אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו־SpaceX, לא הגיע לבסוף לוועידה הבין־לאומית ה־9 לתחבורה חכמה שנפתחה היום באקספו תל אביב, אך השתתף בה מרחוק בשיחת וידיאו. מאסק, שהיה אמור להיות אורח הכבוד של הוועידה, אמר כי הוא מצפה לבקר בישראל בעתיד הקרוב, ושיבח את מעמדה של ישראל בתחום החדשנות. לדבריו, ישראל משיגה תוצאות יוצאות דופן ביחס לגודל האוכלוסייה שלה, והיא נמצאת בחזית העולמית של היזמות והטכנולוגיה.

הוועידה, The Samson International Smart Mobility Summit 2026, מתקיימת ביוזמת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובשיתוף קרן היסוד. את מאסק ראיינה דניאלה גרא מרגליות, סמנכ"לית חדשנות ותחבורה חכמה במשרד התחבורה. השיחה עסקה בעיקר בעתיד הנהיגה האוטונומית, ברובוטקסי, בבינה מלאכותית וברובוטיקה, אך גלשה גם לחזון הרחב יותר של מאסק על SpaceX, Neuralink וחיים על מאדים.

רובוטקסי בישראל: הבטחה טכנולוגית, לא תאריך השקה

הכותרת המרכזית מבחינת השוק הישראלי היא הצהרתו של מאסק כי טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של טסלה צפויה להתרחב לישראל. לפי הדיווחים מהוועידה, מאסק אמר כי לטסלה כבר יש שירות רובוטקסי שפועל בטקסס, וכי הוא מעריך שהשירות יתרחב בשנה הקרובה למקומות נוספים, ובהם גם ישראל. עם זאת, הוא עצמו ציין כי אינו בטוח מהו מצב החקיקה בישראל, ולכן יש להתייחס לדברים כהצהרת כוונות ולא כהודעת השקה רשמית עם לוח זמנים מחייב.

ההבחנה הזו חשובה במיוחד. מערכת FSD של טסלה מוצגת על ידי החברה כיכולת נהיגה עצמית מתקדמת, אך במדינות רבות היא עדיין מוגדרת כמערכת המחייבת פיקוח של נהג. לפי דיווחים קודמים, משרד התחבורה כבר נתן לטסלה אישור לבחון בישראל את מערכת FSD בתנאים מפוקחים, כאשר נהג חייב להימצא ברכב ולהשגיח על פעולת המערכת.

במילים אחרות, הפער בין ניסוי מפוקח, הפעלה מסחרית של FSD, ושירות רובוטקסי מלא ללא נהג הוא פער רגולטורי, ביטוחי ותפעולי לא קטן. בישראל, עם כבישים צפופים, נהיגה עירונית אגרסיבית, תשתיות לא אחידות וריבוי משתמשי דרך פגיעים, המעבר הזה צפוי לדרוש בדיקות, הגדרות אחריות וחקיקה משלימה.

מאסק: בתוך עשור התחבורה תישען על AI

מאסק חזר בוועידה על הערכתו כי בתוך חמש עד עשר שנים רוב התחבורה תתבסס על בינה מלאכותית. לפי אחד הדיווחים, הוא העריך כי כ־90% מהתחבורה תהיה מונעת בידי מערכות AI. לדבריו, הכיוון ברור: כלי הרכב לא יהיה עוד מכונה שהאדם מפעיל, אלא מערכת חכמה שמסיעה את האדם.

מאסק הסביר כי טסלה בחרה בגישה שונה מזו של חלק ממתחרותיה. במקום להישען בעיקר על לידאר או מכ"ם, החברה מבססת את מערכת הנהיגה שלה על מצלמות ובינה מלאכותית, בדומה לאופן שבו אדם משתמש בראייה כדי להבין את סביבתו. לדבריו, גישה זו צפויה להיות בטוחה יותר מנהיגה אנושית.

במקביל, הדיווחים הבין־לאומיים על התקדמות הרובוטקסי של טסלה מצביעים גם על האתגרים. רויטרס דיווחה כי טסלה מפעילה שירותים אוטונומיים בכמה ערים בטקסס, אך גם ציינה כי לשירות היו קשיים תפעוליים, וכי מאסק ידוע בתחזיות שאפתניות במיוחד לגבי לוחות הזמנים של טכנולוגיות הנהיגה העצמית.

הישראליות של התחבורה החכמה

שרת התחבורה מירי רגב התייחסה בדבריה בכנס למערכת FSD ולתחום הנהיגה האוטונומית, ואמרה כי למערכות אלה עשויה להיות משמעות גדולה בצמצום טעויות אנוש, תאונות דרכים ועומסי תנועה. לדבריה, העומסים עולים למשק הישראלי כ־40 מיליארד דולר בשנה.

ההקשר הישראלי רחב יותר מטסלה בלבד. ישראל נחשבת זה שנים למרכז משמעותי של טכנולוגיות תחבורה חכמה, ראייה ממוחשבת, חיישנים, שבבים לרכב, סייבר לרכב ומערכות ניהול תנועה. מאסק ביקש לחזק את הנקודה הזו כשאמר כי ישראל היא אחת המדינות החדשניות בעולם, וכי היא צריכה להמשיך להיות בחוד החנית.

עם זאת, השאלה המעשית תהיה כיצד ישראל תאזן בין הרצון להיות שדה ניסוי מוקדם לטכנולוגיות תחבורה מתקדמות לבין הצורך לשמור על בטיחות הציבור. הפעלת רובוטקסי אינה רק עניין של תוכנה טובה יותר. היא דורשת הגדרת אחריות במקרה של תאונה, התאמת ביטוח, פיקוח על איסוף מידע, קביעת אזורי פעילות, ניהול תרחישי קיצון ושקיפות לגבי מגבלות המערכת.

מאסק הציג גם חזון רחב יותר שבו רובוטים דמויי אדם יהפכו לחלק מחיי היום־יום, ובינה מלאכותית תגדיל מאוד את התפוקה הכלכלית העולמית. לדבריו, בעתיד יהיו יותר רובוטים תבוניים מבני אדם, והם יוכלו לבצע משימות רבות טוב יותר מבני אדם. אך גם כאן, כמו בתחום הרכב האוטונומי, המרחק בין חזון טכנולוגי לבין יישום בטוח ומפוקח תלוי לא רק בקצב הפיתוח של טסלה, אלא גם ביכולת של מדינות ומוסדות רגולציה לעמוד בקצב השינוי.

הפוסט מאסק: טכנולוגיית הנהיגה של טסלה תגיע לישראל; הרגולציה תהיה מבחן המפתח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק חשף את Terafab, מיזם חדש לייצור שבבים שיוקם ב־אוסטין, טקסס, ויופעל במשותף בידי טסלה ו־SpaceX, עם זיקה גם לצורכי הבינה המלאכותית של xAI. לפי הדיווחים, מדובר במתחם ייצור מתקדם שאמור לתת מענה לביקוש הגדל לשבבים עבור רכב אוטונומי, רובוטיקה ומחשוב עתיר־ביצועים.

לפי רויטרס, המתחם יכלול שני מפעלי ייצור נפרדים. מפעל אחד יתמקד בשבבים עבור כלי הרכב של טסלה ועבור הרובוט האנושי Optimus. המפעל השני יתמקד בשבבים המיועדים לתשתיות בינה מלאכותית בחלל, כלומר מערכות חישוב שצריכות לפעול בתנאים קיצוניים של חום, קרינה וסביבה חללית.

מאסק הסביר כי הסיבה למהלך היא החשש שלו ממחסור עולמי בכושר ייצור שבבים. לדבריו, קצב ההתרחבות של תעשיית השבבים הקיימת אינו מספיק לצרכים העתידיים של טסלה, SpaceX ו־xAI. לכן, במקום להסתמך רק על ספקיות חיצוניות כמו TSMC, סמסונג ומייקרון, הוא מבקש להקים תשתית ייצור עצמאית שתספק לחברותיו שבבים ייעודיים בקנה מידה גדול יותר.

לפי ההצגה של מאסק, Terafab אינו מוצג כמפעל שבבים רגיל בלבד, אלא כחלק מאסטרטגיה רחבה של אינטגרציה אנכית: תכנון, ייצור והטמעה של שבבים בתוך האקוסיסטם של החברות שבשליטתו. הדגש הוא על שלושה תחומים שבהם הדרישה לכוח חישוב צפויה לעלות במהירות בשנים הקרובות: נהיגה אוטונומית, רובוטיקה דמוית־אדם ומערכות בינה מלאכותית גדולות. רויטרס דיווחה כי מאסק אף טען שהתפוקה המתוכננת של הפרויקט אמורה להגיע בסופו של דבר להיקף של טרה־ואט אחד של קיבולת חישוב בשנה.

במקביל להצגת Terafab בטקסס, מאסק רמז גם לחזון עתידי נפרד לגמרי: תשתית תעשייתית על הירח כחלק ממה שהוא מכנה “עיר צומחת מעצמה” על פני הירח, יעד שלדבריו עשוי להיות בר־השגה בתוך פחות מעשר שנים. לפי Axios, בהצגה הוקרנה גם אנימציה של שיגור לוויינים מבסיס ירחי — ניסוח מדויק יותר מאשר “לוויינים מבוססי ירח” — אך נכון לעכשיו לא פורסמה תוכנית מפורטת או מאושרת למפעל שבבים ירחי, ולכן נכון לראות בכך בשלב זה חזון עתידי כללי ולא פרויקט הנדסי קונקרטי כמו שני המפעלים באוסטין.

הפוסט מאסק מציג את Terafab: מתחם ייצור שבבים חדש בטקסס עבור טסלה, SpaceX ו־xAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק ממשיך לאחד את העסקים שבשליטתו: SpaceX אישרה כי תרכוש את xAI, חברת הבינה המלאכותית שפיתחה את הצ’אטבוט Grok. לפי הדיווחים, תנאי העסקה לא פורסמו במלואם, אך מדובר במהלך שמחבר תחת קורת גג אחת יכולות שיגור לחלל, אינטרנט לווייני, תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית – מה שמציב את הגוף המאוחד כמועמד להפוך לחברה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם.

במזכר שצוטט בדיווחים, מאסק הציג את המיזוג כ“מנוע חדשנות” שיאפשר לשלב בין AI, רקטות, אינטרנט מבוסס חלל ומוצרי מדיה/הפצה, תוך ניצול הסינרגיה בין נתונים, כוח מחשוב ותשתיות שיגור. לפי תפיסתו, המגבלה המרכזית של מערכות AI מתקדמות בשנים הקרובות תהיה אנרגיה ותשתיות מחשוב, והוא רומז שהפתרון ארוך-הטווח עובר דרך חלל – לרבות רעיונות כמו מרכזי נתונים בחלל.

מה ידוע על העסקה והמספרים

לפי Reuters, הערכות בשוק מציבות את שווי xAI סביב 250 מיליארד דולר ואת SpaceX סביב טריליון דולר – סדרי גודל שמציבים את העסקה כאחת הגדולות ביותר שנראו בחברות פרטיות. באותה נשימה, אנליסטים מציינים שהעלות העצומה של כוח מחשוב (compute), תשתיות וצריכת אנרגיה בתחום הבינה המלאכותית יוצרת לחץ להגדלת סקייל ולמהלכי איחוד – במיוחד כשחברות מתקרבות לאפשרות של הנפקה (IPO) או גיוסים גדולים נוספים.

ברקע, למאסק כבר יש זיקות הדדיות בין החברות: Tesla דיווחה לאחרונה על השקעה משמעותית ב-xAI, מה שהדגים כיצד הון, תשתיות וחוזים יכולים “לזרום” בין החברות שבשליטת אותו בעלים. חלק מהפרשנים רואים במהלך הנוכחי גם הכנה לסיפור צמיחה “יעיל הונית” לקראת מהלך עתידי בשוקי ההון.

למה זה מהלך משמעותי

החידוש כאן אינו רק “עוד רכישה”, אלא ניסיון ליצור שרשרת ערך אחת שמתחילה בנתונים והפצה, עוברת דרך מודלים של AI ומרכזי מחשוב, ומסתיימת בתשתית חלל (שיגור ולוויינים). ל-xAI יש יתרון גישה לתרחישי שימוש ולזרמי מידע בזמן אמת דרך הפלטפורמות שמאסק מחזיק/משפיע עליהן; ל-SpaceX יש יכולת ייחודית לשגר, לתפעל ולהרחיב מערכים בחלל בקצב ובעלות שמעט מאוד גופים יכולים להתחרות בהם.

עם זאת, החיבור הזה מגיע גם עם סיכונים: רגולטורים באירופה ובבריטניה כבר בודקים היבטים שונים סביב Grok – החל בהערכת סיכונים לצרכנים ועד שאלות של פרטיות ועיבוד נתונים, לצד דרישה לצמצם אפשרות לייצר תוכן פוגעני או בלתי חוקי. ככל שמרכז הכובד של “AI + הפצה + תשתית” מתכנס לגוף אחד, כך גם עולה הסבירות לבדיקות עומק על ממשל תאגידי, בטיחות, עמידה בחוקי תוכן ופרטיות – ובמקרה של SpaceX, גם רגישויות הקשורות לחוזים ממשלתיים.

בשורה התחתונה, מיזוג SpaceX ו-xAI עשוי לסמן את השלב הבא באסטרטגיה של מאסק: לא “עוד מוצר AI”, אלא פלטפורמה שמנסה להחזיק יחד את כל המרכיבים הדרושים כדי להפעיל ולהרחיב בינה מלאכותית בקנה מידה ענק – כולל אנרגיה, מחשוב, הפצה ותשתית חלל. מיזוג SpaceX ו-xAI הוא גם מבחן: האם יתרון תשתיתי אמיתי יכול להפוך ליתרון AI מתמשך, או שמורכבות רגולטורית ותפעולית תאט את “מנוע החדשנות” שהוא מבטיח.

הפוסט SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא הופיע לראשונה ב-Chiportal.