טייוואן הגבירה את מגבלות הייצוא של טכנולוגיות שבבים מתקדמות כאשר הכלילה את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות Huawei ו-SMIC (Semiconductor Manufacturing International Corp) ברשימת הישויות המוגבלות שלה – צעד המשקף התאמה לאסטרטגיית ארה"ב לבלימת התקדמותה הטכנולוגית של סין.

רשות הסחר של משרד הכלכלה הטייוואני פרסמה כי 601 גופים נוספים נכנסו לרשימה, בהם גם גורמים מרוסיה, איראן, פקיסטן ומיאנמר. הכללת Huawei ו-SMIC ברשימה זו מחייבת אישור ממשלתי מראש עבור כל ייצוא אליהם של טכנולוגיות, חומרי גלם או ציוד הקשור לשבבים.

השלכות אסטרטגיות על מאמצי סין בפיתוח שבבים

ההחרפה באה על רקע פריצות דרך טכנולוגיות של Huawei ו-SMIC, שב-2023 הציגו שבב סיני מתקדם ב-7 ננומטר בסדרת הסמארטפונים Mate 60 – מהלך שהפתיע את הממשל האמריקני. כעת, טייוואן מצטרפת לשורת צעדים בינלאומיים שנועדו לצמצם את הגישה של סין לרכיבי ליבה בשרשרת האספקה של שבבים מתקדמים, ובפרט כאלה הדרושים לפיתוח בינה מלאכותית.

למרות זאת, אנליסטים סבורים כי ההשפעה הישירה של הצעד מוגבלת – היות והחברות הסיניות כבר פועלות תחת מגבלות דומות מצד ארה"ב ונאבקות להגדיל את קיבולת הייצור העצמית שלהן.

TSMC במוקד

החלטת טייוואן מדגישה שוב את מקומה המרכזי בתעשיית השבבים העולמית, כמדינה שבה שוכנת TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה (foundry) הגדולה בעולם, וספקית קריטית לחברות כמו Nvidia. דיווחים קודמים העלו חששות בקרב רשויות אמריקאיות לאחר ששבב מתוצרת TSMC נמצא במוצר של Huawei, מה שהוביל לפתיחה בבדיקה של משרד המסחר האמריקאי.

רקע פוליטי

ההחלטה מגיעה גם על רקע התחזקות המתיחות בין טייוואן לסין, לאחר שנשיא טייוואן, לאי צ'ינג-דה, הגדיר את סין כ"ישות עוינת זרה". טייוואן מיישרת קו עם הגישה האמריקאית, השואפת לנתק את סין מגישה לטכנולוגיות ליבה, תוך שמירה על יתרון תעשייתי במירוץ הגלובלי אחר בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים.

משמעות גלובלית

בעוד Huawei ו-SMIC נחשבות לשני השחקנים המרכזיים בתחום השבבים הסיני, המגבלות החדשות צפויות לדחוף אותן להאצת פיתוחים עצמאיים וחיפוש אחר שרשראות אספקה חלופיות. עבור טייוואן, המהלך נועד לא רק להגן על יתרונה התעשייתי, אלא גם לשמש כלי מדיני-אסטרטגי במאבק הגלובלי על שליטה בטכנולוגיות קריטיות.

הפוסט טייוואן מחריפה את הפיקוח על יצוא שבבים – מכניסה את Huawei ו-SMIC לרשימת החברות האסורות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באופן מפתיע, דווקא חברה סינית לא מוכרת הצליחה לגנוב את ההצגה השבוע בתערוכת SEMICON China היוקרתית: SiCarrier, יצרנית ציוד שבבים צעירה שנוסדה בשנת 2022, הציגה חמישה מוצרים מרכזיים שנועדו להתחרות ישירות בחברות הענק כמו Applied Materials, Tokyo Electron ו-ASML.

לפי דיווחים בתקשורת הסינית, לחברה רקורד מפתיע ומרשים. ראש מערך הטכנולוגיה של החברה, דאי ג'ון, מכהן גם כחבר דירקטוריון בחברת הייצור הסינית SMIC וכמפקח בקרן הסינית הגדולה לפיתוח תעשיית השבבים, Big Fund II. בנוסף, לפי דיווח של בלומברג, מדובר בגוף מגובה ממשלתית שפועל בשיתוף פעולה עם Huawei.

לחברה כבר יש פורטפוליו הולך וגדל של פטנטים בטכנולוגיות מפתח – באופטיקה, חומרים ובקרת תהליכים. אחד הבולטים שבהם התקבל בנובמבר 2024 ומתאר מצע אלקטרוסטטי (ESC) שמאפשר פיזור מהיר יותר של מטען חשמלי בתהליך עיבוד פרוסות שבבים. פטנט נוסף שתפס כותרות ב-2023, לפי ה-South China Morning Post, מתאר ייצור שבבים ברזולוציית 5 ננומטר באמצעות ציוד DUV – טכנולוגיה שאינה דורשת EUV יקר ונשלט על ידי הולנד.

הטכנולוגיה הזו, לפי בלומברג, מאפשרת חקיקה חוזרת ונשנית על פרוסת הסיליקון כדי להגדיל את צפיפות הטרנזיסטורים ולשפר ביצועים, תוך הוזלה אפשרית של עלויות הייצור.

בתערוכה עצמה הציגה החברה חמישה כלים מרכזיים שנקראו על שמות הרים מפורסמים בסין:

• מערכות אפיטקסיה מסוג "הר אמי" – לתהליכים קריטיים של ייצור שבבים מהדור השלישי
• מערכות חריטה מסוג "הר ווּיי"
• ציוד CVD מסוג "הר צ'אנגבאי"
• מערכות PVD מסוג "הר פוטואו"
• מערכות ALD מסוג "הר אלישאן"

מערכות אלו מיועדות לעבודה ברמות מתקדמות במיוחד – מ-28 ננומטר ועד מתחת ל-5 ננומטר, תוך התמקדות בתעשיות הזיכרון והמעבדים. במיוחד מדגישים בדיווחים את טכנולוגיות ה-ALD של החברה, החיוניות לעיבוי סרטים דקים ברמה אטומית – תחום הנשלט כיום על ידי ASML ו-TEL.

בעוד חברות כמו SMIC ו-Hua Hong מגבירות קצב ייצור ומבקשות להקטין את התלות בציוד מערבי, עולה כעת כוכבה של SiCarrier, שייתכן ותהפוך לאחד השחקנים המרכזיים בתחום ציוד השבבים בסין ובעולם כולו.

הפוסט SiCarrier הסינית מציבה אתגר ל- Applied Materials ו-ASML הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח שפורסם לאחרונה, ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי (Huawei) הצליחה להשיג בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג Ascend 910 מתוצרת חברת TSMC הטייוואנית בשנת 2024, זאת באמצעות שימוש בחברות קש.

המזימה נחשפה על ידי חברת TechInsights ו-TSMC עצמה, אשר הפסיקה את המשלוחים לחברות הקש הקשורות לוואווי והחלה בחקירה פנימית. הדיווח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) טוען כי "TSMC ייצרה עבור וואווי מעל שני מיליון שבבי Ascend 910B, שהועברו לסין בניגוד להגבלות הייצוא האמריקניות."

עוד נכתב בדו"ח כי השבבים שהועברו מספיקים לייצור כמיליון יחידות של השבב החדש Ascend 910C. עם זאת, הדו"ח מעלה שאלות לגבי הזמינות של רכיבי HBM (זיכרון בעל רוחב פס גבוה) הדרושים לשילוב עם שבבים אלו, אך ההערכה היא שוואווי הספיקה לצבור מלאי מספק לפני כניסת ההגבלות האמריקניות על רכיבי HBM לתוקף בדצמבר 2024.

למרות הגילוי, הדו"ח מכיל כמה אי-דיוקים, בעיקר לגבי הטכנולוגיה בה מיוצרים שבבי Ascend 910C, אשר מיוצרים כיום על ידי SMIC, ולא על ידי TSMC כפי שנכתב בדו"ח המקורי. עם זאת, TSMC אכן ייצרה מחדש שבבי Ascend 910 מקוריים עבור וואווי בשנתיים האחרונות ללא ידיעתה, לפני שהמזימה התגלתה.

נוסף על כך, הייצור של שבבי Ascend 910B ו-910C מתאפיין בשיעורי פחת גבוהים יחסית, ורק כ-75% מהשבבים מצליחים לעבור בהצלחה את תהליך האריזה המתקדם.

וואווי ממשיכה לרכוש מיליוני שבבי Ascend 910B ו-910C לפרויקטים פנימיים של בינה מלאכותית וללקוחות חיצוניים, למרות הקשיים הטכנולוגיים. לפי הערכות, השבב Ascend 910C מספק כ-60% מהביצועים של השבב המוביל בשוק, H100 של Nvidia, מה שמאפשר שימוש יעיל בעיקר למשימות הסקה ופחות לאימון מודלים גדולים של שפה.

הפוסט דיווח: וואווי רכשה בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מסוג Ascend 910 מ-TSMC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בפריצת דרך מרשימה, SMIC (Semiconductor Manufacturing International Corporation), יצרנית השבבים המובילה של סין, הצליחה לפתח טכנולוגיית ייצור שבבים בגודל 5 ננומטר באמצעות ציוד ליתוגרפיה באולטרה-סגול עמוק (DUV), וזאת למרות המחסור בציוד ליתוגרפיה באולטרה-סגול קיצוני (EUV) הנחשב לחיוני בתעשייה זו ומשמש את המובילות העולמיות כמו TSMC וסמסונג.

החברה מתכננת להתחיל בייצור המוני של שבבים בגודל 5 ננומטר, וזאת למרות שהציוד מסוג EUV אינו זמין לחברות סיניות עקב מגבלות סחר שהטילה ארצות הברית. הצלחתה של SMIC מסמלת התקדמות משמעותית ביכולתה של החברה לייצר שבבים מתקדמים באמצעים חלופיים.

הפיתוח מהווה הוכחה להתקדמותה של SMIC בהתמודדות עם המגבלות שהטילה ארצות הברית, המונעות ממנה גישה לכלי ליתוגרפיה EUV. הצלחתה מעידה על התקדמות בתעשיית השבבים בסין והשאיפה שלה לעצמאות טכנולוגית.

טכנולוגיית EUV מאפשרת דפוס מדויק יותר של מעגלים משולבים, החיוני לייצור שבבים קטנים וחזקים יותר. SMIC הצליחה לייצר שבבים בגודל 5 ננומטר באמצעות התאמת טכניקות קיימות של ליתוגרפיה ב-DUV, אם כי השיטות והיעילות עשויות להיות שונות מאלו המשמשות בטכנולוגיית EUV.

שיתוף פעולה עם Huawei

חברת Huawei, ענקית הטכנולוגיה והתקשורת, שוקלת לשתף פעולה עם SMIC בפיתוח מערכת-על-שבב (SoC) מדגם Kirin, הצפויה להניע את מכשירי Mate 70 המתוכננים להשקה באוקטובר הקרוב. למרות שפרטי התפוקות המדויקות לא פורסמו, יש הערכות כי עלויות הייצור של שבבים אלו באמצעות תהליך ה-5 ננומטר של SMIC יהיו גבוהות יותר, דבר שעשוי לגרום לעלייה במחירי המוצרים לצרכן.

עלויות ואתגרים

הערכות מעידות כי עלויות הייצור של שבבים בגודל 5 ננומטר ב-SMIC עלולות להיות גבוהות עד 50% מהעלויות ב-TSMC, מה שמעמיד את Huawei במצב מורכב כשמדובר בקביעת מחירים עבור סדרת Mate 70. למרות זאת, Huawei עשויה למצוא יתרון בכך שתשתמש במערכת ההפעלה הפנימית שלה, HarmonyOS Next, שמבטיחה יעילות זיכרון משופרת בהשוואה לאנדרואיד.

הפוסט SMIC תייצר ייצור המוני של שבבים בטכנולוגית 5 ננומטר למרות המגבלות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין תאסור על שימוש במעבדי אינטל ו-AMD במחשבים המיועדים לשימוש הממשלה. כך עולה מהנחיות חדשות שפורסמו. בנוסף גם נכללות בהנחיות דרישות להעדפת מערכות הפעלה ותוכנות מסד נתונים מקומיות על פני המערכת Windows של Microsoft ותוכנות זרות. משרדי הממשלה מעל לרמת המועצה המקומית נדרשו לכלול במכרזים קריטריונים של עיבוד מידע "בטוח ואמין".

משרד התעשייה של סין הוציא בסוף דצמבר הודעה עם שלוש רשימות נפרדות של מעבדים, מערכות הפעלה ומסדי נתונים מרכזיים שנחשבים "בטוחים ואמינים" לשלוש שנים לאחר תאריך הפרסום, כולם מחברות סיניות. חברות אינטל ו-AMD לא הגיבו לבקשת התגובה מ-Reuter. ההודעה היא למעשה תגובת נגד למטרת חוק השבבים האמריקני של 2022, שנחקק על ידי ממשל ביידן, – לחזק את ייצור המוליכים למחצה בארה"ב ולהפחית את התלות בסין ובטיוואן, כולל סיוע כלכלי לייצור מקומי עם סובסידיות לייצור שבבים מתקדמים.

במקביל סין מתכננת לפתח את תעשיית השבבים המקומי שלה לטכנולוגית ייצור 5 ננומטרים. וואווי וחברת הייצור של מעגלים משולבים בסין (SMIC) הגישו פטנטים עבור שיטת ייצור שבבים הנקראת רביעיית דפוסים מותאמת אישית (SAQP). המטרה הסופית היא לייצר שבבים בטכנולוגיית תהליך ייצור 5nm, לפי דו"ח של Bloomberg. אותה שיטה הייתה סיבה עיקרית לכישלון של טכנולוגיית התהליך 10nm מדור ראשון של אינטל, אך ל-Huawei ול-SMIC אין ברירה אלא להשתמש ברביעיית דפוסים מכיוון שהן אינן יכולות לגשת לכלים מתקדמים ביותר לייצור בשל חוקי ייצוא של ארה"ב.

השימוש ב-SAQP עשוי לאפשר ל-SMIC לבנות שבבים בטכנולוגיות מתחת ל-10nm (קרוב לוודאי 5nm ) למרות ניסיונות ארה"ב להגביל את יכולותיה של סין בתחום ייצור השבבים המתקדם. במקרה של אינטל, טכנולוגיית ה-SAQP נועדה להסיר את התלות בליתוגרפיה מתקדמת, במיוחד מכונות ליתוגרפיה אולטרה סגולה קיצונית (EUV) של ASML. במקרה של Huawei ו-SMIC, רביעיית הדפוסים היא הטכניקה היחידה שמגדילה את צפיפות הטרנזיסטור

הפוסט סין תמנע שימוש בשבבי אינטל ו-AMD ובתוכנות של מיקרוסופט במחשבים ממשלתיים; תפתח טכנולוגית 5 ננומטר עצמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בורן ג'יי. לין, סגן נשיא לשעבר ב-TSMC, אמר בראיון נדיר לרשת בלומברג שארה"ב אינה יכולה למנוע באופן מוחלט מסין לשפר את טכנולוגיית הייצור שלה בתחום השבבים. לדבריו, מכונות החשיפה של חברת ASML שכבר נמצאות בידי חברת SMIC הסינית יאפשרו לה להתקדם לתהליך ייצור ברמת 5 ננומטר.

לדבריו על אף המגבלות הטכנולוגיות שהטילה ארה"ב באמצעות סנקציות, חברת SMIC הפגינה חוסן ויצירתיות בפיתוח תהליך הייצור מדור שני ברמת 7 ננומטר. כמו כן היא השיגה תפוקות גבוהות מספיק עבור חברת וואוויי לתכנן אספקה של 70 מיליון טלפונים סלולריים. דווח כי SMIC השתמשה במכונת החשיפה Twinscan NXT:2000i של חברת ASML, שהיא מכונה לחשיפה אופטית עמוקה המסוגלת לייצר שבבים בתהליכי 7 ננומטר ו-5 ננומטר. יצוא של מכונה זו לסין הוגבל על ידי ממשלת הולנד השנה.

לדעת לין, מה שארה"ב באמת צריכה לעשות זה להתמקד בשמירת מעמד המנהיגות שלה בתכנון שבבים, במקום לנסות להגביל את התקדמות סין, מה שאינו יעיל כיוון שסין נוקטת באסטרטגיה לאומית כדי לקדם את תעשיית השבבים שלה.

פרשנים שעקבו אחר הראיון מסרו כי באופן מעניין, נראה שהסנקציות האמריקאיות פתחו בשוגג דלתות של הזדמנות עבור SMIC. ההגבלות על TSMC מנעו ממנה עסקים עם ישויות סיניות מסוימות, ואיפשרו ל-SMIC לנצל הזדמנות זו ולזכות בהזמנות גדולות. המעבר הזה סייע ל-SMIC לשפר את טכניקות הייצור ויכולותיה הטכנולוגיות.

עם זאת, שימוש מוגבר בטכניקות חשיפה מרובות עשוי להשפיע על התפוקה וכמות השבבים לוח סיליקון, לכן בדרך כלל השימוש בהן מוגבל מסיבות כלכליות. אך בהיעדר ברירה, SMIC נאלצה להשתמש בטכניקות אלו להשגת רזולוציות גבוהות יותר. וככל הנראה הצליחה להשיג תפוקות מספקות עבור חברת וואווי.

לדברי לין, נראה שההגבלות האמריקאיות על סין אינן אפקטיביות, שכן טכנולוגיית השבבים של חברות SMIC ו-וואווי ממשיכה להתקדם למרות המאמצים לרסנה. ייתכן שארה"ב צריכה לשנות אסטרטגיה ולהתמקד בשימור מעמד המנהיגות שלה בתכנון שבבים.

הפוסט בכיר ב-TSMC לשעבר: הנסיון לבלום את התקדמות סין בטכנולוגיות ייצור שבבים נידון לכשלון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ייצור השבבים הסינית SMIC הגדילה באופן משמעותי את הזמנות החומרים הגולמיים משותפיה בטייוואן, על פי דיווח ב-money.UDN.com. הדבר התרחש לאחר ש-SMIC סיפקה את שבב ה-Kirin 9000S של חברת האלקטרוניקה הסינית וואווי, בניגוד לסנקציות של ארצות הברית. לפי גורמים בתעשייה שצוטטו בכתבה, ייתכן ש-SMIC צופה הטלת סנקציות נוספות מצד ארצות הברית ומצביעה מלאים של חומרי גלם.

על פי הדיווח, SMIC הזמינה חומרי גלם בהיקף של כשנתיים. ייתכן שהמטרה היא להבטיח אספקה עקבית לייצור שבבים בקנה מידה של 7 ננומטר. קיימות גם סיבות אפשריות נוספות לצבירת המלאים, כגון הכנה לגידול בביקוש מצד לקוחות או חיזוי עלייה במחירים.

חברת ווואווי מצפה למכירות גבוהות של סמארטפוני ה-Mate 60 המבוססים על שבב ה-Kirin 9000S. סביר להניח ש-SMIC תצטרך לספק כמויות גדולות יותר של שבבים מתקדמים עבור הואביי ולקוחות נוספים בעתיד הנראה לעין. לכן, יתכן שהגדלת מלאי חומרי הגלם הנחוצים לייצור שבבים מתקדמים הוא צעד הגיוני מצדה.

הפוסט SMIC הזמינה מלאי בהיקף דו שנתי של חומרי גלם ל-7 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטלפון החדש של חברת וואווי, ה- Mate 60 Pro, מכיל שבב מתקדם מיוצר בסין, Kirin 9000s, שיוצר על ידי יצרנית השבבים הסינית SMIC בתהליך 7 ננומטר. זה מהווה הישג טכנולוגי עבור התעשייה הסינית למרות הסנקציות האמריקאיות.

בבדיקה שנערכה על ידי חברת TechInsights עבור בלומברג, נמצא שהשבב Kirin 9000s שמותקן בטלפון ה-Mate 60 Pro של וואווי יוצר בתהליך של 7 ננומטר על ידי חברת SMIC הסינית. לאחרונה הוטל איסור יצוא לסין של טכנולוגיה לייצור שבבים מתחת ל-28 ננומטרים

תהליך הייצור של 7 ננומטר נחשב למתקדם מאוד כיום בתעשיית השבבים אם כי לא הכי מתקדם. ככל הצומת קטנה יותר , כך גודל הרכיבים בשבב קטן יותר, מה שמאפשר לשלב יותר טרנזיסטורים בשטח נתון ולהגיע לביצועים גבוהים יותר.

היכולת של SMIC לייצר שבב מתקדם שכזה מהווה הישג טכנולוגי מרשים עבור התעשייה הסינית, במיוחד לאור הקושי לרכוש ציוד ייצור מתקדם מחברות אמריקאיות עקב הסנקציות.

עם זאת, עדיין יש פער בין יכולות הייצור של SMIC לאלה של חברות השבבים המובילות כמו TSMC ו-Samsung. בנוסף, הייצור בקנה מידה גדול של שבבים מתקדמים מהווה אתגר עבור הסינים. אך התקדמות זו של SMIC מראה שהם צועדים בכיוון הנכון.

ארה"ב הטילה סנקציות על יצוא טכנולוגיות שבבים מתקדמות לסין מתוך מטרה לעכב את יכולותיה הצבאיות. אולם הסנקציות פוגעות גם ביכולתה של סין לייצר שבבים עבור מוצרי צריכה אלקטרוניים. יצרניות הטכנולוגיה הגדולות בסין כבר הזמינו שבבי Nvidia בשווי מיליארדי דולרים השנה, בניסיון להצטייד לפני הטלת מגבלות נוספות.

מנתחים טוענים שאין טעם לנסות למנוע מסין גישה לטכנולוגיות שבבים מתקדמות כיוון שסין כבר מפתחת יכולות עצמאיות בתחום, והמגבלות רק יפגעו ביתרון הטכנולוגי של ארה"ב. עם זאת, הסנקציות כן מקשות על סין. היצרנים הסינים עדיין מתקשים להגיע לרמה של ייצור המוני של שבבים מתקדמים, והטכנולוגיה שלהם נותרת מאחורי זו של ארה"ב.

נראה שהמאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין יימשך, כאשר כל צד מנסה לחזק את יכולות הייצור העצמיות שלו בתחום אסטרטגי זה. התוצאה תקבע את מאזן הכוחות הטכנולוגי בין שתי המעצמות בעשורים הבאים.

הפוסט וואווי הפתיעה עם שבב 7 ננומטר שיוצר בסין על ידי SMIC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ייצור השבבים הסינית תשקיע 7.5 מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש בעיר טיאנג'ין כך הודיעה יצרנית השבבים הסינית ביום שישי.

SMIC הגיעה להסכם להקמת חברת בת חדשה שבסיסה באזור פיתוח כלכלי בטיאנג'ין. יהיה לו כושר ייצור של 100,000 פרוסות 12 אינץ ' בחודש, אם כי SMIC לא אמר מתי הפעילות צפויה להתחיל.

עם זאת, עקב מגבלות היצוא האמריקניות שבעטיין לא מתאפשר לסינים לייצר בטכנולוגיות 10 ננומטר ומטה, יתמחה המפעל החדש בתהליכי ייצור של 28 ננומטר ומעלה.

ההודעה פורסמה על רקע התגברות המתיחות בין סין לארה"ב ובמסגרת הנסיונות של נשיא סין שי ג"ינפינג להגביר את ייצור השבבים. SMIC  הודיעה בעבר כי היא מתכננת להכפיל את התפוקה שלה  עד שנת 2025.

SMIC התמודדה לאחרונה עם קשיים בשל הירידה בביקוש לטלפונים חכמים. בשילוב עם סגרים והגבלות מחמירות אחרות במסגרת מדיניות אפס הקורונה של סין, החברה רשמה ברבעון האחרון את הירידה הראשונה שלה ברווח הנקי מזה שלוש שנים.

SMIC קיבלה מימון מקרנות ממשלתיות וחברות השקעה לבניית מפעלים בשנחאי ובמקומות אחרים. היא עשויה לקבל סיוע דומה הפעם.

ציד עובדים מ-TSMC וכניסה לטכנולוגית 7 ננומטר

חברת ייצור המוליכים למחצה הבינלאומית (SMIC) המגיעה לתהליך ייצור השבבים של 7 ננומטר הייתה שומטת לסתות. ובכל זאת, למרות שהיא עושה כותרות בתחום הטכנולוגיה והמדיה המסחרית, זה קריטי לבחון את הערך האמיתי של מה שמכונה קפיצת המדרגה הגדולה של SMIC קדימה. האם SMIC יכול לייצר באופן המוני שבבים בצומת 7 ננומטר שפותח לאחרונה? הבלוג מנסה לענות על שאלה חשובה אך מסובכת זו.

SMIC הפתיעה את כולם כאשר דיווחה לפני כחודש על התקדמות דרמטית לצומת התהליך של 7 ננומטר למרות היעדר גישה לטכנולוגיית הליתוגרפיה האולטרה-סגולה הקיצונית (EUV) של ASML עקב המגבלות שארה"ב הציבה בסוף 2020. מגבלות בקרת הייצוא של ארה"ב מרמזות על כך שפאבים בסין אינם יכולים לייצר מוליכים למחצה במהירות של 10 ננומטר ומעבר לכך.

אבל זה השתנה לפתע לאחר שחברת ההנדסה ההפוכה TechInsights חשפה את כניסתה של SMIC  לטכנולוגית 7 ננומטר.  עם זאת ההערכה היא ששיעור השבבים המוצלחים בייצור זה מגיע רק ל-15%.

דילן פאטל, שחשף זאת בבלוג שלו, נותן קרדיט להצלחה זו לשילוב של סובסידיות ענק מהמדינה, ציד מהנדסי TSMC ומומחיות גדולה בפיתוח עצמי של של SMIC לארכיטקטורת תהליך של 7 ננומטר. הוא גם מעריך ש-SMIC עלולה לעקוף בקרוב את GlobalFoundries ולהפוך לחברת ייצור השבבים השלישית השלישי בגודלה בעולם, אחרי TSMC וסמסונג.

הפוסט יצרנית השבבים הסינית SMIC תקים מפעל בשווי 7.5 מיליארד דולר בטיאנג'ין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית השבבים הסינית הגדולה ביותר Semiconductor Manufacturing International Corp. (SMIC) הודיעה על עזיבה פתאומית של בכירים ובהם שני המנכ"לים המשותפים, זאת על אף התוצאות הטובות של החברה, בעיקר בשוק הסיני. צ'יאנג שאנג-אי התפטר מתפקידו כסגן יו"ר, מנכ"ל, וחבר בוועדה האסטרטגית, החל מה-11 בנובמבר. ליאנג מונג סונג, מנכ"ל משותף, התפטר אף הוא מתפקיד המנכ"ל המשותף. כך נמסר בהודעת SMIC.

החברה לא זרה לניעורים ברמה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות אך נראה כי בעלי המניות בחברה עדיין מוטרדים מיכולתו של מפעל היצור המתקדם בסין להדביק את הפיגור מול מפעלי יצור השבבים המובילים בטיוואן. צ'יאנג כיהן בתפקידי המנכ"ל, סגן יו"ר וחבר בוועדה האסטרטגית רק 11 חודשים – הוא מונה לתפקידיו בדצמבר 2000. בתפקיד המנכ"ל הוא היה אמור להחליף את ליאנג, אךהם נותרו לעבוד יחד כמנכ"לים משותפים. צ'יאנג וליאנג הם עובדים בכירים לשעבר של Taiwan Semiconductor Manufacturing Co. (TSMC), השולטת בתעשיית יציקת השבבים שבה מתחרה SMIC. צ'יאנג, שהיה אחראי על המו"פ של TSMC בתחילת שנות ה-2000, פרש מ-TSMC כדי לתמוך בסטארט-אפים בתחום השבבים בסין.

צ'יאנג עזב סטארט-אפ אחד כזה, Wuhan Hongxin Semiconductor Manufacturing Co. (HSMC), בסוף 2020 לאחר שהחברה נסגרה . מדובר בפרויקט עצום בשווי 20 מיליארד דולר, שמיקומו בווהאן (מקור מגפת הקורונה) ומחסור במימון גרמו לסגירתו. ליאנג, לשעבר מנהל בכיר למו"פ תחת צ'יאנג ב-TSMC, הצטרף ל-SMIC כמנכ"ל משותף ב-2017. ליאנג נמצא בעבר אשם בהעברת טכנולוגיית שבבים לא חוקית מ-TSMC לסמסונג, ובכך סייע ליצרנית השבבים הדרום קוריאנית לצמצם את הפער הטכנולוגי מול TSMC.

SMIC אמרה כי שני חברי מועצת המנהלים שאינם מנהלים, ג'ואו ג'י ויאנג קוואנג לי, התפטרו גם הם. SMIC גם מינתה שלושה חברים חדשים לדירקטוריון שלה.

הפוסט זעועים בצמרת SMIC: שני המנכ"לים המשותפים פרשו הופיע לראשונה ב-Chiportal.