ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה צוטט לאחרונה כשאמר "אנחנו קרובים להיות מסוגלים ליישם מחשבים קוונטיים בבעיות מעניינות בשנים הקרובות, אך מחשבים קוונטיים שימושיים מאוד עדיין רחוקים לפחות 15-20 שנה". הוא הדגיש כי למרות הפוטנציאל העצום של קוונטום, טכנולוגיות הסמיקונדקטור ימשיכו להיות מרכזיות בטווח הקצר והבינוני. גם ליסה סו, מנכ"לית ענקית השבבים AMD התבטאה בענין ואמרה: "הבינה המלאכותית דורשת כוח חישוב עצום, ואנחנו מספקים אותו כיום עם שבבים מתקדמים. קוונטום מעניין, אבל זה לא מה שמניע את העולם כרגע.” ליפ בו טאן, משקיע הון סיכון ותיק וכיום מנכ"ל אינטל הוסיף: "מחשוב קוונטי הוא החזית הבאה של מחשוב עתיר ביצועים, אך עלינו להיות סבלניים. בעוד שהפוטנציאל לגילוי תרופות וקריפטוגרפיה הוא עצום, האתגר האמיתי כיום אינו רק הפיזיקה – אלא כל המערכת האקולוגית סביבה".

במאמר זה נבחן את ההבדלים המהותיים בין שתי הטכנולוגיות, את מגבלותיהן, ואת ההסתברות שזו או אחרת תוביל את עיבוד המידע בעשור הקרוב.

סמיקונדקטור: התקדמות ארכיטקטונית וייצורית

מיזעור מתחת ל־2 ננומטר הוא אחד האתגרים המרכזיים כיום כאשר חברות כמו TSMC, אינטל וסמסונג כבר מתכננות ייצור המוני בטכנולוגיות 2 ננומטר ואף מעבר לכך, תוך התמודדות עם ניהול זרמי דליפה ושימוש בחומרים חדשים כגון Nanosheets ו־Gate-All-  Around.  . במקביל מתרחשת אינטגרציה תלת־ממדית (3D IC) שבה המעבר ל־ Chiplets   ו־ Heterogeneous Integrationמאפשר חיבור פונקציות שונות כגון GPU, NPU, CPU וזיכרון במארז אחד, מה שמהווה פתרון לבעיות Scaling ומספק Bandwidth גבוה בין רכיבים.

הדור הבא של השבבים מתמקד במאיצים ייעודיים בשיטת domain-specific architectures הכוללים AI accelerators כגון TPU ו-NPU, מעבדי HPC GPUs עם אלפי ליבות מקבילות וכן רכיבי ASICs ייעודיים לתקשורת, אבטחה ו־Edge Computing.

לצד אתגרי ייצור משמעותיים הדורשים טכנולוגית  EUVמתקדמת, פיתוח חומרים חדשים ועמידה ביעדי  אמינות גבוהים הדורשים השקעות הוניות עצומות, תעשיית השבבים בשלה ומוכנה להתמודד עם האתגרים שבדרך.

מחשוב קוונטי: פוטנציאל מול מגבלות

ארכיטקטורות קיוביטים המבוססות על Trapped Ions, Superconducting Circuits או Photonic Qubits  מציעות יתרונות שונים אך כולן מתמודדות עם Decoherence וזמן חיים קצר, כאשר במקביל, תיקון שגיאות קוונטי נותר החסם המרכזי בשל Overhead עצום של Error Correction  כך שכדי להגיע ל־ Fault-Tolerant Quantum Computing נדרשים מיליוני קיוביטים פיזיים עבור אלפי קיוביטים לוגיים.

למרות זאת מחשוב קוונטי צפוי להצטיין בתחומי יישום ייחודיים כמו סימולציות מולקולריות (לפיתוח תרופות וחומרים), אופטימיזציה מורכבת (לחישובי לוגיסטיקה ופיננסים) וקריפטוגרפיה (לפירוק (RSA . למרבה הצער יש כיום למחשוב הקוונטי מגבלות כלכליות משמעותיות שכן מערכות המחשוב הללו דורשות קירור קריוגני, תשתיות יקרות מאד וידע מחקרי רב והן עדיין אינן מתאימות לעיבוד מידע כללי או לשימוש רחב.

מי ינצח בעשור הקרוב?

הערכת מצב ריאלית מצביעה על כך שתעשיית הסמיקונדקטור תמשיך להוביל את עיבוד המידע בעשור הקרוב (2036- 2026). השבבים הקלאסיים ימשיכו לספק את עמוד השדרה של מערכות המחשוב השונות. מחשוב קוונטי יישאר כלי ייחודי לבעיות ספציפיות, עם חדירה מוגבלת.

טכנולוגיות ייצור מתקדמות, אינטגרציה תלת־מימדית, ומאיצים ייעודיים יאפשרו עיבוד בקנה מידה עצום, מהיר ויעיל. לעומתן, מחשוב קוונטי יתקדם, אך יישאר בעיקר כלי מחקרי וניסיוני. העתיד הרחוק יותר עשוי להיות שונה, אך בעשור הבא, אין ספק שהסמיקונדקטור הוא המנוע המרכזי של עיבוד המידע הגלובלי.

הפוסט מי ינצח בעשור הקרוב: סמיקונדקטור או מחשוב קוונטי ? הופיע לראשונה ב-Chiportal.