אינטל חשפה בכנס Hot Chips 2026 פרטים חדשים על ארכיטקטורת Diamond Rapids, הדור הבא של מעבדי Xeon לשרתים. לפי החברה, המעבד יכלול עד 256 ליבות וייבנה סביב עד ארבע יחידות חישוב מודולריות מסוג Compute Building Block – CBB. את יחידת החישוב המרכזית פיתחו בהובלת צוותי הארכיטקטורה וה־SoC של אינטל בישראל.

כל יחידת CBB מרכזת עד 64 ליבות, זיכרון מטמון ורכיבים המאפשרים לליבות לפעול כאשכול חישוב. עד ארבע יחידות כאלה מתחברות למרכזי מערכת המטפלים בזיכרון ובקישוריות לרכיבים אחרים בשרת.

הפיתוח מסמן הרחבה של אחריות מרכזי הפיתוח בישראל. בעבר התמקדה התרומה הישראלית למעבדי Xeon בעיקר בפיתוח ליבת הביצועים, ואילו ב־Diamond Rapids הובילו הצוותים המקומיים תכנון של יחידת חישוב שלמה.

יחידת ה־CBB מבוססת על מבנה תלת־ממדי שבו שבבי הליבות מונחים מעל שבב בסיס ומחוברים אליו באמצעות Foveros Direct 3D. החיבורים הקצרים והצפופים נועדו להאיץ את מעבר המידע בין הליבות לזיכרון המטמון המשותף, אך מחייבים תכנון משולב של אספקת החשמל, פיזור החום, מיקום הרכיבים והקישוריות בין שכבות הסיליקון.

“ב־Diamond Rapids קיבלנו אחריות רחבה יותר”, אמר ערן שיפר, הארכיטקט הראשי של יחידת ה־CBB. “לקחנו את היכולות שפיתחנו בישראל בתחומי הביצועים והיעילות האנרגטית, הרחבנו אותן לעבודה עם מספר גדול משמעותית של ליבות ובנינו סביבן יחידת חישוב שלמה עבור הדור הבא של Xeon”.

Diamond Rapids ייוצר בתהליך Intel 18A-P, גרסה המיועדת לביצועים גבוהים של תהליך Intel 18A. אינטל מסרה כי המעבד יכלול זיכרון מטמון בנפח של עד 1.28 גיגה־בייט, 16 ערוצי זיכרון בקצב של עד 12,800 מגה־העברות בשנייה, 128 נתיבי PCIe 6.0 ותמיכה ב־CXL 3.0.

המעבד יתמוך גם ב־Intel APX, שנועדה לאפשר לתוכנה לבצע פעולות בפחות פקודות, ובגרסה משופרת של Intel AMX להאצת חישובי בינה מלאכותית.

צוותי אינטל בישראל השתתפו גם בפיתוח הרחבות ל־Intel TDX, המבודדת ומצפינה מכונות וירטואליות בזמן עיבוד המידע. ב־Diamond Rapids ניתן יהיה להחיל את ההגנה גם על זיכרון נוסף המחובר לשרת באמצעות CXL.

אינטל טרם השיקה את Diamond Rapids מסחרית ולא מסרה בהודעה הנוכחית מועד זמינות מדויק.

בכנס הציגה החברה גם את מאיץ ההסקה Crescent Island ואת Wildcat Lake – מעבדי Core Series 3 למחשבים ניידים ולמערכות קצה. Crescent Island יכלול עד 480 גיגה־בייט של LPDDR5X ויפעל בהספק של 350 ואט, ואילו Wildcat Lake הוא המעבד הראשון של אינטל שבו משמש UCIe לחיבור רכיבי סיליקון בתוך המארז.

הפוסט הפיתוח הישראלי של אינטל מגיע ללב השרת: Diamond Rapids יכלול עד 256 ליבות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שישה מכל עשרה מנהלים מעריכים כי הארגון שלהם יפעיל צי רובוטים בתוך חמש שנים, אך רק ארבעה מכל עשרה מדווחים שכבר קיימת אצלם אסטרטגיה רשמית לניהול כוח עבודה משולב של בני אדם ורובוטים. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שהוזמן על ידי אינטל, תחת הכותרת The Robotics Readiness Gap.

המחקר מצביע על פער בין קצב ההתפתחות של רובוטיקה חכמה לבין יכולתם של ארגונים לשלב אותה בפעילות השוטפת. 67% מהמשיבים סבורים כי עד שנת 2030 יהיה הארגון שלהם ערוך לניהול כוח עבודה משולב, ו־74% מאמינים שעד אז לא יהיה עוד אפשר להפריד בין תכנון כוח האדם לבין אסטרטגיית הרובוטיקה.

מנגד, רק 40% מהארגונים כבר מחזיקים באסטרטגיה רשמית בתחום. האחריות על הרובוטיקה מפוצלת כיום בין מנהלי טכנולוגיה, מערכות מידע ותפעול: 29% מהמשיבים מסרו כי האחריות העיקרית מוטלת על סמנכ"ל הטכנולוגיות, 18% על מנהל מערכות המידע ו־16% על מנהל התפעול. רק ב־12% מהארגונים קיים מנהל ייעודי לרובוטיקה או לאוטומציה.

תפקידים חדשים – אך לא בהכרח יותר משרות

אחד הנתונים הבולטים במחקר הוא ש־75% מהמשיבים צופים כי הכנסת רובוטים תחייב את ארגוניהם ליצור תפקידים אנושיים מסוגים חדשים – ובהם ניהול ציי רובוטים, תחזוקה, פיקוח, בטיחות ושיתוף פעולה בין עובדים למכונות. 67% מעריכים שהרובוטיקה תהפוך את העובדים למיומנים יותר.

עם זאת, הנתונים אינם מוכיחים כי מספר המשרות הכולל יגדל. המחקר בדק את הערכותיהם של מנהלים ובעלי תפקידים, ולא מדד בפועל את מספר המשרות שנוצרו או בוטלו בעקבות הכנסת רובוטים. בנוסף, המשיבים מעריכים כי בתוך כשלוש שנים יהיה בממוצע זול יותר להציב רובוט מאשר להעסיק אדם לצורך אותה משימה.

המנהלים העריכו כי הרובוטיקה כבר שחררה או אפשרה להקצות מחדש כ־14% מיכולת העבודה האנושית בארגוניהם. הם צופים ששיעור זה יעלה ל־24% עד שנת 2030.

רק 45% אמרו שהכנסת הרובוטים גרמה לעובדים האנושיים להרגיש מוערכים יותר. 41% סבורים שמנהלי משאבי האנוש עדיין אינם ערוכים לתכנון כוח עבודה הכולל גם רובוטים.

מחסור בכישורים ובתשתיות

ארבעה מכל עשרה מנהלים ציינו שמחסור בכוח אדם מיומן מעכב את הרחבת השימוש ברובוטיקה. הפער הגדול ביותר נמצא בתחומי מחשוב הקצה ובינה מלאכותית הפועלת על גבי המכשיר עצמו. פערים נוספים נמצאו בהנדסת נתונים, אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, תחזוקת רובוטים וניהול ציים.

מחשוב קצה חיוני במיוחד משום שרובוטים הפועלים לצד בני אדם אינם יכולים תמיד להמתין לתשובה משרת מרוחק. 78% מהמשיבים אמרו שיישומי רובוטיקה קריטיים צריכים לקבל החלטה בתוך פחות מ־100 אלפיות השנייה, ו־23% זקוקים לזמן תגובה קצר מעשר אלפיות השנייה.

כיום, 42% מהארגונים כבר מחזיקים באסטרטגיה מתוקצבת למחשוב קצה או ל־AI מקומי עבור מערכות רובוטיות, ועוד 39% נמצאים בתהליך גיבושה.

הבטיחות עדיין מעכבת את הפריסה

31% מהמנהלים ציינו כי שיפור הבטיחות הוא התחום שבו הרובוטיקה סיפקה לארגונם את הערך הגדול ביותר. רובוטים יכולים לקבל על עצמם משימות מסוכנות, פיזיות או חזרתיות ולהפחית את חשיפת העובדים לפציעות.

אלא שהסקר מציג גם תמונה מורכבת יותר: 55% אמרו שחששות בטיחותיים עיכבו אצלם פרויקטים רובוטיים, ו־48% דיווחו כי בארגונם כבר התרחש אירוע בטיחות שבו היה מעורב רובוט. בנוסף, 42% רואים בסיכוני סייבר או מידע חסם בפני הרחבת השימוש.

68% מהמנהלים סבורים שתקני בטיחות בינלאומיים ברורים יותר יאיצו את אימוץ הרובוטיקה, אך רק 37% מהארגונים מפעילים כיום תקנים אחידים בכל האתרים והשווקים שבהם הם פועלים.

פחות עניין ברובוטים דמויי אדם

למרות תשומת הלב הרבה שמקבלים רובוטים דמויי אדם, מנהלי החברות מתעניינים יותר במערכות ייעודיות. 77% אמרו שביצועים ואמינות חשובים יותר ממראה הרובוט, ו־40% סבורים שרובוטים דמויי אדם לעולם לא יהיו כדאיים לפריסה המונית.

רק 6% העריכו שרובוטים דמויי אדם יהיו סוג הרובוט בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הענף שלהם בחמש השנים הקרובות. לעומתם, 20% הצביעו על רובוטים ניידים אוטונומיים, 14% על זרועות תעשייתיות ו־11% על רובוטים לבדיקות ולחישה.

המחקר הוזמן על ידי אינטל ונערך באמצעות Coleman Parkes Research בשיתוף חברת הייעוץ Man Bites Dog. השתתפו בו 800 מנהלים בכירים, מנהלי מערכות מידע, מומחי רובוטיקה ונציגי ממשל ובריאות מארצות הברית, סין, גרמניה, יפן, בריטניה ודרום קוריאה. כל המשתתפים פעלו בארגונים בעלי הכנסה שנתית של לפחות 500 מיליון דולר.

מכיוון שאינטל משווקת מעבדים, תשתיות מחשוב קצה וכלים עבור רובוטיקה ו־Physical AI, יש להתייחס למחקר גם כחלק מהעניין העסקי שלה בהתרחבות השוק. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהאתגר אינו מסתכם ברכישת רובוטים: הוא כולל שינוי ארגוני, הכשרת עובדים, אבטחת סייבר, תקינה ותשתיות מחשוב בזמן אמת.

הפוסט מחקר אינטל: ארגונים נערכים לציי רובוטים – אך לרובם עדיין אין אסטרטגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל השלימה את תמחור הנפקת המניות החדשה שלה, שבמסגרתה היא צפויה לגייס 20 מיליארד דולר — לעומת יעד ראשוני של 15 מיליארד דולר שעליו הודיעה יום קודם לכן. מדובר בהנפקת מניות נוספת של חברה ציבורית, ולא בהנפקה ראשונית.

לפי הודעת אינטל, החברה תמכור 210,526,315 מניות במחיר של 95 דולר למניה. לאחר ניכוי עמלות החתמים והוצאות ההנפקה, היא מצפה לקבל כ־19.7 מיליארד דולר. השלמת העסקה צפויה ב־12 באוגוסט, בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים.

בנוסף העניקה אינטל לחתמים אופציה ל־30 יום לרכוש עד 31.6 מיליון מניות נוספות באותו מחיר. מימוש מלא של האופציה עשוי להגדיל את היקף הגיוס ברוטו בכ־3 מיליארד דולר נוספים, לכ־23 מיליארד דולר.

ניצול העלייה במניה

מחיר ההנפקה נמוך בכ־2.6% ממחיר הסגירה של מניית אינטל לפני ההכרזה. עם זאת, החברה יוצאת לגיוס לאחר שמנייתה כמעט שילשה את שוויה מתחילת 2026, על רקע התאוששות בתוצאות, ביקוש מוגבר למעבדים והציפיות להתקדמות בעסקי הייצור עבור לקוחות חיצוניים.

לפי רויטרס, העלייה במחיר המניה יצרה עבור אינטל הזדמנות לגייס הון בהיקף גדול בלי להגדיל עוד יותר את החוב. מנגד, הוספת המניות צפויה לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

נכון ל־17 ביולי היו לאינטל כ־5.04 מיליארד מניות. מכירת 210.5 מיליון המניות תגדיל את מספרן בכ־4.2%. אם החתמים יממשו גם את מלוא האופציה, התוספת תגיע לכ־4.8%.

המפעלים עדיין צורכים הון רב

אינטל מסרה כי כספי ההנפקה ישמשו לצרכים עסקיים כלליים, ובהם השקעות הוניות והון חוזר, אך לא פרסמה חלוקה מפורטת בין מפעלים, טכנולוגיות או מדינות. החברה ציינה ביקוש בתחומי מחשוב הבינה המלאכותית, שבבים ייעודיים, בינה מלאכותית פיזית, אריזה מתקדמת וייצור פרוסות עבור לקוחות חיצוניים.

ברבעון השני של 2026 רשמה אינטל הכנסות של 16.1 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות Intel Foundry, הכוללות גם עסקאות פנימיות עם חטיבות המוצרים, עלו ב־31% ל־5.8 מיליארד דולר. ואולם, פעילות הייצור עדיין הפסידה כ־2.1 מיליארד דולר ברמה התפעולית ברבעון.

אינטל הגדילה לאחרונה את תחזית ההשקעות ההוניות שלה לשנת 2026 מ־18 מיליארד דולר ליותר מ־20 מיליארד דולר. החברה משקיעה בהרחבת חדרים נקיים, ברכישת ציוד ובטכנולוגיות אריזה ומצעי שבבים. במקביל היא מקדמת את תהליך Intel 18A ואת פיתוח Intel 14A, שאותו היא מתכננת להביא לייצור המוני ב־2028.

למהלך אין בשלב זה השלכה ישירה שהוכרזה על פעילות אינטל בישראל. החברה לא ציינה אם חלק מהכספים יוקצה לקריית גת, שם תוכנית הרחבת המפעל עדיין מוקפאת. לאחרונה בוטל מענק ממשלתי בסך 1.3 מיליארד שקל שיועד להתקדמות הפרויקט ב־2025, בעוד שמענק נוסף שתוכנן ל־2026 נותר לפי שעה בתקציב.

ההנפקה מעניקה לאינטל מרחב פיננסי רחב יותר למימון תוכנית הייצור שלה, אך גם מעלה את רף הציפיות: החברה תצטרך להראות שההשקעות החדשות מתורגמות ללקוחות חיצוניים, לשיפור ברווחיות Intel Foundry ולתשואה שתפצה על הדילול.

הפוסט אינטל מגייסת 20 מיליארד דולר בהנפקת מניות למימון הרחבת הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון, 9 באוגוסט 2026, להעביר כמיליארד שקל לתקציב הביטחון לצורך מימון צרכים דחופים. כ־850 מיליון שקל מסכום זה יגיעו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, לאחר שיועדו במקור למענק עבור הרחבת מפעל אינטל בקריית גת ולא נוצלו.

על פי הדיווחים התקציב נועד לתשלום נוסף במסגרת תוכנית ההשקעה של אינטל במפעל Fab 38. אין מדובר בהחזרת כסף שכבר הועבר לחברה, אלא בהסטת הקצאה תקציבית שתשלומה היה מותנה בהתקדמות הפרויקט ובעמידה באבני הדרך שנקבעו בהסכם.

בדצמבר 2023 אישרו המדינה ואינטל תוכנית שבמסגרתה הייתה החברה אמורה להשקיע כ־25 מיליארד דולר בהרחבת אתר הייצור בקריית גת. המדינה התחייבה להעניק לחברה עד כ־3.2 מיליארד דולר, כ־12.8% מההשקעה המתוכננת, בהתאם לקצב הביצוע.

אינטל התחייבה גם לרכוש מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל במשך עשר שנים. מפעל Fab 38 נועד, לפי התוכנית המקורית, להתחיל לפעול ב־2028, לייצר אלפי מקומות עבודה ולהרחיב במידה ניכרת את יכולת ייצור השבבים של אינטל בישראל. ההסכם המקורי פורסם בדצמבר 2023.

ההקפאה הופכת להחלטה תקציבית

עבודות ההקמה של Fab 38 נעצרו ב־2024, על רקע בחינה מחודשת של תוכניות ההשקעה והייצור של אינטל ברחבי העולם. באותה שנה הועברו לחברה כ־1.5 מיליארד שקל עבור שלבי עבודה שכבר בוצעו באתר.

בעקבות עצירת העבודות בוטל מענק נוסף של כ־1.3 מיליארד שקל, שהיה אמור להיות משולם ב־2025. בשלב הראשון נותרה בתקציב המדינה הקצאה נוספת לשנת 2026, למקרה שאינטל תחדש את ההשקעה. ההחלטה החדשה מעבירה כעת כ־850 מיליון שקל מהקצאה זו לתקציב הביטחון.

משרד הכלכלה מסר כי השינוי משקף התאמה של תקציב המדינה לקצב מימוש ההתחייבויות ולתחזית תשלומי המזומנים, בהתאם לקצב ההשקעות בפועל של המגזר העסקי.

מאינטל נמסר: “כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות כעת בבחינה, כדי לוודא שהן תואמות את הביקוש מצד הלקוחות”.

אי־ודאות סביב עתיד הייצור בישראל

ההחלטה נוגעת לתוכנית ההרחבה ולמפעל Fab 38, ולא לפעילותו השוטפת של מפעל Fab 28 הקיים בקריית גת או למרכזי המחקר והפיתוח של אינטל בישראל. עם זאת, היא מעמיקה את אי־הוודאות באשר לחידוש פרויקט הייצור הגדול.

מבחינת תעשיית השבבים הישראלית, משמעות המהלך חורגת מהעברה חשבונאית בין סעיפי תקציב. Fab 38 נועד לחזק את יכולות הייצור המקומיות, להרחיב את רשת הספקים הישראלית ולשמר בישראל ידע וכוח אדם בתחומי ייצור שבבים מתקדם. ככל שהקמתו מתרחקת, גדל הפער בין מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לתכנון ולפיתוח שבבים לבין יכולתה לייצרם בהיקפים גדולים בתחומה.

הפוסט 850 מיליון שקל שיועדו להרחבת מפעל אינטל הועברו לתקציב הביטחון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הודיעה על השקעה של 5 מיליארד אירו, כ־5.7 מיליארד דולר, בהרחבה ובשדרוג של מפעלי הייצור שלה בליקסליפ שבאירלנד. ההשקעה נועדה להגדיל את תפוקת פרוסות הסיליקון בתהליך Intel 3, על רקע הביקוש הגובר למעבדי שרתים ולמערכות מחשוב המשמשות יישומי בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים.

בניגוד לפרויקט של הקמת מפעל חדש, אינטל מתכוונת לנצל תשתיות ושטחי חדרים נקיים שכבר קיימים בקמפוס. במסגרת המהלך תתקין החברה ציוד ייצור מתקדם, תגדיל את כושר הייצור ותחבר את המפעל למבני ייצור נוספים בקמפוס באמצעות מערכות שינוע אוטומטיות.

לדברי אינטל, הציוד החדש יתמוך בייצור מעבדי Xeon 6 ובדורות הבאים של מעבדי Xeon המבוססים על תהליך Intel 3. המעבדים מיועדים בעיקר לשרתים ולמרכזי נתונים, שבהם גובר הצורך במעבדים מרכזיים לצד מאיצי AI. המעבדים משמשים בין היתר להפעלת עומסי עבודה כלליים, לניהול נתונים ולשלבי ההסקה של מערכות בינה מלאכותית.

נגה צ'נדראסקראן, מנהל הטכנולוגיה והתפעול הראשי של אינטל וסגן נשיא בכיר באינטל פאונדרי, אמר כי הגידול בביקוש לשרתים וליישומי AI מוביל לעלייה משמעותית בצורך בפרוסות המיוצרות בתהליך Intel 3. לדבריו, ההרחבה תשלב גם פעילות מחקר ופיתוח והכשרה מחדש של עובדים.

מאות משרות חדשות

אינטל מעסיקה כיום כ־4,900 עובדים באירלנד. החברה מעריכה כי ההשקעה תיצור כמה מאות משרות נוספות, לצד עבודה לקבלני ציוד, בנייה, התקנות ושירותים. מרבית ההשקעה צפויה להתבצע עד סוף 2027.

הסכום מייצג קרוב לשליש מתקציב ההשקעות ההוניות המתוכנן של אינטל לשנת 2026, העומד על כ־17 מיליארד דולר. מאז החלה לפעול באירלנד בשנת 1989 השקיעה אינטל במדינה יותר מ־30 מיליארד אירו, כאשר יותר ממחצית הסכום הושקעה בין השנים 2019 ל־2023 בהקמת ובהרחבת Fab 34.

Fab 34 היה המפעל הראשון של אינטל שהפעיל ייצור המוני בתהליך Intel 4 תוך שימוש בליתוגרפיה באור אולטרה־סגול קיצוני, EUV. כיום מיוצרים בו שבבים בתהליכי Intel 4 ו־Intel 3, ובהם רכיבי מחשוב למעבדי Core Ultra למחשבים אישיים ומעבדי Xeon לשרתים.

אירלנד במקום גרמניה ופולין

להשקעה משמעות גם מבחינת מפת הייצור האירופית של אינטל. בשנת 2025 ביטלה החברה את תוכניותיה להקים מפעלי ענק במגדבורג שבגרמניה ומפעל הרכבה ובדיקות בפולין. הביטול היה חלק מתוכנית התייעלות שכללה צמצום כוח אדם, האטת הבנייה באוהיו ומיקוד ההשקעות באתרים קיימים ובפרויקטים שבהם ניתן להצדיק את ההוצאה בהתאם לביקוש.

ההחלטה להרחיב דווקא את הפעילות באירלנד מעידה כי אינטל מעדיפה בשלב זה להגדיל תפוקה במפעל קיים ומאובזר, במקום להסתכן בהקמת קמפוסים חדשים ויקרים. ליקסליפ הופכת בכך לעוגן המרכזי של אינטל באירופה ולמרכיב חשוב בניסיונות האיחוד האירופי לשמר יכולת ייצור מקומית של שבבים מתקדמים.

המהלך מגיע גם חודשים אחדים לאחר שאינטל הודיעה כי תרכוש מחדש תמורת 14.2 מיליארד דולר את חלקה של Apollo Global Management ב־Fab 34. אפולו רכשה בשנת 2024 נתח של 49% במפעל תמורת 11.2 מיליארד דולר, בתקופה שבה אינטל נזקקה למימון כדי לתמוך בתוכנית ההשקעות הגלובלית שלה. רכישת החלק בחזרה מעניקה לאינטל בעלות מלאה על המפעל ועל ההכנסות העתידיות ממנו.

ההשקעה החדשה אינה פותרת את האתגרים הרחבים של אינטל בתחום הייצור ואת הצורך שלה להשיג לקוחות חיצוניים משמעותיים לשירותי הפאונדרי. עם זאת, היא מצביעה על שיפור בביקוש למעבדי השרתים של החברה ועל מעבר ממדיניות של התרחבות גאוגרפית רחבה למיקוד באתרי ייצור שכבר פועלים בקנה מידה גדול.

כיתוב תמונה מוצע:

הפוסט אינטל תשקיע 5 מיליארד אירו בהרחבת ייצור השבבים באירלנד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל ניצלה את תערוכת Computex 2026 בטייוואן כדי להציג כיוון אסטרטגי ברור: מעבר מעידן שבו הבינה המלאכותית נשענת בעיקר על אימון מודלים במרכזי נתונים גדולים, לעידן שבו המודלים רצים ברציפות – במרכזי נתונים, בארגונים וברובוטים בשטח. החברה חשפה שורת מוצרים חדשים למרכזי נתונים ולמחשוב קצה, ובהם Xeon 6+ בתהליך Intel 18A, בקר רשת חדש, פרטים ראשונים על כרטיס AI ייעודי לאינפרנס, ומערך תוכנה וחומרה לרובוטיקה פיזית.

לפי אינטל, עד 2030 אינפרנס – כלומר הרצה שוטפת של מודלים בשירותים פעילים – יהווה 37% מקיבולת מרכזי הנתונים העולמית, לעומת 13% בלבד לאימון מודלים. המשמעות מבחינת החברה היא שינוי ביחסי הכוחות: ה־GPU ימשיך להיות רכיב חיוני באימון ובחלק מעומסי ה־AI, אך ככל שסוכני AI ירוצו ברציפות, ייגשו לנתונים, יתזמרו משימות ויפעילו שירותים רבים במקביל, המעבד המרכזי יחזור להיות רכיב מפתח בארכיטקטורת המערכת.

קבורק קצ'יצ'יאן, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל קבוצת מרכזי הנתונים של אינטל, אמר כי “אי אפשר ש־AI יגדל רק על ידי הוספת עוד כרטיסים גרפיים. צריך שכל המערכת תעבוד יחד”. לדבריו, כאשר AI הופך לסוכן שרץ ברציפות, האתגר אינו רק כוח חישוב, אלא ניהול מקבילי של תהליכים והעברת נתונים מהירה.

Xeon 6+ ו־Intel 18A: הרבה ליבות לעומסי AI סוכני

ההכרזה המרכזית למרכזי נתונים היא Intel Xeon 6+, מעבד שרתים חדש עם עד 288 ליבות יעילות על שבב אחד. זהו המעבד הראשון של אינטל למרכזי נתונים המיוצר בתהליך Intel 18A, הכולל את טכנולוגיות PowerVia ו־RibbonFET. המעבד מיועד לעומסי עבודה שבהם נדרש מספר גדול של ליבות הפועלות במקביל, כגון שירותי ענן, רשתות 5G ותזמור סוכני AI.

אינטל מציגה את המעבד כחלק מתפיסה שהיא מכנה “מרכז בינה” – מרכז נתונים שמריץ סוכני AI עבור לקוחות, בשונה ממרכז נתונים המיועד בעיקר לאימון מודלים גדולים. לפי החברה, במרכזים כאלה היחס בין CPU ל־GPU צפוי להתקרב ל־1:1, משום שחלק גדול מהעומסים יישארו סביב בסיסי נתונים, רשתות, אחסון, שירותי ענן ארגוניים ותזמור תוכנה.

בהשוואה שהציגה אינטל מול AMD EPYC 9755, המעבד העליון בסדרת Xeon 6+ מציג לטענתה יתרון ממוצע של 30% בביצועים ו־30% בביצועים לכל ואט. מול הדור הקודם של אינטל עצמה, החברה מדווחת על שיפור של פי 2.26 בביצועים ממוצעים ועל שיפור של פי 1.55 ביעילות האנרגטית.

רשת וכרטיס AI חדש: אינטל מחזקת את שכבת התשתית

לצד המעבד הכריזה אינטל על Intel Ethernet E835, בקר רשת ומתאמי רשת חדשים במהירויות של עד 200GbE. החברה מציבה את המוצר מול פתרונות של אנבידיה וברודקום וטוענת ליתרון ביעילות אנרגטית. הבקר תומך ב־RDMA להפחתת עומס על המעבד, כולל מנגנוני אבטחה חומרתיים, ומתוכנן למחזור חיים של יותר מעשר שנים. בין השותפות התומכות כבר במוצר: Cisco, Dell, HPE, Lenovo ו־Supermicro.

בנוסף חשפה אינטל פרטים ראשונים על כרטיס AI חדש למרכזי נתונים בשם הקוד Crescent Island. הכרטיס מבוסס על ארכיטקטורת Xe3P, מיועד לאינפרנס של סוכני AI, וכולל 480GB זיכרון LPDDR5X על כרטיס יחיד. העיצוב מיועד לשרתים קיימים, בתצורת PCIe ובקירור אוויר של 350 ואט, ללא צורך בתשתית קירור נוזלי. מבחינת אינטל, זהו ניסיון למצב פתרון יעיל יותר עבור מודלים עתירי זיכרון וטוקנים, שלא בהכרח דורשים את כוח החישוב המרבי של כרטיסי אימון.

מהרובוט במעבדה לרובוט בשטח

החלק השני בהכרזות של אינטל מתמקד ברובוטיקה. החברה הציגה את Physical AI OpenVINO, ערכת כלים בקוד פתוח שנועדה לקצר את הדרך מפיתוח אב־טיפוס של רובוט לפריסה מסחרית. הרעיון הוא לספק שכבת תוכנה אחידה עבור דרייברים, חיישנים, מנועי הסקה ובקרה, במקום שכל יצרן רובוטים יבנה את כל השכבות האלה מחדש.

לצד הערכה הציגה אינטל גם את Physical AI Studio, סביבת פיתוח לאיסוף נתונים, כוונון מודלים, אופטימיזציה וקוונטיזציה, וכן ייצוא מודלי VLA – Vision-Language-Action. אלה מודלים שמקבלים תמונה, מבינים הקשר ומייצרים פעולה פיזית של הרובוט, בדומה לאופן שבו מודל שפה מקבל טקסט ומייצר תגובה, אך הפלט כאן הוא תנועה בעולם הפיזי.

אינטל טוענת כי יותר מ־130 מוצרי קצה כבר נמצאים בפיתוח על בסיס המעבדים החדשים שלה. החברה מציגה את המהלך כחלופה לשוק שבו אנבידיה מחזיקה כיום נוכחות חזקה באמצעות משפחת Jetson. בבדיקת ביצועים שהציגה אינטל, מעבד Intel Core Ultra 7X 358H הריץ מודל רובוטי המקבל קלט משלוש מצלמות ומחליט בזמן אמת על פעולת הרובוט. לפי נתוני החברה, הביצועים היו מהירים ב־50% מ־NVIDIA Jetson AGX Orin, ואיטיים בכ־10% בלבד מ־NVIDIA Jetson Thor T5000, שמחיר המערכת שלו כפול.

Ella כדוגמה מסחרית

אחת הדוגמאות שהציגה אינטל היא Ella של SensoryAI, עמדת קפה רובוטית שמקבלת הזמנות בשיחה רגילה, מכינה משקאות ומשרתת לקוחות ללא התערבות אנושית. עד לאחרונה, לפי אינטל, המערכת השתמשה במעבד שליטה ובמאיץ AI נפרד. SensoryAI החליפה את שניהם בשבב אחד ממשפחת Intel Core Ultra Series 3, שמריץ במקביל שלושה סוכני AI: סוכן שיחה עם הלקוח, סוכן תפעולי וסוכן ניתוח ביצועים עסקיים ברמת העמדה.

המשמעות הרחבה יותר היא שאינטל מנסה להחזיר את הדיון מ”כמה GPU צריך” לשאלה מערכתית יותר: כיצד מריצים AI באופן רציף, יעיל וזול יותר, גם במרכזי נתונים וגם במכונות פיזיות בשטח. זו אינה הכרזה שמבטלת את הצורך בכרטיסים גרפיים, אלא ניסיון למצב את אינטל כשחקנית שמציעה ארכיטקטורה מלאה – מעבד, רשת, מאיץ AI, תוכנה וכלי פיתוח – לעומסי AI שהולכים ומתקרבים להפעלה שוטפת בעולם האמיתי.

הפוסט אינטל בקומפיוטקס 2026: ה־CPU חוזר למרכז בעידן סוכני ה־AI והרובוטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המנכ"לים ג’נסן הואנג וטאן בו-ליפ השיבו לשאלות על ייצור השבבים, מעורבות ממשל טראמפ, יחסים עם TSMC, השקעות הדדיות והשפעת המהלך על לקוחות Arm – והדגישו שמדובר במהלך עסקי ותרבותי מהפכני

במסיבת עיתונאים מתוקשרת בהשתתפות בכירי העיתונות הכלכלית, חשפו מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ומנכ"ל אינטל, טאן בו-ליפ, את החזון לשותפות החדשה. מעבר להכרזה עצמה, נרשמו חילופי דברים עשירים מול העיתונאים, שסיפקו הצצה לאסטרטגיה ולגישה של שתי החברות כלפי העתיד.

"צעד גדול מאז IBM System/360"

הואנג פתח בנימה היסטורית, כשהשווה את השותפות ליום שבו IBM הציגה את סדרת System/360 בשנות ה־60. לדבריו, "העולם עובר כעת למחשוב מואץ ובינה מלאכותית – ואנחנו ממציאים מחדש את חוויית המחשב האישי ואת מרכז הנתונים כולו". הוא הדגיש כי אינטל ואנבידיה יפתחו יחד שבבי SoC המאחדים GPU ו־CPU עם חיבוריות NVLink, שיאפשרו להרחיב את המחשוב מקנה מידה של מחשבים אישיים ועד מחשבי־על .

בו-ליפ: "נקודת מפנה שתשנה את כללי המשחק"

מנכ"ל אינטל הוסיף כי מדובר בשותפות "עמוקה והיסטורית" והזכיר את תרומתו של הואנג בפיתוח CUDA – תזכורת לכך שמהפכת המחשוב המואץ נבנתה על חזון ארוך טווח. בו-ליפ הדגיש את שלוש נקודות החוזק: אנבידיה כמובילה במחשוב AI מואץ, אינטל כמובילה במעבדי x86, והיתרון של הארכיטקטורה המשותפת שתשחרר "עידן חדש של חדשנות ותועלת לכל התעשייה" .

תגובות לשאלות הכתבים

• CNBC שאלו אם אינטל תהפוך גם ליצרנית שבבי AI מתקדמים. הואנג הבהיר כי השותפות הנוכחית מתמקדת במעבדי x86 מותאמים ללקוחות, אך אנבידיה תמשיך לעבוד עם TSMC לייצור שבבי Grace ו־Blackwell. לדבריו, "אינטל תהפוך ללקוח גדול שלנו – אבל לא נוותר על TSMC, שהיא יצרנית עולמית ברמה יוצאת דופן" .
• Bloomberg תהו מתי נראה מוצרים בפועל. השניים חשפו כי צוותי הארכיטקטורה עובדים כבר כשנה על פתרונות מותאמים, ושלוש קבוצות שונות עוסקות במקביל בארכיטקטורות לשרתים, למחשבים אישיים ולמערכות בקנה מידה גדול.
• Financial Times העלו את השאלה אם שיתוף הפעולה קשור ללחצים פוליטיים מצד ממשל טראמפ. הואנג השיב כי "לא הייתה לממשל שום מעורבות. טראמפ תמך באופן כללי בתעשייה האמריקנית, אך ההחלטה היא עסקית לחלוטין".
• Reuters שאלו אם שיתוף הפעולה יכלול גם השקעות הון הדדיות. הואנג ציין כי ההשקעה באינטל משקפת את האמון ההדדי ואת ההזדמנות העסקית בשוק של כ־50 מיליארד דולר בשנה סביב מחשוב AI, ואמר כי "זה פשוט משקף עד כמה אנחנו נרגשים מהשותפות הזו".
• The Information שאלה אם לקוחות Arm עשויים לעבור ל־x86. הואנג הדגיש כי "הרוב המכריע של הלקוחות הארגוניים עדיין משתמשים ב־x86, ולכן זו הזדמנות גדולה לצמיחה", אך הדגיש שגם מעבדי Arm של אנבידיה ימשיכו להתפתח במקביל .
• Washington Post שאלו על ייצור בארה"ב לאור מדיניות טראמפ. בו-ליפ אמר כי אינטל אוהבת את הפוקוס על ייצור מקומי, אך תשמור על גמישות גלובלית ותשפר בהדרגה את תפוקת מפעליה המתקדמים (14A ו־18A).

משמעות אסטרטגית

מעבר להיבט העסקי, השניים הדגישו גם ממד תרבותי: בו-ליפ ציין כי הוא מצפה "לבנות תרבות הנעה מהירה" בדומה לאנבידיה, בעוד הואנג שיבח את יכולות האריזה המתקדמות של אינטל (Foveros, EMIB) כבסיס לשילוב ייחודי בין GPU ל־CPU.

בסיכום אמר הואנג: "זה יום היסטורי שבו אנחנו בונים יחד פלטפורמת מחשוב חדשה – אישית, ארגונית ועננית". בו-ליפ הוסיף: "נעבוד קשה כדי להפוך את השותפות הזו להצלחה אדירה עבור שני הצדדים והלקוחות שלנו".

הפוסט מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת: משרטטות מחדש את מפת המחשוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, החליטה השבוע ממשלת ארה"ב לרכוש אחזקה פסיבית של 9.9% באינטל, בשווי 8.9 מיליארד דולר. על פי ההסכם בין אינטל לממשל טראמפ, הממשלה לא תחזיק במושב בדירקטוריון או בזכויות ניהול אלא תהיה משקיעה פסיבית. עם זאת, העסקה כוללת צו לחמש שנים המאפשר רכישה של 5% נוספים מהמניות אם יחידת מפעלי היצור של אינטל ירדו למתחת ל-51% בבעלות אמריקאית.

מדוע זה קרה?

צעדה של ממשלת ארה"ב מייצג שינוי משמעותי: ארה"ב עוברת לראשונה מהענקת סובסידיות מסורתיות, להשקעה מגובת הון עצמי בחברות טכנולוגיה פרטיות. זוהי אסטרטגיה מאד לא טיפוסית לממשל האמריקאי ומהווה שינוי פרדיגמה במדיניות התעשייתית של ממשל הרפובליקאי המאמין בדרך כלל בכלכלה חופשית ללא התערבות ממשלתית. .

השינוי במדיניות הממשל האמריקאי מהווה לפני הכל הוכחה חותכת לחשיבות תעשיית הסמיקונדקטור לעולם המערבי בכלל ולארה"ב בפרט. אינטל היא החברה היחידה שבסיסה בארה"ב ומסוגלת גם לפתח וגם לייצר שבבי סיליקון מתקדמים. ע"י הפיכתו לבעל המניות הגדול, הממשל האמריקאי מבטיח  התאמה רבה יותר בין מטרות הביטחון הלאומי של ארה"ב לבין שאיפות ייצור שבבים מקומיות.

אינטל שבשנים האחרונות החלה לפגר בטכנולוגיות יצור אחרי הענקיות האסיאתיות TSMC וסמסונג ובתחום הבינה המלאכותית אחרי אנבידיה ו AMD זוכה כעת לגיבוי ממשלתי המעניק לה מרחב נשימה כדי לבנות מחדש את יכולות היצור הדרושות לשוק השבבים המתקדם במהירות ומחליף טכנולוגיה כמעט כל שנתיים.

לצד היתרון הגדול, העובדה שממשלת ארה"ב היא בעלת המניות הגדולה ביותר באינטל, עלולה ליצור סיכון של פוליטיזציה בקבלת החלטות עסקיות או ניכור מצד שותפים בינלאומיים. אינטל עצמה הזהירה כי העסקה עלולה לפגוע במכירות הבינלאומיות שלה, במיוחד באסיה. (בהתחשב בהסתמכותה הכבדה על שווקים זרים – 76% מהכנסותיה בשנת 2024 הגיעו מחוץ לארה"ב, כולל 29% מסין).

לסיכום ניתן לומר כי שבבי סיליקון מניעים את העידן הדיגיטלי ומהווים כיום את התחום הטכנולוגי החם והחשוב ביותר. אחזקת ממשלת ארה"ב ב-9.9% מאינטל, היא יותר מהשקעה – היא מייצגת נקודת מפנה במדיניות התעשייתית, ומהווה הוכחה חותכת לחשיבות שבבי הסיליקון הנמצאים כיום בצומת מרכזית בין טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי כפי שלא היו מעולם.

הפוסט מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלוש שנים מאוחר יותר החליטה שהגיע הזמן להקים סטרטאפ והצטרפה לצוות ההקמה של חברת Social Wonder בה שימשה כ- CTO. הסטראפ כמו סטרטאפים רבים לא התפתח כמתוכנן אבל אנה קיבלה את הנסיון שאולי חסר לה לעבוד בסביבה של סטארטאפ ולהבין מה היתונות ומה החסרונות של חברה קטנה וצעירה.

בתחילת שנת 2024, חזרה אנה לקבוצת ה-Wireless של אינטל, שם החלה להתמקד באופטימיזציה של תכנון כרטיסים. במסגרת עבודתה, היא וחברי הצוות התממשקו עם הסימולטור של Ansys בתחום ה-  Signal Integrity . במהלך הפעילות פיתחו אנה וחבריה אייג'נטים ייחודיים שהוכיחו את היכולת לשדרג באופן משמעותי את תכנון הכרטיסים ואף לאפשר אוטומציה מתקדמת על ידי ניצול מושכל של יכולות הבינה המלאכותית הקיימות כיום. תובנות אלו פתחו בפניהם אפשרויות לא רק לשיפור תכנוני SerDes אלא גם לתכנון אוטומטי ויעיל של החיבורים החשמליים במעגלים על גבי השבב, הידועים בשם Netlist עבור שבבים מתקדמים.

לאור ההצלחה של הסקריפטים שכתבה, החלה אנה לשקול הקמת חברה עצמאית שתתמקד בפיתוח מודלים בקוד פתוח (Open Source). מודלים אלו יאפשרו לחברות EDA ולחברות המפתחות שבבים לבצע אוטומציה בתהליכי התכנון ולייעל את עבודת התכנון בדור ה-AI.

לשם כך, פנתה אנה לד"ר סעיד אמל, מומחה לעיבודי בינה מלאכותית ו-NLP, שאיתו עבדה בעבר בחברת GM. ד"ר אמל, המתגורר כיום בבוסטון ומשמש כחוקר באוניברסיטת Northeastern וכפרופסור אורח בבית הספר לרפואה בהרווארד, נענה בשמחה לסייע לה.

בתחילת 2025, עזבה אנה את אינטל במטרה להקדיש את מלוא מרצה למיזם החדש שלה. אליה הצטרפו שני מהנדסים בכירים, רוני אבירי ואיל חולי, שעזבו אף הם את אינטל כדי לקחת חלק בסטארטאפ החדשני שזכה לשם המקורי HowHardAI. ד"ר אמל ממשיך לתמוך בפרויקט מרחוק, בעוד הצוות מתמקד בפיתוח פתרונות פורצי דרך שייעלו את תהליכי התכנון בעולם השבבים.

אנה ברנוב צפויה להשתתף בכנס ChipEx2025  ולהסביר בסמינר הטכנולוגי כיצד ניתן לבצע Netlist  אוטומטי או איך שהיא קוראת לזה: One-Click Netlist-to-GDS . להשתתפות בכנס ChipEx2025  לחצו כאן.

הפוסט היזמת שרוצה לחולל מהפיכה ב- Netlist הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הכריזה על דור חדש של מעבדי דסקטופ בשם Intel Core Ultra 200S, הכוללים לראשונה יחידות עיבוד עצביות (NPU) המסוגלות לטפל במשימות בינה מלאכותית בצורה מהירה ויעילה. המעבדים פותחו במשותף עם צוותים מישראל ומרחבי העולם, ומציעים ביצועים משופרים לא רק במשימות יומיומיות, אלא גם בשימושים תובעניים כגון גיימינג ועריכת וידאו. מדובר במעבדים שיופצו החל מה-24 באוקטובר, כשדגם הדגל הוא Intel Core Ultra 9 285K, הכולל 24 ליבות ועובד במהירות של עד 5.7 GHz.

סדרת המעבדים החדשה כוללת שילוב של ליבות ביצועים (P-Cores) וליבות יעילות (E-Cores), המאפשרות ניהול משאבים אופטימלי. ליבות הביצועים מתמקדות במשימות תובעניות כמו משחקים ועריכת וידאו, בעוד ליבות היעילות מטפלות במשימות פחות אינטנסיביות כגון גלישה באינטרנט או עבודה משרדית. שיפור זה מאפשר למעבדים החדשים להשיג עד 19% יותר בביצועי ריבוי ליבות בהשוואה לדור הקודם, תוך שמירה על צריכת אנרגיה מופחתת. בנוסף, ישנה ירידה משמעותית בצריכת החשמל, מה שמביא ליעילות אנרגטית מרשימה וחום עבודה נמוך.

יתרונות הבינה המלאכותית

לראשונה, מעבדי דסקטופ מבית אינטל כוללים מאיץ AI, או NPU, המציע ביצועים של עד 36 טריליון פעולות לשנייה (TOPS). המשמעות היא שהמעבד יכול לטפל במשימות AI מורכבות בצורה מהירה ויעילה, מה שמסייע ביישומים כמו זיהוי תמונה, עיבוד שפה והבנת דיבור. הודות ליחידה זו, המעבדים החדשים מצליחים לספק ביצועים טובים יותר ביישומי יצירה מבוססי AI ב-50% לעומת מתחריהם.

גרפיקה חזקה יותר

המעבדים כוללים ארכיטקטורת גרפיקה מסוג Xe-LPG, עם תמיכה בקידוד AV1 ובפענוח HEVC 10-bit, מה שמאפשר צפייה ושימוש במשחקים ובתכני וידאו באיכות גבוהה עם רוחב פס נמוך יותר. המעבדים תומכים גם ב-DirectX 12 Ultimate וביחידות ray tracing, המאפשרות תאורה וצללים מציאותיים במשחקים. כך, המעבדים מספקים חוויות משחק חלקות יותר עם צריכת חשמל מופחתת בעד 80 וואט במשחקים תובעניים.

אוברקלוקינג מתקדם וגאווה ישראלית

לסדרת Intel Core Ultra 200S יש יכולות אוברקלוקינג מתקדמות, המאפשרות שליטה מדויקת על תדר השעון והמתח של הליבות. ניתן לכוונן כל סוג של ליבה בנפרד, כך שמשתמשים יכולים למקסם את הביצועים בהתאם לצרכיהם תוך שמירה על טמפרטורות עבודה נמוכות.

בפיתוח המעבדים נטלו חלק צוותים רבים, כולל צוות מישראל בראשותו של תומר קנריק, סגן נשיא בקבוצת המחשוב באינטל. הליבה המרכזית של המעבד, ה-Lion Cove, פותחה בישראל, בנוסף לטכנולוגיות כמו Thunderbolt ו-Wi-Fi. לדברי קנריק, "המעבד הזה מסמל גאווה ישראלית אמיתית ומשלב את מיטב הפיתוחים שלנו במעבדים."

סיכום

סדרת Intel Core Ultra 200S מביאה איתה שדרוגים משמעותיים בתחומים של יעילות אנרגטית, ביצועים גבוהים, ויכולות AI מתקדמות. מדובר במעבדים שפותחו עם מבט לעתיד, המיועדים לעמוד בדרישות הגבוהות של משתמשים בתוכנות יצירת תוכן, גיימרים מקצועיים ומשתמשים הזקוקים לכוח עיבוד רב. עם תמיכה בטכנולוגיות חדשות כמו Thunderbolt 4, Wi-Fi 6E וזיכרון DDR5, מעבדי Intel Core Ultra 200S ממצבים את אינטל בחזית הטכנולוגיה למחשבי דסקטופ.

הפוסט אינטל חושפת את מעבדי הדסקטופ Intel Core Ultra 200S עם יכולות בינה מלאכותית מתקדמות הופיע לראשונה ב-Chiportal.