ההשקעות בהיי-טק הישראלי המשיכו במגמת הירידה מ-2022, עם גיוסים של 1.72 מיליארד דולר ב-105 סבבים, ירידה של 70% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וכמעט 80% לעומת הרבעון הרביעי של 2022 כלומר עצירה כמעט מוחלטת. מחברי הדוח מציינים כי שלוש עסקאות ענק (מעל ל-100 מיליון דולר כל אחת), שתרמו 38% מסך הגיוסים. עסקאות אלו כוללות השקעה של 300 מיליון דולר ב-Wiz, מיליון דולר, השקעה של 250 מיליון דולר ב-eToro ו-110 מיליון דולר ב-Via. כזכור חברת וויז הודיעה כי הכספים יופקדו עד לשימוש בהם בבנקים אמריקנים ולא בבנקים הישראלים.

סבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed, Seed , A) הסתכמו ב-531 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, ירידה של 62% לעומת ההון שגויס בסבבים מסוג זה ברבעון הראשון של 2022. השינוי במגמה, שזוהה לראשונה ברבעון הרביעי של 2022, מנוגד למגמה שראינו במשך רוב 2022, בה הסבבים המוקדמים נראו אטרקטיביים יותר עבור המשקיעים. השקעות מסוג סיד ירדו יותר מהשאר, לאחר שאיבדו 40% בהיקף ההון המגויס לעומת הרבעון הרביעי של 2022.היקף הגיוסים בשלבים המוקדמים צנח ברבעון הראשון בהמשך לירידה בסבבי גיוס מתקדמים יותר אשתקד. הסכום שגויס בסבבי הסיד צנח ב-50% ברבעון הראשון בהשוואה לרבעון הראשון של 2022. ברבעון הראשון הושלמו 23 אקזיטים (21 מיזוגים ורכישות ו-2 הנפקות), שהסתכמו בסך 1.087 מיליארד דולר.

קרנות הון סיכון זרות חזרו להעדיף השתתפות בגיוסים ראשונים (First Investments) על פני גיוסי המשך (Follow-On). הכסף הגדול של ההיי-טק הישראלי, לפחות כרגע, בעמדת המתנה.

פעילות קרנות הון סיכון זרות

קרנות הון סיכון זרות זו הקבוצה המשפיעה ביותר על מימון הפעילות של ההיי-טק הישראלי. עם העליה בשווי החברות החל מ-2018 ומגפת הקורונה, קרנות אלו הגדילו את השתתפותן בסבבי המשך, בהתאם לצרכים של חברות הפורטפוליו. המגמה הזו השתנתה במהלך 2022, וברבעון הראשון של 2023 קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות ביותר השתתפו באופן משמעותי יותר בהשקעות ראשונות. המשמעות היא שקרנות אלו מתרכזות יותר בעסקאות טובות מזדמנות, ומתרחקות מעסקאות עם חברות פורטפוליו שגייסו בעבר בשווי גבוה, כך שהכסף הגדול של עסקאות המשך בסבבים מאוחרים נמצא בעמדת המתנה. 

תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק: "השנה החלה בהאטה משמעותית בהשקעות, הן במספר העסקאות בשוק והן בנפחן. בנוסף לכך, אנו רואים ש-38%, נתח משמעותי מההשקעות ברבעון, הגיע למספר מצומצם מאוד של חברות. ניכר כי המשקיעים והקרנות נמצאים עדיין מהססים בביצוע השקעות וכן בביצוע עסקאות מיזוג ורכישה. זאת, ככל הנראה כדי לבחון כיצד תתפתח הכלכלה העולמית והאם יהיה שינוי בשווין של החברות באופן שמשקף טוב יותר את המצב הנוכחי. אנו צופים כי במחצית השנייה של השנה נתחיל לראות התחדשות של פעילות והתייצבות שתביא בטווח הארוך יותר לצמיחה מחודשת".

מריאנה שפירא, אנליסטית בכירה ב-IVC, מציינת, כי "הירידה בפעילות בשוק ההיי-טק הישראלי בתחילת 2023 ממשיכה את המגמה מהמחצית השניה של 2022, ומשקפת את הטלטלה בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים. היקף ההון שהגיע ממקורות זרים ומספק את עיקר התמיכה הפיננסית לחברות סטארט-אפ ישראליות צנח, חברות חוו צמצום משמעותי בגיוסים מצד המשקיעים הקיימים, ומספר החברות הצעירות שהצליחו לגייס הון פחת משמעותית. לצד זה, גם המגמה של עסקאות הענק משקפת ירידה משמעותית לעומת השנים הקודמות, ומובילה אותנו לתחזית צנועה לשנת 2023, במידה והתנאים והמגמות לא ישתפרו"

הפוסט ירידה של 70% בהשקעות בהייטק הישראלי ברבעון הראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההיי-טק הישראלי סיים את השנה עם היקף ההשקעות השני הגבוה ביותר מאז 2015 – 15 מיליארד ד' ב-663 סבבים. כך עולה מדוח ההיי-טק של IVC ולאומיטק. ההיי-טק הישראלי סיים את השנה עם היקף ההשקעות השני הגבוה ביותר מאז 2015, ברמה דומה לשנים 2018-2019 אך מדובר בירידה של 42% לעומת 2021 שפורסם אתמול.

הרבעון הרביעי המשיך את מגמת הירידה שנראתה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, עם סך השקעות של כ-2 מיליארד דולר ב-121 סבבים

בהשוואה לרבעון הרביעי של 2021: מספר העסקאות גדול כמעט בחצי, אך כמות הכסף פחתה משמעותית. כלומר, גודל הסבבים התכווץ

סך ההכנסות מסבבי הענק (מעל 100 מיליון דולר כל אחד) ירדו לסדר הגודל של 2018 – 2019, עם 36 סבבים שהתבצעו במשך השנה, ותרמו 39% מסך ההון שהושקע במהלך השנה, לעומת 54% ב-2021

סכום הכסף המושקע בסבבי Seed שומר על יציבות יחסית לעומת ירידה חדה בסכומי הכסף שהושקעו בסבבי A לאורך השנה, כך שברבעון הרביעי סך השקעה בסבבי A קרוב לסך ההשקעה בשלבי Seed.  101 עסקאות המיזוג והרכישה הסתכמו ב-12.7 מיליארד דולר

IVC מעריכה שבשנה החולפת הוקמו 709 חברות ברבעון הנוכחי נוצרו 2 יוניקורנים, סה"כ נוצרו 23 יוניקורנים השנה.

תימור ארבל סדרס, מנכ"לית לאומיטק: "נדרש שינוי כיוון כדי שהיי-טק הישראלי ינוע מחדש. הנתונים מלמדים כי ב-2022 מספר הרכישות שבוצעו הוא הנמוך ביותר מ-2014, בנוסף אנו עדים לירידה החדה בסכום שהושקע בסבבי A. כל אלו הם סימנים לקריאה לפעולה.

אנו צופים שבמחצית השנייה של 2023 תהיה פעילות ערה של מיזוגים ורכישות. על החברות והמשקיעים להסתכל באופן מפוכח על עתידן במציאות הנוכחית ולקבל החלטות אסטרטגיות אחראיות ובמועד המתאים. להערכתנו, רכישות אלו יתבצעו על ידי חברות הייטק בשלבים מתקדמים יותר ועל ידי גופי PE וימומנו  ביעילות על ידי שילובי הון וחוב. אנחנו מקווים לראות רוכשים ישראלים נהנים מההזדמנויות הללו ולא רק גופים זרים".

עוד מוסיפה ארבל סדרס, כי "מספר סבבי סיד לעומת פרה-סיד הולך וגדל לאורך השנים ולראשונה משתווה  ב-2022. מעניין יהיה לראות בשנה הקרובה את התפתחותן של החברות החדשות שיוקמו. האם היזמים שגדלו בתקופת השפע יידעו להקים חברות רזות עם פחות גיוסי פרה-סיד, או שנראה פחות יזמים שיכולים להקים חברות ללא גיוס ראשוני או בתקציב נמוך".

גיא הולצמן, מייסד משותף ומנכ"ל IVC: "אנחנו מאמינים שב-2023 ימצא מחדש שווי משקל בין משקיעים לחברות באקו סיסטם של ההיי-טק הישראלי. זה אך מציאותי לצפות שהתהליך הזה יכלול תופעות לוואי לא נעימות, והשנה הקרובה תהיה שנה קשה עבור חברות סטארט-אפ רבות. עם זאת, ללא משבר כלכלי גדול או שינוי משמעותי במפה הגיאו-פוליטית, נתוני IVC תומכים בכך שנראה חזרה לצמיחה בהון שמוזרם להיי-טק המקומי במהלך החצי השני של השנה הקרובה".

עדרר חדי הקרן של ההיי-טק הישראלי, היה הקורבן העיקרי של השינוי בשווקים הפיננסי. ברבעון הרביעי רק שתי חברות חדשות הגיעו לרף השווי של מיליארד דולר, בהמשך לאחת בלבד ברבעון השלישי. המספר הכולל של חדי קרן חדשים שנה הקודמת הגיע ל-23, מעט יותר מחצי ממספר חדי הקרן החדשים ב-2021, אך עדיין גבוה משמעותית מכל שנה אחרת.

סבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed, Seed , A) הסתכמו ב-4.41 מיליארד דולר ב- 2022, גבוה ב-11% לעומת ההון שגויס בסבבים מסוג זה ב-2021. המספרים המרשימים האלו, הינם בעיקר בזכות הפעילות במחצית הראשונה של השנה, שתרמו 67% מסך ההשקעות שהתבצעו ב-2022 בסבבים המוקדמים (הסכום הגבוה ברבעון השני הוא כתוצאה מסבב גיוס ראשון של חברת Ultima Genomics בגובה של 600 מיליון דולר). בחצי השני של 2022 המספרים היו פחות משמעותיים וסבבים מסוג A ו-Seed שיקפו מגמת ירידה לעומת החצי הראשון ו-2021.

הירידה בסכום ההשקעות הזרות היתה אחראית לרובה של הצניחה בהיקף ההשקעות ב-2022. עם זאת, בגיוסי ה-Seed, המשקיעים המקומיים היו המקור המרכזי למגמת הירידה שניכרה בחצי השני של השנה.

אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות

120 אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות התבצעו ב-2022 והסתכמו ב- 20.6 מיליארד דולר. בנטרול מגה-רכישה – של טאואר ע"י אינטל תמורת 5.8 מיליארד דולר (העיסקה טרם הושלמה), סך הרכישות והמיזוגים שהתבצעו בתקופה זו הסתכמו בכ-12.7 מיליארד דולר, בהשוואה ל-177 רכישות בהיקף של 11.96 מיליארד דולר שהתבצעו ב-2021. סך היקף הרכישות קפץ בעיקר תודות לעסקת הרכישה של איירון סורס ע"י Unity ב-4.4 מיליארד דולר.

רק 13 הנפקות ראשוניות (IPO) התבצעו ב-2022, שגייסו כ-1.17 מיליארד דולר, ירידה משמעותית לעומת 75 הנפקות ראשוניות שגייסו כ-10 מיליארד דולר ב-2021.

הקמת חברות הייטק חדשות

בעוד שהמספר הסופי של כמות חברות הסטארט-אפ שהוקמו במהלך 2022 אינו סופי, IVC מעריכה כי 709 חברות הוקמו ב-2022 (המספר עשוי להתעדכן במשך השנה הקרובה בעד 10% כלפי מעלה),  בהמשך ל-774 חברות שהוקמו ב-2021.

הפוסט ההיי-טק הישראלי סיים את השנה עם היקף ההשקעות השני הגבוה ביותר מאז 2015 – 15 מיליארד ד' ב-663 סבבים. הופיע לראשונה ב-Chiportal.