העסקה הזו מעלה שאלות מהותיות: מה כל צד מרוויח, מי עלול להפסיד, ומה המשמעות עבור עתיד תעשיית השבבים הגלובלית?

מהות ההסכם: כסף וטכנולוגיה יד ביד

ההסכם כולל שני נדבכים מרכזיים:

• השקעה הונית: אנבידיה רכשה מניות אינטל בשווי  5 מיליארד דולר, מהלך שהקפיץ את מניית אינטל בכ-30%.
• שיתוף פעולה טכנולוגי: החברות יפתחו יחד שבבי SoC   המשלבים מעבדים מרכזים בארכיטקטורת x86  של אינטל עם מעבדי ה GPU של אנבידיה ומחוברים באמצעות NVLink .
• היעד: לספק פתרונות עוצמתיים לשרתים ולמחשבים אישיים, עם דגש על ביצועים גבוהים ביישומי בינה מלאכותית.

מה אנבידיה מרוויחה?

• חדירה לשוק ה PC: לראשונה מעבדי RTX  של אנבידיה ישולבו כחלק אינטגרלי ממחשבים ניידים  שוק עצום בהיקף של מאות מיליוני יחידות בשנה.
• חיזוק מעמדה בתחום ה AI: השילוב עם  CPUs של אינטל מאפשר לה להציע ביצועים משולבים יוצאי דופן.
• גיוון אסטרטגי: אנבידיה ממשיכה לעבוד עם  ARM ו TSMC- אך כעת יש לה ערוץ נוסף להתרחבות.

מה אינטל מרוויחה?

• הזרמת הון קריטית: ההשקעה של אנבידיה מצטרפת ל-8.9 מיליארד דולר תמיכה ממשלתית ומעניקה לאינטל חמצן פיננסי.
• חיזוק תדמית החדשנות: אינטל נתפסת שוב כמי שמובילה טכנולוגית ולא רק כמי שמנסה להדביק את הפער.
• הרחבת שוק הלקוחות: שיתוף הפעולה עם אנבידיה מבטיח לאינטל דריסת רגל עמוקה יותר בשוקי השרתים והבינה המלאכותית.

מי עלול להפסיד?

• AMD   – המתחרה הישירה של שתי החברות עלולה למצוא את עצמה נדחקת החוצה משוק ה CPU-GPU המשולב.
• TSMC – ייתכן שחלק מהייצור יוסט לאינטל, מה שיפגע בהיקף ההזמנות.
• ARM  – אמנם אנבידיה לא נוטשת את  ARM אך ההסכם מפחית את התלות המיידית שלה בארכיטקטורה זו בשוק ה PC-.

המשמעות לתעשיית השבבים העולמית

העסקה הזו היא הרבה מעבר להסכם מסחרי:

• קונסולידציה של ענקיות: במקום תחרות חזיתית אנו רואים שיתופי פעולה בין מובילי שוק  – מגמה שעשויה להתעצם.
• הגדרה מחדש של ארכיטקטורות: השילוב בין  x86 לNVLink-  עשוי להפוך לסטנדרט חדש במחשוב עתיר ביצועים.
• תגובה לאיומים גלובליים: ההסכם משתלב במאמץ האמריקאי לחזק את תעשיית השבבים מול התחרות מסין ומזרח אסיה.

לסיכום: זוהי ברית המעצבת פני עתיד

ההסכם בין אינטל לאנבידיה איננו רק הסכם עסקי  אלא הצהרת כוונות אסטרטגית. הוא משקף את הצורך בשיתופי פעולה עמוקים כדי להתמודד עם אתגרי הבינה המלאכותית, הביקוש הגובר למחשוב מואץ, והצורך באספקה יציבה של שבבים. אם שיתוף הפעולה יעמוד בציפיות, הוא עשוי להניב מכירות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה ולשנות את מאזן הכוחות בתעשיית השבבים העולמית.

הפוסט המרוויחים והמפסידים מהסכם אנבידיה ואינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת proteanTecs הודיעה על הצלחת אימות בסיליקון של טכנולוגיית ה-IP שלה לניטור בריאות וביצועי שבבים, בייצור בתהליך המתקדם N2P של TSMC (ברמת 2 ננומטר). החברה היא שותפה בתוכנית ה-IP Alliance של TSMC, שהיא חלק מפלטפורמת החדשנות הפתוחה (OIP).

הטמעת מערכת הניטור של proteanTecs בוצעה בשבב ניסוי של לקוח, המיועד לשווקים עתירי ביצועים. דגימות הסיליקון נבחנו ואושרו כמספקות את מלוא המפרט שנקבע, באופן שמאפשר יישום מיידי לייצור בהיקפים גדולים.

לדברי ד״ר אוולין לנדמן, סמנכ״לית הטכנולוגיה של החברה, "הגעה לאימות סיליקון ברמת 2 ננומטר מהווה אבן דרך חשובה. שיתוף הפעולה עם TSMC מאפשר לנו לספק ללקוחות תובנות קריטיות ופתרונות טכנולוגיים המבוססים על התהליכים המתקדמים ביותר".

מערכת הניטור כוללת רכיבי חומרה (Agents, חיישנים, תשתיות שליטה וחיבוריות) לצד יישומי תוכנה. השילוב הזה מעניק ליצרני שבבים ומערכות שקיפות לאורך כל שרשרת הערך – משלב הייצור ועד השימוש בשטח. היישום צפוי לסייע בהאצת זמן הגעה לשוק, שיפור ניצול ההספק והפחתת סיכונים ועלויות בפיתוח שבבים מתקדמים.

בנוסף, שולב גם חיישן חדשני למתח מקומי וטמפרטורה (LVTS), שתוכנן במיוחד למבנה הנאנושיט של טכנולוגיית 2 ננומטר ב-TSMC. השימוש ברכיבי ליבה סטנדרטיים בלבד מאפשר דיוק גבוה וביצועים משופרים, ונועד לענות על הצרכים של הדורות הבאים של ייצור שבבים.

הפוסט ‏פרוטיאן־טקס השלימה אימות סיליקון בטכנולוגיית 2 ננומטר של TSMC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רחל, ילידת פורטוגל החלה את הקריירה שלה בשוק השבבים לפני 12 שנה, כמהנדסת שילוב תהליכים, במרכז המחקר והפיתוח של חברת AMKOR ב- Vila do Conde פורטוגל. בשנת 2018 עברה לעבוד כמהנדסת אינטגרציה בתהליך במרכז P8ICN  של חברת NXP בהולנד.

בשנת 2019 הצטרפה למרכז האירופי של TSMC באמסטרדם, כמנהלת טכנית. במאי 2025 מונתה כמנהלת תיקי לקוחות והחלה לבצע חפיפה עם קייס לקראת סיום תפקידו.

רחל מאמינה מאד בשוק הישראלי כמקור מרכזי לפיתוח השבבים המתקדמים בכל אירופה והמזרח התיכון ומבקרת בישראל לעיתים קרובות.

רחל היא בעלת תואר שני בהנדסת מתכות וחומרים, הנדסת חומרים מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת פורטו ובעלת תואר במנהל עסקים מ Nyenrode Business University.

הפוסט שינוים ב TSMC אירופה. החברה מינתה מנהלת חדשה לשוק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסופה של פגישה מטלטלת הסכימה אינטל להמיר סכום משמעותי לו היתה זכאית כמענק במסגרת חוק CHIPSACT בהעברת 9.9% ממניות החברה בתמורה לסכום שהיה קרוב לסכום שהיתה יכולה ללא הענקת בעלות לממשלת ארה"ב. רבים רואים בכך סימן לחולשתה של אינטל אך יש צדדים נוספים למטבע. כמה אנסליסטים לא מהססים להגדיר  את החלטתה של אינטל כתמרון חכם המשקף אסטרטגיה מחושבת של הנהגת אינטל להבטיח הון, ליישר קו עם אינטרסים לאומיים ולמצב את עצמה מחדש במרוץ העולמי של מוליכים למחצה כנגד הענקיות מהמזרח TSMC וסמסונג.

חוק ה- CHIPSACT שאושר באוגוסט 2022, נועד להחיות את ייצור השבבים באמריקה. החוק מציע שך של  52 מיליארד דולר בסובסידיות לחברות שיבנו מפעלי יצור (פאבים) על אדמת ארה"ב. רבים הניחו כי המענקים הללו יוזרמו בצורה צהירה ופשוטה לכל מי שמוכיח כי אכן בכוונתו להקים מפעל ליצור שבבים בארה"ב אך המציאות מורכבת הרבה יותר.

ממשלת ארה"ב ביקשה מכל חברה שרצתה להנות מהמענקים הנדיבים לספק לה מידע רב על כוונותיה בהקמת המפעלים וקשרה את התשלומים עם אבני דרך שיש לעמוד בהם.

אינטל, שבעבר הייתה המובילה הבלתי מעורערת בחדשנות שבבים, התמודדה לאחרונה עם עיכובים בבניית המפעל באוהיו, מועדי יעד של מוצרים שהוחמצו והפסד רבעוני היסטורי בשנת 2023. כל אלה עוררו ספקות בלב אנשי הממשל בדבר יכולתה של אינטל לעמוד בהבטחותיה.

אך כעת פני השטח התהפכו. במסגרת הסכם מתוקן, הבטיחה אינטל קבלת  5.7 מיליארד דולר באופן מיידי על ידי המרת מענקים שלא סופקו למניות וכן  3.2 מיליארד דולר נוספים שהגיעו ממשרד ההגנה, כחלק מתוכנית שמטרתה לחזק את הביטחון הלאומי באמצעות השקעה בטכנולוגיות קריטיות.

סכום הכולל בסך 8.9 מילארד דולר הוא שנתן לממשלת ארה"ב כמעט 10% ממניות החברה. חשוב לציין, כי מניות אלו אינן מעניקות זכות הצבעה ומחויבות להתיישר עם החלטות הדירקטוריון של אינטל, תוך שמירה על האוטונומיה של החברה.

מדוע המהלך של אינטל הוא חכם ולא נואש

במבט ראשון, מסירת הון עצמי בתמורה למענק עשויה להיראות כוויתור. אך הנהלת אינטל ראתה הזדמנות להפוך עיכוב בירוקרטי לניצחון אסטרטגי שמעניק לה כמה יתרונות חשובים:

1. נזילות מיידית ללא חוב: אינטל נמנעה מהנפקת אג"ח או דילול מניותיה באמצעות הנפקות ציבוריות. במקום זאת, היא קיבלה גישה למיליארדי דולרים במזומן ללא תשלומי ריבית או תנודתיות בשוק.

2. יישור אסטרטגי עם וושינגטון: על ידי קבלת פנים לממשלת ארה"ב כבעלת מניות, אינטל חיזקה את תפקידה כאבן הפינה של ריבונות הטכנולוגיה האמריקאית. יישור זה יכול לשחרר תמריצים עתידיים, חוזי הגנה ורצון טוב פוליטי.

3. שינוי תדמית: במקום להיראות כחברה הזקוקה לחילוץ, אינטל מיצבה את עצמה כשותפה פטריוטית בשיקום תשתית המוליכים למחצה של אמריקה. הנרטיב עבר מחילוץ לשיתוף פעולה נועז.

4. שליטה נשמרת: אחזקות הממשלה מגיעות ללא ייצוג דירקטוריון וללא כוח הצבעה. אינטל מקבלת את ההון והאמינות – מבלי לוותר על שליטה.

5. יתרון תחרותי חדש: מרוץ השבבים העולמי נשלט זה מכבר על ידי TSMC של טייוואן וסמסונג של דרום קוריאה, שתיהן עקפו את אינטל בייצור צמתים מתקדם. אך מתחים גיאופוליטיים ופגיעויות בשרשרת האספקה ​​חשפו סדקים בדומיננטיות שלהן.

העסקה החדשה של אינטל מעניקה לה יתרון ייחודי: אינטל נהנית כעת מגיבוי אסטרטגי ארוך טווח ועמוק מממשלת ארה"ב – דבר שמתחרותיה אינן יכולות להשתוות לו. זה לא רק מחזק את מעמדה בשווקים המקומיים אלא גם הופך אותה לשותפה מועדפת לפרויקטים בתחומי הביטחון, התעופה והחלל ותשתיות קריטיות.

הפוסט עסקת אינטל טראמפ – האם מדובר בהימור אסטרטגי או בצעד נואש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC), הנחשבת לעמוד השדרה של תעשיית השבבים העולמית, פרסמה דו"חות כספיים מרשימים לרבעון השני של 2025. התוצאות מצביעות על שילוב של ביקוש חזק בתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC) ובתחום הסמארטפונים – שני מנועים מרכזיים לצמיחה.

נתונים כספיים בולטים

• רווח למניה (EPS): עלייה של 60.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגעה ל־15.36 דולר טייוואני.
• הכנסות: צמיחה של 11.3% בהשוואה לרבעון הקודם, לסך של 30.1 מיליארד דולר.
• פלטפורמת HPC: עלייה של 14% בביקושים לעומת הרבעון הראשון, מה שמעיד על המשך ההתרחבות המואצת בתחום מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית.

היכולת של TSMC לייצר בפרוסות מתקדמות בקווי 3 ננומטר ו־5 ננומטר מחזקת את מעמדה כשחקנית מובילה, ומציבה אותה לפני מתחרותיה בשוק.

משמעות אסטרטגית

הנתונים מאשרים כי TSMC אינה רק ספק שבבים – אלא חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית ומהמהפכה הדיגיטלית. החברה ממוקמת בצומת שבין טרנספורמציית הבינה המלאכותית להתחדשות בשוק הסמארטפונים.

עבור משקיעים, מדובר בסיפור כפול: מצד אחד פוטנציאל צמיחה משמעותי, ומצד שני חשיפה לסיכונים גיאופוליטיים – בעיקר סביב המתיחות בין סין לארצות הברית ביחס לטייוואן. בנוסף, המודל העסקי עתיר ההון של החברה מחייב השקעות מתמשכות והסתמכות על ביקוש קבוע לטכנולוגיות חדשות.

מבט קדימה

למרות הסיכונים, חשיבותה של TSMC כמובילת ייצור השבבים בעולם אינה מוטלת בספק. החברה ממשיכה לעצב את פני תעשיית הטכנולוגיה העולמית, ותוצאות הרבעון השני מדגישות את החוסן, החדשנות והחיוניות שלה בסביבה דינמית ותחרותית.

במילים אחרות – TSMC היא לא רק עוד יצרנית שבבים, אלא עמוד תווך של המהפכה הטכנולוגית הגלובלית.

אמפמ:

• כותרת:
• כותרת משנה:
• תגים: TSMC, שבבים, בינה מלאכותית, סמארטפונים, HPC, טייוואן, שוק ההון, מרכזי נתונים, טכנולוגיה עולמית
• ביטוי מפתח: TSMC תוצאות רבעון שני 2025
• נרדפים: TSMC, Taiwan Semiconductor, יצרנית שבבים, טייוואן סמיקונדקטור
• SLUG: tsmc-q2-2025-results-hpc-smartphones

רוצה שאכין לך גרסה מורחבת עם ניתוח ההשפעה האפשרית על השוק הישראלי ועל חברות כמו אינטל ואנבידיה?

הפוסט TSMC רשמה זינוק ברווחים: ביקוש ל-HPC ולסמארטפונים דחף את הצמיחה ברבעון השני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האקונומיסט יוצא נגד הרעיון של ייצור שבבים “מבית” בלבד בארה״ב ומזהיר: ניסיון להציל את אינטל באמצעות מכסים, סבסוד כבד ואף “כמעט־הלאמה” עלול לפגוע ביתרון הטכנולוגי של ארה״ב. לפי השבועון, שבבים הם תעשייה גלובלית במיוחד. שרשראות הערך נשענות על התמחות קיצונית ועל זרימה חופשית של ציוד, ידע וכוח אדם. ניתוק מהעולם ייקר את הייצור, יאט חדשנות, ויפגע במובילות האמריקנית.

אינטל מוצגת כסיפור אזהרה. לפני עשורים הייתה סמל לחוד החנית. כיום שווי השוק שלה סביב 100 מיליארד דולר. היא כמעט שאינה מספקת שבבים מתקדמים ל־AI. חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן הקצה לה 8 מיליארד דולר מענקים ועד 12 מיליארד דולר כהלוואות. ובכל זאת, המפעל באוהיו מתעכב כעת לתחילת שנות ה־30 של המאה. החברה ממונפת, תזרים המזומנים חלש, והמעבר לדורות ייצור מתקדמים מקרטע. לפי הערכות, נדרשים מעל 50 מיליארד דולר השקעות כדי לנסות להדביק את TSMC.

האקונומיסט טוען שהצעדים שמקדם הנשיא טראמפ רק יחמירו את הבעיה. מכסים כלליים יעלו עלויות לכל התעשייה. מכסים ספציפיים על שבבים יפגעו בלקוחות אמריקניים. לחץ על אנבידיה וחברות אחרות “לייצר אצל אינטל” יכפה מוצר נחות יחסית ויפגע בביצועים. שבבים הם אמצעי לחדשנות, לא מטרה בפני עצמה. כופים על החברות פחות־מהטוב ביותר – ומקהים את יתרונן.

אקונומסיט ממליץ לפצל את אינטל

מה כן? השבועון מציע להפסיק “להציל את אינטל בכל מחיר” ולבחון מבנים אחרים. אפשרות אחת: למכור את עסקי הייצור למשקיע עתיר הון (לפי הדיווח, סופטבנק הביעה עניין ואף השקיעה 2 מיליארד דולר השבוע). אפשרות אחרת: למכור את זרוע התכנון ולהפנות את התמורה לבניית ייצור תחרותי באמת. כך או כך, המדינה לא צריכה להיכנס כבעלים. הזרמת כספים ללא תחתית תסבך עוד יותר.

הלקח השני: להקל על מי שכן מצליחים. TSMC כבר משקיעה בארה״ב ומפעילה פאב ל־4 נ״מ, עם פאב מתקדם נוסף מתוכנן ל־2028 ועוד אתר שני־ננומטר בהמשך. סמסונג בונה בטקסס ומתכוונת ל־2 נ״מ בקוריאה עוד השנה. שתיהן נתקלו בעיכובים ברישוי ובמחסור בכוח אדם מיומן. המדיניות הנכונה, לפי האקונומיסט: לפשט רישוי, להאיץ הכשרת מהנדסים וטכנאים, ולפתוח שערים ליבוא מכונות, חומרים ואנשים – במקום מכסים.

הלקח השלישי: גם אם מגדילים כושר ייצור מקומי, ארה״ב לא יכולה להתנתק. מכונות ליתוגרפיה EUV מגיעות מהולנד. ציוד מרכזי מגיע מיפן. וטאיוואן תישאר קריטית: גם בסוף העשור, כשהקמת האתרים בארה״ב תתקדם, חלק גדול מהשבבים המתקדמים עדיין ייוצר באי. מודל TSMC הוא לחדש בבית, ואז להרחיב גלובלית. לכן, מדיניות יציבה כלפי טאיוואן חיונית לא פחות מתמריצים מקומיים.

מסקנת השבועון: ארה״ב זקוקה לאסטרטגיה קוהרנטית ורב־שנתית, שתיהנה מתמיכה דו־מפלגתית ותספק ודאות לתעשייה. במקום לאומנות כלכלית ומכסים, יש לבנות מערכת אקוסיסטם עם בעלות הברית – טאיוואן, דרום קוריאה ויפן – ולהפוך את אמריקה למקום הטוב ביותר להקמת פאבים באמצעות רגולציה חכמה וכוח אדם איכותי. כך תישמר המובילות האמריקנית בעידן ה־AI.

הפוסט אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל טראמפ בוחן מתווה חסר תקדים בתעשיית השבבים: העברת כספי ה-CHIPS Act לחברות בתמורה לאחזקה הונית של המדינה, במקום מענקים ישירים. שר המסחר, הווארד לוטניק, אישר בראיון ל-CNBC כי הממשל מבקש אחזקה חסרת־זכויות הצבעה באינטל כתנאי לקבלת המימון. “זה לא ממשל תאגידי,” אמר. “אנחנו ממירים מענק למניות — עבור העם האמריקאי.”

לפי Oregon Public Broadcasting (‏OPB), מדובר בהתפתחות קריטית באורגון — שם מעסיקה אינטל כ-18 אלף עובדים והוגדר לה בעבר מימון פדרלי כולל של כמעט 8 מיליארד דולר, מהם 1.8 מיליארד דולר לשדרוג קמפוס הילסבורו, לב פעילות המו״פ של החברה בארה״ב. החברה סירבה להגיב לפניית OPB.

מעבר לאינטל, נראה שהמהלך מתוכנן להפוך למדיניות רוחבית: רויטרס דיווחה כי הבית הלבן בוחן לקחת עד 10% מאינטל במסגרת ההסכם — ובמקביל לשקול עסקאות אחזקה דומות גם מול יצרניות שבבים נוספות, בהן Micron, ‏TSMC ו-Samsung, מתוך מסגרת התקציב הכוללת של 52.7 מיליארד דולר בחוק ה-CHIPS. מדובר במפנה ממודל “מענקים” למודל “בעלות חלקית” של המדינה בתעשייה האסטרטגית.

המהלך כבר מעורר התנגדות פוליטית באורגון: הסנאטור הדמוקרטי רון ויידן כינה את הדרישה “סחיטה תאגידית”, והזהיר מפני נזק לאקוסיסטם הטכנולוגי שאותו בא החוק לחזק. הדברים מגיעים על רקע התנצחות ציבורית בין הבית הלבן למנכ״ל אינטל, ליפ-בו טאן, שהודיע על האטת פרויקטים כדי לקצץ עלויות — וציין כי השקעות החברה בארה״ב ייטיבו עם הכלכלה האמריקאית. ‏(OPB).

המהלך מתיישב עם הקשחת הקו של וושינגטון מול ענף השבבים: מוקדם יותר החודש דווח כי Nvidia ו-AMD הסכימו להעביר למדינה 15% מההכנסות ממכירת שבבי בינה מלאכותית לסין, בתמורה לרישיונות יצוא — הסדר נדיר שמאותת על התערבות ממשלתית עמוקה יותר בשרשרת הערך של השבבים.

עבור אינטל, שנחלשה בשנים האחרונות מול מתחרות בזירת ה-AI והסמארטפונים, האחזקה הממשלתית עשויה לספק גב פיננסי — אך במחיר דילול בעלי מניות ואי-ודאות לגבי תנאי התמחור והיציאה של המדינה. אנליסטים מזהירים כי המעבר ממענקים לאחזקה יכול לפגוע באטרקטיביות החוק עבור חלק מהחברות; מדדים בענף נחלשו אמש על רקע הדיווחים.

למה זה תקדים משמעותי?

1. מה “לכולם” אחרי אינטל: עצם בחינת המודל מול Micron, ‏TSMC ו-Samsung מרחיבה את ההשפעה מעבר לחברה אחת — והופכת את ההון הציבורי לכלי קבוע במדיניות התעשייה האמריקאית.
2. אות לשוק: אם קרנות וול סטריט יתמחרו סיכון דילול נוסף בחברות המקבלות CHIPS, עלות ההון שלהן עלולה לעלות, ולוח הזמנים להקמת מפעלים עשוי להידחות. אנליסטים כבר מתריעים.
3. תקדים רגולטורי: המודל מקבע מעבר מ”גזרים” ל”מקלות” — לא רק סובסידיות, אלא גם בעלות ממשלתית ישירה, לצד הסדרי חלוקת הכנסות (כמו ב-Nvidia/AMD).

מה הלאה: פרטי ההסכם (היקף, תמחור, לוח זמנים ותנאי יציאה) טרם פורסמו רשמית. אם אינטל תסכים — זה עשוי להפוך לשבלונה להסכמים מול שחקני שבבים נוספים בשנה הקרובה. בינתיים, השווקים בוחנים מחדש את יחס הסיכוי–סיכון בענף כולו.

הפוסט ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים עלול לחול גם על יצרניות שבבים נוספות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המכון הטייוואני למחקרי טכנולוגיה תעשייתית (ITRI) עדכן כלפי מעלה את תחזיתו לשנת 2025. לפי הדוח הרבעוני האחרון, ערך התפוקה הכולל של תעשיית השבבים בטייוואן יעמוד על 216.7 מיליארד דולר – צמיחה שנתית של 22.2% לעומת 2024. העדכון משקף ביקוש עולמי חזק לשבבים עבור יישומי בינה מלאכותית והאצה נמשכת של השקעות במחשוב עתיר-ביצועים.

העדכון מגיע זמן קצר לאחר ש־TSMC העלתה את תחזית המכירות שלה לשנת 2025 לצמיחה של כ-30%, לעומת טווח קודם של 24%–26%. בחברה מייחסים את ההאצה לעלייה חדה בצריכת כוח חישוב מצד יישומי AI, שמגבירה את הביקוש לשבבים מתקדמים.

על פי פילוח ITRI, מגזר ייצור השבבים יהיה מנוע הצמיחה המרכזי עם תפוקה של כ־145.3 מיליארד דולר – עלייה של 27.5%. בתוך כך, תחום מפעלי היציקה (Foundry), שבו TSMC מובילה גלובלית, צפוי להגיע לכ־138.7 מיליארד דולר – עלייה של 28.3%. מגזר האריזה צפוי לצמוח לכ־16.0 מיליארד דולר (+13.5%), ותחום הבדיקות לכ־7.68 מיליארד דולר (+15.2%). תחום תכנון השבבים צפוי לרשום תפוקה של כ־47.3 מיליארד דולר עם צמיחה של 12.1%, מעט מתחת להערכה הקודמת.

בביצועי הביניים נרשמה יציבות חיובית: ברבעון השני של 2025 הסתכמה תפוקת התעשייה בכ־53.3 מיליארד דולר, עלייה של 7.4% לעומת הרבעון הראשון. ל־Q3/2025 צופה ITRI עלייה נוספת לכ־56.0 מיליארד דולר (+4.8% רבעון-על-רבעון). מגזר ייצור השבבים לבדו צפוי להגיע ברבעון השלישי לכ־38.3 מיליארד דולר, שהם 7.3% יותר מאשר ברבעון שקדם לו.

בסיכום התמונה לשנת 2025, טייוואן נהנית מיתרון מבני ביכולות ייצור וצוואר-בקבוק עולמי בביקוש לשבבים מתקדמים. החוזקה במפעלי היציקה, לצד שדרוגי קיבולת והאצת פרויקטי אריזה ובדיקות, תומכים בתחזית הצמיחה. יחד עם העלאת התחזית של TSMC, נראה כי התנופה שמקנה ה-AI לשוק השבבים תמשיך להכתיב את כיוון התעשייה גם במחצית השנייה של השנה.

הפוסט טייוואן מעלה תחזית: תעשיית השבבים תצמח ב-22.2% ב-2025 – היקף היצור המקומי 216.7 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פגישה “גלויה ובונה” בין דונלד טראמפ לליפ־בו טאן סיימה שבוע סוער בתעשיית השבבים. במקביל, הממשל מאשר מכירת שבבי AI לסין תמורת נתח של 15% מההכנסות, ומאיים במכס של 100% על יבוא שבבים שלא ייוצרו בארה״ב. ההשלכות על ישראל: תשומת לב להשקעות אינטל בקריית־גת ולשרשרת האספקה המקומית

אינטל פרסמה הצהרה שלפיה ליפ־בו טאן נפגש אתמול עם הנשיא טראמפ לדיון “כן ובונה” על חיזוק המובילות האמריקנית בטכנולוגיה ובייצור, והודתה לנשיא על מנהיגותו בנושא. החברה הוסיפה כי תעבוד בצמידות עם הממשל “כדי להשיב את החברה האמריקנית הגדולה הזו לגדולתה”.

הפגישה הגיעה ימים ספורים לאחר שטראמפ קרא בפומבי לטאן להתפטר בשל “ניגודי עניינים חמורים” סביב קשריו בעבר לחברות בסין. כעת טראמפ ריכך את עמדתו, כינה את המפגש “מעניין מאוד” ואמר שלטאן “סיפור מדהים”. הוא רמז להמשך שיחות עם שרי הקבינט בשבוע הקרוב.

במקביל למחלוקת סביב אינטל, נרשמו מהלכים מרחיקי לכת במדיניות הסחר והיצוא של שבבי AI. לפי דיווחים, הממשל הגיע להסדר חריג עם אנבידיה ו-AMD: רישיונות למכירת שבבים מסוימים לסין תמורת העברת 15% מההכנסות למדינה. המהלך מעורר ביקורת דו־מפלגתית בוושינגטון בטענה שמדובר דה־פקטו ב”מס יצוא”.

טראמפ עצמו אמר על שבב H20 של אנבידיה שהוא “מיושן”, ואף התרברב שביקש 20% לפני שהוסכם על 15%. מקורות אחרים ציינו שהדיונים נוגעים גם לגרסאות מצומצמות של דור השבבים הבא. הביקורת מזהירה כי גם גרסאות מוחלשות עשויות לחזק את יכולות ה-AI של סין.

על ציר מדיניות הסחר, טראמפ הכריז בשבוע שעבר על כוונה להטיל מכס של 100% על שבבים המיובאים לארה״ב, עם פטורים לחברות שיתחייבו להשקעות וייצור בתחומי ארה״ב. לפי הדיווחים, חברות כמו אינטל, TSMC וסמסונג עשויות ליהנות מהפטורים הודות להשקעות קיימות או מתוכננות.

בזירה המקומית בישראל, Chiportal סיקר את הקריאה של טראמפ להתפטרותו של טאן, את תגובת “שובר השתיקה” של טאן לעובדי אינטל, ואת הכרזות המכס. הכותרות מציגות כי תנודתיות ההנהגה והרגולציה בארה״ב מייצרות אי־ודאות לשוק chip העולמי.

לישראל יש חשיפה ישירה. גורמים בשוק מזהירים כי כל שינוי כיוון באינטל ישליך על לוחות הזמנים והיקפי ההשקעה במפעל בקריית־גת, וכן על תעסוקה וספקים. השיח הציבורי והפיננסי בארץ הדגיש שבשיא המתיחות טראמפ תקף את טאן, אך כעת מאותת על שיתוף פעולה – דינמיקה שיכולה להשפיע על החלטות השקעה ותמריצים.

מה הלאה: לפי דיווחי שוק, טאן ימשיך שיחות עם בכירי הממשל בשבוע הקרוב. המשקיעים עוקבים אחרי שני נתיבים אפשריים: אימוץ פשרה רגולטורית שתאפשר לאינטל להתמקד בהאצת ייצור מתקדם בארה״ב, או מהלכים מבניים עמוקים יותר בתוך אינטל. בינתיים, תנאי היצוא לסין והמכסים המוצעים שומרים את כל התעשייה על קצות האצבעות.

תגים: אינטל, ליפ־בו טאן, דונלד טראמפ, אנבידיה, AMD, שבבי AI, מכסים, יצוא לסין, TSMC, קריית־גת, תעשיית השבבים, ארה״ב–סין, רגולציה,

הפוסט אחרי הקריאה להתפטרות – טראמפ נפגש עם מנכ״ל אינטל; ברקע: מכסים של 100% ועסקת 15% עם אנבידיה ו-AMD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אנבידיה (NVIDIA) ו-AMD הגיעו להסכמות עם הממשל האמריקני: 15% מההכנסות ממכירת מאיצי AI בסין יועברו לארה״ב, בתמורה לרישיונות ייצוא לשבבים שיועדו במיוחד לשוק הסיני. עבור אנבידיה מדובר בשבב H20, ועבור AMD בדגם MI308. זהו הסדר חריג בנוף האמריקני, שלפי דיווחים עשוי להניב לאוצר מיליארדי דולרים בשנה, אם הביקוש בסין יתממש.

ההסכם מגיע לאחר שינוי כיוון בוושינגטון: באפריל נאסרה מכירת H20 לסין, אך ביולי התיר הממשל לבחון חידוש היצוא, ובימים האחרונים החלו להינתן רישיונות בפועל. בבית הלבן הגנו על המהלך והבהירו כי גרסאות ה-H20 ועמיתותיה אינן פוגעות בביטחון הלאומי. הנשיא טראמפ אף אמר שה-H20 “מיושן”, וטען שדחף במקור לנתח של 20% לפני שהתייצב על 15%.

באנבידיה מסרו כי החברה “פועלת לפי הכללים שהממשל האמריקני קובע לגבי השתתפותנו בשווקים העולמיים” והביעו תקווה שתקנות היצוא יאפשרו לארה״ב להתחרות בסין וברחבי העולם. הציטוט נמסר לאחר אישור הרישיונות.

אנליסטים מציינים שההשפעה על אנבידיה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה, ואילו AMD עלולה להרגיש זאת יותר. יחד עם זאת, החברות יכולות לגלגל חלק מהעלות ללקוחות בסין. ב-WSJ העריכו כי גבייה של 15% ממכירות ה-H20 עשויה להניב לאוצר כ-3 מיליארד דולר בשנה, אם הביקוש יחזור לרמות החזויות.

ההסדר מעורר גם סימני שאלה משפטיים. פרשנות ב-WSJ מצביעה על כך שחוקי הייצוא הקיימים בארה״ב אוסרים לגבות “אגרת רישוי” כזו, וחוקת ארה״ב אוסרת מס יצוא; לפיכך נעשית בחינה של מסלולים רגולטוריים חלופיים שיאפשרו את הגבייה. פרטי המנגנון עדיין אינם שקופים.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר: בשבוע שעבר הכריז טראמפ על מכס של 100% על יבוא שבבים, עם פטורים לחברות שמשקיעות בייצור בארה״ב. אפל הודיעה על הוספת 100 מיליארד דולר להשקעות בארה״ב. במקביל נרשמו איתותים לפטורים ל-TSMC, סמסונג ו-SK Hynix בזכות הקמת מפעלים בארה״ב או הסכמות בילטרליות.

מה המשמעות לשוק?

• לסין: ההסדר מחזיר לשוק הסיני מוצרים שאינם מהשורה הראשונה, אך מבוקשים לפרויקטי AI. הוא עשוי לבלום חלקית את התחזקות המתחרות המקומיות, לפחות בטווח הקצר. (מרקטווץ')
• לחברות: זהו “מדרון חלקלק”. אם מודל “תשלום-תמורת-רישיון” יתרחב, חברות קטנות יתקשו לספוג את העלות. הגדולות יוכלו להעלות מחירים. (מרקטווץ')
• למשפט ולמדיניות: ויכוח צפוי על חוקיות ההסדר ועל האיזון בין כלכלה לביטחון לאומי. ההשלכות יתבהרו רק לאחר שיוצג מנגנון הגבייה הסופי. (הוול סטריט ג'ורנל)

שורה תחתונה: ההסדר משיב זמנית דלתות בשוק הסיני ומכניס כסף לקופת ארה״ב, אך יוצר תקדים. הוא עשוי להשפיע על מרווחים, מחירים ועל כללי המשחק בין וושינגטון, החברות והמשקיעים – בארה״ב, בסין ובשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא הופיע לראשונה ב-Chiportal.