אנבידיה הודיעה היום (ה׳) כי הגיעה להסכם לרכישת Hugging Face תמורת 12.9303 מיליארד דולר. העסקה, מהגדולות בתולדות אנבידיה, מרחיבה את אחיזתה של החברה מעבר למעבדים ולמערכות מחשוב, אל אחת הפלטפורמות המרכזיות שעליהן מפתחים משתפים, בוחנים, מתאימים ומפיצים מודלים של בינה מלאכותית.

לפי פרטי העסקה שפורסמו, כ־11.9 מיליארד דולר ישולמו למשקיעי Hugging Face, ועד מיליארד דולר נוספים יוקצו לתוכנית תגמול מבוססת מניות שנועדה לשמר עובדים שיעברו לאנבידיה.

Hugging Face, שנוסדה בניו יורק ב־2016 בידי קלמן דלאנג, ז׳וליאן שומון ותומא וולף, מכונה לעיתים "GitHub של הבינה המלאכותית". החברה מפעילה מאגר ושירותי פיתוח למודלים, מערכי נתונים ויישומי AI. לדברי אנבידיה, בפלטפורמה משתמשים יותר מ־18 מיליון מפתחים, חוקרים ויוצרים, והיא מארחת יותר משלושה מיליון מודלים, 500 אלף מערכי נתונים ומיליון יישומים. יותר מ־200 אלף חברות משתמשות בה כדי לאתר, להעריך, להתאים ולהפעיל מודלים.

אנבידיה מבטיחה לשמור על ניטרליות הפלטפורמה

אחת השאלות המרכזיות שמעוררת העסקה היא האם Hugging Face תוכל להמשיך לשמש זירה ניטרלית גם לאחר שתעבור לבעלות יצרנית המאיצים הדומיננטית בשוק. מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, התחייב כי הפלטפורמה תישאר פתוחה לכל אקוסיסטם הבינה המלאכותית וכי השימוש במעבדי אנבידיה לא יהיה תנאי לפיתוח או להפעלה באמצעותה.

לדבריו, המפתחים ימשיכו לבחור בעצמם את המודלים, מסגרות התוכנה, ספקי הענן, שירותי ההסקה ופלטפורמות המחשוב שבהם ישתמשו. Hugging Face אמורה להמשיך לתמוך בפיתוח ובהפעלה בסביבות מרובות עננים ומרובות מאיצים, לרבות חומרה של מתחרות אנבידיה.

להתחייבות זו חשיבות מיוחדת משום שבין המשקיעות ב־Hugging Face נמצאות גם חברות ובהן AMD, אמזון, גוגל וסיילספורס. בסבב גיוס של 235 מיליון דולר ב־2023 הוערכה החברה ב־4.5 מיליארד דולר בלבד. מחיר הרכישה הנוכחי גבוה כמעט פי שלושה מהערכת השווי ההיא. לפי דיווחים קודמים, קצב ההכנסות השנתי של Hugging Face עומד על כ־150 מיליון דולר, ולכן ברור כי אנבידיה משלמת בעיקר על מעמדה האסטרטגי ועל קהילת המפתחים שלה, ולא על היקף ההכנסות הנוכחי.

מהחומרה אל נקודת המפגש של המפתחים

המהלך מחזק את האסטרטגיה של אנבידיה כספקית פלטפורמה מלאה: שבבים, מערכות, תקשורת, ספריות תוכנה, מודלים ושירותי ענן. שתי החברות כבר משתפות פעולה, בין השאר בשילוב שירותי DGX Cloud ו־NIM של אנבידיה בפלטפורמת Hugging Face. אנבידיה גם מפרסמת באמצעותה מאות מודלים ומערכי נתונים, ולדברי הואנג היא כיום התורמת הגדולה ביותר של מודלים ונתונים פתוחים לפלטפורמה.

מבחינת שוק השבבים, רכישת Hugging Face מעניקה לאנבידיה גישה ישירה לנקודת המפגש שבה מיליוני מפתחים בוחרים מודלים וכלי הפעלה. גם אם החברה תקיים את התחייבותה ולא תחייב שימוש במעבדי GPU מתוצרתה, שיפור ההתאמה בין המודלים, כלי הפיתוח ותשתיות אנבידיה עשוי להפוך את המעבר משלב הניסוי להפעלה מסחרית לקל יותר בתוך האקוסיסטם שלה.

העסקה היא גם מהלך הגנתי. כמה מהלקוחות הגדולים ביותר של אנבידיה, ובהם מיקרוסופט, גוגל, אמזון, מטא ו־OpenAI, מפתחים מאיצי AI משלהם כדי לצמצם את תלותם במעבדי החברה. הרחבת השימוש במודלים בעלי משקלים פתוחים עשויה ליצור בסיס ביקוש רחב ומבוזר יותר למחשוב מואץ, בקרב ארגונים ומפתחים שאינם רוצים להסתמך רק על המודלים הסגורים של OpenAI ואנתרופיק.

עם זאת, המבחן האמיתי של ההבטחה לפתיחות יגיע לאחר השלמת הרכישה: האם Hugging Face תעניק בפועל חשיפה ותמיכה שוות למודלים ולחומרה מתחרים, והאם קהילת המפתחים תמשיך לראות בה פלטפורמה עצמאית. אנבידיה מצדה אומרת כי בכוונתה להשתמש בתשתיות, ביכולות ההנדסיות ובפריסה העולמית שלה כדי לשפר את אמינות הפלטפורמה, אבטחתה, הערכת המודלים ויכולות ההסקה וההטמעה שלה.

הפוסט אנבידיה תרכוש את Hugging Face ב־12.93 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פעילות התקשורת של אנבידיה רשמה ברבעון השני של שנת הכספים 2027 רבעון שיא נוסף. החברה אינה מפרסמת עוד את הכנסות התחום בסכום נפרד, אולם הנתונים שמסרה בשיחת המשקיעים מאפשרים להעריך כי הן הגיעו לכ־17.5 מיליארד דולר – עלייה של כ־18% לעומת הרבעון הקודם.

מדובר בפעילות הנשענת במידה רבה על הטכנולוגיות ועל צוותי הפיתוח של מלאנוקס הישראלית, שאנבידיה רכשה בשנת 2020 תמורת כ־6.9 מיליארד דולר. בין מוצריה נמנים מתגי Spectrum, כרטיסי התקשורת ConnectX, מעבדי התשתית BlueField ורשתות InfiniBand ו־Spectrum-X Ethernet.

חשוב להדגיש: 17.5 מיליארד דולר אינם מכירות שבוצעו בישראל ואינם נתון חשבונאי רשמי של אנבידיה ישראל. זהו אומדן להכנסות הגלובליות של תחום התקשורת, שחלק גדול מהטכנולוגיה והפיתוח שלו מקורו בישראל.

כיצד חושב הנתון

ברבעון הקודם התקרבו הכנסות התקשורת של אנבידיה ל־15 מיליארד דולר. בדוח האחרון שינתה החברה את אופן הצגת ההכנסות ואיחדה את פעילות המחשוב והתקשורת, ולכן לא פרסמה סכום נפרד לתקשורת.

בשיחת המשקיעים אמרה סמנכ״לית הכספים קולט קרס כי פעילות התקשורת רשמה רבעון שיא וכי הכנסותיה גדלו ב־18% לעומת הרבעון הקודם. החלת שיעור הצמיחה הזה על הנתון הקודם מביאה לאומדן של כ־17.5 מיליארד דולר.

הסכום מייצג מעט יותר מ־18% מכלל הכנסות אנבידיה ברבעון, שהסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר.

מאחר שהחברה לא מסרה את נקודת המוצא המדויקת ולא פרסמה טבלת הכנסות נפרדת, יש להתייחס ל־17.5 מיליארד דולר כאומדן מעוגל ולא כאל נתון רשמי.

Spectrum-X גדלה פי 2.6 בתוך שנה

קרס ציינה כי מכירות פלטפורמת Spectrum-X Ethernet גדלו פי 2.6 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet ממשפחת Spectrum עם כרטיסי SuperNIC, ובהם דורות של ConnectX ו־BlueField, וכן תוכנה לניהול עומסים, ניתוב אדפטיבי ובקרת גודש. המערכת מיועדת לחבר מספר גדול של מאיצי AI תוך צמצום הזמן שבו המעבדים ממתינים להעברת נתונים.

רבים מהרכיבים המרכזיים בפלטפורמה פותחו בישראל, על בסיס הפעילות שהקימה מלאנוקס ביקנעם. גם גילעד שיינר, סגן נשיא בכיר לתקשורת באנבידיה, פועל מישראל.

הצמיחה של Spectrum-X חשובה במיוחד מפני שהיא מרחיבה את פעילות אנבידיה מעבר לשוק InfiniBand, שבו הייתה מלאנוקס חזקה עוד לפני הרכישה. Ethernet הוא שוק רחב יותר ומשמש כברירת מחדל במרכזי נתונים רבים.

אנבידיה מנסה לשכנע את ספקיות הענן כי Ethernet רגיל אינו מספק ביצועים צפויים כאשר מחברים עשרות או מאות אלפי מאיצים. Spectrum-X מוסיפה למתגים ולכרטיסי הרשת מנגנונים המיועדים למנוע התנגשויות ועומסים ולהקצות את רוחב הפס בהתאם לצורכי עבודת ה־AI.

מעבד מהיר אינו מספיק בלי רשת מהירה

במערכות AI גדולות, הביצועים אינם נקבעים רק על ידי מהירותו של כל מעבד גרפי. אימון מודל מתבצע במקביל על אלפי מעבדים, המחלקים ביניהם נתונים ותוצאות ביניים. אם רשת התקשורת אינה מעבירה את הנתונים בקצב הדרוש, חלק מהמאיצים נותרים בהמתנה וכוח החישוב היקר אינו מנוצל.

ככל שמספר המעבדים במערכת גדל, כך גדלה חשיבותם של המתגים, כרטיסי התקשורת, הכבלים והתוכנה המתאמת ביניהם. עובדה זו הפכה את פעילות מלאנוקס לשעבר ממוצר משלים למעבדים הגרפיים לאחד מעמודי התווך של מערכות אנבידיה.

החברה מציעה כיום את המעבד, רשת התקשורת, המתגים, כרטיסי הרשת והתוכנה כחלק ממערכת אחת. האינטגרציה מאפשרת לה לקבל הכנסה גדולה יותר מכל מרכז נתונים וגם מקשה על לקוחות להחליף רק אחד מרכיבי המערכת במוצר של מתחרה.

הכנסות רבעוניות הגדולות ממחיר הרכישה של מלאנוקס

האומדן הנוכחי גדול פי 2.5 בקירוב מהסכום ששילמה אנבידיה תמורת מלאנוקס כולה ב־2020. אין פירוש הדבר שהרכישה החזירה את עצמה בתוך רבעון: מדובר בהכנסות ולא ברווח, ופעילות התקשורת הורחבה מאוד באמצעות השקעות, עובדים ומוצרים נוספים מאז הרכישה.

עם זאת, היחס ממחיש את היקף השינוי שעברה הפעילות. מלאנוקס דיווחה בשנת 2019, השנה המלאה האחרונה לפני השלמת העסקה, על הכנסות שנתיות של כ־1.33 מיליארד דולר. פעילות התקשורת המשולבת של אנבידיה מייצרת כיום, לפי האומדן, יותר מפי 13 מהסכום הזה ברבעון אחד.

גם ההשוואה לחברות ישראליות בולטות ממחישה את ההיקף. טבע רשמה ברבעון השני הכנסות של כ־4.1 מיליארד דולר, אלביט מערכות כ־2.2 מיליארד דולר וצ׳ק פוינט כ־674 מיליון דולר.

אולם אין זו השוואה חשבונאית מלאה: החברות הישראליות מדווחות על כלל הכנסותיהן, בעוד שהנתון של אנבידיה הוא אומדן למכירות עולמיות של קו מוצרים המפותח במידה רבה בישראל, ולא הכנסות של ישות ישראלית עצמאית.

כ־5,000 עובדים ותוכנית להכפלת הנוכחות

אנבידיה מעסיקה כיום כ־5,000 עובדים בישראל, ומרכז הפיתוח המקומי שלה הוא הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית. האתר הגדול ביותר נמצא ביקנעם, לצד פעילות בתל אביב, רעננה, באר שבע ומקומות נוספים.

בדצמבר 2025 הודיעה החברה כי תקים בקריית טבעון קמפוס מחקר ופיתוח בשטח בנוי של עד 160 אלף מ״ר. הקמפוס, שיוקם על כ־90 דונם, מתוכנן להכיל עד 10,000 עובדים. תחילת הבנייה צפויה ב־2027 והאכלוס הראשון מתוכנן ל־2031.

אם הקמפוס יתמלא בלי סגירה נרחבת של אתרים קיימים, מספר עובדי אנבידיה בישראל עשוי להגיע בעתיד לכ־15 אלף. בכך היא עשויה להפוך לאחת המעסיקות הפרטיות הגדולות בישראל ולחברת השבבים הדומיננטית ביותר בענף המקומי.

התרומה לישראל אינה זהה להכנסות הפעילות

היקף המכירות ממחיש את חשיבות הפיתוח הישראלי לאנבידיה, אך אין להסיק ממנו שכל 17.5 מיליארד הדולרים נכנסים למשק הישראלי או נרשמים כיצוא מישראל.

הלקוחות נמצאים ברחבי העולם, הייצור מתבצע בעיקר באסיה, והמכירות עשויות להירשם בישויות שונות של אנבידיה. התרומה הישירה לישראל כוללת בעיקר שכר לעובדים, תשלומי מסים, רכישת שירותים, השקעות במעבדות ובמרכזי מחשוב ופעילות קניין רוחני.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם נתון של יצוא שאינו עובר פיזית בגבולות המדינה. גורמים בשוק מייחסים חלק ניכר מהזינוק בסעיף זה לפעילות אנבידיה, אך החברה אינה מפרסמת פירוט המאפשר לקבוע במדויק איזה חלק מהמכירות העולמיות נרשם כיצוא ישראלי.

השורה התחתונה ברורה גם בלי לייחס את מלוא ההכנסות לישראל: הטכנולוגיה שצמחה מתוך מלאנוקס הפכה לאחת הפעילויות הגדולות ביותר באנבידיה ולרכיב מרכזי בתשתית שעליה נשען גל הבינה המלאכותית.

סוף הכתבה

מקורות:

תוצאות הרבעון הרשמיות של אנבידיה

תמליל שיחת המשקיעים – Seeking Alpha

דיווח גלובס והאומדן להכנסות פעילות התקשורת

הנתון מהרבעון הקודם – CTech

מידע טכני על פלטפורמת Spectrum-X

שדות התמונה:

קישור למקור התמונה:

שם הקובץ:

nvidia-israel-spectrum-x-networking-revenue.jpg

כותרת התמונה:

פלטפורמת התקשורת Spectrum-X של אנבידיה

טקסט חלופי:

מתגי Spectrum-X וכרטיסי תקשורת של אנבידיה לחיבור מאיצי בינה מלאכותית במרכזי נתונים

כיתוב התמונה:

פלטפורמת Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet וכרטיסי תקשורת המיועדים לחיבור מספר גדול של מאיצי AI. מכירות הפלטפורמה גדלו פי 2.6 בתוך שנה. צילום: NVIDIA

תיאור התמונה:

מערכות תקשורת מסדרת NVIDIA Spectrum-X, שפותחו במידה רבה על בסיס הטכנולוגיה והצוותים של מלאנוקס בישראל. הפלטפורמה מיועדת לרשתות Ethernet במרכזי נתונים גדולים המריצים יישומי בינה מלאכותית.

קרדיט:

NVIDIA

מקור:

NVIDIA Spectrum-X Ethernet Platform

סוג התמונה:

צילום מוצר רשמי

הגדרת התמונה:

תמונה ראשית

קישור התמונה:

ללא

הפוסט פעילות התקשורת של אנבידיה, שמרכזה בישראל, הגיעה לפי הערכות לכ־17.5 מיליארד דולר ברבעון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה סיימה רבעון נוסף של צמיחה חריגה, כאשר ההשקעות העולמיות בתשתיות בינה מלאכותית ממשיכות להזרים אליה עשרות מיליארדי דולרים. החברה דיווחה כי הכנסותיה ברבעון השני של שנת הכספים 2027, שהסתיים ב־26 ביולי 2026, הסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר – עלייה של 18% לעומת הרבעון הקודם ושל 106% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

התוצאה הייתה גבוהה מתחזיתה הקודמת של אנבידיה, שעמדה על 91 מיליארד דולר, פלוס או מינוס 2%, וגם מתחזית האנליסטים הממוצעת להכנסות של כ־92.2 מיליארד דולר.

הרווח התפעולי לפי כללי החשבונאות המקובלים, GAAP, הגיע ל־63.73 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 124%. הרווח הנקי הסתכם ב־59.69 מיליארד דולר, לעומת 26.42 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח המדולל למניה הגיע ל־2.46 דולר.

עם זאת, הרווח הנקי החשבונאי כלל רווח של כ־7.8 מיליארד דולר מהשקעות בניירות ערך. בנטרול סעיפים אלה הסתכם הרווח הנקי המתואם ב־53.95 מיליארד דולר, או 2.22 דולר למניה – עדיין עלייה שנתית של 118%.

מרכזי הנתונים אחראים ל־92.5% מההכנסות

הכנסות חטיבת מרכזי הנתונים הגיעו לשיא של 89.02 מיליארד דולר – עלייה של 18% לעומת הרבעון הקודם ושל 117% בתוך שנה. המשמעות היא שמרכזי הנתונים כבר אחראים לכ־92.5% מכלל הכנסות החברה.

ההכנסות מלקוחות Hyperscale, ובהם ספקיות הענן הגדולות, הסתכמו ב־48.71 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 102%. ההכנסות מענני AI, לקוחות תעשייתיים, ארגונים וממשלות הסתכמו ב־40.31 מיליארד דולר – זינוק של 138% לעומת השנה שעברה ושל 25% לעומת הרבעון הקודם.

אנבידיה ייחסה את הצמיחה בעיקר להרחבת האספקה של מערכות Blackwell Ultra. הארכיטקטורה ממשיכה להוות את הרוב הגדול של הכנסות החברה, אך במקביל אנבידיה נערכת למעבר לדור הבא, Vera Rubin.

לדברי החברה, מערכות Vera Rubin כבר נכנסו לייצור מלא ומותקנות אצל שותפים ובהם Google Cloud, Microsoft Azure, Oracle, CoreWeave ו־Nebius. בשיחת הוועידה אמרו מנהלי אנבידיה כי הפלטפורמה צפויה לייצר כחמישית מהכנסות מרכזי הנתונים כבר ברבעון הנוכחי.

תחום מחשוב הקצה, הכולל את הפעילות הגרפית, תחנות העבודה ומחשבי הקצה, הניב הכנסות של 7.2 מיליארד דולר – עלייה שנתית של 27%. המכירות של תחנות עבודה המבוססות על Blackwell קוזזו חלקית בשל האטה בשוק המחשבים האישיים ועלייה במחירי הזיכרונות והמערכות.

התחזית עוברת את רף 100 מיליארד הדולר לרבעון

אנבידיה צופה הכנסות של 108 מיליארד דולר ברבעון השלישי, פלוס או מינוס 2%. התחזית גבוהה מתחזית האנליסטים, שעמדה לפני פרסום הדוח על כ־104.2 מיליארד דולר.

אם החברה תעמוד בתחזית, הכנסותיה הרבעוניות יגדלו בכ־89% בתוך שנה. מדובר גם בפעם הראשונה שבה אנבידיה צפויה לחצות את רף 100 מיליארד הדולר בהכנסות ברבעון אחד.

החברה אינה כוללת בתחזית הכנסות ממכירת מערכות מחשוב למרכזי נתונים בסין. ברבעון שהסתיים ביולי, משלוחי מוצרי Hopper לסין היוו פחות מאחוז אחד מהכנסות מרכזי הנתונים.

בשיחת הוועידה סיפקה אנבידיה גם תחזית חריגה לטווח ארוך יותר: החברה מצפה שהכנסותיה בשנת הכספים שתסתיים בינואר 2028 יגדלו בכ־70%. לפני פרסום הדוח צפו האנליסטים צמיחה של כ־44% בלבד. מנכ״ל החברה ג׳נסן הואנג ציין כי אנבידיה אינה נוהגת למסור תחזית שנה מראש.

לדברי הואנג, הביקוש מתרחב מעבר לספקיות הענן הגדולות וכולל מעבדות בינה מלאכותית, חברות צעירות, ארגונים, ממשלות ויישומי בינה מלאכותית פיזית. הוא תיאר את המצב במשפט: „כעת, כוח המחשוב הוא הכנסה”.

המחסור בזיכרונות ילחץ על שיעור הרווח

למרות התחזית הגבוהה, אנבידיה הזהירה כי היא עדיין מוגבלת על ידי יכולת האספקה, ובעיקר על ידי זמינותם ומחיריהם של רכיבי זיכרון.

שיעור הרווח הגולמי ברבעון השני עמד על 75%. ברבעון הנוכחי הוא צפוי לרדת לכ־74%, פלוס או מינוס חצי נקודת אחוז. סמנכ״לית הכספים קולט קרס אמרה בשיחת הוועידה כי הלחץ ממחירי הזיכרונות ורכיבים נוספים צפוי להימשך, ושיעור הרווח הגולמי עלול לרדת ל־71%–72% ברבעון הרביעי.

הוצאות המחקר והפיתוח של החברה עלו ב־64% והגיעו ל־7.05 מיליארד דולר. החברה הסבירה את העלייה בהרחבת תשתיות המחשוב שלה ובגידול בהוצאות השכר.

התחייבויות של מאות מיליארדי דולרים

מסמך סמנכ״לית הכספים שצורף לדוח חושף עד כמה אנבידיה מעמיקה את מעורבותה בשרשרת האספקה ובמימון תשתיות הבינה המלאכותית.

התחייבויות החברה לרכש רכיבים ולקיבולת ייצור זינקו בתוך רבעון מ־119 מיליארד דולר ל־279 מיליארד דולר. אנבידיה ציינה כי עיקר הגידול נובע מהתחייבויות לרכישת זיכרונות.

נוסף על כך דיווחה החברה על התחייבויות עתידיות של:

• 29 מיליארד דולר להסכמי שירותי ענן.
• 25 מיליארד דולר לחכירת מרכזי נתונים שטרם החלה.
• 25 מיליארד דולר להשקעות בחברות ובמממני תשתיות.
• 8 מיליארד דולר להשקעות הוניות.

בסך הכול מגיעות התחייבויות אלה, לרבות רכש ואספקה, ל־366 מיליארד דולר. החברה חשפה בנפרד גם הסכמים עתידיים בהיקף של 56 מיליארד דולר עם מפעילי ענני AI ולחכירת מרכזי נתונים המיועדים להעברה לצדדים שלישיים.

אין מדובר בהוצאה מיידית או בחוב שכבר נרשם במלואו במאזן, אך המספרים ממחישים את היקף ההימור של אנבידיה על המשך הביקוש לתשתיות AI בשנים הקרובות.

ערבות של עד 105 מיליארד דולר למתחם שיארח את OpenAI

באוגוסט חתמה אנבידיה על הסכם המעניק תמיכה פיננסית להקמת תשתיות קרקע, חשמל ומבנים במתחם PORTS-Pike של SB Energy באוהיו. המתחם אמור לארח תשתיות אנבידיה שיוחכרו ל־OpenAI לתקופה של 20 שנה.

החשיפה המרבית של אנבידיה במסגרת הערבות עשויה להגיע ל־105 מיליארד דולר. הערבות תיכנס לתוקף בשלבים, בכפוף להשלמת מרכזי הנתונים, והחשיפה אמורה לרדת ככל ש־OpenAI תעמוד בתשלומי החכירה.

לפי הערכת אנבידיה, כל דור של מערכות שיוצב במתחם עשוי לכלול כ־1.5 מיליון מעבדים גרפיים ולהניב לה הכנסות של 150–200 מיליארד דולר. מדובר בתחזית של החברה ולא בהכנסה מובטחת.

המהלך מדגים שינוי במודל הפעילות: אנבידיה כבר אינה מסתפקת במכירת שבבים ומערכות, אלא מסייעת ללקוחות להשיג קרקע, חשמל, אשראי ומימון לצורך רכישת תשתיותיה. התלות ההדדית עשויה להאיץ את המכירות, אך גם חושפת את החברה לסיכון אם מפעילי הענן או מפתחי המודלים לא יצליחו לייצר הכנסות שיצדיקו את ההשקעות.

האשראי ללקוחות התארך

סעיף נוסף הראוי לתשומת לב הוא העלייה בחובות הלקוחות. יתרת הלקוחות של אנבידיה הגיעה ל־63.1 מיליארד דולר, ומספר ימי האשראי הממוצע עלה מ־45 ל־60 ימים בתוך רבעון.

החברה הסבירה את העלייה בתנאי תשלום מורחבים שניתנו ללקוחות בעלי דירוג השקעה במסגרת הסכמים גדולים הנפרסים על פני כמה רבעונים.

גם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ירד מ־50.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם ל־24.1 מיליארד דולר. אנבידיה ייחסה את הירידה לגידול בהון החוזר ולתשלומי מס. תזרים המזומנים החופשי הסתכם ב־21.34 מיליארד דולר.

המלאי גדל בתוך רבעון מ־25.8 מיליארד דולר ל־31.6 מיליארד דולר, בעיקר לקראת השקת Vera Rubin. במקביל הנפיקה החברה איגרות חוב בהיקף של 25 מיליארד דולר.

אנבידיה החזירה ברבעון כמעט 26 מיליארד דולר לבעלי המניות באמצעות רכישת מניות וחלוקת דיבידנדים. בסוף הרבעון נותרה לה הרשאה לרכישות עצמיות נוספות בהיקף של כ־99 מיליארד דולר.

הצמיחה נמשכת – וגם החשיפה גדלה

התוצאות והתחזית מראות כי לפי שעה אין סימן להאטה בביקוש למחשוב בינה מלאכותית. המעבר מ־Blackwell Ultra ל־Vera Rubin מתרחש כאשר לקוחות החברה עדיין מבקשים יותר מערכות מכפי שהיא מסוגלת לספק.

עם זאת, אנבידיה נוטלת על עצמה תפקיד רחב יותר במימון ובהקמת התשתיות הדרושות ללקוחותיה. התחייבויות הרכש, הערבויות, הארכת תנאי התשלום וההשקעות במפעילי ענן מעמיקים את הקשר בין הצלחתה לבין יכולתם של לקוחותיה להפוך את ההשקעה העצומה ב־AI לעסק רווחי.

מניית אנבידיה עלתה בכמעט 5% במסחר המאוחר, לאחר תגובה תנודתית ראשונית לפרסום התוצאות.

הפוסט אנבידיה הכפילה את ההכנסות ל־96.2 מיליארד דולר; עיקר ההכנסות ממרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הציגה בכנס Hot Chips את NVIDIA Scale-In, תשתית תקשורת מואצת שנועדה להפעיל, לנהל ולאבטח מפעלי בינה מלאכותית גדולים. מרכיביה המרכזיים – מעבד BlueField-4, פלטפורמת התוכנה DOCA ורשת Spectrum-X Ethernet – פותחו במרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.

מפעלי AI כוללים לא רק מעבדים גרפיים, אלא גם מערכות אחסון, אבטחה, ניטור, תקשורת והקצאת משאבים. כאשר משימות אלה מתבצעות במעבדים המרכזיים של השרת, הן צורכות משאבים שאחרת היו יכולים לשמש להרצת מודלי בינה מלאכותית.

Scale-In נועדה להפריד את שירותי התשתית ממשאבי המחשוב המריצים את מודלי ה־AI. היא מבוססת על BlueField-4, מעבד תשתית המשלב יכולות תקשורת, עיבוד ואבטחה, ועל DOCA, סביבת התוכנה שבאמצעותה ניתן לתכנת ולנהל את פעולות המעבד.

החיבור בין השרתים ורכיבי התשתית נעשה באמצעות Spectrum-X Ethernet, פלטפורמת התקשורת של אנבידיה למרכזי נתונים של בינה מלאכותית. לדברי החברה, המערכת תומכת בהפרדה בין לקוחות, בגישה לאחסון עתיר ביצועים, באבטחה המוטמעת בחומרה, בהקצאת משאבים ובניטור בזמן אמת.

המטרה היא לאפשר לשירותי האבטחה, הגישה לנתונים והתפעול להתרחב יחד עם מספר המאיצים במפעל ה־AI, בלי להפוך לצוואר בקבוק ובלי להעמיס על המעבדים הגרפיים.

ההכרזה מחזקת את תפקידו של מרכז הפיתוח הישראלי באסטרטגיית מרכזי הנתונים של אנבידיה. הפעילות המקומית, שהתרחבה בעקבות רכישת מלאנוקס, אחראית לחלק ניכר מטכנולוגיות התקשורת וה־DPU המשמשות לחיבור מספר גדול של מאיצי AI.

הפוסט אנבידיה מציגה תשתית Scale-In המבוססת על טכנולוגיות שפותחו בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מרחיבה את פעילותה אל מחוץ למרכזי הנתונים שעל פני כדור הארץ. ענקית השבבים הצטרפה כמשקיעה חדשה ב-Starcloud, סטארטאפ המבקש להקים מרכזי נתונים עתירי GPU בחלל.

Starcloud הודיעה ביום שישי על הרחבה של סבב Series A בהיקף 250 מיליון דולר, לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר. את ההשקעה הובילה Manhattan West, ולצד אנבידיה הצטרפה כמשקיעה חדשה גם Cisco Investments. בסבב השתתפו גם משקיעים קיימים ובהם Benchmark ו-EQT.

רק במרץ האחרון גייסה Starcloud 170 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. בסך הכול גייסה החברה מאז הקמתה ב־2024 כ־450 מיליון דולר. ההון החדש ישמש בין היתר להרחבת כושר הייצור, לעבודת הנדסה משותפת עם אנבידיה ולרכישת שירותי שיגור.

הקשר בין שתי החברות כבר חורג מהשקעה פיננסית. בנובמבר 2025 שיגרה Starcloud את הלוויין Starcloud-1 ובו GPU מסוג NVIDIA H100 – אחד ממאיצי ה-AI המתקדמים שיועדו במקור למרכזי נתונים קרקעיים. החברה דיווחה כי באמצעות המערכת הופעלה גרסה של Gemini בחלל ואף בוצע אימון של מודל שפה קטן במסלול.

כעת עובדת Starcloud עם אנבידיה גם על Space-1 Vera Rubin Module, מערכת המבוססת על ארכיטקטורת Vera Rubin ומיועדת להפעלת עומסי AI בתנאי החלל. אנבידיה הציגה את הפלטפורמה במרץ השנה כחלק מניסיון להביא יכולות ברמת מרכז נתונים ללוויינים ולתשתיות מסלוליות.

התוכנית ארוכת הטווח של Starcloud שאפתנית בהרבה מהלוויין הניסויי. החברה הגישה תוכניות למערך של עד 88 אלף לוויינים, שלדבריה יוכל להגיע לקיבולת מחשוב כוללת של כ־20 גיגה־ואט. השלב הבא הוא Starcloud-2, מערכת מסחרית הכוללת אשכול GPU, אחסון ומערכות חשמל וקירור ייעודיות לחלל.

הרעיון מאחורי מרכזי הנתונים החלליים הוא לנצל אנרגיה סולארית כמעט רציפה ולצמצם את התלות בקרקע, ברשתות חשמל ובמים לקירור – שלושה משאבים שהופכים לצווארי בקבוק בבניית מרכזי AI חדשים.

אלא שהאתגרים עדיין גדולים. שיגור חומרה בכמויות הדרושות למרכז נתונים עולה הון רב, רכיבים אלקטרוניים חשופים לקרינה, סילוק חום בחלל מחייב רדיאטורים גדולים, וקישורי התקשורת בין לוויינים ובין החלל לקרקע עדיין רחוקים מרוחבי הפס המתקבלים בין GPUs בתוך מרכז נתונים מודרני.

מבחינת אנבידיה, ההשקעה ב-Starcloud משתלבת במגמה רחבה יותר שבה החברה אינה מסתפקת עוד באספקת GPUs, אלא משקיעה גם בחברות ובתשתיות שאמורות להגדיל בעתיד את הביקוש למערכות המחשוב שלה.

הפוסט אנבידיה משקיעה ב-Starcloud: גייסה 250 מיליון דולר להקמת מרכזי נתונים בחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אלוט תעמוד בראש מאגד ישראלי חדש לפיתוח טכנולוגיות שיגנו על רשתות תקשורת ומידע מפני יכולות הפענוח הצפויות של מחשבים קוונטיים עתידיים. המאגד, הנתמך בידי חטיבת תשתיות החדשנות של רשות החדשנות, מאגד תשע חברות טכנולוגיה ושישה מוסדות אקדמיים.

החברות המשתתפות הן אלוט, סרגון, Classiq, גילת רשתות לוויין, HEQA Security, אלתא, NVIDIA, רד וריבון. השותפים האקדמיים הם אוניברסיטת בר־אילן, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

על הקמת המאגד הודיעה אלוט ב־18 באוגוסט. החברה תהיה חברה מייסדת ויו"ר המאגד, וד"ר יעקב שטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אלוט, יכהן כיו"ר מועצת המאגד וכראש הוועדה המדעית. בשלב זה לא פורסמו התקציב שאושר למאגד, שיעור המימון הממשלתי או משך תוכנית העבודה.

האיום עדיין עתידי, אך המידע נגנב כבר היום

המאגד אינו מיועד לבניית מחשב קוונטי. מטרתו היא להגן על מערכות התקשורת הקיימות והעתידיות מפני מחשב קוונטי גדול ועמיד לשגיאות, שיוכל בעתיד לערער חלק משיטות ההצפנה במפתח ציבורי הנפוצות כיום, ובראשן RSA והצפנה המבוססת על עקומים אליפטיים.

מחשב כזה עדיין אינו קיים, ולא ידוע מתי יהיה ניתן לבנותו. למרות זאת, המעבר להצפנה חדשה צריך להתחיל זמן רב מראש משום שמערכות תקשורת, שבבים, שרתים וציוד רשת נשארים בשימוש שנים רבות. נוסף על כך קיים איום המכונה "איסוף עכשיו, פענוח אחר כך": גורם עוין יכול לשמור כיום תעבורה מוצפנת רגישה ולנסות לפענח אותה בעתיד, כאשר תהיה בידיו יכולת קוונטית מתאימה.

המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של ארצות הברית, NIST, פרסם באוגוסט 2024 את שלושת התקנים הפוסט־קוונטיים הראשונים — ML-KEM להקמת מפתחות ו־ML-DSA ו־SLH-DSA לחתימות דיגיטליות — והמליץ לארגונים להתחיל בהטמעתם ולא להמתין להופעת מחשב קוונטי המסוגל לפרוץ הצפנות קיימות.

שלושה מסלולי הגנה

המאגד יפתח ויבחן שלוש משפחות של פתרונות:

1. קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית (Post-Quantum Cryptography) — אלגוריתמים מתמטיים שניתן להריץ במחשבים ובשבבים רגילים, אך הם תוכננו לעמוד גם בפני מתקפה של מחשב קוונטי.
2. הפצת מפתחות קוונטית (Quantum Key Distribution — QKD) — שימוש בערוץ קוונטי, בדרך כלל אופטי, להפצת מפתחות הצפנה באופן שמאפשר לזהות ניסיון ציתות לערוץ.
3. מערכות היברידיות המשלבות קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית עם QKD, כדי לאפשר מעבר הדרגתי מן הרשתות הקיימות לרשתות עתידיות.

פעילות המחקר תתפרס על סביבות תקשורת שונות: רשתות אופטיות, Ethernet ו־IP, רשתות סלולריות, תקשורת לוויינית, מרכזי נתונים ותקשורת אינטרנטית. המטרה היא לבחון לא רק את עמידות האלגוריתם, אלא גם את היכולת להפעילו בקצב הדרוש בלי ליצור השהיה, תקורה, צריכת הספק או עלויות שאינן מעשיות.

מחתימות דיגיטליות ועד ניטור תעבורה

לפי מסמך ההתארגנות שפרסמה רשות החדשנות, המאגד יעסוק בפיתוח תוכנה וחומרה גנריות — כלומר טכנולוגיות טרום־מוצריות שחברי המאגד יוכלו לשלב בהמשך במוצרים מסחריים שונים.

בין הנושאים שנקבעו: הצפנת מידע רגיש, חתימות דיגיטליות וזיהוי ישויות בצורה עמידה למתקפות קוונטיות, התמודדות עם השהיה ותקורת תקשורת, הפחתת צריכת ההספק, הגדלה כלכלית של רשתות מוגנות, ניטור רשתות פוסט־קוונטיות ודו־קיום בין ציוד קיים לציוד חדש.

היישומים האפשריים כוללים תוכנות תשתית לתקשורת אינטרנטית מאובטחת, מערכות הגנה למרכזי נתונים, חומרה ייעודית להגנת תעבורה חיונית, תכנון רשתות גדולות ומערכות לניטור תעבורה.

הרכב המאגד מכסה חלק גדול משרשרת הערך: אלוט בתחום אבטחת הרשתות; סרגון, רד וריבון בציוד ובתוכנות תקשורת; גילת בתקשורת לוויינית; אלתא במערכות ביטחוניות; NVIDIA בתשתיות עיבוד ורשת; Classiq בתוכנה קוונטית; ו־HEQA בתחום אבטחת המידע הפוסט־קוונטית. האוניברסיטאות אמורות לתרום מחקר בקריפטוגרפיה, תקשורת, פוטוניקה, אלגוריתמים ואימות מערכות.

"המעבר לתקשורת עמידה בפני איומים קוונטיים הוא אחד מאתגרי הסייבר החשובים ביותר כיום", מסר ד"ר יעקב שטיין. לדבריו, שיתוף הפעולה נועד לפתח את הטכנולוגיות שיידרשו להגנת רשתות תקשורת, ארגונים ומשתמשים בעידן הקוונטי.

ההכרזה מצביעה על מעבר משלב הדיונים והגיוס לשלב הקמת המאגד, אולם רשות החדשנות טרם פרסמה הודעה נפרדת המפרטת את התקציב, אבני הדרך ולוח הזמנים. נתונים אלה יהיו חיוניים להערכת היקף התוכנית והמרחק בינה לבין מוצרים שניתן יהיה להטמיע ברשתות מסחריות.

מקורות:

• הודעת אלוט על הקמת המאגד
• מסמך ההתארגנות של רשות החדשנות
• תקני ההצפנה הפוסט־קוונטית של NIST

עוד בנושא ב־CHIPORTAL:

• דותן פינקלשטיין מ־NVIDIA: אבטחת ה־AI בענן חייבת להיערך כבר עכשיו לעידן הפוסט־קוונטי
• רשות החדשנות בחרה ב־Quantum Machines להקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי
• הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות
• הצטרפות ישראל לארגון התקינה למחשוב קוונטי QED-C
• קוונטום מאשינס הפעילה מעבד של Rigetti ברמת דיוק של 99.5% בשערים דו־קיוביטיים

הפוסט אלוט תוביל מאגד ישראלי להגנת רשתות תקשורת מפני מחשבים קוונטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט הודיעה על מינויו של נתי אמסטרדם למנכ״ל מיקרוסופט ישראל. אמסטרדם, המגיע לחברה לאחר יותר מתשע שנים באנבידיה, ייכנס לתפקיד בחודש אוקטובר ויוביל את הפעילות העסקית של מיקרוסופט בשוק הישראלי.

אמסטרדם יחליף את אבי יושעי, ששימש בחודשים האחרונים כממלא מקום המנכ״ל. יושעי ימשיך לכהן כסמנכ״ל הטכנולוגיות של מיקרוסופט ישראל ויהיה אחראי על האסטרטגיה הטכנולוגית ועל פעילות החדשנות של החברה מול לקוחות בישראל.

המינוי מגיע לאחר שאלון חיימוביץ׳ סיים בסוף מאי את כהונתו כמנכ״ל מיקרוסופט ישראל, לאחר ארבע שנים בתפקיד. בתקופת הביניים נוהלה הפעילות העסקית בידי יושעי.

הקים את הפעילות העסקית של אנבידיה בישראל

בתפקידו האחרון כיהן אמסטרדם כ־Senior Country Director של אנבידיה בישראל. הוא הצטרף לחברה במאי 2017 כדי להקים את הפעילות העסקית המקומית והוביל את הרחבת קשריה עם חברות הזנק, גופי מחקר ואקדמיה, התעשייה הביטחונית, מערכת הבריאות, המגזר הפיננסי וגופים ממשלתיים.

הפעילות העסקית התמקדה בין היתר בהטמעת מעבדים גרפיים, מערכות מחשוב מואץ ופלטפורמות תוכנה של אנבידיה עבור יישומי בינה מלאכותית. בתקופה זו הפכה אנבידיה משחקן בעל נוכחות מצומצמת בישראל לאחת מחברות הטכנולוגיה הבולטות במדינה, בין היתר בעקבות רכישת מלאנוקס והרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלה.

עם זאת, תפקידו של אמסטרדם התמקד בפעילות העסקית ובקשרים עם לקוחות ושותפים. הוא לא ניהל את מרכזי המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, והודעת המעבר אינה מצביעה כשלעצמה על שינוי בהנהלת פעילות הפיתוח של החברה.

לפני הצטרפותו לאנבידיה כיהן אמסטרדם כמנכ״ל VMware ישראל בשנים 2015–2017. קודם לכן מילא תפקיד ניהולי אזורי ב־VMware ותפקידי מכירות וניהול ב־Bynet Communications וב־Integrity Systems. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין ותואר MBA מאוניברסיטת בן־גוריון. את דרכו המקצועית החל לאחר שירות בחיל האוויר בתחום התקשורת וההצפנה.

מעבר מספקית שבבים לספקית ענן

בתפקידו החדש יהיה אמסטרדם אחראי על הפעילות המסחרית של מיקרוסופט בישראל, ובכלל זה על המכירות והעבודה עם לקוחות בתחומי Azure, בינה מלאכותית, סייבר ותוכנה ארגונית.

מדובר בתפקיד נפרד מניהול מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, המפתח מוצרים וטכנולוגיות עבור פעילותה העולמית של החברה. ההפרדה חשובה גם משום שמיקרוסופט מפעילה בישראל מערך מחקר ופיתוח גדול בתחומי הסייבר, הענן והבינה המלאכותית.

המעבר מאנבידיה למיקרוסופט משקף את ההתקרבות בין שוק השבבים לבין שוק הענן. אנבידיה מספקת את רוב המאיצים שעליהם מתבססות כיום תשתיות AI, בעוד שמיקרוסופט היא אחת מרוכשות מעבדי ה־AI הגדולות בעולם ומפעילה אותם במרכזי הנתונים של Azure. במקביל, מיקרוסופט מפתחת מעבדים משלה, ובהם מאיץ ה־AI‏ Maia ומעבד השרתים Cobalt, במטרה לשלוט בחלק גדול יותר ממערך החומרה והתוכנה שלה.

ב־CHIPORTAL דיווחנו כבר ב־2017 על מעברו של אמסטרדם מ־VMware לאנבידיה. מאז התרחבה פעילות אנבידיה בישראל במידה ניכרת. עוד דיווחנו על השבבים המותאמים שפיתחה מיקרוסופט עבור תשתיות הענן שלה ועל הקמת קבוצת שבבי Edge AI חדשה של גוגל בישראל.

הפוסט נתי אמסטרדם עוזב את אנבידיה וימונה למנכ״ל מיקרוסופט ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הסכימה להעמיד ערבות בהיקף של עד 105 מיליארד דולר כדי לתמוך בהקמת מרכז נתונים גדול עבור OpenAI במחוז פייק שבאוהיו. כך דיווחה רויטרס. בהודעה הרשמית של החברות לא נמסר סכום הערבות, אך נכתב כי אנבידיה תספק תמיכה פיננסית להבטחת הקרקע, אספקת החשמל והקמת מעטפת המבנים בשלב הראשון של הפרויקט.

הקמפוס, PORTS-Pike, יוקם ויופעל בידי SB Energy, חברה הנתמכת בידי סופטבנק, במסגרת חוזה שכירות ל־20 שנה עם OpenAI. הקיבולת הכוללת המתוכננת עומדת על עד 8 ג׳יגה־ואט של עומס מחשוב, כאשר השלב הראשון יכלול 4.25 ג׳יגה־ואט. לאנבידיה ניתנה אפשרות להרחיב את ההתקשרות ב־3.75 ג׳יגה־ואט נוספים.

אנבידיה תהיה הספקית הבלעדית של תשתיות המחשוב באתר. המרכז יתבסס על ארכיטקטורת DSX של החברה, הכוללת מעבדים גרפיים, מעבדים מרכזיים, ציוד תקשורת ותוכנה לניהול “מפעלי בינה מלאכותית”. הקיבולת צפויה להיכנס לפעולה בשלבים החל מ־2028.

לא רק מכירת שבבים

העסקה ממחישה שינוי במודל הפעילות של אנבידיה. החברה אינה מסתפקת עוד במכירת מאיצי AI ללקוחות, אלא משתמשת במאזן ובכוח הפיננסי שלה כדי להבטיח מראש קרקע, חשמל ומבנים שבהם יותקנו מערכותיה.

בנוסף לערבות, אנבידיה תשקיע 1.5 מיליארד דולר ב־SB Energy. ההשקעה מצטרפת למיליארד דולר שהזרימו קודם לכן OpenAI וסופטבנק לחברה לצורך הרחבת תשתיות האנרגיה ומרכזי הנתונים.

לפי רויטרס, הערבות אינה מכסה את מלוא עלות הפרויקט או את כל התחייבויותיה של OpenAI. היא חלה על חלק מתשלומי השכירות והחשמל וכן על התחייבות לשמירת ערך מינימלי של האתר. אם OpenAI לא תעמוד בתשלומים, אנבידיה עשויה להידרש לכסות חלק מהפער שבין הערך המובטח לבין הסכום שבעלת האתר תוכל לקבל ממכירתו או מהשכרתו ללקוח אחר.

המודל מעניק לאנבידיה יתרון נוסף: האתר מתוכנן מראש למערכותיה, ובהסכם נקבע שהיא תהיה ספקית המחשוב הבלעדית. מאחר שחומרת AI מוחלפת ומשודרגת בתדירות גבוהה, שליטה בתשתית ארוכת הטווח עשויה להבטיח לחברה ביקוש למספר דורות של מעבדים, מערכות תקשורת ופלטפורמות מחשוב.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, העריך כי השלב הראשון של האתר עשוי לייצר לחברה הכנסות של עד 200 מיליארד דולר. לדבריו, מכירת ציוד ל־OpenAI בהספק מצטבר של 16 ג׳יגה־ואט עשויה להניב לאנבידיה הכנסות של עד 600 מיליארד דולר עד 2030. מדובר בתחזית של החברה ולא בהכנסות שכבר הובטחו.

שאלת המימון המעגלי

המעורבות הישירה של אנבידיה במימון לקוחותיה מעוררת גם שאלות בקרב משקיעים. מצד אחד, התמיכה מאפשרת להאיץ פרויקטים שנתקלים במחסור בחשמל ובהון. מצד שני, ספקית השבבים מממנת תשתית שתשמש לרכישת מוצריה שלה, ולכן חלק מהשוק רואה בכך תלות הדדית שעלולה להגדיל את הסיכון אם הביקוש לשירותי AI לא יצדיק את ההשקעות.

הואנג דחה את הטענה שמדובר במימון מעגלי. לדבריו, אנבידיה מנצלת את היקף פעילותה ואת הנראות ארוכת הטווח שלה כדי להבטיח תשתיות שיוכלו לשמש כמה דורות של מערכות מחשוב.

ההסכם מגיע כשבוע לאחר שאנבידיה ושישה גופי השקעה הכריזו על פלטפורמות שנועדו לגייס יותר מ־500 מיליארד דולר לתשתיות AI. העסקה באוהיו מספקת דוגמה מעשית לאופן שבו אנבידיה מבקשת להפוך מרכזי נתונים לנכסים שניתן לממן בדומה לפרויקטי אנרגיה ותשתית.

החשמל הופך לחלק משרשרת אספקת השבבים

כדי לתמוך בקמפוס מתכננות SB Energy וסופטבנק להקים לפחות 10 ג׳יגה־ואט של יכולת ייצור חשמל חדשה ולהשקיע לפחות 4.2 מיליארד דולר בתשתיות רשת אזוריות. היקף האנרגיה הנדרש ממחיש כי צוואר הבקבוק בהרחבת תשתיות AI אינו מוגבל עוד לאספקת מעבדים מתקדמים. קרקע, חיבור לרשת החשמל, קירור ומימון ארוך טווח הפכו לחלק בלתי נפרד משרשרת האספקה של תעשיית השבבים.

עבור אנבידיה, הערבות הגדולה היא הימור על כך שהביקוש למחשוב AI יישאר גבוה במשך שנים. עבור OpenAI, היא מספקת דרך להתחייב לקיבולת מחשוב עצומה בלי לממן מראש את מלוא הקמת האתר. הצלחת המודל תהיה תלויה בקצב הצמיחה של הכנסות OpenAI וביכולת של הקמפוס להצדיק השקעה בהיקף חסר תקדים.

הפוסט אנבידיה תעמיד ערבות של עד 105 מיליארד דולר למרכז הנתונים של OpenAI באוהיו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה על שותפויות אסטרטגיות עם שישה מגופי ההשקעה הגדולים בעולם, במטרה להרחיב את מקורות המימון הזמינים להקמת מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב לבינה מלאכותית. החברה חתמה על מזכרי הבנות עם Apollo, BlackRock, Blackstone, Brookfield, Goldman Sachs ו־KKR, שבמסגרתם אמורות לקום פלטפורמות מימון עצמאיות.

על פי אנבידיה, הפלטפורמות נועדו לגייס לאורך זמן יותר מ־500 מיליארד דולר של הון מצדדים שלישיים. חשוב להדגיש כי אין מדובר בהשקעה יחידה בהיקף זה, בהתחייבות שכבר הועברה או בהכנסה ישירה לאנבידיה. זהו יעד מצטבר להון שהגופים הפיננסיים מקווים להעמיד לפרויקטים שונים של תשתיות AI.

כל אחד מהגופים יהיה אחראי לבחון ולממן פרויקטים באופן עצמאי. תהליך החיתום אמור להתבסס בין היתר על זהות הלקוח, הביקוש לשירותי המחשוב, שיעור הניצול הצפוי של התשתית ויכולת הפרויקט לייצר תזרים מזומנים. אנבידיה תספק את פלטפורמות המחשוב, התוכנה והרשת שעליהן יתבססו התשתיות.

השותפות נועדה לפתור את אחד החסמים המרכזיים בהתרחבות שוק הבינה המלאכותית: העלות הגבוהה של הקמת "מפעלי AI". מרכזים אלה דורשים לא רק מספר גדול של מעבדים גרפיים, אלא גם מערכות תקשורת מהירות, מתקני חשמל וקירור, מבנים ייעודיים ולעיתים אף הקמת מקורות אנרגיה חדשים.

המודל שמציגה אנבידיה מבקש להפוך תשתיות מחשוב לנכס שניתן לממן בדומה לפרויקטים גדולים בתחומי האנרגיה, התקשורת והנדל"ן. מאגרי הון ייעודיים שיוקמו בידי השותפים אמורים להציע ללקוחות אנבידיה מסלולי מימון להקמת תשתיות, במקום לדרוש מהם לממן את מלוא ההשקעה מתקציבם.

לדברי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, "בעולם ה־AI, מחשוב הוא הכנסה". הטענה היא ששרתים ומעבדים אינם רק הוצאה טכנולוגית, אלא ציוד יצרני שמאפשר להפעיל שירותי AI ולגבות עליהם תשלום. אנבידיה מוסיפה כי פלטפורמת CUDA והיכולת להעביר עומסי עבודה בין מערכות שונות עשויות לסייע בשמירת הערך והשימושיות של ציוד המחשוב לאורך זמן.

המהלך מגיע גם על רקע הטענות בדבר מימון מעגלי בשוק הבינה המלאכותית — מצב שבו ספקיות טכנולוגיה משקיעות בלקוחות, והלקוחות משתמשים בכסף כדי לרכוש מהן ציוד. לפי אנבידיה, העובדה שגופים פיננסיים עצמאיים יבצעו חיתום פרטני לכל פרויקט אמורה ליצור הפרדה ברורה יותר בין ספקית פלטפורמת המחשוב לבין ההחלטה אם הפרויקט מוצדק מבחינה כלכלית.

עם זאת, מזכרי ההבנות עדיין כפופים להסכמים מפורטים ולבחינת הפרויקטים עצמם. היכולת להגיע ליעד של חצי טריליון דולר תהיה תלויה בביקוש בפועל למחשוב AI, בזמינות חשמל וביצועי מרכזי הנתונים, וגם ביכולתם של המפעילים להציג שיעורי ניצול והכנסות שיצדיקו את ההשקעה.

הפוסט אנבידיה ושישה גופי השקעה מקימים פלטפורמות מימון לתשתיות AI ביעד של יותר מ־500 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קיידנס (Cadence) מרחיבה את השימוש בבינה מלאכותית מתכנון השבב הבודד אל המעגל המודפס ואריזת השבבים. החברה השיקה את AuraStack, מערכת המבוססת על בינה מלאכותית סוכנית ומתאמת בין כלי תכנון, סימולציה ואימות לאורך תהליך הפיתוח של PCB ואריזות מתקדמות.

AuraStack פועלת על גבי סביבת Allegro AI Studio של קיידנס. היא אינה מחליפה את כלי ה־EDA והסימולציה הקיימים, אלא משמשת שכבת תיאום המקבלת יעד הנדסי ומפעילה סוכנים המתמחים במשימות שונות. בין היתר, המערכת עוסקת בתכנון מבנה המערכת, ניהול אילוצים, שימוש חוזר בבלוקים קיימים, מיקום וניתוב, הכנה לייצור ובדיקות לקראת אישור סופי של התכנון.

המערכת משלבת גם ניתוח רב־פיזיקלי: בדיקה משותפת של ההתנהגות החשמלית, התרמית והמכנית של המוצר. יכולת זו נועדה לאתר בשלב מוקדם בעיות כגון התחממות, הפרעות אלקטרומגנטיות, פגיעה בשלמות האות וההספק, מאמצים מכניים ורגישות לרעידות. איתור בעיות לפני הייצור עשוי להפחית את הצורך בסבבי תכנון וייצור חוזרים של המעגל או האריזה.

הצורך בניתוח משולב גדל עם המעבר למערכות מרובות־שבבים ולאריזות הכוללות שבבונים, זיכרונות ומאיצים המחוברים במארז אחד. במערכות כאלה לא ניתן עוד להפריד לחלוטין בין תכנון השבב, המארז, המעגל המודפס, מערכת אספקת החשמל והקירור.

מייקל ג׳קסון, סמנכ״ל המו״פ לתכנון וניתוח מערכות בקיידנס, אמר כי תשתיות הבינה המלאכותית ייקבעו לא רק על ידי הסיליקון, אלא גם באמצעות המערכות המחברות, מספקות חשמל ומקררות אותו.

AuraStack מתבססת על מעבדי NVIDIA Blackwell ועל ספריות CUDA-X. לפי קיידנס, NVIDIA כבר משתמשת בכלי החברה כדי לבצע אוטומציה ומיטוב של תזרימי תכנון. קיידנס משתפת פעולה גם עם TSMC בהתאמת הכלים לתכנון מארזים המבוססים על טכנולוגיות 3DFabric של היצרנית הטייוואנית.

קיידנס טוענת כי AuraStack עשויה לקצר עד פי שניים את זמן ההגעה לשוק ולשפר עד פי 15 את תפוקת עבודת התכנון. החברה מציינת גם שיפור של עד פי 20 במהירות ניתוחים רב־פיזיקליים כאשר המערכת מופעלת עם מחשב Millennium M2000 שלה. אלה נתונים שפרסמה קיידנס על בסיס תרחישי שימוש נבחרים, ולא תוצאות של בדיקה בלתי תלויה; הביצועים בפועל צפויים להשתנות בהתאם לגודל ולמורכבות התכנון. ההכרזה הרשמית של קיידנס

AuraStack מצטרפת ל־ChipStack לתכנון ואימות שבבים דיגיטליים, InnoStack למימוש פיזי ו־ViraStack לתכנון אנלוגי ומותאם. קיידנס מבקשת ליצור באמצעותן רצף כלי Agentic AI המכסה את הדרך מתיאור השבב ועד למארז ולמערכת האלקטרונית השלמה.

המהלך משקף שינוי רחב יותר בענף ה־EDA: מעבר משימוש ב־AI לשיפור משימה בודדת, כגון מיקום רכיבים, למערכות שמתכננות ומבצעות רצף של פעולות הנדסיות. האחריות לאישור התכנון הסופי נשארת בידי המהנדסים וכלי ה־signoff הפיזיקליים.

הפוסט קיידנס מציגה מערכת Agentic AI לתכנון מעגלים מודפסים ואריזות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.