מנכ"ל NVIDIA, ג'נסן הואנג, אמר כי הוא מצפה שהחברה תמכור בשנת 2027 פי שניים שבבים מאשר בשנת 2026. הדברים נאמרו במהלך אירוע בסקוטלנד, על רקע המשך הגידול בהשקעות העולמיות בתשתיות בינה מלאכותית.

"אני מצפה ש־NVIDIA תמכור בשנה הבאה פי שניים שבבים מכפי שאנחנו מוכרים השנה", אמר הואנג. לדבריו, הסיבה היא שהבינה המלאכותית כבר נתפסת במדינות ובתעשיות רבות כתשתית כלכלית ולא רק כטכנולוגיה ניסיונית.

התחזית בולטת משום ש־NVIDIA אינה מפרסמת בדרך כלל נתון כולל של מספר השבבים שהיא מוכרת. לכן גם קשה לתרגם את דבריו ישירות למספר יחידות או להכנסות.

לא מדובר רק ב־GPU

הפרשנות הראשונית עשויה להיות ש־NVIDIA מתכוונת להכפיל את מספר מאיצי ה־GPU למרכזי נתונים, אך סל המוצרים של החברה רחב בהרבה.

לצד מאיצי Blackwell ו־Rubin, NVIDIA מוכרת גם CPUs, שבבי מתגים לרשתות, רכיבי InfiniBand ו־Ethernet, שבבים לתקשורת אופטית, מערכות Jetson לרובוטיקה ולמערכות משובצות, שבבים למחשבים ניידים ורכיבים לתעשיית הרכב. החברה מספקת גם שבב עבור Nintendo Switch 2.

בנוסף, ארכיטקטורות rack-scale כמו NVL72 משלבות מספר רב של רכיבים בכל מערכת. לכן גידול במספר המערכות שנמכרות מגדיל במקביל את מספר ה־GPU, CPU ושבבי התקשורת שנכללים בכל התקנה.

בשנה שעברה אמר הואנג כי NVIDIA שלחה כשישה מיליון GPUs ממשפחת Blackwell בתוך ארבעה רבעונים. המעבר לדור Rubin והתרחבות המכירות של מערכות שלמות עשויים להגדיל משמעותית את מספר השבבים שמסופקים לכל לקוח.

הכפלת יחידות לא בהכרח פירושה הכפלת הכנסות

חשוב להבחין בין מספר שבבים לבין הכנסות. החברה עשויה למכור מספר גדול יותר של רכיבים במחירים שונים, כך שהכפלת מספר היחידות אינה שקולה להכפלת ההכנסה.

NVIDIA עצמה צופה קצב צמיחה גבוה מאוד גם בהכנסות בשנה הפיסקלית הבאה, אך מבנה המוצרים משתנה. לצד מאיצי קצה יקרים מאוד, החברה מרחיבה את נוכחותה ברשתות, CPUs ומערכות inference, שחלקם עשויים להיות זולים יותר ליחידה.

במקביל, הביקוש עובר בהדרגה משלב שבו עיקר ההשקעה הופנה לאימון מודלים גדולים לשלב שבו inference בקנה מידה עצום הופך לצרכן מרכזי של חומרה. אם מיליארדי משתמשים ושירותים יריצו מודלי AI באופן רציף, מספר המאיצים והרכיבים הדרוש להפעלתם עשוי להיות גדול אף יותר מהכמות הדרושה לאימון.

עדיין קיימים צווארי בקבוק

התחזית האגרסיבית של הואנג מגיעה בזמן שהתעשייה מתמודדת עם מגבלות באספקת זיכרון HBM, אריזה מתקדמת, רכיבי אופטיקה, חשמל ומרכזי נתונים. גם אם הביקוש קיים, הכפלת מספר השבבים דורשת הרחבת קיבולת לאורך כל שרשרת האספקה.

TSMC, יצרניות הזיכרון וספקיות ציוד האריזה והקישוריות משקיעות סכומים גדולים כדי להגדיל קיבולת. במקביל NVIDIA מקדמת מעבר למערכות rack-scale שבהן היא מספקת חלק הולך וגדל מהמערכת — ולא רק את המאיץ המרכזי.

דבריו של הואנג הם תחזית של מנהל החברה ולא יעד משלוחים מפורט, אך הם מצביעים על כך ש־NVIDIA אינה צופה התמתנות קרובה בביקוש. להפך: החברה מתכננת סביב תרחיש שבו מספר השבבים הנדרש לתשתיות AI ממשיך לגדול בקצב חריג גם ב־2027.

הפוסט ג'נסן הואנג: NVIDIA צפויה למכור ב־2027 פי שניים שבבים מאשר ב־2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יפן מקדמת הקמה של תשתית מחשוב לאומית רחבת היקף לפיתוח בינה מלאכותית פיזית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות. חברת Noetra היפנית תקים בשיתוף אנבידיה מרכז מחשוב הכולל 27,500 מאיצים גרפיים מדור Rubin ו־13,750 מעבדי Vera, בהספק כולל של 140 מגוואט.

התשתית תספק את כוח המחשוב למיזם FRONTia של משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן, METI. המיזם נועד לפתח ביפן מודלי יסוד רב־אופניים שיוכלו לעבד במקביל טקסט, תמונות, וידאו, קול ונתוני חיישנים, ולשמש מערכות הפועלות בעולם הפיזי.

לפי Noetra, הקמת מרכז המחשוב תחל באפריל 2027 והוא צפוי להתחיל לפעול ביוני 2028. החברות לא מסרו את היקף ההשקעה או את התמורה שתשולם לאנבידיה. (Honda Global)

מערכות Vera Rubin ורשת Spectrum-X

מרכז המחשוב יתבסס על ארונות Vera Rubin NVL72 ועל פלטפורמת התכנון DSX של אנבידיה. המערכות יחוברו באמצעות רשת Spectrum-X Ethernet ויכללו גם מעבדי תקשורת BlueField. התשתית מיועדת לאימון מודלים גדולים במיוחד וליישומים הדורשים שילוב של עיבוד שפה, תמונה, וידאו ומידע מחיישנים. (NVIDIA Newsroom)

אנבידיה ו־Noetra מתארות את המיזם כתשתית הלאומית הראשונה בעולם המוקדשת לבינה מלאכותית פיזית. זהו תיאורן של החברות, ולא הגדרה שנקבעה בידי גוף בינלאומי בלתי תלוי.

בינה מלאכותית פיזית היא שם כולל למערכות AI שאינן מסתפקות ביצירת טקסט או תמונות, אלא קולטות מידע מהסביבה, מסיקות ממנו מסקנות ומפעילות מכונות בעולם הממשי. היישומים כוללים רובוטים תעשייתיים, כלי רכב אוטונומיים, מערכות לוגיסטיקה, ציוד רפואי, רחפנים ותאומים דיגיטליים של מפעלים ותשתיות.

המערכת תשמש לפיתוח מודלים פתוחים יחסית לשימוש התעשייה היפנית. Noetra מתכננת להעמיד את המשקלים שאומנו מראש לרשות מפתחי מודלים וחברות ביפן, לצד כלי תוכנה ומודלים של אנבידיה ובהם Cosmos,‏ Isaac GR00T,‏ Nemotron ו־NeMo. (NVIDIA Newsroom)

44 חברות וארגונים משתתפים

Noetra הוקמה סביב ארבע חברות ליבה: סוני, סופטבנק, NEC והונדה. בסך הכול השקיעו בה 44 חברות וארגונים, בהם יצרניות רובוטים, חברות אלקטרוניקה, יצרניות רכב, בנקים וחברות תעשייה. ברשימת המשתתפות נמצאות בין היתר פאנוק, יסקאווה, היטאצ'י, פוג'יטסו, טוקיו אלקטרון, מיצובישי אלקטריק, טושיבה, שארפ ו־Murata. (Honda Global)

צוות המחקר והפיתוח יכלול מהנדסים מהחברות השותפות, מהמכון הלאומי היפני למדע וטכנולוגיה תעשייתיים, AIST, ומחברת Preferred Networks. בשלב הראשון תתחיל Noetra לפתח את המודל באמצעות תשתיות מחשוב קיימות של ספקים יפניים, עוד לפני שמרכז Rubin החדש ייכנס לפעולה. (Honda Global)

משרד הכלכלה היפני בחר ב־Noetra וב־AIST להוביל את תוכנית פיתוח מודל היסוד המקומי לשנים 2026–2030. הממשלה מציגה את היכולת להשתמש בנתוני מפעלים ובמידע תעשייתי מבלי להעבירם לפלטפורמות זרות כאחד הנימוקים המרכזיים להקמת התשתית. (meti.go.jp)

יפן מבקשת למנף את יתרונה בתעשייה וברובוטיקה

יפן איבדה במהלך העשורים האחרונים חלק ניכר ממעמדה בייצור שבבים, אך היא עדיין מחזיקה בתעשיות חזקות של ציוד לייצור מוליכים למחצה, חומרים, מכונות, רכב ורובוטיקה. הממשלה מבקשת להשתמש במידע הנאסף במפעלים ובמערכות תעשייתיות כדי לפתח מודלים המותאמים לייצור ולמערכות אוטונומיות.

אסטרטגיית הרובוטיקה היפנית מציבה יעד להחדיר כעשרה מיליון רובוטים עד 2040 ולהגיע ליותר מ־30% משוק רובוטיקת ה־AI העולמי. הממשלה רואה ברובוטיקה דרך להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה, המחסור בכוח אדם, אסונות טבע ומשימות מסוכנות כגון פירוק מתקנים גרעיניים. (meti.go.jp)

במקביל להודעת התשתית הכריזה אנבידיה על שיתופי פעולה עם חברות רובוטיקה יפניות, ובהן פאנוק ו־Yaskawa Electric. שיתופי הפעולה יתמקדו בפיתוח רובוטים שניתן להתאים למשימות משתנות באמצעות מודלים של בינה מלאכותית ולא רק באמצעות תכנות קבוע מראש. (Reuters)

מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר כי יפן המציאה את הייצור המודרני וכעת היא מקימה את מפעלי ה־AI שיניעו את המהפכה התעשייתית הבאה. מבחינת אנבידיה, המיזם הוא גם עסקה משמעותית לדור Rubin שטרם נכנס לפריסה רחבה, וגם חלק מהתרחבות שוק ה־AI הריבוני – תשתיות מחשוב שמדינות מבקשות להחזיק בתחומן ולשלוט בנתונים ובמודלים הפועלים עליהן. (NVIDIA Newsroom)

הפוסט יפן תקים תשתית AI לאומית עם 27,500 מאיצי Rubin של אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.