צרפת תעמיד 550 מיליון אירו לתוכנית אירופית לתמיכה במיקרואלקטרוניקה ושבבים מתקדמים, כחלק מהמאמץ לחזק את שרשרת הערך האירופית בתחומים החיוניים לבינה מלאכותית, מרכזי נתונים ומחשוב עתיר ביצועים. ההכרזה נמסרה על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון במהלך ביקור במרכז המחשוב הגדול של CEA ב־Bruyères-le-Châtel, ליד פריז, שבו נערך פורום אירופי למחשוב, טכנולוגיות קוונטיות ושבבים. רויטרס דיווחה כי מקרון הכריז באותו מעמד על השקעה כוללת של 1.5 מיליארד אירו: מיליארד אירו לאסטרטגיית הקוונטום של צרפת ועוד 550 מיליון אירו לתחום המיקרואלקטרוניקה.

ההשקעה מיועדת להשתלב במסגרת IPCEI – Important Projects of Common European Interest – מנגנון מימון אירופי שמאפשר למדינות האיחוד לתמוך בפרויקטים אסטרטגיים רחבי היקף בתחומים שבהם נדרש שילוב בין מחקר, תעשייה והון ציבורי. בתחום המיקרואלקטרוניקה וטכנולוגיות התקשורת אישרה הנציבות האירופית ביוני 2023 תוכנית IPCEI בהיקף של עד 8.1 מיליארד אירו מכספי ציבור מ־14 מדינות חברות, ובה 68 פרויקטים של 56 חברות. התוכנית צפויה למשוך גם השקעות פרטיות נוספות. (Competition Policy)

המסר המרכזי של מקרון היה כי אירופה נכנסת לשנתיים קריטיות. לדבריו, היבשת חייבת לחזק במהירות את יכולותיה בתחומי השבבים, המחשוב והקוונטום כדי לא להישאר תלויה יתר על המידה בספקים ובתשתיות מחוץ לאירופה. Science|Business דיווח כי מקרון קרא להקמת קואליציית מחקר וטכנולוגיה אירופית בתחומים אסטרטגיים, שתאחד מכוני מחקר, תעשייה וחברות חדשנות סביב יעד משותף של ריבונות טכנולוגית. (sciencebusiness.net)

ההכרזה הצרפתית מגיעה על רקע ההכרה הגוברת באירופה כי יעד ה־EU Chips Act להגיע ל־20% מנתח הייצור העולמי של שבבים עד 2030 הולך ומתרחק. היעד הרשמי של חוק השבבים האירופי הוא להכפיל את נתח השוק העולמי של אירופה בשבבים ל־20%, כחלק ממאמץ לצמצם תלות חיצונית ולחזק את שרשראות האספקה. (digital-strategy.ec.europa.eu) לפי הדיווח ב־Gasworld, מקרון אמר כי יעד זה לא יושג במסגרת החוק הראשון, ולכן צרפת ואירופה יידרשו לתוכנית המשך ולמדיניות אגרסיבית יותר.

ההשקעה הצרפתית משתלבת בתוכנית התעשייתית France 2030. במסגרת אסטרטגיית ההאצה הלאומית שהושקה ביולי 2022, התחייבה צרפת להשקיע 5.5 מיליארד אירו בחיזוק יכולות השבבים המקומיות, בין היתר סביב חברות כגון STMicroelectronics, Soitec, SiPearl ו־Vsora. כעת מבקשת פריז לחבר את ההשקעות הלאומיות למהלך אירופי רחב יותר, במיוחד בתחומים שבהם השבבים הם תנאי בסיסי ליישומי AI ולמרכזי נתונים מתקדמים.

עבור תעשיית השבבים האירופית, החשיבות אינה רק בגובה המימון אלא בכיוון האסטרטגי. אירופה חזקה בציוד ייצור, חומרים, מחקר, חיישנים, רכיבי הספק, אנלוג ורכיבים לתעשיות רכב ותעשייה, אך חלשה יותר בייצור מתקדם בהיקפים גדולים ובפלטפורמות AI עתירות ביצועים. תוכניות IPCEI נועדו לגשר על חלק מהפער הזה באמצעות מימון של פרויקטים שאינם כלכליים דיים בשלבים הראשונים, אך עשויים להיות קריטיים לריבונות טכנולוגית בהמשך.

המהלך של מקרון גם משקף שינוי בשיח האירופי. אם בעבר חוק השבבים הוצג בעיקר ככלי להתמודדות עם מחסור באספקה, כיום הוא מחובר ישירות למרוץ הבינה המלאכותית. מרכזי נתונים, מאיצי AI, זיכרונות מהירים, קישוריות מתקדמת ורכיבי הספק הפכו לחלק מאותה שרשרת אסטרטגית. בלי שבבים מתאימים, גם השקעות בענן, במודלים גדולים וביישומי AI תעשייתיים יישארו תלויות בתשתיות מחוץ ליבשת.

עם זאת, ההכרזה הצרפתית אינה פותרת את הבעיה המרכזית: הפער בין רמת ההשקעה האירופית לבין היקפי ההון שמעמידות ארצות הברית, טאיוואן, דרום קוריאה וסין. גם אם 550 מיליון אירו הם סכום משמעותי למחקר ולפיתוח, הם אינם מקבילים להקמת מפעלי ייצור מתקדמים בקנה מידה מלא. לכן השאלה המרכזית תהיה האם אירופה תצליח לתרגם את תוכניות המימון לפרויקטים תעשייתיים גדולים, מהירים ומתואמים יותר, או שתישאר עם רשת של יוזמות חשובות אך מפוזרות.

בצרפת מתכוונים לפרסם ביולי אסטרטגיית אלקטרוניקה לאומית חדשה לשנת 2035. ההכרזה הזו צפויה לסמן את השלב הבא במדיניות הצרפתית: מעבר ממימון נקודתי של פרויקטים אל בניית אקוסיסטם ארוך טווח סביב שבבים, מחשוב, קוונטום ובינה מלאכותית. אם המהלך יצליח, צרפת תנסה למצב את עצמה כאחד העוגנים המרכזיים של תעשיית השבבים האירופית בעשור הקרוב.

הפוסט צרפת תזרים 550 מיליון אירו לתוכנית שבבים אירופית: מקרון מודה שיעד ה־20% מתרחק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, אירופה נאלצה לשנות כיוון באופן חד. מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי הביטחון עד ל־5% מהתמ"ג עד 2035, והבינו כי לא ניתן להמשיך להסתמך על ארה"ב ואסיה לאספקת טכנולוגיות קריטיות. בלב הדיון – תעשיית השבבים, המהווה תשתית הכרחית לנשק מתקדם, מחשבי־על ויכולות בינה מלאכותית.

הנציבות האירופית הציגה ב־2022 את "חוק השבבים האירופי" – תוכנית שאפתנית להגדיל את ייצור השבבים ביבשת מ־10% ב־2020 ל־20% עד 2030. לצורך כך הוקצו 43 מיליארד אירו להשקעות ציבוריות ופרטיות, במטרה לחזק את שרשראות האספקה ולבנות עצמאות טכנולוגית. "זו השקעה קריטית בריבונות ובביטחון של אירופה," אמרה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין.

שבבים – עמוד השדרה של המערכות הצבאיות

מערכות נשק מודרניות – מטילים ומטוסי קרב ועד לוויינים ורחפנים – נשענות על שבבים מתקדמים. המלחמה באוקראינה המחישה זאת היטב: חימוש מדויק וכלי טיס אוטונומיים תלויים ישירות ביכולות עיבוד גבוהות בזמן אמת. פרויקטים דוגמת מערכת הקרב האווירי העתידית (FCAS), שמובילות צרפת, גרמניה וספרד, מדגימים את התלות בשבבים רבי־עוצמה עבור נשק על־קולי, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית.

אחד המיזמים הבולטים הוא SiPearl, המפתחת את שבב Rhea כחלק מה־European Processor Initiative. השבב מיועד לסופר־מחשבים אירופיים ולשימושים צבאיים כמו סימולציות טילים ורכב אוטונומי. בקיץ האחרון גייסה החברה 130 מיליון אירו להמשך פיתוח וייצור. מנכ"ל החברה, פיליפ נוטון, הדגיש: "חומרה ריבונית חיונית לעצמאות אירופה בתחומי הביטחון והבינה המלאכותית."

פערים ואתגרים

למרות ההתקדמות, אירופה עדיין סובלת ממחסור במפעלי ייצור (fabs). נכון להיום, GlobalFoundries בדרזדן היא המפעל הגדול ביותר, לאחר שהקמת פלטפורמות מתוכננות של אינטל בגרמניה ובפולין נעצרה. "עלינו להרחיב את האקוסיסטם האירופי במיקרואלקטרוניקה," אמר סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti. עם זאת, השקעות חדשות – כמו הקמת Smart Power Fab של אינפינאון בדרזדן – מאותתות על שינוי מגמה.

אירופה מנסה לצמצם את הפער מול ארה"ב וסין, אך הדרך עוד ארוכה. מומחים כבר קוראים ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק את הצעדים הראשונים. כל עוד תלות היבשת ביבוא שבבים מתקדמים נמשכת, לא תוכל אירופה להבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחונית מלאה.

הפוסט אירופה מתעצמת מחדש: שבבים במרכז המאמץ הביטחוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.