אנבידיה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת AI21 Labs הישראלית בעסקה המוערכת בכ־2–3 מיליארד דולר. לפי אותו דיווח, מוקד העניין של אנבידיה אינו בהכרח בטכנולוגיה עצמה, אלא בעיקר בכ-200 עובדי החברה – רבים מהם בעלי תארים מתקדמים וניסיון נדיר בפיתוח מערכות בינה מלאכותית. בהסתכלות הזו, העסקה נראית פחות כרכישת מוצר ויותר כמהלך “אקוויהייר” שנועד להרחיב במהירות את בסיס המומחים של אנבידיה בישראל. כך דיווח היום אתר כלכליסט.

למה דווקא עכשיו: טאלנט, תחרות, והמרוץ על תשתיות AI
הדיווח מגיע על רקע לחץ תחרותי גובר על אנבידיה בשוק השבבים ל-AI, כולל התחזקות חלופות כמו מאיצים ייעודיים של ענקיות ענן. במקביל, אנבידיה עצמה מראה בשבועות האחרונים נכונות לבצע עסקאות מסוג “לקחת את האנשים והידע” גם בלי רכישה קלאסית: כך למשל בעסקה עם Groq, שלא הוגדרה כרכישה מלאה אלא כהסכם רישוי לא-בלעדי לצד גיוס בכירים ומהנדסים מרכזיים, מהלך שממחיש את המגמה בשוק לעקוף חסמים רגולטוריים ועדיין להשיג טכנולוגיה וכוח אדם.

AI21: מחלום “מודל שפה ישראלי גדול” להתמקדות בארגונים
AI21 הוקמה ב-2017 בידי פרופ’ אמנון שעשוע, פרופ’ יואב שהם ואורי גושן. בתחילת הדרך היא נתפסה כמועמדת להציב את ישראל בקדמת הבמה של מודלי שפה, עוד לפני הפריצה הגדולה של ה-GenAI ב-2022. בשנים האחרונות, לפי הדיווח, החברה התקשתה לעמוד בקצב של המובילות הגלובליות, וביצעה שינוי כיוון: היא עצרה באפריל את פיתוח Wordtune, מוצר הצרכנים המוכר שלה, ומיקדה את הפעילות בפתרונות לארגונים – תחום שבו הדרישה לדיוק, בקרה ואמינות גבוהה יותר, וסף הסובלנות לטעויות נמוך בהרבה.

במוקד ההיצע שלה נמצא Maestro, מוצר שמיועד לשפר את דיוק הפלט של מודלי שפה (בדגש על משימות מורכבות ותהליכים ארגוניים), ובחברה אף טוענים לשיפור שיכול להגיע “עד 50%” בתרחישים מסוימים. (AI21) ההכנסות השנתיות של AI21 מוערכות בכ־50 מיליון דולר – רחוק מהסקייל של ענקיות מודלים שמייצרות הכנסות של מיליארדים.

ההקשר הישראלי: אנבידיה מרחיבה נוכחות בצפון
אם העסקה תושלם, היא תצטרף לרכישות קודמות של אנבידיה בישראל בשנים האחרונות (בהן Mellanox בעבר וכן רכישות נוספות בעשור הנוכחי), ותתיישב עם אסטרטגיית ההתרחבות המקומית של החברה. באמצע דצמבר הודיעה אנבידיה שבחרה בקריית טבעון כאתר לקמפוס חדש גדול, עם יעד של עד כ-10,000 עובדים עד 2031.

הפוסט דיווח: אנבידיה במגעים מתקדמים לרכישת AI21 בכ־2–3 מיליארד דולר, בעיקר כדי לקלוט טאלנט ישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA וסינופסיס הודיעו על שותפות אסטרטגית רב־שנתית שנועדה לשנות מהיסוד את עולם ההנדסה והתכנון – מהשבב הבודד ועד מערכות מורכבות במוליכים למחצה, תעופה, רכב, תעשייה ובריאות. במסגרת ההסכם תשלב סינופסיס את יכולות ה־AI והאצת החישוב של NVIDIA, ובהן CUDA והפלטפורמות לעיבוד פיזיקלי וסוכנים חכמים (agentic AI), בתוך סל פתרונות התכנון, הסימולציה והניתוח שלה. במקביל השקיעה NVIDIA סכום של 2 מיליארד דולר ברכישת מניות רגילות של סינופסיס במחיר של 414.79 דולר למניה.

החברות מציגות את המהלך כתשובה לעלייה המתמדת במורכבות תהליכי ה־R&D: יותר וריאנטים לעיצוב, יותר דרישות אימות, עלויות פיתוח ותפעול מזנקות ולחץ זמן אדיר להגיע לשוק. הרעיון הוא לרתום את כוח החישוב של GPU ואת ה־AI – כולל מודלים פיזיקליים מתקדמים – כדי לאפשר למהנדסים להריץ סימולציות מדויקות בהרבה, בקנה מידה ובמהירות שלא היו אפשריים בעבודה מבוססת CPU בלבד, וכך לתכנן מוצרים חכמים מהר יותר ובעלות נמוכה יותר.

ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל NVIDIA, אמר בהודעה כי חישוב מואץ מבוסס CUDA כבר משנה את עולם התכנון, ומאפשר לבצע סימולציות "מהאטומים ועד הטרנזיסטורים, מהשבב ועד מערכת שלמה", ולבנות בתוך המחשב "אחים דיגיטליים" (Digital Twins) של מוצרים ומערכות. לדבריו, השותפות עם סינופסיס נועדה “להמציא מחדש את ההנדסה והעיצוב” באמצעות שילוב AI וחישוב מואץ, ולהעניק למהנדסים את היכולת להעלות יותר רעיונות ולבחון אותם במהירות.

ססין גאזי, נשיא ומנכ״ל סינופסיס, הדגיש כי המורכבות והעלות של פיתוח מערכות חכמות דור הבא מחייבות פתרונות הנדסיים המשולבים לעומק בין אלקטרוניקה לפיזיקה, ומואצים באמצעות AI וחישוב עתיר ביצועים. "אין שתי חברות ממוקמות טוב יותר מסינופסיס ו־NVIDIA כדי לספק פתרונות תכנון מערכתיים, מונעי AI, מקצה לקצה", אמר, והוסיף כי השותפות נועדה "להנדס מחדש את ההנדסה" ולאפשר למפתחים לממש רעיונות במהירות וביעילות.

מבחינה טכנולוגית, השותפות כוללת כמה צירים מרכזיים. ראשית, האצה רחבה של יישומי סינופסיס באמצעות ספריות CUDA-X וטכנולוגיות AI פיזיקליות של NVIDIA. מדובר ביישומים עתירי חישוב כמו תכנון שבבים (EDA), וולידציה פיזיקלית, סימולציות מולקולריות, ניתוח אלקטרומגנטי, סימולציה אופטית ועוד – תחומים שבהם מעבר מ־CPU ל־GPU יכול לקצר מאוד זמני ריצה ולהגדיל את רזולוציית המודלים.

שנית, החברות ירחיבו את שיתוף הפעולה סביב agentic AI – סוכני AI אוטונומיים עבור תהליכי תכנון ואימות. סינופסיס תחבר את טכנולוגיית AgentEngineer שלה לערימת ה־agentic AI של NVIDIA, הכוללת את מיקרו־שירותי NIM, ערכת הפיתוח NeMo Agent Toolkit ומודלי Nemotron. המטרה היא לאפשר ל־AI לא רק “לייעץ” למהנדס, אלא לבצע בעצמו, באופן מבוקר, חלקים משמעותיים מזרימת ה־EDA והסימולציה: יצירת גרסאות עיצוב, הרצת ניתוחים, השוואת תוצאות והצעת אופטימיזציות.

ציר שלישי הוא חיבור העולם הפיזי והדיגיטלי באמצעות תאומים דיגיטליים. סינופסיס ו־NVIDIA ישתפו פעולה בהקמת דור חדש של סביבות תכנון, בדיקה ואימות המבוססות על NVIDIA Omniverse ועל NVIDIA Cosmos, כדי לאפשר דמויות וירטואליות מדויקות במיוחד של שבבים, רובוטים, מפעלים, כלי רכב, מערכות אנרגיה, מכשור רפואי ועוד. כך יוכלו מהנדסים לבחון התנהגות של מערכות מורכבות תחת מגוון רחב של תרחישים – עוד לפני הייצור או ההטמעה בפועל.

החברות מדגישות גם את ההיבט הענני: הכוונה היא להנגיש את פתרונות ההנדסה המואצת בענן, כך שגם צוותים קטנים או חברות ללא תשתית GPU מקומית יוכלו להשתמש באותם כלים. בנוסף יפתחו החברות יוזמות משותפות ליציאה לשוק – שילוב של מכירות, שיווק ותמיכה – כדי להגדיל את אימוץ הפתרונות בקרב צוותי הנדסה במגוון תעשיות. סינופסיס תשתמש ברשת הגלובלית שלה, המונה אלפי אנשי מכירות ושותפים, ותבנה על בסיס ההסכם הקיים לרישוי, מכירה ותמיכה בטכנולוגיית Omniverse המשולבת כבר היום בחלק מפתרונות הסימולציה שלה.

השותפות אינה בלעדית: שתי החברות מדגישות שהן ימשיכו לעבוד גם עם גורמים נוספים באקו־סיסטם של מוליכים למחצה ו־EDA. עם זאת, ההשקעה הכספית המפורשת של NVIDIA בסינופסיס וההיקף הטכנולוגי של התוכנית מציבים את הקשר הזה כאחד הצירים המרכזיים במאמץ "להאיץ את ההנדסה" בעידן ה־AI – ולפתוח, כפי שהן מנסחות זאת, הזדמנויות שוק חדשות במגוון רחב של תחומים.

הפוסט NVIDIA משקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס: שותפות אסטרטגית להאצת ההנדסה בעזרת AI ותאומים דיגיטליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפ הבינה המלאכותית AAI (דאבל A.I), שהקים פרופ' אמנון שעשוע לפני כשנתיים, הפך רשמית לאחד מגיוסי העומק המרשימים ביותר בזירת ה-AI הישראלית: החברה גייסה 200 מיליון דולר בסבב השקעה חדש, שבו הצטרפה גם ענקית השבבים אנבידיה. סך הגיוסים של החברה מגיע כעת ל־221 מיליון דולר, לפי שווי של כ-מיליארד דולר – סטטוס יוניקורן, עוד לפני השקה של מוצר מסחרי. (גלובס)

סבב הגיוס הובל על ידי קרן ההון־סיכון האמריקאית Lightspeed, מהשמות החזקים בהייטק העולמי ובזירת הסטארטאפים הישראלית. לצידה השתתפו בסבב ענקיות השקעה נוספות: זרוע ההשקעות של מייקל דל (DTC), בסמר, פיטנגו פירסט, גרינפילד, BRM – וכעת גם אנבידיה, שהפכה לשחקנית מפתח בכל מה שקשור לתשתיות AI עתירות חישוב.

AAI הוקמה באוגוסט 2023 ונרשמה תחילה בירושלים, וכיום היא פועלת ממשרדים ברמת גן. לצדו של שעשוע, שמכהן כמנכ"ל, נמנים על צוות המייסדים פרופ' שי שלו-שוורץ, ה-CTO של מובילאיי ושותפו של שעשוע גם ב-Mentee Robotics, וכן קבוצת חוקרים שהיו תלמידי וחוקרי עבר בקבוצות המחקר של שעשוע: פרופ' יואב לוין, פרופ' אור שריר, ד"ר נעם וייס וד"ר גל בנימיני. מדובר בצוות שמגיע מצומת של מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי החיים – ומכוון לבעיות העמוקות ביותר של בינה מלאכותית. (AAI)

למרות היקף הגיוס, AAI עדיין פועלת "מתחת לרדאר": אין מוצר מסחרי, והקוד הפתוח העיקרי שיצא ממנה עד כה הוא מאמרים ומסגרות מחקר – למשל FormulaOne, דאטה־סט לבחינת יכולות הסקה אלגוריתמית של מודלים גדולים, שמנסה למדוד עומק חשיבה מעבר לשאלות קלאסיות של תכנות תחרותי.

הלב הטכנולוגי של דאבל A.I הוא לא עוד מודל שפה כללי, אלא מה שהחברה מכנה "בינה מלאכותית מומחית" (AEI – Expert AI): מערכות שמחקות את דרך החשיבה של מומחים אנושיים – מדענים, מהנדסים, מתמטיקאים – ומתמקדות בפתרון בעיות ספציפיות ומורכבות, תוך למידה מתמשכת מניסויים ומידע חדש. הרעיון הוא ליצור "סוכני AI" (AI Agents) שמסוגלים לא רק לענות על שאלות, אלא לפרק בעיות, להריץ ניסויים חישוביים, לעדכן את ההשערות שלהם – ולקבל החלטות בסגנון של חוקר מנוסה.

הגישה הזו מציבה את AAI באמצע הדרך בין שחקני ה-AGI (בינה מלאכותית כללית) שמנסים לדמות "מוח אנושי כללי", לבין חברות שמסתפקות במודלים גנרטיביים שמייצרים טקסט ותמונות. דאבל A.I מכוונת ל-AI שמתמחה בתחומים מוגדרים, אך מסוגל לבצע בהם שרשרת הסקות עמוקה, ולהציע פתרונות הנראים כמו עבודה של צוות מומחים אנושי – רק בקצב של מחשב־על.

מעבר למשקיעים, עצם הצטרפות אנבידיה לסיבוב הנוכחי מסמנת גם זווית תשתיתית: AEI וסוכני AI עתירי חישוב זקוקים לכוח GPU, לזיכרון מסיבי ולמערכות בקנה מידה גדול, ואנבידיה הופכת בשנים האחרונות לספקית ברירת המחדל של תשתיות כאלה. מבחינתה, השקעה ב-AAI משתלבת היטב באסטרטגיה של בניית אקו־סיסטם סביב שבבי ה-AI והפלטפורמות התוכנתיות שלה. (גלובס)

עבור שעשוע, זהו חוליה נוספת בשרשרת מיזמי ה-deep tech שהוביל בעשורים האחרונים: Mobileye בתחום הרכב האוטונומי, OrCam בטכנולוגיות ראייה מסייעת, AI21 Labs במודלי שפה גנרטיביים, Mentee Robotics ברובוטיקה הומנואידית ו-One Zero בבנקאות דיגיטלית. AAI מציבה אותו כעת בחזית המירוץ העולמי לדור הבא של מודלי הסקה וסוכני AI – מירוץ שבו ישראל הופכת, שוב, לשחקנית מרכזית. (וויקיפדיה)

בשלב זה, בחברה שומרים על איפוק תקשורתי ולא מפרטים על מוצרים קונקרטיים או על לוחות זמנים מסחריים. אבל שילוב של משקיעים מהשורה הראשונה, ענקית חומרה כמו אנבידיה וצוות מחקר מהחוד של ה-AI האקדמי והיישומי – מציבים את דאבל A.I כאחת החברות המסקרנות ביותר בגל הנוכחי של בינה מלאכותית מתקדמת.

הפוסט אנבידיה מצטרפת לגיוס הענק בסטארטאפ ה-AI החדש של אמנון שעשוע AAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במכתבו לאלפי עובדי NVIDIA ברחבי העולם, שיבח הואנג את אומץ ליבם ותקוותם הבלתי מעורערת של אמו של אור, דיצה, כמו גם את הצוות הישראלי של החברה שתמך בה לאורך כל תקופת השבי של בנה. "אני נרגש עמוקות ואסיר תודה לשתף אתכם בכך שלפני רגעים ספורים, עמיתנו, אבינתן אור, שוחרר לצלב האדום בעזה. לאחר שנתיים בלתי נתפסות בשבי חמאס, אבינתן חזר הביתה", כתב הואנג.

"לאורך כל תקופה זו, ליבנו היה עם אבינתן ויקיריו – במיוחד עם אמו, דיצה אור, שכוחה, אומץ ליבה ותקוותה הבלתי מעורערת היוו השראה לכולנו. לילה אחר לילה, עובדינו בישראל עמדו איתה במשמרת, מאוחדים בנחישות להחזירו הביתה. אחדות זו שיקפה את הטוב במי שאנחנו", הוסיף.

הואנג גם כיבד את הקורבנות הרחבים יותר של עובדי NVIDIA, שרבים מהם שירתו בצבא במהלך המלחמה וסבלו מאובדן אישי. "במהלך השנתיים האחרונות, אלפי עובדי NVIDIA שירתו באומץ יוצא דופן כדי להגן על קהילותיהם. רבים סבלו מכאב, אובדן וחוסר ודאות. חלקם איבדו את יקיריהם. איבדנו את עמיתנו עמית חיות." "אייל וולדמן, עמיתנו לשעבר, סבל מאובדן קורע הלב של בתו, דניאל, ובן זוגה, נועם. ליבנו ותפילותינו נשארים עם אייל ומשפחתו."

"הצער בקרב עמיתינו היהודים, הדרוזים והערבים היה עצום. הכאב אינו מכיר גבולות, אמונות או הבדלים. אנו מתאבלים יחד, אנו מקווים יחד – לשלום, הבנה ועתיד ללא פחד", כתב הואנג. הוא שיבח את צוותו על כוחם, חמלתם וחוסנם, וסיכם: "כעת, כאשר הפסקת האש ושלב 1 של תוכנית השלום של הנשיא טראמפ נכנסים לתוקף וכל בני הערובה חוזרים למשפחותיהם, אנו עדים לסוף פרק כואב ולתחילתו של תהליך ריפוי מיוחל עבור האזור כולו. אבינתן – ברוך הבא הביתה. חזרתך הבטוחה מביאה הקלה ושמחה עצומה לכל משפחת NVIDIA. אנו כאן בשבילך ובשביל יקיריך כשאתה מתחיל את הפרק הבא של ההתאוששות. מי ייתן ורגע זה יסמן את הצעד הראשון לקראת ריפוי, התחדשות ושלום מתמשך עבור כל אלה שנפגעו ממלחמה זו." ג'נסן הואנג

אבינתן אור, בן 32, מתל אביב, נחטף מפסטיבל המוזיקה נובה ביחד עם חברתו נועה ארגמני, ששוחררה במבצע חילוץ ב-8 ביוני 2024. אחת התמונות המטרידות ביותר מהטבח הייתה סרטון של ארגמני מופרד בכוח מאור כשהם נלקחו לעזה.

סימן החיים הראשון מאור הגיע במרץ 2025, כאשר המשפחה קיבלה מידע שהוא מוחזק בתנאים קשים במרכז עזה. "עד שאבינתן יחזור, ליבי נשאר בשבי", כתבה ארגמני בפוסט ברשתות החברתיות באותה תקופה.

הפוסט "אני נרגש עד עמקי נשמתי ומלא הכרת תודה" כך כתב ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה לעובדיו לרגל שחרורו של אבינתן אור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המנכ"לים ג’נסן הואנג וטאן בו-ליפ השיבו לשאלות על ייצור השבבים, מעורבות ממשל טראמפ, יחסים עם TSMC, השקעות הדדיות והשפעת המהלך על לקוחות Arm – והדגישו שמדובר במהלך עסקי ותרבותי מהפכני

במסיבת עיתונאים מתוקשרת בהשתתפות בכירי העיתונות הכלכלית, חשפו מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ומנכ"ל אינטל, טאן בו-ליפ, את החזון לשותפות החדשה. מעבר להכרזה עצמה, נרשמו חילופי דברים עשירים מול העיתונאים, שסיפקו הצצה לאסטרטגיה ולגישה של שתי החברות כלפי העתיד.

"צעד גדול מאז IBM System/360"

הואנג פתח בנימה היסטורית, כשהשווה את השותפות ליום שבו IBM הציגה את סדרת System/360 בשנות ה־60. לדבריו, "העולם עובר כעת למחשוב מואץ ובינה מלאכותית – ואנחנו ממציאים מחדש את חוויית המחשב האישי ואת מרכז הנתונים כולו". הוא הדגיש כי אינטל ואנבידיה יפתחו יחד שבבי SoC המאחדים GPU ו־CPU עם חיבוריות NVLink, שיאפשרו להרחיב את המחשוב מקנה מידה של מחשבים אישיים ועד מחשבי־על .

בו-ליפ: "נקודת מפנה שתשנה את כללי המשחק"

מנכ"ל אינטל הוסיף כי מדובר בשותפות "עמוקה והיסטורית" והזכיר את תרומתו של הואנג בפיתוח CUDA – תזכורת לכך שמהפכת המחשוב המואץ נבנתה על חזון ארוך טווח. בו-ליפ הדגיש את שלוש נקודות החוזק: אנבידיה כמובילה במחשוב AI מואץ, אינטל כמובילה במעבדי x86, והיתרון של הארכיטקטורה המשותפת שתשחרר "עידן חדש של חדשנות ותועלת לכל התעשייה" .

תגובות לשאלות הכתבים

• CNBC שאלו אם אינטל תהפוך גם ליצרנית שבבי AI מתקדמים. הואנג הבהיר כי השותפות הנוכחית מתמקדת במעבדי x86 מותאמים ללקוחות, אך אנבידיה תמשיך לעבוד עם TSMC לייצור שבבי Grace ו־Blackwell. לדבריו, "אינטל תהפוך ללקוח גדול שלנו – אבל לא נוותר על TSMC, שהיא יצרנית עולמית ברמה יוצאת דופן" .
• Bloomberg תהו מתי נראה מוצרים בפועל. השניים חשפו כי צוותי הארכיטקטורה עובדים כבר כשנה על פתרונות מותאמים, ושלוש קבוצות שונות עוסקות במקביל בארכיטקטורות לשרתים, למחשבים אישיים ולמערכות בקנה מידה גדול.
• Financial Times העלו את השאלה אם שיתוף הפעולה קשור ללחצים פוליטיים מצד ממשל טראמפ. הואנג השיב כי "לא הייתה לממשל שום מעורבות. טראמפ תמך באופן כללי בתעשייה האמריקנית, אך ההחלטה היא עסקית לחלוטין".
• Reuters שאלו אם שיתוף הפעולה יכלול גם השקעות הון הדדיות. הואנג ציין כי ההשקעה באינטל משקפת את האמון ההדדי ואת ההזדמנות העסקית בשוק של כ־50 מיליארד דולר בשנה סביב מחשוב AI, ואמר כי "זה פשוט משקף עד כמה אנחנו נרגשים מהשותפות הזו".
• The Information שאלה אם לקוחות Arm עשויים לעבור ל־x86. הואנג הדגיש כי "הרוב המכריע של הלקוחות הארגוניים עדיין משתמשים ב־x86, ולכן זו הזדמנות גדולה לצמיחה", אך הדגיש שגם מעבדי Arm של אנבידיה ימשיכו להתפתח במקביל .
• Washington Post שאלו על ייצור בארה"ב לאור מדיניות טראמפ. בו-ליפ אמר כי אינטל אוהבת את הפוקוס על ייצור מקומי, אך תשמור על גמישות גלובלית ותשפר בהדרגה את תפוקת מפעליה המתקדמים (14A ו־18A).

משמעות אסטרטגית

מעבר להיבט העסקי, השניים הדגישו גם ממד תרבותי: בו-ליפ ציין כי הוא מצפה "לבנות תרבות הנעה מהירה" בדומה לאנבידיה, בעוד הואנג שיבח את יכולות האריזה המתקדמות של אינטל (Foveros, EMIB) כבסיס לשילוב ייחודי בין GPU ל־CPU.

בסיכום אמר הואנג: "זה יום היסטורי שבו אנחנו בונים יחד פלטפורמת מחשוב חדשה – אישית, ארגונית ועננית". בו-ליפ הוסיף: "נעבוד קשה כדי להפוך את השותפות הזו להצלחה אדירה עבור שני הצדדים והלקוחות שלנו".

הפוסט מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת: משרטטות מחדש את מפת המחשוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינוויז (Innoviz Technologies) מרחיבה משמעותית את קיבולת הייצור של מערכות ה-LiDAR שלה: החברה הודיעה על הגדלה פי עשרה של היקף הייצור במפעלי פברינט (Fabrinet), לקראת תחילת הייצור ההמוני של מכוניות חצי-אוטונומיות ומוניות אוטונומיות שצפוי בשנת 2026. הייצור הסדרתי הראשוני של InnovizTwo החל בחודש שעבר, וברבעון השלישי פברינט עוברת לשלב הייצור ההמוני. מדובר בצעד מרכזי באסטרטגיית הסקייל-אפ של החברה — אינוויז מכפילה את הייצור כדי לעמוד בביקוש החזוי מהתעשייה.

במקביל לחשיפה התפעולית, מנכ"ל החברה עומר כילף עדכן כי אינוויז מפתחת את החיישן הרביעי שלה, InnovizThree, שיוצג ללקוחות בסוף החודש בתערוכת ITS באטלנטה. לדבריו, הדור החדש יספק "קפיצת מדרגה בביצועים, בעלויות ובגורם הצורה", במטרה להיטמע בדגמים הבאים של כלי רכב אוטונומיים וחצי-אוטונומיים.

מבחינה פיננסית, נתוני הרבעון השני של 2025 מסמנים האצה: המכירות צמחו בכ־46% לעומת התקופה המקבילה והגיעו ל־9.7 מיליון דולר. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו המכירות בכ־27.5 מיליון דולר — יותר מכל המכירות בשנת 2024. לנוכח הקצב הזה עדכנה אינוויז את תחזית 2025 להיקף של 50–60 מיליון דולר. בקופת החברה מצויים 79.4 מיליון דולר מזומן ושווי מזומן.

לצד זאת, החברה הכריזה על תוכנית ATM בהיקף של עד 75 מיליון דולר — מנגנון המאפשר הנפקת מניות "על המדף" לפי צורך. ההודעה לוותה בירידה של כ־12.6% במניית החברה בנאסד"ק לשווי שוק של כ־316 מיליון דולר. באינוויז מסבירים כי הגמישות המימונית נועדה לתמוך בהאצת הייצור ובהזדמנויות חדשות בשוק.

בחזית הרכב הפרטי, כילף חשף כי אינוויז חתומה על הסכם SODW עם אחד מחמשת יצרני הרכב הגדולים בעולם, לשם התאמות ספציפיות ב-InnovizTwo לצורכי הלקוח — לאחר מעבר שלבי RFI ו-RFQ. הניסיון שצברה אינוויז בפרויקט המונית האוטונומית ID.Buzz של פולקסווגן, המבוססת על מובילאיי וכוללת תשעה חיישנים של אינוויז בכל רכב, מסייע לה לקדם עסקאות נוספות עם יצרניות שמערכותיהן נשענות על פלטפורמת מובילאיי. שיווק הדגם מיועד ל-2026.

מעבר לשוק הרכב, החברה מרחיבה פעילות גם ליישומים תעשייתיים וביטחוניים עם InnovizSMART — חיישן שמביא סטנדרטים של בטיחות פונקציונלית מעולם האוטומוטיב אל הרובוטיקה והתעשייה. החיישן מיועד לגילוי עד טווח של כ-450 מטר גם בתנאי ראות קשים, וכעת הוא משולב בתוכניות הייחוס של פלטפורמת Jetson Orin של אנבידיה. באינוויז מדגישים כי בשווקים אלה זמני החדירה קצרים יותר ושולי הרווח גבוהים ביחס לאוטומוטיב.

לדברי כילף, שוק הנהיגה האוטונומית נכנס לגל צמיחה חדש: יצרניות הרכב משלבות כיום מערכות L3 בדגמים עתידיים, ומקביל לכך ניכרת התאוששות ב-L4 — בעיקר בכלים מסחריים, משאיות ומוניות אוטונומיות. כדי לנצל את המומנטום הזה, אינוויז מכפילה את הייצור ומעמיקה שיתופי פעולה בתעשייה.

בסיכום, השנה הנוכחית מסמנת מעבר של אינוויז מ"פיילוטים" לרמפה תעשייתית: קיבולת ייצור מוגדלת בפברינט, תחזית הכנסות מוכפלת, דור חיישנים חדש בדרך וחדירה לשווקים משלימים. האתגר המרכזי קדימה יהיה תזמון קו הייצור עם השקות דגמי הרכב של 2026, לצד ניהול זהיר של ההשקעות והמימון בתוכנית ה-ATM.

תגים: Innoviz, אינוויז, LiDAR, ליידאר, InnovizTwo, InnovizThree, InnovizSMART, Fabrinet, פברינט, Mobileye, מובילאיי, NVIDIA, אנבידיה, Jetson Orin, ID.Buzz, L3, L4, רכב אוטונומי, אלקטרואופטיקה, תעשייה ישראלית, Automotive

SLUG: innoviz-mass-production-fabrinet-forecast-innovizthree-aug-2025

הפוסט אינוויז מגדילה פי עשרה את היקף הייצור ומאיצה מעבר לייצור המוני בפברינט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA מבקשת לקבל מידע על קרקע בגודל של עד 120 דונםאנבידיה פרסמה הבוקר (א', 6.7) בקשה לקבלת מידע (RFI – Request for Information) לאיתור שטח קרקע רציף לרכישה בגודל שינוע בין 70 ועד 120 דונם, עם זכויות בנייה רציפה בגודל שינוע בין 80 ל-180 אלף מ"ר, זאת כחלק מבחינת האפשרות להרחיב את פעילות החברה בישראל והקמת קמפוס.השטח, אותו מתכננת החברה לרכוש, נדרש להימצא בצפון הארץ, לא רחוק ממשרדי החברה ביקנעם המשמשים כיום אלפי עובדות ועובדים. השטח צריך להימצא בין גבולות כביש 67, כביש 73, כביש 781 וכביש החוף. יקנעם והחלק הדרומי של עמק יזרעאל עומדים בקריטריון גיאורגפי זה.

בבקשת המידע, שיתפה אנבידיה כי היא מחפשת קרקע בייעוד להייטק, בעלת נגישות תחבורתית גבוהה, בסמוך לצירי תנועה מרכזיים ותחבורה ציבורית.בנוסף, אנבידיה ציינה בבקשה לקבלת מידע כי על הקרקע המבוקשת להיות זמינה לבניה, רכישה והקצאה מיידיים, וכי היא לא פוסלת התקשרות לרכישת הקרקעות עם מושבים, קיבוצים, מועצות אזוריות או עיריות להם שטח מתאים. באנבידיה יאפשרו הגשת הצעות ל-RFI עד ל-23 ביולי בלבד, וזאת ישירות אל חברת ייעוץ הנדל"ן של החברה בישראל, קוליירס.

הפוסט אנבידיה מתכננת להקים קמפוס ענק באיזור הצפון. מחפשת לרכוש שטחים באיזור יוקנעם והסביבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש: ההתנתקות בין סין לארה״ב משנה את פני תעשיית השבבים

דוח חדש שפורסם באתר חברת המחקר הכלכלי MarketPulse מציג ניתוח מקיף של השפעות ההתנתקות (decoupling) בין ארה״ב לסין על תעשיית השבבים העולמית. הדוח, מאת צוות האנליסטים של MarketPulse, בוחן את מגמות הסחר, ההשקעות האסטרטגיות, והתמריצים הממשלתיים – תוך שילוב של נתונים גיאופוליטיים, חדשנות טכנולוגית ותובנות שוק. על רקע מגבלות הסחר המחריפות, החוקרים מזהים שחקנים מרכזיים, אסטרטגיות השקעה מותאמות סיכון, ותמורות מבניות שעשויות לעצב את עתיד המגזר בשנים הקרובות.

המתיחות בין ארה״ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים: בין סיכונים גיאו-פוליטיים להזדמנויות אסטרטגיות

היריבות בין ארצות הברית לסין בתחום השבבים נכנסה לשלב חדש של התנתקות (decoupling), המשנה את מפת שרשראות האספקה העולמיות. במרכז התהליך נמצאות חברות כמו TSMC הטייוואנית ויצרניות שבבים אמריקאיות, הזוכות לתמריצים משמעותיים מתוקף חוק ה־CHIPS. לצד זאת, פריצת הדרך של סין בדמות מודל הבינה המלאכותית DeepSeek-V3 ממחישה את היכולת לעקוף מגבלות חומרה באמצעות אלגוריתמים יעילים.

חוק השבבים האמריקני (CHIPS Act) מזרים כ־52 מיליארד דולר להשבת ייצור השבבים לארה״ב. טייוואן לבדה התחייבה להשקעות בהיקף של 165 מיליארד דולר עד 2030. כיום TSMC כבר מייצרת שבבי 4 ננומטר באריזונה עבור NVIDIA, ומתכננת הרחבה ל־3 ננומטר.

עם זאת, האיומים במכסים של 25–100% גם על שבבים מטייוואן, כמו גם מחסור במים ועלויות בנייה גבוהות בארה״ב, עלולים לפגוע במודל העסקי של יצרנים אלו ולגרור עיכובים בפרויקטים.

סין מציגה גישה אלטרנטיבית: מודל DeepSeek-V3, המשתמש ב־8 סיביות ו־93% דחיסת זיכרון, מאפשר הרצה יעילה על כרטיסים פחות מתקדמים של AMD, ומפחית את התלות בכרטיסי H100 של NVIDIA האסורים ליצוא. התוצאה: תשתית בינה מלאכותית זולה יותר, עם פוטנציאל להפחתת עלויות של עד 40% ולבניית בריתות טכנולוגיות עם מדינות שלא תלויות בארה״ב.

השקעות מתוחכמות בעידן מפוצל

הזדמנויות ההשקעה נעות בין שחקנים עם טכנולוגיה בשלות (מעל 28 ננומטר) – כמו Texas Instruments ו־Tower Semiconductor, דרך מרכזי אריזה אזוריים במזרח אסיה, ועד קרנות סל רחבות כמו SMH. מנגד, חברות כמו ASML עלולות לספוג ירידת ערך על רקע עודף ציוד לתחום ה-AI המתקדם.

הפרדיגמה החדשה שמציבה DeepSeek מלמדת כי היעילות האלגוריתמית חשובה כיום לא פחות מעוצמת החומרה – מגמה שמטיבה עם AMD וספקיות אלטרנטיביות כמו SambaNova, ופוגעת ביתרון היחסי של NVIDIA.

המשקיעים במגזר השבבים אינם יכולים עוד להסתמך רק על חוק מור. ההצלחה טמונה ביכולת לשלב פיזור גיאוגרפי, יציבות תזרימית ויכולת חדשנות טכנולוגית בתנאי אי ודאות גוברת. שילוב חכם של חברות אמריקאיות, טייוואניות ואלטרנטיבות מבוססות תוכנה עשוי להעניק יתרון אסטרטגי בשוק משתנה תדיר.

הפוסט ההתנתקות בין ארה"ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש הבכירים של כנס ChipEx2025 ערך יו"ר הכנס ומנכ"ל ASG שלמה גרדמן שיחה עם מיכאל כגן, ה-CTO של אנבידיה, שצמח באינטל ולאחר מכן במלאנוקס שנרכשה על ידי אנבידיה.

גרדמן: מיכאל, נולדת בסנט פטרבורג למשפחה שסבלה מרדיפות פוליטיות קשות ובנוסף אמך נפטרה בילדותך כיצד השפיעו כל הארועים הללו על אתגריך האישיים והמקצועיים?
כגן: “אני נושא איתי את המורשת של סבי, שנרצח ב־1937 לאחר שסירב לוותר על עקרונותיו, ואת סיפורו של אבי, פיזיקאי דוקטורנט שנשלח לכלא למשך 11 שנה בשל ביקורת על המשטר. הבינו אותי שלא מדובר רק בטראומה אישית, אלא בשיעור לא רגיל בחוסן נפשי ובמאבק למען ערכים. מהר מאוד הבנתי שהיכולת להמשיך קדימה למרות כישלונות היא לא בחירה, אלא הכרח. בקריירה, כשמשהו לא הלך כפי שתיכננתי – דחייה, כישלון טכני או מחסור במשאבים – תמיד חיפשתי כמה צעדים קדימה כדי להבין איך להפוך את המכשול להזדמנות. המוטו שלי הפך להיות: אם משהו נראה כמו סוף העולם, זו ההזדמנות הגדולה ביותר שלך. ערך זה הוא זה שהוביל אותי לחקור רעיונות חדשניים, להקים מיזמים חדשים ואף לקחת סיכונים שאחרים היו נרתעים מהם.”

גרדמן: בגיל 18 נידחת ממוסדות הלימוד ברוסיה בשל שמך היהודי – מה שאילץ אותך לברוח מרוסיה אך לא לוותר על עתיד אקדמי?
כגן: “הדחייה ממוסדות ההשכלה הגבוהה ברוסיה הייתה קשה ומרגיזה. הסתכלתי סביב וראיתי שאם אלך לצבא הרוסי, אני עלול למצוא את עצמי מותש, ברוטציה אינסופית שמונעת ממני לבנות עתיד. זה הוביל אותי למחשבה שיש מקום אחר שבו אוכל להגשים את שאיפותיי – ישראל. לא הכרתי אף אחד בארץ, לא ידעתי אפילו מילה בעברית או אנגלית, אבל הייתי נחוש. הנחישות הזו ניזונה מאמונה שעולם גדול מחכה, ושכדי להצליח צריך לפעמים לקבל החלטות קיצוניות. ההגירה לישראל הייתה צעד ראשון במסע למצות את הפוטנציאל שלי: שכירת דירת חדר קטן, לימוד השפות בעזרת חברים דוברי רוסית, והסתגלות לתרבות חדשה. ערך קבלת הסיכון הזה מלווה אותי עד היום, כשאני מנתח פעולות ואסטרטגיות עסקיות מורכבות של NVIDIA.”

גרדמן: איך למדת להסתדר בטכניון ללא שליטה בעברית או אנגלית, ולפתח יכולת למידה עצמאית ברמה אקדמית גבוהה?
כגן: “ההגעה לטכניון הייתה שיא האתגר. ההרצאות התקיימו בשפה זרה לי, ולכן הייתי מסתמך על קבוצת חברים דוברי רוסית שתרגמו במילים פשוטות את החומר. עם הזמן פיתחתי שיטה: אני מאזין להרצאה פעם ראשונה כדי לתפוס את הקו הכללי, פוגש חבר שמסביר לי בעילום שם ובעיבוד מילולי, ואז קורה חיבור פנימי בין לבין. בנוסף, הייתי מגיע לספריה שעות אחר שעות, לומד מהספרים והמחברות, מתרגל בעזרת תרגילי סוף פרק, ומשחזר לעצמי את השפה הטכנית באנגלית דרך מילון. עם סיום כל סמסטר, הבנתי לא רק חומר לימודי, אלא גם צברתי מיומנות למידה מהירה בסביבה רבת מידע ושפה מורכבת—מיומנות שהיום מסייעת לי להתעדכן בטכנולוגיות חדשות ולהטמיע מידע במהירות בארגון גלובלי כמו NVIDIA.”

גרדמן: במהלך עבודתך השתתפת בצוות פיתוח המעבד Intel 487 והובלת את ארכיטקטורת השבבים של אינטל, מה למדת על החדשנות בעיצוב חומרה וכיצד זה משפיע על אסטרטגיה טכנולוגית?
כגן:“בתקופת Intel 487 למדתי שכל הצלחה טכנית היא תוצאה של שילוב בין ראייה רחבה ותשומת לב לפרטים קטנים. המעבד 487 דרש איזון בין מהירות חישובית, צריכת אנרגיה וקומפקטיות פיזית. הבנתי שיש שתי דרכים: אחת, להמשיך לדחוס את מה שיש ולנסות לשפר בו את הביצועים, והשנייה — לצאת לגמרי מפרדיגמת העיצוב הנוכחית וליצור ארכיטקטורה שמנצל פלטפורמות חדשות, דרכי תקשורת ואופטימיזציה של זיכרון. המחקר שם הוביל אותי למסקנה שאם רק נמשיך לדחוף תוספים לחומרה נוכחית, נגיע לגבול פיזיקלי מהר. לכן למדנו לחשוב ‘במחזור הבא’ — לחשוב על פלטפורמה שלמה, ולא על שבב בודד. גישה זו הובילה בהמשך לפיתוחים ב־Mellanox ולאחר מכן לפלטפורמות ה- AI של NVIDIA, שבהן החומרה והפרוטוקולים עובדים כיחידה אחת.”

גרדמן: בשיא הקרירה באינטל וממש מיד לאחר שאשתך ילדה את ילדתכם המשותפת החלטת לעזוב ולהצטרף לחברת סטרטאפ האם אתה הרפתקן?
כגן:“ב־1999 הייתי מנהל בפרויקט גדול באינטל, עם הצעה לנדוד לסנטה קלרה ולנהל צוות בארה״ב. באותם ימים נולדה הבת הרביעית שלי, והייתי במחלוקת בין המשך ביטחון תעסוקתי לבין הצורך ליצור משהו חדש. כשאייל ולדמן, שהיה עובד שלי באינטל, הציע לי להצטרף לסטארט-אפ שיפתח רשת חישובית חדשה (InfiniBand), הבנתי שההזדמנות לעצב פרוטוקול שיחבר מרכזי נתונים כישות אחת היא נדירה. השיקול היה גם אישי: רציתי להישאר בישראל ליד המשפחה, וגם מקצועי: הרגשתי שאני יכול להשפיע בצורה עמוקה בהרבה סטארט-אפ קטן מאשר במגדל השן של אינטל. לקח לי דקה של חשיבה ועוד דקה לשכנע את אשתי , לגבי סיכונים כלכליים ותמיכה משפחתית. כשהשתכנעתי שבתוך הסטארטאפ אצליח לממש רעיון שיקבע את עתיד התשתיות, חתמתי – ואחרי כמה שנים ראינו את Mellanox מובילה את שוק חיבורי הענן.”

גרדמן: כיצד צמח במוחך הלהט של פיתוח InfiniBand, ואיזה תפקיד שיחקה גישת ה־“Morphing Cloud” בעיצוב מרכזי הנתונים המודרניים?
כגן: “הרעיון נולד מתוך תסכול מול מגבלות התקשורת במחשוב-על. כשעבדנו ב־Intel על תהליכי סימולציה, גילינו שהקשר לשרת מירכזות ירושלים נעשה פקוק ויקר. חשבנו: מה אם נרשה למחשבים שוליים לשתף זיכרון ויכולות חישוב כאילו הם חלק ממחשב ענק אחד? כך נוצר הקונספט של “Morphing Cloud” — שינוי מצב הדינמי שבו כל יחידת חישוב מתפקדת כחלק ממערכת משותפת. בפרקטיקה, זה אומר קישוריות רשת ברוחב פס גבוה מאוד ושיהוי נמוך – המרכיבים העיקריים של InfiniBand. החזון הזה סלל את הדרך למבני ענן שבהם שרתים, זיכרון ואמצעי אחסון פועלים כיחידה אחת, מה שמאפשר כיום להריץ מודלי AI ענקיים בסקלות שלא היינו מצליחים להגיע אליהן עם ארכיטקטורת TCP/IP קונבנציונלית.”

גרדמן: כ־CTO של NVIDIA, כיצד אתה רואה את תפקידה של הבינה המלאכותית והשפעתה על חיינו?
כגן: “אני מביט על AI לא ככלי סטטי, אלא כישות למידה מתמשכת. בכל פעם שהמודל לא מספק את הפלט הרצוי, אני לא זורק אותו — אני מלמד אותו מחדש באמצעות דוגמאות נוספות או התאמת פרמטרים. זו אינטראקציה, תהליך שני־כיווני שבו אתה מוביל ומכוון את ה־AI. כלי סטטי, לעומת זאת, מבצע פקודה חד־פעמית. ב־AI, התהליך הוא כמו עבודה עם עמית: אתה מסביר, מתקן, נותן פידבק, והמנוע משתפר בכל סבב. גישה זו מאפשרת לנו בפיתוח שבבים ומערכות חישוב להתאים את החומרה לדרישות המודל, ולתכנת את התוכנה כך שתנצל את המשאבים הקיימים באפקטיביות מרבית. השותפות הזו מאפשרת ל־NVIDIA להעביר אסטרטגיה עסקית וטכנולוגית למרחבים חדשים ללא גבולות שהיו קיימים לפני כן.”

גרדמן: מהם האתגרים העיקריים שאתה מזהה בניהול מרכזי נתונים בסדרי גודל, במיוחד בכל הנוגע לצריכת אנרגיה?
כגן:" אם בעבר בנינו מרכזי נתונים קרוב למקור כוח ולכן קרוב לעיר, היום אנחנו נדרשים לחשוב בקנה מידה גלובלי: הבעיה המרכזית היא לא רק אספקת חשמל בכמות מספקת, אלא גם הפצתו והטמעתה במקום שיכול להתמוטט מבחינה לוגיסטית. יש אזורים בעולם — למשל באוקיינוסים או באזורים מדבריים — שבהם יש עושר של אנרגיה מתחדשת שלא מנוצל. הפתרון שאני רואה הוא פריסה מבוזרת של “מצבורי” מודלים מרוחקים, בהם מאמנים את ה־AI במקומות עם אנרגיה זמינה, ואז שולחים רק משקלי המודל ונתוני ההפעלה למרכזים היותר קרובים למשתמש. כך מצמצמים תעבורת נתונים כבדה, חוסכים עלויות חשמל ותפעול, ומייעלים את הניהול הבינלאומי של המשאבים. זה דורש תכנון רשתות תקשורת חוסכות עצם, מערכות קירור חדשניות, ותשתיות תוכנה שמסנכרנות בין אתרים מרוחקים בזמן אמת.”

גרדמן: וכעת לאן פנך ופני אנבידיה?
כגן: “הרעיון המרכזי הוא להתייחס ל־Data Center כמחשב יחיד גדול, עם מערכת הפעלה ייעודית. מצד אחד יש לנו את מעבדי הווקטורים הגרפיים של NVIDIA שמבצעים מיליארדי חישובים במקביל, ומצד שני את רכיבי ה-BlueField של Mellanox שמנהלים את התקשורת והאבטחה ברמת הברזל. השילוב הזה מאפשר למנותבי התעבורה להעביר נתונים בתוך ובין שרתים בקצבים אסטרונומיים ובשיהוי של אלפיות השנייה. השכבה של התוכנה — SDKs, ספריות תקשורת יעילות, מערכות קירוּר מבוזרות — מפעילה את הרכיבים החומרתיים כך שהאינטגרציה תהיה חלקה ונטולת כשלים. התוצאה היא פלטפורמה שבה AI, סימולציות מדעיות ואינטליגנציה ארגונית רציפה יכולים לרוץ כעל מחשב-על אחד, בלי פשרות בין חומרה לתוכנה.”

גרדמן: לסיום, מה העיקרון המנחה אותך לאורך כל הקריירה, מיום בריחתך לישראל ועד לתפקידך הנוכחי כ־CTO של ענקית הטכנולוגיה NVIDIA? כגן:“העיקרון שקבע את מסע חיי הוא פשוט אך עוצמתי: ‘עשה מה שצריך להיעשות.’ בכל פעם שנתקלתי במחסום, בין אם זה דחייה מגורמים אקדמיים, אתגרים טכניים בפרויקטים גדולים, או הצורך לאזן בין עבודה לחיי משפחה, חיפשתי קודם כל את הצעדים הממשיים שנדרשים כדי להתגבר. גישה זו מחייבת אחריות אישית, מנהיגות באמון ובנתינת דוגמה, וקבלת החלטות שלעיתים דורשות אומץ ולאו דווקא נובעות מנתונים טהורים. כשאנשים שואלים אותי איך הגעתי עד הלום, התשובה היא: לא היה לי מדד אחר. כשאתה מתרכז בלבצע את המשימה הנכונה – כל יתר ההצלחות נוצרות מאליהן.”סיים כגן.

הפוסט מסעו הבלתי יאמן של מיכאל כגן: מתלאות ילדותו ברוסיה עד לפסגת ההייטק כ- CTO של NVIDIA הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ASML ההולנדית, יצרנית ציוד הליתוגרפיה החיוני לייצור שבבים מתקדמים, עומדת בפני זינוק חד בביקושים בשל העלייה המהירה בשימוש במודלי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג "מודלי חשיבה" (Reasoning Models). דגמים אלה מייצרים דרישה עצומה ליכולות עיבוד, תוך הפחתת עלויות השימוש בבינה מלאכותית בצורה דרמטית. כך קובע אתר האנליסטים סיקינג אלפא.

החברה מחזיקה במונופול אסטרטגי בתחום ציוד הליתוגרפיה בטכנולוגיית EUV, המאפשרת ייצור שבבים ברזולוציה נמוכה במיוחד (עד 3 ננומטר). חברות ענק כגון NVIDIA, גוגל ו-TSMC תלויות לחלוטין במכונות של ASML כדי לייצר את שבבי הבינה המלאכותית שלהן.

הפרדוקס של ג'בונס (Jevons Paradox), שמסביר כיצד התייעלות בשימוש במשאב מביאה דווקא לעלייה בצריכתו, פועל במקרה זה בצורה קיצונית: ככל שהשימוש ב-AI נעשה זול יותר, הביקוש ליכולות עיבוד דווקא מתגבר, משום שהוא מאפשר יישומים חדשים שלא היו כדאיים כלכלית קודם לכן. כתוצאה מכך, הביקוש למכונות EUV של ASML עשוי לגדול משמעותית, כאשר צבר ההזמנות של החברה כבר עומד על כ-36 מיליארד אירו וצפוי להמשיך ולגדול.

עם זאת, החברה ניצבת בפני סיכונים משמעותיים. המתיחות הגאופוליטית בין ארה"ב וסין, הכוללת הגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, עלולה לפגוע בשוק שלה. בנוסף, סין מתקדמת במהירות בפיתוח טכנולוגיית ליתוגרפיה מתקדמת משלה, מה שעלול לאיים על מעמדה של ASML בטווח הארוך.

למרות האיומים, האנליסטים מעריכים כי המיצוב הייחודי של ASML בשוק יאפשר לה להמשיך לצמוח במהירות, עם שיפור ניכר בשולי הרווח שלה בשנים הקרובות.

הפוסט ASML נהנית מביקוש שיא הודות לפריחת המודלים המתקדמים של בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.