KLA המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, הכריזה על התוצאות הכספיות לשנה הפיסקלית 2023. בשנה זו רשמה החברה הכנסות בסך 10.5 מיליארד דולר, עם רווח למניה של  24.15 דולר, בדילול מלא, על בסיס GAAP.

החברה דיווחה  על רווח נטו לפי GAAP  של 3.39 מיליארד  דולר. עוד רשמה החברה הכנסות בסך 10.5  מיליארד דולר .

"תוצאות הרבעון האחרון של KLA עקפו את הצפיות, בזכות השילוב בין שלושה מרכיבים: העושר המוצרי שלנו, מיקוד וייעול תפעולי וצוותים הישגיים. כל אלו יחד הביאו למימוש היעדים שלנו בתקופה מאתגרת" אמר ריק וולאס, נשיא ומנכ"ל KLA. "KLA ממשיכה להתמקד במתן מענה לצרכי הלקוחות, ובמקביל מקפידה להשקיע בפיתוח, במטרה לעמוד ביעדים הטכנולוגים שהציבה לעצמה. תוצאות הרבעון הם דוגמה להצלחה המתמשכת של החברה בהשגת היעדים ויצירת ערך משמעותי ללקוחות, לשותפים ולבעלי המניות."

הפוסט KLA רשמה הכנסות של 10.5 מיליארד דולר לשנה הפיסקלית 2023 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר יואל מארק, נולדה וגדלה בצרפת, לאחר עלייתה לארץ השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בטכניון והצטרפה למרכז המדעי של יבמ בחיפה שם עסקה בבניית אחד ממנועי החיפוש הראשונים של-IBM, אחרי 17 שנה ביבמ הפכה למהנדסת הראשונה שנשכרה לעבודה ע"י חברת גוגל בישראל והקימה כאן את מרכז הפיתוח הראשון של גוגל בו ניהלה את הצוות שפיתח את Google Suggest (תכונת ההשלמה האוטומטית של שאילתות) שהושק ב-2008 ב-google.com ו-youtube.com.  בשנת 2009 עברה לחברת יהו (Yahoo!) שם היתה אחראית על פיתוח תכונות חדשות עבור Yahoo! Mail and Yahoo! Answers . מאוחר יותר קודמה להיות סגנית נשיאה ומנהלת המחקר של Yahoo . החל משנת 2017היא משמשת כסגנית נשיא בחברת אמזון ואחראית על צוות המחקר של   .Alexa Shopping

ד"ר איה סופר, החלה את הקריירה שלה בהייטק כמהנדסת תוכנה בחברת אלסינט. אחר כך עבר למרילנד ארה"ב שם השלימה את לימודיה לתואר שני ודוקטורט. לאחר תקופת עבודה קצרה ב- NASA הצטרפה כאשת סגל לאונב' מרילנד. בשנת 1998 עבדה במסגרת הטכניון על מחקר שעסק באיחזור וידאו לפי מערכות תוכן. החל משנת 1999 היא עובדת במרכז המדעי של יבמ בחיפה. לאחר שהצטרפה ליבמ עסקה בניתוח בסיסי נתונים ומשנת 2018 היא מתמקדת במחקר בתחום הבינה המלאכותית. כסגנית נשיא לתחום הבינה המלאכותית של יבמ היא משמת כמודל להשראה עבור מאות מדעני IBM ברחבי העולם ועוזרת לעצב את הרעיונות שלהם לטכנולוגיית AI חדשה שיכולה להביא ערך מדעי ומסחרי. בשנת 2021 התמנתה בנוסף לתפקידה המקצועי גם כמנהלת המרכז המדעי של יבמ בחיפה.

רחלי גנות, נולדה וגדלה בבית חרדי בבני ברק. להבדיל מבנות רבות בגילה ובסביבתה החליטה ללמד הנדסת מחשבים והשלימה תואר במדעי המחשב ומתימטיקה באונב' בר אילן. לאחר סיום לימודיה בשנת 2000 הצטרפה כמהנדסת וריפיקציה לחברת השבבים Mindspeed. בין השנים 2003-2007 עבדה כמהנדסת וריפיקציה במספר חברות נוספות. בשנת 2007 החליטה להקים את חברת Rachip המעסיקה נשים חרדיות . כיום מעסיקה החברה כ-170 מומחים [מתוכם 70% נשים חרדיות] ועד כה היתה שותפה בפיתוח של כ-200 שבבים שונים לחברות בינלאומיות. בשנת 2015 היתה רחלי שותפה להקמת חממה טכנולוגית ליזמים חרדים.

עינת זינגר דן , היא מייסדת ומנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי . גוף שהוקם כשותפות בין 500 ארגונים כולל חברות מסחריות מובילות, ארגונים חברתיים, אקדמיים, פילנתרופיים ומשרדי ממשלה על מנת לייצר השפעה אמיתית בסדר היום החברתי-כלכלי.

במסגרת תפקידה הובילה עינת ביחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה (לצד פרופ' קרנית פלוג – ס' נשיא המכון ודפנה אבירם ניצן – מנהלת המרכז לכלכלה וחברה) את המהלך הלאומי להעלאת הפריון וצמיחה מכלילה. עם פרוץ משבר הקורונה הובילה את הקמת מינהלת המעסיקים הלאומית יחד עם זרוע העבודה, נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים.

עינת מעורבת ביוזמות חברתיות מגוונות בינהן יזמה ביחד עם יואל חשין (יו"ר)  את הקמת Business Roundtable הישראלי בהשתתפות 100  מנכ"לי החברות הגדולות בישראל ובהם  הפורום מקביל בפעילותו ל- Business Roundtable  האמריקאי.

במפגש הסיליקון קלאב שיערך בDTECH – – המכון הטכנולוגי החדש להכשרת צעירי הדרוזים להייטק, יתארחו בנוסף לארבעת הנשים המרשימות הנ"ל גם אלוף ראסן עליאן, לשעבר מפקד גולני וכיום מתאם הפעולות בשטחים, אורי תדמור, סגן נשיא חברת KLA העולמית ונשיא KLA ישראל ורן בר, לשעבר מנכ"ל משרד הכלכלה וכיום מנכ"ל DTECH  – המכון להעצמת הדרוזים להייטק. את המפגש ינחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת איי אס ג'י ויו"ר הסיליקון קלאב. להרשמה לחצו כאן

הפוסט <strong>ארבע מנהלות פורצות דרך ישתתפו במפגש הסיליקון קלאב</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אורבוגראף, המספקת פתרונות מתקדמים לקריאה וזיהוי הונאות של צ'קים ומחשוב תשלומי בריאות, הכריזה כי נרכשה על ידי חברת RMS (Revenue Management Solutions), ספקית שירותי אוטומציה לתשלומי בריאות מאוקלהומה. הרכישה בהיקף של למעלה מ-100 מיליון דולר מומנה באמצעות קרן המשך ראשונה של חברת ההשקעות הפרטית TSCP ((Thompson Street Capital Partners מסנט לואיס, שחברת RMS מופיעה בפורטפוליו החברות שלה.

אורבוגראף השוכנת ברחובות, ומחזיקה משרד גדול גם במסצ'וסטס, היא מובילה עולמית בתחום קריאה אוטומטית של טקסט מודפס (Optical Character Recognition) וכתב יד (Intelligent Character Recognition), והמערכות שפיתחה קוראות מסמכים במגוון שפות, כולל אנגלית, עברית ועוד. החברה הקימה את מעבדת OrbNet AI Innovation בישראל, המתמקדת באוטומציה של תשלומי צ'קים ואיתור הונאות בארה"ב, בישראל ובמדינות נוספות. בנוסף פיתחה את מרכז החדשנות לתשלומי בריאות (HPAC), שירות לשליפת תוכן פיננסי ממסמכים מודפסים בשוק ביטוחי הבריאות האמריקאי.

הטכנולוגיה של אורבוגראף מוגנת פטנט והיא ממשיכה לשקוד על פיתוח הפתרונות שלה תוך הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית, לימוד מכונה ולמידה עמוקה. מיום היווסדה עיבדה החברה למעלה מ- 100 מיליארד צ'קים והיא חוסכת ללקוחותיה כ- 200 מיליון דולר הפסדים בשנה ע"י זיהוי הונאות בצ'קים מזויפים.  

החברה הוקמה ב- 1995 על ידי אביקם בלצן, עתודאי יוצא ענף חקר ביצועים בחיל האויר ומוסמך הטכניון ואונ. ת"א, כספין-אוף של חברת אורבוטק הוותיקה, שביקשה להרחיב פעילותה לשווקים נוספים. אורבוטק תמכה באורבוגראף  בשנותיה הראשונות, באספקת תשתיות שונות ובידע שצברה בתחום עיבוד תמונה. בשנת 2007 הצטרף לחברה בארי כהן, ששימש אז כנשיא אורבוטק ארה"ב, ויחד עם בלצן הובילו את החברה לצמיחה מהירה ולהפיכתה לספק טכנולוגיה מוביל בבנקאות ובשוק התשלומים האמריקאי. ב- 2019 נמכרה אורבוטק לחברת KLA האמריקאית ובשלה השעה למכירתה של אורבוגראף.

במסגרת הרכישה תעבור פעילות החברה בתחום הבריאות לחברת RMS הרוכשת, ואילו הפעילות הבנקאית תישאר תחת סמכותה של אורבוגראף לרבות שם המותג. לאורבוגראף למעלה מ- 4,000 לקוחות, בעיקרם מוסדות פיננסים מוכרים בארה"ב, לשכות שירותים ומסלקות, כמו גם, מרבית הבנקים הגדולים בישראל.

"לאורך השנים הקפדנו להתרשת בשוק האמריקאי, שוק הפיננסים הגדול בעולם,  והיום אנחנו עובדים עם מאסה גדולה של מוסדות פיננסים מוכרים בצפון אמריקה" אמר בארי כהן, מנכ"ל אורבוגראף בתגובה למכירה. "לאור זאת היה זה אך טבעי לחבור ל- TSCP, קרן השקעות אמריקאית המנהלת הון של 4.5 מיליארד דולר ובפורטפוליו שלה למעלה מ- 200 חברות מצליחות. אנחנו גאים להצטרף ל- TSCP ולחברת RMS ומשוכנעים כי האכסניה החדשה תניב הזדמנויות חדשות ומלהיבות."

"שוק הפיננסים סובל היום מהיקף עצום של הונאות שמספרן אף צפוי לגדול ככל שהמיתון הכלכלי, בארה"ב ובעולם, יגבר. כך השוק של פתרונות אוטומטים לזיהוי הונאות וקריאת צ'קים צפוי רק לגדול ולהתחזק" אמר בריאן קורנמן, מנכ"ל ב-  TSCP. "אורבוגראף היא החברה הישראלית הראשונה שאנו רוכשים אולם כבר מספר שנים, אנחנו עוקבים בסקרנות אחר שוק ההייטק הישראלי בשאיפה לבצע רכישות נוספות בעתיד."

"אורבוגראף ידעה לזהות ולמנף במהלך התפתחותה שני שינויים דרמטיים שהתחוללו בעולם, מהפכת הגלובליזציה ומהפכת ה- AI. בראשית המילניום, בטרם הבשילה טכנולוגית הבינה המלאכותית, יישמנו פתרון יצירתי, מוגן פטנט, של עבודה בענן להשלמת קטעי הטקסט שלא פענחנו אוטומטית. המערכת שבנינו שילבה בצורה אופטימלית בין קריאה אוטומטית להקלדה מרחוק מכל מקום בעולם ואפשרה ללקוחותינו 100% פתרון בזמן אמת" אמר אביקם בלצן, מייסד אורבוגראף, CTO ומנכ"ל אורבוגראף ישראל. "בעשור האחרון, היינו בין הראשונים ליישם טכנולוגיות AI מתקדמות, ותוך שיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית, פיתחנו פתרונות פורצי דרך ושדרגנו את כל המערכות שלנו למערכות מבוססות למידה עמוקה, כולל היכולת לתרגם כמויות אדירות של דאטה לשיפור ביצועים עקבי ומתמשך ולשירותים חדשים שנוסיף להציע גם בעתיד".

הפוסט חברת RMS האמריקאית רוכשת את אורבוגראף הישראלית בלמעלה מ- 100 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

KLA המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, הכריזה על התוצאות הכספיות לשנה הפיסקלית 2022. החברה, הנסחרת בנאסד"ק, דיווחה  על רווח של 3.32 מיליארד  דולר, המהווה גידול של כ-60% בהשוואה לשנת 2021. עוד רשמה החברה הכנסות בסך 9.21 מיליארד דולר, המהוות גידול של כ-33% בהשוואה לאשתקד,  עם רווח למניה של 21.92 דולר, בדילול מלא, על בסיס GAAP.

KLA העולמית החלה את פעילותה בישראל ב- 1986 וב – 2019 רכשה את אורבוטק הישראלית, כך שכיום היא פועלת בישראל בשני אתרים עיקריים: מגדל העמק ויבנה.  החברה מעסיקה למעלה מ- 1,850 עובדים בישראל, וגייסה מתחילת השנה עד כה, למעלה מ- 400 עובדים. בנוסף צפויה החברה לגייס עד סוף שנת 2022 כ-150 עובדים נוספים. על מנת לעמוד בגידול המשמעותי בכוח האדם הגדילה החברה השנה את המשרדים שלה ב- 1,500 מ"ר ואף חנכה חדר נקי חדש, מהמתקדמים בעולם, בשטח של  2,500 מ"ר. היקף הייצוא של מכונות החברה אשר פותחו ויוצרו בישראל עולה על 1 מיליארד דולר בשנה.

"KLA ישראל, כחלק מ- KLA העולמית, נמצאת בתנופת צמיחה עם גידול משמעותי מרבעון לרבעון, מבחינת היקף הייצור, קליטת עובדים חדשים ווהרחבת המשרדים. למעשה, בהמשך לגידול המשמעותי שנעשה בשטחי  משרד וחדרים נקיים בשנה האחרונה,  ב- 2023 צפוי גידול נוסף בשני הפרמטרים"  אומר אורי תדמור, נשיא KLA  ישראל. "KLA ישראל נמנית היום על אחד האתרים המובילים של החברה בעולם, מבחינת יכולות פיתוח וייצור."

לדברי ניקי הכטר, מנהל הכספים של KLA ישראל: "התוצאות הפיננסיות  לשנת 2022 מוכיחות שוב ביצועים יוצאים מן הכלל של החברה ברמה העולמית, עם מוצרים ושירותים שעומדים בליבת הטרנספורמציה הדיגיטלית. הישגים אלה מדגישים את כוח העמידה והעוצמה שלנו כחברה, במיוחד נוכח אתגרים גלובליים בתחום שרשרת האספקה ואי הוודאות הכלכלית העולמית." 

הפוסט KLA ישראל חנכה חדר נקי חדש ותגייס 500 עובדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באירוע משותף למרכז האקדמי לב ולחברת KLA שנערך בשבוע שעבר בקמפוס לב בירושלים,  נחשפו עבודות המחקר של סטודנטים לתואר ראשון ושני בהנדסת אלקטרואופטיקה ופיסיקה יישומית העוסקות בשימושים אלקטרו-אופטיים בתחומי הרפואה, החקלאות, איכות הסביבה ובתחומי מחקר פיסיקלי תיאורטיים ויישומיים נוספים. זהו שיתוף פעולה חדש וייחודי בין המרכז האקדמי לב לבין חברת KLA המובילה את שוק הבדיקות העולמי בתעשיית המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה.

חבר השופטים אשר כלל את נציגי KLA ואת  נציגי המרכז האקדמי לב, בחר בשלוש עבודות מחקר שבלטו בחדשנותם ובתרומתם הטכנולוגית. בפרס הראשון  זכה יהודה אלישביץ –   על פיתוח מתג אלקטרואופטי מהיר בגביש KLTN, בפרס השני זכה אוריאל חימי – על יצירת גישה גאומטרית לניתוח גלי גרביטציה, ובפרס השלישי זכו יחד שמואל עוזרי ושמואל ליז'נסקי – על פיתוח אלגוריתם לזיהוי והצגה בתלת-ממד של נגעים בעצמות. לזוכים הוענקו פרסים כספיים מטעם חברת KLA ובנוסף תרמה החברה סכום כספי לרכישת ציוד חדשני למעבדות.

ראש החוג ללימודי אלקטרואופטיקה במרכז האקדמי לב ד"ר דוד שינפלד אמר בתום התחרות כי "הגישה המנחה כאן היא שיש לגרום לסטודנטים לפתח חשיבה אקדמית יצירתית המחוברת לצרכי התעשייה. בתור מוסד אקדמי שייסד בעבר את הוראת האלקטרואופטיקה במדינת ישראל, אנו רואים מחויבות להמשיך ולשמר את ייחודם של בוגרינו בתחום זה. בהתאם לכך נוצר שיתוף הפעולה בין המרכז האקדמי לב ל- KLA, שהיא מחברות האלקטרואופטיקה המובילות בתחום."

ויקי פלטניק, מנהלת גיוון והכלה, KLA ישראל ואירופה ומי שמובילה את קשרי האקדמיה הענפים של KLA בישראל: "מרכז אקדמי לב הוא אחד המקומות הבודדים בארץ בהם יש מסלול ייעודי לאלקטרואופטיקה, תחום העומד בבסיס הפיתוח של KLA. לכן, אנו שמחים ונרגשים לשתף פעולה עם המרכז זו הפעם הראשונה ומקווים שזוהי תחילתה של ידידות ארוכת שנים."

בין הדוברים בארוע היה נחום יואב, ראש צוות פיזיקה בחטיבת FPD ב- KLA ובוגר מרכז אקדמי לב בעצמו. יואב הציג את KLA, את הטכנולוגיות  שלה והמחקר בו היא עוסקת. "מרכז אקדמי לב ידוע ברמת הלימודים הגבוהה וההכשרה המעמיקה שהוא מעניק לסטודנטים שלו. על רקע זה נשמח לקלוט בוגרי אלקטרואופטיקה ופקולטות נוספות בדומה לנחום" סכמה פלטניק.

הפוסט KLA משקיעה במרכז האקדמי לב, המפעיל מסלול יעודי לאלקטרואופטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ההייטק KLA, המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, השיקה היום חדר נקי חדש ומתקדם בהיקף של 2,500 מ"ר, במגדל העמק. מדובר בשלב חשוב בהשקעה המתוכננת של החברה במרכז בישראל.

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה במיל' אורנה ברביבאי כבדה את האירוע בנוכחותה והשתתפה בטקס שהתקיים בחדר הנקי. לדבריה: "חברת KLA – חברה בינלאומית בתעשיית השבבים בחרה להקים את מפעלה במגדל העמק. בחירת החברה להקים מפעל לייצור מתקדם בו הושקעו מיליוני שקלים במגדל העמק, היא הוכחה נוספת לפוטנציאל ההון האנושי שהם מזהים בישראל ואת יתרונות הקמת מפעל טכנולוגי מתקדם בפריפריה."

"אנו נמצאים בתהליך צמיחה המלווה בהשקעות גדולות בישראל – באנשים ובמשרדים חדשים וכבר היום מהווים את אחד המעסיקים הגדולים בצפון. היום, אנו גאים להשיק חדר נקי, מהמתקדמים בעולם, ומתכננים בשנים הבאות, להמשיך ולצמוח באופן דרמטי" אמר אורי תדמור נשיא KLA ישראל. "אנחנו גאים לעבוד יד ביד עם משרד הכלכלה במטרה לעודד השקעות בישראל ולהפוך אותה  ליעד אטרקטיבי עבור חברות זרות שמעוניינות להקים פעילות ייצור ופיתוח בארץ. פעילות זו בענף ההייטק,  מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק ולכלכלת ישראל."

KLA נכנסה לישראל ב- 1986 כחלק מהחזון של קן לוי, מייסד החברה, אשר זכה בפרס מפעל חיים לשנת 2021 מהתאחדות התעשיינים ובתואר ד״ר של כבוד מהטכניון השנה. כבר בשנות ה- 80 הבין לוי כי פעילות ייצור משמעותית בישראל בכלל, ובצפון בפרט, תניע את כלכלת ישראל קדימה.  היום, מחזיקה KLA  בשני אתרים בישראל – במגדל העמק וביבנה – בהם, לצד מחקר ופיתוח,  מתקיימת פעילות ייצור בהיקפים גדולים, המספקת פרנסה למעגלים נרחבים של עובדים, כולל מהנדסים, פיזיקאים ומתכנתים, ספקי ציוד וספקי שירות שונים.

בשנתיים האחרונות רשמה החברה גידול משמעותי והיום מונה KLA  ישראל כ-1,800  עובדים. רק השנה גייסה החברה 350 עובדים חדשים ונכון לעכשיו היא מציעה  עוד למעלה מ- 200 משרות.  על מנת לעמוד בגידול המשמעותי בכוח האדם הגדילה החברה בתקופה האחרונה את נפח המשרדים שלה ב- 1,500 מ"ר ואת שטחי החדרים הנקיים, מהמתקדמים בעולם, ב- 2,500 מ"ר.

עוד השתתפו באירוע ההשקה ח"כ ענבר בזק, עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה, גיל וסולי, סמנכ"ל כספים ואינטגרציה, KLA ועוד.

הפוסט KLA חנכה חדר נקי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשנת 2015 הכריז ארגון אונסק"ו על שנת האור, לרבות טכנולוגיות מבוססות-אור,  והעלה למודעות את ההישגים השונים של מדע האור והיישומים החשובים שלו. באותה שנה נרשמו  13,000 פעילויות שלקחו חלק ב- 147 מדינות ופנו לקהל יעד של כ- 100 מיליון איש. כדי להמשיך את המסורת, ב- 2016,  הכריז  אונסק"ו על ה- 16 למאי כיום האור הבינלאומי, זאת משום  שהניסוי הראשון בלייזרים שצלח, התרחש בתאריך זה בשנת 1960.  "מאז, כנס יום האור הפך למסורת שנחגגת מדי שנה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, זאת כחלק מן ההכרה בחשיבות האור לאנושות" אומר פרופ' גבי סרוסי, ראש המחלקה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה, "אנחנו מציינים את היום הזה במגוון פעילויות עיוניות ולימודיות."

הכנס  השנה כלל את מושב הבוקר שהוביל פרופ' גבי סרוסי, ראש המחלקה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה ומושב אחר הצהרים שהוביל פרופ' מארק שוורצמן, ראש תחום חומרים אלקטרוניים במחלקה להנדסת חומרים. בשני המושבים הציגו דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים נבחרים מהמחלקות האמורות, את נושאי המחקר שלהם, בנושאים הנמצאים בחזית המדע, כגון: ננו-פוטוניקה, פלזמוניקה, מטה-חומרים ועוד. בנוסף, בזמן הפסקת הצהרים נערך מושב מיוחד שבמהלכו הציגו הסטודנטים את עבודותיהם בפורמט של פוסטרים.

מרצי האורח בכנס היו פרופ' מוטי שגב, מהמחלקה לפיזיקה בטכניון וחתן פרס ישראל לפיסיקה וכימיה, ופרופ' אוריאל לוי, מהמחלקה לפיזיקה יישומית ומהמרכז לננו טכנולוגיה באוניברסיטה העברית. פרופ' שגב סיפר על ההתמודדות שלו עם אחת הבעיות הגדולות באופטיקה של לייזרים: כיצד לייצר  לייזרים בעלי עוצמה גבוהה תוך הימנעות מבעיה של  מיקוד-עצמי ואפקטים של נזקים פנימיים.  אחד הפתרונות שהציג פרופ' שגב מציע להשתמש במערכים של לייזרים מוליכים למחצה (LD), כאשר המחקר החלוצי שלו משתמש ברעיון של חומרי-בידוד טופולוגיים,  שנחשפו לראשונה בשנות ה- 80. חומרים אלה מאלצים כמות גדולה של  לייזרים מוליכים למחצה לפעול יחד כמו לייזר קוהרנטי אחד, יעיל ובעל עוצמה גבוהה. 

פרופ' לוי הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על meta-materials  והראה איך meta-surfaces יכולים לשמש לשבירת גבול הדיפרקציה (הרזולוציה הטובה ביותר האפשרית עבור מיקרוסקופ) ברישום אופטי. לרעיון זה יש חשיבות רבה בתעשייה המוליכים למחצה שכן למצעים הללו יש היתכנות גבוהה להחליף את הסיליקון וכך למזער אף יותר את גודל הטרנזיסטורים.

חברת KLA, המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, רואה חשיבות רבה בטיפוח קשרי תעשייה-אקדמיה ומעניקה מדי שנה עשרות מלגות לחוקרים מצטיינים במגוון מקצועות ותחומי מחקר. במסגרת זו, ב- 3 השנים האחרונות שותפה KLA ליום העיון באוניברסיטה בגיבוש התכנים וחלוקת מלגות, והשנה העניקה  שש מלגות  לדוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים מצטיינים משתי המחלקות,  כמו גם, שישה פרסים לפוסטרים הזוכים אשר נבחנו על פי האיכות המדעית שלהם ואופן הצגה.

"כדוקטור לכימיה היה חשוב לי להראות לסטודנטים ש- KLA היא חברה מולטי-דיסיפלינרית וחולשת על כל שוק המיקרו-אלקטרוניקה מייצור השבב, דרך המארז ועד המעגל המודפס" אומרת ד"ר נאוה שפייזמן, מנהלת שיתופי פעולה אסטרטגים ב- KLA ומי שהובילה את הכנס מטעם החברה.

"הספקטרום הרחב הזה מאפשר לבוגרים בתחומי לימוד שונים ומגוונים למצוא את מקומם בחברה כמו שלנו, ויחד איתנו לתמוך בייצור של התעשיות המתקדמות ביותר בעולם בדרך לייצור המוצר פורץ הדרך הבא."

בנוסף, ברכו את המשתתפים בכנס דיקאן הפקולטה להנדסה פרופ' אבי לוי, ראש בית הספר להנדסת חשמל  פרופ' בעז רפאלי, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

הפוסט פרופ' אוריאל לוי, האוני' העברית: "החומר שיחליף את הסיליקון ויאפשר למזער אף יותר את הטרנזיסטורים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

KLA (NASDAQ: KLAC) משיקה את שירותי הענן של חטיבת פרונטליין. מדובר בפתרון תוכנה בענן שמאיץ בצורה ניכרת את הביצועים של מערכת Analysis DFM (Design-for-Manufacturability) וזמן ההגעה לשוק של מעגלים מודפסים מורכבים.

מערכת  DFM Analysis מבוססת על משפחה של אלגוריתמים, המפותחים ב- KLA, ואחראים על האופטימיזציה של המעגל המודפס במטרה לייצר מעגל כמה שיותר קומפקטי, יעיל וקטן ושעדיין יכיל את היכולות המורכבות הנדרשות ממנו, עבור השווקים השונים.

הטכנולוגיות החדשניות ביותר כמו לדוגמא  5G, מינילד (miniLED), אוטומוטיב ומארזים מתקדמים  

(Advanced Packaging),  מסתמכות על מעגלים מודפסים בעלי ארכיטקטורה מורכבת ביותר, אשר תהליך הייצור והתיקוף שלהם ארוך ומסובך. כך, מערכת ה- Analysis DFM של חטיבת פרונטליין, היא המערכת הראשונה בתעשייה שיושבת בענן ונצרכת במודל SaaS, ופותחה בישראל. שירותי הענן יאפשרו  ליצרני המעגלים המודפסים להתמודד עם אתגרי השעה בצורה חדשנית ויעלה.

"עד היום הרצת האלגוריתמים האחראים על אופטימיזציה של מעגלים מודפסים התבצעה על מעבד אחד פיזי באתר הלקוח, וארכה זמן רב" אומר ערן לזר, מנהל חטיבת פרונטליין וסגן נשיא ב- KLA. "עם העברת המערכת לענן, אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו להריץ את האלגוריתמים על מספר רב של מעבדים במקביל, ולקצר משמעותית את תהליך ההרצה. יתרון זה מוביל לקיצור ניכר בזמן ההגעה אל השוק ולחיסכון משמעותי בעלויות של הלקוח. כמובן שהמעבר לענן מלווה בעמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת מידע."

לקוחות החברה אשר כבר הספיקו להתנסות עם השירות החדש, האיצו  מהירות הביצועים בעד 90%.  לדוגמא, לקוח המייצר מעגלים מודפסים מסוג HDI (high-density interconnect) קיצר זמן האנליזה מ- 75 שעות ל- 30 דקות. לקוח נוסף המייצר מעגלים מודפסים לתחום המינילד קיצר את משך האנליזה  מ- 9 שעות ל- 20 דקות.

שירותי הענן של פרונטליין מאפשרים ליצרני מעגלים מודפסים:

• להאיץ Analysis DFM על מנת לעמוד בדרישות הצומחות של השוק
• לחסוך בעלויות IT בעזרת משאבי מחשוב מותאמים ויכולת לנטר דוחות שימוש
• לעמוד בדרישות המורכבות שמציבים טרנדים אלקטרונים צומחים כמו 5G ומינילד
• לספק גישה לשירותים וכלים אמינים, זמינים ועדכניים
• להבטיח את סטנדרטי הבטיחות הגבוהים ביותר בתעשייה
• לאפשר שימוש מיידי בשירותי הענן ללא צורך בתהליכי הטמעה או הדרכה

הפוסט KLA משיקה שירותי ענן חדשים למתכנני מעגלים שיאפשרו שיפור ביצועים של עד 90% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

KLA מפרסמת מחקר רב-לאומי חדש על ענף ההנדסה – KLA Engineering Inspiration Report –  אשר חושף את המוטיבציות, השאיפות והאתגרים במסלול ההכשרה של מהנדס, ומראה כי מהנדסים נלהבים מן המקצוע ומן האפשרויות הגלומות בו. המחקר מצא כי 65% מהמשתתפים, בהם מהנדסים  וסטודנטים להנדסה, למדו הנדסה מתוך שאיפה לעסוק בתחום שיכול לשפר חיים של אנשים. 64% מהמשתתפים אמרו שגם היום, אחרי שהם עובדים בתעשייה, הם עדין חדורי תשוקה למקצוע באותה מידה, ואף יותר, מראשית דרכם.

54% מן הנשים שהשתתפו במחקר אמרו כי המוטיבציה לבחירת מקצוע ההנדסה היתה השאיפה לשבור את תקרת הזכוכית, כאשר אחד האתגרים הגדולים עליו הצביעו הוא העדר מודלים של נשים מהנדסות בילדות ועל רקע זה, חשיפה, בגיל מאוחר יחסית, למקצוע. רק 9% מהסטודנטיות שהשתתפו במחקר דיווחו כי ההורים חשפו אותן למקצוע לעומת 17% מהסטודנטים ורק 35% מהסטודנטיות אמרו שבחרו במקצוע בעקבות קרוב משפחה מהנדס, זאת לעומת 50% מקרב הסטודנטים הגברים. בנוסף בעוד שהגברים העידו כי בחרו במקצוע ההנדסה כבר בתיכון מרבית הנשים העידו על תקופת הקולג' ולימודי התואר הראשון. 59% מהנשים אמרו שלימודי מדעים והנדסה (STEM) לא נתפסו כלימודים ראויים לנשים כאשר בחרו במסלול, אף על פי כן, המחקר הראה כי נשים המשיכו להתלהב מתחום ההנדסה למרות החסמים שחוו.

המשתתפים מנו שלושה אתגרים מרכזיים בכניסה למקצוע: מצוינות אקדמית, משך הלימודים ועלות  הלימודים. 50% מהמשתתפים הישראלים הדגישו את הנושא של מצוינות אקדמית  כמחסום כניסה לתחום,  זאת לעומת 36% בממוצע בכל המדינות שהשתתפו במחקר. 56% מהמהנדסים והסטודנטים הטיוואנים  דיווחו כי המחסום המרכזי הוא משך ההכשרה, זאת לעומת 40% בממוצע בכל המדינות.

"ברוח ממצאי המחקר אני יכולה לומר שהמהנדסים שלנו שותפים לפריצות דרך טכנולוגיות המשפיעות על העולם כולו" אומרת עדי ירחי, סמנכ"לית משאבי אנוש, KLA ישראל. "בעקבות משבר הקורונה והגידול בשוק השבבים אנחנו חווים בשנה האחרונה  גידול ניכר בביקושים כאשר השנה גייסנו כבר מעל ל- 300 עובדים חדשים, ואנו מתכוונים לגייס 300 נוספים. אנחנו דוגלים בשוויון הזדמנויות, לא רק כלפי נשים, אלא כלפי כל קבוצות האוכלוסיה הבלתי-מיוצגות, ומחפשים מצוינות אישית ולא רק מצוינות אקדמית."

"התובנות שעולות מן המחקר מאפשרות לנו כחברה להתאים אישית את חווית העובד, לא רק לצורכי המהנדסים שלנו כיום,   אלא גם לצורכי דור העתיד. אחת מהמנטרות שלנו בחברה  היא 'העתיד בידינו' והמהנדסים שלנו, המעורבים בעיצוב העתיד, הם חלק מכריע מהחזון הזה" אומר ריק וואלאס, נשיא ומנכ"ל KLA. "המהנדסים שלנו הם המפתח לפיתוח חידושים  טכנולוגים המתקדמים ביותר, ובאחריותנו להבטיח סביבת עבודה מכלילה, מלאות השראה וגירויים."

עוד במחקר, מהנדסים וסטודנטים אמרו שגובה השכר חשוב אבל גם ההזדמנות לפיתוח קריירה וההטבות השונות, המשפיעות על איכות החיים של העובד, מהווים שיקול בבחירת מקום העבודה.  מחוץ לעבודה, מהנדסים וסטודנטים דיווחו כי הם רואים במוסיקה (29%), ספורט (28%) וטיולים בטבע (28%) מקורות השראה גם לחיי העבודה. לסיכום, 86% מהסטודנטים אמרו שהם נרגשים להפוך למהנדסים ו- 82% אמרו שימליצו לאחרים על לימודי הנדסה.

המחקר של KLA נערך בשיתוף עם חברת המחקר הגלובלית  IPSOS. המחקר התקיים באמצעות שאלונים דיגיטליים בחודשים יוני – יולי 2021,  בקרב סטודנטים ומהנדסים מ- 5 מדינות: ארה"ב, אנגליה, סין, טיוואן וישראל.

הפוסט מחקר חדש של KLA: שני שליש מהמהנדסים עדין חדורי תשוקה למקצוע הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאיץ הגליל לתעשייה חכמה אשר הוקם ביוזמת המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, ומנוהל בשיתוף עם חברת KLA, חממת i4valley, המועצה האזורית משגב ועיריית כרמיאל, הוא המאיץ היחידי בארץ אשר מתמקד אך ורק במיזמים בשלבים מוקדמים, בעולם של תעשייה חכמה (Industry 4.0). ממיפוי שערכו Startup Central Nation וקרן ההון סיכון Grove   עולה כי יש כיום בישראל למעלה מ- 250 מיזמים בתחום. 

"ב-2020 תחום התעשייה החכמה פרח באופן משמעותי. אפילו נרשמו יותר השקעות הון ואקזיטים מאשר בתחומים כמו בלוקצ'יין ופינטק" אומר רמי גזית, מנהל מאיץ הגליל לתעשייה חכמה.   "השטח מראה כי יש צמיחה אדירה בביקוש לחדשנות בעולם התעשייה. מגמה שאף התגברה בזמן הקורונה שכן היום כולם מבינים את החשיבות של תעשייה חכמה מקומית ושל שרשרת אספקה חזקה. אנחנו רואים הרבה גיוסים, אקזיטים והטמעות אצל חברות בינלאומיות."

מאיץ הגליל שוכן בכרמיאל, ומהווה Hub לאומי לתעשייה חכמה הכולל מנטורים, יזמים, משקיעים, יצרנים, חברות לוגיסטיקה, אנרגיה ועוד. הוא פועל בשיתוף פעולה עם עיריית כרמיאל, חממת  i4valley והמכון לייצור מתקדם במטרה להזניק את המיזמים והיצרנים קדימה.  המאיץ מריץ 2 מחזורים בשנה, כל מחזור נמשך בין 3 ל- 6 חודשים, ולוקחים בו חלק כ-10 מיזמים. המחזור הראשון בשנה מיועד לרוב למיזמים שעדין אין להם לקוחות, והמחזור השני מתאים למיזמים בשלים יותר, עם לקוחות התחלתיים, צוות ומוצר ראשוני. ההרשמה למחזור השני לשנה זו נסגרת ב 30.7.

KLA משתפת פעולה עם  Jiga ו- Stockmine, אשר צמחו במאיץ הגליל

חברת KLA הצטרפה להנהלת מאיץ הגליל בשנה שעברה ומייצגת את התעשייה בוועד המנהל ואף שותפה למימון הפעילות שלו.  KLA היא מובילה עולמית בפיתוח, ייצור ומכירה של מכונות בקרת תהליך ופתרונות     Metrology & Inspection  לתעשיית המוליכים למחצה, ולאחרונה התקבלה גם למועדון האקסקלוסיבי של ה- Fortune 500.

"לפני כשנתיים נולדה יוזמה אסטרטגית ברמת מטה החברה סביב הכניסה שלנו לתחום התעשייה החכמה" מספר אתגר מרקוס, מנהל החדשנות והתעשייה החכמה ב- KLA ישראל ונציגה בוועד המנהל של המאיץ. "במסגרת יוזמה זו התחלנו לאמץ טכנולוגיות, פתרונות, שירותים ומוצרים שמטרתם הגדלת הפריון והמצוינות התפעולית. כך נולד הקשר עם מאיץ הגליל אשר היעדים שלו התאימו למטרותינו."

כך לדוגמא במסגרת האקתון שקיים המאיץ לאחרונה התמודדו היזמים ד"ר מיכאל חסון מאוניברסיטת אריאל ועמרי אלון מאוניברסיטת בן גוריון עם אתגר מהשטח שהציבה KLA בנושא מלאי מת (Dead Stock). KLA התחברה לרעיון של השניים שקראו למיזם שלהם  Stockmine  והם נבחרו לקחת חלק במחזור הראשון של המאיץ השנה. כעת הם ממשיכים לפתח מערכת למשלוח התראות לקניינים, לפני ביצוע הרכש של פריט שנמצא בסיכון להפוך למלאי מת, וממשיכים להיעזר ב- KLA.

מיזם נוסף שמשך את תשומת הלב של KLA הוא Jiga של אדר חי ואסף גז אשר פתחו מרקטפלייס לשירותי ייצור של חלקים מכניים. Jiga אשר השתתפה במחזור ההאצה של השנה שעברה כבר הספיקה השנה לקחת חלק ב- Y-Combinator, הנחשב לאקסלרטור המוביל בעולם, וכיום KLA נמצאת בשלבים מתקדמים של בחינת שילוב הטכנולוגיה של Jiga במערך הרכש שלה.

"במקרים רבים החיבור בין סטארט-אפ לחברה גדולה כשלנו אינו טריוויאלי" אומר מרקוס, "אם זה בגלל אי דיוק בזיהוי צורכי החברה על ידי הסטארט-אפ או לחילופין  בשל היעדר תשומת לב  מצד החברה הגדולה. מעבר למוטיבציות העסקיות הברורות, במסגרת השותפות עם מאיץ הגליל לתעשייה חכמה, חשוב לנו לתרום את חלקנו בקידום של יזמות ישראלית מקומית ולכן אנו מציעים  ליזמים שיתוף פעולה ו'שדה ניסויים' של חברה גלובאלית לצורך תיקוף ושיפור הפתרונות שהם מפתחים."

כאן ניתן להגיש מועמדות למחזור הבא של מאיץ הגליל לתעשייה חכמה עד ה- 30.7.21.

הפוסט KLA משתפת פעולה עם Jiga ו- Stockmine, סטארט-אפים שצמחו במאיץ הגליל הופיע לראשונה ב-Chiportal.