דו"ח המשקיעים של IVC, גורניצקי ו-KPMG למחצית הראשונה של 2024 מצביע על המשך מגמת ההאטה בגיוסי הון בקרנות הון סיכון ישראליות, מגמה שהחלה כבר ב-2023. במהלך המחצית הראשונה של השנה, עשר קרנות הון סיכון ישראליות גייסו סכום כולל של 554 מיליון דולר בלבד לקרנות חדשות. מתוך הסכום הזה, שתי קרנות גדולות – Red Dot Capital Partners ו-Vintage Growth Fund – גייסו 200 מיליון דולר כל אחת, שהיוו 73% מההון הכולל שגויס.

שיפור מסוים נרשם בתחום קרנות ההשקעה האסטרטגיות, כששתי קרנות גייסו 600 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024 – עלייה של 64% לעומת 385 מיליון דולר בשנת 2023. עם זאת, הנתון רחוק משיאי 2022, אז גייסו שש קרנות סכום כולל של 2.47 מיליארד דולר.

לפי הדו"ח, ההון הפנוי להשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות (Dry Powder) נכון לאוגוסט 2024 עומד על כ-10.2 מיליארד דולר, כאשר כ-2.4 מיליארד דולר מיועדים לחברות חדשות וכ-7.8 מיליארד דולר יוקצו לחברות קיימות בפורטפוליו.

בן קליין, מנכ"ל IVC, מציין כי "הפעילות בשוק משקפת תקופה מאתגרת עבור קרנות הון סיכון ישראליות. אמנם סך ההון שגויס ירד בהשוואה לשנים קודמות, אך השוק נותר עמיד עם הון פנוי משמעותי להשקעות. המשקיעים צפויים להתמקד בחברות הפורטפוליו ולהיות סלקטיביים יותר בבחירת חברות חדשות להשקעה."

היקף ההשקעות של משקיעים מוסדיים ישראלים במחצית הראשונה של 2024 ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז 2020, עם 40 מיליון דולר ב-13 סבבים בלבד, לעומת 158 מיליון דולר ב-2023.

קרן ההון סיכון OurCrowd הובילה את הדירוג של הקרנות הפעילות ביותר בישראל עם 16 השקעות חדשות במחצית הראשונה של 2024.

לקריאה נוספת של הדו"ח המלא והעמקה במגמות השוק, ניתן לבקר באתר IVC.

הפוסט האטה בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות נמשכת במחצית הראשונה של 2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח המשקיעים של IVC – גורניצקי – KPMG לשנת 2023 בוחן את המגמות בפעילות המשקיעים בהיי-טק הישראלי. הדו"ח מנתח את הפעילות של גיוסי קרנות הון סיכון ישראליות, זמינות ההון למיזמי טכנולוגיה מקומיים (Dry Powder), פעילותן של קרנות הון סיכון זרות, משקיעי הון סיכון תאגידיים ומשקיעים זרים וישראלים, ומשקיעים מוסדיים ישראלים.

על-פי ממצאי הדו"ח, בישראל פעילות 226 חברות ניהול קרנות הון סיכון (MCs), מתוכן ל- 24 חברות הניהול הגדולות (המנהלות סכום העולה על 500 מיליון דולר), יש סכום כולל המוערך ביותר מ- 29 מיליארד דולר.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "בתגובה לממצאי הדו"ח ולמגמות השליליות של השוק בשנת 2023, רשות החדשנות השיקה יוזמות אסטרטגיות במטרה להגדיל את ההון הזמין. תוכנית המסלול המהיר, הזרימה 400 מיליון שקל לחברות בעלות נכסים טכנולוגיים ועסקיים, עם אופק שרידות ( (Runway קצר. בנוסף, רשות החדשנות גם השיקה לאחרונה את קרן הזנק שתשקיע בעתיד הקרוב 500 מיליון שקל במאה סבבי השקעה בחברות הנמצאות בשלבי גיוס מוקדמים (Pre-Seed, Seed, Round A). כמו כן, בעתיד הקרוב נשיק את קרן יוזמה 2.0, שתתמרץ משקיעים מוסדיים ישראלים להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות, עד להשקעה כוללת של 4 מיליארד שקל בשנים 2024-2025".

גיוסי קרנות הון סיכון ישראליות

במהלך שנת 2023, רק 21 קרנות הון סיכון ישראליות הצליחו לגייס 1.52 מיליארד דולר. הסכום הכולל שגוייס משקף ירידה של 74% בהיקפי ההון, וירידה של 66% במספר הקרנות, בהשוואה לשנת 2022. הסכום שגויס הוא הנמוך ביותר מאז 2015, בעוד שמספר הקרנות שגויסו דומה לאלו של השנים 2015 ו-2017.

שלוש קרנות הון סיכון ישראליות (Qumra Capital IV, TLV Partners V, Viola Growth IV) גייסו סכום העולה על 200 מיליון דולר כל אחת. הסכום הכולל שגוייס בידי קרנות אלו מהווה 51% מסך ההון הכולל.

זמינות הון

בשנת 2023, קרנות הון סיכון ישראליות הקצו 1.14 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות. זהו הסכום הנמוך ביותר מאז שנת 2015, כך על-פי מודל המדידה של IVC המנתח הקצאות קרנות הון סיכון ישראליות ואת ההון הפנוי להשקעה.

הון פנוי להשקעה (Dry Powder)

לפי דו"ח המשקיעים, לקרנות ההון סיכון הישראליות נותרו כ- 10.08 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות. כ- 2.38 מיליארד דולר (24%) זמינים להשקעות בחברות חדשות, בעוד ש- 7.7 מיליארד דולר (76%) מוקצים להשקעות המשך בחברות פורטפוליו.

עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בגורניצקי :GNY- "ישנן ירידות בשווי חברות סטארט-אפ ישראלית, שהופכות אותן אטרקטיביות יותר למשקיעים. קרן ההזנק שהושקה לאחרונה על ידי רשות החדשנות תשקיע כ- 500 מיליון שקל בחברות  בשלב ה- Seed. שני גורמים אלה מובילים לציפייה, שחלק משמעותי מ- 10.08 מיליארד דולר הזמינים להשקעה על-ידי קרנות ההון סיכון, יושקע בזמן הקרוב." לנדרס הוסיף כי: "השיפור המסתמן במגזר הטכנולוגיה בארה"ב צפוי אף הוא להשפיע לטובה על היקפי ההשקעות בחברות הטכנולוגיה בישראל".

משקיעים מוסדיים ישראלים

הקצאות ההון של משקיעים מוסדיים ישראלים בהיי-טק המקומי הסתכמו ב- 143 מיליון דולר בשנת 2023, ירידה חדה של 70% מ- 486 מיליון דולר בשנת 2022. מספר העסקאות שנעשו על ידי המשקיעים הישראלים ירד ב- 55% בהשוואה לשנת 2022.

(*מספר זה יכול להשתנות כשיפורסמו הדוחות הסופים של פעילות המוסדיים לשנת 2023)

דינה פסקא רז, שותפה, ראש תחום טכנולוגיה, KPMG ישראל: "אין ספק שעבור תעשיית ההיי-טק בכלל וההון סיכון בפרט שנת 2023 היתה שנה מורכבת, בראש ובראשונה בשל השינוי הדרמטי בתנאים המקרו כלכליים, שהשפיעו באופן רוחבי וגלובלי. יחד עם זאת חברות הטכנולוגיה הישראלית, וכלל האקוסיסטם שכולל קרנות ומרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות, גילו חוסן ועמידות יוצאי דופן אל מול האתגרים העצומים בפניהם ניצבו". לפי פסקא רז: "חשיבות סכומי הגיוסים וסבבי ההשקעה ברורה,  אך קיימים פרמטרים נוספים שמעידים על עוצמתו של ההיי-טק המקומי. בכדי למנוע בריחת ידע מישראל, לשמור, להעצים את יסודותיה החזקים של התעשייה המקומית, יש לוודא כי ינתנו תמריצים הולמים ליזמים שיקימו חברות שהמטה והקניין הרוחני שלהם בישראל".

קרנות ההון סיכון הפעילות ביותר

ניתוח פעילותן של קרנות ההון סיכון בהשקעות חדשות (ראשונות) חשף חשף ירידה בולטת בהיקף פעילותן של קרנות הון סיכון זרות. בשנת 2023, סמסונג נקסט (13), Longevity Venture Partners (7) ו-NFX (6) הובילו במספר ההשקעות הראשונות. בשנת 2022, ארבע קרנות זרות ביצעו  מעל 12 השקעות ראשונות כל אחת.

קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות ביותר בשנת 2023 היו המיקרו-קרן Fusion VC, (23), פלטפורמת ההשקעות OurCrowd (16) והמיקרו-קרן Fresh Fund (9).

הון סיכון תאגידי (CVCs)

על-פי דו"ח המשקיעים, בשנת 2023 ירדה פעילותן של קרנות הון סיכון תאגידיות בהיי-טק הישראלי. פעילות קרנות ה- CVC הישראליות כמעט הופסקה. Intel Capital ו- PayPal Ventures הובילו את רשימת ההשקעות הראשונות לשנת 2023 עם ארבע השקעות חדשות כל אחת.

בן קליין, מנכ"ל IVC: "האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי נאבק להתגבר על אחד המשברים הקשים ביותר בשלושת העשורים האחרונים. אנו ב-IVC מאמינים שמחקר מעמיק של נתוני המשקיעים משקף את האתגרים העומדים בפני היי-טק הישראלי ומציע הזדמנות ליצור דרכים חדשות שישמרו את מקומו הייחודי".

בשנת 2023 קרו המון אירועים שגרמו לירידה הזו, בראש ובראשונה הנסיון לשינוי המשטר וכתוצאה ממנו בין היתר גם הורדת דירוג האשראי של ישראל (הדוח של מודיס למשל התייחס לכך ישירות), וכמובן המלחמה.

הפוסט קרנות הון סיכון ישראליות גייסו את הסכום הנמוך ביותר מאז 2015 – צלילה של 73% בגיוסי קרנות בהשוואה לשנת 2022 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההשקעות בהיי-טק הישראלי המשיכו במגמת הירידה מ-2022, עם גיוסים של 1.72 מיליארד דולר ב-105 סבבים, ירידה של 70% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וכמעט 80% לעומת הרבעון הרביעי של 2022 כלומר עצירה כמעט מוחלטת. מחברי הדוח מציינים כי שלוש עסקאות ענק (מעל ל-100 מיליון דולר כל אחת), שתרמו 38% מסך הגיוסים. עסקאות אלו כוללות השקעה של 300 מיליון דולר ב-Wiz, מיליון דולר, השקעה של 250 מיליון דולר ב-eToro ו-110 מיליון דולר ב-Via. כזכור חברת וויז הודיעה כי הכספים יופקדו עד לשימוש בהם בבנקים אמריקנים ולא בבנקים הישראלים.

סבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed, Seed , A) הסתכמו ב-531 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, ירידה של 62% לעומת ההון שגויס בסבבים מסוג זה ברבעון הראשון של 2022. השינוי במגמה, שזוהה לראשונה ברבעון הרביעי של 2022, מנוגד למגמה שראינו במשך רוב 2022, בה הסבבים המוקדמים נראו אטרקטיביים יותר עבור המשקיעים. השקעות מסוג סיד ירדו יותר מהשאר, לאחר שאיבדו 40% בהיקף ההון המגויס לעומת הרבעון הרביעי של 2022.היקף הגיוסים בשלבים המוקדמים צנח ברבעון הראשון בהמשך לירידה בסבבי גיוס מתקדמים יותר אשתקד. הסכום שגויס בסבבי הסיד צנח ב-50% ברבעון הראשון בהשוואה לרבעון הראשון של 2022. ברבעון הראשון הושלמו 23 אקזיטים (21 מיזוגים ורכישות ו-2 הנפקות), שהסתכמו בסך 1.087 מיליארד דולר.

קרנות הון סיכון זרות חזרו להעדיף השתתפות בגיוסים ראשונים (First Investments) על פני גיוסי המשך (Follow-On). הכסף הגדול של ההיי-טק הישראלי, לפחות כרגע, בעמדת המתנה.

פעילות קרנות הון סיכון זרות

קרנות הון סיכון זרות זו הקבוצה המשפיעה ביותר על מימון הפעילות של ההיי-טק הישראלי. עם העליה בשווי החברות החל מ-2018 ומגפת הקורונה, קרנות אלו הגדילו את השתתפותן בסבבי המשך, בהתאם לצרכים של חברות הפורטפוליו. המגמה הזו השתנתה במהלך 2022, וברבעון הראשון של 2023 קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות ביותר השתתפו באופן משמעותי יותר בהשקעות ראשונות. המשמעות היא שקרנות אלו מתרכזות יותר בעסקאות טובות מזדמנות, ומתרחקות מעסקאות עם חברות פורטפוליו שגייסו בעבר בשווי גבוה, כך שהכסף הגדול של עסקאות המשך בסבבים מאוחרים נמצא בעמדת המתנה. 

תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק: "השנה החלה בהאטה משמעותית בהשקעות, הן במספר העסקאות בשוק והן בנפחן. בנוסף לכך, אנו רואים ש-38%, נתח משמעותי מההשקעות ברבעון, הגיע למספר מצומצם מאוד של חברות. ניכר כי המשקיעים והקרנות נמצאים עדיין מהססים בביצוע השקעות וכן בביצוע עסקאות מיזוג ורכישה. זאת, ככל הנראה כדי לבחון כיצד תתפתח הכלכלה העולמית והאם יהיה שינוי בשווין של החברות באופן שמשקף טוב יותר את המצב הנוכחי. אנו צופים כי במחצית השנייה של השנה נתחיל לראות התחדשות של פעילות והתייצבות שתביא בטווח הארוך יותר לצמיחה מחודשת".

מריאנה שפירא, אנליסטית בכירה ב-IVC, מציינת, כי "הירידה בפעילות בשוק ההיי-טק הישראלי בתחילת 2023 ממשיכה את המגמה מהמחצית השניה של 2022, ומשקפת את הטלטלה בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים. היקף ההון שהגיע ממקורות זרים ומספק את עיקר התמיכה הפיננסית לחברות סטארט-אפ ישראליות צנח, חברות חוו צמצום משמעותי בגיוסים מצד המשקיעים הקיימים, ומספר החברות הצעירות שהצליחו לגייס הון פחת משמעותית. לצד זה, גם המגמה של עסקאות הענק משקפת ירידה משמעותית לעומת השנים הקודמות, ומובילה אותנו לתחזית צנועה לשנת 2023, במידה והתנאים והמגמות לא ישתפרו"

הפוסט ירידה של 70% בהשקעות בהייטק הישראלי ברבעון הראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי חברת המחקר IVC, ההשקעות האירופאיות בשנת 2022 בישראל (כולל השקעות מבריטניה ומשווייץ) עמדו על סך של מיליארד ו-660 מיליון דולר. מספר העסקאות בהן היה מעורב כסף אירופאי עמד על 239. סך הכסף שגייסו סטארטאפים ישראלים ב- 2022 ממקורות אירופאיים עמד על כ-10% מסך ההשקעות שגויסו בישראל.

נתוני IVC מגלים כי שנת השיא בגיוסים מאירופה הייתה 2021 – בה סך ההשקעות עמד על 2 מיליארד ו-141 מיליון דולר. בהתאם למגמה העולמית, סך ההשקעות מאירופה ירד אף הוא ב-2022, אולם המגמה ארוכת הטווח של ההשקעה הממוצעת על ידי ׳ישות׳ אירופאית עלתה מ- 3 מיליון דולר לעסקה ב-2018, ל 4.65 מיליון דולר בשנת 2022 – עליה של 55%.

הנתונים מתפרסמים לקראת כנס Europe Days 2023, שיתקיים ב-21 במרץ בתל אביב ויפגיש סטארטאפים ישראלים עם משקיעים בולטים בזירה האירופית. הכנס שזו השנה ה-9 לקיומו, יציע פגישות עסקים לחברות הישראליות עם משקיעים וחברות אירופאיות מובילות מגרמניה, שוויץ ואוסטריה.

על פי IVC, בין הגופים שמובילים במספר ההשקעות בין השנים 2018-2022 בולטים מועדון אנג׳לים מלוכסנבורג, La Maison Compagnie d’investissement, שביצע 50 השקעות בהייטק הישראלי וקרנות ההון סיכון Target Global מגרמניה שהשקיעה ב- 45 חברות ו-LocalGlobe האנגלית שהשקיעה ב- 37 חברות ישראליות.  

עוד עולה מהנתונים כי במהלך 2022 נרכשו על ידי גופים אירופאים 9 חברות סטארטאפ ישראליות בסכום של שני מיליארד ו- 336 מיליון דולר – לעומת 29 עסקאות שבוצעו בשנת 2021 – בהיקף של שני מיליארד ו-131 מיליון דולר. העסקה הגדולה בעשור הנוכחי הייתה ב- 2021 – בה נרכשה XM Cyber של תמיר פרודו ונעם ארז ב- 700 מיליון יורו על ידי קבוצת שוורץ הגרמנית – קבוצת קמעונות גרמנית גדולה עם מחזור של למעלה מ- 133 מיליארד יורו בשנה.

בישראל פועלים כיום 66 גופי השקעות אירופאיים, מתוכן 36 ממדינות האיחוד, 10 משווייץ ו-20 מבריטניה, הכוללים קרנות הון סיכון, בנקי השקעות, קרנות פרטיות וסוכנויות השקעה ממשלתיות. בין הקרנות הבולטות עם משרדים בארץ הן ניתן למצוא את Target  Global, שהוקמה מברלין על ידי זוג הישראלים ירון וולר ושמואל חפץ, כיום לקרן משרדים גם בלונדון וישראל והיא מנהלת כ- 1.5 מיליארד אירו, את DTCP, קרן ההשקעות של דויטשה טלקום שמנהלת כמיליארד אירו וכבר השקיעה בלמעלה מ- 10 סטארטאפים ישראלים ואת Direct Round הישראלית שבאמצעות שותפיה האירופאים השקיעה ב- 13 סטארטאפים עד כה.

לדברי גילי צגלה, מנכ״ל Novawind ויזם Europe Days, מגמת ההשקעות והעניין בשוק הישראלי מצד גופי השקעה אירופאיים, כמו גם חברות ענק, רק ילך ויגבר בשנה הקרובה. “החברות והמשקיעים מאירופה נמצאים כיום בנקודה בה הם חייבים להסתכל החוצה למקומות כמו ישראל, שתספק להם מה את שעסקים בכל העולם מחפשים: חדשנות, מוצרים חדשים ומודלים עסקיים מנצחים ואלה לא הולכים להיעלם מכאן”, אומר צגלה.

כדוגמאות לעמדתו מביא צגלה את Swisscom Ventures – שאחד השותפים הבכירים שלה, אלכסנדר שלאפר (Alexande Schlaepfer) ישתתף בכנס. הקרן מושקעת כבר ב- CatoNetworks של שלמה קרמר, כמו גם ב- Fireblocks וב- Securithings וחברת Swisscom עצמה גם עובדת עם מוצרים ממספר גדול של חברות ישראליות.

גם ענק הקמעונאות הגרמני Rewe  שהקים בשיתוף עם הסטרטאפ הישראלי Trigo Vision את הסופרמרקט האוטומטי הראשון בגרמניה, שולח לישראל את נציג החברה, קארים חביבי (Karim Habibi) לחפש אחר פתרונות דיגיטליים ליישום בחנויות הרשת בגרמניה. החברה פועלת גם כמשקיע במסגרת שיתופי הפעולה שלה עם סטרטאפים ישראלים.

דוגמאות מוצלחות אחרות לא חסרות, מדגיש צגלה: ״דוברים ונציגים נוספים שיגיעו לכנס כוללים את מנכ״ל SpeedInvest האוסטרית אוליבר הולה (Oliver Holla), אחת מקרנות ה- Early Stage  הגדולות באירופה (שהשלימה לאחרונה גיוס של 500 מיליון יורו) שמחפש עוד השקעות בישראל, כשהקרן כבר מושקעת במספר סטרטאפים ישראלים, רנה אוברמן (Rene Obermann) מנכ״ל Warburg  Pincus אירופה, קרן ה- Private Equity  שהשקיעה מאז הקמתה כ- 100 מיליארד דולר – כולל בישראל (היא בעלי מקס בישראל ומושקעת גם במספר סטארטאפים כגון MDclone, ו- Trax, אולף קוך (Olaf Koch), מנכל ומייסד קרן ההשקעות Zintinus  המתמחה בפודטק וקמעונות, ועד לפני שנה וחצי מנכ״ל רשת הקמעונות הגרמנית Metro וגדי תורן, מנהל את קרן ההשקעות של רוברט בוש בישראל (גודל הקרן כמה מאות מיליוני יורו) שהשקיעה כבר בכ- 20 סטרטאפים ישראלים עד היום.״

לדברי גיא הולצמן, מנכ"ל IVC: "הפעילות של גופי השקעה אירופאיים בישראל מתקדמת בהדרגה. היקף ההשקעות שמגיע מגופים אירופאיים עולה במשך השנים. אומנם, הכספים מאירופה עדיין נמוכים משמעותית לעומת ארה"ב, אך הסכומים כבר יציבים מעבר לרף המיליארד דולר. אנו רואים משקיעים אירופאיים לוקחים חלק גדול יותר בחברות שמבצעות גיוסים משמעותיים וגם גיוסים בעלי משמעות אסטרטגית. ההתקדמות ניכרת גם בסוג המשקיעים וכוללת כספים מגופים פיננסיים שנחשבים לגדולים בעולם בתחום ההון סיכון וניהול ההשקעות".

הפוסט IVC: סטארטאפים ישראלים גייסו בשנת 2022 ממקורות אירופיים 1.66 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההיי-טק הישראלי סיים את השנה עם היקף ההשקעות השני הגבוה ביותר מאז 2015 – 15 מיליארד ד' ב-663 סבבים. כך עולה מדוח ההיי-טק של IVC ולאומיטק. ההיי-טק הישראלי סיים את השנה עם היקף ההשקעות השני הגבוה ביותר מאז 2015, ברמה דומה לשנים 2018-2019 אך מדובר בירידה של 42% לעומת 2021 שפורסם אתמול.

הרבעון הרביעי המשיך את מגמת הירידה שנראתה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, עם סך השקעות של כ-2 מיליארד דולר ב-121 סבבים

בהשוואה לרבעון הרביעי של 2021: מספר העסקאות גדול כמעט בחצי, אך כמות הכסף פחתה משמעותית. כלומר, גודל הסבבים התכווץ

סך ההכנסות מסבבי הענק (מעל 100 מיליון דולר כל אחד) ירדו לסדר הגודל של 2018 – 2019, עם 36 סבבים שהתבצעו במשך השנה, ותרמו 39% מסך ההון שהושקע במהלך השנה, לעומת 54% ב-2021

סכום הכסף המושקע בסבבי Seed שומר על יציבות יחסית לעומת ירידה חדה בסכומי הכסף שהושקעו בסבבי A לאורך השנה, כך שברבעון הרביעי סך השקעה בסבבי A קרוב לסך ההשקעה בשלבי Seed.  101 עסקאות המיזוג והרכישה הסתכמו ב-12.7 מיליארד דולר

IVC מעריכה שבשנה החולפת הוקמו 709 חברות ברבעון הנוכחי נוצרו 2 יוניקורנים, סה"כ נוצרו 23 יוניקורנים השנה.

תימור ארבל סדרס, מנכ"לית לאומיטק: "נדרש שינוי כיוון כדי שהיי-טק הישראלי ינוע מחדש. הנתונים מלמדים כי ב-2022 מספר הרכישות שבוצעו הוא הנמוך ביותר מ-2014, בנוסף אנו עדים לירידה החדה בסכום שהושקע בסבבי A. כל אלו הם סימנים לקריאה לפעולה.

אנו צופים שבמחצית השנייה של 2023 תהיה פעילות ערה של מיזוגים ורכישות. על החברות והמשקיעים להסתכל באופן מפוכח על עתידן במציאות הנוכחית ולקבל החלטות אסטרטגיות אחראיות ובמועד המתאים. להערכתנו, רכישות אלו יתבצעו על ידי חברות הייטק בשלבים מתקדמים יותר ועל ידי גופי PE וימומנו  ביעילות על ידי שילובי הון וחוב. אנחנו מקווים לראות רוכשים ישראלים נהנים מההזדמנויות הללו ולא רק גופים זרים".

עוד מוסיפה ארבל סדרס, כי "מספר סבבי סיד לעומת פרה-סיד הולך וגדל לאורך השנים ולראשונה משתווה  ב-2022. מעניין יהיה לראות בשנה הקרובה את התפתחותן של החברות החדשות שיוקמו. האם היזמים שגדלו בתקופת השפע יידעו להקים חברות רזות עם פחות גיוסי פרה-סיד, או שנראה פחות יזמים שיכולים להקים חברות ללא גיוס ראשוני או בתקציב נמוך".

גיא הולצמן, מייסד משותף ומנכ"ל IVC: "אנחנו מאמינים שב-2023 ימצא מחדש שווי משקל בין משקיעים לחברות באקו סיסטם של ההיי-טק הישראלי. זה אך מציאותי לצפות שהתהליך הזה יכלול תופעות לוואי לא נעימות, והשנה הקרובה תהיה שנה קשה עבור חברות סטארט-אפ רבות. עם זאת, ללא משבר כלכלי גדול או שינוי משמעותי במפה הגיאו-פוליטית, נתוני IVC תומכים בכך שנראה חזרה לצמיחה בהון שמוזרם להיי-טק המקומי במהלך החצי השני של השנה הקרובה".

עדרר חדי הקרן של ההיי-טק הישראלי, היה הקורבן העיקרי של השינוי בשווקים הפיננסי. ברבעון הרביעי רק שתי חברות חדשות הגיעו לרף השווי של מיליארד דולר, בהמשך לאחת בלבד ברבעון השלישי. המספר הכולל של חדי קרן חדשים שנה הקודמת הגיע ל-23, מעט יותר מחצי ממספר חדי הקרן החדשים ב-2021, אך עדיין גבוה משמעותית מכל שנה אחרת.

סבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed, Seed , A) הסתכמו ב-4.41 מיליארד דולר ב- 2022, גבוה ב-11% לעומת ההון שגויס בסבבים מסוג זה ב-2021. המספרים המרשימים האלו, הינם בעיקר בזכות הפעילות במחצית הראשונה של השנה, שתרמו 67% מסך ההשקעות שהתבצעו ב-2022 בסבבים המוקדמים (הסכום הגבוה ברבעון השני הוא כתוצאה מסבב גיוס ראשון של חברת Ultima Genomics בגובה של 600 מיליון דולר). בחצי השני של 2022 המספרים היו פחות משמעותיים וסבבים מסוג A ו-Seed שיקפו מגמת ירידה לעומת החצי הראשון ו-2021.

הירידה בסכום ההשקעות הזרות היתה אחראית לרובה של הצניחה בהיקף ההשקעות ב-2022. עם זאת, בגיוסי ה-Seed, המשקיעים המקומיים היו המקור המרכזי למגמת הירידה שניכרה בחצי השני של השנה.

אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות

120 אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות התבצעו ב-2022 והסתכמו ב- 20.6 מיליארד דולר. בנטרול מגה-רכישה – של טאואר ע"י אינטל תמורת 5.8 מיליארד דולר (העיסקה טרם הושלמה), סך הרכישות והמיזוגים שהתבצעו בתקופה זו הסתכמו בכ-12.7 מיליארד דולר, בהשוואה ל-177 רכישות בהיקף של 11.96 מיליארד דולר שהתבצעו ב-2021. סך היקף הרכישות קפץ בעיקר תודות לעסקת הרכישה של איירון סורס ע"י Unity ב-4.4 מיליארד דולר.

רק 13 הנפקות ראשוניות (IPO) התבצעו ב-2022, שגייסו כ-1.17 מיליארד דולר, ירידה משמעותית לעומת 75 הנפקות ראשוניות שגייסו כ-10 מיליארד דולר ב-2021.

הקמת חברות הייטק חדשות

בעוד שהמספר הסופי של כמות חברות הסטארט-אפ שהוקמו במהלך 2022 אינו סופי, IVC מעריכה כי 709 חברות הוקמו ב-2022 (המספר עשוי להתעדכן במשך השנה הקרובה בעד 10% כלפי מעלה),  בהמשך ל-774 חברות שהוקמו ב-2021.

הפוסט ההיי-טק הישראלי סיים את השנה עם היקף ההשקעות השני הגבוה ביותר מאז 2015 – 15 מיליארד ד' ב-663 סבבים. הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות ההייטק הישראליות גייסו בשנת 2022 סכום עתק של כמעט 15 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים שפרסמה השבוע חברת המחקר IVC. לפי IVC, התקיימו בשנה החולפת 669 עסקאות.תונים אלה נמוכים מאלו של 2021 שהיתה שנת שיא שבה גייסו החברות כמעט 26 מיליארד דולר ב-778 עסקאות, אבל גם כך, 2022 היתה השנה השניה הכי מוצלחת להייטק הישראלי .

השנה נרשמו 120 אקזיטים לחברות טכנולוגיה ישראליות בסכום מצרפי של 20.6 מיליארד דולר, שוב ירידה יחסית לשנה שעברה עם 23.6 מיליארד דולר ב-262 עסקאות.

נתונים אלה מפתיעים לנוכח אווירת המשבר הכלכלי העולמי וגלי פיטורין גדולים בחברות רבות, אולם ייתכן שמדובר רק בשינוי סדרי עדיפויות של משקיעים.  עם זאת המגמה הזו התחילה במפתיע במהלך השנה וייתכן שנראה את השפעתה בשנת 2023.  יש שני גורמים שהתפתחו במהלך השנה שעלולים להשפיע עוד יותר בעתיד – חוק השבבים האמריקני ושורה של תקנות נוספות החלו להגביל את סחר השבבים בין ארה"ב לסין. סין עצמה כשוק צרכני נפגעה אף היא בשל מגבלות קורונה נוקשות שבימים אלה מוסרות בבת אחת מבלי שהאוכלוסיה התחסנה כראוי (החיסונים הסיניים היו חלשים יותר מאלו המערביים).

מגמות שישפיעו באופן חיובי הם היציאה מהמשבר של ענף הרכב, והצמיחה המתמדת של תכולת האלקטרוניקה בכל מכונית הן בשל המעבר לרכבים חשמליים והן בשל הגברת הסיוע לנהגים לקראת נהיגה אוטונומית אם כי זו עדיין לא  קרובה כפי שחשבו.

הפוסט חברות ההייטק הישראליות גייסו בשנת 2022 סכום עתק של כמעט 15 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022, חברות היי-טק בישראל גייסו 12.3 מיליארד דולר ב-538 סבבי גיוס. ברבעון השלישי של השנה, גויסו 2.6 מיליארד דולר ב-143 עסקאות. המספרים שלושת הרבעונים הראשונים מראים את היקף ההאטה בהשקעות, שמגיעה כמעט לכל חלקה בכלכלת ההיי-טק המקומית, מלבד בסבבי הגיוס המוקדמים.

תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק: "הדוח הרבעוני מעיד על כך שהמציאות לא התייצבה ואנו עדיין פועלים תחת אי ודאות גדולה. עדיין לא בוצעו גיוסי המשך קובעי שווי בחברות שגייסו ב-2021, ומעניין יהיה לראות האם "משבר המכפילים" מתפתח למשבר ריאלי בתוצאות העסקיות של החברות. משבר כזה עלול להתרחש גם במקרה של כניסה למיתון עמוק וגם בשל קושי של החברות להתאים את עצמן לתנאי השוק"

בנוסף, מחדדת ארבל-סדרס את ההבחנה בין Startup nation ל-Scaleup nation. לדבריה, "בעוד שניסיון העבר המצטבר של תעשיית ההייטק – הנהלות ומשקיעים כאחד – גרר תגובה מהירה לשינויי השוק בסטארטאפים, עולם ה-Scale up הישראלי הוא עדיין חדש. החברות הללו הן חלוצות גם בהתמודדותן עם שינויי שוק כמו אלו שאנו חווים היום. השוק עוקב בדריכות אחרי ביצועי חברות ה-Scale up, ומחכה לראות תוצאות להשקעות הגדולות בשוויים הגבוהים שבוצעו ב-2021".

מריאנה שפירא, אנליסטית בכירה ב-IVC, מציינת, כי "ההתדרדרות המהירה בשווקי ההון הבינלאומיים המשיכה להשפיע על ההיי-טק הישראלי גם ברבעון השלישי. מהצד החיובי, שווים גבוהים באופן חריג של חברות שנוצרו בשנה הקודמת ירדו משמעותית בתשעת החודשים בראשונים של 2022 והערכים חזרו לטווחים יותר ממוצעים לעומת השנים האחרונות.

אך המחיר כלל יציאה מהירה של משקיעים זרים מהשוק הישראלי, מה שמשפיע לרעה על היקף הנזילות הזמין לחברות בצמיחה. כרגע ישנה אי ודאות גבוהה כיצד תראה המשך השנה וכן לגבי 2023, אך כל עוד היקפי הפעילות וגיוסי ההון של חברות בשלבים ראשוניים לא נפגעה, ניתן להיות אופטימיים לגבי תפקוד ההיי-טק המקומי בתקופה הנוכחית."

ברבעון השלישי של השנה התבצעו 15 השקעות גדולות, מעל ל-50 מיליון דולר כל אחת, שהיו אחראיות על 50% מסך הסכומים שגויסו בתקופה. המגה עסקאות, שגבוהות מ-100 מיליון דולר כל אחת, צנחו ל-3 בלבד ברבעון השלישי, ותפסו כ- 20% מסך ההון שגויס ברבעון, נמוך משמעותית משיעור של 53% מסך ההון שגויס ברבעון המקביל בשנת 2021.

סבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed, Seed , A) הסתכמו ב-0.88 מיליארד דולר ב-Q3/2022, נמוך במקצת לעומת הרבעון הקודם, אך בדומה לרבעון המקביל אשתקד. הנתונים של סבבי הגיוס המוקדמים אינם מראים שינוי שלילי במגמה, ואף מספקים זוויות ראיה חיוביות לגבי ההשקעות בשלבים המוקדמים, לדוגמא המשך העלייה בהשקעה החציונית בסבבי ה-Seed. 

ברבעון השלישי של 2022, רק חברה אחת הצטרפה למועדון חדי הקרן (Unicorns) – חברות סטארט-אפ עם שווי של מיליארד דולר ומעלה כל אחת –בהמשך ל-20 חברות כאלו במהלך המחצית הראשונה של השנה. כ-470 מיליון דולר גויסו על ידי חדי קרן ברבעון השלישי ב-6 סבבים בלבד, בדומה למספרים בשנים 2018 – 2019.

אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות

100 אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות התבצעו בתשעת החודשים הראשונים של 2022 והסתכמו ב- 13.4 מיליארד דולר. בנטרול מגה-רכישה – של טאואר ע"י אינטל תמורת 5.8 מיליארד דולר (העיסקה טרם הושלמה), הרכישות שהתבצעו בתקופה זו הסתכמו בסך של 7.4 מיליארד דולר. רק 2 הנפקות ראשוניות (IPO) התבצעו ברבעון השלישי, עם שווי כולל – לאחר תחילת המסחר – של 61 מיליון דולר.

הקמת חברות הייטק חדשות

בעוד שהמספר הסופי של כמות חברות הסטארט-אפ שהוקמו במהלך 2021 – 2022 עדיין אינו סופי, IVC מעריכה כי 746 חברות הוקמו אשתקד (המספר צפוי להתעדכן בהמשך השנה הקרובה בעד 10% כלפי מעלה) ו-580 חברות הוקמו עד כה בשנת 2022.

הפוסט חב'היי-טק ישראליות גייסו 12.3 מיליארד ד' מתחילת השנה, למרות ירידה של 30% זה הסכום השני בגובהו לתקופה כזו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אך בניגוד גמור להישגים המרשימים של חברות השבבים הישראליות (8 מתוך עשרת האקזיטים הגדולים בישראל מקורם בחברות הפאבלס המקומיות) כמות החברות החדשות הנולדות מדי שנה בתחום השבבים צנח בשנים האחרונות בצורה מדאיגה ותמוהה.

את מגמת הקיטון במספר החברות החדשות  ניתן לראות בכל מגזרי התעשיה עתירת הידע בישראל. עפ"י נתונים שנאספו ע"י חברת המחקר IVC – Online , בשנת 2017 הסתכם מספרן של חברות ההזנק ש"נולדו" באותה שנה ב-1,164 . שנה לאחר מכן ירד מספרן ל-1,025. מגמה זו אף המשיכה בשנים הבאות בקצבים הולכים וגדלים עד שהגיעה ל-558 חברות חדשות בלבד שנולדו בשנת 2021. מספר זה מייצג קיטון של 33% לעומת שנת 2020 אך קטן ביותר מחצי ( 52% ליתר דיוק)  ממספר החברות שהוקמו רק 5 שנים קודם לכן בשנת 2017. (ראו גרף מצורף).

בבואנו לבחון את מספר חברות השבבים שהוקמו בישראל באותה תקופה המספרים נמוכים בהרבה ואפשר לומר אפילו עגומים. מאז ומתמיד לא קמו בישראל חברות שבבים בסדרי גודל של מאות בשנה אך כאשר מספר החברות החדשות המוקמות בשנה יורד למספרים חד ספרתים יש מקום לדאגה. אם בשנת 2017 הוקמו 12 חברות חדשות הרי שב-2018 המספר ירד כבר ל-8 חברות בלבד וב-2020 צנח לשיא שלילי של 3 חברות בלבד! מספר זה מפתיע במיוחד לנוכח העובדה כי מגזר השבבים העולמי חווה בשנתיים האחרונות פריחה משמעותית עם ביקוש עולמי הולך וגובר שיצר מחסור גדול.

בשנת 2021 חלה עליה מזערית  מ-3 ל-4 חברות חדשות אך אם נקח בחשבון שבאותה שנה (2021) הוקמו בישראל 558 חברות חדשות הרי שלא מדובר אפילו באחוז אחד מסך החברות שהוקמו באותה שנה. (ראו גרף מצורף) . תעשיית השבבים הישראלית היא תעשיה מפוארת עם הצלחות כבירות. אין ספק שיש סיבות רבות לראות כאן כמות יוזמות חדשות גדולה בהרבה ונקווה שכך יקרה בשנים הבאות.

הפוסט בתוך 5 השנים האחרונות: צניחה של 75%! בכמות חברות השבבים החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממצאים עיקריים:

• פעילות ההשקעות בהיי-טק הישראלי במחצית הראשונה של 2022 הייתה מוצלחת מאוד – בקנה מידה היסטורי: גיוסים בהיקף של 9.8 מיליארד דולר ב-395 עסקאות.
• סבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed, Seed , A) היו במגמת עלייה במהלך H1/2022. ההשקעה החציונית בעסקאות מסוג זה טיפסה ל-5.6 מיליון דולר.
• 66 אקזיטים התבצעו ב- H1/2022, עם 9 הנפקות ראשוניות (IPO) ומתוכן שתי עסקאות SPAC. מספר האקזיטים כלל גם 56 רכישות.
• כ-700 חברות הוקמו בשנת 2021, ועל פי הערכות IVC – 458 חברות נוספות הוקמו במחצית הראשונה של 2022.
• בבחינת המגמה, היקף ההשקעות במחצית הראשונה ירד בכ-30% לעומת המחצית  השניה של 2021, לאחר עלייה רציפה מאז שנת 2016.
• התקבולים ממגה-עסקאות – כל אחת מעל 100 מיליון דולר– ברבעון השני של Q2/2022, נחתכו בשיעור של כ-70% לעומת מספרי השיא ברבעון הרביעי של 2021, והיו אחראיים לרוב הירידה בהיקפי ההשקעות בין H2/2021 ל-H1/2022.

במחצית הראשונה של שנת 2022, חברות היי-טק בישראל גייסו 9.8 מיליארד דולר ב-395 סבבים. ברבעון השני של השנה גויסו 4.12 מיליארד דולר ב-182 עסקאות. המספרים של המחצית הראשונה מרשימים, אך מספקים סימנים מובהקים של האטה בחלקים מכלכלת ההיי-טק הישראלית.

כך עולה מדו"ח ההיי-טק הרבעוני הוא דו"ח ראשון מסוגו הסוקר את כל פעילות ההיי-טק הישראלי: גיוסי הון, מיזוגים ורכישות, והפעילות בשוק ההון הציבורי. בדו"ח ניתן למצוא ניתוחים של השנה החולפת, טרנדים מובילים, ותובנות לקראת מה אנו הולכים בשנים הבאות.

נתוני הדו"ח לקוחים ממאגר המידע של IVC. הדו"ח מסכם פעילות של חברות היי-טק ישראליות או בעלות זיקה ישראלית בשנים 2015-Q1/2022. מספר העסקאות והיקפן עשוי להשתנות לאורך שנת הדיווח עקב עדכונים בזמן אמת של נתונים במאגר המידע.

לדברי גיא הולצמן, מנכ"ל IVC: " ששת החודשים הראשונים של 2022 מצאו את ההיי-טק הישראלי בנקודת פיתול בין הערכות שווי מוגזמות לבין סיכוי גבוה של שפל כלכלי עולמי. עם זאת, כלכלת ההיי-טק הישראלי סיימה את הרבעון האחרון בהצלחה. המספרים והסכומים של העסקאות לא השתנו הרבה ברמות היסטוריות, והירידה האינטנסיבית בהערכות השווי של חברות צמיחה גבוהה הותאמו היטב למגמה בוול סטריט. בחודשים הבאים נראה כיצד המצב בשווקים הפיננסיים ישפיע על חברות בשלבים מוקדמים יותר".

תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק: "בחודשים האחרונים אנחנו עדים לתהליכים שבסופו של דבר יובילו להתנהלות כלכלית בריאה של ענף ההיי-טק בהיבט של מכפילי ההון ומיקוד החברות בצמיחה, במקביל ליעילות תפעולית וגיבוש מודל עסקי מבוסס. חברות בוגרות שיתנהלו על פי עקרונות אלו יצלחו את האתגרים ואף יצליחו לבצע סיבובי גיוס נאים".

לדברי ארבל-סדרס, "בהתאם לנתוני הדוח, 90% מהנפילה ברמות הגיוסים נובעת מגיוסים הגבוהים מ-50 מיליון דולר. גיוסים מתחת ל-50 מיליון דולר נותרו יציבים יחסית, בהשקעות כוללות של בין 1.5 מיליארד דולר ל-2 מיליארד דולר לרבעון בשמונת הרבעונים האחרונים. נתון זה מוכיח כי יש חברות טובות שמצליחות להמשיך ולגייס בשוויים ריאליים. במקביל, המציאות מחייבת אותן לבצע שינויים מהירים, בין השאר בהתייעלות, כדי לשמר לאורך זמן רב יותר את קופת המזומנים שברשותן."

עוד מציינת ארבל-סדרס, כי "הביקוש למוצרים טכנולוגיים ממשיך להיות יציב בכל התחומים. הנתונים מראים כי המשקיעים ממשיכים להשקיע בחברות צעירות ברמות דומות. עבור יזמים המצויים בשלב הראשוני אין ספק שמדובר בהזדמנות. יש להם סיכוי טוב לבצע גיוסים ריאליים, אם ישכילו לבנות חברות מבוססות מוצר אטרקטיבי יחד עם מודל עסקי אמיתי".

במחצית הראשונה של 2022 , התבצעו 27 מגה-עסקאות של יותר מ-100 מיליון דולר כל אחת, שהיו אחראיות על 41% מסך הסכומים שגויסו בתקופה. התקבולים מהמגה עסקאות נפלו ביותר מ-50% בין H2/2021 ל-H1/2022 ומשקפים את השינוי בתחושות המשקיעים כלפי חברות בשווי גבוה. שינוי דומה בא לידי ביטוי בסבבי גיוס בינוניים – גבוהים, עם השינוי במגמת ההשקעות במהלך המחצית הראשונה של השנה.

סבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed, Seed , A) היו במגמת עלייה במהלך H1/2022. מספר והיקף ההשקעות בסבבי ה-Pre-Seed, Seed ו-A, שלא ירדו עד כה, תומכים בזווית הראיה האופטימית לגבי ביצועי ההיי-טק הישראלי ברבעונים הקרובים. ההשקעה החציונית בסבבים המוקדמים טיפסה כלפי מעלה בשני הרבעונים האחרונים, מוכיחה כי משקיעים עם חשיפה להון מוסדי (כגון קרנות הון סיכון), מוצאים עניין חדש בחברות בשלבים המוקדמים, על חשבון חברות הצמיחה המהירה בשווים גבוהים.

20 חדי קרן (Unicorns) חדשים – חברות סטארט-אפ עם שווי של מיליארד דולר ומעלה כל אחת – הצטרפו לקבוצה הזו במהלך H1/2022 . מספר החברות החדשות שהגיעו לאבן הדרך הזו ממשיך את קצב הצמיחה בחברות אלו מ-2021, אולם היקף ומספר סבבי גיוס של חדי הקרן הקיימים ירד משמעותית בשני הרבעונים האחרונים.

אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות

66 אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות התבצעו במחצית הראשונה של 2022 והסתכמו ב- 10.28 מיליארד דולר. בנטרול מגה-רכישה- של טאואר ע"י אינטל תמורת 5.8 מיליארד דולר, הסתכמו סך האקזיטים ב- 4.48 מיליארד דולר. הנפקות ראשוניות (IPO) ועסקאות SPAC ירדו משמעותית לעומת 2021 והסתכמו סה"כ ב- 9 עסקאות.

הקמת חברות הייטק חדשות

בעוד שהמספר הסופי של חברות הסטארט-אפ שהוקמו במהלך 2021 עדיין אינו סופי, IVC מעריכה כי כ-700 חברות הוקמו אשתקד. לגבי המחצית הראשונה של 2022, ההערכה היא כי כ- 458 חברות הוקמו בתקופה זו.

הפוסט חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 9.8 מיליארד דולר; סבבי הגיוס המוקדמים בעלייה אבל מתחילים לראות סימני האטה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

זאב הולצמן, מיסד גיזה הון סיכון וIVC

כיצד ישרוד ההייטק הישראלי את המיתון הכלכלי הנוכחי הגלובלי שאנו בתחילתו, הצניחות בשוקי ההון, בבורסות , בעיקר של חברות הטכנולוגיה. מה המשמעות לחברות סטארט-אפ בשלבי צמיחה שונים, לקרנות הון הסיכון הישראליות אשר בהתאם למאגר המידע IVC גיסו ב 5 השנים האחרונות,2017-2021, מעל 16 מיליארד דולר והמחזיקות "בהרבה" כסף פנוי להשקעות. מה המשמעות על הכלכלה בישראל בה משקל והשפעת סקטור ההייטק חשובים במיוחד .

לפני מספר שבועות שלחו קרנות סקויה, מהמובילות בעולם ו Y Combinator, הידועה בזכות השקעותיה הראשוניות בדרופבוקס וחברות בולטות נוספות, מכתב לחברות הסטארט-אפ ובו הם מזהירות אותם מפני המיתון וממליצות להתחיל מייד בתהליך קיצוצים והתיעלות , שימור ההון כדי להישאר בחיים לפחות שנתיים. מכתבים אלו מתבססים על ניסיונם רב השנים בהשקעות בהייטק, בהון סיכון .

נבחן האם אכן יש "הרבה "כסף פנוי להשקעות לקרנות הישראליות ולכן אין מקום לחששות, למיתון בסקטור ההייטק בישראל ואיתו לכלכלה. נבחן האם המצב בישראל דומה או שונה, כיצד תפעלנה ומה צריכות לעשות קרנות הון הסיכון הישראליות כדי לשמר את השקעותיהן ומה יעלה בגורל הסטרטאפים השונים, סקטור ההייטק למרכיביו והכלכלה כולה . בין היתר לעובדים שפתאום אין להם יכולת להיכנס להייטק.

כדוגמה, נבחן את הסכום הפנוי להשקעה של קרן הון סיכון טיפוסית שגיסה 100 מיליון דולר. אורך החיים של קרן הון סיכון ממוצעת הוא עשר שנים אך רק בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן היא מורשית לבצע השקעות ראשוניות חדשות ובמקביל כמובן גם השקעות המשך לחיזוק חברות הפורטפוליו הקיימות. בחמש השנים הנותרות הקרן תוכל להמשיך לבצע רק השקעות המשך. סך ההוצאה הישירה ודמי הניהול למנהלים של הקרן לאורך חייה הוא $20 מד, כ 20% מההון שגויס. מכאן שסך ההון הפנוי להשקעות ראשוניות והמשך הוא 80 מד, מתוכו ההקצאה להשקעות ההמשך היא של 50% ולכן נותרנו עם 40 מיליון דולר בלבד מתוך 100 מיליון הדולרים שגויסו במקור המיועדים להשקעות חדשות.

 כלומר אם קרנות ישראליות גייסו מיליארד דולר בשנה מסוימת רק כ 400 מד מתוכם מיועד להשקעות ראשוניות בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן, בממוצע כ-80 מד בכל שנה. מספר קטן של השקעות טובות ובתקווה גם יוניקורן אחד או יותר (כל המרבה הרי זה משובח) לאורך חיי הקרן, מוקדם ככל האפשר, אמורים לספק 80%-100% מסך תשואת הקרן. חלק מחברות הפורטפוליו צפויות להיסגר במהלך חיי הקרן. כ 20% מחברות הפורטפוליו תספקנה כ 80% מהתשואה וההחזרים למשקיעים של כל קרן ספציפית.

בהתחשב ברמת הסיכון בהשקעה והנזילות המוגבלת לאורך זמן אזי המשקיעים בהון סיכון מצפים, מקוים, לשיעור תשואה שנתית פנימית (IRR) של לפחות 20% שמשמעותה היא מכפיל של פי 6 על ההון שגויס, החזר הון בתוך עשר שנים של $600 מד ($100מדX6). אם הקרן תצליח להחזיר $600 מד תוך 6 שנים בלבד לחייה אזי ה IRR יהיה 35% . בניכוי דמי ההצלחה למנהלים של20% מסך הרווחים , אזי החזר ההון, הרווח למשקיעים בקרן יהיה $400 מד, תשואה נטו קטנה מ 20%. כמובן הכל תלוי במספר האקזיטים, תקופת הזמן ,גודלם, כאשר רצוי בעיקר הנפקות בנאסד"ק שם השווי מקסימלי.

אחרי הנפילות הגדולות בבורסות בעולם נעצר גל ההנפקות, חלון ההזדמנויות נסגר ונשאלת השאלה האם ניתן במצב כיום להגיע למכפיל הנדרש כדי להמשיך ולאפשר להגיע לאותן תשואות, תוצאות שראינו בשנים האחרונות?.

המשקיעים מצפים ממנהלי קרנות להתנהל אחרת בשעת "האטה", "משבר", "מיתון" או "תיקון" (בחרו בכינוי המועדף עליכם) בשוק, כלומר להאט היקף וקצב ההשקעות השנתי , לבצע הערכה מחודשת של סיכוני השוק, אסטרטגית ההשקעות, המגמות העדכניות, מצב חברות הפורטפוליו הקיימות, שימור ההון. המשקיעים למיניהם , מוסדיים,חברות, פרטיים, הן בקרנות והן ישירות בחברות, בלחץ ולפניהם אתגרים חדשים לאור השינויים בשוק. כאשר יורד גשם כולם נרטבים.

מנהלי הקרנות המקבלים דמי ניהול שנתיים יכולים להרשות לעצמם לעצור השקעות לתקופה של שנה ויותר לצורך הערכת מצב וביצוע התאמות ועדיין לשמר ולשמור על הצוות והידע. כלומר לקוות לשינוי במחזוריות הכלכלית, לחזרה לתקופת צמיחה וגידול שתאפשר בסופו של דבר לעמוד בציפיות להחזרים גבוהים. המשקיעים בהון סיכון הם רצי מרתון, תהליכי ההשקעה והבדיקות יהיו ארוכים ויסודיים יותר, והשוויים של החברות נמוכים משמעותית.

עיקר ההשקעות של קרנות הון הסיכון, בארה"ב ובישראל, תתמקדנה בהגנה, תמיכה ושמירה על החברות הקימות והצומחות, עם צוות ניהולי מנוסה ,מודל עסקי מוכח, מכירות, הון זמין לתקופה של לפחות שנחיים, ולא בחברות בשלבי ראשוניים של צמיחה (Seed, early stage ) בהם סיכוני ההשקעה גבוהים יותר משמעותית. יש לזכור כי למשקיעים הזרים המהווים את מרבית המשקיעים בארץ, הן ישירות בחברות והן בקרנות הישראליות, יש העדפות ל"עניי עירם". יש לצפות לירידה משמעותית בהיקף וקצב ההשקעות הצפוי בסקטור ההייטק בישראל, במספר והיקף האקזיטים, במספר החברות החדשות שתיווצרנה, לעליה משמעותית במספר החברות שתסגרנה ושעובדיהם יחפשו אלטרנטיבות. הביקוש לעובדים (של החברות הגדולות והסטארט-אפים) יקטן, וכן משכורות עובדי ההייטק. נחווה סגירה של קרנות שלא תצלחנה לגייס קרנות המשך.

 ההשלכה של המשבר הכלכלי העולמי על המשק בישראל ועל סקטור ההייטק תהיה גדולה ולמעשה רוחבית. עקב משקלו הגבוה ותרומתו של הסקטור ההייטק בארץ אזי השפעת המשבר בו תחריף את המיתון הכללי בישראל. האם האבטלה בהייטק תגדל? אמנם סביר להניח כי לרבים מהעובדים בעלי הניסיון תימצא תעסוקה אבל מה על האוכלוסיות שחשוב שתשתלבנה בהיי-טק? חרדים, ערבים, פריפריה? מה עם הפערים הכלכליים-חברתיים? . האם בשנתיים הקרובות נראה מגמה לפיה היקף התעסוקה בסקטור ההייטק עולה מ 10% לכיוון ה 15% כמתוכנן , כמוצהר, וכרצוי ?.

בנוסף, האם הסיכונים הפנימיים והגאו פוליטיים לפניהם עומדת ישראל (יציבות הממשלה, בטחון אישי, טרור, יוקר המחיה, שסעים בחברה, איראן, חמאס, חיזבאללה, אוקראינה -רוסיה, מיתון כלכלי עולמי, ריביות עולות, מחירי הנפט, אינפלציה-דפלציה, סין, שרשרת האספקה וכו') השתנו? נעלמו?. מה המשמעות של ההתפתחויות והצפויות? ברמת המקרו – המדינה,הממשלה, האוצר, משרדי הממשלה, רשות החדשנות , ברמת המיקרו – משקיעים, קרנות, יזמים, מנהלים, עובדים, חברות סטארטאפ. האם יש מקום לשאננות, לבטחון יתר,?.

עדיפה תמיד ראיה ריאלית של המציאות הצפויה ומשמעותה –יהיה רע יותר לפני שיהיה טוב יותר- ולכן כדאי להסיק מסקנות ללא שהיות, על ידי כל הגורמים השונים המושפעים והמשפיעים, ובהתאם להכין ולהפעיל מיידית תוכניות האמורות לקדם את פני הרעה. ההייטק הישראלי ידע לצאת מהמשברים הקודמים מחוזק יותר, וכידוע כל משבר טומן בתוכו את ההזדמנויות ההשקעה החדשות, מהווה זרז להיווצרות חברות מצליחות חדשות (כפי שראינו בעקבות משבר הקורונה לא מזמן) וצמיחה מחודשת של הסקטור והכלכלה בישראל.

הפוסט לקרנות הון הסיכון יש "הרבה" כסף אבל… הופיע לראשונה ב-Chiportal.