טאואר הודיעה על שיתוף פעולה עם Nvidia שמטרתו לקדם תשתיות בינה מלאכותית באמצעות מודולי אופטיקה 1.6T (קיצור של 1.6 טרה־ביט לשנייה) לדאטה־סנטרים, תוך ניצול יכולות הייצור של טאואר בפוטוניקה על סיליקון (Silicon Photonics). לפי ההודעה, טאואר תספק תהליך ייצור ותשתית ייעודית לרכיבי פוטוניקה על סיליקון, כך שיוכלו לעמוד ב״פרוטוקולי הרשת״ ובדרישות האמינות והביצועים של Nvidia עבור מודולי אופטיקה 1.6T.

למה בכלל צריך מודולי אופטיקה 1.6T?

בדאטה־סנטרים של AI צוואר הבקבוק עובר מזמן מהמעבד עצמו אל תנועת הנתונים: חיבור בין שרתים, בין ארונות, ובין מתגי רשת (switches) שמרכיבים את “הבד” (fabric) של אשכולות GPU. ככל שמודלים גדלים, צריך יותר רוחב־פס כדי להזין את החישוב ולסנכרן בין יחידות העיבוד.

בדיוק כאן נכנסים מודולי אופטיקה מתקדמים. 1.6T הוא הדור הבא אחרי 800G: בתעשייה כבר מדברים על התקנים והאקוסיסטם שמתקדמים לכיוון 1.6T Ethernet (למשל סביב קבוצת העבודה IEEE 802.3dj), כדי לאפשר קפיצה נוספת בקצבי קישוריות. במקביל, ספקיות רכיבים מציגות כבר היום מפת דרכים למודולים “פלג־אין” (Pluggable) בקצבים כאלה, כחלק מההיערכות לדור הבא של רשתות הדאטה־סנטר. (Coherent Inc)

פוטוניקה על סיליקון: מה טאואר מביאה לשולחן?

פוטוניקה על סיליקון היא גישה שמנסה “להכניס את האופטיקה פנימה” לתהליכי ייצור דומים לעולם השבבים: במקום להעביר נתונים רק בחשמל על נחושת, משתמשים באור (לייזרים/מודולטורים, גלאים, מוליכי־גל) כדי להעביר נתונים בסיבים אופטיים — לעיתים עם אינטגרציה הדוקה יותר ויותר סביב השבב שמנהל את הרשת.

בהודעת טאואר מודגש שהמטרה היא ייצור רכיבי Silicon Photonics עתירי־ביצועים שמיועדים למודולי אופטיקה 1.6T לדאטה־סנטרים, וכן פיתוח “זרימת עבודה” (flow) שתקצר את הזמן ממעבדה לייצור סדרתי ותוודא התאמה לדרישות של Nvidia.

ברמה הטכנולוגית הרחבה, המעבר לאופטיקה נהיה קריטי כי נחושת (ואפילו מודולים אופטיים “רגילים”) מתחילה להיתקל בקשיי הספק/אובדני־אות בקצבים ובצפיפויות של דור ה־AI הבא. גם Nvidia עצמה מציגה בשנים האחרונות כיוון של שימוש גובר באופטיקה מתקדמת בתשתיות הרשת שלה — תוך זהירות לגבי שילוב אופטיקה עמוק “בתוך” מערכות הליבה עד שהאמינות תבשיל. (Reuters)

מה המשמעות המעשית לדאטה־סנטרים של AI?

אם המהלך יבשיל למוצרים בשטח, המשמעות היא “צינורות” עבים יותר בין חלקי האשכול: יותר רוחב־פס פר מודול, קנה־מידה גדול יותר לרשתות אימון והסקה, ופוטנציאל ליעילות אנרגטית טובה יותר לכל ביט שמועבר (תלוי ארכיטקטורה ומימוש). אלו בדיוק המאפיינים שהופכים מודולי אופטיקה 1.6T לאבן־דרך בדור הבא של רשתות AI.

בשלב זה מדובר בהכרזה על שיתוף פעולה ותשתית ייצור/פיתוח, והצעד הבא יהיה לראות אילו מוצרים מסחריים (מודולים/פלטפורמות רשת) יוצאים לשוק ובאילו נפחים.

הפוסט טאואר סמיקונדקטור ו־Nvidia משתפות פעולה בפיתוח רכיבים אופטים לדאטה־סנטרים של בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית המוליכים למחצה הישראלית, המוכרת זה מכבר כמעצמה עולמית של חדשנות, זכתה במחצית דצמבר החולף להצבעת אמון אדירה. ג'נסן הואנג, המנכ"ל בעל החזון של אנבידיה, הכריז על ישראל כ"בית השני" של החברה, והודיע ​​על השקעה שוברת שיאים בקמפוס ענק בן 90 דונם בקרית טבעון. הקמפוס נועד לאכלס יותר מ-10,000 עובדים ומציין אירוע טרנספורמטיבי שישפיע על כל המערכת האקולוגית הטכנולוגית הישראלית במשך עשרות שנים. עד השנים האחרונות היתה חברת אינטל המעסיק הגדול ביותר בהייטק הישראלי. כעת נראה כי אנבידיה עומדת לתפוס את מקומה של אינטל מתוך הכרה ביכולות הפיתוח של המהדנסים הישראלים.

מאז ומתמיד היתה ישראל מרכז חשוב לתכנון שבבים, כאשר כל מי שמחשב עצמו כשחקן מרכזי בשוק השבבים העולמי גם מחזיק במרכז פיתוח בישראל. מאינטל, ברוקדום וקוואלקום עד אמזון, גוגל ואפל לכולם יש כיום מרכזי פיתוח המעסיקים מאות אם לא אלפי מהנדסי שבבים בישראל. יחד עם זאת נראה כי מחויבותה של אנבידיה לישראל מעלה אותה למעמד ברמה חדשה. על ידי הגדרת ישראל כבסיס תפעולי מרכזי – שני רק למטה ארה"ב – אנבידיה מאותתת שהדרך לדור הבא של בינה מלאכותית ומחשוב עוברת ישירות דרך קריית טבעון. מהלך זה מאפשר את השילוב הייחודי של כישרון הנדסי ורוח יזמית המצויה בישראל, ומאשר את מעמדה בפסגת פיתוח השבבים העולמית.

"אפקט מלאנוקס" הוכפל

הצהרתו של מנכ"ל אנבידיה הינה תוצאה ישירה של החוויה החיובית מאד של אנבידיה לאחר רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020. שילוב יכולות עיבודי הרשת המובילות בעולם של מלאנוקס במערך מחשוב העל של בינה מלאכותית של אנבידיה היה הצלחה מסחררת, המונעת על ידי האיכות והחדשנות יוצאות הדופן של צוותי ההנדסה הישראליים. החלטתו של הואנג להכפיל את המאמץ בישראל היא עדות לכישרון שהניע את מלאנוקס וכעת מניע מרכיבים קריטיים בהצלחתה העולמית של אנבידיה. הקמפוס החדש מייצג הכפלה של הצלחה זו, ומתמקד לא רק ברשתות, אלא בספקטרום המלא של טכנולוגיות אנבידיה – כולל ארכיטקטורת GPU מהדור הבא, תכנון CPU ומערכת האקולוגית של התוכנה המניעה את מהפכת הבינה המלאכותית.

בעקבות ענקים

ההתרחבות של אנבידיה משקפת את המסלול המוצלח של ענקיות טכנולוגיה אחרות באזור, ובראשן אפל. אפל נכנסה לשוק הישראלי בשנת 2012 עם רכישת Anobit, ולאחר שחוותה ממקור ראשון את כישרונות ההנדסה המקומיים, הרחיבה באופן דרמטי את נוכחותה. כיום, אפל מעסיקה יותר מ-2,500 מהנדסים בישראל, ומסתמכת עליהם עבור חלק מפיתוח השבבים החשוב ביותר שלה. המהלך של אנבידיה מרמז על מחויבות דומה, אם לא גדולה יותר, לטווח ארוך למינוף מומחיות ישראלית כעמוד תווך באסטרטגיית המחקר והפיתוח הגלובלית שלה.

תזמון מושלם בתוך שינויים בתעשייה

התוכניות השאפתניות של אנבידיה מגיעות לצומת קריטי עבור התעשייה המקומית. במשך עשרות שנים, אינטל הייתה המעסיקה הגדולה ביותר במגזר הטכנולוגיה בישראל, והסתמכה במידה רבה על מהנדסים ישראלים לפיתוח המעבדים המתקדמים ביותר שלה. עם זאת, כאשר אינטל מתמודדת כיום עם אתגרים ומצמצמת את כוח העבודה שלה, ההתרחבות של אנבידיה מציעה איזון חיוני. היא מבטיחה שלמאגר העמוק של כישרונות מוליכים למחצה מתקדמים בישראל יהיה בית חדש ודינמי, תוך מניעת "בריחת מוחות" ושמירת היתרון התחרותי של המדינה בתקופת מעבר עבור שחקנים גדולים אחרים.

תדלוק צינור הכישרונות

ההשפעה המיידית ביותר תהיה על שוק העבודה. המטרה להעסיק מעל 10,000 עובדים יוצרת ביקוש עצום לכישרונות הנדסיים מתקדמים. זה יביא לתחרות עזה על עובדים מיומנים, מה שסביר להניח שיעלה את המשכורות וההטבות ברחבי המגזר. חשוב מכך, זה ייתן תמריץ לאוניברסיטאות ולמכונים טכניים להרחיב את מסלולי המוליכים למחצה ובינה מלאכותית שלהם, ויבטיח זרימה קבועה של כישרונות חדשים כדי לענות על ביקוש חסר תקדים זה. זה מבטיח למעשה נתיב קריירה לדור הבא של מהנדסים ישראלים.

מגנט למערכת האקולוגית

המגה-קמפוס של אנבידיה יפעל ככוח כבידה. מתקן בקנה מידה כזה מושך אליו קבוצת תעשיות תומכות – סטארט-אפים המפתחים תוכנות בינה מלאכותית משלימות, ספקים המספקים כלי עיצוב מיוחדים ושותפים המעוניינים להשתלב עם הפלטפורמות של אנבידיה. זה מטפח מערכת אקולוגית צפופה שבה חדשנות מתרחשת לא רק במעבדה, אלא גם בבתי הקפה ובחדרי הישיבות המקיפים את הקמפוס. אנו יכולים לצפות לעלייה במספר הסטארטאפים המקומיים שמטרתם להיות חלק משרשרת האספקה ​​של אנבידיה או למנף את הקרבה החדשה שלה למיזמים שיתופי פעולה.

חוסן בתקופות סוערות

אולי ההיבט הנוגע ללב ביותר של הכרזה זו הוא העיתוי שלה. בתקופה המאופיינת בחוסר יציבות גיאופוליטית ומלחמה, ענקית עולמית כמו אנבידיה שבוחרת להכפיל את נוכחותה בישראל שולחת מסר רב עוצמה של חוסן ואמונה ארוכת טווח. היא מרגיעה משקיעים בינלאומיים כי נקודות החוזק הבסיסיות של מגזר הטכנולוגיה הישראלי – החדשנות, הזריזות וההון האנושי שלו – נותרו בלתי מעורערות.

אפשר לסכם ולומר כי ההצהרה של ג'נסן הואנג היא רגע מכונן עבור תעשיית השבבים הישראלית. היא מחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז בינלאומי לפיתוח שבבים מתקדמים. בשנות ה- 70 של המאה הקודמת היה זה דב פרומן, יהודי וישראלי ציוני שהצליח לשכנע את חברת אינטל העולמית לפתוח בישראל מרכז פיתוח שבבים. מרכז שבעקבותיו הפכה ישראל למרכז עולמי חשוב לפיתוח שבבים. ג'נסן הואנג, אינו ישראלי וגם לא יהודי אבל מעשיו בעת האחרונה ומחויבותו לישראל ישפיעו מהותית על תעשיית הטק הישראלית.  

ישראל כבר הפכה למרכז פיתוח הכרחי במהפיכת הבינה המלאכותית העולמית אך העובדה כי אנבידיה, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם מאמינה ביכולות הפתוח של מהנדסי ישראל מבטיחה כי חברות נוספות ילכו בעקבותיה ויסייעו לעתיד של צמיחה טכנולוגית וכלכלית בישראל.  

הפוסט השפעת הצהרת "הבית השני" של אנבידיה על תעשיית השבבים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת AI21 Labs הישראלית בעסקה המוערכת בכ־2–3 מיליארד דולר. לפי אותו דיווח, מוקד העניין של אנבידיה אינו בהכרח בטכנולוגיה עצמה, אלא בעיקר בכ-200 עובדי החברה – רבים מהם בעלי תארים מתקדמים וניסיון נדיר בפיתוח מערכות בינה מלאכותית. בהסתכלות הזו, העסקה נראית פחות כרכישת מוצר ויותר כמהלך “אקוויהייר” שנועד להרחיב במהירות את בסיס המומחים של אנבידיה בישראל. כך דיווח היום אתר כלכליסט.

למה דווקא עכשיו: טאלנט, תחרות, והמרוץ על תשתיות AI
הדיווח מגיע על רקע לחץ תחרותי גובר על אנבידיה בשוק השבבים ל-AI, כולל התחזקות חלופות כמו מאיצים ייעודיים של ענקיות ענן. במקביל, אנבידיה עצמה מראה בשבועות האחרונים נכונות לבצע עסקאות מסוג “לקחת את האנשים והידע” גם בלי רכישה קלאסית: כך למשל בעסקה עם Groq, שלא הוגדרה כרכישה מלאה אלא כהסכם רישוי לא-בלעדי לצד גיוס בכירים ומהנדסים מרכזיים, מהלך שממחיש את המגמה בשוק לעקוף חסמים רגולטוריים ועדיין להשיג טכנולוגיה וכוח אדם.

AI21: מחלום “מודל שפה ישראלי גדול” להתמקדות בארגונים
AI21 הוקמה ב-2017 בידי פרופ’ אמנון שעשוע, פרופ’ יואב שהם ואורי גושן. בתחילת הדרך היא נתפסה כמועמדת להציב את ישראל בקדמת הבמה של מודלי שפה, עוד לפני הפריצה הגדולה של ה-GenAI ב-2022. בשנים האחרונות, לפי הדיווח, החברה התקשתה לעמוד בקצב של המובילות הגלובליות, וביצעה שינוי כיוון: היא עצרה באפריל את פיתוח Wordtune, מוצר הצרכנים המוכר שלה, ומיקדה את הפעילות בפתרונות לארגונים – תחום שבו הדרישה לדיוק, בקרה ואמינות גבוהה יותר, וסף הסובלנות לטעויות נמוך בהרבה.

במוקד ההיצע שלה נמצא Maestro, מוצר שמיועד לשפר את דיוק הפלט של מודלי שפה (בדגש על משימות מורכבות ותהליכים ארגוניים), ובחברה אף טוענים לשיפור שיכול להגיע “עד 50%” בתרחישים מסוימים. (AI21) ההכנסות השנתיות של AI21 מוערכות בכ־50 מיליון דולר – רחוק מהסקייל של ענקיות מודלים שמייצרות הכנסות של מיליארדים.

ההקשר הישראלי: אנבידיה מרחיבה נוכחות בצפון
אם העסקה תושלם, היא תצטרף לרכישות קודמות של אנבידיה בישראל בשנים האחרונות (בהן Mellanox בעבר וכן רכישות נוספות בעשור הנוכחי), ותתיישב עם אסטרטגיית ההתרחבות המקומית של החברה. באמצע דצמבר הודיעה אנבידיה שבחרה בקריית טבעון כאתר לקמפוס חדש גדול, עם יעד של עד כ-10,000 עובדים עד 2031.

הפוסט דיווח: אנבידיה במגעים מתקדמים לרכישת AI21 בכ־2–3 מיליארד דולר, בעיקר כדי לקלוט טאלנט ישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA וסינופסיס הודיעו על שותפות אסטרטגית רב־שנתית שנועדה לשנות מהיסוד את עולם ההנדסה והתכנון – מהשבב הבודד ועד מערכות מורכבות במוליכים למחצה, תעופה, רכב, תעשייה ובריאות. במסגרת ההסכם תשלב סינופסיס את יכולות ה־AI והאצת החישוב של NVIDIA, ובהן CUDA והפלטפורמות לעיבוד פיזיקלי וסוכנים חכמים (agentic AI), בתוך סל פתרונות התכנון, הסימולציה והניתוח שלה. במקביל השקיעה NVIDIA סכום של 2 מיליארד דולר ברכישת מניות רגילות של סינופסיס במחיר של 414.79 דולר למניה.

החברות מציגות את המהלך כתשובה לעלייה המתמדת במורכבות תהליכי ה־R&D: יותר וריאנטים לעיצוב, יותר דרישות אימות, עלויות פיתוח ותפעול מזנקות ולחץ זמן אדיר להגיע לשוק. הרעיון הוא לרתום את כוח החישוב של GPU ואת ה־AI – כולל מודלים פיזיקליים מתקדמים – כדי לאפשר למהנדסים להריץ סימולציות מדויקות בהרבה, בקנה מידה ובמהירות שלא היו אפשריים בעבודה מבוססת CPU בלבד, וכך לתכנן מוצרים חכמים מהר יותר ובעלות נמוכה יותר.

ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל NVIDIA, אמר בהודעה כי חישוב מואץ מבוסס CUDA כבר משנה את עולם התכנון, ומאפשר לבצע סימולציות "מהאטומים ועד הטרנזיסטורים, מהשבב ועד מערכת שלמה", ולבנות בתוך המחשב "אחים דיגיטליים" (Digital Twins) של מוצרים ומערכות. לדבריו, השותפות עם סינופסיס נועדה “להמציא מחדש את ההנדסה והעיצוב” באמצעות שילוב AI וחישוב מואץ, ולהעניק למהנדסים את היכולת להעלות יותר רעיונות ולבחון אותם במהירות.

ססין גאזי, נשיא ומנכ״ל סינופסיס, הדגיש כי המורכבות והעלות של פיתוח מערכות חכמות דור הבא מחייבות פתרונות הנדסיים המשולבים לעומק בין אלקטרוניקה לפיזיקה, ומואצים באמצעות AI וחישוב עתיר ביצועים. "אין שתי חברות ממוקמות טוב יותר מסינופסיס ו־NVIDIA כדי לספק פתרונות תכנון מערכתיים, מונעי AI, מקצה לקצה", אמר, והוסיף כי השותפות נועדה "להנדס מחדש את ההנדסה" ולאפשר למפתחים לממש רעיונות במהירות וביעילות.

מבחינה טכנולוגית, השותפות כוללת כמה צירים מרכזיים. ראשית, האצה רחבה של יישומי סינופסיס באמצעות ספריות CUDA-X וטכנולוגיות AI פיזיקליות של NVIDIA. מדובר ביישומים עתירי חישוב כמו תכנון שבבים (EDA), וולידציה פיזיקלית, סימולציות מולקולריות, ניתוח אלקטרומגנטי, סימולציה אופטית ועוד – תחומים שבהם מעבר מ־CPU ל־GPU יכול לקצר מאוד זמני ריצה ולהגדיל את רזולוציית המודלים.

שנית, החברות ירחיבו את שיתוף הפעולה סביב agentic AI – סוכני AI אוטונומיים עבור תהליכי תכנון ואימות. סינופסיס תחבר את טכנולוגיית AgentEngineer שלה לערימת ה־agentic AI של NVIDIA, הכוללת את מיקרו־שירותי NIM, ערכת הפיתוח NeMo Agent Toolkit ומודלי Nemotron. המטרה היא לאפשר ל־AI לא רק “לייעץ” למהנדס, אלא לבצע בעצמו, באופן מבוקר, חלקים משמעותיים מזרימת ה־EDA והסימולציה: יצירת גרסאות עיצוב, הרצת ניתוחים, השוואת תוצאות והצעת אופטימיזציות.

ציר שלישי הוא חיבור העולם הפיזי והדיגיטלי באמצעות תאומים דיגיטליים. סינופסיס ו־NVIDIA ישתפו פעולה בהקמת דור חדש של סביבות תכנון, בדיקה ואימות המבוססות על NVIDIA Omniverse ועל NVIDIA Cosmos, כדי לאפשר דמויות וירטואליות מדויקות במיוחד של שבבים, רובוטים, מפעלים, כלי רכב, מערכות אנרגיה, מכשור רפואי ועוד. כך יוכלו מהנדסים לבחון התנהגות של מערכות מורכבות תחת מגוון רחב של תרחישים – עוד לפני הייצור או ההטמעה בפועל.

החברות מדגישות גם את ההיבט הענני: הכוונה היא להנגיש את פתרונות ההנדסה המואצת בענן, כך שגם צוותים קטנים או חברות ללא תשתית GPU מקומית יוכלו להשתמש באותם כלים. בנוסף יפתחו החברות יוזמות משותפות ליציאה לשוק – שילוב של מכירות, שיווק ותמיכה – כדי להגדיל את אימוץ הפתרונות בקרב צוותי הנדסה במגוון תעשיות. סינופסיס תשתמש ברשת הגלובלית שלה, המונה אלפי אנשי מכירות ושותפים, ותבנה על בסיס ההסכם הקיים לרישוי, מכירה ותמיכה בטכנולוגיית Omniverse המשולבת כבר היום בחלק מפתרונות הסימולציה שלה.

השותפות אינה בלעדית: שתי החברות מדגישות שהן ימשיכו לעבוד גם עם גורמים נוספים באקו־סיסטם של מוליכים למחצה ו־EDA. עם זאת, ההשקעה הכספית המפורשת של NVIDIA בסינופסיס וההיקף הטכנולוגי של התוכנית מציבים את הקשר הזה כאחד הצירים המרכזיים במאמץ "להאיץ את ההנדסה" בעידן ה־AI – ולפתוח, כפי שהן מנסחות זאת, הזדמנויות שוק חדשות במגוון רחב של תחומים.

הפוסט NVIDIA משקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס: שותפות אסטרטגית להאצת ההנדסה בעזרת AI ותאומים דיגיטליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפ הבינה המלאכותית AAI (דאבל A.I), שהקים פרופ' אמנון שעשוע לפני כשנתיים, הפך רשמית לאחד מגיוסי העומק המרשימים ביותר בזירת ה-AI הישראלית: החברה גייסה 200 מיליון דולר בסבב השקעה חדש, שבו הצטרפה גם ענקית השבבים אנבידיה. סך הגיוסים של החברה מגיע כעת ל־221 מיליון דולר, לפי שווי של כ-מיליארד דולר – סטטוס יוניקורן, עוד לפני השקה של מוצר מסחרי. (גלובס)

סבב הגיוס הובל על ידי קרן ההון־סיכון האמריקאית Lightspeed, מהשמות החזקים בהייטק העולמי ובזירת הסטארטאפים הישראלית. לצידה השתתפו בסבב ענקיות השקעה נוספות: זרוע ההשקעות של מייקל דל (DTC), בסמר, פיטנגו פירסט, גרינפילד, BRM – וכעת גם אנבידיה, שהפכה לשחקנית מפתח בכל מה שקשור לתשתיות AI עתירות חישוב.

AAI הוקמה באוגוסט 2023 ונרשמה תחילה בירושלים, וכיום היא פועלת ממשרדים ברמת גן. לצדו של שעשוע, שמכהן כמנכ"ל, נמנים על צוות המייסדים פרופ' שי שלו-שוורץ, ה-CTO של מובילאיי ושותפו של שעשוע גם ב-Mentee Robotics, וכן קבוצת חוקרים שהיו תלמידי וחוקרי עבר בקבוצות המחקר של שעשוע: פרופ' יואב לוין, פרופ' אור שריר, ד"ר נעם וייס וד"ר גל בנימיני. מדובר בצוות שמגיע מצומת של מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי החיים – ומכוון לבעיות העמוקות ביותר של בינה מלאכותית. (AAI)

למרות היקף הגיוס, AAI עדיין פועלת "מתחת לרדאר": אין מוצר מסחרי, והקוד הפתוח העיקרי שיצא ממנה עד כה הוא מאמרים ומסגרות מחקר – למשל FormulaOne, דאטה־סט לבחינת יכולות הסקה אלגוריתמית של מודלים גדולים, שמנסה למדוד עומק חשיבה מעבר לשאלות קלאסיות של תכנות תחרותי.

הלב הטכנולוגי של דאבל A.I הוא לא עוד מודל שפה כללי, אלא מה שהחברה מכנה "בינה מלאכותית מומחית" (AEI – Expert AI): מערכות שמחקות את דרך החשיבה של מומחים אנושיים – מדענים, מהנדסים, מתמטיקאים – ומתמקדות בפתרון בעיות ספציפיות ומורכבות, תוך למידה מתמשכת מניסויים ומידע חדש. הרעיון הוא ליצור "סוכני AI" (AI Agents) שמסוגלים לא רק לענות על שאלות, אלא לפרק בעיות, להריץ ניסויים חישוביים, לעדכן את ההשערות שלהם – ולקבל החלטות בסגנון של חוקר מנוסה.

הגישה הזו מציבה את AAI באמצע הדרך בין שחקני ה-AGI (בינה מלאכותית כללית) שמנסים לדמות "מוח אנושי כללי", לבין חברות שמסתפקות במודלים גנרטיביים שמייצרים טקסט ותמונות. דאבל A.I מכוונת ל-AI שמתמחה בתחומים מוגדרים, אך מסוגל לבצע בהם שרשרת הסקות עמוקה, ולהציע פתרונות הנראים כמו עבודה של צוות מומחים אנושי – רק בקצב של מחשב־על.

מעבר למשקיעים, עצם הצטרפות אנבידיה לסיבוב הנוכחי מסמנת גם זווית תשתיתית: AEI וסוכני AI עתירי חישוב זקוקים לכוח GPU, לזיכרון מסיבי ולמערכות בקנה מידה גדול, ואנבידיה הופכת בשנים האחרונות לספקית ברירת המחדל של תשתיות כאלה. מבחינתה, השקעה ב-AAI משתלבת היטב באסטרטגיה של בניית אקו־סיסטם סביב שבבי ה-AI והפלטפורמות התוכנתיות שלה. (גלובס)

עבור שעשוע, זהו חוליה נוספת בשרשרת מיזמי ה-deep tech שהוביל בעשורים האחרונים: Mobileye בתחום הרכב האוטונומי, OrCam בטכנולוגיות ראייה מסייעת, AI21 Labs במודלי שפה גנרטיביים, Mentee Robotics ברובוטיקה הומנואידית ו-One Zero בבנקאות דיגיטלית. AAI מציבה אותו כעת בחזית המירוץ העולמי לדור הבא של מודלי הסקה וסוכני AI – מירוץ שבו ישראל הופכת, שוב, לשחקנית מרכזית. (וויקיפדיה)

בשלב זה, בחברה שומרים על איפוק תקשורתי ולא מפרטים על מוצרים קונקרטיים או על לוחות זמנים מסחריים. אבל שילוב של משקיעים מהשורה הראשונה, ענקית חומרה כמו אנבידיה וצוות מחקר מהחוד של ה-AI האקדמי והיישומי – מציבים את דאבל A.I כאחת החברות המסקרנות ביותר בגל הנוכחי של בינה מלאכותית מתקדמת.

הפוסט אנבידיה מצטרפת לגיוס הענק בסטארטאפ ה-AI החדש של אמנון שעשוע AAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במכתבו לאלפי עובדי NVIDIA ברחבי העולם, שיבח הואנג את אומץ ליבם ותקוותם הבלתי מעורערת של אמו של אור, דיצה, כמו גם את הצוות הישראלי של החברה שתמך בה לאורך כל תקופת השבי של בנה. "אני נרגש עמוקות ואסיר תודה לשתף אתכם בכך שלפני רגעים ספורים, עמיתנו, אבינתן אור, שוחרר לצלב האדום בעזה. לאחר שנתיים בלתי נתפסות בשבי חמאס, אבינתן חזר הביתה", כתב הואנג.

"לאורך כל תקופה זו, ליבנו היה עם אבינתן ויקיריו – במיוחד עם אמו, דיצה אור, שכוחה, אומץ ליבה ותקוותה הבלתי מעורערת היוו השראה לכולנו. לילה אחר לילה, עובדינו בישראל עמדו איתה במשמרת, מאוחדים בנחישות להחזירו הביתה. אחדות זו שיקפה את הטוב במי שאנחנו", הוסיף.

הואנג גם כיבד את הקורבנות הרחבים יותר של עובדי NVIDIA, שרבים מהם שירתו בצבא במהלך המלחמה וסבלו מאובדן אישי. "במהלך השנתיים האחרונות, אלפי עובדי NVIDIA שירתו באומץ יוצא דופן כדי להגן על קהילותיהם. רבים סבלו מכאב, אובדן וחוסר ודאות. חלקם איבדו את יקיריהם. איבדנו את עמיתנו עמית חיות." "אייל וולדמן, עמיתנו לשעבר, סבל מאובדן קורע הלב של בתו, דניאל, ובן זוגה, נועם. ליבנו ותפילותינו נשארים עם אייל ומשפחתו."

"הצער בקרב עמיתינו היהודים, הדרוזים והערבים היה עצום. הכאב אינו מכיר גבולות, אמונות או הבדלים. אנו מתאבלים יחד, אנו מקווים יחד – לשלום, הבנה ועתיד ללא פחד", כתב הואנג. הוא שיבח את צוותו על כוחם, חמלתם וחוסנם, וסיכם: "כעת, כאשר הפסקת האש ושלב 1 של תוכנית השלום של הנשיא טראמפ נכנסים לתוקף וכל בני הערובה חוזרים למשפחותיהם, אנו עדים לסוף פרק כואב ולתחילתו של תהליך ריפוי מיוחל עבור האזור כולו. אבינתן – ברוך הבא הביתה. חזרתך הבטוחה מביאה הקלה ושמחה עצומה לכל משפחת NVIDIA. אנו כאן בשבילך ובשביל יקיריך כשאתה מתחיל את הפרק הבא של ההתאוששות. מי ייתן ורגע זה יסמן את הצעד הראשון לקראת ריפוי, התחדשות ושלום מתמשך עבור כל אלה שנפגעו ממלחמה זו." ג'נסן הואנג

אבינתן אור, בן 32, מתל אביב, נחטף מפסטיבל המוזיקה נובה ביחד עם חברתו נועה ארגמני, ששוחררה במבצע חילוץ ב-8 ביוני 2024. אחת התמונות המטרידות ביותר מהטבח הייתה סרטון של ארגמני מופרד בכוח מאור כשהם נלקחו לעזה.

סימן החיים הראשון מאור הגיע במרץ 2025, כאשר המשפחה קיבלה מידע שהוא מוחזק בתנאים קשים במרכז עזה. "עד שאבינתן יחזור, ליבי נשאר בשבי", כתבה ארגמני בפוסט ברשתות החברתיות באותה תקופה.

הפוסט "אני נרגש עד עמקי נשמתי ומלא הכרת תודה" כך כתב ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה לעובדיו לרגל שחרורו של אבינתן אור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המנכ"לים ג’נסן הואנג וטאן בו-ליפ השיבו לשאלות על ייצור השבבים, מעורבות ממשל טראמפ, יחסים עם TSMC, השקעות הדדיות והשפעת המהלך על לקוחות Arm – והדגישו שמדובר במהלך עסקי ותרבותי מהפכני

במסיבת עיתונאים מתוקשרת בהשתתפות בכירי העיתונות הכלכלית, חשפו מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ומנכ"ל אינטל, טאן בו-ליפ, את החזון לשותפות החדשה. מעבר להכרזה עצמה, נרשמו חילופי דברים עשירים מול העיתונאים, שסיפקו הצצה לאסטרטגיה ולגישה של שתי החברות כלפי העתיד.

"צעד גדול מאז IBM System/360"

הואנג פתח בנימה היסטורית, כשהשווה את השותפות ליום שבו IBM הציגה את סדרת System/360 בשנות ה־60. לדבריו, "העולם עובר כעת למחשוב מואץ ובינה מלאכותית – ואנחנו ממציאים מחדש את חוויית המחשב האישי ואת מרכז הנתונים כולו". הוא הדגיש כי אינטל ואנבידיה יפתחו יחד שבבי SoC המאחדים GPU ו־CPU עם חיבוריות NVLink, שיאפשרו להרחיב את המחשוב מקנה מידה של מחשבים אישיים ועד מחשבי־על .

בו-ליפ: "נקודת מפנה שתשנה את כללי המשחק"

מנכ"ל אינטל הוסיף כי מדובר בשותפות "עמוקה והיסטורית" והזכיר את תרומתו של הואנג בפיתוח CUDA – תזכורת לכך שמהפכת המחשוב המואץ נבנתה על חזון ארוך טווח. בו-ליפ הדגיש את שלוש נקודות החוזק: אנבידיה כמובילה במחשוב AI מואץ, אינטל כמובילה במעבדי x86, והיתרון של הארכיטקטורה המשותפת שתשחרר "עידן חדש של חדשנות ותועלת לכל התעשייה" .

תגובות לשאלות הכתבים

• CNBC שאלו אם אינטל תהפוך גם ליצרנית שבבי AI מתקדמים. הואנג הבהיר כי השותפות הנוכחית מתמקדת במעבדי x86 מותאמים ללקוחות, אך אנבידיה תמשיך לעבוד עם TSMC לייצור שבבי Grace ו־Blackwell. לדבריו, "אינטל תהפוך ללקוח גדול שלנו – אבל לא נוותר על TSMC, שהיא יצרנית עולמית ברמה יוצאת דופן" .
• Bloomberg תהו מתי נראה מוצרים בפועל. השניים חשפו כי צוותי הארכיטקטורה עובדים כבר כשנה על פתרונות מותאמים, ושלוש קבוצות שונות עוסקות במקביל בארכיטקטורות לשרתים, למחשבים אישיים ולמערכות בקנה מידה גדול.
• Financial Times העלו את השאלה אם שיתוף הפעולה קשור ללחצים פוליטיים מצד ממשל טראמפ. הואנג השיב כי "לא הייתה לממשל שום מעורבות. טראמפ תמך באופן כללי בתעשייה האמריקנית, אך ההחלטה היא עסקית לחלוטין".
• Reuters שאלו אם שיתוף הפעולה יכלול גם השקעות הון הדדיות. הואנג ציין כי ההשקעה באינטל משקפת את האמון ההדדי ואת ההזדמנות העסקית בשוק של כ־50 מיליארד דולר בשנה סביב מחשוב AI, ואמר כי "זה פשוט משקף עד כמה אנחנו נרגשים מהשותפות הזו".
• The Information שאלה אם לקוחות Arm עשויים לעבור ל־x86. הואנג הדגיש כי "הרוב המכריע של הלקוחות הארגוניים עדיין משתמשים ב־x86, ולכן זו הזדמנות גדולה לצמיחה", אך הדגיש שגם מעבדי Arm של אנבידיה ימשיכו להתפתח במקביל .
• Washington Post שאלו על ייצור בארה"ב לאור מדיניות טראמפ. בו-ליפ אמר כי אינטל אוהבת את הפוקוס על ייצור מקומי, אך תשמור על גמישות גלובלית ותשפר בהדרגה את תפוקת מפעליה המתקדמים (14A ו־18A).

משמעות אסטרטגית

מעבר להיבט העסקי, השניים הדגישו גם ממד תרבותי: בו-ליפ ציין כי הוא מצפה "לבנות תרבות הנעה מהירה" בדומה לאנבידיה, בעוד הואנג שיבח את יכולות האריזה המתקדמות של אינטל (Foveros, EMIB) כבסיס לשילוב ייחודי בין GPU ל־CPU.

בסיכום אמר הואנג: "זה יום היסטורי שבו אנחנו בונים יחד פלטפורמת מחשוב חדשה – אישית, ארגונית ועננית". בו-ליפ הוסיף: "נעבוד קשה כדי להפוך את השותפות הזו להצלחה אדירה עבור שני הצדדים והלקוחות שלנו".

הפוסט מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת: משרטטות מחדש את מפת המחשוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינוויז (Innoviz Technologies) מרחיבה משמעותית את קיבולת הייצור של מערכות ה-LiDAR שלה: החברה הודיעה על הגדלה פי עשרה של היקף הייצור במפעלי פברינט (Fabrinet), לקראת תחילת הייצור ההמוני של מכוניות חצי-אוטונומיות ומוניות אוטונומיות שצפוי בשנת 2026. הייצור הסדרתי הראשוני של InnovizTwo החל בחודש שעבר, וברבעון השלישי פברינט עוברת לשלב הייצור ההמוני. מדובר בצעד מרכזי באסטרטגיית הסקייל-אפ של החברה — אינוויז מכפילה את הייצור כדי לעמוד בביקוש החזוי מהתעשייה.

במקביל לחשיפה התפעולית, מנכ"ל החברה עומר כילף עדכן כי אינוויז מפתחת את החיישן הרביעי שלה, InnovizThree, שיוצג ללקוחות בסוף החודש בתערוכת ITS באטלנטה. לדבריו, הדור החדש יספק "קפיצת מדרגה בביצועים, בעלויות ובגורם הצורה", במטרה להיטמע בדגמים הבאים של כלי רכב אוטונומיים וחצי-אוטונומיים.

מבחינה פיננסית, נתוני הרבעון השני של 2025 מסמנים האצה: המכירות צמחו בכ־46% לעומת התקופה המקבילה והגיעו ל־9.7 מיליון דולר. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו המכירות בכ־27.5 מיליון דולר — יותר מכל המכירות בשנת 2024. לנוכח הקצב הזה עדכנה אינוויז את תחזית 2025 להיקף של 50–60 מיליון דולר. בקופת החברה מצויים 79.4 מיליון דולר מזומן ושווי מזומן.

לצד זאת, החברה הכריזה על תוכנית ATM בהיקף של עד 75 מיליון דולר — מנגנון המאפשר הנפקת מניות "על המדף" לפי צורך. ההודעה לוותה בירידה של כ־12.6% במניית החברה בנאסד"ק לשווי שוק של כ־316 מיליון דולר. באינוויז מסבירים כי הגמישות המימונית נועדה לתמוך בהאצת הייצור ובהזדמנויות חדשות בשוק.

בחזית הרכב הפרטי, כילף חשף כי אינוויז חתומה על הסכם SODW עם אחד מחמשת יצרני הרכב הגדולים בעולם, לשם התאמות ספציפיות ב-InnovizTwo לצורכי הלקוח — לאחר מעבר שלבי RFI ו-RFQ. הניסיון שצברה אינוויז בפרויקט המונית האוטונומית ID.Buzz של פולקסווגן, המבוססת על מובילאיי וכוללת תשעה חיישנים של אינוויז בכל רכב, מסייע לה לקדם עסקאות נוספות עם יצרניות שמערכותיהן נשענות על פלטפורמת מובילאיי. שיווק הדגם מיועד ל-2026.

מעבר לשוק הרכב, החברה מרחיבה פעילות גם ליישומים תעשייתיים וביטחוניים עם InnovizSMART — חיישן שמביא סטנדרטים של בטיחות פונקציונלית מעולם האוטומוטיב אל הרובוטיקה והתעשייה. החיישן מיועד לגילוי עד טווח של כ-450 מטר גם בתנאי ראות קשים, וכעת הוא משולב בתוכניות הייחוס של פלטפורמת Jetson Orin של אנבידיה. באינוויז מדגישים כי בשווקים אלה זמני החדירה קצרים יותר ושולי הרווח גבוהים ביחס לאוטומוטיב.

לדברי כילף, שוק הנהיגה האוטונומית נכנס לגל צמיחה חדש: יצרניות הרכב משלבות כיום מערכות L3 בדגמים עתידיים, ומקביל לכך ניכרת התאוששות ב-L4 — בעיקר בכלים מסחריים, משאיות ומוניות אוטונומיות. כדי לנצל את המומנטום הזה, אינוויז מכפילה את הייצור ומעמיקה שיתופי פעולה בתעשייה.

בסיכום, השנה הנוכחית מסמנת מעבר של אינוויז מ"פיילוטים" לרמפה תעשייתית: קיבולת ייצור מוגדלת בפברינט, תחזית הכנסות מוכפלת, דור חיישנים חדש בדרך וחדירה לשווקים משלימים. האתגר המרכזי קדימה יהיה תזמון קו הייצור עם השקות דגמי הרכב של 2026, לצד ניהול זהיר של ההשקעות והמימון בתוכנית ה-ATM.

תגים: Innoviz, אינוויז, LiDAR, ליידאר, InnovizTwo, InnovizThree, InnovizSMART, Fabrinet, פברינט, Mobileye, מובילאיי, NVIDIA, אנבידיה, Jetson Orin, ID.Buzz, L3, L4, רכב אוטונומי, אלקטרואופטיקה, תעשייה ישראלית, Automotive

SLUG: innoviz-mass-production-fabrinet-forecast-innovizthree-aug-2025

הפוסט אינוויז מגדילה פי עשרה את היקף הייצור ומאיצה מעבר לייצור המוני בפברינט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA מבקשת לקבל מידע על קרקע בגודל של עד 120 דונםאנבידיה פרסמה הבוקר (א', 6.7) בקשה לקבלת מידע (RFI – Request for Information) לאיתור שטח קרקע רציף לרכישה בגודל שינוע בין 70 ועד 120 דונם, עם זכויות בנייה רציפה בגודל שינוע בין 80 ל-180 אלף מ"ר, זאת כחלק מבחינת האפשרות להרחיב את פעילות החברה בישראל והקמת קמפוס.השטח, אותו מתכננת החברה לרכוש, נדרש להימצא בצפון הארץ, לא רחוק ממשרדי החברה ביקנעם המשמשים כיום אלפי עובדות ועובדים. השטח צריך להימצא בין גבולות כביש 67, כביש 73, כביש 781 וכביש החוף. יקנעם והחלק הדרומי של עמק יזרעאל עומדים בקריטריון גיאורגפי זה.

בבקשת המידע, שיתפה אנבידיה כי היא מחפשת קרקע בייעוד להייטק, בעלת נגישות תחבורתית גבוהה, בסמוך לצירי תנועה מרכזיים ותחבורה ציבורית.בנוסף, אנבידיה ציינה בבקשה לקבלת מידע כי על הקרקע המבוקשת להיות זמינה לבניה, רכישה והקצאה מיידיים, וכי היא לא פוסלת התקשרות לרכישת הקרקעות עם מושבים, קיבוצים, מועצות אזוריות או עיריות להם שטח מתאים. באנבידיה יאפשרו הגשת הצעות ל-RFI עד ל-23 ביולי בלבד, וזאת ישירות אל חברת ייעוץ הנדל"ן של החברה בישראל, קוליירס.

הפוסט אנבידיה מתכננת להקים קמפוס ענק באיזור הצפון. מחפשת לרכוש שטחים באיזור יוקנעם והסביבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש: ההתנתקות בין סין לארה״ב משנה את פני תעשיית השבבים

דוח חדש שפורסם באתר חברת המחקר הכלכלי MarketPulse מציג ניתוח מקיף של השפעות ההתנתקות (decoupling) בין ארה״ב לסין על תעשיית השבבים העולמית. הדוח, מאת צוות האנליסטים של MarketPulse, בוחן את מגמות הסחר, ההשקעות האסטרטגיות, והתמריצים הממשלתיים – תוך שילוב של נתונים גיאופוליטיים, חדשנות טכנולוגית ותובנות שוק. על רקע מגבלות הסחר המחריפות, החוקרים מזהים שחקנים מרכזיים, אסטרטגיות השקעה מותאמות סיכון, ותמורות מבניות שעשויות לעצב את עתיד המגזר בשנים הקרובות.

המתיחות בין ארה״ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים: בין סיכונים גיאו-פוליטיים להזדמנויות אסטרטגיות

היריבות בין ארצות הברית לסין בתחום השבבים נכנסה לשלב חדש של התנתקות (decoupling), המשנה את מפת שרשראות האספקה העולמיות. במרכז התהליך נמצאות חברות כמו TSMC הטייוואנית ויצרניות שבבים אמריקאיות, הזוכות לתמריצים משמעותיים מתוקף חוק ה־CHIPS. לצד זאת, פריצת הדרך של סין בדמות מודל הבינה המלאכותית DeepSeek-V3 ממחישה את היכולת לעקוף מגבלות חומרה באמצעות אלגוריתמים יעילים.

חוק השבבים האמריקני (CHIPS Act) מזרים כ־52 מיליארד דולר להשבת ייצור השבבים לארה״ב. טייוואן לבדה התחייבה להשקעות בהיקף של 165 מיליארד דולר עד 2030. כיום TSMC כבר מייצרת שבבי 4 ננומטר באריזונה עבור NVIDIA, ומתכננת הרחבה ל־3 ננומטר.

עם זאת, האיומים במכסים של 25–100% גם על שבבים מטייוואן, כמו גם מחסור במים ועלויות בנייה גבוהות בארה״ב, עלולים לפגוע במודל העסקי של יצרנים אלו ולגרור עיכובים בפרויקטים.

סין מציגה גישה אלטרנטיבית: מודל DeepSeek-V3, המשתמש ב־8 סיביות ו־93% דחיסת זיכרון, מאפשר הרצה יעילה על כרטיסים פחות מתקדמים של AMD, ומפחית את התלות בכרטיסי H100 של NVIDIA האסורים ליצוא. התוצאה: תשתית בינה מלאכותית זולה יותר, עם פוטנציאל להפחתת עלויות של עד 40% ולבניית בריתות טכנולוגיות עם מדינות שלא תלויות בארה״ב.

השקעות מתוחכמות בעידן מפוצל

הזדמנויות ההשקעה נעות בין שחקנים עם טכנולוגיה בשלות (מעל 28 ננומטר) – כמו Texas Instruments ו־Tower Semiconductor, דרך מרכזי אריזה אזוריים במזרח אסיה, ועד קרנות סל רחבות כמו SMH. מנגד, חברות כמו ASML עלולות לספוג ירידת ערך על רקע עודף ציוד לתחום ה-AI המתקדם.

הפרדיגמה החדשה שמציבה DeepSeek מלמדת כי היעילות האלגוריתמית חשובה כיום לא פחות מעוצמת החומרה – מגמה שמטיבה עם AMD וספקיות אלטרנטיביות כמו SambaNova, ופוגעת ביתרון היחסי של NVIDIA.

המשקיעים במגזר השבבים אינם יכולים עוד להסתמך רק על חוק מור. ההצלחה טמונה ביכולת לשלב פיזור גיאוגרפי, יציבות תזרימית ויכולת חדשנות טכנולוגית בתנאי אי ודאות גוברת. שילוב חכם של חברות אמריקאיות, טייוואניות ואלטרנטיבות מבוססות תוכנה עשוי להעניק יתרון אסטרטגי בשוק משתנה תדיר.

הפוסט ההתנתקות בין ארה"ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.