אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית Safe Superintelligence, שהקים איליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI ולשעבר המדען הראשי של החברה. ההשקעה היא חלק משותפות אסטרטגית ארוכת טווח שבמסגרתה SSI תרחיב את תשתית המחשוב שלה באמצעות הדור הבא של מערכות אנבידיה.

SSI הוקמה ב-2024 בידי סוצקבר, היזם הישראלי דניאל גרוס וחוקר הבינה המלאכותית דניאל לוי. החברה מפעילה מרכזים בתל אביב ובפאלו אלטו ומתמקדת במטרה אחת: פיתוח בינה מלאכותית מתקדמת שהבטיחות שלה משולבת בתהליך המחקר והפיתוח ולא מתווספת לאחר שהמערכת כבר נבנתה.

החברה פועלת עד כה בחשאיות ולא הציגה מודל, מוצר מסחרי או מאמר מדעי המתאר את הטכנולוגיה שלה. למרות זאת, היא הפכה לאחת מחברות ה-AI הפרטיות בעלות השווי הגבוה בעולם. בסבב גיוס קודם הוערך שווייה ב-32 מיליארד דולר, אף שבחברה מועסקים רק כמה עשרות עובדים.

תשתית המחשוב תגדל פי עשרה

במסגרת השותפות צפויה SSI לקבל גישה למערכות המבוססות על ארכיטקטורת Vera Rubin של אנבידיה. לפי התוכנית, החברה מתכוונת להגדיל פי עשרה בתוך כשנה את כושר המחשוב העומד לרשות צוות המחקר שלה.

פלטפורמת Vera Rubin נועדה לשמש לאימון ולהרצה של דורות חדשים של מודלי בינה מלאכותית. המערכת משלבת מעבדי GPU, מעבדים מרכזיים, קישוריות מהירה וזיכרונות רחבי־פס, במטרה לטפל בעומסי עבודה גדולים יותר ובמודלים הדורשים כמויות עצומות של חישוב וזיכרון.

השותפות מעניקה ל-SSI גישה מוקדמת לחומרה החדשה, ואילו אנבידיה מקבלת לקוח עוגן נוסף לדור הבא של מערכותיה. היא עשויה גם להעניק ליצרנית השבבים הצצה לצורכי החישוב של אחת מקבוצות המחקר המסקרנות בענף, אף שפרטי המחקר עצמו צפויים להישאר חסויים.

ניסיון למצוא מסלול חדש לבינה מלאכותית

סוצקבר היה אחד החוקרים המרכזיים שהובילו את פיתוחם של מודלי הלמידה העמוקה ושל משפחת מודלי GPT ב-OpenAI. לאחר שעזב את החברה הוא טען כי שיפור הביצועים באמצעות הגדלת כמויות הנתונים, מספר הפרמטרים וכושר החישוב מתחיל להיתקל בתשואה פוחתת.

SSI מנסה לפתח שיטות מחקר אחרות, אך אינה מפרטת כיצד הן שונות מהגישה של OpenAI, גוגל, אנתרופיק וחברות נוספות. לפי סוצקבר, החברה מתמקדת במחקר ארוך טווח ולא בלחץ להשיק במהירות מוצרים לצרכנים או ללקוחות ארגוניים.

היעדרו של מוצר מסחרי מאפשר ל-SSI להפנות את משאביה למחקר, אך הוא גם יוצר סימן שאלה לגבי המודל העסקי שלה. הרחבת תשתית המחשוב פי עשרה כרוכה בהוצאה גבוהה על מערכות, חשמל, קירור ותפעול, ולכן ההשקעה של אנבידיה מספקת לחברה לא רק הון אלא גם גישה ישירה לספקית החומרה החשובה בענף.

אנבידיה מרחיבה את מעגל ההשקעות

ההשקעה ב-SSI היא חלק מאסטרטגיה רחבה של אנבידיה, המשקיעה בחברות המפתחות מודלי AI, שירותי ענן, רובוטיקה ותוכנות תשתית. השקעות כאלה מגדילות את הביקוש למערכות החברה ומחזקות את הקשר בינה לבין מפתחי המודלים הגדולים.

עם זאת, הן גם מעוררות שאלות לגבי היחסים בין ספקית החומרה לבין לקוחותיה. כאשר אנבידיה משקיעה בחברה שמשתמשת בכספים לרכישת מערכות מתוצרת אנבידיה, חלק מההשקעה עשוי לחזור אליה כהכנסות ממכירת חומרה ושירותים.

עבור תעשיית השבבים הישראלית, העסקה מדגישה פעם נוספת את תפקידה של ישראל במרכז המחקר העולמי של אנבידיה. אף ש-SSI אינה יצרנית שבבים, פעילותה בתל אביב והיקף המחשוב שהיא מתכננת להציב הופכים אותה לצרכנית משמעותית של תשתיות AI מתקדמות.

הפוסט אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת ה-AI של איליה סוצקבר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי כמה ממפעילות תשתיות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם יהיו בין הראשונות לפרוס את מתג התקשורת Spectrum-6, שפותח במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. בין המאמצות הראשונות שמונה החברה נמצאות Microsoft,‏ CoreWeave,‏ Nebius,‏ Tesla ו־SpaceXAI.

Spectrum-6 הוא שבב ומערכת מיתוג Ethernet בקיבולת כוללת של 102.4 טרה־ביט לשנייה, פי שניים מהקיבולת של מערכות הדור הקודם. המתג הוא אחד הרכיבים בפלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה, לצד מעבד Vera, מאיצי Rubin, מתגי NVLink 6, כרטיסי ConnectX-9 ומעבדי התשתית BlueField-4.

הפיתוח ממשיך את פעילות התקשורת של מלאנוקס, שנרכשה בידי אנבידיה בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר והפכה לבסיס חטיבת הרשתות של החברה. מרכזי הפיתוח בישראל אחראים לחלק מרכזי ממשפחות מוצרי Spectrum,‏ ConnectX ו־BlueField, המשמשות לחיבור שרתים, מאיצים ומערכות אחסון במרכזי נתונים.

הרשת הופכת לחלק ממערכת המחשוב

במערכות בינה מלאכותית גדולות, ביצועי המאיצים אינם תלויים רק בכוח החישוב של כל GPU. במהלך אימון מודלים, אלפי או עשרות אלפי מאיצים נדרשים להעביר ביניהם כמויות גדולות של מידע ולסנכרן את עבודתם. האטה בקישור אחד או עומס בנקודה מסוימת ברשת עלולים לעכב את המערכת כולה.

Spectrum-6 נועד לשמש בסיס לדור הבא של פלטפורמת Spectrum-X Ethernet, המותאמת לדפוסי התקשורת האלה. המתג משולב עם כרטיס התקשורת ConnectX-9 SuperNIC, המספק קישוריות של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה, ועם תוכנה המנהלת את חלוקת התעבורה, בקרת העומסים וההתאוששות מתקלות.

בניגוד לרשתות ארגוניות רגילות, שבהן עיקר התעבורה עוברת בין השרתים למשתמשים או למערכות האחסון, קלאסטרי AI מייצרים תעבורה רבה בין השרתים עצמם. אנבידיה טוענת כי Spectrum-X משפרת את ביצועי רשתות ה־AI עד פי 1.6 לעומת Ethernet סטנדרטי, ושומרת על ניצולת של עד 95% גם במערכות הכוללות יותר מ־100 אלף מאיצים. מדובר בנתוני יצרן שלא פורסמה לצדם בדיקה עצמאית בתנאים זהים.

פחות מתגים ותמיכה בקירור נוזלי

Spectrum-6 תומך הן במודולים אופטיים נשלפים והן באופטיקה המשולבת באריזת השבב – Co-Packaged Optics. גרסאות המערכת יוכלו להשתמש גם בקירור נוזלי, כחלק מהמעבר למרכזי נתונים שבהם לא רק המאיצים אלא גם ציוד התקשורת צורך הספקים גבוהים.

לפי אנבידיה, ארכיטקטורת Multiplane המואצת בחומרה מאפשרת לצמצם פי 1.7 את מספר המתגים הנדרש בהשוואה לטופולוגיות מסורתיות. החברה טוענת גם כי שילוב אופטיקה באריזת המתג עשוי לשפר פי חמישה את יעילות צריכת החשמל של התקשורת ולהגדיל פי עשרה את פרק הזמן הממוצע בין תקלות בהשוואה למערכות המשתמשות במקלטים־משדרים אופטיים נשלפים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, אופטיקה משולבת וקירור נוזלי נועד לאפשר להרחיב את רשתות ה־Ethernet ממערכות של אלפי מאיצים למערכות של מאות אלפים. אנבידיה מציגה את Spectrum-X כחלופת Ethernet לרשתות InfiniBand, שגם הן מבוססות במידה רבה על טכנולוגיות שפותחו במלאנוקס.

פריסה אצל ספקיות הענן

CoreWeave, מיקרוסופט ו־Nebius צפויות לשלב את Spectrum-6 בתשתיות המבוססות על Vera Rubin ולהעמיד אותן לרשות לקוחות ענן. Tesla ו־SpaceXAI מתכננות להשתמש במתגים במרכזי הנתונים שהן מקימות לצורכי אימון והרצת מודלים.

CoreWeave מסרה כי תשלב את Spectrum-6 במערכות Spectrum-X מקוררות בנוזל. Nebius הסבירה כי המטרה היא לשמור על סנכרון בין המאיצים ולמנוע מקישור איטי יחיד לעכב עבודת אימון מלאה. היקף ההזמנות, לוח הזמנים המדויק לפריסות וההכנסות הצפויות לא פורסמו.

הצגת Spectrum-6 מגיעה עם תחילת הייצור והפריסה של מערכות Vera Rubin. אנבידיה דיווחה כי מערכות ראשונות כבר פועלות אצל CoreWeave,‏ Google Cloud,‏ Microsoft Azure ו־Oracle, וכי שרשרת האספקה של הפלטפורמה משתרעת על יותר מ־350 אתרי ייצור ב־30 מדינות.

עבור פעילות אנבידיה בישראל, Spectrum-6 ממחיש את חשיבותה של חטיבת הרשתות בתוך פלטפורמת המחשוב של החברה. ככל שמספר המאיצים בכל מרכז נתונים גדל, מתגי התקשורת, כרטיסי הרשת והאופטיקה הופכים מרכיבים משלימים לגורם מרכזי הקובע כמה מכוח החישוב היקר ניתן לנצל בפועל.

הפוסט אנבידיה מתחילה לפרוס את מתג Spectrum-6 שפותח בישראל אצל מיקרוסופט וטסלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הרחיבה את בסיס הספקים שלה לדור הבא של מאיצי הבינה המלאכותית. מנכ”ל החברה, ג’נסן הואנג, אישר כי שלוש יצרניות הזיכרון הגדולות בעולם – סמסונג, SK hynix ומיקרון – הוסמכו לספק שבבי HBM4 עבור פלטפורמת Vera Rubin של החברה. מדובר באישור חשוב לשוק כולו, משום שזיכרון רחב-פס הפך לאחד הרכיבים הקריטיים ביותר במערכות AI מתקדמות.

פלטפורמת Vera Rubin צפויה להיות אחת מאבני הבניין המרכזיות בדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית של אנבידיה. היא משלבת מעבדים, מאיצים גרפיים, קישוריות מהירה ורכיבי זיכרון מתקדמים שנועדו לאפשר הרצה ואימון של מודלי AI גדולים יותר. בתוך המערכת הזו, HBM4 אינו רכיב משני. הוא קובע במידה רבה כמה נתונים ניתן להזרים אל יחידות העיבוד ובאיזו מהירות.

הזיכרון הופך לחלק מהקרב על ביצועי AI

בשנים האחרונות עיקר תשומת הלב הציבורית הופנתה למאיצים עצמם – GPU, מעבדי AI וארכיטקטורות שרתים. אבל בתעשייה ברור יותר ויותר שהביצועים של מערכות AI אינם תלויים רק בכוח החישוב. הם תלויים גם בזיכרון, ברוחב הפס, בצריכת ההספק וביכולת להזין את המאיץ בכמות עצומה של נתונים ללא עיכובים.

HBM, או High Bandwidth Memory, הוא זיכרון DRAM מוערם שממוקם קרוב מאוד למעבד או למאיץ. המבנה הזה מאפשר רוחב פס גבוה בהרבה מזיכרון רגיל, ולכן הוא מתאים במיוחד למערכות AI, שבהן כמויות גדולות של נתונים צריכות לנוע במהירות בין הזיכרון ליחידות החישוב. בדור HBM4 צפוי שיפור נוסף ברוחב הפס, בקיבולת וביעילות, ולכן הוא נחשב לרכיב חיוני בדור הבא של מאיצי אנבידיה.

המשמעות של הסמכת שלוש הספקיות היא שאנבידיה אינה תלויה רק ביצרן אחד. SK hynix נחשבה בשנים האחרונות לספקית מובילה בתחום HBM, בעיקר בזכות קשריה ההדוקים עם אנבידיה והקדימות שלה בייצור דורות מתקדמים של הזיכרון. סמסונג פועלת לחזק את מעמדה בתחום לאחר תקופה שבה התקשתה לעמוד בקצב של SK hynix. מיקרון, מצידה, מנסה להרחיב את חלקה בשוק שבו הביקוש גבוה והרווחיות גבוהה במיוחד.

פחות סיכון לאנבידיה, יותר תחרות בין הספקיות

עבור אנבידיה, הרחבת מעגל הספקיות מפחיתה סיכון. מערכות AI מתקדמות נבנות כיום סביב אשכולות גדולים של מאיצים, וכל עיכוב בזיכרון יכול להשפיע על קצב הייצור והאספקה של שרתים שלמים. כאשר שלוש יצרניות מרכזיות מוסמכות לספק HBM4, אנבידיה יכולה לחלק הזמנות, להפעיל לחץ תחרותי ולשפר את יכולתה לעמוד בביקוש מצד ספקיות ענן, חברות אינטרנט, ממשלות ומרכזי מחקר.

עבור יצרניות הזיכרון, זו הזדמנות עסקית משמעותית. שוק הזיכרון המסורתי ידוע במחזוריות חדה: תקופות של עודף היצע ולחץ מחירים מתחלפות בתקופות של ביקוש גבוה. אבל HBM שונה מזיכרון DRAM רגיל. הוא מורכב יותר לייצור, דורש תיאום הדוק עם יצרני המאיצים, ונמכר בדרך כלל ברווחיות גבוהה יותר. לכן כל אחת משלוש היצרניות רואה באישור של אנבידיה יעד אסטרטגי.

עם זאת, ההסמכה אינה אומרת בהכרח שכל שלוש החברות יספקו נפחים זהים. אנבידיה לא חשפה את חלוקת ההזמנות בין הספקיות, ובפועל ייתכן שהיקפי האספקה ישתנו לפי זמינות, ביצועים, תפוקה, מחיר ותנאי אספקה. עצם ההסמכה, לעומת זאת, מעניקה לכל אחת מהן כרטיס כניסה רשמי לאחת מפלטפורמות החומרה החשובות ביותר של עידן ה-AI.

Vera Rubin מחדדת את חשיבות שרשרת האספקה

הדור הבא של מאיצי אנבידיה אינו רק מוצר אחד, אלא מערכת שלמה. היא כוללת מאיצי AI, מעבדי Vera, קישוריות NVLink, רכיבי רשת ורכיבי זיכרון מתקדמים. ככל שהמערכות גדולות יותר, כך גדלה התלות בשרשרת אספקה יציבה ומדויקת. במערכות כאלה, אין הרבה רכיבים “רגילים”. כל צוואר בקבוק משפיע על השרת כולו.

זו גם הסיבה שהביקור של הואנג בדרום קוריאה קיבל משמעות רחבה יותר מהודעה עסקית רגילה. קוריאה הדרומית היא מרכז עולמי בייצור זיכרונות מתקדמים, ו-SK hynix וסמסונג הן שחקניות מפתח בשרשרת האספקה של AI. הפגישות של הואנג עם בכירי התעשייה המקומית משקפות את התלות ההדדית בין אנבידיה לבין יצרניות הזיכרון: אנבידיה זקוקה ל-HBM כדי לספק את המאיצים שלה, והיצרניות זקוקות לאנבידיה כדי להבטיח ביקוש לדורות המתקדמים ביותר של הזיכרון.

ההתפתחות הזו גם ממחישה שינוי רחב יותר בתעשיית השבבים. בעבר, הזיכרון נתפס לא פעם כרכיב משלים למעבד. בעידן ה-AI, הוא הופך לחלק מרכזי מהארכיטקטורה. לא מספיק לייצר מאיץ חזק; צריך גם לספק לו רוחב פס, קיבולת, קישוריות ומעטפת תרמית וחשמלית שתאפשר לו לעבוד במלוא היכולת.

המסר לשוק: הביקוש ל-HBM לא נרגע

האישור לשלוש הספקיות מאותת לשוק כי אנבידיה מתכוננת לביקוש גדול מאוד לדור Vera Rubin. גם אם חלק מהמשקיעים חוששים מהתמתנות בביקוש ל-AI, שרשרת האספקה עצמה ממשיכה להיערך להיקפים גדולים. יצרניות הזיכרון משקיעות בקווי ייצור, ביכולות אריזה מתקדמות ובשיפור התפוקה, משום שהדור הבא של מערכות AI ידרוש כמויות גדולות עוד יותר של HBM.

עבור ענף השבבים, זו ידיעה שמדגישה שוב את מרכזיותם של רכיבים שבעבר זכו לפחות תשומת לב ציבורית. מאיצי AI אמנם נמצאים בכותרות, אך מאחוריהם עומדת מערכת אקולוגית רחבה של זיכרון, אריזה, רשתות, תוכנה ותשתיות ייצור. ההסמכה של סמסונג, SK hynix ומיקרון ל-HBM4 אינה רק אישור טכני. היא סימן לכך שהמרוץ לדור הבא של תשתיות AI עובר גם דרך קווי הייצור של יצרניות הזיכרון.

הפוסט אנבידיה אישרה את שלוש יצרניות הזיכרון הגדולות כספקיות HBM4 לפלטפורמת Vera Rubin הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה דיווחה הלילה על עוד רבעון שיא, שממחיש עד כמה שוק תשתיות הבינה המלאכותית ממשיך להתרחב סביב מרכזי הנתונים. ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027, שהסתיים ב־26 באפריל 2026, רשמה החברה הכנסות של 81.6 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 20% לעומת הרבעון הקודם ובזינוק של 85% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות מרכזי הנתונים הגיעו לשיא של 75.2 מיליארד דולר, עלייה של 92% לעומת השנה שעברה.

הנתונים מציבים את אנבידיה לא עוד כחברת שבבים גרפיים, אלא כספקית התשתית המרכזית של כלכלת ה־AI. לפי הדוח, הכנסות מחשוב מרכזי הנתונים הגיעו ל־60.4 מיליארד דולר, ואילו הכנסות הרשתות במרכזי הנתונים הגיעו ל־14.8 מיליארד דולר – כמעט פי שלושה לעומת השנה שעברה. הרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב־58.3 מיליארד דולר, והרווח המדולל למניה הגיע ל־2.39 דולר. הרווח המתואם למניה עמד על 1.87 דולר.

מנכ״ל ומייסד החברה, ג׳נסן הואנג, תיאר את המגמה כ״האצה בבניית מפעלי AI״, כלומר מרכזי נתונים שתפקידם לייצר שירותי בינה מלאכותית בקנה מידה תעשייתי. לדבריו, עידן ה־Agentic AI כבר החל, והמערכות אינן רק משיבות לשאלות אלא מבצעות עבודה ממשית בארגונים. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות אמר הואנג כי “הביקוש הפך לפרבולי”, וכי בעידן החדש “קיבולת מחשוב היא הכנסות ורווחים”.

מרכזי נתונים, ענן ו־AI ריבוני

אנבידיה משנה במקביל את אופן הדיווח שלה, כדי לשקף טוב יותר את מקורות הצמיחה. החברה תחלק מעתה את פעילותה לשתי פלטפורמות שוק עיקריות: מרכזי נתונים ומחשוב קצה. בתוך מרכזי הנתונים היא תדווח על שני תתי־שווקים: Hyperscale, הכולל את ענקיות הענן וחברות האינטרנט הגדולות, ו־ACIE, הכולל ענני AI, תעשייה וארגונים. מחשוב הקצה יכלול מחשבים אישיים, קונסולות משחק, תחנות עבודה, תחנות בסיס לרשתות AI-RAN, רובוטיקה ורכב.

לפי סמנכ״לית הכספים קולט קרס, הכנסות ההייפרסקייל ברבעון הסתכמו ב־38 מיליארד דולר והיוו כמחצית מהכנסות מרכזי הנתונים. הכנסות תחום ACIE הסתכמו ב־37 מיליארד דולר וצמחו ב־31% לעומת הרבעון הקודם. החברה ציינה גם כי הכנסות ענני ה־AI יותר משלשו את עצמן לעומת השנה שעברה, וכי הכנסות AI ריבוני צמחו ביותר מ־80%.

המשמעות היא שהצמיחה של אנבידיה אינה נשענת רק על חמש או שש ענקיות ענן. החברה מנסה להראות למשקיעים כי גל הביקוש מתרחב גם לענני AI ייעודיים, מרכזי נתונים לאומיים, תשתיות ארגוניות ומערכות תעשייתיות. זהו מסר חשוב במיוחד בשלב שבו השוק בוחן אם השקעות הענק ב־AI הן מחזור זמני, או שינוי מבני ארוך טווח בתשתיות המחשוב.

בלקוול עכשיו, ורה רובין בדרך

ארכיטקטורת Blackwell ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של אנבידיה. החברה אמרה כי הביקוש למערכות GB300 ו־NVL72 חזק במיוחד בקרב בוני מודלים גדולים וענקיות ענן. קרס ציינה בשיחת הוועידה כי זהו קצב ההשקה המהיר ביותר בתולדות החברה.

הדור הבא כבר בדרך. אנבידיה הודיעה כי תחל משלוחי ייצור של פלטפורמת Vera Rubin במחצית השנייה של השנה, החל מהרבעון השלישי. לפי החברה, ורה רובין תשלב מעבד Vera ייעודי ל־Agentic AI עם מאיצי Rubin ורכיבי תקשורת מהירים. הואנג אמר בשיחה כי ורה פותחת בפני אנבידיה שוק חדש של מעבדים מרכזיים, תחום שבו החברה לא פעלה בעבר בהיקף דומה, וטען כי כל יצרני המערכות וענקיות הענן הגדולות נערכים לפריסה שלה.

זהו שינוי אסטרטגי משמעותי. אנבידיה כבר אינה מסתפקת במכירת מאיצים גרפיים. היא מציעה מערכות שלמות: GPU, CPU, תקשורת, אחסון, תוכנה, שכבות אבטחה וכלי פיתוח. בכך היא מנסה להגדיל את חלקה מכל דולר שמושקע במרכזי נתונים ל־AI, ולהקשות על מתחרים שמציעים רכיב בודד בלבד.

סין נשארת מחוץ לתחזית

נקודת האזהרה המרכזית בדוח היא סין. אנבידיה צופה הכנסות של 91 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת הכספים 2027, פלוס או מינוס 2%, אך מדגישה כי התחזית אינה כוללת הכנסות ממכירות מחשוב מרכזי נתונים לסין. החברה ציינה כי אף שהממשל האמריקני אישר רישיונות למשלוח H200 ללקוחות בסין, עדיין לא נרשמו הכנסות כאלה, ולא ברור אם הרשויות בסין יאפשרו את היבוא.

המשמעות היא שהתחזית החזקה של אנבידיה נשענת על ביקוש מחוץ לסין. מצד אחד, זה מצביע על עומק הביקוש העולמי. מצד אחר, הוא משאיר מקור אי־ודאות גיאופוליטי משמעותי, במיוחד בשוק שבו שבבי AI הפכו לנכס אסטרטגי.

חלוקת כסף לבעלי המניות – וסימן לביטחון עצמי

לצד ההשקעה האדירה בתשתיות, אנבידיה מגדילה גם את ההחזר לבעלי המניות. החברה החזירה ברבעון כ־20 מיליארד דולר באמצעות רכישה עצמית של מניות ודיבידנד. הדירקטוריון אישר תוכנית רכישה עצמית נוספת של 80 מיליארד דולר, ללא תאריך תפוגה, והדיבידנד הרבעוני יעלה מסנט אחד ל־25 סנט למניה.

המהלך מאותת שהנהלת החברה רואה את תזרים המזומנים הנוכחי כבר־קיימא לפחות בטווח הקרוב. קרס אמרה בשיחה כי החברה מתכוונת להחזיר השנה לבעלי המניות כ־50% מתזרים המזומנים החופשי, תוך המשך השקעות במחקר ופיתוח, בשרשרת האספקה ובאקוסיסטם של AI.

הרבעון של אנבידיה משקף חברה שנמצאת במרכז גל ההשקעות הגדול ביותר כיום בטכנולוגיה. השאלה המרכזית אינה אם הביקוש ל־AI קיים, אלא כמה זמן יימשך קצב ההשקעות הזה, מי יוכל לממן אותו, והאם אנבידיה תצליח לשמור על היתרון כאשר יותר חברות מנסות לפתח שבבים, מערכות ורכיבי רשת משלהן. בינתיים, המספרים מראים שהשוק ממשיך לרדוף אחרי קיבולת מחשוב – ואנבידיה עדיין עומדת במרכז המרוץ.

הפוסט אנבידיה שוברת שיא: הכנסות של 81.6 מיליארד דולר ברבעון, כמעט כולן ממרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה אינה מסתפקת עוד בתפקיד של ספקית מאיצים למרכזי נתונים. שלוש ההכרזות המרכזיות שלה ב־GTC 2026 מציגות אסטרטגיה רחבה בהרבה: בניית תשתית מלאה למפעלי בינה מלאכותית, הרחבת האקוסיסטם הפתוח של סוכני AI, והעברת יכולות עיבוד מתקדמות גם לסביבות חלל. כאשר מחברים בין שלוש ההודעות, מתקבלת תמונה ברורה: אנבידיה מבקשת למצב את עצמה כספקית הפלטפורמה השלמה של עידן ה־Agentic AI, מהליבה של הדאטה סנטר ועד לקצה המרוחק ביותר של מערכות אוטונומיות במסלול סביב כדור הארץ.

הבסיס למהלך הזה הוא פלטפורמת NVIDIA Vera Rubin, שנכנסה לדבריה לייצור מסחרי ומאחדת שבעה שבבים חדשים שנועדו לעבוד כמערכת אחת עבור כל שלבי מחזור החיים של יישומי AI: אימון מוקדם, אימון המשך, Test-Time Scaling והסקה עבור סוכנים אוטונומיים. הפלטפורמה משלבת CPU, GPU, תקשורת ואחסון בארכיטקטורה מתואמת, במטרה לאפשר הקמה של “מפעלי AI” בקנה מידה גדול במיוחד. אנבידיה מדגישה כי המעבר לעולם של סוכני בינה מלאכותית מחייב לא רק מאיצים חזקים יותר, אלא תכנון משותף של מחשוב, רשת ואחסון.

אחד המרכיבים הבולטים בפלטפורמה הוא Vera Rubin NVL72 Rack, המחבר 72 שבבי Rubin GPU ו־36 שבבי Vera CPU באמצעות NVLink 6, ‏ConnectX-9 ו־BlueField-4. לפי החברה, התצורה הזו מאפשרת לאמן מודלים גדולים מסוג Mixture of Experts עם רבע ממספר ה־GPU שנדרש בפלטפורמת Blackwell, ובשלב ההסקה להגיע לתפוקה גבוהה משמעותית לוואט ובעלות נמוכה יותר לכל טוקן. זהו מסר חשוב לתעשייה: הקרב הבא על שוק ה־AI לא יוכרע רק ברמת השבב הבודד, אלא ביכולת להעמיד מערכת שלמה, צפופה ויעילה יותר, עם חיבור הדוק בין כל רכיבי התשתית.

לצד ארון השרתים הראשי, אנבידיה הציגה גם רכיבי תשתית משלימים, בהם Vera CPU Rack, ‏BlueField-4 STX Storage Rack ו־Spectrum-6 SPX Ethernet Rack, שנועדו לטפל בעומסים החדשים שיוצרים ריבוי סוכני AI, חלונות הקשר ארוכים במיוחד ודרישות גוברות לתעבורת נתונים בין ארונות שרתים. עבור מפעילי דאטה סנטר, המשמעות היא שיפור לא רק בכוח העיבוד, אלא גם ביכולת להזין, לנהל ולתזמר עומסי עבודה מורכבים לאורך כל המערכת.

במקביל לחומרה, אנבידיה הרחיבה גם את שכבת התוכנה והמודלים. החברה הכריזה על NVIDIA NemoClaw עבור קהילת OpenClaw, במטרה לאפשר בנייה של סוכני בינה מלאכותית תוך שמירה על אבטחה ופרטיות. בנוסף חשפה שורת מודלים פתוחים חדשים ממשפחת Nemotron, בהם Ultra, ‏Omni ו־VoiceChat, לצד כלים ומודלים לתחומי Physical AI, רובוטיקה, רכב אוטונומי ורפואה. אנבידיה גם הכריזה על NVIDIA Nemotron Coalition, קואליציה גלובלית לפיתוח מודלים מתקדמים בקוד פתוח, ועל Dynamo 1.0, תוכנה פתוחה להאצת משימות הסקה בקנה מידה רחב. בכך היא מאותתת שהיא אינה רוצה לשלוט רק בשכבת החומרה, אלא גם באקוסיסטם של הפיתוח, ההרצה והאימוץ של יישומי AI.

החזון של אנבידיה אינו נעצר על הקרקע. בהכרזה נוספת הודיעה החברה כי פלטפורמות המחשוב המואץ שלה מיועדות להניע גם מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, תפעול אוטונומי של חלליות ויישומי מודיעין גיאוגרפי־מרחבי. בלב המהלך נמצא NVIDIA Space-1 Vera Rubin Module, המותאם לשימוש בחלל ומיועד להביא ביצועי AI ברמת מרכז נתונים לסביבות מוגבלות בגודל, משקל וצריכת חשמל. לפי אנבידיה, המודול מאפשר הרצת מודלי שפה גדולים ומודלי בסיס ישירות בחלל, ומספק ביצועי הסקה גבוהים עד פי 25 לעומת H100 במשימות חלל.

לצד Space-1 הציגה החברה גם את IGX Thor ו־Jetson Orin כפלטפורמות למשימות קצה קריטיות, כולל עיבוד מקומי של נתוני חיישנים, שיפור זמני תגובה והפחתת התלות בהעברת כל הנתונים בחזרה לקרקע. היישומים שאנבידיה מסמנת כוללים זיהוי מהיר של שריפות יער, שיטפונות ודליפות נפט, לצד ניטור דפוסי מזג אוויר ושינויים אקלימיים ארוכי טווח. שורת חברות חלל, בהן Aetherflux, ‏Axiom Space, ‏Kepler Communications, ‏Planet Labs PBC, ‏Sophia Space ו־Starcloud, כבר הוזכרו כמי שמשתמשות בפלטפורמות שלה למשימות הדור הבא.

המסר החשוב ביותר אינו רק טכני אלא תעשייתי: אנבידיה בונה לעצמה אחיזה רוחבית בכל שכבות שוק ה־AI. היא מציעה תשתיות ליבה למפעלי AI, כלי תוכנה ומודלים פתוחים לסוכנים אוטונומיים, וגם הרחבה של אותן יכולות אל תחומים עתירי ערך כמו חלל, אוטונומיה ומודיעין גיאוגרפי. אם בעבר היא נתפסה בעיקר כחברת GPU, הרי שכעת היא מציגה את עצמה כארכיטקטית של תשתית מחשוב מלאה לעשור הבא.

הפוסט אנבידיה מרחיבה את חזון ה־AI: משרתי Vera Rubin, דרך סוכנים פתוחים ועד מרכזי נתונים בחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.