אנבידיה סיימה רבעון נוסף של צמיחה חריגה, כאשר ההשקעות העולמיות בתשתיות בינה מלאכותית ממשיכות להזרים אליה עשרות מיליארדי דולרים. החברה דיווחה כי הכנסותיה ברבעון השני של שנת הכספים 2027, שהסתיים ב־26 ביולי 2026, הסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר – עלייה של 18% לעומת הרבעון הקודם ושל 106% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

התוצאה הייתה גבוהה מתחזיתה הקודמת של אנבידיה, שעמדה על 91 מיליארד דולר, פלוס או מינוס 2%, וגם מתחזית האנליסטים הממוצעת להכנסות של כ־92.2 מיליארד דולר.

הרווח התפעולי לפי כללי החשבונאות המקובלים, GAAP, הגיע ל־63.73 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 124%. הרווח הנקי הסתכם ב־59.69 מיליארד דולר, לעומת 26.42 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח המדולל למניה הגיע ל־2.46 דולר.

עם זאת, הרווח הנקי החשבונאי כלל רווח של כ־7.8 מיליארד דולר מהשקעות בניירות ערך. בנטרול סעיפים אלה הסתכם הרווח הנקי המתואם ב־53.95 מיליארד דולר, או 2.22 דולר למניה – עדיין עלייה שנתית של 118%.

מרכזי הנתונים אחראים ל־92.5% מההכנסות

הכנסות חטיבת מרכזי הנתונים הגיעו לשיא של 89.02 מיליארד דולר – עלייה של 18% לעומת הרבעון הקודם ושל 117% בתוך שנה. המשמעות היא שמרכזי הנתונים כבר אחראים לכ־92.5% מכלל הכנסות החברה.

ההכנסות מלקוחות Hyperscale, ובהם ספקיות הענן הגדולות, הסתכמו ב־48.71 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 102%. ההכנסות מענני AI, לקוחות תעשייתיים, ארגונים וממשלות הסתכמו ב־40.31 מיליארד דולר – זינוק של 138% לעומת השנה שעברה ושל 25% לעומת הרבעון הקודם.

אנבידיה ייחסה את הצמיחה בעיקר להרחבת האספקה של מערכות Blackwell Ultra. הארכיטקטורה ממשיכה להוות את הרוב הגדול של הכנסות החברה, אך במקביל אנבידיה נערכת למעבר לדור הבא, Vera Rubin.

לדברי החברה, מערכות Vera Rubin כבר נכנסו לייצור מלא ומותקנות אצל שותפים ובהם Google Cloud, Microsoft Azure, Oracle, CoreWeave ו־Nebius. בשיחת הוועידה אמרו מנהלי אנבידיה כי הפלטפורמה צפויה לייצר כחמישית מהכנסות מרכזי הנתונים כבר ברבעון הנוכחי.

תחום מחשוב הקצה, הכולל את הפעילות הגרפית, תחנות העבודה ומחשבי הקצה, הניב הכנסות של 7.2 מיליארד דולר – עלייה שנתית של 27%. המכירות של תחנות עבודה המבוססות על Blackwell קוזזו חלקית בשל האטה בשוק המחשבים האישיים ועלייה במחירי הזיכרונות והמערכות.

התחזית עוברת את רף 100 מיליארד הדולר לרבעון

אנבידיה צופה הכנסות של 108 מיליארד דולר ברבעון השלישי, פלוס או מינוס 2%. התחזית גבוהה מתחזית האנליסטים, שעמדה לפני פרסום הדוח על כ־104.2 מיליארד דולר.

אם החברה תעמוד בתחזית, הכנסותיה הרבעוניות יגדלו בכ־89% בתוך שנה. מדובר גם בפעם הראשונה שבה אנבידיה צפויה לחצות את רף 100 מיליארד הדולר בהכנסות ברבעון אחד.

החברה אינה כוללת בתחזית הכנסות ממכירת מערכות מחשוב למרכזי נתונים בסין. ברבעון שהסתיים ביולי, משלוחי מוצרי Hopper לסין היוו פחות מאחוז אחד מהכנסות מרכזי הנתונים.

בשיחת הוועידה סיפקה אנבידיה גם תחזית חריגה לטווח ארוך יותר: החברה מצפה שהכנסותיה בשנת הכספים שתסתיים בינואר 2028 יגדלו בכ־70%. לפני פרסום הדוח צפו האנליסטים צמיחה של כ־44% בלבד. מנכ״ל החברה ג׳נסן הואנג ציין כי אנבידיה אינה נוהגת למסור תחזית שנה מראש.

לדברי הואנג, הביקוש מתרחב מעבר לספקיות הענן הגדולות וכולל מעבדות בינה מלאכותית, חברות צעירות, ארגונים, ממשלות ויישומי בינה מלאכותית פיזית. הוא תיאר את המצב במשפט: „כעת, כוח המחשוב הוא הכנסה”.

המחסור בזיכרונות ילחץ על שיעור הרווח

למרות התחזית הגבוהה, אנבידיה הזהירה כי היא עדיין מוגבלת על ידי יכולת האספקה, ובעיקר על ידי זמינותם ומחיריהם של רכיבי זיכרון.

שיעור הרווח הגולמי ברבעון השני עמד על 75%. ברבעון הנוכחי הוא צפוי לרדת לכ־74%, פלוס או מינוס חצי נקודת אחוז. סמנכ״לית הכספים קולט קרס אמרה בשיחת הוועידה כי הלחץ ממחירי הזיכרונות ורכיבים נוספים צפוי להימשך, ושיעור הרווח הגולמי עלול לרדת ל־71%–72% ברבעון הרביעי.

הוצאות המחקר והפיתוח של החברה עלו ב־64% והגיעו ל־7.05 מיליארד דולר. החברה הסבירה את העלייה בהרחבת תשתיות המחשוב שלה ובגידול בהוצאות השכר.

התחייבויות של מאות מיליארדי דולרים

מסמך סמנכ״לית הכספים שצורף לדוח חושף עד כמה אנבידיה מעמיקה את מעורבותה בשרשרת האספקה ובמימון תשתיות הבינה המלאכותית.

התחייבויות החברה לרכש רכיבים ולקיבולת ייצור זינקו בתוך רבעון מ־119 מיליארד דולר ל־279 מיליארד דולר. אנבידיה ציינה כי עיקר הגידול נובע מהתחייבויות לרכישת זיכרונות.

נוסף על כך דיווחה החברה על התחייבויות עתידיות של:

• 29 מיליארד דולר להסכמי שירותי ענן.
• 25 מיליארד דולר לחכירת מרכזי נתונים שטרם החלה.
• 25 מיליארד דולר להשקעות בחברות ובמממני תשתיות.
• 8 מיליארד דולר להשקעות הוניות.

בסך הכול מגיעות התחייבויות אלה, לרבות רכש ואספקה, ל־366 מיליארד דולר. החברה חשפה בנפרד גם הסכמים עתידיים בהיקף של 56 מיליארד דולר עם מפעילי ענני AI ולחכירת מרכזי נתונים המיועדים להעברה לצדדים שלישיים.

אין מדובר בהוצאה מיידית או בחוב שכבר נרשם במלואו במאזן, אך המספרים ממחישים את היקף ההימור של אנבידיה על המשך הביקוש לתשתיות AI בשנים הקרובות.

ערבות של עד 105 מיליארד דולר למתחם שיארח את OpenAI

באוגוסט חתמה אנבידיה על הסכם המעניק תמיכה פיננסית להקמת תשתיות קרקע, חשמל ומבנים במתחם PORTS-Pike של SB Energy באוהיו. המתחם אמור לארח תשתיות אנבידיה שיוחכרו ל־OpenAI לתקופה של 20 שנה.

החשיפה המרבית של אנבידיה במסגרת הערבות עשויה להגיע ל־105 מיליארד דולר. הערבות תיכנס לתוקף בשלבים, בכפוף להשלמת מרכזי הנתונים, והחשיפה אמורה לרדת ככל ש־OpenAI תעמוד בתשלומי החכירה.

לפי הערכת אנבידיה, כל דור של מערכות שיוצב במתחם עשוי לכלול כ־1.5 מיליון מעבדים גרפיים ולהניב לה הכנסות של 150–200 מיליארד דולר. מדובר בתחזית של החברה ולא בהכנסה מובטחת.

המהלך מדגים שינוי במודל הפעילות: אנבידיה כבר אינה מסתפקת במכירת שבבים ומערכות, אלא מסייעת ללקוחות להשיג קרקע, חשמל, אשראי ומימון לצורך רכישת תשתיותיה. התלות ההדדית עשויה להאיץ את המכירות, אך גם חושפת את החברה לסיכון אם מפעילי הענן או מפתחי המודלים לא יצליחו לייצר הכנסות שיצדיקו את ההשקעות.

האשראי ללקוחות התארך

סעיף נוסף הראוי לתשומת לב הוא העלייה בחובות הלקוחות. יתרת הלקוחות של אנבידיה הגיעה ל־63.1 מיליארד דולר, ומספר ימי האשראי הממוצע עלה מ־45 ל־60 ימים בתוך רבעון.

החברה הסבירה את העלייה בתנאי תשלום מורחבים שניתנו ללקוחות בעלי דירוג השקעה במסגרת הסכמים גדולים הנפרסים על פני כמה רבעונים.

גם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ירד מ־50.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם ל־24.1 מיליארד דולר. אנבידיה ייחסה את הירידה לגידול בהון החוזר ולתשלומי מס. תזרים המזומנים החופשי הסתכם ב־21.34 מיליארד דולר.

המלאי גדל בתוך רבעון מ־25.8 מיליארד דולר ל־31.6 מיליארד דולר, בעיקר לקראת השקת Vera Rubin. במקביל הנפיקה החברה איגרות חוב בהיקף של 25 מיליארד דולר.

אנבידיה החזירה ברבעון כמעט 26 מיליארד דולר לבעלי המניות באמצעות רכישת מניות וחלוקת דיבידנדים. בסוף הרבעון נותרה לה הרשאה לרכישות עצמיות נוספות בהיקף של כ־99 מיליארד דולר.

הצמיחה נמשכת – וגם החשיפה גדלה

התוצאות והתחזית מראות כי לפי שעה אין סימן להאטה בביקוש למחשוב בינה מלאכותית. המעבר מ־Blackwell Ultra ל־Vera Rubin מתרחש כאשר לקוחות החברה עדיין מבקשים יותר מערכות מכפי שהיא מסוגלת לספק.

עם זאת, אנבידיה נוטלת על עצמה תפקיד רחב יותר במימון ובהקמת התשתיות הדרושות ללקוחותיה. התחייבויות הרכש, הערבויות, הארכת תנאי התשלום וההשקעות במפעילי ענן מעמיקים את הקשר בין הצלחתה לבין יכולתם של לקוחותיה להפוך את ההשקעה העצומה ב־AI לעסק רווחי.

מניית אנבידיה עלתה בכמעט 5% במסחר המאוחר, לאחר תגובה תנודתית ראשונית לפרסום התוצאות.

הפוסט אנבידיה הכפילה את ההכנסות ל־96.2 מיליארד דולר; Gעיקר ההכנסות ממרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הציגה בכנס Hot Chips את NVIDIA Scale-In, תשתית תקשורת מואצת שנועדה להפעיל, לנהל ולאבטח מפעלי בינה מלאכותית גדולים. מרכיביה המרכזיים – מעבד BlueField-4, פלטפורמת התוכנה DOCA ורשת Spectrum-X Ethernet – פותחו במרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.

מפעלי AI כוללים לא רק מעבדים גרפיים, אלא גם מערכות אחסון, אבטחה, ניטור, תקשורת והקצאת משאבים. כאשר משימות אלה מתבצעות במעבדים המרכזיים של השרת, הן צורכות משאבים שאחרת היו יכולים לשמש להרצת מודלי בינה מלאכותית.

Scale-In נועדה להפריד את שירותי התשתית ממשאבי המחשוב המריצים את מודלי ה־AI. היא מבוססת על BlueField-4, מעבד תשתית המשלב יכולות תקשורת, עיבוד ואבטחה, ועל DOCA, סביבת התוכנה שבאמצעותה ניתן לתכנת ולנהל את פעולות המעבד.

החיבור בין השרתים ורכיבי התשתית נעשה באמצעות Spectrum-X Ethernet, פלטפורמת התקשורת של אנבידיה למרכזי נתונים של בינה מלאכותית. לדברי החברה, המערכת תומכת בהפרדה בין לקוחות, בגישה לאחסון עתיר ביצועים, באבטחה המוטמעת בחומרה, בהקצאת משאבים ובניטור בזמן אמת.

המטרה היא לאפשר לשירותי האבטחה, הגישה לנתונים והתפעול להתרחב יחד עם מספר המאיצים במפעל ה־AI, בלי להפוך לצוואר בקבוק ובלי להעמיס על המעבדים הגרפיים.

ההכרזה מחזקת את תפקידו של מרכז הפיתוח הישראלי באסטרטגיית מרכזי הנתונים של אנבידיה. הפעילות המקומית, שהתרחבה בעקבות רכישת מלאנוקס, אחראית לחלק ניכר מטכנולוגיות התקשורת וה־DPU המשמשות לחיבור מספר גדול של מאיצי AI.

הפוסט אנבידיה מציגה תשתית Scale-In המבוססת על טכנולוגיות שפותחו בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מרחיבה את פעילותה אל מחוץ למרכזי הנתונים שעל פני כדור הארץ. ענקית השבבים הצטרפה כמשקיעה חדשה ב-Starcloud, סטארטאפ המבקש להקים מרכזי נתונים עתירי GPU בחלל.

Starcloud הודיעה ביום שישי על הרחבה של סבב Series A בהיקף 250 מיליון דולר, לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר. את ההשקעה הובילה Manhattan West, ולצד אנבידיה הצטרפה כמשקיעה חדשה גם Cisco Investments. בסבב השתתפו גם משקיעים קיימים ובהם Benchmark ו-EQT.

רק במרץ האחרון גייסה Starcloud 170 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. בסך הכול גייסה החברה מאז הקמתה ב־2024 כ־450 מיליון דולר. ההון החדש ישמש בין היתר להרחבת כושר הייצור, לעבודת הנדסה משותפת עם אנבידיה ולרכישת שירותי שיגור.

הקשר בין שתי החברות כבר חורג מהשקעה פיננסית. בנובמבר 2025 שיגרה Starcloud את הלוויין Starcloud-1 ובו GPU מסוג NVIDIA H100 – אחד ממאיצי ה-AI המתקדמים שיועדו במקור למרכזי נתונים קרקעיים. החברה דיווחה כי באמצעות המערכת הופעלה גרסה של Gemini בחלל ואף בוצע אימון של מודל שפה קטן במסלול.

כעת עובדת Starcloud עם אנבידיה גם על Space-1 Vera Rubin Module, מערכת המבוססת על ארכיטקטורת Vera Rubin ומיועדת להפעלת עומסי AI בתנאי החלל. אנבידיה הציגה את הפלטפורמה במרץ השנה כחלק מניסיון להביא יכולות ברמת מרכז נתונים ללוויינים ולתשתיות מסלוליות.

התוכנית ארוכת הטווח של Starcloud שאפתנית בהרבה מהלוויין הניסויי. החברה הגישה תוכניות למערך של עד 88 אלף לוויינים, שלדבריה יוכל להגיע לקיבולת מחשוב כוללת של כ־20 גיגה־ואט. השלב הבא הוא Starcloud-2, מערכת מסחרית הכוללת אשכול GPU, אחסון ומערכות חשמל וקירור ייעודיות לחלל.

הרעיון מאחורי מרכזי הנתונים החלליים הוא לנצל אנרגיה סולארית כמעט רציפה ולצמצם את התלות בקרקע, ברשתות חשמל ובמים לקירור – שלושה משאבים שהופכים לצווארי בקבוק בבניית מרכזי AI חדשים.

אלא שהאתגרים עדיין גדולים. שיגור חומרה בכמויות הדרושות למרכז נתונים עולה הון רב, רכיבים אלקטרוניים חשופים לקרינה, סילוק חום בחלל מחייב רדיאטורים גדולים, וקישורי התקשורת בין לוויינים ובין החלל לקרקע עדיין רחוקים מרוחבי הפס המתקבלים בין GPUs בתוך מרכז נתונים מודרני.

מבחינת אנבידיה, ההשקעה ב-Starcloud משתלבת במגמה רחבה יותר שבה החברה אינה מסתפקת עוד באספקת GPUs, אלא משקיעה גם בחברות ובתשתיות שאמורות להגדיל בעתיד את הביקוש למערכות המחשוב שלה.

הפוסט אנבידיה משקיעה ב-Starcloud: גייסה 250 מיליון דולר להקמת מרכזי נתונים בחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אלוט תעמוד בראש מאגד ישראלי חדש לפיתוח טכנולוגיות שיגנו על רשתות תקשורת ומידע מפני יכולות הפענוח הצפויות של מחשבים קוונטיים עתידיים. המאגד, הנתמך בידי חטיבת תשתיות החדשנות של רשות החדשנות, מאגד תשע חברות טכנולוגיה ושישה מוסדות אקדמיים.

החברות המשתתפות הן אלוט, סרגון, Classiq, גילת רשתות לוויין, HEQA Security, אלתא, NVIDIA, רד וריבון. השותפים האקדמיים הם אוניברסיטת בר־אילן, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

על הקמת המאגד הודיעה אלוט ב־18 באוגוסט. החברה תהיה חברה מייסדת ויו"ר המאגד, וד"ר יעקב שטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אלוט, יכהן כיו"ר מועצת המאגד וכראש הוועדה המדעית. בשלב זה לא פורסמו התקציב שאושר למאגד, שיעור המימון הממשלתי או משך תוכנית העבודה.

האיום עדיין עתידי, אך המידע נגנב כבר היום

המאגד אינו מיועד לבניית מחשב קוונטי. מטרתו היא להגן על מערכות התקשורת הקיימות והעתידיות מפני מחשב קוונטי גדול ועמיד לשגיאות, שיוכל בעתיד לערער חלק משיטות ההצפנה במפתח ציבורי הנפוצות כיום, ובראשן RSA והצפנה המבוססת על עקומים אליפטיים.

מחשב כזה עדיין אינו קיים, ולא ידוע מתי יהיה ניתן לבנותו. למרות זאת, המעבר להצפנה חדשה צריך להתחיל זמן רב מראש משום שמערכות תקשורת, שבבים, שרתים וציוד רשת נשארים בשימוש שנים רבות. נוסף על כך קיים איום המכונה "איסוף עכשיו, פענוח אחר כך": גורם עוין יכול לשמור כיום תעבורה מוצפנת רגישה ולנסות לפענח אותה בעתיד, כאשר תהיה בידיו יכולת קוונטית מתאימה.

המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של ארצות הברית, NIST, פרסם באוגוסט 2024 את שלושת התקנים הפוסט־קוונטיים הראשונים — ML-KEM להקמת מפתחות ו־ML-DSA ו־SLH-DSA לחתימות דיגיטליות — והמליץ לארגונים להתחיל בהטמעתם ולא להמתין להופעת מחשב קוונטי המסוגל לפרוץ הצפנות קיימות.

שלושה מסלולי הגנה

המאגד יפתח ויבחן שלוש משפחות של פתרונות:

1. קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית (Post-Quantum Cryptography) — אלגוריתמים מתמטיים שניתן להריץ במחשבים ובשבבים רגילים, אך הם תוכננו לעמוד גם בפני מתקפה של מחשב קוונטי.
2. הפצת מפתחות קוונטית (Quantum Key Distribution — QKD) — שימוש בערוץ קוונטי, בדרך כלל אופטי, להפצת מפתחות הצפנה באופן שמאפשר לזהות ניסיון ציתות לערוץ.
3. מערכות היברידיות המשלבות קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית עם QKD, כדי לאפשר מעבר הדרגתי מן הרשתות הקיימות לרשתות עתידיות.

פעילות המחקר תתפרס על סביבות תקשורת שונות: רשתות אופטיות, Ethernet ו־IP, רשתות סלולריות, תקשורת לוויינית, מרכזי נתונים ותקשורת אינטרנטית. המטרה היא לבחון לא רק את עמידות האלגוריתם, אלא גם את היכולת להפעילו בקצב הדרוש בלי ליצור השהיה, תקורה, צריכת הספק או עלויות שאינן מעשיות.

מחתימות דיגיטליות ועד ניטור תעבורה

לפי מסמך ההתארגנות שפרסמה רשות החדשנות, המאגד יעסוק בפיתוח תוכנה וחומרה גנריות — כלומר טכנולוגיות טרום־מוצריות שחברי המאגד יוכלו לשלב בהמשך במוצרים מסחריים שונים.

בין הנושאים שנקבעו: הצפנת מידע רגיש, חתימות דיגיטליות וזיהוי ישויות בצורה עמידה למתקפות קוונטיות, התמודדות עם השהיה ותקורת תקשורת, הפחתת צריכת ההספק, הגדלה כלכלית של רשתות מוגנות, ניטור רשתות פוסט־קוונטיות ודו־קיום בין ציוד קיים לציוד חדש.

היישומים האפשריים כוללים תוכנות תשתית לתקשורת אינטרנטית מאובטחת, מערכות הגנה למרכזי נתונים, חומרה ייעודית להגנת תעבורה חיונית, תכנון רשתות גדולות ומערכות לניטור תעבורה.

הרכב המאגד מכסה חלק גדול משרשרת הערך: אלוט בתחום אבטחת הרשתות; סרגון, רד וריבון בציוד ובתוכנות תקשורת; גילת בתקשורת לוויינית; אלתא במערכות ביטחוניות; NVIDIA בתשתיות עיבוד ורשת; Classiq בתוכנה קוונטית; ו־HEQA בתחום אבטחת המידע הפוסט־קוונטית. האוניברסיטאות אמורות לתרום מחקר בקריפטוגרפיה, תקשורת, פוטוניקה, אלגוריתמים ואימות מערכות.

"המעבר לתקשורת עמידה בפני איומים קוונטיים הוא אחד מאתגרי הסייבר החשובים ביותר כיום", מסר ד"ר יעקב שטיין. לדבריו, שיתוף הפעולה נועד לפתח את הטכנולוגיות שיידרשו להגנת רשתות תקשורת, ארגונים ומשתמשים בעידן הקוונטי.

ההכרזה מצביעה על מעבר משלב הדיונים והגיוס לשלב הקמת המאגד, אולם רשות החדשנות טרם פרסמה הודעה נפרדת המפרטת את התקציב, אבני הדרך ולוח הזמנים. נתונים אלה יהיו חיוניים להערכת היקף התוכנית והמרחק בינה לבין מוצרים שניתן יהיה להטמיע ברשתות מסחריות.

מקורות:

• הודעת אלוט על הקמת המאגד
• מסמך ההתארגנות של רשות החדשנות
• תקני ההצפנה הפוסט־קוונטית של NIST

עוד בנושא ב־CHIPORTAL:

• דותן פינקלשטיין מ־NVIDIA: אבטחת ה־AI בענן חייבת להיערך כבר עכשיו לעידן הפוסט־קוונטי
• רשות החדשנות בחרה ב־Quantum Machines להקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי
• הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות
• הצטרפות ישראל לארגון התקינה למחשוב קוונטי QED-C
• קוונטום מאשינס הפעילה מעבד של Rigetti ברמת דיוק של 99.5% בשערים דו־קיוביטיים

הפוסט אלוט תוביל מאגד ישראלי להגנת רשתות תקשורת מפני מחשבים קוונטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט הודיעה על מינויו של נתי אמסטרדם למנכ״ל מיקרוסופט ישראל. אמסטרדם, המגיע לחברה לאחר יותר מתשע שנים באנבידיה, ייכנס לתפקיד בחודש אוקטובר ויוביל את הפעילות העסקית של מיקרוסופט בשוק הישראלי.

אמסטרדם יחליף את אבי יושעי, ששימש בחודשים האחרונים כממלא מקום המנכ״ל. יושעי ימשיך לכהן כסמנכ״ל הטכנולוגיות של מיקרוסופט ישראל ויהיה אחראי על האסטרטגיה הטכנולוגית ועל פעילות החדשנות של החברה מול לקוחות בישראל.

המינוי מגיע לאחר שאלון חיימוביץ׳ סיים בסוף מאי את כהונתו כמנכ״ל מיקרוסופט ישראל, לאחר ארבע שנים בתפקיד. בתקופת הביניים נוהלה הפעילות העסקית בידי יושעי.

הקים את הפעילות העסקית של אנבידיה בישראל

בתפקידו האחרון כיהן אמסטרדם כ־Senior Country Director של אנבידיה בישראל. הוא הצטרף לחברה במאי 2017 כדי להקים את הפעילות העסקית המקומית והוביל את הרחבת קשריה עם חברות הזנק, גופי מחקר ואקדמיה, התעשייה הביטחונית, מערכת הבריאות, המגזר הפיננסי וגופים ממשלתיים.

הפעילות העסקית התמקדה בין היתר בהטמעת מעבדים גרפיים, מערכות מחשוב מואץ ופלטפורמות תוכנה של אנבידיה עבור יישומי בינה מלאכותית. בתקופה זו הפכה אנבידיה משחקן בעל נוכחות מצומצמת בישראל לאחת מחברות הטכנולוגיה הבולטות במדינה, בין היתר בעקבות רכישת מלאנוקס והרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלה.

עם זאת, תפקידו של אמסטרדם התמקד בפעילות העסקית ובקשרים עם לקוחות ושותפים. הוא לא ניהל את מרכזי המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, והודעת המעבר אינה מצביעה כשלעצמה על שינוי בהנהלת פעילות הפיתוח של החברה.

לפני הצטרפותו לאנבידיה כיהן אמסטרדם כמנכ״ל VMware ישראל בשנים 2015–2017. קודם לכן מילא תפקיד ניהולי אזורי ב־VMware ותפקידי מכירות וניהול ב־Bynet Communications וב־Integrity Systems. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין ותואר MBA מאוניברסיטת בן־גוריון. את דרכו המקצועית החל לאחר שירות בחיל האוויר בתחום התקשורת וההצפנה.

מעבר מספקית שבבים לספקית ענן

בתפקידו החדש יהיה אמסטרדם אחראי על הפעילות המסחרית של מיקרוסופט בישראל, ובכלל זה על המכירות והעבודה עם לקוחות בתחומי Azure, בינה מלאכותית, סייבר ותוכנה ארגונית.

מדובר בתפקיד נפרד מניהול מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, המפתח מוצרים וטכנולוגיות עבור פעילותה העולמית של החברה. ההפרדה חשובה גם משום שמיקרוסופט מפעילה בישראל מערך מחקר ופיתוח גדול בתחומי הסייבר, הענן והבינה המלאכותית.

המעבר מאנבידיה למיקרוסופט משקף את ההתקרבות בין שוק השבבים לבין שוק הענן. אנבידיה מספקת את רוב המאיצים שעליהם מתבססות כיום תשתיות AI, בעוד שמיקרוסופט היא אחת מרוכשות מעבדי ה־AI הגדולות בעולם ומפעילה אותם במרכזי הנתונים של Azure. במקביל, מיקרוסופט מפתחת מעבדים משלה, ובהם מאיץ ה־AI‏ Maia ומעבד השרתים Cobalt, במטרה לשלוט בחלק גדול יותר ממערך החומרה והתוכנה שלה.

ב־CHIPORTAL דיווחנו כבר ב־2017 על מעברו של אמסטרדם מ־VMware לאנבידיה. מאז התרחבה פעילות אנבידיה בישראל במידה ניכרת. עוד דיווחנו על השבבים המותאמים שפיתחה מיקרוסופט עבור תשתיות הענן שלה ועל הקמת קבוצת שבבי Edge AI חדשה של גוגל בישראל.

הפוסט נתי אמסטרדם עוזב את אנבידיה וימונה למנכ״ל מיקרוסופט ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הסכימה להעמיד ערבות בהיקף של עד 105 מיליארד דולר כדי לתמוך בהקמת מרכז נתונים גדול עבור OpenAI במחוז פייק שבאוהיו. כך דיווחה רויטרס. בהודעה הרשמית של החברות לא נמסר סכום הערבות, אך נכתב כי אנבידיה תספק תמיכה פיננסית להבטחת הקרקע, אספקת החשמל והקמת מעטפת המבנים בשלב הראשון של הפרויקט.

הקמפוס, PORTS-Pike, יוקם ויופעל בידי SB Energy, חברה הנתמכת בידי סופטבנק, במסגרת חוזה שכירות ל־20 שנה עם OpenAI. הקיבולת הכוללת המתוכננת עומדת על עד 8 ג׳יגה־ואט של עומס מחשוב, כאשר השלב הראשון יכלול 4.25 ג׳יגה־ואט. לאנבידיה ניתנה אפשרות להרחיב את ההתקשרות ב־3.75 ג׳יגה־ואט נוספים.

אנבידיה תהיה הספקית הבלעדית של תשתיות המחשוב באתר. המרכז יתבסס על ארכיטקטורת DSX של החברה, הכוללת מעבדים גרפיים, מעבדים מרכזיים, ציוד תקשורת ותוכנה לניהול “מפעלי בינה מלאכותית”. הקיבולת צפויה להיכנס לפעולה בשלבים החל מ־2028.

לא רק מכירת שבבים

העסקה ממחישה שינוי במודל הפעילות של אנבידיה. החברה אינה מסתפקת עוד במכירת מאיצי AI ללקוחות, אלא משתמשת במאזן ובכוח הפיננסי שלה כדי להבטיח מראש קרקע, חשמל ומבנים שבהם יותקנו מערכותיה.

בנוסף לערבות, אנבידיה תשקיע 1.5 מיליארד דולר ב־SB Energy. ההשקעה מצטרפת למיליארד דולר שהזרימו קודם לכן OpenAI וסופטבנק לחברה לצורך הרחבת תשתיות האנרגיה ומרכזי הנתונים.

לפי רויטרס, הערבות אינה מכסה את מלוא עלות הפרויקט או את כל התחייבויותיה של OpenAI. היא חלה על חלק מתשלומי השכירות והחשמל וכן על התחייבות לשמירת ערך מינימלי של האתר. אם OpenAI לא תעמוד בתשלומים, אנבידיה עשויה להידרש לכסות חלק מהפער שבין הערך המובטח לבין הסכום שבעלת האתר תוכל לקבל ממכירתו או מהשכרתו ללקוח אחר.

המודל מעניק לאנבידיה יתרון נוסף: האתר מתוכנן מראש למערכותיה, ובהסכם נקבע שהיא תהיה ספקית המחשוב הבלעדית. מאחר שחומרת AI מוחלפת ומשודרגת בתדירות גבוהה, שליטה בתשתית ארוכת הטווח עשויה להבטיח לחברה ביקוש למספר דורות של מעבדים, מערכות תקשורת ופלטפורמות מחשוב.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, העריך כי השלב הראשון של האתר עשוי לייצר לחברה הכנסות של עד 200 מיליארד דולר. לדבריו, מכירת ציוד ל־OpenAI בהספק מצטבר של 16 ג׳יגה־ואט עשויה להניב לאנבידיה הכנסות של עד 600 מיליארד דולר עד 2030. מדובר בתחזית של החברה ולא בהכנסות שכבר הובטחו.

שאלת המימון המעגלי

המעורבות הישירה של אנבידיה במימון לקוחותיה מעוררת גם שאלות בקרב משקיעים. מצד אחד, התמיכה מאפשרת להאיץ פרויקטים שנתקלים במחסור בחשמל ובהון. מצד שני, ספקית השבבים מממנת תשתית שתשמש לרכישת מוצריה שלה, ולכן חלק מהשוק רואה בכך תלות הדדית שעלולה להגדיל את הסיכון אם הביקוש לשירותי AI לא יצדיק את ההשקעות.

הואנג דחה את הטענה שמדובר במימון מעגלי. לדבריו, אנבידיה מנצלת את היקף פעילותה ואת הנראות ארוכת הטווח שלה כדי להבטיח תשתיות שיוכלו לשמש כמה דורות של מערכות מחשוב.

ההסכם מגיע כשבוע לאחר שאנבידיה ושישה גופי השקעה הכריזו על פלטפורמות שנועדו לגייס יותר מ־500 מיליארד דולר לתשתיות AI. העסקה באוהיו מספקת דוגמה מעשית לאופן שבו אנבידיה מבקשת להפוך מרכזי נתונים לנכסים שניתן לממן בדומה לפרויקטי אנרגיה ותשתית.

החשמל הופך לחלק משרשרת אספקת השבבים

כדי לתמוך בקמפוס מתכננות SB Energy וסופטבנק להקים לפחות 10 ג׳יגה־ואט של יכולת ייצור חשמל חדשה ולהשקיע לפחות 4.2 מיליארד דולר בתשתיות רשת אזוריות. היקף האנרגיה הנדרש ממחיש כי צוואר הבקבוק בהרחבת תשתיות AI אינו מוגבל עוד לאספקת מעבדים מתקדמים. קרקע, חיבור לרשת החשמל, קירור ומימון ארוך טווח הפכו לחלק בלתי נפרד משרשרת האספקה של תעשיית השבבים.

עבור אנבידיה, הערבות הגדולה היא הימור על כך שהביקוש למחשוב AI יישאר גבוה במשך שנים. עבור OpenAI, היא מספקת דרך להתחייב לקיבולת מחשוב עצומה בלי לממן מראש את מלוא הקמת האתר. הצלחת המודל תהיה תלויה בקצב הצמיחה של הכנסות OpenAI וביכולת של הקמפוס להצדיק השקעה בהיקף חסר תקדים.

הפוסט אנבידיה תעמיד ערבות של עד 105 מיליארד דולר למרכז הנתונים של OpenAI באוהיו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה על שותפויות אסטרטגיות עם שישה מגופי ההשקעה הגדולים בעולם, במטרה להרחיב את מקורות המימון הזמינים להקמת מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב לבינה מלאכותית. החברה חתמה על מזכרי הבנות עם Apollo, BlackRock, Blackstone, Brookfield, Goldman Sachs ו־KKR, שבמסגרתם אמורות לקום פלטפורמות מימון עצמאיות.

על פי אנבידיה, הפלטפורמות נועדו לגייס לאורך זמן יותר מ־500 מיליארד דולר של הון מצדדים שלישיים. חשוב להדגיש כי אין מדובר בהשקעה יחידה בהיקף זה, בהתחייבות שכבר הועברה או בהכנסה ישירה לאנבידיה. זהו יעד מצטבר להון שהגופים הפיננסיים מקווים להעמיד לפרויקטים שונים של תשתיות AI.

כל אחד מהגופים יהיה אחראי לבחון ולממן פרויקטים באופן עצמאי. תהליך החיתום אמור להתבסס בין היתר על זהות הלקוח, הביקוש לשירותי המחשוב, שיעור הניצול הצפוי של התשתית ויכולת הפרויקט לייצר תזרים מזומנים. אנבידיה תספק את פלטפורמות המחשוב, התוכנה והרשת שעליהן יתבססו התשתיות.

השותפות נועדה לפתור את אחד החסמים המרכזיים בהתרחבות שוק הבינה המלאכותית: העלות הגבוהה של הקמת "מפעלי AI". מרכזים אלה דורשים לא רק מספר גדול של מעבדים גרפיים, אלא גם מערכות תקשורת מהירות, מתקני חשמל וקירור, מבנים ייעודיים ולעיתים אף הקמת מקורות אנרגיה חדשים.

המודל שמציגה אנבידיה מבקש להפוך תשתיות מחשוב לנכס שניתן לממן בדומה לפרויקטים גדולים בתחומי האנרגיה, התקשורת והנדל"ן. מאגרי הון ייעודיים שיוקמו בידי השותפים אמורים להציע ללקוחות אנבידיה מסלולי מימון להקמת תשתיות, במקום לדרוש מהם לממן את מלוא ההשקעה מתקציבם.

לדברי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, "בעולם ה־AI, מחשוב הוא הכנסה". הטענה היא ששרתים ומעבדים אינם רק הוצאה טכנולוגית, אלא ציוד יצרני שמאפשר להפעיל שירותי AI ולגבות עליהם תשלום. אנבידיה מוסיפה כי פלטפורמת CUDA והיכולת להעביר עומסי עבודה בין מערכות שונות עשויות לסייע בשמירת הערך והשימושיות של ציוד המחשוב לאורך זמן.

המהלך מגיע גם על רקע הטענות בדבר מימון מעגלי בשוק הבינה המלאכותית — מצב שבו ספקיות טכנולוגיה משקיעות בלקוחות, והלקוחות משתמשים בכסף כדי לרכוש מהן ציוד. לפי אנבידיה, העובדה שגופים פיננסיים עצמאיים יבצעו חיתום פרטני לכל פרויקט אמורה ליצור הפרדה ברורה יותר בין ספקית פלטפורמת המחשוב לבין ההחלטה אם הפרויקט מוצדק מבחינה כלכלית.

עם זאת, מזכרי ההבנות עדיין כפופים להסכמים מפורטים ולבחינת הפרויקטים עצמם. היכולת להגיע ליעד של חצי טריליון דולר תהיה תלויה בביקוש בפועל למחשוב AI, בזמינות חשמל וביצועי מרכזי הנתונים, וגם ביכולתם של המפעילים להציג שיעורי ניצול והכנסות שיצדיקו את ההשקעה.

הפוסט אנבידיה ושישה גופי השקעה מקימים פלטפורמות מימון לתשתיות AI ביעד של יותר מ־500 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קיידנס (Cadence) מרחיבה את השימוש בבינה מלאכותית מתכנון השבב הבודד אל המעגל המודפס ואריזת השבבים. החברה השיקה את AuraStack, מערכת המבוססת על בינה מלאכותית סוכנית ומתאמת בין כלי תכנון, סימולציה ואימות לאורך תהליך הפיתוח של PCB ואריזות מתקדמות.

AuraStack פועלת על גבי סביבת Allegro AI Studio של קיידנס. היא אינה מחליפה את כלי ה־EDA והסימולציה הקיימים, אלא משמשת שכבת תיאום המקבלת יעד הנדסי ומפעילה סוכנים המתמחים במשימות שונות. בין היתר, המערכת עוסקת בתכנון מבנה המערכת, ניהול אילוצים, שימוש חוזר בבלוקים קיימים, מיקום וניתוב, הכנה לייצור ובדיקות לקראת אישור סופי של התכנון.

המערכת משלבת גם ניתוח רב־פיזיקלי: בדיקה משותפת של ההתנהגות החשמלית, התרמית והמכנית של המוצר. יכולת זו נועדה לאתר בשלב מוקדם בעיות כגון התחממות, הפרעות אלקטרומגנטיות, פגיעה בשלמות האות וההספק, מאמצים מכניים ורגישות לרעידות. איתור בעיות לפני הייצור עשוי להפחית את הצורך בסבבי תכנון וייצור חוזרים של המעגל או האריזה.

הצורך בניתוח משולב גדל עם המעבר למערכות מרובות־שבבים ולאריזות הכוללות שבבונים, זיכרונות ומאיצים המחוברים במארז אחד. במערכות כאלה לא ניתן עוד להפריד לחלוטין בין תכנון השבב, המארז, המעגל המודפס, מערכת אספקת החשמל והקירור.

מייקל ג׳קסון, סמנכ״ל המו״פ לתכנון וניתוח מערכות בקיידנס, אמר כי תשתיות הבינה המלאכותית ייקבעו לא רק על ידי הסיליקון, אלא גם באמצעות המערכות המחברות, מספקות חשמל ומקררות אותו.

AuraStack מתבססת על מעבדי NVIDIA Blackwell ועל ספריות CUDA-X. לפי קיידנס, NVIDIA כבר משתמשת בכלי החברה כדי לבצע אוטומציה ומיטוב של תזרימי תכנון. קיידנס משתפת פעולה גם עם TSMC בהתאמת הכלים לתכנון מארזים המבוססים על טכנולוגיות 3DFabric של היצרנית הטייוואנית.

קיידנס טוענת כי AuraStack עשויה לקצר עד פי שניים את זמן ההגעה לשוק ולשפר עד פי 15 את תפוקת עבודת התכנון. החברה מציינת גם שיפור של עד פי 20 במהירות ניתוחים רב־פיזיקליים כאשר המערכת מופעלת עם מחשב Millennium M2000 שלה. אלה נתונים שפרסמה קיידנס על בסיס תרחישי שימוש נבחרים, ולא תוצאות של בדיקה בלתי תלויה; הביצועים בפועל צפויים להשתנות בהתאם לגודל ולמורכבות התכנון. ההכרזה הרשמית של קיידנס

AuraStack מצטרפת ל־ChipStack לתכנון ואימות שבבים דיגיטליים, InnoStack למימוש פיזי ו־ViraStack לתכנון אנלוגי ומותאם. קיידנס מבקשת ליצור באמצעותן רצף כלי Agentic AI המכסה את הדרך מתיאור השבב ועד למארז ולמערכת האלקטרונית השלמה.

המהלך משקף שינוי רחב יותר בענף ה־EDA: מעבר משימוש ב־AI לשיפור משימה בודדת, כגון מיקום רכיבים, למערכות שמתכננות ומבצעות רצף של פעולות הנדסיות. האחריות לאישור התכנון הסופי נשארת בידי המהנדסים וכלי ה־signoff הפיזיקליים.

הפוסט קיידנס מציגה מערכת Agentic AI לתכנון מעגלים מודפסים ואריזות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית Safe Superintelligence, שהקים איליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI ולשעבר המדען הראשי של החברה. ההשקעה היא חלק משותפות אסטרטגית ארוכת טווח שבמסגרתה SSI תרחיב את תשתית המחשוב שלה באמצעות הדור הבא של מערכות אנבידיה.

SSI הוקמה ב-2024 בידי סוצקבר, היזם הישראלי דניאל גרוס וחוקר הבינה המלאכותית דניאל לוי. החברה מפעילה מרכזים בתל אביב ובפאלו אלטו ומתמקדת במטרה אחת: פיתוח בינה מלאכותית מתקדמת שהבטיחות שלה משולבת בתהליך המחקר והפיתוח ולא מתווספת לאחר שהמערכת כבר נבנתה.

החברה פועלת עד כה בחשאיות ולא הציגה מודל, מוצר מסחרי או מאמר מדעי המתאר את הטכנולוגיה שלה. למרות זאת, היא הפכה לאחת מחברות ה-AI הפרטיות בעלות השווי הגבוה בעולם. בסבב גיוס קודם הוערך שווייה ב-32 מיליארד דולר, אף שבחברה מועסקים רק כמה עשרות עובדים.

תשתית המחשוב תגדל פי עשרה

במסגרת השותפות צפויה SSI לקבל גישה למערכות המבוססות על ארכיטקטורת Vera Rubin של אנבידיה. לפי התוכנית, החברה מתכוונת להגדיל פי עשרה בתוך כשנה את כושר המחשוב העומד לרשות צוות המחקר שלה.

פלטפורמת Vera Rubin נועדה לשמש לאימון ולהרצה של דורות חדשים של מודלי בינה מלאכותית. המערכת משלבת מעבדי GPU, מעבדים מרכזיים, קישוריות מהירה וזיכרונות רחבי־פס, במטרה לטפל בעומסי עבודה גדולים יותר ובמודלים הדורשים כמויות עצומות של חישוב וזיכרון.

השותפות מעניקה ל-SSI גישה מוקדמת לחומרה החדשה, ואילו אנבידיה מקבלת לקוח עוגן נוסף לדור הבא של מערכותיה. היא עשויה גם להעניק ליצרנית השבבים הצצה לצורכי החישוב של אחת מקבוצות המחקר המסקרנות בענף, אף שפרטי המחקר עצמו צפויים להישאר חסויים.

ניסיון למצוא מסלול חדש לבינה מלאכותית

סוצקבר היה אחד החוקרים המרכזיים שהובילו את פיתוחם של מודלי הלמידה העמוקה ושל משפחת מודלי GPT ב-OpenAI. לאחר שעזב את החברה הוא טען כי שיפור הביצועים באמצעות הגדלת כמויות הנתונים, מספר הפרמטרים וכושר החישוב מתחיל להיתקל בתשואה פוחתת.

SSI מנסה לפתח שיטות מחקר אחרות, אך אינה מפרטת כיצד הן שונות מהגישה של OpenAI, גוגל, אנתרופיק וחברות נוספות. לפי סוצקבר, החברה מתמקדת במחקר ארוך טווח ולא בלחץ להשיק במהירות מוצרים לצרכנים או ללקוחות ארגוניים.

היעדרו של מוצר מסחרי מאפשר ל-SSI להפנות את משאביה למחקר, אך הוא גם יוצר סימן שאלה לגבי המודל העסקי שלה. הרחבת תשתית המחשוב פי עשרה כרוכה בהוצאה גבוהה על מערכות, חשמל, קירור ותפעול, ולכן ההשקעה של אנבידיה מספקת לחברה לא רק הון אלא גם גישה ישירה לספקית החומרה החשובה בענף.

אנבידיה מרחיבה את מעגל ההשקעות

ההשקעה ב-SSI היא חלק מאסטרטגיה רחבה של אנבידיה, המשקיעה בחברות המפתחות מודלי AI, שירותי ענן, רובוטיקה ותוכנות תשתית. השקעות כאלה מגדילות את הביקוש למערכות החברה ומחזקות את הקשר בינה לבין מפתחי המודלים הגדולים.

עם זאת, הן גם מעוררות שאלות לגבי היחסים בין ספקית החומרה לבין לקוחותיה. כאשר אנבידיה משקיעה בחברה שמשתמשת בכספים לרכישת מערכות מתוצרת אנבידיה, חלק מההשקעה עשוי לחזור אליה כהכנסות ממכירת חומרה ושירותים.

עבור תעשיית השבבים הישראלית, העסקה מדגישה פעם נוספת את תפקידה של ישראל במרכז המחקר העולמי של אנבידיה. אף ש-SSI אינה יצרנית שבבים, פעילותה בתל אביב והיקף המחשוב שהיא מתכננת להציב הופכים אותה לצרכנית משמעותית של תשתיות AI מתקדמות.

הפוסט אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת ה-AI של איליה סוצקבר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי כמה ממפעילות תשתיות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם יהיו בין הראשונות לפרוס את מתג התקשורת Spectrum-6, שפותח במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. בין המאמצות הראשונות שמונה החברה נמצאות Microsoft,‏ CoreWeave,‏ Nebius,‏ Tesla ו־SpaceXAI.

Spectrum-6 הוא שבב ומערכת מיתוג Ethernet בקיבולת כוללת של 102.4 טרה־ביט לשנייה, פי שניים מהקיבולת של מערכות הדור הקודם. המתג הוא אחד הרכיבים בפלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה, לצד מעבד Vera, מאיצי Rubin, מתגי NVLink 6, כרטיסי ConnectX-9 ומעבדי התשתית BlueField-4.

הפיתוח ממשיך את פעילות התקשורת של מלאנוקס, שנרכשה בידי אנבידיה בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר והפכה לבסיס חטיבת הרשתות של החברה. מרכזי הפיתוח בישראל אחראים לחלק מרכזי ממשפחות מוצרי Spectrum,‏ ConnectX ו־BlueField, המשמשות לחיבור שרתים, מאיצים ומערכות אחסון במרכזי נתונים.

הרשת הופכת לחלק ממערכת המחשוב

במערכות בינה מלאכותית גדולות, ביצועי המאיצים אינם תלויים רק בכוח החישוב של כל GPU. במהלך אימון מודלים, אלפי או עשרות אלפי מאיצים נדרשים להעביר ביניהם כמויות גדולות של מידע ולסנכרן את עבודתם. האטה בקישור אחד או עומס בנקודה מסוימת ברשת עלולים לעכב את המערכת כולה.

Spectrum-6 נועד לשמש בסיס לדור הבא של פלטפורמת Spectrum-X Ethernet, המותאמת לדפוסי התקשורת האלה. המתג משולב עם כרטיס התקשורת ConnectX-9 SuperNIC, המספק קישוריות של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה, ועם תוכנה המנהלת את חלוקת התעבורה, בקרת העומסים וההתאוששות מתקלות.

בניגוד לרשתות ארגוניות רגילות, שבהן עיקר התעבורה עוברת בין השרתים למשתמשים או למערכות האחסון, קלאסטרי AI מייצרים תעבורה רבה בין השרתים עצמם. אנבידיה טוענת כי Spectrum-X משפרת את ביצועי רשתות ה־AI עד פי 1.6 לעומת Ethernet סטנדרטי, ושומרת על ניצולת של עד 95% גם במערכות הכוללות יותר מ־100 אלף מאיצים. מדובר בנתוני יצרן שלא פורסמה לצדם בדיקה עצמאית בתנאים זהים.

פחות מתגים ותמיכה בקירור נוזלי

Spectrum-6 תומך הן במודולים אופטיים נשלפים והן באופטיקה המשולבת באריזת השבב – Co-Packaged Optics. גרסאות המערכת יוכלו להשתמש גם בקירור נוזלי, כחלק מהמעבר למרכזי נתונים שבהם לא רק המאיצים אלא גם ציוד התקשורת צורך הספקים גבוהים.

לפי אנבידיה, ארכיטקטורת Multiplane המואצת בחומרה מאפשרת לצמצם פי 1.7 את מספר המתגים הנדרש בהשוואה לטופולוגיות מסורתיות. החברה טוענת גם כי שילוב אופטיקה באריזת המתג עשוי לשפר פי חמישה את יעילות צריכת החשמל של התקשורת ולהגדיל פי עשרה את פרק הזמן הממוצע בין תקלות בהשוואה למערכות המשתמשות במקלטים־משדרים אופטיים נשלפים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, אופטיקה משולבת וקירור נוזלי נועד לאפשר להרחיב את רשתות ה־Ethernet ממערכות של אלפי מאיצים למערכות של מאות אלפים. אנבידיה מציגה את Spectrum-X כחלופת Ethernet לרשתות InfiniBand, שגם הן מבוססות במידה רבה על טכנולוגיות שפותחו במלאנוקס.

פריסה אצל ספקיות הענן

CoreWeave, מיקרוסופט ו־Nebius צפויות לשלב את Spectrum-6 בתשתיות המבוססות על Vera Rubin ולהעמיד אותן לרשות לקוחות ענן. Tesla ו־SpaceXAI מתכננות להשתמש במתגים במרכזי הנתונים שהן מקימות לצורכי אימון והרצת מודלים.

CoreWeave מסרה כי תשלב את Spectrum-6 במערכות Spectrum-X מקוררות בנוזל. Nebius הסבירה כי המטרה היא לשמור על סנכרון בין המאיצים ולמנוע מקישור איטי יחיד לעכב עבודת אימון מלאה. היקף ההזמנות, לוח הזמנים המדויק לפריסות וההכנסות הצפויות לא פורסמו.

הצגת Spectrum-6 מגיעה עם תחילת הייצור והפריסה של מערכות Vera Rubin. אנבידיה דיווחה כי מערכות ראשונות כבר פועלות אצל CoreWeave,‏ Google Cloud,‏ Microsoft Azure ו־Oracle, וכי שרשרת האספקה של הפלטפורמה משתרעת על יותר מ־350 אתרי ייצור ב־30 מדינות.

עבור פעילות אנבידיה בישראל, Spectrum-6 ממחיש את חשיבותה של חטיבת הרשתות בתוך פלטפורמת המחשוב של החברה. ככל שמספר המאיצים בכל מרכז נתונים גדל, מתגי התקשורת, כרטיסי הרשת והאופטיקה הופכים מרכיבים משלימים לגורם מרכזי הקובע כמה מכוח החישוב היקר ניתן לנצל בפועל.

הפוסט אנבידיה מתחילה לפרוס את מתג Spectrum-6 שפותח בישראל אצל מיקרוסופט וטסלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.