מארוול הודיעה על הרחבת פורטפוליו הקישוריות שלה למרכזי נתונים, עם דגש על רכיבים המיועדים לדור הבא של תשתיות בינה מלאכותית. ההכרזה כוללת פתרונות אופטיים בקצב של 1.6T, רכיבי Gearbox, יכולות אבטחה משולבות וכלי טלמטריה לניטור רשתות. החברה מציגה את המוצרים והדגמות נוספות בתערוכת OFC 2026 המתקיימת בלוס אנג'לס.

הרקע למהלך הוא העלייה בעומסי העבודה של יישומי AI, שמגבירה את הדרישות מרשתות התקשורת בתוך מרכזי הנתונים. ככל שמפעילים יותר מאיצים, זיכרון משותף וקישוריות צפופה בין רכיבי מחשוב, גדל הצורך ברוחב פס גבוה יותר ובצריכת חשמל נמוכה יותר לכל קישור.

במרכז ההכרזה עומדת הרחבת פלטפורמת ה-DSP האופטית של מארוול למהירות 1.6T. בין הרכיבים החדשים נמצא Ara T, שבב DSP לתצורת Transmit-Retimed Optics בתצורת 8x200G, שנועד לפי החברה לשפר את היעילות האנרגטית ולהפחית עלויות ברשתות אופטיות. לצדו הוצג Ara X, שבב 1.6T נוסף שנועד לשפר את אמינות הקישוריות האופטית. החברה גם הציגה את Petra, רכיב Gearbox בתהליך ייצור של 3 ננומטר, ואת Aquila M, רכיב coherent-lite בתחום O-band עם MACsec מובנה לאבטחת התעבורה.

מארוול מנסה לבסס כאן רצף טכנולוגי: ב-2023 הציגה את Nova, וב-2024 את פלטפורמת Ara. כעת היא מבקשת להראות שהיא אינה מסתפקת בהדגמות מוקדמות אלא בונה היצע רחב יותר לקראת פריסות מסחריות. עם זאת, מרבית הנתונים שנמסרו בהכרזה נשענים על הצהרות החברה, ולא פורסמו בשלב זה נתונים השוואתיים מלאים שיאפשרו להעריך את היתרון המעשי של כל רכיב מול מתחרים.

מעבר לשבבים האופטיים עצמם, מארוול מדגישה שהיא מציעה מכלול רחב של רכיבי קישוריות, כולל DSPs, רכיבי SerDes, מתגים, רכיבי interconnect, דרייברים, מגברי TIA ופלטפורמת הטלמטריה RELIANT. מבחינתה, זהו ניסיון למצב את עצמה כספקית תשתית מקצה לקצה עבור מרכזי נתונים של AI, ולא רק כיצרנית של רכיב נקודתי.

בתערוכת OFC 2026 הציגה החברה גם טכנולוגיות נוספות, ובהן IP לקישוריות Die-to-Die ב-3 ננומטר, רכיבי PCIe 8.0 SerDes בקצב 256 GT/s, פתרונות CXL להרחבת זיכרון ומשאבי מחשוב, וכן יכולות טלמטריה לניתוח ביצועי הקישוריות בזמן אמת. חלק מההדגמות מוצגות ישירות על ידי מארוול וחלקן באמצעות שותפות.

לצד זאת הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם Mojo Vision בתחום הקישוריות האופטית מבוססת Micro-LED. לפי ההודעה, מארוול הייתה גם המשקיעה המובילה בסבב גיוס של Mojo Vision ב-2025. המטרה היא לפתח קישורים אופטיים קצרי טווח למרכזי נתונים, שישלבו את היכולות החשמליות של מארוול עם פלטפורמת ה-Micro-LED של Mojo.

החזון הטכנולוגי כאן הוא להעביר נפחי נתונים גבוהים מאוד בצפיפות רבה יותר, עם פחות אנרגיה ופחות השהיה. עם זאת, מדובר עדיין בכיוון מתפתח ולא בפתרון שכבר הוכח בפריסה רחבה בשוק. לכן, בשלב זה ההודעה חשובה בעיקר כאינדיקציה לכיוון שבו מארוול מבקשת להתקדם: מעבר מהרחבת קצב הקישוריות הקיים לנסות ולהשפיע גם על הדור הבא של האופטיקה בתוך מרכזי הנתונים.

בסופו של דבר, ההכרזה של מארוול משקפת את המגמה הרחבה בשוק: תשתיות AI דוחפות את יצרניות השבבים והקישוריות לחפש פתרונות עם יותר רוחב פס, פחות צריכת חשמל ויכולת עבודה אמינה יותר בצפיפויות גבוהות. השאלה המרכזית תהיה לא אם הטכנולוגיות הללו מרשימות על הנייר, אלא עד כמה הן יבשילו בזמן, ייוצרו בהיקף מתאים ויעמדו בדרישות העלות והאמינות של מפעילי מרכזי הנתונים הגדולים.

הפוסט מארוול מציגה רכיבי קישוריות חדשים ל-1.6T ומרחיבה את פעילותה באופטיקה למרכזי נתונים של AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קוואלקום הודיעה על רכישת חברת Alphawave Semi הקנדית – בריטית תמורת 2.4 מיליארד דולר – מהלך אסטרטגי שמסמן את כניסתה העמוקה לתחום מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית. Alphawave ידועה בטכנולוגיית SerDes מתקדמת (Serializer/Deserializer) המבוססת על עיבוד ספרתי (DSP), המאפשרת העברת מידע במהירויות גבוהות במיוחד – מרכיב קריטי ביישומי AI עתירי נתונים.

מעבר לתחום ה-IP, Alphawave עוסקת גם בפיתוח רכיבי chiplet ו־ASIC מותאמים אישית. רק לאחרונה הכריזה על הצלחת tape-out של תת-מערכת UCIe בתהליך N2 של TSMC, עם קצב העברת נתונים של 36 גיגה־ביט לשנייה בין רכיבים.

נשיא ומנכ"ל קוואלקום, כריסטיאנו אמון, אמר: "תחת הנהגתו של טוני, Alphawave Semi פיתחה טכנולוגיות תקשורת קווית מהירה ועיבוד מתקדם, שמשלימות באופן טבעי את ליבות ה־CPU וה־NPU החסכוניות שלנו. השילוב יאפשר ביצועים מחוברים ברמה הבאה, בתחומים מתפתחים כגון תשתיות מרכזי נתונים."

המהלך מציב את קוואלקום בעמדת תחרות מול ענקיות כמו ברודקום, מדיהטק ומרוול, שכבר מחזיקות בעסקי ASIC פעילים. בשנת 2022 רכשה Alphawave את חטיבת ה-ASIC של SiFive (לשעבר Open-Silicon) תמורת 210 מיליון דולר – צעד שאפשר לה להציע פתרונות מערכת שלמים מבוססי IP איכותי.

על פי עדכון הרבעון הראשון של 2025, Alphawave רשמה הזמנות שבבים ותמלוגים בסך 21.9 מיליון דולר, וזכתה בחמישה פרויקטי עיצוב IP חדשים – ביניהם הסכם עם ספק ענן מהשורה הראשונה ועיצוב Chiplet חדש בטכנולוגיית 3 ננומטר במהירות 224G.

העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים ולבית המשפט הגבוה בבריטניה, לפי קוד הרכישות המקומי.

כזכור, באוקטובר 2022 רכשה Alphawave את חברת בניאס לאבס הישראלית תמורת 240 מליון דולר. היה זה אחד האקזיטים המהירים ביותר של חברת שבבים שנמכרה שנתיים בלבד לאחר הקמתה.

הפוסט קוואלקום רוכשת את Alphawave Semi ב־2.4 מיליארד דולר: צעד אסטרטגי לתחום מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלוש שנים מאוחר יותר החליטה שהגיע הזמן להקים סטרטאפ והצטרפה לצוות ההקמה של חברת Social Wonder בה שימשה כ- CTO. הסטראפ כמו סטרטאפים רבים לא התפתח כמתוכנן אבל אנה קיבלה את הנסיון שאולי חסר לה לעבוד בסביבה של סטארטאפ ולהבין מה היתונות ומה החסרונות של חברה קטנה וצעירה.

בתחילת שנת 2024, חזרה אנה לקבוצת ה-Wireless של אינטל, שם החלה להתמקד באופטימיזציה של תכנון כרטיסים. במסגרת עבודתה, היא וחברי הצוות התממשקו עם הסימולטור של Ansys בתחום ה-  Signal Integrity . במהלך הפעילות פיתחו אנה וחבריה אייג'נטים ייחודיים שהוכיחו את היכולת לשדרג באופן משמעותי את תכנון הכרטיסים ואף לאפשר אוטומציה מתקדמת על ידי ניצול מושכל של יכולות הבינה המלאכותית הקיימות כיום. תובנות אלו פתחו בפניהם אפשרויות לא רק לשיפור תכנוני SerDes אלא גם לתכנון אוטומטי ויעיל של החיבורים החשמליים במעגלים על גבי השבב, הידועים בשם Netlist עבור שבבים מתקדמים.

לאור ההצלחה של הסקריפטים שכתבה, החלה אנה לשקול הקמת חברה עצמאית שתתמקד בפיתוח מודלים בקוד פתוח (Open Source). מודלים אלו יאפשרו לחברות EDA ולחברות המפתחות שבבים לבצע אוטומציה בתהליכי התכנון ולייעל את עבודת התכנון בדור ה-AI.

לשם כך, פנתה אנה לד"ר סעיד אמל, מומחה לעיבודי בינה מלאכותית ו-NLP, שאיתו עבדה בעבר בחברת GM. ד"ר אמל, המתגורר כיום בבוסטון ומשמש כחוקר באוניברסיטת Northeastern וכפרופסור אורח בבית הספר לרפואה בהרווארד, נענה בשמחה לסייע לה.

בתחילת 2025, עזבה אנה את אינטל במטרה להקדיש את מלוא מרצה למיזם החדש שלה. אליה הצטרפו שני מהנדסים בכירים, רוני אבירי ואיל חולי, שעזבו אף הם את אינטל כדי לקחת חלק בסטארטאפ החדשני שזכה לשם המקורי HowHardAI. ד"ר אמל ממשיך לתמוך בפרויקט מרחוק, בעוד הצוות מתמקד בפיתוח פתרונות פורצי דרך שייעלו את תהליכי התכנון בעולם השבבים.

אנה ברנוב צפויה להשתתף בכנס ChipEx2025  ולהסביר בסמינר הטכנולוגי כיצד ניתן לבצע Netlist  אוטומטי או איך שהיא קוראת לזה: One-Click Netlist-to-GDS . להשתתפות בכנס ChipEx2025  לחצו כאן.

הפוסט היזמת שרוצה לחולל מהפיכה ב- Netlist הופיע לראשונה ב-Chiportal.