חברת השבבים הישראלית אקסייט לאבס (Xsight Labs) הודיעה על השלמת סבב גיוס של יותר מ־300 מיליון דולר, לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. בכך אישרה החברה את הדיווחים מחודש יוני על גיוס מתוכנן בהיקף דומה, אך השווי הסופי גבוה מההערכה המוקדמת, שעמדה על כ־2.5 מיליארד דולר.

את הסבב הובילה Fidelity Management & Research Company, והשתתפו בו משקיעים חדשים וקיימים, בהם Intel Capital, T. Rowe Price, Battery Ventures, Atreides Management, Artisan Partners, Valor Equity Partners, Key1 Capital, Maverick Capital, Diagonal Capital ומשקיעים נוספים.

השווי החדש גבוה ביותר מפי חמישה מהשווי של כחצי מיליארד דולר שנקבע לאקסייט לאבס בסבב הגיוס שלה ב־2021. הגידול מיוחס למעבר מפיתוח שבבים בלבד לחדירה מסחרית אצל מפעילי רשת, יצרני ציוד וספקי שירותים, לצד הביקוש הגובר לרכיבי תקשורת המסוגלים לחבר מספר גדול של מאיצי AI במרכזי נתונים.

לדברי מנכ״ל החברה, יוסי מיוחס, השווי שנקבע בסבב משקף את הביקוש לחלופה בעלת ביצועים גבוהים לארכיטקטורות תקשורת סגורות. החברה לא מסרה נתוני הכנסות או את שמות רוב לקוחותיה.

שבבי תקשורת בקצב 800 גיגה־ביט

אקסייט לאבס מפתחת שני קווי מוצרים מרכזיים: מעבד התקשורת E1, המשתייך לקטגוריית מעבדי התשתית DPU, ומתג האתרנט X2. החברה מסרה כי המוצרים נבחרו בידי כמה מפעילי רשת גלובליים ונבחנים במעבדות של ספקיות ענן והיפרסקיילרים מהשורה הראשונה. לדבריה, היא צברה גם זכיות בתכנונים אצל ספקי שירותים ויצרני ציוד.

מעבד E1 מיועד לעבד תעבורת רשת בקצב מלא של 800 גיגה־ביט לשנייה. לפי החברה, הוא השלים בדיקת SONiC-DASH Hero בקצב 800G וטיפל ביותר מ־14 מיליון חיבורים בשנייה. המעבד כולל 64 ליבות Arm Neoverse N2 הנמצאות ישירות בנתיב הנתונים, ומאפשרות לבצע ניתוב, טלמטריה, בדיקת מנות והצפנה בלי להעביר חלק מהעבודה למעבד חיצוני.

צריכת החשמל של E1 נמוכה מ־75 ואט. החברה טוענת כי הוא מספק ביצועים לוואט הגבוהים פי ארבעה מפתרונות מהדור הקודם, נתון בעל חשיבות במרכזי נתונים שבהם צריכת החשמל והקירור הפכו למגבלה מרכזית.

מתג X2 מספק קצב מיתוג של 12.8 טרה־ביט לשנייה. באמצעות ארכיטקטורת XISA שפיתחה החברה ניתן לשנות את אופן פעולת המתג בתוכנה גם לאחר התקנתו, להוסיף פרוטוקולים ולעדכן תכונות בלי להמתין לדור חדש של שבבים. המתג תומך בסביבת SONiC הפתוחה ומציג, לפי נתוני החברה, זמן השהיה של פחות מ־700 ננו־שניות וצריכת חשמל הנמוכה ב־40% מזו של מתגים קודמים באותה קטגוריה.

חלופה פתוחה לתשתיות של אנבידיה

הגידול במודלי הבינה המלאכותית הפך את העברת הנתונים בין מאיצים, שרתים ומערכות זיכרון לאחת מנקודות החנק המרכזיות במרכזי נתונים. אנבידיה מחזיקה בעמדה חזקה בשוק זה באמצעות טכנולוגיות InfiniBand ו־Ethernet, מתגי Spectrum ומעבדי BlueField שפותחו על בסיס פעילות מלאנוקס הישראלית.

אקסייט לאבס מנסה לבדל את עצמה באמצעות ארכיטקטורה פתוחה וניתנת לתכנות, התומכת ב־Linux, ב־DPDK וב־SONiC ואינה מחייבת את הלקוח להשתמש בערכת תוכנה קניינית אחת. החברה מתכננת גם לתמוך בתקנים שמפתח Ultra Ethernet Consortium, המבקש להתאים את אתרנט לקלאסטרים גדולים של מאיצי AI.

CHIPORTAL דיווח בעבר כי מתג X2 נבחר לשמש חלק מתשתית הרשת בלווייני Starlink V3 של SpaceX. היכולת לשנות את פעולת המתג באמצעות תוכנה מתאימה במיוחד למערכות חלל, שבהן אי אפשר להחליף רכיב פיזי לאחר השיגור.

הרחבת הפיתוח והייצור

כספי הגיוס ישמשו להאצת פיתוחם של דורות נוספים של מתגי אתרנט ומעבדי DPU, להרחבת צוותי ההנדסה והתמיכה בישראל, בארצות הברית, באירופה ובאסיה ולהגדלת מערכי הייצור, שרשרת האספקה ואספקת המוצרים ללקוחות.

אקסייט לאבס היא חברת שבבים ללא מפעל ייצור עצמאי. היא הוקמה ב־2017 בידי גיא קורן, ארז שיזף וגל מלאך, יוצאי EZchip, שנרכשה בידי מלאנוקס ב־2016. אביגדור וילנץ היה המשקיע המייסד בחברה ומשמש יו״ר הדירקטוריון. מטה החברה נמצא בתל אביב, והיא מפעילה מרכזים נוספים בקריית גת ובחיפה וכן משרדים בארצות הברית ובארמניה.

מקורות: הודעת אקסייט לאבס, הדיווח הקודם ב־CHIPORTAL

הפוסט אקסייט לאבס השלימה גיוס של יותר מ־300 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

SpaceX השלימה ביום שישי הנפקה ראשונית לציבור בהיקף של 75 מיליארד דולר, הגדולה ביותר שנרשמה עד כה, לפי רויטרס. מניות החברה החלו להיסחר בנאסד"ק לאחר תמחור של 135 דולר למניה, ובפתיחת המסחר עלו ל־150 דולר. לפי מחיר ההנפקה, החברה קיבלה שווי של כ־1.77 טריליון דולר.

עבור תעשיית השבבים, הסיפור המרכזי אינו עצם ההנפקה אלא מה ש־SpaceX מתכוונת לממן באמצעותה: הרחבת Starlink, המשך פיתוח Starship, ותוכניות עתידיות המשלבות תשתיות חלל ובינה מלאכותית. SpaceX אינה עוד חברת שיגור בלבד. היא הופכת לחברת תשתיות גלובלית שמחברת בין חלל, תקשורת, מחשוב ו־AI.

Starlink כמנוע ביקוש לשבבים

לפי רויטרס, הכנסות SpaceX ב־2025 עלו ב־33% ל־18.67 מיליארד דולר, כאשר Starlink סיפקה כ־60% מההכנסות, עם כ־10.3 מיליון משתמשים וכ־9,600 לוויינים. באותה שנה עברה החברה להפסד נקי של 4.94 מיליארד דולר, בין היתר בשל ההוצאה הכבדה על מחשוב AI ופיתוח רקטה חדשה.

המשמעות לשוק השבבים ברורה: כל לוויין, כל מסוף קרקעי וכל הרחבה של רשת תקשורת לוויינית יוצרים ביקוש לרכיבי RF, אנטנות phased array, מעבדי תקשורת, שבבי הספק, רכיבי זיכרון, חיישנים ומערכות עיבוד אות. ככל ש־Starlink מתרחבת, SpaceX הופכת גם ללקוח קצה משמעותי של שרשרת אספקת שבבים מתקדמת — גם אם חלק ניכר מהתכנון והאינטגרציה נעשה בתוך החברה.

החלל כשוק חדש למחשוב AI

אחד הסעיפים המעניינים ביותר עבור CHIPORTAL הוא הכיוון החדש שעליו מדברת SpaceX: תשתיות AI מבוססות חלל. רויטרס ציינה כי SpaceX מציגה למשקיעים עתיד הכולל גם מרכזי נתונים במסלול, כחלק מהניסיון ליהנות מהגידול בהשקעות בתשתיות AI.

זה עדיין חזון מוקדם, ולא שוק קיים בקנה מידה מסחרי. עם זאת, עצם הצגת הכיוון מצביעה על מגמה רחבה יותר: תעשיית החלל עוברת ממודל של שיגור לוויינים בודדים למודל של תשתיות מחשוב ותקשורת מתמשכות. אם הכיוון הזה יתממש, הוא ידרוש דור חדש של שבבים יעילים אנרגטית, עמידים יותר לקרינה, בעלי יכולות עיבוד מקומיות ועם צריכת הספק נמוכה במיוחד.

Starship והקשר לשרשרת האספקה

פיתוח Starship הוא חלק מרכזי בהערכת השווי הגבוהה של SpaceX. לפי רויטרס, Starship מיועדת לשאת יותר מ־100 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, לעומת כ־22.8 טונות ב־Falcon 9 וכ־63.8 טונות ב־Falcon Heavy. יכולת כזו, אם תבשיל, עשויה להוזיל פריסה של תשתיות גדולות במסלול — ובהן לוויינים, ציוד תקשורת ואולי בעתיד גם רכיבי מחשוב גדולים יותר.

עבור ספקי שבבים, זו אינה בשורה מיידית של הזמנות, אלא איתות אסטרטגי. חלל מסחרי הופך משוק נישה לשוק תשתיות. חברות שיידעו לספק רכיבים אמינים, חסכוניים ועמידים לתנאים קשים עשויות למצוא בו הזדמנות גוברת.

הערכת שווי גבוהה וסיכונים לא קטנים

לצד ההזדמנות, יש גם סיכון. לפי רויטרס, SpaceX נסחרת במכפיל מכירות חריג של כ־94 על בסיס מחיר ההנפקה, גבוה ממכפילים של חברות טכנולוגיה גדולות כמו Nvidia, Amazon ו־Meta. מכיוון שהחברה הפסידה ב־2025, לא ניתן להשוות אותה לפי מכפיל רווח.

הנפקת SpaceX עשויה לכן להשפיע על כל שרשרת הערך: משוק ההון, דרך יצרני מערכות תקשורת, ועד ספקי שבבים לתחומי RF, הספק, AI וחלל. אם החברה תעמוד בציפיות, היא עשויה להפוך לאחד ממנועי הביקוש החשובים ביותר לרכיבים מתקדמים מחוץ לשוקי הסמארטפונים, המחשבים ומרכזי הנתונים הקרקעיים. אם לא, היא תזכיר למשקיעים שגם תשתיות חלל ו־AI כפופות בסופו של דבר לכלכלה, רווחיות ויכולת ייצור.

הפוסט הנפקת SpaceX מאותתת לתעשיית השבבים: החלל הופך לשוק תשתיות ענק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק ממשיך לאחד את העסקים שבשליטתו: SpaceX אישרה כי תרכוש את xAI, חברת הבינה המלאכותית שפיתחה את הצ’אטבוט Grok. לפי הדיווחים, תנאי העסקה לא פורסמו במלואם, אך מדובר במהלך שמחבר תחת קורת גג אחת יכולות שיגור לחלל, אינטרנט לווייני, תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית – מה שמציב את הגוף המאוחד כמועמד להפוך לחברה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם.

במזכר שצוטט בדיווחים, מאסק הציג את המיזוג כ“מנוע חדשנות” שיאפשר לשלב בין AI, רקטות, אינטרנט מבוסס חלל ומוצרי מדיה/הפצה, תוך ניצול הסינרגיה בין נתונים, כוח מחשוב ותשתיות שיגור. לפי תפיסתו, המגבלה המרכזית של מערכות AI מתקדמות בשנים הקרובות תהיה אנרגיה ותשתיות מחשוב, והוא רומז שהפתרון ארוך-הטווח עובר דרך חלל – לרבות רעיונות כמו מרכזי נתונים בחלל.

מה ידוע על העסקה והמספרים

לפי Reuters, הערכות בשוק מציבות את שווי xAI סביב 250 מיליארד דולר ואת SpaceX סביב טריליון דולר – סדרי גודל שמציבים את העסקה כאחת הגדולות ביותר שנראו בחברות פרטיות. באותה נשימה, אנליסטים מציינים שהעלות העצומה של כוח מחשוב (compute), תשתיות וצריכת אנרגיה בתחום הבינה המלאכותית יוצרת לחץ להגדלת סקייל ולמהלכי איחוד – במיוחד כשחברות מתקרבות לאפשרות של הנפקה (IPO) או גיוסים גדולים נוספים.

ברקע, למאסק כבר יש זיקות הדדיות בין החברות: Tesla דיווחה לאחרונה על השקעה משמעותית ב-xAI, מה שהדגים כיצד הון, תשתיות וחוזים יכולים “לזרום” בין החברות שבשליטת אותו בעלים. חלק מהפרשנים רואים במהלך הנוכחי גם הכנה לסיפור צמיחה “יעיל הונית” לקראת מהלך עתידי בשוקי ההון.

למה זה מהלך משמעותי

החידוש כאן אינו רק “עוד רכישה”, אלא ניסיון ליצור שרשרת ערך אחת שמתחילה בנתונים והפצה, עוברת דרך מודלים של AI ומרכזי מחשוב, ומסתיימת בתשתית חלל (שיגור ולוויינים). ל-xAI יש יתרון גישה לתרחישי שימוש ולזרמי מידע בזמן אמת דרך הפלטפורמות שמאסק מחזיק/משפיע עליהן; ל-SpaceX יש יכולת ייחודית לשגר, לתפעל ולהרחיב מערכים בחלל בקצב ובעלות שמעט מאוד גופים יכולים להתחרות בהם.

עם זאת, החיבור הזה מגיע גם עם סיכונים: רגולטורים באירופה ובבריטניה כבר בודקים היבטים שונים סביב Grok – החל בהערכת סיכונים לצרכנים ועד שאלות של פרטיות ועיבוד נתונים, לצד דרישה לצמצם אפשרות לייצר תוכן פוגעני או בלתי חוקי. ככל שמרכז הכובד של “AI + הפצה + תשתית” מתכנס לגוף אחד, כך גם עולה הסבירות לבדיקות עומק על ממשל תאגידי, בטיחות, עמידה בחוקי תוכן ופרטיות – ובמקרה של SpaceX, גם רגישויות הקשורות לחוזים ממשלתיים.

בשורה התחתונה, מיזוג SpaceX ו-xAI עשוי לסמן את השלב הבא באסטרטגיה של מאסק: לא “עוד מוצר AI”, אלא פלטפורמה שמנסה להחזיק יחד את כל המרכיבים הדרושים כדי להפעיל ולהרחיב בינה מלאכותית בקנה מידה ענק – כולל אנרגיה, מחשוב, הפצה ותשתית חלל. מיזוג SpaceX ו-xAI הוא גם מבחן: האם יתרון תשתיתי אמיתי יכול להפוך ליתרון AI מתמשך, או שמורכבות רגולטורית ותפעולית תאט את “מנוע החדשנות” שהוא מבטיח.

הפוסט SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא הופיע לראשונה ב-Chiportal.