלסינגר כי Stability AI -חברת הג'נרטיב AI בקוד פתוח המובילה בעולם, בחרה במעבדי גאודי 2 (שפותחו בישראל ע"י צוות הבאנה לאבס לשעבר) עבור אחת ממערכות הבינה המלאכותית הגדולות שהיא מתכננת להקים בבריטניה.
• אינטל הציגה לראשונה את "סיירה פורסט", מעבד עוצמתי במיוחד עם 288 ליבות המיועד לדאטה סנטר, ענן ומשימות בינה מלאכותית ויכלול לראשונה מעבדים "יעילים" (Efficient Cores). גם כאן הזווית הישראלית היא שה-Core  החזק הנמצא בלב המעבד הזה מפותח בישראל .
• גלסינגר חשף גם את הענן החדש של אינטל למפתחים (Intel Developer Cloud), שיאפשר להם להאיץ חישובי AI תוך שימוש בחידושי החומרה והתוכנה העדכניים ביותר של אינטל. בעת שימוש בענן של Intel, המפתחים יוכלו לבנות, לבדוק ולבצע אופטימיזציה של יישומי AI ומחשוב על, ולהפעיל אימון בינה מלאכותית בקנה מידה קטן עד גדול, אופטימיזציה של מודלים ותמיכה בעומסי עבודה משתנים בצורה יעילה. הזווית הישראלית – יש כבר חברות סטארט-אפ ישראליות שעושות בו שימוש בינהן:
• Scala bio  – מינוף החומרה של אינטל עם מאיץ AI AMX (4Gen Xeon) לתכנון  חלבונים בעזרת בינה מלאכותית.
• Sefi AI – שימוש במעבדי Intel GPU בפלטפורמת IDC כדי ליצור ולבדוק בינה מלאכותית חדשנית לפיתוח משחקים.
• Click-Ins  – ניצול יכולות ה-GPU של IDC לפיתוח מערכות זיהוי נזקים מבוססות בינה מלאכותית למכוניות.
• גרנולייט, חברה ישראלית שנרכשה בשנה האחרונה ע"י אינטל, פיתחה תוכנה חדשנית הנקראת "טייס אוטומטי" עבור  קוברנטיס (תוכנה פופולרית המריצה יישומים בענן). גרג לוונדר, ה- CTO של אינטל הזכיר אותה בהרצאתו (ביומו השני של הכנס) ופירט על הבעיה המרכזית שגרנולייט באה לפתור. לפעמים קוברנטיס מבזבז משאבים רבים כמו כוח עיבוד וזיכרון של שרתים בענן. זה גורם לעלויות גבוהות וביצועים איטיים. קוברנטיס מבזבז לפעמים יתר על המידה גם משאבי מחשוב בענן. הטייס האוטומטי של גרנולייט פותר את הבעיה ע"י כוונן אוטומטי של משאבי קוברנטיס ויכול להביא לחסכון של עד 45% בעלויות הענן מבלי לפגוע בביצועים.  הטייס האוטומטי עובד עם מגוון סוגים של קוברנטיס כולל של AWS, גוגל ומיקרוסופט.
• אינטל כללה בכנס הצצה ראשונה לרפטור לייק ריפרש, הדור הבא של מעבדי ה-Core , דור 14, שיושקו בחודשים הקרובים וכמובן מפותחים בישראל.
• לונאר לייק (אגם הירח): מנכ"ל אינטל כלל בהרצאתו הדגמה פומבית ראשונה אי פעם של שבבי Lunar Lake, הדור הבא אחרי Meteor Lake. שבבים אלו מפותחים כמובן כאן אצלינו בחיפה.
• עזרי שמיעה: פט גלסינגר הציג טכנולוגיה המעצימה מכשירי שמיעה חכמים בשילוב עם מחשבים אישיים. עד עכשיו היית צריך לחבר מכשירי שמיעה עם מתאמים.

כעת, המוצר משתמש ב-Bluetooth Low Energy Audio כדי לחבר מכשירי שמיעה בעוצמה נמוכה יותר. צוות המו"פ שעומד מאחורי זה הוא מרכז המצוינות של אינטל ישראל בתחום הבינה המלאכותית האלחוטית והקישוריות בישראל (PTK). הרבה מהקרדיט מגיע לגילה קמחי ולצוותה.

הפוסט הזווית הישראלית של כנס Intel Innovation 2023 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בינה מלאכותית (AI) היתה ללא ספק הנושא המרכזי של כנס החדשנות של אינטל אשר ארח את הצמרת הניהולית של אינטל ביחד עם לקוחות מרכזים, אנליסטים ועיתונאים מכל רחבי העולם שהתאספו כולם במרכז הכנסים של סן חוזה, בלב עמק הסיליקון , קליפורניה, כדי ללמד על התפתחיות הטכנולוגיות האחרונות של אינטל. כאמור בינה מלאכותית היתה הנושא המרכזי בפי כל וגם פט טרח להדגיש כי חברתו עובדת ללא הרף כדי להטמיע בינה מלאכותית במחשבי ה- Client, במרכזי נתונים, במחשוב ענן ובמחשבי EDGE .

בהמשך דבריו הציג גלסינגר מושג חדש בשם Siliconomy  כלומר כלכלה מבוססת שבבים והסביר כי תפקיד המחשוב עובר כעת שינוי מהותי, וזהו הזמן שבו מחשבים משמשים כבסיס להזדמנות כלכלית גדולה יותר ולעתיד טוב יותר עבור כל אדם על פני כדור הארץ.  "כיום תעשיית המחשוב יודעת לספק כוח עיבוד רב יותר, בעוצמה גדולה יותר ובמחיר סביר יותר וזהו מרכיב חיוני לכלכלות צומחות בכל מקום."אמר.

"הבינה המלאכותית מייצגת שינוי דורי במחשוב אשר מוביל לסיליקונומי. אני יכול להעיד כי כבר בשנות ה-80 דיברו על בינה מלאכותית אבל שום דבר לא קרה כעת הבינה המלאכותית באמת משנה את העולם וההתמקדות שלנו באינטל היא להביא בינה מלאכותית לכל מקום.

פט טרח לדבר על חוק מור (שהומצא כידוע ע"י גורדון מור, אחד ממיסדי אינטל – ש.ג.) וציין: "אנחנו במרדף בלתי פוסק אחר מחשוב חזק ויעיל יותר. חוק מור לא מת. הוא ממשיך להיות רלוונטי גם כיום".

במהלך הרצאתו הציג גלסינגר שורה של ישומים העושים שימוש במעבדי גאודי של אינטל (פרי פיתוחה של חברת הבאנה הישראלית – ש.ג.) . אחד הישומים המעניינים ביותר היה של חברתBiodesign  Scala  הישראלית העושה שימוש בביולוגיה חישובית וב-AI ג'נרטיבי כדי להאיץ באופן דרמטי את תהליך הנדסת החלבון. בסרטון שהציג גלסינגר מסבירות מייסדות  סקאלה ד"ר רוית נצר (מנכ"לית) וד"ר עדי גולדנצוויג, ,CTO  כי חלבונים מאפשרים חיים. אבל זה יכול לקחת שנים של פיתוח ומיליוני דולרים כדי לייצר חלבונים חדשים, שלעתים קרובות נכשלים. סקאלה לוקחת כעת את הנדסת חלבון מהמעבדה לעולם המחשבים ובעזרת בינה מלכותית מאיצה באופן דרמטי את פיתוח החלבונים למוצרים מסחריים.

בהמשך הזמין גלסינגר גם את ג'רי קאו, ה- COO של ענקית המחשבים האישים אייסר כדי להדגים את הטמעת הבינה המלאכותית במחשבים האישים בעזרת טכנולוגית Intel Core Ultra וערכת הכלים OpenVINO. ג'רי הציג תמונה מובנת ותלת מימדית הנעה במרחב שנוצרה בעזרת כלי הפיתוח המתקדמים שיצרה אינטל עבור Acer וחברות אחרות.

גלסינגר המשיך והציג מגוון ישומים העושים שימוש בטכנולוגיות של אינטל ולא פסח גם על התקדמותה בתחום טכנולוגיות היצור. הוא פרס בפני הקהל כמה מהטכנולוגית החדשות הצפיות להיכנס ליצור בשנים הבאות ולסיום הציג לראשונה פרוסת סיליקון העשויה מזכוכית שקופה.  

בתום שעה וחצי של הרצאה בה הדגים מנעד רחב מאד של פעילויות בהן אינטל מעורבת ציין גלסניגר כי אינטל מתכוונת גם לשחק תפקיד קריטי באיזון מחדש של שרשרת האספקה וצפויה להשקיע לא פחות מ- 100 מילארד דולר במפעלים על אדמת ארה"ב.

הפוסט <strong>פט גלסינגר במושב הפתיחה של כנס Intel Innovation 2023: מאז שנות ה-80 מדברים על AI אבל שום דבר לא קרה עד לאחרונה</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כעת מפרסם אתר החדשות רויטרס כי לפי מקורות ממשלתים נענתה ממשלת גרמניה לדרישותיה של אינטל. המו"מ סופי על הקמת המפעל יתקיים בסוף השבוע הקרוב בין צוות אינטל בראשות המנכ"ל פט גלסינגר לנציגי הממשל הגרמני וצפוי להיחתם בברלין ביום שני הקרוב.

לפי רויטרס, תוספת התקציב אמורה להגיע מתקציב באחריות שר הכלכלה, רוברט האבק שניהל קמפיין כבד למען הסובסידיות הנוספות לנוכח התנגדות שר האוצר כריסטיאן לינדנר.

המפעל צפוי להיות מוקם בעיר מגדבורג (Magdeburg) שנבחרה ע"י אינטל מוקדם יותר. יהיה זה המפעל הראשון של אינטל המוקם על אדמת גרמניה.

הפוסט גרמניה נענתה לדרישות אינטל והגדילה הסובסידיות ל-10 מילארד יורו. הצדדים קרובים לסיכום המו"מ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פגישה ראשונית שהיתה אמורה להתקיים בין נציגי מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה לבין הנהלת אינטל בנושא מפעל חדש שמתכננת אינטל להקים בישראל נדחתה למועד חדש. הפגישה המתוכננת היתה אמורה לעסוק בתוכניותיה של אינטל להקים מפעל יצור מקומי נוסף בהשקעה של כ- 20 מילארד דולר. מדובר בהשקעת ענק שמעטות כמוה, אם בכלל, נעשו בישראל ע"י חברות זרות .

בעבר קיימה אינטל פגישות דומות שמטרתן היתה לדון עם נציגי הממשלה על סיוע ממשלתי לאינטל או מענק לאינטל כחלק מההטבות הניתנות לכל משקיע זר בישראל. גם בעבר קיבלה אינטל מענקים והטבות שסייעו לחברה לבחור בישראל כמקום מועדף להקמת מפעליה. בתמורה למענקים והטבות המס שסיפקה הממשלה יצרה אינטל אלפי מקומות תעסוקה בפריפריה ולכן מדובר בעסקה כדאית מאד לכלכלת ישראל ולתעסוקה בישראל.  

הפוסט על רקע המתיחות הפוליטית אינטל דחתה פגישה מתוכננת עם ממשלת ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הודיעה היום (ג') על השקת הדור הרביעי של מעבדי Xeon  המיועדים לענן, דאטה סנטר ושרתים. ליבתהמעבד פותחה בישראל והוא מיועד ליצור במפעל החברה בקריית גת. זהו המעבד הראשון של אינטל המתאים לעידן "ChatGPT" ו-AI ג'נרטיבי שהופכים להיות פופולאריים, שכן הוא כולל לראשונה טכנולוגיה ישראלית בשם Intel AMX המיועדת לטפל בחישובי למידה עמוקה ובינה מלאכותית. טכנולוגיה ישראלית נוספת שתיכלל במעבד החדש קרויה – Trust Domain Extensions – והיא מיועדת להגן על תוכנות שרצות בענן. שתי הטכנולוגיות החדשות הללו נכנסות לראשונה למעבדים והן פותחו על ידי עשרות מפתחים ומהנדסים מאינטל ישראל.

מעבדי הדור הרביעי (שם קוד  Sapphire Rapids) הם אחד המוצרים האסטרטגיים החשובים ביותר של אינטל. קבוצת הדאטה סנטר של של אינטל רשמה בשנת 2021 היקף הכנסות בגובה של 25 מיליארד דולר. באינטל חיכו להשקה הזאת זמן רב, וכבר ענקיות הענן החלו בהזמנות ראשונות. בין היתר מדובר ב-AWS, גוגל, יבמ, אורקל, מיקרוסופט וחברות נוספות.

המעבדים החדשים כוללים מספר הרב ביותר של מאיצים מובנים מאשר כל מעבד אחר בעולם, מה שיאפשר למעבדים לטפל בצורה הטובה ביותר בעומסי עבודה כגון: בינה מלאכותית, אנליטיקה, רשתות, אבטחה, אחסון ומחשוב עתיר ביצועים (HPC).

בזכות הליבה הישראלית – (שם קוד "גולדן קוב") – באינטל אומרים כי בהשוואה לדורות קודמים, לקוחות המשתמשים במעבדי הדור הרביעי של Xeon Scalable יכולים לצפות לשיפור יעילות של פי 2.9 כאשר משתמשים במאיצים המובנים.

אולם ביצועים אינו הנושא העיקרי שאינטל התייחסה אליו. מרכזי הענן והדאטה סנטר של העולם הם "זוללי אנרגיה" משמעותיים ובעלי צריכת חשמל בזכות העובדה שלמעשה רוב הישומים בעולם רצים עליהם. באינטל אומרים כי כדי לטפל בנושא הקירור של המעבדים החדשים, פותחו טכנולוגיות ששולבו במעבד שיביאו לחסכון של עד 70 וואט עבור מעבד במצב עבודה ממוטב עם איבוד ביצועים מזערי עבור עומסי עבודה נבחרים, ובהתאם גם העלות לספקי ענן תהיה זולה יותר בעלות נוכל החסכון בצריכת חשמל.  

לצד ההשקה של מעבדי הדור הרביעי לענן, אינטל השיקה עוד שני מוצרים חשובים: הראשון, מעבדים חדשים ששמם Xeon CPU Max Series (תחת שם הקוד Sapphire Rapids HBM), והשני – שבבים גרפיים המכונים Data Center GPU Max Series (תחת שם הקוד Ponte Vecchio)

CPU Max Series הם המעבדים הראשונים והיחידים מבוססי x86 עם רוחב פס גבוה לזיכרון שנועדו להאצת שימושים רבים עתירי דאטה של מחשוב עתיר ביצועים ללא צורך בשינויי קוד. 

CPU Max Series הם המעבדים הכי חזקים שאינטל מציעה כיום, ומיועדים למחשבי על. בהשוואה למעבדי Xeon  מהדור השלישי של אינטל, מעבדי Xeon CPU Max Series מספקים ביצועים גבוהים יותר עד פי 3.7 עבור מגוון יישומים אמיתיים, כמו יצירת מודלים של מערכות אנרגיה.

המוצר השני הם מעבדים גרפיים לחזקים במיוחד . בשמם החדש, מדובר במעבדי GPU Max Series . הם יהיו המעבדים עם הכי הרבה טרנזיסטורים אי פעם שאינטל שיווקה. במארז של Data Center GPU Max Series יש למעלה מ-100 מיליארד טרנזיסטורים שמשובצים בחבילה המורכבת מ-47 אריחים (Tiles), והם מביאים רמות חדשות של תפוקה לעומסי עבודה מאתגרים בתחומים כמו פיזיקה, שירותים פיננסיים ומדעי החיים.

"ההשקה של מעבדי Xeon Scalable מהדור הרביעי ומשפחת מוצרי Max Series היא רגע מרכזי בתפנית לטובה של אינטל, והיא מניעה מחדש את דרכנו להובלה בדאטה סנטר ולהגדלת טביעת הרגל שלנו בזירות חדשות", אומרת סנדרה ריברה, סגנית נשיא, ומנכ"לית קבוצת הדאטה סנטר והבינה מלאכותית של אינטל. "הדור הרביעי של Xeon מבית אינטל ומשפחת מוצרי Max Series מספקים את מה שהלקוחות באמת רוצים – ביצועים מובילים ואמינות בתוך סביבה מאובטחת עבור דרישות העולם האמיתי שלהם – שמניעים זמן מהיר יותר לערך ומעצימים את קצב החדשנות שלהם".

אינטל גם מדווחת על הישג נפלא שמחובר לקבוצת ה-Core הישראלית. כיום, ישנם למעלה מ-100 מיליון מעבדי Xeons בשוק. המשמעות: קבוצת פיתוח של ה-Core באינטל, שנמצאת בישראל, אחראית למעל ל-100 מיליון ליבות ששווקו לעולם.

מעבדי הדור הרביעי של Xeon הם גם הישג בייצור. לראשונה אינטל תייצר מעבד שמורכב מארבע אריחים שונים, בליתוגרפיה של Intel 7 בחבילה אחת. הייצור יתבצע במפעל אינטל קרית גת.

הפוסט אינטל משיקה מעבד ראשון לעידן ה- "ChatGPT" ו-AI ג'נרטיבי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לרגל המינוי אמרה קרין אייבשיץ סגל: "תודה רבה ליניב על הובלת אינטל ישראל במהלך 6 שנים משמעותיות של עשייה, פיתוחים טכנולוגיים ותרומה לחברה בישראל. אני שמחה ונרגשת להוביל את אינטל ישראל יחד עם דניאל, שתחת ניהולו הגיעו מפעלי הייצור לחזית הטכנולוגיה העולמית, לצד עשייה והצלחה משמעותית בפיתוח הדרום. ביחד נמשיך לתרום למימוש החזון של אינטל העולמית, לפיתוח וייצור מוצרי מחשוב, תקשורת, בינה מלאכותית וסייבר מובילים, ולהמשך חיזוק ההשפעה והתרומה המשמעותית של אינטל לחברה בישראל בתחומי החינוך, אקדמיה וקהילות מגוונות".

דניאל בן עטר ביקש למסור כי "אני מודה ליניב ברמה האישית והמקצועית על תרומתו לצמיחתה של אינטל בישראל ונרגש לחלוק את התפקיד החדש עם קרין, שחתומה על מגוון של הצלחות ופעילות טכנולוגית חדשנית בארגון ובאינטל ישראל בפרט. עובדי אינטל ישראל הם שותפים אמיתיים ומשמעותיים למיצובה של אינטל כמובילה עולמית בתחום ייצור השבבים המתקדמים. אינטל ישראל מהווה מקום חם לכל גווני האוכלוסיה במדינת ישראל. אני גאה להיות חלק מחברה מדהימה שפועלת בדרום ישראל ובקרית גת, המקדמת את ההווה והעתיד הטכנולוגי, תוך שהיא משלבת אחריות חברתית למען כולנו ולמען דור ההמשך. שיתוף הפעולה הפורה בין אינטל, הרשויות בדרום ישראל, קרית גת, והממשלה, ביחד עם מוסדות החינוך, מכללות, אוניברסיטאות, ופיתוח העובדים והעובדות המדהימים שלנו למצויינות – מובילים את אינטל להישגים ברמה עולמית. קרין ואני נמשיך להוביל את המצויינות של אינטל בישראל ואת הגיוון התעסוקתי של עובדינו, למען הצלחת החברה בישראל בשנים הבאות".

בעניין פרישתו אמר יניב גרטי כי לאחר 6 שנים של עשיה משמעותית באינטל ישראל, הוא רוצה לפנות להמשך דרכו האישית והמקצועית. "אני מודה על תקופתי כמנכ"ל אינטל ישראל ב-6 השנים האחרונות". אמר גרטי, "בתקופה זו המשכנו להרחיב את פעילות אינטל בישראל ולעמוד בחזית העשייה האסטרטגית של אינטל העולמית. אני גאה בעובדים שלנו על המקצועיות ועל התרומה המשמעותית לפעילות של אינטל העולמית, ועל המחויבות העמוקה שלהם לעשייה חברתית ולצמיחה בישראל. אני עוזב את תפקיד מנכ"ל אינטל ישראל בתחושת סיפוק ומאחל הצלחה רבה לקרין ודניאל בתפקידם החדש".

הפוסט אינטל ישראל מחליפה מנכ"לים – קארין אייבשיץ ודניאל בן עטר מחליפים את יניב גרטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעת כתיבת כתבה זו לפני יומיים טרם ידענו על החלטת אינטל להדיח את בוב סוון, מנכ"ל אינטל מתפקידו אבל היה ברור לנו כי הוא נמצא במצב מאד מורכב ואינטל כולה נמצאת במשבר.

בעיות היצור הבלתי נגמרות במפעלי אינטל הפכו להיות סוד גלוי וכאשר בעוד 10 ימים היה על סוון להתייצב בפני דירקטוריון החברה ולהציג את תוכניותינו לשנים הבאות ידענו שהוא מתקרב להכרזה ממנה ניסה להימנע בכל מחיר. סוון גם ידע שהפעם הדירקטוריון לא יקבל בסלחנות עוד הודעה על דחיה בלוח הזמנים של תחילת יצור השבבים בטכנולוגיות המתקדמות של 7 ננומטר (שלא לדבר על 5 ננומטר וכו') ועם הלחץ שנוסף לאחרונה ע"י דניאל לייב, המשקיע האקטיביסט שרכש מניות אינטל במילארד דולר, המצב היה ממש בכי רע.

לכן לא הופתענו כשקיבלנו את ההודעה כי הדירקטוריון קיבל את ההחלטות המתבקשות והודיע על העברת ניהול החברה לידיו של פט גלסינגר, מנכ"ל VM WARE ומי שבעברו שימש במשך 30 שנה במגוון תפקידים באינטל. השאלה הגדולה היא כיצד יתמודד גלסינגר עם מצב הביש איליו נקלעה אינטל והאם יוכל להימנע ממיקור חוץ של השבבים המתקדמים ביותר של אינטל.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שאינטל משתמשת במפעלים חיצונים כדי לייצר שבבים שלה אבל זו תהיה הפעם הראשונה שהשבבים המתקדמים ביותר שלה, שעליה גאוותה ותפארתה ייוצרו במפעלים של חברות אחרות שהצליחו לנצח את אינטל במרוץ הטכנולוגי המתמשך.

כבר בחודש יולי 2020 דיווחנו כי סוון מוטרד מאד ממה שקורה במפעלי היצור של אינטל ושוקל מה לעשות בנידון. אך אז פיזר סוון הצהרות על כוונתו לבדוק מקורות יצור חיצונים בעיקר כדי "לבדוק את המים" ולגרום לאנשי אינטל לעשות כל מאמץ שלא להגיע לנקודת האל חזור הזו. כעת, משעברה חצי שנה והפתרון הפנימי לא נראה באופק הולכת ומתבהרת התמונה לפיה אינטל תיאלץ להשתמש במפעלי חברה זרה ליצור השבבים המתקדמים שלה. מעבר לפגיעה במובילות הטכנולוגית שעליה נבנתה אינטל במשך שנים רבות מדובר בפגיעה בבטן הרכה של אינטל – מתח הרווחים הגבוה במעבדים המתקדמים שלה!

בימים האחרונים פרסמה סוכנות הידיעות בלומברג ידיעה לפיה מנהלת אינטל מו"מ עם סמסונג ועם TSMC לשם החלטה מי משתיהן תייצר עבורה את דור השבבים הבא שלה. למעשה רק לסמסונג ול-TSMC יש כיום את טכנולוגיות היצור המתקדמות שאינטל לא הצליחה לפתח בעצמה וההערכה היא כי המו"מ נעשה במקביל עם שתי החברות במטרה להשיג תנאי יצור ועלות מיטבים. אך בין סמסונג הנחשבת למתחרה ישירה של אינטל ובין TSMC המשמשת כמפעל יצור בלבד (ואינה מייצרת מוצרים משלה) סביר להניח כי אינטל תעדיף להפקיד בידי TSMC את המוצרים המתקדמים ביותר שלה.

חשוב לציין כי חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם כולל אפל, אמזון, גוגל, NVIDIA ואפילו AMD כבר מייצרות ב-TSMC ונראה כי בדומה לכל חברות הענק הללו יכולה אינטל להמשיך ולהיות חברה מצליחה גם אם תייצר חלק ממוצריה במפעלים מתמחים אחרים. אופציה נוספת הנשקלת במיוחד לנוכח מצוקת יכולות היצור המוגבלות של TSMC וסמסונג היא לקבל רשיון שימוש בטכנולוגיות שלהן אבל לייצר את השבבים במפעלי אינטל בתמורה לדמי שימוש.

הפוסט רגעי ההכרעה של מנכ"ל אינטל קרבים והולכים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעבר התגאתה אינטל בהיותה מובילת שוק השבבים וכמי שמקדימה את כל מתחרותיה בטכנולוגיות הכי חדישות. כיום כאשר חברות טכנולוגיה מובילות כאפל, NVIDIA, AMD,סמסונג ואחרות כבר מייצרות בטכנולוגיות של 7 ו -5 ננומטר, אינטל עדיין נמצאת כמה דורות מאחור. וכך כאשר מפעלי היצור של מתחרותיה מייצרים שבבים בטכנולוגיות החדשניות ביותר נאלצת אינטל להגדיל יצור בטכנולוגיות הפחות מתקדמות.

כדאי גם להדגיש כי הכפלת היצור לא קרתה בין לילה אלא בהדרגה ולאורך שלוש שנים – זמן שבדרך כלל מציין דור של טכנולוגיות יצור ובסיומו עוברת החברה לייצר בטכנולוגיות החדישות יותר. מכיוון שאינטל נתקלה, לפי פרסומים רבים, בבעיות יצור בטכנולוגיות החדישות יותר, היא נאלצת להמשיך ולייצר בטכנולוגיות הקיימות.

בתקופה בה חברות רבות סבלו מהקורונה נראה כי אינטל דווקא זוקפת לזכות הקורונה את יכולתה להגדיל את יכולות היצור שלה ומודה כי ניצלה את העובדה כי עובדים רבים עברו לעבוד מהבית כדי להסב (Repurposing) שטחי משרדים ומעבדות למתקני ייצור של פרוסות סיליקון. הסבה זו איפשרה להגדיל שטחי יצור בזמן קצר ובעלות נמוכה יותר מאשר בניה מהיסודות של אולמות יצור נוספים.

בסרטון שפורסם בצמוד להודעות על הגדלת היצור מפרטת אינטל את הצעדים שנקטה במהלך השנים האחרונות בכדי להכפיל את הקיבולת לתהליך 10 ננומטר המשמש ליצור מעבדי דור 11 שלה וכן של שבבי ה- Atom P5900 וכן של השבבים שהיא עדיין מייצרת בטכנולוגיות 14 ננומטר. לזכותה של אינטל נציין כי הכפלת קיבולת היצור התאפשרה בזכות שיפורים בתהליך ושיפור נצילות היצור ולא ע"י הוספת מכונות יצור או מפעלים חדשים.

מבלי להפחית בערך התוצאות של שיפור התהליך ונצילות היצור, חלק מהחדשנות המתוארת ע"י אינטל היא למעשה תהליך טבעי שקורה גם במפעלים של חברות אחרות לאורך זמן.

הפוסט מה מסתתר מאחורי הודעת אינטל על הכפלת יכולות היצור שלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.