חברת ההזנק Architect Labs חשפה מאיץ בינה מלאכותית בשם Redwood, שלטענתה תוכנן, אומת ותוכנת כמעט כולו בידי מערכת בינה מלאכותית בתוך פחות משבועיים. שני מהנדסי שבבים אנושיים הגדירו את המפרט והיעדים הארכיטקטוניים, ואילו המערכת יצרה את יתר רכיבי התכנון.

החברה טוענת כי המערכת יצרה מאפס את מודל הביצועים, קוד ה־RTL, סביבות אימות המבוססות על UVM, הוכחות פורמליות, קושחה, דרייברים וגרעיני חישוב מותאמים. לדבריה, לא נעשה שימוש בקניין רוחני קיים של מאיץ אחר ולא הייתה התערבות אנושית מתחת לרמת המפרט.

מדובר בטענה חריגה בענף שבו פיתוח מערכת על שבב מורכבת נמשך בדרך כלל שנים, מעסיק עשרות או מאות מהנדסים ועלול לעלות מאות מיליוני דולרים.

גרסה מצומצמת כבר פועלת על FPGA

Redwood מיועד להסקת מודלים בהשהיה נמוכה ובצריכת חשמל מוגבלת, בין היתר ברובוטים, ברחפנים ובמערכות בינה מלאכותית בקצה הרשת.

הארכיטקטורה מבוססת על מערך אריחים. כל אריח משלב ליבת בקרה מסוג RISC-V, מנועי מטריצות, יחידת עיבוד וקטורית וזיכרון מקומי בנפח 512 קילובייט. האריחים מחוברים ברשת פנימית שתוכננה להעברת נתונים בין מנועי החישוב בלי להעמיס על המעבד המארח.

גרסה מצומצמת בשם Redwood Nano הוטמעה על רכיב FPGA מסוג AMD Versal VPK180 ופועלת בתדר של 250 מגה־הרץ. בניסוי החברה היא הריצה את המודל Qwen3-0.6B בקצב ממוצע של 12.1 אסימונים בשנייה.

Architect Labs דיווחה כי כל אחד מבלוקי התכנון הגיע לכיסוי קוד ופונקציונליות של לפחות 95%, וכי המעבר הראשון מהדמיה לחומרת FPGA לא חשף תקלות. כל שינוי ארכיטקטוני נוצר מחדש, אומת והוטמע על ה־FPGA בתוך פחות מ־48 שעות.

ההשוואה לאנבידיה עדיין תיאורטית

Architect Labs מעריכה כי אם Redwood Nano ייוצר בתהליך המקביל ל־8 ננומטר של סמסונג, הוא יספק תפוקת פענוח גבוהה פי 1.75 מ־NVIDIA Jetson Orin Nano, בצריכת חשמל נמוכה פי 1.9. שילוב הנתונים אמור להניב שיפור של פי 3.4 בביצועים לוואט.

אלא שההשוואה מבוססת על הקרנה מתוצאות ה־FPGA אל שבב ASIC עתידי. Redwood עדיין לא עבר tape-out ולא יוצר במפעל שבבים. לפיכך, טרם נבדקו ביצועיו, צריכת החשמל שלו, תפוקת הייצור ואמינותו בסיליקון אמיתי.

החברה אומרת כי היא ממשיכה לפתח את התכנון עד לשלב GDSII ומתכוונת להעבירו לייצור ב־TSMC. היא לא מסרה מועד לביצוע ה־tape-out.

זהו הבדל מהותי: FPGA מאפשר לבדוק פונקציונליות ותוכנה, אך אינו מוכיח שהשבב המיוצר יעמוד בתחזיות התדר, ההספק והשטח.

ניסיון לשנות את תהליך התכנון כולו

כלי בינה מלאכותית כבר משמשים את חברות ה־EDA לשיפור הצבת רכיבים, ניתוב, אימות ואופטימיזציה של צריכת חשמל. Architect Labs מנסה ללכת צעד נוסף ולחבר את כל שלבי הפיתוח למערכת אחת, שבה המפרט הוא מקור האמת וממנו נוצרים במקביל החומרה והתוכנה.

המייסדים מכנים את החזון הזה „designless”: כשם שמודל ה־fabless אפשר לחברות לתכנן שבבים בלי להחזיק מפעל, אוטומציה של התכנון עשויה לאפשר לחברות תוכנה ולמפתחי יישומים ליצור מאיצים מותאמים בלי להקים צוות שבבים גדול.

Architect Labs נוסדה ב־2025 בידי אברהים חוסיין ואדיטיה סובדי. ביוני גייסה החברה 24 מיליון דולר בסבב Seed בהובלת Kindred Ventures, בהשתתפות משקיעים ובהם המדען הראשי של Google DeepMind, ג׳ף דין, ובכירים מ־OpenAI ומאנבידיה.

החברה אף הפעילה מודל Qwen על Redwood והשתמשה בו כדי לחפש שיפורים בתזמון ובגרעיני החישוב של הדור הבא. היא מציגה זאת כצעד ראשון לקראת תהליך שבו מודל AI מסייע לשפר את החומרה שעליה ירוצו דורות עתידיים של המודל.

עם זאת, המבחן החשוב יהיה ייצור השבב. רק לאחר tape-out, בדיקות סיליקון והשוואה עצמאית ניתן יהיה לקבוע אם קיצור זמן התכנון אכן מייצר מאיץ תחרותי ולא רק אב־טיפוס מרשים על FPGA.

סוף הכתבה

מקורות:

ההודעה והפרטים הטכניים של Architect Labs

המאמר הטכני על Redwood

בדיקת הטענות והסתייגויות מומחי תכנון שבבים – Business Insider

שדות התמונה:

מקור התמונה: Architect Labs, מתוך עמוד Redwood

כיתוב: תרשים ארכיטקטורת Redwood. החברה טוענת כי מערכת AI יצרה את תכנון החומרה, סביבת האימות והתוכנה בתוך פחות משבועיים. איור: Architect Labs

טקסט חלופי: תרשים ארכיטקטורה של מאיץ הבינה המלאכותית Redwood שפיתחה Architect Labs

שם הקובץ: architect-labs-redwood-ai-chip-architecture.jpg

הפוסט Architect Labs טוענת: מערכת AI תכננה מאיץ שבבים בתוך שבועיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במכון להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית יקיים ביום ראשון ושני הקרובים האקתון VLSI, הממוקד בתכנון שבבים ובפיתוח חומרה להאצת חישובים. את האירוע מוביל פרופ' פרדי גבאי, חבר סגל המכון. זו השנה השנייה שבה מתקיים ההאקתון, שנועד לחשוף סטודנטים באופן מעשי לאחד התחומים המבוקשים בתעשיית השבבים: תכנון משולב חומרה־תוכנה.

בהאקתון ישתתפו כ-60 סטודנטים, שיתחלקו ל-30 צוותים. המשתתפים הם סטודנטים משנים ג' וד' ותלמידי תואר שני. במהלך 24 שעות הם יקבלו סביבת עבודה מבוססת FPGA, הכוללת מעבד RISC-V פתוח, ויידרשו לזהות רכיבים קריטיים באלגוריתם נתון — למשל ברשת נוירונים או בחישוב קריפטוגרפי — ולהעביר אותם למימוש חומרתי כמאיץ ייעודי.

האתגר אינו מסתכם בהשגת תוצאה עובדת. הצוותים ייבחנו גם לפי זמן הריצה, יעילות צריכת ההספק, ניצול שטח ה-FPGA, רמת היצירתיות ואיכות הפתרון ההנדסי. בכך מדמה ההאקתון, בקנה מידה לימודי, את המתח הקיים בתכנון שבבים אמיתי: הרצון לשפר ביצועים, תוך עמידה באילוצי שטח, הספק ולוחות זמנים.

לקראת ההאקתון התקיימו כמה מפגשי הכנה, שבהם הסטודנטים הכירו את סביבת העבודה, כלי הפיתוח, עקרונות תכנון המאיצים ושלבי התכנון. ההאקתון מוכר גם כקורס אקדמי בהיקף של שתי נקודות זכות, משום שהוא משלב כמה תחומים הנלמדים בדרך כלל בנפרד: ארכיטקטורת מחשבים, תכנון ב-Verilog, וריפיקציה, סינתזה ותכנון פיזיקלי.

לצד ההיבט האקדמי, האירוע נועד גם לחזק את הקשר בין האוניברסיטה לתעשייה. חברות ובהן אנבידיה, גוגל, AWS, אינטל וטוגה משתתפות כנותנות חסות וכמנטוריות, ונציגיהן ילוו את הסטודנטים במהלך העבודה. עבור הסטודנטים זו הזדמנות להתנסות בפתרון בעיה הנדסית תחת לחץ זמן; עבור התעשייה זו דרך להיחשף לכישרונות צעירים בתחום שבו קיים מחסור מתמשך במהנדסים מנוסים.

לדברי גבאי, החשיבות המרכזית של ההאקתון היא בכך שהוא מחבר בין הידע התאורטי שנלמד בקורסים לבין חוויית תכנון מלאה, שבה הסטודנטים צריכים לקבל החלטות הנדסיות, לעבוד בצוות ולהתמודד עם מגבלות מערכת אמיתיות. נתוני ההאקתון הקודם מצביעים על השפעה חיובית: 80% מהסטודנטים דיווחו כי ההשתתפות הגבירה את העניין שלהם ב-VLSI, וכמעט 90% המליצו לחבריהם להשתתף באירועים דומים בעתיד. ממצאי הפעילות הקודמת אף הוצגו במאמר בכנס ISCAS, אחד הכנסים המרכזיים בתחום המעגלים והמערכות.

ההאקתון משקף מגמה רחבה יותר באקדמיה להנדסה: מעבר מהוראה המבוססת רק על הרצאות ותרגילים ללמידה מבוססת פרויקטים. בתחום תכנון השבבים, שבו ההפרדה בין תוכנה, חומרה ותכנון פיזיקלי הולכת ומיטשטשת, התנסות כזו עשויה להיות מרכיב חשוב בהכשרת הדור הבא של המהנדסים.

הפוסט האקתון VLSI באוניברסיטה העברית: הסטודנטים יתכננו מאיצי חישוב על FPGA הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים עומדת בפני שלב חדש במהפכת הבינה המלאכותית: מעבר מהענן וממרכזי הנתונים אל מכונות פיזיות, כלי רכב, מפעלי ייצור, רובוטים ומערכות אוטונומיות. כך אמר סאמיר וואסון, מנכ״ל MIPS העולמית, בהרצאה ששודרה בווידאו בכנס ChipEx2026.

לדבריו, במשך שנים שבבים היו בכל מוצר כמעט, אך רוב הציבור לא הבין עד כמה הם מרכזיים לחיי היום־יום, לכלכלה ולביטחון הלאומי. משבר שרשרת האספקה בתקופת הקורונה שינה את התמונה. מהפכת ה־AI האיצה עוד יותר את ההבנה כי גישה לטכנולוגיית שבבים, יכולת ייצור ושליטה בשרשרת האספקה הן כבר לא רק עניין עסקי. הן חלק מהתחרות על עצמאות טכנולוגית.

מהצ׳אטבוטים אל הרובוטים

וואסון תיאר את השלב הבא כמהלך מ־Chatbots to Robots. עד כה, עיקר תשומת הלב הופנתה למרכזי נתונים ולמאיצים גדולים שמריצים מודלים של בינה מלאכותית. אולם השלב הבא, לדבריו, יגיע כאשר אותה אינטליגנציה תעבור אל הקצה: לרכב, לרחוב, למפעל, לרובוטים, לטלפונים ולמערכות תעשייתיות.

המעבר הזה יחייב שינוי עמוק בעולם השבבים. במרכזי נתונים אפשר להפעיל מערכות גדולות, עתירות הספק ויקרות. במכונה פיזית התנאים שונים לחלוטין. יש מגבלות של הספק, חום, עלות, זמן תגובה ואמינות. לכן, לטענת וואסון, השוק יזדקק לפחות לשבבי מדף כלליים ויותר לשבבים שמותאמים לאלגוריתם, לעומס העבודה ולסביבת הפעולה.

הוא השווה את המהלך למה שכבר קרה במרכזי הנתונים. בעבר חברות רכשו בעיקר מעבדי מדף מספקים גדולים. עם עליית ה־AI, חברות ענק החלו לפתח חלק מהסיליקון בעצמן, משום שאלגוריתמים מותאמים דורשים חומרה מותאמת. לדבריו, תהליך דומה צפוי להתרחש כעת גם ברכב, ברובוטיקה ובתעשייה.

RISC-V כ״לינוקס של החומרה״

אחד המסרים המרכזיים בהרצאה היה המעבר לארכיטקטורות פתוחות, ובראשן RISC-V. וואסון תיאר זאת כ״לינוקסיזציה של החומרה״. כשם שלינוקס פתחה את עולם התוכנה למפתחים רבים יותר, כך RISC-V עשויה לפתוח את עולם החומרה לחברות רבות יותר.

RISC-V מבוססת על סט פקודות פתוח. המשמעות היא שחברות שונות יכולות להשתמש בשפה משותפת מול החומרה, אך עדיין לבנות מימושים ייחודיים ומוצרים מובחנים. לפי וואסון, הדבר יאפשר ליותר חברות לפתח שבבים מותאמים, במקום להסתמך רק על ספקים גדולים ועל קטלוג מצומצם של רכיבים קיימים.

לדבריו, RISC-V כבר אינו פרויקט אקדמי. הוא נמצא בשימוש מעשי במרכזי נתונים, במכשירים ובמערכות רכב. הוא אף ציין כי חלק ממערכות הבקרה של מאיצי Nvidia מבוססות על RISC-V, כדוגמה לכך שהתקן הפתוח כבר חדר לשימושים תעשייתיים משמעותיים.

לחוש, לחשוב, לפעול ולתקשר

וואסון חילק את עולם ה־Physical AI לארבע פעולות בסיסיות: לחוש, לחשוב, לפעול ולתקשר. כל מערכת אוטונומית צריכה לקלוט מידע מהסביבה, לעבד אותו, לקבל החלטה, להפעיל רכיבים פיזיים, ולתקשר עם מערכות אחרות או עם הענן.

ברכב אוטונומי, למשל, שלב החישה כולל מצלמות, מכ״ם ולידאר. שלב החשיבה כולל עיבוד AI וקבלת החלטות. שלב הפעולה כולל שליטה במנועים, בלמים או זרועות מכניות. שלב התקשורת מחבר את המערכת לענן ולמערכות חיצוניות. ככל שהמערכות הופכות חכמות יותר, כך עולה הצורך בשבבים שמסוגלים לבצע את כל הפעולות האלה בזמן אמת, בצריכת הספק נמוכה ובאמינות גבוהה.

להוריד את חסם הכניסה לשבבים מותאמים

וואסון הדגיש כי פיתוח שבבים מותאמים היה בעבר יקר מאוד ואיטי מאוד. לדבריו, פיתוח מיקרו־בקר מותאם יכול היה לעלות כ־50 מיליון דולר ולהימשך כמה שנים. המטרה של MIPS ו־GlobalFoundries היא להוריד את חסם הכניסה באמצעות תקנים פתוחים, פלטפורמות מוכנות, מודלים וירטואליים, שרשרת ייצור מוכחת ושילוב מוקדם בין חומרה לתוכנה.

לדבריו, היעד הוא לצמצם עלות טיפוסית מכ־50 מיליון דולר לכ־5 מיליון דולר, ולהפחית את משך הפיתוח מכארבע שנים לטווח של שישה עד שמונה חודשים. אחת הדרכים לכך היא פיתוח תוכנה עוד לפני שהשבב הפיזי מוכן, באמצעות פלטפורמות וירטואליות שמדמות את החומרה העתידית. כך אפשר להתחיל מוקדם יותר את עבודת התוכנה, שהיא לעיתים צוואר הבקבוק המרכזי במוצרי רכב ותעשייה.

וואסון ציין גם את חשיבות האקו־סיסטם. שבב אינו עומד לבדו. הוא זקוק למערכת הפעלה, כלי פיתוח, דיבאגר, תמיכה בתקני בטיחות, שרשרת ייצור ותוכנה משלימה. לדבריו, MIPS ו־GlobalFoundries פועלות לבנות סביבה כזו עבור שווקים ממוקדים כמו רכב, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות.

המסר המרכזי של ההרצאה היה כי AI בקצה אינו רק הרחבה של מהפכת הענן. זהו שלב חדש, שבו יתרון תחרותי ייקבע גם לפי היכולת לפתח סיליקון מותאם, בטוח, יעיל ופתוח יותר. אם העשור האחרון היה העשור של מרכזי הנתונים, העשור הבא עשוי להיות העשור של המכונות החכמות.

הפוסט מנכ״ל MIPS העולמית ב־ChipEx2026: הבינה המלאכותית יוצאת מהענן אל המכונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צביקה גולצמן, סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, הציג היום (שלישי) את תמונת המצב של תעשיית השבבים בישראל, לצד האתגרים והחסמים העומדים בפניה.

בכנס Ceva Technology Symposium 2025, שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה, ציין כי תעשיית השבבים המקומית כוללת כיום כ-200 חברות, מהן כ-25% רב-לאומיות, המעסיקות יחד כ-40 אלף עובדים – כ-10% מכלל עובדי ההיי-טק בישראל. 75% מהפעילות מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות.

גולצמן ציין כי מדובר בתעשייה דינמית ובעלת תרומה מהותית לייצוא הישראלי, אך כזו הפועלת "כמעט ללא מעורבות ממשלתית ביחס לעולם", תוך התמודדות עם תלות גבוהה בייצור מתקדם בחו"ל, מחסור במשקיעים מתמחים, ועלויות כניסה גבוהות במיוחד. לדבריו, "גם כאשר יש כוח אדם מיומן, הביקוש הגבוה יוצר תחרות פנימית קשה – ומגביר את הסיכון לדעיכה של ידע ליבה קריטי".

"אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה", אמר גולצמן. "אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד – וביצירת סביבה תומכת שתאפשר לצמוח מהיתרונות היחסיים שלנו".

גולצמן הדגיש כי לצד האתגרים, קיימים בישראל "איים של מצוינות" בתחומים מפציעים ובתחומי מו"פ שבהם חסמי הכניסה נמוכים יותר, וכי יש לנצל הזדמנות זו באמצעות תשתיות חדשות ותמיכה ייעודית. בין הצעדים המרכזיים שהציג: הקמת חממה טכנולוגית ייעודית לשבבים, שתתוקצב בכ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לסטארטאפים גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי.

בנוסף, גולצמן חשף כי רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה.

"תחום השבבים הוא מועמד טבעי לתמיכה מצד המדינה, משום שמדובר בפרויקטים ארוכי טווח הדורשים הון עתק ומשקיעים מעטים," אמר גולצמן. "לכן הוספנו אמת מידה חדשה – עדיפות לתחומים שבהם יש מיעוט משקיעים פרטיים".

עוד הוסיף כי רשות החדשנות פועלת לקידום שותפויות בינלאומיות, פיתוח הון אנושי והגברת החשיפה של התעשייה הישראלית למוסדות מחקר עולמיים, לצד תמיכה בטכנולוגיות מפציעות בתחומים כגון Power Electronics, Integrated Photonics ו-Advanced Packaging.

"אם תחום אינו כלכלי – הוא לא יחזיק לאורך זמן", סיכם גולצמן. "המטרה שלנו היא לבנות אקוסיסטם המחבר בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – כך שתעשיית השבבים הישראלית לא רק תשרוד, אלא תמשיך להוביל".

הפוסט בכיר ברשות החדשנות: “כדי לשמר יתרון – למקד, להקים חממות שבבים ולהשקיע בהון אנושי” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת NextSilicon הישראלית הכריזה (22 באוקטובר 2025) על הדור המסחרי של מאיץ ה-Dataflow שלה, Maverick-2, לצד חשיפת מעבד RISC-V עצמאי בשם “Arbel”. החברה גייסה עד כה כ-303 מיליון דולר ומכוונת בראש ובראשונה לשוק ה-HPC, שבו נדרשת דיוקיות FP64 וסקלביליות גבוהה. לפי הדיווחים, סנדיה (Sandia National Laboratories) הייתה שותפה לניסויי ההוכחה כבר משלב Maverick-1, וצפויה להיות בין הראשונות לשילוב מערכות Maverick-2 בייצור. (The Next Platform)

בהשקה מציבה NextSilicon את Maverick-2 כמתחרה ישירה לאנבידיה בשוק ה-HPC: לפי רויטרס, החברה “מנסה להתחרות במערכות של אנבידיה” ומכוונת במיוחד לחישובי דיוק גבוה (FP64) שבהם אנבידיה מיקדה פחות משאבים בשנים האחרונות – ואף טוענת לביצוע אותן משימות “מהר יותר, בפחות חשמל וללא שינויי קוד” לעומת שבבי אנבידיה, בעוד סנדיה בחנה את המערכת שלוש שנים. (Reuters) גם The Next Platform מתאר את Maverick-2 כמי ש“מכוון ל-CPUs ול-GPUs” – דהיינו לשדה שבו אנבידיה שולטת, וה-Register מדגיש “חלל” שנוצר ב-HPC שאותו NextSilicon מבקשת למלא. (nextplatform.com)

מה מיוחד בארכיטקטורת ה-Dataflow של Maverick-2?

ליבת הגישה, המכונה ICA – Intelligent Compute Architecture – ממפה בזמן אמת את “החלקים החמים” בקוד אל בלוקים של יחידות חישוב (ALUs) וממזערת תנועה מיותרת של נתונים. התוצאה: רוב הסיליקון מוקדש ל״חישוב״ ולא ל״ניהול״, בניגוד למעבדים כלליים או ל-GPU קלאסי. לטענת החברה, המשמעות היא האצה משמעותית לקוד קיים – C/C++/Fortran ואף קוד שמקורו בסביבות CUDA – ללא צורך בפורטינג ידני. (nextsilicon.com)

ביצועים ויעילות: הטענות והסייגים

במסמכי ההשקה נכתב כי Maverick-2 מספק שיפורי ביצועים משמעותיים לעומת “GPU מובילים”, עד פי-10 בפלחי עבודה מסוימים, ובצריכת חשמל הנמוכה במחצית ואף יותר (עד כ-60% פחות). יש גם טענות ליתרון ניכר בביצועי זיכרון (HBM3E) במבחני זרימה אקראית וב-STREAM. עם זאת, מדובר בנתוני יצרן, וחסרים עדיין סטים רחבים של תוצאות אפליקטיביות ציבוריות מול דורות Blackwell/Hopper. (Business Wire)

שילוב עם CPU מארח ועם “Arbel”

בנוסף למאיץ, NextSilicon חשפה שבב CPU ניסיוני בשם Arbel המבוסס על RISC-V, שמטרתו לצמד “סופר-שיפ” מארח-מאיץ במתכונת הדומה ל-CPU+GPU – אך בבעלות IP עצמאית. בשלב זה Arbel מוגדר “test chip”, ללא לו״ז שוק מלא, בעוד Maverick-2 כבר בשלבי ייצור והטמעות. (The Next Platform)

לקוחות ראשונים, שותפים ותעשייה

סנדיה בחנה את הדורות המוקדמים במשך שלוש שנים ומדווחת על פוטנציאל לשדרוג ביצועים ללא שינויי קוד עמוקים – היבט בעל חשיבות אמיתית למרכזי-על ולמעבדות ביטחוניות. שילוב טכני ולוגיסטי יתבצע יחד עם Penguin Solutions. מעבר לכך, דיווחים בתעשייה מצביעים על עניין גובר מצד אתרי HPC/ענן בפתרונות שאינם GPU טהור, במיוחד בעומסים עתירי FP64. (Reuters)

הפוסט NextSilicon משיקה את Maverick-2: מנוע Dataflow ל-HPC ומציגה גם מעבד RISC-V בשם Arbel הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"משימתה של MIPS להניע בינה מלאכותית לפעולה עם RISC-V ממשיכה לצבור תאוצה ככל שמתעורר הצורך במחשוב פתוח ומודולרי בשילוב עם פלטפורמות ממוקדות עומס עבודה בקצה", אמר סמיר וואסון, מנכ"ל MIPS.  "המומחיות העמוקה של משה בבניית פלטפורמות סביב יישומים מרכזיים, החל מדרישות התוכנה והמערכת הכלכלית ועד לחומרה, תהיה מכפיל כוח לצמיחתה של MIPS עם קוו מוצרי Atlas".

האתגרים של פריסת בינה מלאכותית משובצת בקצה דורשים טכנולוגיית מחשוב בזמן אמת מונעת אירועים.   קוו מוצרי Atlas המיועד למעבדים מבוססי RISC-V נועד להתמודד עם האתגרים החדשים ולאפשר להפעיל את פלטפורמות הדור הבא הכוללות בינה מלאכותית פיזית. ל-MIPS מורשת עמוקה במחשוב ממוקד עומסי עבודה, כולל אימוץ בדורות מרובים של שבבי מערכות סיוע מתקדמות לנהיגה. קוו מוצרי Atlas ממנף את האופי הפתוח והמודולרי של RISC-V כדי לשפר את המיקרו-ארכיטקטורות של המעבדים ותכנוני השבבים עם התמקדות ספציפית ליישום, אפשרויות בטיחות פונקציונליות ויכולות ריבוי הליכים כדי לספק ביצועים יעילים עם השהייה נמוכה.

"הגיע הזמן לפתח פלטפורמות משובצות מחשוב חדשות באמצעות טכנולוגיה פתוחה ומודולרית כדי להאיץ את הצמיחה של בינה מלאכותית בשווקים חדשים", אמר משה הלל, מנהל פיתוח עסקי בישראל. "אני מצפה להמשיך את עבודתי בפיתוח יישומים מורכבים בשווקים מרובים ולהניע את הצמיחה של MIPS ע"י אימוץ ה-IP של מעבדי MIPS RISC-V. אני מאמין כי צרכי המחשוב בזמן אמת הקיימים כיום יענו היטב על ידי קוו מוצרי Atlas  של  MIPS".

משה מצטרף ל-MIPS לאחר ששימש כמנכ"ל הפעילות העסקית של  Texas Instruments בישראל והוביל את הסניף הישראלי להישגים מרשימים . במהלך 22 שנות עבודתו ב – TI שימש  בתפקידים שונים, הוביל פעילויות מסחריות רבות וסייע לחברות ישראליות רבות בפיתוח יישומים מורכבים. משה הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ותואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב.

הפוסט משה הלל מצטרף לחברת MIPS כמנהל פיתוח עסקי לשוק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים GlobalFoundries הכריזה ב־8 ביולי 2025 על הסכם לרכישת MIPS Technologies – שם ותיק בתעשיית המעבדים, שבעשורים האחרונים עבר גלגולים תכופים, כולל בבעלותן של Imagination, Wave Computing ואחרות. העסקה מסמלת חיזוק אסטרטגי של GF בזירת ליבות RISC-V הפתוחות והמערכות החכמות בזמן אמת. סכום הרכישה לא פורסם, ככל הנראה שהיא נמצאת מתחת לסף הדיווח של גלובל פאונדריז.

מנכ"ל MIPS, סמיר וואסון, מסר כי "זהו מהלך המאמת את חזון המוצר שלנו ומאיץ את המשימה שלנו לפיתוח הפלטפורמות החישוביות של הדור הבא. עם תמיכתה של GlobalFoundries נוכל להרחיב את מפת הדרכים של Atlas, להאיץ פיתוחים ולהעמיק את השותפויות האקוסיסטמיות."

MIPS תפעל כחברה נפרדת ותמשיך לשרת את לקוחותיה על פני טווח רחב של טכנולוגיות ייצור, שותפויות פאב וסטנדרטים פתוחים. וואסון הדגיש כי "RISC-V הוא הרבה יותר מאוסף פקודות – הוא פילוסופיה של פתיחות, מודולריות ושיתוף פעולה."

בעבר הייתה MIPS מזוהה עם מעבדים מבוססי הארכיטקטורה המקורית שלה (MIPS ISA), אך בשנים האחרונות שינתה את מיקודה לליבות RISC-V פתוחות – גישה ההולכת ומתרחבת כתשתית למערכות משובצות, מכשור רפואי, שבבי בינה מלאכותית ומחשוב בקצה הרשת.

GlobalFoundries, שנולדה מפיצול חטיבת הייצור של AMD, הפכה בשנים האחרונות לאחת היצרניות החשובות של שבבים שאינם בקדמת הסיליקון (non-leading edge). שילוב MIPS יאפשר לה להרחיב את סל המוצרים אל תוך שכבות תכנון המעבד ולא רק שכבת הייצור.

המיזוג עשוי להשפיע באופן משמעותי על השוק – במיוחד לאור העובדה ש־MIPS נחשבת לבעלת ניסיון של מעל ארבעה עשורים בפיתוח מעבדי RISC, והיא חלק מהגל הראשון של מהפכת המחשוב הקומפקטי. ייתכן שהמהלך גם ימצב מחדש את MIPS כאלטרנטיבה מערבית לשבבים המגיעים מהמזרח, במיוחד בתחומים כמו תעשיות בטחוניות, IoT, מחשוב תעשייתי ועוד.

"אנו בונים פלטפורמות שמעניקות ללקוחות את החופש לשבור את מגבלות העבר", סיכם וואסון.

העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, וצפויה להיסגר בחודשים הקרובים.

הפוסט GlobalFoundries רוכשת את MIPS: מהפך בתעשיית שבבי ה־RISC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת סין נחשבת לצרכנית מהגדולות בעולם של מעבדים וטכנולוגיות מחשוב, ועל כן מהלכיה בתחום עשויים להשפיע באופן משמעותי על השוק העולמי. לאחרונה דווח כי קבוצת גופים ממשלתיים בסין, ביניהם מנהלת המרחב הקיברנטי (CAC), המשרד לתעשייה וטכנולוגיית מידע, המשרד למדע וטכנולוגיה ורשות הקניין הרוחני הלאומית, גיבשו טיוטת מדיניות חדשה שתעודד שימוש נרחב במעבדי RISC-V. טיוטה זו, שצפויה להתפרסם כבר בזמן הקרוב, מסמנת מפנה רשמי ראשון במדיניות הסינית בכל הנוגע לקידום טכנולוגיות מעבדים בקוד פתוח.

RISC-V, בניגוד לארכיטקטורות קנייניות כ-Arm ו-x86, הוא מערך פקודות בקוד פתוח (Open Source Instruction Set Architecture). משמעות הדבר היא שאין צורך בתשלום דמי רישוי בעבור השימוש בו, והוא אינו נשלט בלעדית בידי חברות מערביות כדוגמת אינטל, AMD או Arm Holdings. בסין רואים בארכיטקטורה זו הזדמנות אסטרטגית לבסס עצמאות טכנולוגית, בייחוד על רקע המתיחות הגוברת עם ארצות הברית. סין מקווה שבעזרת גישה זו תוכל להקטין את התלות שלה בטכנולוגיות זרות ולפתח מעבדים מקומיים שיספקו ביצועים משופרים במחיר נגיש יותר.

ואכן, חברות סיניות גדולות כבר משקיעות ב-RISC-V. בין הבולטות בהן ניתן לציין את XuanTie של עליבאבא ואת Nuclei System Technology, המפתחות מעבדים מסחריים על בסיס ארכיטקטורת RISC-V. כמו כן, חברות כמו Tenstorrent (מחוץ לסין) כבר עוסקות בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית המבוססים על RISC-V, ומשמשות דוגמה לפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה זו גם בעולמות ה-AI עתירי הביצועים. בעוד שבשלב ראשון המעבדים האלה לא יצליחו להתחרות בהישגי ביצועים של ענקיות כמו Nvidia, הם עשויים להיות זולים משמעותית ולשאת תווית "מיוצר בסין" – יתרון חשוב שהממשלה הסינית שואפת לקדם.

עם זאת, אחד האתגרים המשמעותיים ביישום מעבדי RISC-V בקנה מידה רחב הוא הצורך בהקמת אקו-סיסטם עשיר של תוכנה ויישומים. מעבדי Arm ו-x86 נהנים מתמיכה ארוכת שנים במגוון עצום של מערכות הפעלה ותוכנות, ומימוש יכולות מקבילות בארכיטקטורה חדשה דורש מאמץ פיתוחי רב. במיוחד בעולם ה-AI, שבו מערכות כמו CUDA של Nvidia הוקמו והשקיעו מאמץ ממושך כדי לייצר סט תשתיות וכלים עשיר – יהיה צורך בפיתוח ממוקד של ספריות ותוכנות כדי שעיבוד RISC-V יהפוך לאטרקטיבי באותה מידה.

בעקבות הדיווחים הראשונים על המדיניות הממשלתית החדשה, כמה חברות שבבים סיניות רשמו עליות חדות בערכי המניות שלהן. VeriSilicon, ASR Microelectronics, Shanghai Anlogic Infotech ו-3Peak דיווחו על זינוקים של 8.6% עד 15.4% במסחר, כש-VeriSilicon אף הגיעה לתקרת העלייה היומית של 10%. במקביל, בארצות הברית יש המחזיקים בעמדה שלפיה הרחבת הפעילות סביב RISC-V תעניק לסין יתרון ותספק לה עצמאות טכנולוגית, ולכן מתגברים קולות הקוראים לממשל האמריקאי להטיל מגבלות חדשות.

בשורה התחתונה, המדיניות החדשה בסין המקדמת את RISC-V מסמלת מהלך שיכול להמריץ חדשנות ולחזק את המסלול לעצמאות טכנולוגית סינית, אך גם להעצים את המתח בין סין לארצות הברית. ככל שהמהלך יתפתח, השפעותיו יורגשו הן בהיבט התחרות בשוק המעבדים והן בשוק הבינה המלאכותית הגלובלי.

הפוסט סין עוזבת את טכנולוגית X86 ועוברת לטכנולוגית מעבדי RISC-V הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית המעבדים Arm, מתכננת כידוע הנפקה ראשונית (IPO) בנאסד"ק, אך נתקלת בקשיים משמעותיים. החברה מוערכת יתר על המידה והצמיחה צפויה להיות איטית, על פי אנליסטים. סופטבנק, הבעלים של Arm, רצתה למכור אותה לאנווידיה תמורת 40 מיליארד דולר אך העסקה בוטלה בגלל חששות רגולטוריים. עתה סופטבנק מנסה למכור 10% ממניות Arm בהנפקה, בשווי עד 70 מיליארד דולר. סופטבנק זקוקה נואשות לכסף לאחר השקעות כושלות בחברות אחרות.

הצמיחה ב-Arm צפויה להיות איטית בגלל ירידה במכירות סמארטפונים ובעיות בסין, שם Arm סין התנתקה מהחברה האם לפני שנים ספורות. סין מהווה כ-25% מהמכירות של Arm. יש חשש שלאחר ההנפקה החברה תשים רווחים לפני השקעות במחקר ופיתוח, מה שיפגע בה לטווח ארוך.

לדברי האנליסטים ארכיטקטורת RISC-V מהווה איום משמעותי על Arm, שכן היא ארכיטקטורת מעבד פתוחה וללא תמלוגים. חברות רבות כבר עוברות ל-RISC-V במקום Arm. גם אם הן רוכשות מניות בהנפקה, לחברות כמו אפל, אמזון וסמסונג יש כבר הסכמים טובים עם Arm, כך שהתועלת להן מהשקעה לא ברורה.

אנליסט אחד טוען ש-Arm יכולה להצליח בהנפקה בשווי מופחת. RISC-V תגדיל את נתח השוק שלה בתחום המכשירים הקטנים, אבל ל-Arm יש הזדמנויות צמיחה בתחומי המחשבים החזקים (HPC) ומרכזי הנתונים.

הפוסט הנפקת ARM נתקלת בקשיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסורציום של חברות שבבים מובילות, ובהן קוואלקום, NXP, נורדיק סמיקונדוקטורס, רוברט בוש ואינפיניאון טכנולוגיות, הקימו חברה חדשה כדי לקדם טכנולוגיית מיקרו-שבבים קוד פתוח. החברה, שטרם נקבע לה שם, שואפת לקדם אימוץ גלובלי של RISC-V, סט ארכיטקטורת הוראות קוד פתוח. המיקוד הראשוני יהיה על יישומים לתעשיית הרכב, אבל היוזמה מתכננת להרחיב לתחומי הנייד ואינטרנט של דברים.

RISC-V, הוא סט ארכיטקטורת הוראות חופשי ופתוח שמאפשר לחברות לפתח חומרה מותאמת אישית. המטרה של RISC-V היא לעודד חדשנות על ידי אפשור פיתוח חומרה מתקדמת המבוססת על סט הוראות קוד פתוח. צפוי שאימוץ רחב יותר של RISC-‏V יוביל לעלייה במגוון בתעשיית האלקטרוניקה, יוריד חסמי כניסה לחברות קטנות ויעודד קנה מידה לשחקנים מבוססים.

החברה החדשה תעבוד על תקינה והאצת פיתוח טכנולוגיות RISC-V. היא שואפת להפוך למקור מפתח לאפשור תאימות בין מוצרים, לספק ארכיטקטורות ייחוס ולהציב תקנים מקובלים. על ידי קידום RISC-V, החברה שואפת להרחיב את האקו-מערכת של RISC-V ולשנות את התעשייה באמצעות חדשנות מוגברת.

RISC-V מהווה תחרות פוטנציאלית  ל-ARM. בעוד שהטכנולוגיה של Arm היא קניינית ודורשת תמלוגים, ל-RISC-V יש פוטנציאל להוריד משמעותית את חסמי הכניסה לשחקנים טכנולוגיים קטנים יותר.

הפוסט קונסורציום של חברות שבבים מובילות הקים חברה שתקדם את תקן לפיתוח טכנולוגיית RISC-V הופיע לראשונה ב-Chiportal.