בשבוע האחרון התפתח עימות ציבורי ועסקי משמעותי בין אילון מאסק לסם אלטמן, שמסמן את אחת הסוגיות החמות ביותר בתחום הבינה המלאכותית. עימות זה, המשקף מתחים עמוקים בין דמויות מפתח שהיו מעורבות בהקמת OpenAI, משקף את המאבק על העתיד האסטרטגי והערכי של הארגון.

מאסק, שהיה בין המייסדים של OpenAI אך פרש לאחר מכן, נקט לאחרונה במהלכים משפטיים וניסיונות לשנות את מבנה החברה. לפי דיווחי רויטרס, מאסק הוביל קבוצה של משקיעים שהציעה רכישה בסך 97.4 מיליארד דולר עבור OpenAI, מהלך שמטרתו הייתה לעכב את המעבר של החברה למודל "לרווח" ולהבטיח שמירה על הערכים שהשקיעו בהם מייסדיה המקוריים. מאסק טען כי הצעתו נועדה למנוע מהחברה, שכיום מתכננת לעבור למודל עסקי גמיש יותר על מנת לגייס הון נרחב, לפגוע במשימתה המקורית – הפצת תועלת הבינה המלאכותית לכלל האנושות.

תגובת מועצת המנהלים של OpenAI

מנגד, מועצת המנהלים של OpenAI הגיבה בצורה חד משמעית ומפורשת לדחיית ההצעה. בכתב רשמי שנשלח לעורך דינו של מאסק, נמסר כי "הצעת הרכישה אינה הצעה אמיתית", והדגישו כי החברה "אינה למכירה". על פי המכתב, כל ניסיון עתידי לשנות את מבנה הארגון או לנצל את המעבר למודל עסקי שונה יהיה מנוגד למשימה ולערכים שעליהם נוסדה OpenAI. בתגובה זו, נשיא מועצת המנהלים, ברט טיילור, ציין כי "כל ארגון מחדש פוטנציאלי יחזק את המוסד ללא מטרת הרווח ואת המחויבות להבטחת שפעת הבינה המלאכותית תיטיב עם כלל האנושות."

עימות ערכי ואסטרטגי בין שני הדמויות

העימות בין מאסק לאלטמן אינו מוגבל רק להיבטים כלכליים או משפטיים, אלא נוגע גם לעקרונות היסוד שעליהם מושתתת פעילות OpenAI. מאסק, בהצעתו ובטענותיו, מנסה להביא למהלך שישנה את המודל העסקי של החברה, בעוד אלטמן ומנהיגי OpenAI מעדיפים לשמר את המסגרת והערכים שמאחוריה הקמת הארגון. סכסוך זה מתבטא גם בהודעות פומביות וברשתות החברתיות, כאשר שני הצדדים מציגים תגובות חדות וביקורת הדדית – עם מאסק הממתאר את הצעתו כ"מהלך למניעת תחרות", ואילו אלטמן חותר להדגיש את החשיבות בשמירה על המחויבות הציבורית והערכית של הארגון.

העימות המתמשך בין מאסק לאלטמן מעורר שאלות מהותיות לגבי עתידה של OpenAI ושל תעשיית הבינה המלאכותית כולה. מצד אחד, המעבר למודל עסקי המיועד לגיוס הון נרחב עשוי להביא לפריצות דרך טכנולוגיות ולהרחבת ההשפעה המסחרית של החברה. מצד שני, שינוי מהותי כזה עלול לסכן את המחויבות לערכים הציבוריים ולשקיפות, אשר היוו עד עתה את הבסיס לפעילותה של OpenAI.

בסופו של דבר, הסכסוך בין מאסק לאלטמן מציג את המתח המורכב בין חדשנות טכנולוגית לבין אחריות חברתית וערכית. בעוד שמאסק מציע מהלך שבא להביא לשינויים דרסטיים במבנה ובמטרות החברה, אלטמן ומנהיגי OpenAI מציגים גישה שמדגישה את חשיבות השמירה על המשימה המקורית – הבטחת שהבינה המלאכותית תשרת את כלל האנושות בצורה אחראית ובטוחה. רק הזמן ייתן מענה לשאלה האם ניתן למצוא את האיזון בין שני הקצוות הללו ומה יהיה העתיד של אחד מהשחקנים המרכזיים בתחום הטכנולוגי של המאה ה-21.

הפוסט OpenAI דחתה הצעה של אילון מאסק לרכוש את החברה תמורת 97 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

OpenAI מסיימת את תכנון השבב הראשון שלה לאימון בינה מלאכותית מותאם אישית ונמצאת כעת בשלב "tape out" – השלב האחרון לפני תחילת ייצור השבב.

על פי דיווח של רויטרס, השבב ייוצר על ידי TSMC בטכנולוגיית 3nm. המקורות הלא מזוהים מציינים כי השבב ישתמש באותה ארכיטקטורת מערך סיסטולי עם זיכרון ברוחב פס גבוה, בדומה לשבבים של Nvidia.

אף על פי שהייצור ההמוני מתוכנן לשנת 2026, אין כל ביטחון שהשבב הראשוני שייוצר יהיה תפקודי באופן מלא. נכון לעכשיו, כחמישים איש (בערך 40 עובדים) עוסקים בצוות הסיליקון המותאם של OpenAI, והחברה משתפת פעולה עם חברת Broadcom – שפעילה בפיתוח שבבי TPU של Google.

למרות שהשבב יהיה בעל יכולת לאימון והרצת מודלים של AI, בשלבו הראשוני השימוש בו יהיה מוגבל וישמש תפקיד קטן בתשתית החברה. נמסר כי OpenAI וספק TSMC לא הגיבו לבקשות התגובה של רויטרס.

תוכניות OpenAI לפיתוח שבב מותאם אישית היו נושא לשמועות כבר זמן רב. לראשונה דווחה בשיחת טלפון עם מעצבי שבבים ביולי 2024, אם כי השמועות על כך החלו להתפשט בסוף 2023. לפני שפוטר ונשכר מחדש בנובמבר 2023, נראה כי מנכ"ל החברה, סם אלטמן, חיפש השקעות לבניית חברת שבבים בתחום הבינה המלאכותית תחת שם קוד "Tigris". דיווחים נוספים מציינים כי אלטמן התקיים בשיחות עם משקיעים מהמזרח התיכון וחברות ייצור שבבים במאמץ לגייס סכום של 5 עד 7 טריליון דולר למימוש רשת גלובלית של מתקני ייצור שבבים – תכנית שנראית כיום כמיושנת.

לפי המקורות, OpenAI החליטה לפתח שבבים מותאמים אישית כדי להפחית את התלות ב-GPU של Nvidia, שהם יקרים וקשים להשגה בשל הביקוש הגבוה. בנוסף, בחודש ינואר פתחה החברה את פרויקט "Stargate" למרכזי נתונים, בתמיכה של חברות כגון SoftBank, Oracle וחברת ההשקעות MGX. המיזם, שערכו מוערך ב-500 מיליארד דולר, נועד לפתח יכולת ייצור של גיגה-וואטים לתמיכה בצרכי מעבדות הבינה המלאכותית.

הפוסט OpenAI מסיימת עיצוב שבב אימון AI מותאם אישית לקראת השקה ב-2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הבינה המלאכותית הסינית דיפסיק (DeepSeek) מטלטלת את עולם הטכנולוגיה עם השקת מודלים חדשניים ויעילים במיוחד, המסוגלים להתחרות במוצרים מתקדמים של חברות ענק אמריקניות כמו OpenAI ואנתרופיק. המודלים הללו, אשר פותחו תוך שימוש במשאבים מוגבלים ובתקציבים נמוכים, מהווים לא פחות ממהפכה בעולם הבינה המלאכותית.

החברה הוקמה בשנת 2023 ובזמן קצר הצליחה להגיע להישגים מרשימים. "דיפסיק הצליחה לשנות את כללי המשחק בתעשייה בזכות שתי גישות חדשניות שהן פורצות דרך. מדובר לא רק במודלים יעילים יותר אלא גם בזמינות רחבה יותר לקהילת המחקר," אומר פרופ' טונגליאנג ליו, מנהל מרכז הבינה המלאכותית באוניברסיטת סידני.

מה עשתה דיפסיק?

בדצמבר האחרון השיקה דיפסיק את מודל V3, מודל שפה גדול (LLM) המציג יכולות דומות לאלו של GPT-4o מבית OpenAI ו-Claude 3.5 מבית Anthropic. מודלים אלה ידועים ביכולתם לענות על שאלות, לכתוב מאמרים, לייצר קוד ועוד. עם זאת, לרוב הם סובלים מטעויות ולעיתים ממציאים מידע.

ה-V3 של דיפסיק מתגבר על חלק מהאתגרים הללו, והוא גם חסכוני בהרבה: בעוד שהכשרת GPT-4 עלתה למעלה מ-100 מיליון דולר, פיתוח V3 עלה כ-5.58 מיליון דולר בלבד. בנוסף, במקום להשתמש בעשרות אלפי יחידות עיבוד חזקות כמו NVIDIA H100, דיפסיק השתמשה ב-2,000 יחידות עיבוד בלבד מסוג H800, שהן פחות חזקות משמעותית.

ב-20 בינואר 2025, הציגה החברה את מודל R1, המתמקד ב"חשיבה" צעד-אחר-צעד, במטרה לפתור בעיות מורכבות בצורה מתודית. מודלים מסוג זה מצטיינים במשימות הדורשות הבנה של הקשר רחב ותכנון אסטרטגי, כמו קריאה ביקורתית ותכנון פרויקטים. ה-R1 הוא למעשה גרסה משופרת של ה-V3, שעברה התאמות על בסיס טכניקת למידה מחוזקת.

ההשקה האחרונה של דיפסיק, שהתרחשה ב-28 בינואר, כללה מודל חדשני המשלב יכולות לעבודה עם תמונות וטקסט בו זמנית. יכולת זו מציבה אותו ישירות בתחרות מול המודלים המתקדמים ביותר של מתחרותיה האמריקניות.

איך עשתה זאת דיפסיק?

הסוד הגדול של דיפסיק טמון בחדשנותה להשגת יעילות מרבית. החברה פיתחה שתי טכניקות ייחודיות שמאפשרות לה להפיק תוצאות טובות יותר עם פחות משאבים:

1. ספארסיות (Sparsity): מודלים של בינה מלאכותית כוללים מספר עצום של פרמטרים – ב-V3 מדובר בכ-671 מיליארד פרמטרים. אולם, רק חלק קטן מהם מופעל עבור כל קלט. דיפסיק הצליחה לזהות באילו פרמטרים יש להתמקד ולבצע הכשרה ממוקדת עליהם בלבד. הדבר צמצם משמעותית את הזמן והמשאבים הדרושים להכשרת המודל.
2. דחיסת מידע בזיכרון: החברה פיתחה דרך חדשנית לדחוס את המידע הרלוונטי בצורה שמאפשרת גישה מהירה ויעילה יותר אליו במהלך הפעולה. שיטה זו חוסכת לא רק בזמן עיבוד אלא גם בעלויות תפעול.

"בזכות חדשנות בתחום הספארסיות ודחיסת מידע, דיפסיק השיגה את מה שרבים חשבו לבלתי אפשרי," מציין פרופ' ליו. "הגישה הזו היא לא רק פורצת דרך מבחינה טכנולוגית, אלא גם מנגישה את התחום לחוקרים נוספים."

משמעות המהפכה של דיפסיק

המודלים והטכניקות של דיפסיק פורסמו תחת רישיון הקוד הפתוח MIT, כך שכל אחד יכול להורידם, להשתמש בהם ואף להתאימם לצרכיו. צעד זה מעורר סערה בעולם הטכנולוגיה. בעוד שחברות רבות עלולות להיפגע, הקהילה המחקרית כולה תיהנה מהשינוי.

"עכשיו, גם חוקרים באוניברסיטאות, שמוגבלים במשאבים, יכולים להתנסות בפיתוחים מורכבים," מסביר פרופ' ליו. לדבריו, המודלים החדשים גם יוזילו את העלויות לצרכנים. במקום להשתמש בשירותי ענן יקרים, חלק מהמודלים יוכלו לפעול ישירות על מחשבים אישיים או טלפונים חכמים.

ההשפעה של דיפסיק מורגשת כבר עכשיו: מנייתה של חברת NVIDIA צנחה ב-600 מיליארד דולר, בעוד הביקוש לאפליקציית הצ'אט של דיפסיק מבוססת V3 זינק בצורה חסרת תקדים.

למרות זאת, לא ברור עדיין אם הגישה של דיפסיק תאפשר פיתוח מודלים חזקים יותר, או שתתרכז בעיקר בשיפור היעילות של המודלים הקיימים.

הפוסט דיפסיק משנה את כללי המשחק בעולם ה-AI: מהפכה טכנולוגית בעלות נמוכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הגביע הקדוש של הבינה המלאכותית – זה שכולם בעמק הסיליקון מבטיחים לנו שהוא או-טו-טו כאן – הוא "הבינה המלאכותית הכללית". קשה למצוא הגדרות שמקובלות על כולן למונח הזה, אבל קיימת הסכמה שבינה מלאכותית כללית תוכל לעשות… ובכן, הכל. או לפחות, כל מה שבן-אדם יכול לעשות עם הקילו-וחצי מוח שלו. היא תוכל לכתוב ספרות יפה ושירים, להלחין מנגינות, לייצר טבלאות אקסל, לשפוט בתחרויות יופי ועוד ועוד. מנוע אחד – שיהיה מקביל ביכולותיו למוח האנושי.

למה זה חשוב? כי בינה מלאכותית כללית כזו תוכל לשמש כרופא עבור כל אדם, בעלות אפסית. היא תוכל לספק שירותי עריכת דין וייעוץ פסיכולוגי וביטוחי לכולם. היא תוכל לחקור מדע מהר כמו המדען הטוב ביותר, להעלות רעיונות ותיאוריות שמתחרים באלו של איינשטיין ולפתח ולהנדס המצאות חדשות. היא תשנה את העולם, באמת ובתמים.

התחזיות מעמק הסיליקון, כאמור, מעודדות מאד. אולי יותר מדיי. סם אלטמן כבר הכריז שבשנת 2025 נדע איך לבנות בינה מלאכותית כללית. דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק, מאמין שנראה בינה מלאכותית כללית מוגבלת בשנת 2026. ג'ופרי הינטון, זוכה פרס נובל בפיזיקה והאיש שהזניק את תחום הבינה המלאכותית בגוגל, סבור שזה יכול לקרות כבר בחמש השנים הקרובות. ריצ'רד סוקר, מנכ"ל חברת בינה מלאכותית, טוען שנגיע תוך חמש שנים לכל היותר, לבינה מלאכותית שיכולה לבצע 80% מהמקצועות בשוק כיום.

הבעיה, כמובן, היא שלאנשי הבינה המלאכותית יש אינטרס מובנה להפריז ולהגזים בתחזיות שלהם. הם רוצים, אחרי הכל, השקעות כספיות בחברות שלהם. המשקיעים לא יבואו אליהם אם לא יתלהבו מהפוטנציאל שבבינה המלאכותית. וכך, בקיצור, נוצרת בועה. זו הסיבה שאני משתדל לשמור על ספקנות בריאה בכל פעם שאני קורא את ההשתפכויות הנלהבות של אנשי עמק הסיליקון על העתיד לבוא.

ובכל זאת, גם לספקנים קשה להתעלם מהמגמות. הבינה המלאכותית משתפרת מדי שנה, מדי חודש, מדי שבוע. ישנם ימים בהם המומחים משנים את דעתם לגבי מה שאפשרי ומה לא, בין הבוקר לערב. אבל האם באמת נגיע לרמת הבינה המלאכותית הכללית בעשור הקרוב? ואיך נדע כשזה יקרה?

הבעיה הופכת להיות קשה עוד יותר כשמבינים שבינות מלאכותיות נוטות, ובכן, לרמות. ספציפית, הן "מרמות" במבחנים מכיוון שהן מאומנות על שאלות רבות ממבחנים קודמים. כאשר הן נשאלות שאלה חדשה, הן אינן מפעילות "מחשבה" או מנתחות בהיגיון את הבעיה. הן פשוט זורקות מילים שהופיעו בפתרונות של השאלות ממבחני-העבר, וכשהן עושות זאת בסדר הנכון – הן מצליחות לעיתים קרובות לפתור גם שאלות חדשות. אבל מחשבה אמיתית, או יכולת של ממש לנתח בעיות חדשות, לא קיימת שם.

אז מה עושים?

המבחן שנועד לגלות את הבינה המלאכותית הכללית

כדי להבין טוב יותר מתי בינה מלאכותית תגיע לרמה "כללית", הוקם אתגר ARC-AGI. האתגר מתבסס על שאלות שמחייבות את הבינה המלאכותית להפעיל יכולות ששמורות לבני-אדם: היגיון בריא, ספירת מספרים, הפשטה ועוד. אלו יכולות שאפילו מנועי השפה הגדולים המתקדמים ביותר לפני שבוע, התקשו להפגין. מודל השפה הידוע בשם GPT3 – אביו הקדום של ChatGPT – הגיע לציון נכשל מהדהד במבחן הזה ב- 2020: אפס אחוזי הצלחה. ארבע שנים מאוחר יותר, הנכד שלו – GPT4-omni – הצליח לענות נכון על חמישה אחוזים מהשאלות. בקצב הזה, אפשר היה לשער שנצליח להגיע לציון טוב במבחן רק לקראת סוף המאה העשרים ואחת.

אבל זה מה שחשבנו לפני שלושה חודשים. ואז, הגרסה החדשה-דנדשה של GPT שנקראת O1, הצליחה להגיע לדיוק של 32 אחוזים. קפיצה יפה, בוודאי. למרות שיש לציין שמקימי אתגר ARC-AGI לא התרשמו יותר מדיי מהעניין. ועדיין, יפה.

ומה קרה חודשיים וחצי לאחר מכן? כלומר, בסוף השבוע האחרון? 

אז הגיע GPT O3, שהצליח לענות נכון על יותר מ- 75 אחוזים מהשאלות במבחן.

והפעם, אנשי ARC-AGI כבר לא יכלו להסתיר את הפתעתם.

"זוהי פונקציית-צעד חשובה ומפתיעה ביכולות הבינה המלאכותית," כתבו אנשי ARC-AGI כשסקרו את ההתפתחות הזו. "המודל החדש של OpenAI מייצג זינוק משמעותי קדימה ביכולתה של הבינה המלאכותית להתאים את עצמה למטלות חדשות. לא מדובר רק בשיפור הדרגתי, אלא בפריצת דרך אמיתית, שמסמנת שינוי איכותני ביכולות הבינה המלאכותית בהשוואה למגבלות הקודמות…"

איך בדיוק עובד O3? מה הופך אותו למיוחד כל-כך? ובכן, התשובה האמיתית היא שאנחנו לא יודעים. כלומר, OpenAI יודעים, אבל אחרים לא. החברה לא מוכנה לחשוף עדיין איך בדיוק הוא עובד מאחורי הקלעים. הניחוש הטוב ביותר כרגע הוא שהמנוע מייצר לעצמו מרחב אפשרויות של תשובות, ואז עובר עליהן כדי לנסות לאתר את התשובה עם הסיכוי הגדול ביותר להצלחה. וכנראה שהוא יכול גם לחבר, לחסר ולהצליב בין התשובות כדי להתקרב לאמת ככל האפשר.

"אתה צריך את היכולת לעשות רקומבינציה של פונקציות להפקת תוכנה חדשה לגמרי, כשאתה מתמודד עם מטלה חדשה." מסבירים ב- ARC-AGI. למעשה, "[הבינה המלאכותית עושה] סינתזה של תוכנה. למנועי השפה הגדולים לא הייתה יכולת כזו במשך זמן רב. סדרת O של המודלים מתקנת את הבעיה."

זה לא סתם מרשים. זה מהפכני. המשמעות היא ש- O3 אמורה להיות מסוגלת להפיק פתרונות ברמה אנושית לבעיות רבות מכל הסוגים. זו עדיין לא בינה מלאכותית כללית, כנראה, אבל ברור שזה צעד בכיוון הנכון.

לא הכל מושלם… עדיין

לפני שאתם חושבים שכולנו נפעיל את המודל הזה מחר בבוקר, כדי שתדעו שעדיין עולה הרבה מאד כסף להריץ אותו. אנחנו יודעים שאפילו הרצה של מנוע O3 ברמה הנמוכה ביותר, עולה עשרים דולרים בערך. וברמה הגבוהה ביותר? שם קבלת תשובה אפילו לשאלה אחת עולה אלפי דולרים. אבל אם האלטרנטיבה היא להעסיק כמה מדענים שיעבדו שבוע כדי לספק את אותה התשובה, אז ייתכן שעדיף דווקא להעסיק את המנוע החדש.

חושבים שזו הגזמה? אבל יש גם ראיות "מהשטח". ספציפית, בתחרויות הפקת קוד, המנוע החדש מגיע לרמה שמקבילה לזו של מתכנת באחוזון העליון.

מה הוא יוכל לעשות כשהוא יעומת עם בעיות חדשות במדע? ברפואה? בהנדסה? השמים הם כבר לא הגבול. אפילו הכוכבים לא יעמדו בפנינו, כשהבינה המלאכותית דוחפת קדימה את המדע ואת הטכנולוגיה.

הדברים החשובים באמת

אפילו אם אתם חושבים שאני מגזים – ואני מודה שלפעמים יש לי נטייה להתלהב יותר מדי מטכנולוגיות חדשות – קשה להתעלם משני דברים.

ראשית, אי אפשר להתעלם מההצלחה של O3 בהתמודדות עם המבחנים. עד לפני שבוע, המבחן של ARC-AGI נחשב לאתגר הגדול והקשה ביותר עבור בינות מלאכותיות. המנוע הרגיל של OpenAI הצליח להגיע רק לחמישה אחוזי דיוק הצלחה במבחן. ופתאום, בום. קיבלנו את O3 שזינק לשבעים וחמישה אחוזי הצלחה.

שנית, וחשוב הרבה יותר, אנחנו רואים שמגמת השיפור ביכולות הבינה המלאכותית ממשיכה ולא מפסיקה לרגע. נביאי הזעם מהשנה האחרונה חזו שנגיע לקיר, ואכן חווינו מכשול: חברות הבינה המלאכותית השקיעו הון תועפות בהגדלת מודלי השפה שלהם, מתוך מחשבה שהגודל כן קובע. אפשר להבין אותן, מכיוון שהגדלת המודלים הייתה האסטרטגיה המנצחת בשש השנים האחרונות. אבל ב- 2024 נראה שכבר אי אפשר להשיג עוד הרבה פשוט מזריקת עוד כוח מחשוב על הבינות המלאכותיות.

אז כן, מכשול. ומה קרה אז?

פשוט: החברות שינו תפיסה, והתחילו לחפש דרכים חלופיות לשפר את יכולותיה של הבינה המלאכותית. והנה אנחנו רואים עכשיו את פירות העבודה הקשה שלהן. זוהי דרכה של הטכנולוגיה בשוק החופשי – להמשיך להתקדם, גם אם תחת תפיסות שונות מאלו ששירתו אותנו במקור.

הדרך לבינה המלאכותית הכללית

האם המשמעות היא שבאמת נהנה מבינה מלאכותית כללית בשנים הקרובות? אני עדיין ספקן, אבל גם לא יכול להכחיש שמגמת השיפור ביכולות הבינה המלאכותית אינה מפסיקה. אני לא מוכן להיות אופטימי כמו סם אלטמן, אבל אני גם לא יכול לשלול על הסף את האפשרות שתוך חמש שנים תהיה לנו בינה מלאכותית שיכולה לעשות… הכל. או כמעט הכל.

וזו החשיבות האמיתית של O3. בתקופה שבה המומחים התחילו לחשוב שקצב השיפור ביכולות הבינה המלאכותית התחיל לדעוך, המנוע החדש מראה לנו שיש עוד הרבה לאן להתקדם, ושרק התחלנו לגרד את פני השטח. אם נמשיך באותו קצב, הרי שכן: ייתכן שעד 2030 נגיע כבר לבינה מלאכותית כללית. כזו שיכולה לעשות הכל, במיוחד עבורנו. לחקור עבורנו, לפתח עבורנו תרופות, לעזור לנו לנקות את זיהום האוויר, המים והאדמה. ואולי, רק אולי, גם למצוא דרכים טובות יותר בהן יכולות מדינות לפתור את בעיותיהן בדרכי שלום.

טוב, אולי האחרון זה מדע בדיוני. אולי פנטזיה. אבל כל היתר כנראה אפשריים בהחלט. השאלה הייתה רק מתי נממש אותם. המנוע החדש מרמז שאולי האופטימיים צודקים, ושכל זה יקרה בקרוב מאד.

הפוסט האם GPT O3 של OPENAI מקדם אותנו לבינה מלאכותית כללית? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הבינה המלאכותית xAI, שהוקמה על ידי אילון מאסק במרץ 2023, הפכה לחדי-הקרן היקרה ביותר שהצטרפה למועדון הסטארטאפים הפרטיים בעלי שווי של מעל מיליארד דולר בשנת 2024. כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה חברת MarketsChain.

לפי הדיווח, בין ה-1 בינואר ל-5 בדצמבר השנה, 69 חברות פרטיות השיגו ושמרו על מעמד של חדי-קרן, מבלי לצנוח מתחת לשווי של מיליארד דולר או לצאת להנפקה. מבין כל החברות הללו, בולטת xAI עם שווי מרשים של 50 מיליארד דולר, אליו הגיעה לאחר גיוס של 5 מיליארד דולר בנובמבר.

חברת xAI, המפתחת בינה מלאכותית המסוגלת לבצע הסקת מסקנות מתמטיות, הפכה למתחרה ישירה של OpenAI, החברה מאחורי ChatGPT, ששווייה נאמד כיום ב-157 מיליארד דולר. כמו כן, סטארטאפים נוספים כמו Anthropic – המפתחת חלופות ל-ChatGPT – מבקשים להגיע להערכות שווי של כ-40 מיליארד דולר.

נתוני הדו"ח מצביעים על כך שהשנה האחרונה התאפיינה בפריחה בתחום הבינה המלאכותית, כאשר מרבית החברות ה"חדשות" שהגיעו למעמד חדי-קרן פועלות בתחום זה.

10 החברות בעלות השווי הגבוה ביותר שהשיגו מעמד של חדי-קרן בשנת 2024 הן:

1. xAI (ארה"ב) – שווי: 50 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
2. Safe Superintelligence (ארה"ב) – שווי: 5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
3. Sierra (ארה"ב) – שווי: 4.5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
4. Abba Platforms (ארה"ב) – שווי: 3.7 מיליארד דולר; תחום: פינטק
5. Moonshot AI (סין) – שווי: 3.3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
6. Poolside (צרפת) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
7. Monad Labs (ארה"ב) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בלוקצ'יין
8. Physical Intelligence (ארה"ב) – שווי: 2.8 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
9. Figure (ארה"ב) – שווי: 2.68 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
10. Bending Spoons (איטליה) – שווי: 2.55 מיליארד דולר; תחום: טכנולוגיה ובינה מלאכותית

לפי MarketsChain, ניתן למצוא פרטים נוספים והנתונים המלאים אודות חדי-הקרן של 2024 בדו"ח המקיף שפורסם.

הפוסט דיווח חדש: חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק, xAI, היא חדי-הקרן היקרה ביותר של 2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

OpenAI, החברה המובילה בתחום הבינה המלאכותית ומפתחת ChatGPT, הודיעה כי השלימה סבב גיוס של 6.6 מיליארד דולר—הגדול ביותר בתולדות הון הסיכון—המעריך את החברה ב-157 מיליארד דולר. את הסבב הובילה Thrive Capital של ג'ושוע קושנר, בהשתתפות מיקרוסופט, Nvidia, SoftBank, Khosla Ventures, Altimeter Capital, Fidelity, Tiger Global ו-MGX. אפל, שדווח כי הייתה בשיחות להשקעה, לא השתתפה בסופו של דבר.

המהלך מתרחש בזמן שבו OpenAI מתכננת לעבור ממבנה של מעבדה ללא מטרות רווח לחברה למטרות רווח. המשקיעים יוכלו לבקש את כספם בחזרה אם השינויים הללו לא יושלמו בתוך שנתיים. המעבר הזה מושך השקעות משמעותיות, אך ייתכן שגם תרם ליציאה של רבים מהעובדים הוותיקים.

בשבוע האחרון, מנהלת הטכנולוגיה הראשית (CTO) מירה מראטי ושני חוקרים בכירים הודיעו על עזיבתם, על רקע דיווחים על מתחים בין צוותי הפיתוח והבטיחות. דיונים פנימיים בנושא מהירות הפיתוח מול הבטחת הבטיחות התגברו מאז הפיטורים והחזרה של המנכ"ל סם אלטמן לפני עשרה חודשים.

OpenAI מכחישה את הטענות שהיא מזניחה את הבטיחות לטובת מהירות הפיתוח. דובר החברה מסר: "אנחנו מחויבים עמוקות למשימתנו וגאים לשחרר את המודלים המתקדמים והבטוחים ביותר בתעשייה." החברה מדגישה שהיא תמשיך להקפיד על תהליכי בטיחות מחמירים בפיתוח המוצרים שלה.

בנוסף, OpenAI השיקה לאחרונה טכנולוגיית דיבור חדשה וחזקה המאפשרת למפתחים להשתמש ביכולות דיבור בזמן אמת, כפי שנוסף לאחרונה ל-ChatGPT. למרות הפוטנציאל העצום, הטכנולוגיה עוררה שאלות בנוגע לשימוש לרעה אפשרי ולצורך בגדרות בטיחות. הנהלת OpenAI הצהירה שהיא תאכוף את תנאי השימוש שלה ותוסיף כללים נוספים לפי הצורך כדי למנוע שימושים זדוניים.

החברה נמצאת בתהליך של שינוי מבני ואסטרטגי, עם גידול מהיר במספר העובדים ופרידה מחלק מהמנהיגים הוותיקים. למרות האתגרים, OpenAI מצהירה כי היא ממשיכה להתמקד במחקר ופיתוח של בינה מלאכותית מתקדמת, תוך שמירה על עקרונות הבטיחות והאתיקה.

הפוסט OpenAI מגייסת 6.6 מיליארד דולר ומתקדמת לעבר מבנה של חברה למטרות רווח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות ש-OpenAI ניתקה את קשריה עם סין החל מהשבוע, הסינים עדיין יכולים להשתמש בשירות. על פי דיווח שפורסם ב-The Information, מיקרוסופט אישרה כי קיימת דרך לעקוף את ניתוק השירותים של OpenAI באמצעות שירותי הענן של אז'ור.

כאשר OpenAI הודיעה באופן בלתי צפוי על עזיבתה את השוק הסיני החל מה-9 ביולי, חברות המסתמכות על מודלי הבינה המלאכותית שלה בתחומי טקסט, תמונה וקול החלו לחפש אלטרנטיבות. OpenAI אסרה באופן רשמי את השימוש בטכנולוגיה שלה בסין זה מכבר, אולם מפתחים עשו שימוש בשירותי VPN על מנת להסוות את מיקומם ולגשת למודלים.

בעקבות הודעת OpenAI על ניתוק הגישה גם למשתמשים ב-VPN, החלו חברות סיניות לנסות למלא את החלל שנוצר. תאגידי טכנולוגיה כגון Tencent, Baidu ו-Alibaba החלו לחדור לשוק הבינה המלאכותית עם תוכניות "הגירה" והנחות. Zhipu, חברת מודלי שפה גדולים (LLM) סינית, הכריזה על הצעה הכוללת אימון, שירותי ייעוץ וטוקנים דומים לאלו שהמפתחים משתמשים בהם לגישה ל-API של OpenAI.

מתברר כי ייתכן שחלופות אלה אינן הכרחיות בשלב זה, הודות לשירות של מיקרוסופט. מיקרוסופט אז'ור סין, המופעלת בשיתוף פעולה עם חברת הטכנולוגיה המקומית 21Vianet, ממשיכה להציע מודלים של OpenAI. ביום שלאחר הכרזת OpenAI על ניתוק הגישה, השתמשה מיקרוסופט סין בחשבון ה-WeChat הרשמי שלה לעודד מפתחים להעביר את פעילותם ל-Azure OpenAI.

מיקרוסופט מקיימת שיתוף פעולה עם OpenAI לאספקת מודלי ה-LLM ומודלים נוספים של הסטארט-אפ. על פי תנאי ההסכם עם מיקרוסופט, OpenAI מקבלת 20% מכל הכנסה שמיקרוסופט מפיקה ממכירת שירותי OpenAI.

מובן כי הצעותיה של מיקרוסופט אז'ור OpenAI עשויות להגביר את הביקורת על החברה מצד הרשויות האמריקאיות. ממשל ארצות הברית שואף לנתק את סין מטכנולוגיה מתקדמת כגון בינה מלאכותית, מחשש שזו תשמש לחיזוק יכולותיה הצבאיות. הדבר הוביל לשאלות נוקבות מצד גופים כגון ועדת הביטחון הלאומי של הבית הלבן.

החששות של ממשל ארצות הברית בנוגע לביטחון הלאומי הובילו לאחרונה לחקיקה דו-מפלגתית המבקשת להקל על חסימת מכירת בינה מלאכותית מארצות הברית לסין. אם החוק ייחתם, קשה לחזות כמה זמן תוכל מיקרוסופט להמשיך לספק שירותי OpenAI ללקוחות בסין.

הפוסט מיקרוסופט אז'ור סין מציעה לתאגידים סיניים אפשרות להתגבר על הפסקת פעילות OpenAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר סוף שבוע סוער במהלכו החליט הדירקטוריון על פיטוריו של אלטמן, ואלטמן מצידו הודיע על הצטרפותו לחברת מיקרוסופט, התומכת הפיננסית המרכזית של OpenAI ביחד גרג ברוקמן, שותפו להקמת  OpenAIנראה שהמצב נרגע והחברה חוזרת ליציבות. פיטוריו של אלטמן הביאו לאי ודאות גדולה בנוגע לעתידה של חברת OpenAI והעמידו בסכנה את ההשקעות העצומות של מיקרוסופט (שהסתכמו עד כה בכ- 13 מילארד דולר) .אי וודאות ואי יציבות זו נוצרה לא רק בעקבות הפיטורים התמוהים אלא גם לאחר שביום שישי הודיע דירקטוריון OpenAI  כי מי שתחליף את אלטמן כמנכ"לית זמנית היא מירה מוראטי אך לאחר שעברו עוד 24 שעות הודיע הדירקטרויון כי הוא ממנה מנכ"ל זמני חדש בשם אמט שיר .

ההחלטה להחזיר את אלטמן וברוקמן לתפקידהם באה לאחר שכמעט כל צוות העובדים של OpenAI, יותר מ-700 איש, איימו ביום שני במכתב שנמסר לדירקטוריון לעזוב את החברה אלא אם כן הדירקטוריון יתפטר ויחזיר את אלטמן וברוקמן לחברה.

בעקבות ההחלטה על החזרתו של סם אלטמן לתפקידו בOpenAi  צייץ אלטמן:

"אני אוהב את OpenAI, וכל מה שעשיתי במהלך הימים האחרונים היה במטרה לשמר את הצוות הזה ואת המשימות  שלו ביחד. כשהחלטתי להצטרף למיקרוסופט ביום ראשון בלילה, היה לי ברור שזו הדרך הטובה ביותר עבורי ועבור הצוות. עם הדירקטוריון החדש והתמיכה של סאטיה (מנכ"ל מיקרוסופט) , אני מצפה לחזור ל-OpenAI ולבנות על השותפות החזקה שלנו עם מיקרוסופט".

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדאלה, בירך על ההחלטה להחזיר את אלטמן וברוקמן ואמר: "אנו מעודדים מהשינויים בדירקטוריון OpenAI. אנו מאמינים שזהו צעד חיוני ראשון בדרך לניהול  יציב, מושכל ואפקטיבי יותר. סם, גרג ואני שוחחנו והסכמנו שיש להם תפקיד מפתח למלא יחד עם צוות ההנהגה של OpenAI בהבטחה ש-OpenAI תמשיך לשגשג ולהתמקד במשימות שלה. אנו מצפים לבנות על השותפות החזקה שלנו ולספק את הערך של הדור הבא של בינה מלאכותית ללקוחותינו ולשותפינו".

ואילו ברוקמן צייץ אף הוא בקצרה:  "חוזר ל- OpenAI וחוזר לכתב קוד עוד הלילה".

הפוסט <strong>שובו של הסם: לאחר שהודח, והצטרף למיקרוסופט סם אלטמן חוזר לתפקידו כמנכ"ל OpenAI</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אז כיצד קרה שאחרי כל ההצלחות הללו החליט דירקטוריון החברה על פיטוריו של סם אלטמן? ובכן לפי מידע שהצלחנו לאסוף יש לכך שלוש סיבות עיקריות:

ניגוד אינטרסים מובנה –  חברת OpenAI הוקמה בשנת 2015 ע"י סם אלטמן, גרג ברוקמן ואיליה סוצקובר ביחד עם אילון מאסק כארגון ללא כוונות רווח. מטרת החברה היתה לפתח בינה מלאכותית  שתועיל לאנושות. בשנת 2018 הבינו מובילי החברה כי לא יוכלו להמשיך לתפקד ללא שורה של משקיעים עסקים אשר יסכימו להשקיע בחברה רק אם יהיה לה מודל עסקי שיאפשר גם  להראות רווחים. ב-2019 החליטה OpenAI להקים חברה-בת במודל של רווח מוגבל (Capped Profit) שתוכל לגייס הון ולהחזיר למשקיעים עד פי מאה מהסכום שהשקיעו בה. המהלך הזה סלל את הדרך לגיוס הון ממיקרוסופט, שהזרימה בשלב הראשון מיליארד דולר ל-OpenAI. המבנה הייחודי של  OpenAI  גרם לניגוד אינטרסים בתוך החברה: מצד אחד מדובר בארגון ללא כוונת רווח שרוצה לקדם בינה מלאכותית באופן הבטוח ביותר לאנושות, משימה הדורשת התקדמות איטית וזהירה ומצד שני מדובר בחברה שרוצה להשיק מוצרים במהירות כדי להרוויח כמה שיותר ולנצח את מתחריה. מצב זה יצר מתח בעבודתו של אלטמן מול דירקטוריון החברה. בדירקטוריון חששו שאלטמן מתקדם בקצב מהיר מדי כדי לדאוג לעסקי OpenAI ולכן לא מקדיש מספיק תשומת לב כדי לוודא ש-OpenAI משיקה מוצרים חדשים באופן בטוח. העיתונאית קארה סווישר צוטטה כמי שכתבה ב- X (לשעבר טוויטר): "חברי הדירקטוריון שהצביעו נגד אלטמן הרגישו שהוא מניפולטיבי ועקשן ורצה לעשות מה שבא לו".

חילוקי דעות בין היזמים – כזכור מי שהקימו את החברה היו אלטמן, ברוקמן וסוצקובר. מאסק שסייע לממן את החברה בתחילת פעילותה פרש ממנה כבר ב-2018. לפי דיווחים בבלומברג ובכלי תקשורת נוספים, בחודשים האחרונים התגלעו חילוקי דעות בין איליה סוצקבר הטכנולוג הראשי של החברה לבין אלטמן ונשיא OpenAI ברוקמן. אלטמן התווכח עם סוצקבר ועם חברים אחרים בדירקטוריון לגבי הקצב שבו יש לפתח בינה מלאכותית כללית, על כיצד יש להפוך מוצרים למסחריים ולגבי הצעדים הנדרשים לצמצום הפוטנציאל ליצירת נזק לציבור. חילוקי הדעות בין היזמים הובילו לפני כחודש לצמצום סמכויותיו של סוצקבר. סוצקובר מצדו פנה לדירקטוריון ובימים האחרונים הצליח לשכנע את חבריו בצורך להחליף את אלטמן. גרג ברוקמן היה אמור לסיים את תפקידו כיו"ר הדירקטוריון אך להישאר בתפקיד הנשיא ולדווח למנכ"לית הזמנית מירה מוראטי, אך אתמול הוא הודיע כי הוא מצטרף לאלטמן ועוזב את החברה.

הקמת פעילות חדשה ליצור שבבים –  בשנה האחרונה עסק אלטמן בנסיון לגייס מיליארדי דולרים מקרנות הון-סיכון של מדינות במזרח התיכון  במטרה להקים פעילות או אפילו חברה נפרדת שתפתח שבבי AI ותתחרה באנבידיה. כמו כן אלטמן ניהל מגעים עם המעצב המיתולוגי של אפל, ג'וני אייב, ועם מנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן,  במטרה  לשתף עימם פעולה בפיתוח חומרה מבוססת בינה מלאכותית. ככל הנראה חברי הדירקטוריון לא אהבו את הנסיון של אלטמן להתרחב  לכיוונים העסקיים החדשים הללו.

כאמור ביחד עם אלטמן שהודח מתפקידו הודיע גם גרג ברוקמן על פרישתו מהחברה. אך נראה כי למרות שפרשו מחברת OpenAI אלטמן וברוקמן לא מתכוונים להיעלם מתחום הבינה המלאכותית. ההערכה היא כי השניים יקימו חברת בינה מלאכותית שתתחרה ב-OpenAI. ברוקמן עצמו רמז על כך כשכתב לתומכיו ב-X: "בבקשה אל תבזבזו זמן בדאגות לעתידנו. אנחנו נהיה בסדר, דברים נהדרים יקרו בקרוב".

הפוסט <strong>מדוע פוטר מנכ"ל OpenAI ?</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יזם הטכנולוגיה ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, אימץ לאחרונה מכתב פתוח חדש בנוגע לסכנות הקשורות לבינה מלאכותית (AI). המכתב מייחד את עצמו בכך שהוא מציג נקודת מבט ייחודית על סיכוני ההכחדה הפוטנציאליים שמציבה טכנולוגיית הבינה המלאכותית.

אלטמן מצטרף למספר דמויות בולטות, בהן אילון מאסק וסטיוארט ראסל, בהדגשת הצורך במחקר קפדני וזהירות בפיתוח בינה מלאכותית. המכתב מדגיש את החשיבות של הבטחת מערכות AI מתוכננות תוך התחשבות בבטיחות ואבטחה, כמו גם את הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי כדי להתמודד עם האתגרים הגלובליים שמציבה AI.

מדובר בהודעה קצרה מאוד – בת 22 מילים (באנגלית) בסך הכול, שיצאה מהמרכז לבטיחות הבינה המלאכותית. הקוצר שלה נועד במטרה להביא להסכמה כמה שיותר רחבה על תוכנה. לשונה הוא: "הפחתת סכנת ההכחדה שיש בבינה המלאכותית צריכה להיות בראש סדר העדיפויות העולמי, לצד סיכונים אחרים לחברה כמגפות ומלחמה גרעינית".

בהקדמה לעצומה נכתב: "מומחי בינה מלאכותית, עיתונאים, קובעי מדיניות והציבור דנים יותר ויותר בטווח הרחב של הסיכונים החשובים והדחופים שה-AI מביא אתו. אף על פי כן, קשה להביע דאגות מכמה מהסיכונים החמורים ביותר של כלי ה-AI המתקדמים. מטרתה של הצהרה זו היא להתגבר על המכשול הזה ולפתוח דיון. עוד מטרה שלה היא להביא לידיעת הציבור שמספר הולך וגדל של מומחים ודמויות ציבוריות לוקחים את הסיכונים החמורים ביותר של כלי ה-AI המתקדמים ברצינות".

בנוסף לאלטמן חתמו על העצומה מומחים רבים בתחו ובהם דמיס הסאביס, מנכ"ל דיפמיינד, מעבדת ה-AI של גוגל; ושניים משלושת הזוכים בפרס טיורינג ב-2018 על גילוייהם בתחום הבינה המלאכותית – ג'פרי הינטון ויהושע בנג'יו. עמיתם לזכייה, יאן לקון, שכיום משמש המדען הראשי לעולמות הבינה המלאכותית במטא, לא חתם על העצומה.

המכתב מדגיש גם שלושה היבטים מרכזיים המבדילים אותו מאזהרות קודמות: תחושת דחיפות רבה יותר, התמקדות במדיניות וברגולציה ודגש על שיתופי פעולה. החותמים מאמינים כי בינה מלאכותית מציבה סיכונים משמעותיים הדורשים תשומת לב ופעולה מיידית, ואינה נתפסת כדאגה רחוקה.

במונחים של מדיניות ורגולציה, המכתב קורא לצעדים פרואקטיביים כדי להפחית את הסכנות של AI. היא מדגישה את הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי כדי להקים מסגרת המבטיחה פיתוח, פריסה וממשל אחראיים ואתיים של טכנולוגיית AI.

הגישה השיתופית המוצגת במכתב נועדה לטפח שיתוף פעולה בין מדינות, חוקרים ומנהיגים בתעשייה. על ידי שיתוף ידע ומשאבים, החותמים מבקשים להתמודד עם ההשפעה הגלובלית של AI ולעבוד יחד לקראת פיתוח AI אחראי.

תמיכתו של אלטמן במכתב פתוח זה מוסיפה משקל לקבוצה ההולכת וגדלה של קולות הקוראים לתעדף את בטיחות הבינה המלאכותית על פני מהירות יישומה. כדמות משפיעה בתעשיית הטכנולוגיה, התמיכה של אלטמן צפויה להעיר עוד יותר את הדיונים המתמשכים סביב הסיכונים הפוטנציאליים של בינה מלאכותית והצורך בצעדים מקיפים למניעת תוצאות קטסטרופליות.

הפוסט סם אלטמן, מנכ"ל מפתחת ChatGPT חתם על מכתב פתוח חדש המתריע מפני סכנות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.