Synopsys ו־OpenAI הודיעו ב־30 בספטמבר על הסכם רב־שנתי לפיתוח GPT-Synopsys, מודל בינה מלאכותית ייעודי לתכנון שבבים. ההסכם כולל שימוש בכלי האוטומציה לתכנון אלקטרוני של Synopsys, פעילות מחקר ופיתוח משותפת, שיווק וחלוקת הכנסות.

לפי החברות, המודל מיועד ללמוד להפעיל את כלי התכנון, לנתח את פלטיהם ולבצע שינויים חוזרים בתכנון. מהנדסים יוכלו להגדיר יעדים כגון אופטימיזציה של הספק, ביצועים ושטח השבב, או השלמת בדיקות תזמון ואימות. סוכני הבינה המלאכותית יבצעו את התהליך, והתוצאות יועברו לבדיקת המהנדסים.

השירות המתוכנן יפעל על תשתיות OpenAI וישולב ב־Synopsys.ai ובפלטפורמת הסוכנים Synopsys Autopilot. הוא צפוי לכלול את משאבי המחשוב, המודל ורישיונות התוכנה בחבילה משותפת. החברות מסרו שכבר מתקיימת עבודה טכנולוגית ראשונית עם לקוחות בתעשיית השבבים.

סוגיית הסודיות משמעותית במיוחד בענף שבו קובצי התכנון מכילים קניין רוחני מרכזי. לפי ההודעה, נתוני הלקוחות לא ישמשו לאימון המודל, ויוצפנו בעת אחסון והעברה. השירות יכלול גם בקרות הרשאה, תיעוד וניהול משך שמירת הנתונים.

ההכרזה מתייחסת למודל ולשירות שבפיתוח. החברות לא מסרו בה מועד לזמינות מסחרית רחבה או מדדי ביצועים כמותיים המאפשרים להעריך את החיסכון בזמן התכנון.

תגיות:

הפוסט המהפיכה של Synopsys: הודיעה על שת"פ עם OpenAI במטרה לפתח כלים אוטונומים לתכנון שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברודקום העלתה את תחזית ההכנסות שלה ממוליכים למחצה לבינה מלאכותית לכ־115 מיליארד דולר בשנת הכספים 2027, וצופה כי הסכום יוכפל לכ־230 מיליארד דולר בשנת הכספים 2028. התחזית החריגה בהיקפה מספקת עדות נוספת לכך שההשקעות בתשתיות AI אינן מתמקדות עוד רק במאיצים של אנבידיה, אלא מתרחבות גם לשבבים מותאמים ולמערכות התקשורת המחברות ביניהם.

התחזית הרב־שנתית נמסרה לאחר שברודקום פרסמה תוצאות שיא לרבעון השלישי של שנת הכספים 2026. הכנסות החברה ממוליכים למחצה ל־AI הגיעו ברבעון ל־16.7 מיליארד דולר — זינוק של 221% לעומת התקופה המקבילה ועלייה של 54% מהרבעון הקודם. ברבעון הרביעי צופה החברה שהכנסות אלה יגדלו ל־21.7 מיליארד דולר, עלייה של 236% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

מנוע הצמיחה המרכזי של ברודקום

הכנסות ברודקום הכוללות הסתכמו ברבעון ב־29.6 מיליארד דולר, עלייה של 86% לעומת השנה שעברה. ההכנסות מחטיבת פתרונות המוליכים למחצה הגיעו ל־20.8 מיליארד דולר והיוו כ־70% מהכנסות החברה. הרווח התפעולי המתואם הסתכם ב־20.1 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי הגיע לשיא של 13.7 מיליארד דולר.

״הביקוש למאיצי ה־AI המותאמים שלנו ולפתרונות הרשת מוסיף להיות חזק מאוד״, אמר נשיא ומנכ״ל ברודקום הוק טאן. לדבריו, המומנטום צפוי להימשך גם ברבעון הרביעי.

עיקר הפעילות של ברודקום בתחום אינו מבוסס על מכירת מעבד כללי הנושא את שמה. החברה מסייעת לענקיות הענן לתכנן מאיצים ייעודיים, המכונים לעיתים XPU או ASIC, ומספקת במקביל שבבי מיתוג, קישוריות ורכיבים נוספים הדרושים להפעלת אשכולות מחשוב גדולים. המודל מאפשר ללקוחות כמו גוגל, מטא ו־OpenAI להתאים את החומרה לעומסי העבודה שלהן ולהקטין את התלות ב־GPU של אנבידיה, אף כי מערכות רבות ימשיכו להשתמש בשני סוגי המאיצים במקביל.

באפריל דיווח CHIPORTAL כי ברודקום הרחיבה את שיתוף הפעולה עם גוגל ואנתרופיק, לרבות פיתוח דורות עתידיים של מעבדי TPU ואספקת רכיבי רשת עד 2031. התוצאות הנוכחיות מראות שההסכמים הללו כבר מתורגמים לקצב צמיחה מהיר, ולא רק לצבר הזמנות עתידי.

הזמנות של יותר מ־30 מיליארד דולר ברבעון

לפי דיווח רויטרס על שיחת המשקיעים, ההזמנות לשבבי ה־AI של ברודקום עברו ברבעון האחרון את רף 30 מיליארד הדולר. טאן אמר כי החברה הבטיחה את קיבולת הייצור והרכיבים הנדרשים כדי לתמוך בתחזית ל־2027, וכי יש לה ראות לפריסות נוספות עד 2028.

התחזית נשענת על הקמה של תשתיות מחשוב בהיקפי חשמל עצומים. ברודקום הצביעה על יותר מ־10 ג׳יגה־ואט עבור אנתרופיק, יותר מ־5 ג׳יגה־ואט עבור OpenAI וכ־3 ג׳יגה־ואט עבור מטא. המספרים אינם מייצגים רק צריכת חשמל: הם משקפים את היקף מרכזי הנתונים, המאיצים, מערכות הרשת והזיכרונות שיידרשו כדי להפעיל את הדור הבא של מודלי הבינה המלאכותית.

הצמיחה אינה מבטלת את התחרות

למרות התוצאות, מניית ברודקום ירדה במסחר המאוחר. אחת הסיבות היא שתחזית ההכנסות הכוללת לרבעון הרביעי — כ־34.8 מיליארד דולר — הייתה מעט נמוכה מהתחזית הממוצעת של האנליסטים. המשקיעים בוחנים גם אם חברות ה־AI יצליחו להפיק הכנסות שיצדיקו את ההתחייבויות העצומות למרכזי נתונים.

במקביל גוברת התחרות בשוק השבבים המותאמים. באוגוסט דווח כי מארוול העמיקה את השותפות עם גוגל לפיתוח שבבי AI, מה שעורר חשש לפגיעה בחלקה של ברודקום בפרויקטים עתידיים. גם אנבידיה, AMD וספקיות נוספות מרחיבות את פעילותן במאיצים, ברשתות ובסיליקון מותאם.

ובכל זאת, התחזית של ברודקום מצביעה על שינוי מבני בשוק. אם החברה אכן תגיע להכנסות של 230 מיליארד דולר ממוליכים למחצה ל־AI בשנת 2028, שוק מאיצי הבינה המלאכותית לא יהיה עוד תחרות סביב מוצר אחד או ספק אחד. הוא יהפוך למערכת רחבה של שבבים מותאמים, רשתות מהירות, זיכרונות ואריזות מתקדמות — שבה ברודקום מבקשת להיות אחת הספקיות המרכזיות.

הפוסט ברודקום צופה הכנסות של 230 מיליארד דולר משבבי AI ב־2028 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה סיימה רבעון נוסף של צמיחה חריגה, כאשר ההשקעות העולמיות בתשתיות בינה מלאכותית ממשיכות להזרים אליה עשרות מיליארדי דולרים. החברה דיווחה כי הכנסותיה ברבעון השני של שנת הכספים 2027, שהסתיים ב־26 ביולי 2026, הסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר – עלייה של 18% לעומת הרבעון הקודם ושל 106% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

התוצאה הייתה גבוהה מתחזיתה הקודמת של אנבידיה, שעמדה על 91 מיליארד דולר, פלוס או מינוס 2%, וגם מתחזית האנליסטים הממוצעת להכנסות של כ־92.2 מיליארד דולר.

הרווח התפעולי לפי כללי החשבונאות המקובלים, GAAP, הגיע ל־63.73 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 124%. הרווח הנקי הסתכם ב־59.69 מיליארד דולר, לעומת 26.42 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח המדולל למניה הגיע ל־2.46 דולר.

עם זאת, הרווח הנקי החשבונאי כלל רווח של כ־7.8 מיליארד דולר מהשקעות בניירות ערך. בנטרול סעיפים אלה הסתכם הרווח הנקי המתואם ב־53.95 מיליארד דולר, או 2.22 דולר למניה – עדיין עלייה שנתית של 118%.

מרכזי הנתונים אחראים ל־92.5% מההכנסות

הכנסות חטיבת מרכזי הנתונים הגיעו לשיא של 89.02 מיליארד דולר – עלייה של 18% לעומת הרבעון הקודם ושל 117% בתוך שנה. המשמעות היא שמרכזי הנתונים כבר אחראים לכ־92.5% מכלל הכנסות החברה.

ההכנסות מלקוחות Hyperscale, ובהם ספקיות הענן הגדולות, הסתכמו ב־48.71 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 102%. ההכנסות מענני AI, לקוחות תעשייתיים, ארגונים וממשלות הסתכמו ב־40.31 מיליארד דולר – זינוק של 138% לעומת השנה שעברה ושל 25% לעומת הרבעון הקודם.

אנבידיה ייחסה את הצמיחה בעיקר להרחבת האספקה של מערכות Blackwell Ultra. הארכיטקטורה ממשיכה להוות את הרוב הגדול של הכנסות החברה, אך במקביל אנבידיה נערכת למעבר לדור הבא, Vera Rubin.

לדברי החברה, מערכות Vera Rubin כבר נכנסו לייצור מלא ומותקנות אצל שותפים ובהם Google Cloud, Microsoft Azure, Oracle, CoreWeave ו־Nebius. בשיחת הוועידה אמרו מנהלי אנבידיה כי הפלטפורמה צפויה לייצר כחמישית מהכנסות מרכזי הנתונים כבר ברבעון הנוכחי.

תחום מחשוב הקצה, הכולל את הפעילות הגרפית, תחנות העבודה ומחשבי הקצה, הניב הכנסות של 7.2 מיליארד דולר – עלייה שנתית של 27%. המכירות של תחנות עבודה המבוססות על Blackwell קוזזו חלקית בשל האטה בשוק המחשבים האישיים ועלייה במחירי הזיכרונות והמערכות.

התחזית עוברת את רף 100 מיליארד הדולר לרבעון

אנבידיה צופה הכנסות של 108 מיליארד דולר ברבעון השלישי, פלוס או מינוס 2%. התחזית גבוהה מתחזית האנליסטים, שעמדה לפני פרסום הדוח על כ־104.2 מיליארד דולר.

אם החברה תעמוד בתחזית, הכנסותיה הרבעוניות יגדלו בכ־89% בתוך שנה. מדובר גם בפעם הראשונה שבה אנבידיה צפויה לחצות את רף 100 מיליארד הדולר בהכנסות ברבעון אחד.

החברה אינה כוללת בתחזית הכנסות ממכירת מערכות מחשוב למרכזי נתונים בסין. ברבעון שהסתיים ביולי, משלוחי מוצרי Hopper לסין היוו פחות מאחוז אחד מהכנסות מרכזי הנתונים.

בשיחת הוועידה סיפקה אנבידיה גם תחזית חריגה לטווח ארוך יותר: החברה מצפה שהכנסותיה בשנת הכספים שתסתיים בינואר 2028 יגדלו בכ־70%. לפני פרסום הדוח צפו האנליסטים צמיחה של כ־44% בלבד. מנכ״ל החברה ג׳נסן הואנג ציין כי אנבידיה אינה נוהגת למסור תחזית שנה מראש.

לדברי הואנג, הביקוש מתרחב מעבר לספקיות הענן הגדולות וכולל מעבדות בינה מלאכותית, חברות צעירות, ארגונים, ממשלות ויישומי בינה מלאכותית פיזית. הוא תיאר את המצב במשפט: „כעת, כוח המחשוב הוא הכנסה”.

המחסור בזיכרונות ילחץ על שיעור הרווח

למרות התחזית הגבוהה, אנבידיה הזהירה כי היא עדיין מוגבלת על ידי יכולת האספקה, ובעיקר על ידי זמינותם ומחיריהם של רכיבי זיכרון.

שיעור הרווח הגולמי ברבעון השני עמד על 75%. ברבעון הנוכחי הוא צפוי לרדת לכ־74%, פלוס או מינוס חצי נקודת אחוז. סמנכ״לית הכספים קולט קרס אמרה בשיחת הוועידה כי הלחץ ממחירי הזיכרונות ורכיבים נוספים צפוי להימשך, ושיעור הרווח הגולמי עלול לרדת ל־71%–72% ברבעון הרביעי.

הוצאות המחקר והפיתוח של החברה עלו ב־64% והגיעו ל־7.05 מיליארד דולר. החברה הסבירה את העלייה בהרחבת תשתיות המחשוב שלה ובגידול בהוצאות השכר.

התחייבויות של מאות מיליארדי דולרים

מסמך סמנכ״לית הכספים שצורף לדוח חושף עד כמה אנבידיה מעמיקה את מעורבותה בשרשרת האספקה ובמימון תשתיות הבינה המלאכותית.

התחייבויות החברה לרכש רכיבים ולקיבולת ייצור זינקו בתוך רבעון מ־119 מיליארד דולר ל־279 מיליארד דולר. אנבידיה ציינה כי עיקר הגידול נובע מהתחייבויות לרכישת זיכרונות.

נוסף על כך דיווחה החברה על התחייבויות עתידיות של:

• 29 מיליארד דולר להסכמי שירותי ענן.
• 25 מיליארד דולר לחכירת מרכזי נתונים שטרם החלה.
• 25 מיליארד דולר להשקעות בחברות ובמממני תשתיות.
• 8 מיליארד דולר להשקעות הוניות.

בסך הכול מגיעות התחייבויות אלה, לרבות רכש ואספקה, ל־366 מיליארד דולר. החברה חשפה בנפרד גם הסכמים עתידיים בהיקף של 56 מיליארד דולר עם מפעילי ענני AI ולחכירת מרכזי נתונים המיועדים להעברה לצדדים שלישיים.

אין מדובר בהוצאה מיידית או בחוב שכבר נרשם במלואו במאזן, אך המספרים ממחישים את היקף ההימור של אנבידיה על המשך הביקוש לתשתיות AI בשנים הקרובות.

ערבות של עד 105 מיליארד דולר למתחם שיארח את OpenAI

באוגוסט חתמה אנבידיה על הסכם המעניק תמיכה פיננסית להקמת תשתיות קרקע, חשמל ומבנים במתחם PORTS-Pike של SB Energy באוהיו. המתחם אמור לארח תשתיות אנבידיה שיוחכרו ל־OpenAI לתקופה של 20 שנה.

החשיפה המרבית של אנבידיה במסגרת הערבות עשויה להגיע ל־105 מיליארד דולר. הערבות תיכנס לתוקף בשלבים, בכפוף להשלמת מרכזי הנתונים, והחשיפה אמורה לרדת ככל ש־OpenAI תעמוד בתשלומי החכירה.

לפי הערכת אנבידיה, כל דור של מערכות שיוצב במתחם עשוי לכלול כ־1.5 מיליון מעבדים גרפיים ולהניב לה הכנסות של 150–200 מיליארד דולר. מדובר בתחזית של החברה ולא בהכנסה מובטחת.

המהלך מדגים שינוי במודל הפעילות: אנבידיה כבר אינה מסתפקת במכירת שבבים ומערכות, אלא מסייעת ללקוחות להשיג קרקע, חשמל, אשראי ומימון לצורך רכישת תשתיותיה. התלות ההדדית עשויה להאיץ את המכירות, אך גם חושפת את החברה לסיכון אם מפעילי הענן או מפתחי המודלים לא יצליחו לייצר הכנסות שיצדיקו את ההשקעות.

האשראי ללקוחות התארך

סעיף נוסף הראוי לתשומת לב הוא העלייה בחובות הלקוחות. יתרת הלקוחות של אנבידיה הגיעה ל־63.1 מיליארד דולר, ומספר ימי האשראי הממוצע עלה מ־45 ל־60 ימים בתוך רבעון.

החברה הסבירה את העלייה בתנאי תשלום מורחבים שניתנו ללקוחות בעלי דירוג השקעה במסגרת הסכמים גדולים הנפרסים על פני כמה רבעונים.

גם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ירד מ־50.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם ל־24.1 מיליארד דולר. אנבידיה ייחסה את הירידה לגידול בהון החוזר ולתשלומי מס. תזרים המזומנים החופשי הסתכם ב־21.34 מיליארד דולר.

המלאי גדל בתוך רבעון מ־25.8 מיליארד דולר ל־31.6 מיליארד דולר, בעיקר לקראת השקת Vera Rubin. במקביל הנפיקה החברה איגרות חוב בהיקף של 25 מיליארד דולר.

אנבידיה החזירה ברבעון כמעט 26 מיליארד דולר לבעלי המניות באמצעות רכישת מניות וחלוקת דיבידנדים. בסוף הרבעון נותרה לה הרשאה לרכישות עצמיות נוספות בהיקף של כ־99 מיליארד דולר.

הצמיחה נמשכת – וגם החשיפה גדלה

התוצאות והתחזית מראות כי לפי שעה אין סימן להאטה בביקוש למחשוב בינה מלאכותית. המעבר מ־Blackwell Ultra ל־Vera Rubin מתרחש כאשר לקוחות החברה עדיין מבקשים יותר מערכות מכפי שהיא מסוגלת לספק.

עם זאת, אנבידיה נוטלת על עצמה תפקיד רחב יותר במימון ובהקמת התשתיות הדרושות ללקוחותיה. התחייבויות הרכש, הערבויות, הארכת תנאי התשלום וההשקעות במפעילי ענן מעמיקים את הקשר בין הצלחתה לבין יכולתם של לקוחותיה להפוך את ההשקעה העצומה ב־AI לעסק רווחי.

מניית אנבידיה עלתה בכמעט 5% במסחר המאוחר, לאחר תגובה תנודתית ראשונית לפרסום התוצאות.

הפוסט אנבידיה הכפילה את ההכנסות ל־96.2 מיליארד דולר; עיקר ההכנסות ממרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הסכימה להעמיד ערבות בהיקף של עד 105 מיליארד דולר כדי לתמוך בהקמת מרכז נתונים גדול עבור OpenAI במחוז פייק שבאוהיו. כך דיווחה רויטרס. בהודעה הרשמית של החברות לא נמסר סכום הערבות, אך נכתב כי אנבידיה תספק תמיכה פיננסית להבטחת הקרקע, אספקת החשמל והקמת מעטפת המבנים בשלב הראשון של הפרויקט.

הקמפוס, PORTS-Pike, יוקם ויופעל בידי SB Energy, חברה הנתמכת בידי סופטבנק, במסגרת חוזה שכירות ל־20 שנה עם OpenAI. הקיבולת הכוללת המתוכננת עומדת על עד 8 ג׳יגה־ואט של עומס מחשוב, כאשר השלב הראשון יכלול 4.25 ג׳יגה־ואט. לאנבידיה ניתנה אפשרות להרחיב את ההתקשרות ב־3.75 ג׳יגה־ואט נוספים.

אנבידיה תהיה הספקית הבלעדית של תשתיות המחשוב באתר. המרכז יתבסס על ארכיטקטורת DSX של החברה, הכוללת מעבדים גרפיים, מעבדים מרכזיים, ציוד תקשורת ותוכנה לניהול “מפעלי בינה מלאכותית”. הקיבולת צפויה להיכנס לפעולה בשלבים החל מ־2028.

לא רק מכירת שבבים

העסקה ממחישה שינוי במודל הפעילות של אנבידיה. החברה אינה מסתפקת עוד במכירת מאיצי AI ללקוחות, אלא משתמשת במאזן ובכוח הפיננסי שלה כדי להבטיח מראש קרקע, חשמל ומבנים שבהם יותקנו מערכותיה.

בנוסף לערבות, אנבידיה תשקיע 1.5 מיליארד דולר ב־SB Energy. ההשקעה מצטרפת למיליארד דולר שהזרימו קודם לכן OpenAI וסופטבנק לחברה לצורך הרחבת תשתיות האנרגיה ומרכזי הנתונים.

לפי רויטרס, הערבות אינה מכסה את מלוא עלות הפרויקט או את כל התחייבויותיה של OpenAI. היא חלה על חלק מתשלומי השכירות והחשמל וכן על התחייבות לשמירת ערך מינימלי של האתר. אם OpenAI לא תעמוד בתשלומים, אנבידיה עשויה להידרש לכסות חלק מהפער שבין הערך המובטח לבין הסכום שבעלת האתר תוכל לקבל ממכירתו או מהשכרתו ללקוח אחר.

המודל מעניק לאנבידיה יתרון נוסף: האתר מתוכנן מראש למערכותיה, ובהסכם נקבע שהיא תהיה ספקית המחשוב הבלעדית. מאחר שחומרת AI מוחלפת ומשודרגת בתדירות גבוהה, שליטה בתשתית ארוכת הטווח עשויה להבטיח לחברה ביקוש למספר דורות של מעבדים, מערכות תקשורת ופלטפורמות מחשוב.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, העריך כי השלב הראשון של האתר עשוי לייצר לחברה הכנסות של עד 200 מיליארד דולר. לדבריו, מכירת ציוד ל־OpenAI בהספק מצטבר של 16 ג׳יגה־ואט עשויה להניב לאנבידיה הכנסות של עד 600 מיליארד דולר עד 2030. מדובר בתחזית של החברה ולא בהכנסות שכבר הובטחו.

שאלת המימון המעגלי

המעורבות הישירה של אנבידיה במימון לקוחותיה מעוררת גם שאלות בקרב משקיעים. מצד אחד, התמיכה מאפשרת להאיץ פרויקטים שנתקלים במחסור בחשמל ובהון. מצד שני, ספקית השבבים מממנת תשתית שתשמש לרכישת מוצריה שלה, ולכן חלק מהשוק רואה בכך תלות הדדית שעלולה להגדיל את הסיכון אם הביקוש לשירותי AI לא יצדיק את ההשקעות.

הואנג דחה את הטענה שמדובר במימון מעגלי. לדבריו, אנבידיה מנצלת את היקף פעילותה ואת הנראות ארוכת הטווח שלה כדי להבטיח תשתיות שיוכלו לשמש כמה דורות של מערכות מחשוב.

ההסכם מגיע כשבוע לאחר שאנבידיה ושישה גופי השקעה הכריזו על פלטפורמות שנועדו לגייס יותר מ־500 מיליארד דולר לתשתיות AI. העסקה באוהיו מספקת דוגמה מעשית לאופן שבו אנבידיה מבקשת להפוך מרכזי נתונים לנכסים שניתן לממן בדומה לפרויקטי אנרגיה ותשתית.

החשמל הופך לחלק משרשרת אספקת השבבים

כדי לתמוך בקמפוס מתכננות SB Energy וסופטבנק להקים לפחות 10 ג׳יגה־ואט של יכולת ייצור חשמל חדשה ולהשקיע לפחות 4.2 מיליארד דולר בתשתיות רשת אזוריות. היקף האנרגיה הנדרש ממחיש כי צוואר הבקבוק בהרחבת תשתיות AI אינו מוגבל עוד לאספקת מעבדים מתקדמים. קרקע, חיבור לרשת החשמל, קירור ומימון ארוך טווח הפכו לחלק בלתי נפרד משרשרת האספקה של תעשיית השבבים.

עבור אנבידיה, הערבות הגדולה היא הימור על כך שהביקוש למחשוב AI יישאר גבוה במשך שנים. עבור OpenAI, היא מספקת דרך להתחייב לקיבולת מחשוב עצומה בלי לממן מראש את מלוא הקמת האתר. הצלחת המודל תהיה תלויה בקצב הצמיחה של הכנסות OpenAI וביכולת של הקמפוס להצדיק השקעה בהיקף חסר תקדים.

הפוסט אנבידיה תעמיד ערבות של עד 105 מיליארד דולר למרכז הנתונים של OpenAI באוהיו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM ו־OpenAI הכריזו על שותפות אסטרטגית שבמסגרתה ישולבו המודלים והמוצרים של OpenAI בפרויקטים שמבצעת IBM Consulting עבור ארגונים גדולים.

במסגרת ההסכם תשלב IBM כלים ובהם GPT‑5.6,‏ Codex ו־ChatGPT Work בפלטפורמת IBM Consulting Advantage. המטרה היא להעביר יישומי בינה מלאכותית משלב הניסוי לשימוש בתהליכים תפעוליים, לרבות כספים, רכש, שירות לקוחות ומשאבי אנוש.

השותפות מיועדת במיוחד לארגונים הפועלים בסביבות מורכבות או מפוקחות, ובהם בנקים וחברות ביטוח, גופים ממשלתיים, חברות תקשורת ורשתות קמעונאיות. בארגונים אלה שילוב מודל AI אינו מסתכם בהוספת ממשק שיחה, אלא מחייב חיבור למערכות ותיקות, הרשאות גישה, נתונים פנימיים ומנגנוני אבטחה ובקרה.

IBM מקימה פעילות OpenAI ייעודית

IBM הודיעה כי תקים OpenAI Practice — פעילות ייעוץ שתתמקד בתכנון ובהטמעת פתרונות המבוססים על הטכנולוגיות של OpenAI. אלפי יועצים ומהנדסים של IBM צפויים לעבור הכשרות והסמכות מקצועיות במסגרת רשת השותפים של OpenAI.

IBM מתכננת גם להפעיל צוותי Forward Deployed Engineering, שיעבדו ישירות עם לקוחות על התאמת המודלים לתהליכים הארגוניים. מודל עבודה זה נועד לקצר את המעבר מהדגמה ראשונית למערכת המחוברת לנתונים וליישומים הקיימים של הארגון.

בפועל, IBM ממצבת את עצמה כשכבת האינטגרציה בין המודלים של OpenAI לבין התשתיות הארגוניות. לחברה נוכחות ארוכת שנים במערכות מחשוב מרכזיות, בסיסי נתונים, ענן היברידי ושירותי ייעוץ — תחומים שבהם פועלות רבות מהמערכות שהלקוחות אינם יכולים להחליף במהירות.

OpenAI, מצדה, מקבלת באמצעות השותפות ערוץ נוסף לחדירה לארגונים גדולים. החיבור ל־IBM עשוי לסייע לה בהתמודדות עם דרישות של ממשל נתונים, פרטיות, המשכיות עסקית ואבטחת מידע, המעכבות לעיתים אימוץ של מערכות AI בסביבות ארגוניות.

דגש על אבטחת מידע

החברות מתכננות לשלב בין המודלים של OpenAI לבין יכולות האבטחה של IBM, לרבות פלטפורמת IBM Autonomous Security. בין היישומים האפשריים: ניתוח אירועי אבטחה, איתור חולשות, קיצור זמני תגובה והפקת המלצות לצוותי הגנת סייבר.

עם זאת, שילוב AI בתהליכי אבטחה אינו מבטל את הצורך בפיקוח אנושי. מודלים עלולים לספק מסקנות שגויות או לא עקביות, ולכן ארגונים יידרשו להגדיר מגבלות שימוש, בקרות גישה ותהליכי אימות לפני ביצוע פעולות במערכות רגישות.

IBM מסרה כי באחד הפרויקטים שנותחו באמצעות הכלים נבדקו יותר מ־1,400 נהלים תפעוליים וזוהו למעלה מאלף אפשרויות לשיפור. לפי הערכת הפרויקט, תכנון מחדש של זרימות העבודה עשוי להפחית את העלויות התפעוליות ביותר מ־25% בתוך 18 חודשים. מדובר ביעד שהוגדר עבור מקרה מסוים, ולא בתחזית החלה בהכרח על לקוחות אחרים.

השותפות משקפת את המעבר בשוק הבינה המלאכותית מתחרות המתמקדת רק בביצועי המודלים לתחרות על יכולת ההטמעה שלהם. עבור ארגונים גדולים, המבחן המרכזי אינו רק איכות התשובה שמספק המודל, אלא היכולת לחבר אותו באופן מבוקר למערכות, לנתונים ולתהליכים שעליהם נשענת הפעילות העסקית.

הפוסט IBM ו־OpenAI ישלבו את GPT‑5.6,‏ Codex ו־ChatGPT Work בפרויקטים ארגוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני הקל באופן משמעותי את מגבלות היצוא לאיחוד האמירויות, והעניק לממשלת המדינה ולחברות מאושרות אפשרות לקבל מארצות הברית שבבי בינה מלאכותית מתקדמים ושרתים ללא צורך ברישיון יצוא פרטני. ההחלטה עשויה להאיץ את הקמתם של מרכזי נתונים גדולים באמירויות ולחזק את מעמדה כמרכז אזורי לתשתיות בינה מלאכותית.

במסגרת השינוי העביר משרד המסחר את איחוד האמירויות לקבוצת המדינות A:5 בתקנות מינהל היצוא האמריקניות, EAR. חברות וממשלות בקבוצה זו יכולות להשתמש בפטור המכונה Strategic Trade Authorization, או STA, לצורך יצוא, יצוא מחדש והעברה מקומית של פריטים מסוימים הנתונים לפיקוח אמריקני. בין היתר מדובר בציוד בעל שימוש צבאי או דו־שימושי, לוויינים מסחריים, חלליות וטכנולוגיות המשמשות בתעשיות האנרגיה, ההתפלה והגרעין האזרחי.

במקביל, ובהתאם למסגרת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית שנחתמה בין ארצות הברית לאמירויות במאי 2025, אישר משרד המסחר לממשלת האמירויות ולחברות מסוימות לקבל ללא רישיון פרטני גם רכיבי מחשוב מתקדם, ובהם שבבי AI ושרתים. ההקלה אינה חלה אוטומטית על כל חברה הפועלת במדינה, אלא על גופים שאושרו בידי הממשל האמריקני ובכפוף להתחייבויות בתחום אבטחת הטכנולוגיה ומניעת העברתה לגורמים בלתי מורשים.

בין החברות האמירתיות הזכאיות למסלול החדש נמצאות G42 והחברה הבת Core42. גם ענקיות טכנולוגיה אמריקניות ופעילויותיהן באמירויות צפויות ליהנות מהפטור, ובהן אמזון, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, OpenAI, אורקל ו־xAI. משרד המסחר הודיע גם כי בקשות של חברת ההשקעות האמירתית MGX לקבלת שבבים ושרתים ייבחנו בגישה חיובית, אך לא העניק לה בשלב זה פטור גורף.

מעמד שאינו ניתן כיום לישראל

איחוד האמירויות הופכת למדינה היחידה בקבוצת A:5 שאינה חברה באחד ממשטרי הפיקוח הרב־לאומיים על יצוא טכנולוגיות רגישות. רוב המדינות בקבוצה הן חברות נאט״ו או בעלות ברית ותיקות אחרות של ארצות הברית.

רויטרס מציינת כי ישראל וסעודיה אינן נכללות בקבוצת A:5. המשמעות אינה שיצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל נאסר, אלא שישראל אינה נהנית מהפטורים החדשים ומהמסלול המועדף שניתן לאמירויות. הדרישה לרישיון תלויה בסוג השבב, בזהות המשתמש הסופי, בשימוש המתוכנן ובסיווג המוצר בתקנות היצוא האמריקניות.

הפער הרגולטורי עשוי להפוך לשיקול בתחרות האזורית על הקמת מרכזי נתונים ומתקני אימון למודלים גדולים. בעוד שחברות הפועלות בישראל עשויות להידרש במקרים מסוימים לעבור הליכי רישוי ובדיקה, חברות מאושרות באמירויות יוכלו לקבל שבבים ושרתים במסלול מהיר יותר. זמינות ודאות של מאיצי AI היא גורם מרכזי בהחלטות על מיקום מרכזי נתונים, לצד עלויות חשמל, קרקע, קירור, קישוריות ומימון.

לאמירויות כבר יש תוכניות רחבות להקמת תשתיות AI. פרויקט Stargate UAE באבו דאבי אמור להתחיל בקיבולת של 200 מגה־ואט ולהשתלב במתחם מתוכנן בהספק של עד 5 ג׳יגה־ואט. בפרויקט מעורבות G42, OpenAI, אורקל, אנבידיה, סיסקו וסופטבנק, והוא צפוי להשתמש במערכות המבוססות על מעבדי Grace Blackwell של אנבידיה.

ההחלטה הנוכחית הופכת את ההסכמות המדיניות למנגנון רגולטורי מעשי: במקום לקבל אישור נפרד לכל משלוח, גופים מאושרים יוכלו להכניס למדינה תשתיות מחשוב מתקדמות במסגרת הפטור. בתמורה התחייבה ממשלת האמירויות להמשיך להשקיע בתשתיות דיגיטליות ובינה מלאכותית בארצות הברית, בהיקף התואם להשקעות האמריקניות באמירויות.

החשש: זליגת טכנולוגיה לסין

ההקלות מעוררות גם ביקורת בוושינגטון בשל קשריהן הקודמים של חברות אמירתיות עם סין. G42 הייתה בעבר קשורה לחברות סיניות, ובהן וואווי, אך הודיעה כי צמצמה קשרים אלה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברות אמריקניות.

מבקרי ההחלטה חוששים ששבבים אמריקניים מתקדמים או ידע שנצבר באמצעותם עלולים להגיע בעקיפין לגופים סיניים. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן טענה כי הענקת גישה ללא רישיון ל־G42 יוצרת סיכון לביטחון הלאומי, במיוחד לנוכח מעורבותם העסקית של גורמים מאיחוד האמירויות בחברות ובמיזמים אמריקניים.

משרד המסחר הצדיק את ההחלטה בשיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי המתהדק בין שתי המדינות ובהתחייבות האמירויות למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה אמריקנית. לפי המשרד, ההקלה נועדה גם לחזק את מעמדן של חברות אמריקניות בשוק העולמי מול חלופות מסין.

מבחינת ישראל, ההתפתחות מעלה שאלה רחבה יותר מהליכי רישוי בלבד: האם המעמד המועדף שניתן לאמירויות ימשוך אליה השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב שהיו יכולות להגיע לישראל. בשלב זה לא פורסמה תגובה ישראלית רשמית להחלטה, ולא ידוע אם ישראל פועלת לקבל מעמד דומה או הסדר דו־צדדי נפרד.

הפוסט ארה״ב מעניקה לאמירויות מסלול מועדף ליבוא שבבי AI – ישראל נותרת מחוץ לקבוצת הפטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל פתחה חזית משפטית נגד OpenAI, שעד לא מכבר נחשבה לשותפה מרכזית שלה בתחום הבינה המלאכותית. בתביעה שהוגשה ב־10 ביולי 2026 לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה טוענת אפל כי OpenAI ושני עובדים לשעבר שלה השתמשו בסודות מסחריים כדי להאיץ את כניסתה של מפתחת ChatGPT לשוק מוצרי החומרה.

התביעה, שמספרה Apple Inc. v. Liu, 5:26-cv-07078, הוגשה נגד OpenAI Foundation, הזרוע המסחרית OpenAI Group PBC, חברת החומרה io Products ושני עובדים לשעבר באפל: טאנג יו טאן וצ’אנג ליו. מדובר בשלב פתיחת ההליך בלבד, והטענות המפורטות בתביעה טרם נבחנו או הוכחו בבית המשפט.

לפי כתב התביעה, OpenAI ניהלה מאמץ שיטתי לגיוס עובדי אפל ולהשגת מידע על מוצרים שטרם הוכרזו, תהליכי פיתוח, ספקים ושיטות ייצור. אפל טוענת כי יותר מ־400 מעובדיה לשעבר מועסקים כיום ב־OpenAI, אך עצם המעבר של עובדים בין החברות אינו בלתי חוקי. במוקד התביעה עומדת הטענה כי עובדים מסוימים לא הסתפקו בשימוש בניסיון ובמיומנויות שרכשו, אלא נטלו עמם מסמכים ומידע מוגנים.

בכירים לשעבר במערך החומרה של אפל

טאנג יו טאן עבד באפל במשך כ־24 שנים והיה סגן נשיא לעיצוב מוצרים, ובין היתר היה מעורב בפיתוח האייפון וה־Apple Watch. לאחר שעזב את אפל הצטרף למיזם io, שהוקם עם מעצב אפל לשעבר ג’וני אייב, ובהמשך מונה למנהל החומרה הראשי של OpenAI.

אפל טוענת כי עוד לפני עזיבתו שלח טאן לעצמו מידע על ספקים וסיכומים פנימיים של תעשיית החומרה. החברה מייחסת לו גם הנחיות לכאורה למועמדים לעבודה שהגיעו מאפל להביא לראיונות ב־OpenAI רכיבים פיזיים ששימשו בעבודתם, במסגרת מפגשי “הצג וספר”.

הנתבע השני, צ’אנג ליו, עבד כמהנדס חשמל בכיר באפל במשך שמונה שנים. לפי התביעה, ליו לא החזיר מחשב נייד של החברה לאחר עזיבתו, ניצל פרצת אימות כדי להמשיך להתחבר לרשת הפנימית והוריד עשרות קבצים חסויים הקשורים לפיתוח חומרה. אפל טוענת גם כי נעזר במחשב של עובדת אחרת כדי לקבל גישה למסמכים נוספים.

אלה הן טענות אפל בלבד בשלב זה. ליו וטאן טרם מסרו תגובה פומבית מפורטת לטענות שהועלו נגדם.

טענות גם נגד השימוש בספקים

התביעה אינה מוגבלת להעברת מידע בידי עובדים. אפל טוענת כי אנשי OpenAI פנו גם לחברות בשרשרת האספקה שלה וביקשו מהן מידע או הדגמות של תהליכי ייצור חסויים.

במקרה אחד, לפי אפל, ספק התבקש להדגים עבור OpenAI שיטה ייחודית לגימור מתכת, לאחר שנאמר לו לכאורה כי אפל אישרה את הדבר. אפל טוענת כי האישור לא ניתן וכי מדובר היה בטכניקה סודית שפותחה עבור מוצריה.

החברה מסרה כי פנתה ל־OpenAI כבר בפברואר 2026 והביעה חשש שמידע חסוי שלה מגיע לפעילות החומרה של החברה, אך לטענתה לא קיבלה מענה. כעת היא מבקשת מבית המשפט להוציא צו שימנע מן הנתבעים להחזיק במידע או להשתמש בו, וכן לפסוק לה פיצויים כספיים.

OpenAI מסרה בתגובה כי היא עדיין בוחנת את התביעה. “אין לנו עניין בסודות המסחריים של חברות אחרות”, אמר דובר החברה. “אנו נשארים ממוקדים בבניית טכנולוגיה חדשנית שמעצימה אנשים בכל מקום”.

משותפות בבינה מלאכותית לתחרות בחומרה

התביעה משקפת שינוי חד במערכת היחסים בין החברות. בשנת 2024 שילבה אפל את ChatGPT באייפון, באייפד ובמחשבי מק כחלק ממערך Apple Intelligence. משתמשים יכלו להעביר ל־ChatGPT שאלות שסירי לא הצליחה להשיב עליהן ולגשת לשירותי OpenAI מתוך מערכת ההפעלה.

מאז התרחבה OpenAI אל מעבר לתוכנה. בשנת 2025 היא רכשה את io Products, חברת המוצר וההנדסה שהקים ג’וני אייב עם טאן ושותפים נוספים, בעסקה שהוערכה בכ־6.5 מיליארד דולר. מטרת המהלך היא לפתח ממשק חומרה חדש לשימוש בבינה מלאכותית, שאינו מבוסס בהכרח על המסך, היישומים ומערכת ההפעלה המקובלים בסמארטפונים.

אפל רואה במיזם איום אפשרי על האייפון ועל שליטתה בנקודת המפגש שבין המשתמש לשירותים דיגיטליים. מכשיר AI עצמאי שיופעל בעיקר בקול, במצלמות ובחיישנים עשוי לאפשר ל־OpenAI לפתח קשר ישיר עם המשתמשים, מבלי להיות תלויה במכשירי אפל או בחנויות היישומים שלה.

OpenAI טרם חשפה את צורתו המדויקת של המכשיר שמפותח עם אייב. סמנכ”לית הכספים של החברה, שרה פרייר, אמרה באפריל כי חומרה צרכנית צפויה להגיע לקראת סוף 2026, אך לא מסרה פרטים טכניים.

מקלדת הקיצורים אינה המכשיר של ג’וני אייב

בנפרד ממיזם החומרה הצרכני, OpenAI מתכננת לחשוף ב־15 ביולי את Codex Micro – לוח מקשים קטן ומתוכנת שפותח בשיתוף יצרנית האביזרים Work Louder. המכשיר נועד לספק קיצורי דרך פיזיים למשתמשי Codex, כלי התכנות של OpenAI.

אף שהוא עשוי להיות מוצר החומרה הראשון הנושא את המותג OpenAI, מדובר באביזר למפתחים הדומה ללוח מקשי מאקרו, ולא במוצר הצרכני החדש שמפתחים אייב וצוות io. לכן אין לראות בהשקתו חשיפה של המכשיר שעומד במרכז מאבק החומרה בין אפל ל־OpenAI.

גם הנפקת OpenAI עדיין אינה ודאית. החברה אישרה ביוני כי הגישה לרשות ניירות הערך האמריקנית טיוטת תשקיף S-1 חסויה, צעד המאפשר לה להתכונן להנפקה. עם זאת, OpenAI הדגישה כי טרם החליטה על מועד וכי ייתכן שתישאר חברה פרטית עוד זמן מה.

המבחן המשפטי: ניסיון מקצועי או מידע גנוב

קליפורניה מאפשרת לעובדים לעבור בחופשיות יחסית בין חברות מתחרות, וחברות אינן יכולות למנוע מעובדים להשתמש בידע הכללי ובניסיון המקצועי שרכשו. לכן העובדה שמאות עובדים לשעבר של אפל עברו ל־OpenAI אינה מספיקה כשלעצמה להוכחת גניבת סודות מסחריים.

המקרה יהיה חמור יותר מבחינת OpenAI אם אפל תצליח להראות שהועתקו מסמכים, חלקים פיזיים או מידע טכני מוגן, וכי החברה השתמשה בהם בפועל. מומחים משפטיים מציינים כי ההליך עשוי גם להבהיר כיצד דיני הסודות המסחריים יחולו על התחרות המתפתחת בשוק חומרת הבינה המלאכותית.

התביעה מסמנת כי המאבק בין ענקיות הטכנולוגיה כבר אינו מתנהל רק סביב מודלים ושירותי תוכנה. הוא עובר כעת אל המכשיר הפיזי שיחליף, ישלים או יתחרה בסמארטפון — ואל הידע התעשייתי הדרוש כדי לייצר אותו.

הפוסט אפל תובעת את OpenAI: טוענת לגניבת סודות מסחריים לצורך פיתוח חומרת AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אמזון מאותתת לראשונה בפומבי על אפשרות להפוך את שבבי הבינה המלאכותית שלה ממנוע פנימי של AWS לעסק חיצוני רחב יותר. במכתב לבעלי המניות שפורסם ב־9 באפריל 2026 כתב המנכ"ל אנדי ג’סי כי קצב ההכנסות השנתי של עסקי השבבים של החברה — הכוללים את מעבדי Graviton, מאיצי Trainium וכרטיסי הרשת Nitro — כבר עבר את רף 20 מיליארד הדולר, והוא ממשיך לצמוח בשיעורים תלת־ספרתיים משנה לשנה. ג’סי הוסיף כי הנתון הזה אף “ממעיט” עם היקף הפעילות האמיתי, משום שאמזון עדיין ממסחרת את השבבים שלה בעיקר דרך שירותי EC2, ולא כחטיבת שבבים עצמאית שמוכרת ללקוחות חיצוניים כפי שעושות יצרניות שבבים אחרות. לדבריו, אילו עסקי השבבים היו פועלים כעסק עצמאי שמוכר גם ל-AWS וגם לצדדים שלישיים, קצב ההכנסות השנתי היה מגיע לכ־50 מיליארד דולר. הוא אף רמז כי בשל הביקוש הגבוה, “סביר מאוד” שאמזון תמכור בעתיד מדפי שרתים שלמים המבוססים על השבבים שלה ללקוחות חיצוניים.

החשיפה הזאת חשובה משום שהיא משנה את האופן שבו צריך לקרוא את אסטרטגיית השבבים של אמזון. נכון להיום, אמזון לא הכריזה על מכירה ישירה של שבבי Trainium או Graviton כמוצרי מדף נפרדים, ולכן אי אפשר עדיין לומר שהיא נכנסה רשמית לשוק של מכירת שבבים “בקופסה”. אבל מהדברים של ג’סי עולה בבירור שהחברה בוחנת את השלב הבא: לא רק להפעיל שבבים משלה בתוך AWS, אלא גם למכור תשתיות פיזיות שלמות המבוססות עליהם. במובן הזה, אמזון מאותתת על מעבר הדרגתי ממודל של ספקית ענן שמשתמשת בסיליקון פנימי, למודל של ספקית תשתיות AI מלאה, שיכולה בעתיד להתחרות לא רק על זמן ענן אלא גם על מכירת מערכות חומרה מוכנות.

האיתות הזה מגיע ברקע מהלך רחב יותר של אמזון בתחום ה-AI. Reuters דיווחה כי ג’סי חשף באותו מכתב גם שקצב ההכנסות השנתי של שירותי ה-AI של AWS כבר עבר את 15 מיליארד הדולר, וכי אמזון מתכננת להוציא בשנת 2026 כ־200 מיליארד דולר בהשקעות הון, בעיקר עבור תשתיות AI. ג’סי גם הדגיש שחלק ניכר מההשקעות הללו כבר מגובה בהתחייבויות לקוחות. המשמעות היא שאמזון אינה מציגה את השבבים שלה כניסוי הנדסי בלבד, אלא כנדבך מרכזי במודל העסקי החדש של AWS: שליטה בשכבות המפתח של התשתית, מן הסיליקון דרך השרתים והרשת ועד שירותי הענן והמודלים עצמם.

צעד הביניים החשוב ביותר בדרך לשם כבר קיים. בדצמבר 2025 השיקה AWS את AWS AI Factories, שירות שמאפשר לפרוס תשתיות AI ייעודיות של AWS בתוך מרכזי הנתונים של הלקוחות עצמם. לפי ההכרזה הרשמית, השירות משלב מאיצי Trainium החדשים של אמזון לצד GPU של אנבידיה, רשתות בעלות השהיה נמוכה, אחסון מהיר ושירותי AI של AWS, וכל זאת בסביבה ייעודית ומבודדת שנבנית עבור הלקוח. במילים אחרות, אמזון כבר אינה מגבילה את השימוש בשבבים שלה לענן הציבורי שלה בלבד; היא כבר מספקת ללקוחות תשתיות פיזיות מבוססות AWS באתר הלקוח. זה עדיין לא שווה למכירת שבב כיחידה עצמאית, אבל זהו שלב מעשי מאוד בדרך לשם.

גם בצד הלקוחות כבר יש סימנים לכך שהשוק מוכן למהלך כזה. ב־7 באפריל דיווחה Reuters כי Uber מרחיבה את השותפות שלה עם אמזון ומשתמשת במעבדי Graviton כדי לשפר עומסי מחשוב בפעילות הנסיעות והמשלוחים שלה, ובמאיצי Trainium כדי לאמן מודלי AI שמפעילים את האפליקציות שלה. במקביל, AWS הודיעה כבר באוקטובר 2025 כי Project Rainier, אחד מאשכולות מחשוב ה-AI הגדולים בעולם, עלה לאוויר עם כמעט חצי מיליון שבבי Trainium2, כאשר Anthropic כבר מריצה עליו עומסי עבודה, ו-Claude צפוי לפעול עד סוף השנה על יותר ממיליון שבבי Trainium2. בפברואר 2026 הודיעו OpenAI ואמזון על שותפות אסטרטגית שבמסגרתה OpenAI תצרוך כ־2 ג'יגה־ואט של קיבולת Trainium דרך תשתיות AWS, בהסכם שכולל את Trainium3 ואת הדור הבא, Trainium4. שלוש הדוגמאות הללו מראות שהשבבים של אמזון כבר אינם רק טכנולוגיה פנימית: הם הופכים לבסיס שעליו נבנים עומסי עבודה של לקוחות חיצוניים מהגדולים בעולם.

המהלך של אמזון גם משתלב במגמה רחבה יותר בתעשייה. Reuters דיווחה השבוע כי Broadcom חתמה עם גוגל על הסכם ארוך טווח לפיתוח ואספקה של דורות עתידיים של שבבי AI מותאמים אישית עבור מדפי ה-AI של גוגל עד 2031, וכי Anthropic תקבל גישה לקיבולת מחשוב גדולה המבוססת על שבבי גוגל. Reuters ציינה כי הביקוש לשבבים מותאמים אישית כמו TPU של גוגל גדל מאוד בשנים האחרונות, ככל שחברות מחפשות חלופות ל-GPU היקרים של אנבידיה. על הרקע הזה, הרמז של ג’סי כבר אינו נשמע תיאורטי: הוא משתלב במעבר רחב של תעשיית הענן ממודל של רכישת שבבים מצד שלישי בלבד, למודל שבו ענקיות הענן מפתחות, מפעילות ובהדרגה גם מסחריות את הסיליקון שלהן עצמן.

לכן, הידיעה האמיתית אינה שאמזון כבר החלה למכור שבבי Trainium או Graviton לחברות אחרות כמוצר מדף. הידיעה היא שאמזון עברה את נקודת הבשלות שבה עסקי השבבים שלה גדולים מספיק כדי להצדיק מהלך כזה, ושמנכ"ל החברה בחר לומר זאת בגלוי. אם אכן תתחיל בעתיד למכור מדפי שרתים חיצוניים, אמזון לא תהיה רק מפעילת ענן עם שבבים פנימיים, אלא שחקנית חומרה משמעותית בשוק ה-AI העולמי — כזו שתנסה להתחרות לא רק באיכות שירותי הענן, אלא גם במחיר־ביצועים של התשתית עצמה.

הפוסט אמזון מאותתת: שבבי ה-AI שלה לא יישארו רק בתוך AWS הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר בכנס של מורגן סטנלי בסן פרנסיסקו כי ההשקעות האחרונות של החברה ב־OpenAI וב־Anthropic הן כנראה האחרונות בשתיהן. לדבריו, אם החברות אכן יתקדמו להנפקה בהמשך 2026, האפשרות של אנבידיה להמשיך להשקיע בהן תצטמצם משמעותית.

לפי הדיווחים, אנבידיה כבר צמצמה את היקף המחויבות שעליה דובר בעבר מול OpenAI. בעוד שבשלב מוקדם יותר הוזכרה אפשרות להשקעה של עד 100 מיליארד דולר, ההשקעה שעליה סוכם לבסוף בסבב האחרון של OpenAI עמדה על 30 מיליארד דולר. במקביל, אנבידיה השקיעה 10 מיליארד דולר ב־Anthropic.

ההסבר הרשמי של אנבידיה נשען על קו אסטרטגי רחב יותר. בשיחת המשקיעים לרבעון הרביעי אמר הואנג כי כל השקעות החברה ממוקדות "באופן חד מאוד" בהרחבת והעמקת הגעת האקוסיסטם של אנבידיה. כלומר, מבחינת החברה, ההשקעות אינן רק פיננסיות אלא גם אמצעי לחיזוק מעמדה כספקית התשתית המרכזית לעולם ה־AI.

אלא שהמהלך מעלה שאלות רחבות יותר. אחת מהן נוגעת למבנה המעגלי של העסקאות: אנבידיה משקיעה בחברות שהן גם לקוחות ענק של מעבדי ה־AI שלה. לכן, יש מי שרואים בחלק מהעסקאות הללו מצב שכמעט "מאפס" את עצמו כלכלית, או לפחות מייצר רושם של ניפוח הדדי של שווי וצמיחה בשוק הבינה המלאכותית.

ברקע נמצאת גם הסלמה סביב Anthropic. לפי רויטרס, הפנטגון הגדיר את Anthropic כ"סיכון בשרשרת האספקה", צעד שמגביל קבלנים ביטחוניים משימוש בטכנולוגיה שלה בעבודה עבור משרד ההגנה האמריקני. זמן קצר קודם לכן דיווחה רויטרס כי ממשל טראמפ הורה לסוכנויות פדרליות להפסיק את השימוש בטכנולוגיה של Anthropic.

העימות הזה תרם גם לתזוזה בשוק האפליקציות: TechCrunch דיווחה כי Claude של Anthropic טיפסה למקום הראשון בדירוג האפליקציות החינמיות בארה"ב ב־App Store, אחרי המחלוקת סביב עסקת הפנטגון והביקורת הציבורית שהתפתחה בעקבותיה.

מנקודת המבט של תעשיית השבבים, המסר ברור: אנבידיה רוצה להישאר ספקית התשתית של כולם, ולא להיתפס כמזוהה יותר מדי עם מחנה אחד בתוך מאבקי הכוח של שוק ה־AI. כשהיא כבר נהנית מהכנסות עתק ממכירת מאיצים למרכזי נתונים, הצורך שלה להגדיל עוד את החשיפה ההונית לחברות כמו OpenAI ו־Anthropic קטן יחסית. אנבידיה דיווחה על הכנסות רבעוניות של 68.1 מיליארד דולר ועל הכנסות שנתיות של 215.9 מיליארד דולר לשנת הכספים 2026, נתון שממחיש עד כמה מנוע הצמיחה העיקרי שלה נשען על מכירת תשתיות, לאו דווקא על רווחי הון מהשקעות מיעוט.

בשורה התחתונה, ייתכן שהסבר ה"הנפקה סוגרת את החלון" הוא רק חלק מהתמונה. לא פחות סביר שאנבידיה מנסה לצאת בעדינות ממערך יחסים שהפך מורכב: גם ספקית שבבים קריטית, גם משקיעה, גם שותפה אסטרטגית, וגם מי שצריכה לעבוד בעת ובעונה אחת עם שחקניות שנמצאות בעימות הולך ומחריף זו עם זו.

הפוסט ג'נסן הואנג: אנבידיה צפויה לעצור השקעות נוספות ב־OpenAI וב־Anthropic הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של BestBrokers טוען כי OpenAI נמצאת בדרך להפוך לאחת מעסקי המנויים הגדולים בעולם: לפי חישובי צוות האנליזה של החברה, הכנסות ChatGPT ממנויים בתשלום עשויות לעמוד על כ־955 מיליון דולר בחודש – כ־11.46 מיליארד דולר בשנה – בהנחה שמספר המנויים המשלמים (35 מיליון) שדווח בתקשורת אכן נכון. (Reuters)

לצד התחזית להכנסות, הדוח מציב תמרור אזהרה סביב ההשפעה האנרגטית של שימוש המוני בבינה מלאכותית: לפי ההערכה, מענה על היקף פעילות של כ־2.5 מיליארד שאילתות ביום ידרוש כ־17.23 מיליארד קוט״ש בשנה (17.23 TWh). אם חשמל זה היה נרכש “על הנייר” לפי תעריפים אמריקניים ממוצעים, העלות השנתית הייתה מתקרבת לכ־2.4 מיליארד דולר – רק עבור החשמל הדרוש לשירות השאילתות. (Fast Company)

מאיפה מגיעים המספרים – ומהן נקודות החולשה

ב־BestBrokers מדגישים כי מדובר באמידה המבוססת על נתונים שנחשפו בפומבי, דיווחים בתקשורת והנחות “שמרניות” לגבי תמהיל תוכניות המנוי והתמחור. אחת הנקודות המרכזיות היא מספר המנויים המשלמים: רויטרס דיווחה (בהסתמך על The Information) כי נכון ליולי 2025 היו ל־OpenAI כ־35 מיליון משתמשים משלמים, וכי היעד הפנימי עשוי להגיע לכ־220 מיליון משלמים עד 2030. (Reuters)

גם היקף השימוש שמניע את חישוב החשמל נשען על דיווחים: TechCrunch ו־The Verge כתבו ביולי 2025, בהסתמך על מידע שנמסר ל־Axios, כי משתמשי ChatGPT שולחים כ־2.5 מיליארד “פרומפטים” ביום. (TechCrunch)

עם זאת, צריך להבחין בין “עלות חשמל תאורטית” לבין עלות תפעול כוללת בפועל. צריכת החשמל היא רק רכיב אחד בעלויות: תשתיות מחשוב, רכישת שרתים ומאיצים, קירור, שטחי דאטה־סנטר, קישוריות, כוח אדם, וכן עלויות מו״פ – אינם נכללים בחישוב החשמל עצמו. בנוסף, OpenAI אינה מפרסמת פירוט מלא של עלויות אנרגיה/תפעול לכל שאילתה, ולכן כל השוואה “דולר מול קוט״ש” תלויה מאוד במודל, בהנחות, ובשאלה איך מגדירים “שאילתה” (אורך, מודל, שימוש בכלים, יצירת תמונות, ועוד). (Fast Company)

2030: הכול תלוי ב־ARPU

הדוח מציג את שנת 2030 כנקודת מבחן: אם OpenAI אכן תגיע לכ־220 מיליון מנויים משלמים, ההכנסה השנתית ממנויים בלבד עשויה להגיע לעשרות מיליארדי דולרים – אך זה תלוי בהכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU). לפי תרחישים שמציגים מחברי הדוח:
ב־ARPU של 20 דולר לחודש – כ־52.8 מיליארד דולר בשנה; ב־25 דולר – כ־66 מיליארד; וב־30 דולר – כ־79 מיליארד (בקירוב “כ־80 מיליארד”). (Fast Company)

הטענה המרכזית של BestBrokers היא שמודל המנויים לבדו עשוי לכסות בקלות יחסית את רכיב החשמל המחושב – ולכן, בקנה מידה גדול, ChatGPT יכול להתנהג כלכלית כמו פלטפורמת מנויים גלובלית “בסדר גודל של נטפליקס/ספוטיפיי”, לפחות ברמת ההכנסות. כאן חשוב לזכור: ההשוואה להיקפי הכנסות של ענקיות צריכה אינה בהכרח השוואה לרווחיות, שכן עולם הבינה המלאכותית נושא עלויות הון ותפעול חריגות וגדלות במהירות. (Fast Company)

למה זה מעניין גם מעבר ל־OpenAI

מעבר לסקרנות על “מי מרוויח כמה”, המסמך משתלב בשיח הציבורי בתחילת 2026 סביב אנרגיה, קיימות ועלויות תשתית של בינה מלאכותית: ככל שהשימוש גדל, כך גם צריכת החשמל והלחץ על תשתיות מחשוב. במקביל, דוחות וניתוחים פיננסיים מזהירים שהאקוסיסטם כולו יצטרך להמיר השקעות עתק בהקמת דאטה־סנטרים להכנסות עצומות כדי להצדיק תשואות. (Tom's Hardware)

הפוסט דוח: הכנסות המנויים של OpenAI עשויות להגיע ל־11.46 מיליארד דולר בשנה – והתחזית ל־2030 מטפסת עד כ־80 מיליארד הופיע לראשונה ב-Chiportal.