בפריצת דרך מרשימה, SMIC (Semiconductor Manufacturing International Corporation), יצרנית השבבים המובילה של סין, הצליחה לפתח טכנולוגיית ייצור שבבים בגודל 5 ננומטר באמצעות ציוד ליתוגרפיה באולטרה-סגול עמוק (DUV), וזאת למרות המחסור בציוד ליתוגרפיה באולטרה-סגול קיצוני (EUV) הנחשב לחיוני בתעשייה זו ומשמש את המובילות העולמיות כמו TSMC וסמסונג.

החברה מתכננת להתחיל בייצור המוני של שבבים בגודל 5 ננומטר, וזאת למרות שהציוד מסוג EUV אינו זמין לחברות סיניות עקב מגבלות סחר שהטילה ארצות הברית. הצלחתה של SMIC מסמלת התקדמות משמעותית ביכולתה של החברה לייצר שבבים מתקדמים באמצעים חלופיים.

הפיתוח מהווה הוכחה להתקדמותה של SMIC בהתמודדות עם המגבלות שהטילה ארצות הברית, המונעות ממנה גישה לכלי ליתוגרפיה EUV. הצלחתה מעידה על התקדמות בתעשיית השבבים בסין והשאיפה שלה לעצמאות טכנולוגית.

טכנולוגיית EUV מאפשרת דפוס מדויק יותר של מעגלים משולבים, החיוני לייצור שבבים קטנים וחזקים יותר. SMIC הצליחה לייצר שבבים בגודל 5 ננומטר באמצעות התאמת טכניקות קיימות של ליתוגרפיה ב-DUV, אם כי השיטות והיעילות עשויות להיות שונות מאלו המשמשות בטכנולוגיית EUV.

שיתוף פעולה עם Huawei

חברת Huawei, ענקית הטכנולוגיה והתקשורת, שוקלת לשתף פעולה עם SMIC בפיתוח מערכת-על-שבב (SoC) מדגם Kirin, הצפויה להניע את מכשירי Mate 70 המתוכננים להשקה באוקטובר הקרוב. למרות שפרטי התפוקות המדויקות לא פורסמו, יש הערכות כי עלויות הייצור של שבבים אלו באמצעות תהליך ה-5 ננומטר של SMIC יהיו גבוהות יותר, דבר שעשוי לגרום לעלייה במחירי המוצרים לצרכן.

עלויות ואתגרים

הערכות מעידות כי עלויות הייצור של שבבים בגודל 5 ננומטר ב-SMIC עלולות להיות גבוהות עד 50% מהעלויות ב-TSMC, מה שמעמיד את Huawei במצב מורכב כשמדובר בקביעת מחירים עבור סדרת Mate 70. למרות זאת, Huawei עשויה למצוא יתרון בכך שתשתמש במערכת ההפעלה הפנימית שלה, HarmonyOS Next, שמבטיחה יעילות זיכרון משופרת בהשוואה לאנדרואיד.

הפוסט SMIC תייצר ייצור המוני של שבבים בטכנולוגית 5 ננומטר למרות המגבלות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין תאסור על שימוש במעבדי אינטל ו-AMD במחשבים המיועדים לשימוש הממשלה. כך עולה מהנחיות חדשות שפורסמו. בנוסף גם נכללות בהנחיות דרישות להעדפת מערכות הפעלה ותוכנות מסד נתונים מקומיות על פני המערכת Windows של Microsoft ותוכנות זרות. משרדי הממשלה מעל לרמת המועצה המקומית נדרשו לכלול במכרזים קריטריונים של עיבוד מידע "בטוח ואמין".

משרד התעשייה של סין הוציא בסוף דצמבר הודעה עם שלוש רשימות נפרדות של מעבדים, מערכות הפעלה ומסדי נתונים מרכזיים שנחשבים "בטוחים ואמינים" לשלוש שנים לאחר תאריך הפרסום, כולם מחברות סיניות. חברות אינטל ו-AMD לא הגיבו לבקשת התגובה מ-Reuter. ההודעה היא למעשה תגובת נגד למטרת חוק השבבים האמריקני של 2022, שנחקק על ידי ממשל ביידן, – לחזק את ייצור המוליכים למחצה בארה"ב ולהפחית את התלות בסין ובטיוואן, כולל סיוע כלכלי לייצור מקומי עם סובסידיות לייצור שבבים מתקדמים.

במקביל סין מתכננת לפתח את תעשיית השבבים המקומי שלה לטכנולוגית ייצור 5 ננומטרים. וואווי וחברת הייצור של מעגלים משולבים בסין (SMIC) הגישו פטנטים עבור שיטת ייצור שבבים הנקראת רביעיית דפוסים מותאמת אישית (SAQP). המטרה הסופית היא לייצר שבבים בטכנולוגיית תהליך ייצור 5nm, לפי דו"ח של Bloomberg. אותה שיטה הייתה סיבה עיקרית לכישלון של טכנולוגיית התהליך 10nm מדור ראשון של אינטל, אך ל-Huawei ול-SMIC אין ברירה אלא להשתמש ברביעיית דפוסים מכיוון שהן אינן יכולות לגשת לכלים מתקדמים ביותר לייצור בשל חוקי ייצוא של ארה"ב.

השימוש ב-SAQP עשוי לאפשר ל-SMIC לבנות שבבים בטכנולוגיות מתחת ל-10nm (קרוב לוודאי 5nm ) למרות ניסיונות ארה"ב להגביל את יכולותיה של סין בתחום ייצור השבבים המתקדם. במקרה של אינטל, טכנולוגיית ה-SAQP נועדה להסיר את התלות בליתוגרפיה מתקדמת, במיוחד מכונות ליתוגרפיה אולטרה סגולה קיצונית (EUV) של ASML. במקרה של Huawei ו-SMIC, רביעיית הדפוסים היא הטכניקה היחידה שמגדילה את צפיפות הטרנזיסטור

הפוסט סין תמנע שימוש בשבבי אינטל ו-AMD ובתוכנות של מיקרוסופט במחשבים ממשלתיים; תפתח טכנולוגית 5 ננומטר עצמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בורן ג'יי. לין, סגן נשיא לשעבר ב-TSMC, אמר בראיון נדיר לרשת בלומברג שארה"ב אינה יכולה למנוע באופן מוחלט מסין לשפר את טכנולוגיית הייצור שלה בתחום השבבים. לדבריו, מכונות החשיפה של חברת ASML שכבר נמצאות בידי חברת SMIC הסינית יאפשרו לה להתקדם לתהליך ייצור ברמת 5 ננומטר.

לדבריו על אף המגבלות הטכנולוגיות שהטילה ארה"ב באמצעות סנקציות, חברת SMIC הפגינה חוסן ויצירתיות בפיתוח תהליך הייצור מדור שני ברמת 7 ננומטר. כמו כן היא השיגה תפוקות גבוהות מספיק עבור חברת וואוויי לתכנן אספקה של 70 מיליון טלפונים סלולריים. דווח כי SMIC השתמשה במכונת החשיפה Twinscan NXT:2000i של חברת ASML, שהיא מכונה לחשיפה אופטית עמוקה המסוגלת לייצר שבבים בתהליכי 7 ננומטר ו-5 ננומטר. יצוא של מכונה זו לסין הוגבל על ידי ממשלת הולנד השנה.

לדעת לין, מה שארה"ב באמת צריכה לעשות זה להתמקד בשמירת מעמד המנהיגות שלה בתכנון שבבים, במקום לנסות להגביל את התקדמות סין, מה שאינו יעיל כיוון שסין נוקטת באסטרטגיה לאומית כדי לקדם את תעשיית השבבים שלה.

פרשנים שעקבו אחר הראיון מסרו כי באופן מעניין, נראה שהסנקציות האמריקאיות פתחו בשוגג דלתות של הזדמנות עבור SMIC. ההגבלות על TSMC מנעו ממנה עסקים עם ישויות סיניות מסוימות, ואיפשרו ל-SMIC לנצל הזדמנות זו ולזכות בהזמנות גדולות. המעבר הזה סייע ל-SMIC לשפר את טכניקות הייצור ויכולותיה הטכנולוגיות.

עם זאת, שימוש מוגבר בטכניקות חשיפה מרובות עשוי להשפיע על התפוקה וכמות השבבים לוח סיליקון, לכן בדרך כלל השימוש בהן מוגבל מסיבות כלכליות. אך בהיעדר ברירה, SMIC נאלצה להשתמש בטכניקות אלו להשגת רזולוציות גבוהות יותר. וככל הנראה הצליחה להשיג תפוקות מספקות עבור חברת וואווי.

לדברי לין, נראה שההגבלות האמריקאיות על סין אינן אפקטיביות, שכן טכנולוגיית השבבים של חברות SMIC ו-וואווי ממשיכה להתקדם למרות המאמצים לרסנה. ייתכן שארה"ב צריכה לשנות אסטרטגיה ולהתמקד בשימור מעמד המנהיגות שלה בתכנון שבבים.

הפוסט בכיר ב-TSMC לשעבר: הנסיון לבלום את התקדמות סין בטכנולוגיות ייצור שבבים נידון לכשלון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ייצור השבבים הסינית SMIC הגדילה באופן משמעותי את הזמנות החומרים הגולמיים משותפיה בטייוואן, על פי דיווח ב-money.UDN.com. הדבר התרחש לאחר ש-SMIC סיפקה את שבב ה-Kirin 9000S של חברת האלקטרוניקה הסינית וואווי, בניגוד לסנקציות של ארצות הברית. לפי גורמים בתעשייה שצוטטו בכתבה, ייתכן ש-SMIC צופה הטלת סנקציות נוספות מצד ארצות הברית ומצביעה מלאים של חומרי גלם.

על פי הדיווח, SMIC הזמינה חומרי גלם בהיקף של כשנתיים. ייתכן שהמטרה היא להבטיח אספקה עקבית לייצור שבבים בקנה מידה של 7 ננומטר. קיימות גם סיבות אפשריות נוספות לצבירת המלאים, כגון הכנה לגידול בביקוש מצד לקוחות או חיזוי עלייה במחירים.

חברת ווואווי מצפה למכירות גבוהות של סמארטפוני ה-Mate 60 המבוססים על שבב ה-Kirin 9000S. סביר להניח ש-SMIC תצטרך לספק כמויות גדולות יותר של שבבים מתקדמים עבור הואביי ולקוחות נוספים בעתיד הנראה לעין. לכן, יתכן שהגדלת מלאי חומרי הגלם הנחוצים לייצור שבבים מתקדמים הוא צעד הגיוני מצדה.

הפוסט SMIC הזמינה מלאי בהיקף דו שנתי של חומרי גלם ל-7 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטלפון החדש של חברת וואווי, ה- Mate 60 Pro, מכיל שבב מתקדם מיוצר בסין, Kirin 9000s, שיוצר על ידי יצרנית השבבים הסינית SMIC בתהליך 7 ננומטר. זה מהווה הישג טכנולוגי עבור התעשייה הסינית למרות הסנקציות האמריקאיות.

בבדיקה שנערכה על ידי חברת TechInsights עבור בלומברג, נמצא שהשבב Kirin 9000s שמותקן בטלפון ה-Mate 60 Pro של וואווי יוצר בתהליך של 7 ננומטר על ידי חברת SMIC הסינית. לאחרונה הוטל איסור יצוא לסין של טכנולוגיה לייצור שבבים מתחת ל-28 ננומטרים

תהליך הייצור של 7 ננומטר נחשב למתקדם מאוד כיום בתעשיית השבבים אם כי לא הכי מתקדם. ככל הצומת קטנה יותר , כך גודל הרכיבים בשבב קטן יותר, מה שמאפשר לשלב יותר טרנזיסטורים בשטח נתון ולהגיע לביצועים גבוהים יותר.

היכולת של SMIC לייצר שבב מתקדם שכזה מהווה הישג טכנולוגי מרשים עבור התעשייה הסינית, במיוחד לאור הקושי לרכוש ציוד ייצור מתקדם מחברות אמריקאיות עקב הסנקציות.

עם זאת, עדיין יש פער בין יכולות הייצור של SMIC לאלה של חברות השבבים המובילות כמו TSMC ו-Samsung. בנוסף, הייצור בקנה מידה גדול של שבבים מתקדמים מהווה אתגר עבור הסינים. אך התקדמות זו של SMIC מראה שהם צועדים בכיוון הנכון.

ארה"ב הטילה סנקציות על יצוא טכנולוגיות שבבים מתקדמות לסין מתוך מטרה לעכב את יכולותיה הצבאיות. אולם הסנקציות פוגעות גם ביכולתה של סין לייצר שבבים עבור מוצרי צריכה אלקטרוניים. יצרניות הטכנולוגיה הגדולות בסין כבר הזמינו שבבי Nvidia בשווי מיליארדי דולרים השנה, בניסיון להצטייד לפני הטלת מגבלות נוספות.

מנתחים טוענים שאין טעם לנסות למנוע מסין גישה לטכנולוגיות שבבים מתקדמות כיוון שסין כבר מפתחת יכולות עצמאיות בתחום, והמגבלות רק יפגעו ביתרון הטכנולוגי של ארה"ב. עם זאת, הסנקציות כן מקשות על סין. היצרנים הסינים עדיין מתקשים להגיע לרמה של ייצור המוני של שבבים מתקדמים, והטכנולוגיה שלהם נותרת מאחורי זו של ארה"ב.

נראה שהמאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין יימשך, כאשר כל צד מנסה לחזק את יכולות הייצור העצמיות שלו בתחום אסטרטגי זה. התוצאה תקבע את מאזן הכוחות הטכנולוגי בין שתי המעצמות בעשורים הבאים.

הפוסט וואווי הפתיעה עם שבב 7 ננומטר שיוצר בסין על ידי SMIC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ייצור השבבים הסינית תשקיע 7.5 מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש בעיר טיאנג'ין כך הודיעה יצרנית השבבים הסינית ביום שישי.

SMIC הגיעה להסכם להקמת חברת בת חדשה שבסיסה באזור פיתוח כלכלי בטיאנג'ין. יהיה לו כושר ייצור של 100,000 פרוסות 12 אינץ ' בחודש, אם כי SMIC לא אמר מתי הפעילות צפויה להתחיל.

עם זאת, עקב מגבלות היצוא האמריקניות שבעטיין לא מתאפשר לסינים לייצר בטכנולוגיות 10 ננומטר ומטה, יתמחה המפעל החדש בתהליכי ייצור של 28 ננומטר ומעלה.

ההודעה פורסמה על רקע התגברות המתיחות בין סין לארה"ב ובמסגרת הנסיונות של נשיא סין שי ג"ינפינג להגביר את ייצור השבבים. SMIC  הודיעה בעבר כי היא מתכננת להכפיל את התפוקה שלה  עד שנת 2025.

SMIC התמודדה לאחרונה עם קשיים בשל הירידה בביקוש לטלפונים חכמים. בשילוב עם סגרים והגבלות מחמירות אחרות במסגרת מדיניות אפס הקורונה של סין, החברה רשמה ברבעון האחרון את הירידה הראשונה שלה ברווח הנקי מזה שלוש שנים.

SMIC קיבלה מימון מקרנות ממשלתיות וחברות השקעה לבניית מפעלים בשנחאי ובמקומות אחרים. היא עשויה לקבל סיוע דומה הפעם.

ציד עובדים מ-TSMC וכניסה לטכנולוגית 7 ננומטר

חברת ייצור המוליכים למחצה הבינלאומית (SMIC) המגיעה לתהליך ייצור השבבים של 7 ננומטר הייתה שומטת לסתות. ובכל זאת, למרות שהיא עושה כותרות בתחום הטכנולוגיה והמדיה המסחרית, זה קריטי לבחון את הערך האמיתי של מה שמכונה קפיצת המדרגה הגדולה של SMIC קדימה. האם SMIC יכול לייצר באופן המוני שבבים בצומת 7 ננומטר שפותח לאחרונה? הבלוג מנסה לענות על שאלה חשובה אך מסובכת זו.

SMIC הפתיעה את כולם כאשר דיווחה לפני כחודש על התקדמות דרמטית לצומת התהליך של 7 ננומטר למרות היעדר גישה לטכנולוגיית הליתוגרפיה האולטרה-סגולה הקיצונית (EUV) של ASML עקב המגבלות שארה"ב הציבה בסוף 2020. מגבלות בקרת הייצוא של ארה"ב מרמזות על כך שפאבים בסין אינם יכולים לייצר מוליכים למחצה במהירות של 10 ננומטר ומעבר לכך.

אבל זה השתנה לפתע לאחר שחברת ההנדסה ההפוכה TechInsights חשפה את כניסתה של SMIC  לטכנולוגית 7 ננומטר.  עם זאת ההערכה היא ששיעור השבבים המוצלחים בייצור זה מגיע רק ל-15%.

דילן פאטל, שחשף זאת בבלוג שלו, נותן קרדיט להצלחה זו לשילוב של סובסידיות ענק מהמדינה, ציד מהנדסי TSMC ומומחיות גדולה בפיתוח עצמי של של SMIC לארכיטקטורת תהליך של 7 ננומטר. הוא גם מעריך ש-SMIC עלולה לעקוף בקרוב את GlobalFoundries ולהפוך לחברת ייצור השבבים השלישית השלישי בגודלה בעולם, אחרי TSMC וסמסונג.

הפוסט יצרנית השבבים הסינית SMIC תקים מפעל בשווי 7.5 מיליארד דולר בטיאנג'ין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית השבבים הסינית הגדולה ביותר Semiconductor Manufacturing International Corp. (SMIC) הודיעה על עזיבה פתאומית של בכירים ובהם שני המנכ"לים המשותפים, זאת על אף התוצאות הטובות של החברה, בעיקר בשוק הסיני. צ'יאנג שאנג-אי התפטר מתפקידו כסגן יו"ר, מנכ"ל, וחבר בוועדה האסטרטגית, החל מה-11 בנובמבר. ליאנג מונג סונג, מנכ"ל משותף, התפטר אף הוא מתפקיד המנכ"ל המשותף. כך נמסר בהודעת SMIC.

החברה לא זרה לניעורים ברמה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות אך נראה כי בעלי המניות בחברה עדיין מוטרדים מיכולתו של מפעל היצור המתקדם בסין להדביק את הפיגור מול מפעלי יצור השבבים המובילים בטיוואן. צ'יאנג כיהן בתפקידי המנכ"ל, סגן יו"ר וחבר בוועדה האסטרטגית רק 11 חודשים – הוא מונה לתפקידיו בדצמבר 2000. בתפקיד המנכ"ל הוא היה אמור להחליף את ליאנג, אךהם נותרו לעבוד יחד כמנכ"לים משותפים. צ'יאנג וליאנג הם עובדים בכירים לשעבר של Taiwan Semiconductor Manufacturing Co. (TSMC), השולטת בתעשיית יציקת השבבים שבה מתחרה SMIC. צ'יאנג, שהיה אחראי על המו"פ של TSMC בתחילת שנות ה-2000, פרש מ-TSMC כדי לתמוך בסטארט-אפים בתחום השבבים בסין.

צ'יאנג עזב סטארט-אפ אחד כזה, Wuhan Hongxin Semiconductor Manufacturing Co. (HSMC), בסוף 2020 לאחר שהחברה נסגרה . מדובר בפרויקט עצום בשווי 20 מיליארד דולר, שמיקומו בווהאן (מקור מגפת הקורונה) ומחסור במימון גרמו לסגירתו. ליאנג, לשעבר מנהל בכיר למו"פ תחת צ'יאנג ב-TSMC, הצטרף ל-SMIC כמנכ"ל משותף ב-2017. ליאנג נמצא בעבר אשם בהעברת טכנולוגיית שבבים לא חוקית מ-TSMC לסמסונג, ובכך סייע ליצרנית השבבים הדרום קוריאנית לצמצם את הפער הטכנולוגי מול TSMC.

SMIC אמרה כי שני חברי מועצת המנהלים שאינם מנהלים, ג'ואו ג'י ויאנג קוואנג לי, התפטרו גם הם. SMIC גם מינתה שלושה חברים חדשים לדירקטוריון שלה.

הפוסט זעועים בצמרת SMIC: שני המנכ"לים המשותפים פרשו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יו"ר חברת Semiconductor Manufacturing International Corp. (SMIC) ג'ואו זיקסו התפטר מתפקידו, על רקע סיבות בריאותיות אישיות, מכיוון שיציקות השבבים הגדולה והמתקדמת ביותר בסין מבצעת יוזמות חדשות להרחבת קיבולת על רקע מחסור עולמי ברכיב האלקטרוני החיוני.

סמנכ"ל הכספים גאו יונגאנג לקח על עצמו את התפקיד הנוסף של היו"ר בפועל. גאו עובד ב- SMIC מאז 2009.

חברת SMIC שבשנחאי אמרה כי לג'ואו אין חילוקי דעות עם החברה או הדירקטוריון שלה וכי אין ביכולתה למסור מידע נוסף הקשור להתפטרותו .

ג'ואו מונה לתפקידו כיו"ר ומנכ"ל בפועל ב- 6 במרץ 2015, כשהחליף את ג'אנג ווניי שהחליט לא לכהן כחבר דירקטוריון באותה תקופה בגלל גילו. התפטרותו של ג'ואו פורסמה על ידי SMIC באותו היום שהחברה הודיעה על תוכניותיו בניסיון להרחיב את הייצור, כפי שהעולם ממשיך לחוות .

SMIC היא יצרנית השבבים הרביעית בגודלה בעולם והתקווה הטובה ביותר של סין להשיג  את היעדים שקבעה – להגיע לעצמאות בתחום השבבים מאמץ שבייג'ינג ביקשה לזרז בעקבות הסנקציות של וושינגטון שמטרתן טכנולוגיות שבבים מתקדמות.

הפוסט יו"ר SMIC, מתפטר על רקע תוכניות ההתרחבות של החברה, והמחסור העולמי בשבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

SMIC, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, היא בין מספר חברות שמתכנן משרד ההגנה האמריקני לסווג כנמצאת בבעלות או בשליטת הצבא הסיני, כך מדווחת בסוף השבוע סוכנות הידיעות רויטרס. מוקדם יותר החודש חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו נשיאותי, שצפןי להיכנס לתוקף ב-11 בינואר, שיחסום משקיעים אמריקאים לקנות ניירות ערך מחברות ברשימה השחורה של משרד ההגנה. בנוסף ל-SMIC יכללו ברשימה גם חברת הנפט הסיני ושתי חברות הנדסה ובנייה.

בתגובה לרויטרס אמרה SMIC כי היא ממשיכה "לקיים מגעים קונסטרוקטיביים כנים עם ממשלת ארה"ב" וכי "אין לה יחסים עם הצבא הסיני ואינה מייצרת למשתמשי קצה צבאיים או שימושי קצה".

יצרנית המוליכים למחצה הגדולה ביותר בסין, SMIC מחזיקה כ-4% משוק השבבים העולמי. לקוחותיה בארה"ב כללו את קוואלקום, ברודקום וטקסס אינסטרומנטס. עם זאת, היא מנועה מזה זמן רב מגישה לטכנולוגיות ייצור מתקדמות ומסוגלת לייצר לכל היותר בטכנולוגית 14 ננומטר.
המהלך נתפס כניסיון של טראמפ לחזק את מורשתו הקשוחה בסין ולחשק את ביידן הנכנס לעמדות קשות מול בייג'ינג.
הרשימה היא גם חלק ממאמץ רחב יותר של וושינגטון למקד את מה שהיא רואה כמאמצים של בייג'ינג להשתמש בתאגידים כדי לרתום טכנולוגיות אזרחיות מתפתחות למטרות צבאיות.
טראמפ אסר על מכירת רכיבים מרכזיים כמו שבבי מחשב לוואווי הסינית, מובילה עולמית בטכנולוגיית הטלפון הנייד דור 5 מהדור האחרון, והאשים אותה בסיוע לבייג'ינג לרגל אחר יריביה. הממשל בראשותו גם ניסה לכפות על הבעלים הסיני של אפליקצית הוידאו החברתית הפופולרית TikTok, למכור את הפעילות האמריקאית של האפליקציה לחברות אמריקאיות, מחשש שהחברה הסינית יכולה לעזור לממשל בביג'ינג לאסוף נתוני משתמשים בארה"ב. גם Huawei וגם TikTok הכחישו שוב ושוב את ההאשמות.
SMIC כבר היתה על הכוונת של וושינגטון. בספטמבר הטיל משרד המסחר האמריקאי הגבלות על היצוא לחברה לאחר שסיכם כי נעשה "סיכון בלתי מתקבל על הדעת" שציוד המסופק לו יוכל לשמש למטרות צבאיות.
הקונגרס האמריקאי בתמיכת שתי המפלגות והממשל ביקשו יותר ויותר לרסן את הגישה לשוק האמריקאי של חברות סיניות שלא מצייתות לחוקים בעסקיהם עם יריבים אמריקאים, גם אם זה אומר להרגיז את וול סטריט.

הפוסט טראמפ הוסיף גם את SMIC לרשימה השחורה של חברות החשודות בקשר עם צבא סין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין מחזיקה ב-22% משוק ייצור בשבבים ב-2020. כך עולה מניתוח שערכה חברת המחקר IC Insights. נתונים אלה ברובם עדיין לא כוללים את הפסקת הייצור של TSMC הטיאוונית לחברות סיניות ובראשן הייסיליקון מקבוצת וואווי, שבעטיה יעבור נפח ייצור שהיה עד כה בידי TSMC ל-SMIC.

סין הייתה אחראית למעשה לכל העלייה הכוללת בשוק הייצור הטהור ב-2018. ב-2019 גרמה מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין האטה של הצמיחה הכלכלית של סין, אך נתח השוק שלה בייצור שבבים עלה מ-19% ל-21%. יתר על כן למרות ההשבתה שגרמה מגפת הקורונה בסין בתחילת השנה, צפוי חלקה של סין השנה להגיע ל-22% בסיכום שנת 2020. לשם השוואה ב-2010 עמד חלקה של סין בייצור השבבים העולמי על 5% בלבד.

עלייתם של HiSilicon וחברות Fabless אחרות בסין העלתה את הביקוש לשירותי ייצור במדינה זו. איור 2 מציג את רשימת מכירות חברות הייצור המובילות בסין בשנים 2018-2020. מקור IC INSIGHT.
בסך הכל, מכירות מפעלי ייצור השבבים בסין גדלו ב-10% ב-2019 ל-11.8 מיליארד דולר, הרבה יותר מהשוק העולמי שחווה ירידה של אחוז אחד בשנה שעברה.

UMC הציגה את העלייה הגבוהה ביותר במכירות בסין בשנה שעברה עם זינוק של 19%. עלייה זו נבעה מהגידול המתמשך בקיבולת של ה-Fab 12X שלה הממוקם בשיאמן, סין, שנפתח בסוף 2016. ל-fab יש כיום קיבולת של וופלים 18,700 פרוסות 300 מ"מ בחודש. החברה נמצאת בשלבי התרחבות שתסתיים ב-2021 עם קיבולת של 25 אלף פרוסות.

לאחר זינוק של 59% ב-2018, המכירות של TSMC לסין גדלו ב-17% נוספים ב-2019 ל-6.9 מיליארד דולר. כתוצאה מכך היה השוק הסיני אחראי לכל הגידול במכירות של TSMC בשנה שעברה, כאשר חלקה של סין במכירות החברה הוכפל מ-9% ב-2016 ל-20% ב-2019. בשנת 2020, SMIC הסינית ו-TSMC הטאיוונית צפויים לרשום גידול מכירות חזק בסין של 32% ו 30%, בהתאמה. עבור SMIC, עלייה של 32% במכירות בסין השנה תהיה תפנית גדולה מהירידה של 7% במכירות בסין שהחברה רשמה ב-2019. זאת כאמור בשל האיסור על TSMC לשווק לחברות סיניות גדולות.
ל-TSMC היו מכירות חזקות בסין בזכות מעבדי 7 ננומטר שייצרה עבור הייסיליקון (לפני הטלת האיסור). במחצית הראשונה של 2020, המכירות של TSMC לסין התייצבו על 2.2-2.3 מיליארד דולר ברבעון. בהתחשב בכך שמשלוחי המכשירים של TSMC להייסיליקון הסתיימו באמצע ספטמבר, נותר לראות האם הדבר יביא לגידול במכירות של חברות אחרות, לסין, קרוב לוודאי חברות סיניות, ובראשן SMIC.

הפוסט IC Insights: סין מחזיקה ב-22% מהזמנות ייצור בשבבים ב-2020 הופיע לראשונה ב-Chiportal.