חברת שבבים צעירה הקרויה מאראדין צדה את עיננו לאחרונה. החברה אשר נושאת את השם מיוחד מאראדין סיימה לאחרונה סבב גיוס ממשקיעים שוויצרים ועוסקת בפיתוח מקרן זעיר המאפשר להקרין תמונות ממסך הסלולר הקטן על קיר גדול.

כך או כך החברה טוענת כי פיתחה מקרן שהוא מן הזעירים, הזולים והיעילים שקיימים. שיטת העבודה שלו מבוססת על הקרנה של קרן לייזר במהירות על פני כל המרחב המוגדר כמסך.

מייסדי החברה שחלקם מסרב להזדהות טוענים כי מקור  השם מאראדין הוא ראשי תיבות של מייסדיה אך כל מי שמכיר את משחק המחשב הידוע WOW (World of Warcraft) לא יכול שלא לתהות האם מקור השם כשמו של אחד מגיבורי המשחק המכונה מאראדין. כך או כך החברה טוענת כי פיתחה מקרן שהוא מן הזעירים, הזולים והיעילים שקיימים. שיטת העבודה שלו מבוססת על הקרנה של קרן לייזר במהירות על פני כל המרחב המוגדר כמסך. הקרן זזה במהירות אדירה – 30 פעם בשנייה, כך שאף שהיא מאירה נקודה אחת במרחב בכל רגע, לעיניים שלנו נדמה שכל הנקודות מוארות בו-זמנית, ומתקבלת תמונה מקבילה מבחינתנו לזו שהייתה מתקבלת אם היינו מאירים על כל הנקודות בטכניקות ההקרנה המוכרות.

.

חברת שבבים צעירה הקרויה מאראדין צדה את עיננו לאחרונה. החברה אשר נושאת את השם מיוחד מאראדין סיימה לאחרונה סבב גיוס ממשקיעים שוויצרים ועוסקת בפיתוח מקרן זעיר המאפשר להקרין תמונות ממסך הסלולר הקטן על קיר גדול.

כך או כך החברה טוענת כי פיתחה מקרן שהוא מן הזעירים, הזולים והיעילים שקיימים. שיטת העבודה שלו מבוססת על הקרנה של קרן לייזר במהירות על פני כל המרחב המוגדר כמסך.

מייסדי החברה שחלקם מסרב להזדהות טוענים כי מקור השם מאראדין הוא ראשי תיבות של מייסדיה אך כל מי שמכיר את משחק המחשב הידוע WOW (World of Warcraft) לא יכול שלא לתהות האם מקור השם כשמו של אחד מגיבורי המשחק המכונה מאראדין. כך או כך החברה טוענת כי פיתחה מקרן שהוא מן הזעירים, הזולים והיעילים שקיימים. שיטת העבודה שלו מבוססת על הקרנה של קרן לייזר במהירות על פני כל המרחב המוגדר כמסך. הקרן זזה במהירות אדירה – 30 פעם בשנייה, כך שאף שהיא מאירה נקודה אחת במרחב בכל רגע, לעיניים שלנו נדמה שכל הנקודות מוארות בו-זמנית, ומתקבלת תמונה מקבילה מבחינתנו לזו שהייתה מתקבלת אם היינו מאירים על כל הנקודות בטכניקות ההקרנה המוכרות.

עפ"י עדות אנשיה, למארדין יתרון מול מתחרותיה בזכות מנגנון מכאני לחלוטין. המוצר הוא כל כולו בגודל של ציפורן, או "שתי קוביות סוכר וחצי", כפי שמתאר זאת היזם והמנכ"ל מתן נפתלי, אך הוא כולל בתוכו מראה שנעה במהירות על ציר ומסיטה את קרן הלייזר בכל פעם חלקיק מעלה כדי להשיג את הסריקה. ומכיוון שמדובר בתמונה צבעונית יש למקרן שלוש קרניים הזזות בתיאום – אדומה, ירוקה וכחולה. כיוון שהשאיפה היא לקבל תמונה באיכות גבוהה, המוצר חייב לנוע באופן מדויק ביותר.

את מארדין הקימה ב-2007 קבוצה של אנשי תעשיית האלקטרו-אופטיקה בישראל, שרובם כאמור מעדיפים להישאר בעילום שם. שלושה אנשים שכן הצלחנו לזהות – בשמם הם מתן נפתלי – מנכ"ל החברה המגיע מתעשיית השבבים והתמחה בתהליכי ייצור של מיקרו מערכות בחברת SCD . כמו כן שותף ליוזמה אילון ליטוויץ, שניהל בעבר את חברת Telleris וכן צבי סלונימסקי – לשעבר מנכ"ל אלווריון המשמש כיו"ר החברה. מאראדין גייסה עד לאחרונה  מליון דולר מסטאראט אפ פקטורי  וכעת גויסו עוד שלושה מליון דולר ממשקיעים שוויצרים.

הפוסט מה זה או מי זה מאראדין? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

.

טכנולוגית הסיליקון, שגילה כ-40 שנים, צפויה להגיע למיצוי יכולת המזעור של הגבישים תוך 10-20 שנים, והמשך המזעור יהיה תלוי במציאת חומרים חדשים, המאפשרים שימוש במולקולות בודדות ולא בגבישים.

חברת יבמ הודיעה כי חוקרים במעבדותיה בשוויץ הצליחו ליצור תא זיכרון חד מולקולרי. בשיטה שפותחה במעבדות החברה הצליחו החוקרים "לחבר" למולקולה בודדת מגעים אלקטרוניים המאפשרים לשנות את מצב המולקולה לאחד משני מצבים, שיוכלו לשמש להצגת 0 או 1, כמו בתאי הזיכרון הקיימים, המבוססים על גבישי סיליקון.

המולקולות עליהן נערך הניסוי הן מולקולות סינטטיות של חומרים אורגניים שפותחו במעבדה, וכל גודלן כ-1.5 ננומטר (מיליונית המילימטר), קטן פי 100 מגודל גבישי הסיליקון שבשימוש בטכנולוגיות הקיימות. יבמ משקיעה מאמצים נרחבים באיתור ופיתוח מולקולות שיוכלו לשמש בעתיד לבניית רכיבי זיכרון ומעגלים לוגיים.

הפוסט חוקרים במעבדות יבמ הצליחו ליצור תא זכרון חד מולקולרי בגודל 1.5 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.