אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו־SpaceX, לא הגיע לבסוף לוועידה הבין־לאומית ה־9 לתחבורה חכמה שנפתחה היום באקספו תל אביב, אך השתתף בה מרחוק בשיחת וידיאו. מאסק, שהיה אמור להיות אורח הכבוד של הוועידה, אמר כי הוא מצפה לבקר בישראל בעתיד הקרוב, ושיבח את מעמדה של ישראל בתחום החדשנות. לדבריו, ישראל משיגה תוצאות יוצאות דופן ביחס לגודל האוכלוסייה שלה, והיא נמצאת בחזית העולמית של היזמות והטכנולוגיה.

הוועידה, The Samson International Smart Mobility Summit 2026, מתקיימת ביוזמת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובשיתוף קרן היסוד. את מאסק ראיינה דניאלה גרא מרגליות, סמנכ"לית חדשנות ותחבורה חכמה במשרד התחבורה. השיחה עסקה בעיקר בעתיד הנהיגה האוטונומית, ברובוטקסי, בבינה מלאכותית וברובוטיקה, אך גלשה גם לחזון הרחב יותר של מאסק על SpaceX, Neuralink וחיים על מאדים.

רובוטקסי בישראל: הבטחה טכנולוגית, לא תאריך השקה

הכותרת המרכזית מבחינת השוק הישראלי היא הצהרתו של מאסק כי טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של טסלה צפויה להתרחב לישראל. לפי הדיווחים מהוועידה, מאסק אמר כי לטסלה כבר יש שירות רובוטקסי שפועל בטקסס, וכי הוא מעריך שהשירות יתרחב בשנה הקרובה למקומות נוספים, ובהם גם ישראל. עם זאת, הוא עצמו ציין כי אינו בטוח מהו מצב החקיקה בישראל, ולכן יש להתייחס לדברים כהצהרת כוונות ולא כהודעת השקה רשמית עם לוח זמנים מחייב.

ההבחנה הזו חשובה במיוחד. מערכת FSD של טסלה מוצגת על ידי החברה כיכולת נהיגה עצמית מתקדמת, אך במדינות רבות היא עדיין מוגדרת כמערכת המחייבת פיקוח של נהג. לפי דיווחים קודמים, משרד התחבורה כבר נתן לטסלה אישור לבחון בישראל את מערכת FSD בתנאים מפוקחים, כאשר נהג חייב להימצא ברכב ולהשגיח על פעולת המערכת.

במילים אחרות, הפער בין ניסוי מפוקח, הפעלה מסחרית של FSD, ושירות רובוטקסי מלא ללא נהג הוא פער רגולטורי, ביטוחי ותפעולי לא קטן. בישראל, עם כבישים צפופים, נהיגה עירונית אגרסיבית, תשתיות לא אחידות וריבוי משתמשי דרך פגיעים, המעבר הזה צפוי לדרוש בדיקות, הגדרות אחריות וחקיקה משלימה.

מאסק: בתוך עשור התחבורה תישען על AI

מאסק חזר בוועידה על הערכתו כי בתוך חמש עד עשר שנים רוב התחבורה תתבסס על בינה מלאכותית. לפי אחד הדיווחים, הוא העריך כי כ־90% מהתחבורה תהיה מונעת בידי מערכות AI. לדבריו, הכיוון ברור: כלי הרכב לא יהיה עוד מכונה שהאדם מפעיל, אלא מערכת חכמה שמסיעה את האדם.

מאסק הסביר כי טסלה בחרה בגישה שונה מזו של חלק ממתחרותיה. במקום להישען בעיקר על לידאר או מכ"ם, החברה מבססת את מערכת הנהיגה שלה על מצלמות ובינה מלאכותית, בדומה לאופן שבו אדם משתמש בראייה כדי להבין את סביבתו. לדבריו, גישה זו צפויה להיות בטוחה יותר מנהיגה אנושית.

במקביל, הדיווחים הבין־לאומיים על התקדמות הרובוטקסי של טסלה מצביעים גם על האתגרים. רויטרס דיווחה כי טסלה מפעילה שירותים אוטונומיים בכמה ערים בטקסס, אך גם ציינה כי לשירות היו קשיים תפעוליים, וכי מאסק ידוע בתחזיות שאפתניות במיוחד לגבי לוחות הזמנים של טכנולוגיות הנהיגה העצמית.

הישראליות של התחבורה החכמה

שרת התחבורה מירי רגב התייחסה בדבריה בכנס למערכת FSD ולתחום הנהיגה האוטונומית, ואמרה כי למערכות אלה עשויה להיות משמעות גדולה בצמצום טעויות אנוש, תאונות דרכים ועומסי תנועה. לדבריה, העומסים עולים למשק הישראלי כ־40 מיליארד דולר בשנה.

ההקשר הישראלי רחב יותר מטסלה בלבד. ישראל נחשבת זה שנים למרכז משמעותי של טכנולוגיות תחבורה חכמה, ראייה ממוחשבת, חיישנים, שבבים לרכב, סייבר לרכב ומערכות ניהול תנועה. מאסק ביקש לחזק את הנקודה הזו כשאמר כי ישראל היא אחת המדינות החדשניות בעולם, וכי היא צריכה להמשיך להיות בחוד החנית.

עם זאת, השאלה המעשית תהיה כיצד ישראל תאזן בין הרצון להיות שדה ניסוי מוקדם לטכנולוגיות תחבורה מתקדמות לבין הצורך לשמור על בטיחות הציבור. הפעלת רובוטקסי אינה רק עניין של תוכנה טובה יותר. היא דורשת הגדרת אחריות במקרה של תאונה, התאמת ביטוח, פיקוח על איסוף מידע, קביעת אזורי פעילות, ניהול תרחישי קיצון ושקיפות לגבי מגבלות המערכת.

מאסק הציג גם חזון רחב יותר שבו רובוטים דמויי אדם יהפכו לחלק מחיי היום־יום, ובינה מלאכותית תגדיל מאוד את התפוקה הכלכלית העולמית. לדבריו, בעתיד יהיו יותר רובוטים תבוניים מבני אדם, והם יוכלו לבצע משימות רבות טוב יותר מבני אדם. אך גם כאן, כמו בתחום הרכב האוטונומי, המרחק בין חזון טכנולוגי לבין יישום בטוח ומפוקח תלוי לא רק בקצב הפיתוח של טסלה, אלא גם ביכולת של מדינות ומוסדות רגולציה לעמוד בקצב השינוי.

הפוסט מאסק: טכנולוגיית הנהיגה של טסלה תגיע לישראל; הרגולציה תהיה מבחן המפתח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארט-אפ שבבי המוח של אילון מאסק, Neuralink, צפוי להתחיל השנה בניסויים בבני אדם בממשק המוח-מחשב (BCI) שלו. הניסוי הראשון צפוי לכלול חולה טטרפלגי או משותק. מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) העניק לאחרונה ל-Neuralink אישור לניסוי זה, לאחר שנים של דחייה בשל חששות בטיחות.

הטכנולוגיה של Neuralink כוללת ממשק מוח-מחשב (BCI) המושתל במוח. אילון מאסק הודיע כי Neuralink מתכננת לערוך את הניסוי הראשון שלה בבני אדם בהמשך השנה, מתוך כוונה להשתיל את שבב המוח בחולה בעל מום מולד בלב או משותק.

שבב המוח מושתל באמצעות רובוט כירורגי, ומנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) העניק ל-Neuralink אישור להשתמש בשתל המוח שלה וברובוט הכירורגי שלה לצורך הניסויים. עם זאת, החברה עדיין צריכה להוכיח את בטיחות המכשיר שלה בבני אדם כדי לקבל אישור לשימוש מסחרי, תהליך שיכול להימשך מספר שנים או יותר מעשור.

עם זאת, החברה עדיין מתמודדת עם אתגרים. היא נמצאת תחת חקירה בנוגע לטיפול שלה בניסויים בבעלי חיים, והיא תצטרך להוכיח את בטיחות המכשיר שלה בבני אדם לפני שתוכל לקבל אישור לשימוש מסחרי. תהליך זה יכול להימשך מספר שנים ואף יותר מעשור.

למרות הבעיות הללו, הערכת השווי של Neuralink עלתה משמעותית לאחרונה, מכמעט 2 מיליארד דולר לפני שנתיים לכ-5 מיליארד דולר כיום. החברה נמצאת גם תחת חקירה של משרד התחבורה האמריקני בגין הפרה פוטנציאלית של תקנות על ידי הובלת פתוגנים מסוכנים על שבבים שהוסרו ממוחות קופים ללא אמצעי הכלה מתאימים. משרד המפקח הכללי של משרד החקלאות האמריקני חוקר הפרות אפשריות של תקנות רווחת בעלי חיים.

הפוסט אילון מאסק: נוירולינק תשתיל את השבב המוחי שלה עוד השנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מעלה מאלף מומחי בינה מלאכותית ובכירים בתעשיית הטכנולוגיה שהבולטים בהם היו אילון מאסק מנכ"ל נוירולינק, וסטיב ווזניאק, ממייסדי אפל.

המכתב, שהונפק על ידי מכון Future of Life קרא להשהות את פיתוח הבינה המלאכותית המתקדמת עד שפרוטוקולי בטיחות משותפים לעיצובים כאלה יפותחו, ייושמו ויבוקרו על ידי מומחים עצמאיים.

המכון הוקם במשותף על ידי הפיזיקאי מקס טגמרק מ-MIT ומייסד סקייפ לשעבר ג'אן טאלין, והיה בין הארגונים הקולניים ביותר שקראו לרגולציה רבה יותר של השימוש ב-AI.

חותמי המכתב קוראים להפסקה של שישה חודשים בפיתוח מערכות חזקות יותר מה-GPT-4 החדש של OpenAI.  "יש לפתח מערכות AI חזקות רק ברגע שנהיה בטוחים שההשפעות שלהן יהיו חיוביות והסיכונים שלהן יהיו ניתנים לניהול", נכתב במכתב.

במכתב הם מונים  את הסיכונים העיקריים הטמונים בטכנולוגית הבינה המלאכותית

• כלי נשק אוטונומיים: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור כלי נשק אוטונומיים שיכולים לפעול ללא פיקוח אנושי, מה שמוביל לאפשרות של נזק לא מכוון.
• מעקב: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור מערכות מעקב מתוחכמות שעלולות לפלוש לפרטיותם של אנשים ולהפר את חירויות האזרח שלהם.
• אבטחת סייבר: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור איומי סייבר חדשים, כגון דיפ-פייק, שיכולים לשמש למניפולציה של אנשים ולערער את האמון במוסדות.
• אבטלה: בינה מלאכותית עלולה להוביל לעקירת מקומות עבודה, במיוחד בתעשיות המסתמכות במידה רבה על עבודת כפיים או על משימות שגרתיות.
• הטיה ואפליה: אלגוריתמים של בינה מלאכותית עלולים להנציח או להחריף בשוגג הטיות חברתיות ואפליה, מה שיוביל ליחס לא הוגן לקבוצות מסוימות.
• שליטה: בינה מלאכותית עלולה להוביל לריכוז כוח בידי כמה אנשים או ארגונים, מה שעלול לערער ערכים ועקרונות דמוקרטיים.

מאסק הצהיר לעתים קרובות כי לבינה מלאכותית יש פוטנציאל לעלות על האינטליגנציה האנושית ולהפוך לאיום על האנושות. הוא השווה את הבינה המלאכותית ל"זימון השד" והזהיר כי בינה מלאכותית עלולה להוביל לאיום קיומי על האנושות אם לא תוסדר כראוי.

בשנת 2014 ייסד מאסק את OpenAI, חברת מחקר המוקדשת לפיתוח בינה מלאכותית כללית. עם זאת, בשנת 2018 התפטר מאסק ממועצת המנהלים של OpenAI, בנימוק של חששות לגבי הכיוון של הארגון וניגודי עניינים פוטנציאליים.

בשנת 2015, מאסק ייסד את Neuralink, חברה המתמקדת בפיתוח טכנולוגיה שיכולה למזג את המוח האנושי עם בינה מלאכותית. המטרה של Neuralink היא ליצור ממשק ישיר בין המוח האנושי למחשבים, ולאפשר לבני אדם לשלוט בטכנולוגיה באמצעות המחשבות שלהם. המטרה הסופית היא לשפר את האינטליגנציה והיכולות האנושיות באמצעות בינה מלאכותית.

סטיב ווזניאק, המייסד השותף של אפל, הביע גם הוא לא אחת את חששותיו לגבי בינה מלאכותית .

 מעורבותו של מאסק בבינה מלאכותית נבעה מחששותיו לגבי הסיכונים הפוטנציאליים שהיא מציבה לאנושות. הוא ייסד את OpenAI ואת Neuralink כדי להבטיח שהבינה המלאכותית תפותח באופן שיועיל לאנושות ושהסיכונים הפוטנציאליים שלה ימוזערו. עם זאת, התפטרותו מ-OpenAI מעידה על כך שהוא לא היה מרוצה מהכיוון של החברה ומאמין שיש לעשות יותר כדי להסדיר את הבינה המלאכותית.

הפוסט אילון מאסק, סטיב ווזניאק וכאלף מומחים נוספים במכתב פתוח: בינה מלאכותית חזקה מסוכנת לדמוקרטיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.