חברת nT-Tao מהוד השרון הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת מקורות, שבמסגרתו יוקם מרכז משותף לבחינת שילוב עתידי של טכנולוגיית היתוך גרעיני בתשתיות מים. המרכז צפוי לשמש כפלטפורמה למחקר, פיתוח והדגמה של תרחישים שבהם מקור אנרגיה המבוסס על היתוך יוכל בעתיד להפעיל מתקני מים, ובהם מתקני התפלה, שאיבה, הולכה וטיפול בשפכים.

המהלך אינו מעיד על כך שהיתוך גרעיני מוכן כבר להפעלה מסחרית של תשתיות מים. להפך: ברחבי העולם עדיין אין תחנת כוח מסחרית מהיתוך המספקת חשמל לרשת באופן שגרתי. לכן, החשיבות של שיתוף הפעולה היא בעיקר בהעברת הדיון מן ההבטחה המדעית אל שלב ההיערכות ההנדסית: בדיקת ממשקים, דרישות אמינות, תפעול רציף, התאמה לתשתיות קיימות ובחינה כלכלית של תרחישי שימוש עתידיים.

עבור מקורות, הבחינה רלוונטית במיוחד משום שמשק המים הוא צרכן אנרגיה גדול. התפלה, שאיבה, הולכת מים וטיפול בשפכים דורשים אספקת חשמל יציבה ורציפה. אם בעתיד יבשילו מערכות היתוך קומפקטיות, הן עשויות להתאים במיוחד למתקנים תשתיתיים מרוחקים, למוקדי צריכה גדולים או לאתרים שבהם נדרשת עצמאות אנרגטית גבוהה.

חברת nT-Tao מפתחת מערכת היתוך קומפקטית המבוססת על כליאת פלזמה באמצעות שדות מגנטיים חזקים ועל חימום מהיר בפולסים קצרים. החברה מציגה את החזון שלה ככור קומפקטי יחסית, בגודל הקרוב למכולה, שיפיק בעתיד הספק של 10–20 מגה־ואט. הספק כזה עשוי להתאים לעיר קטנה, למתקן תעשייתי, למרכז נתונים או למתקן תשתית מבודד. עם זאת, בשלב הנוכחי מדובר ביעד פיתוח ולא במוצר מסחרי פעיל.

היתוך גרעיני שונה מביקוע גרעיני, שעליו מבוססות תחנות כוח גרעיניות קיימות. בביקוע מפצלים גרעין כבד, בדרך כלל אורניום, ומשחררים אנרגיה. בהיתוך מחברים גרעינים קלים, בדרך כלל איזוטופים של מימן, ומשחררים אנרגיה בתהליך הדומה לזה שמתרחש בליבת השמש. היתרון התאורטי של היתוך הוא מקור אנרגיה עתיר, רציף ודל פליטות, ללא תגובת שרשרת גרעינית כמו בביקוע. האתגר הוא הנדסי עצום: יש ליצור פלזמה בטמפרטורות קיצוניות, לכלוא אותה, לייצב אותה, להפיק ממנה יותר אנרגיה מזו שנדרשת להפעלת המערכת, ולהפוך את האנרגיה הזאת לחשמל זמין ואמין.

לכן יש להתייחס לשיתוף הפעולה בין nT-Tao למקורות כאל ניסוי תשתיתי מוקדם, לא כאל תחילת הפעלה של תחנת כוח מהיתוך בישראל. הוא עשוי לאפשר לשתי החברות להבין כבר עכשיו מה יידרש אם וכאשר מערכות היתוך קומפקטיות יגיעו לבשלות: כיצד יחוברו למתקני מים, איך יובטח תפעול רציף, אילו מערכות גיבוי יידרשו, מה תהיה העלות לקוט״ש, ומהם תנאי הבטיחות והרגולציה.

במבט רחב יותר, המהלך משקף שינוי בשוק ההיתוך העולמי. חברות בתחום כבר אינן מסתפקות בהצגת חזון מדעי, אלא מתחילות לחפש שותפים תשתיתיים אמיתיים: חברות חשמל, מפעילי מרכזי נתונים, תעשיות כבדות, גופי מים וביטחון. גם אם הדרך למסחור עוד ארוכה, שיתופי פעולה כאלה עשויים לקבוע אילו יישומים יהיו הראשונים ליהנות מהטכנולוגיה כאשר תבשיל.

עבור ישראל, החיבור בין חברת היתוך מקומית לבין חברת המים הלאומית עשוי להפוך את משק המים לזירת ניסוי מעניינת. לא משום שהיתוך גרעיני יפעיל מחר את מתקני ההתפלה, אלא משום שתשתיות מים הן יעד טבעי לטכנולוגיה עתידית שמבטיחה אנרגיה רציפה, נקייה ומקומית. בשלב זה, הערך המרכזי הוא למידה מוקדמת, בדיקת היתכנות והיערכות ליום שבו היתוך גרעיני יעבור ממעבדה לתשתית.

הפוסט nT-Tao ומקורות יבחנו אם היתוך גרעיני יוכל להשתלב בעתיד בתשתיות מים בישראל משולבת וזהירה יותר לידיעה: הופיע לראשונה ב-Chiportal.