חברות הזנק, סטארט-אפ, שוק העבודה, שכר, חדשנות טכנולוגית, רשות החדשנות, גיוסי הון, תל אביב, פריפריה, מוליכים למחצה, סייבר, מימון סטארט-אפיםישראל ממשיכה למצב את עצמה כמעצמה עולמית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, בזכות פעילות ענפה של חברות הזנק (סטארט-אפים). דוח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2011–2023, מצייר תמונה רחבה של פעילות חברות ההזנק בארץ. הדוח מספק נתונים על מספר החברות הפעילות, תחומי עיסוקן, תנאי השכר, פיזור גיאוגרפי, תמיכה ממשלתית, וגיוסי הון.

חברות הזנק: גידול והישרדות
בשנת 2023 פעלו בישראל 4,582 חברות הזנק – גידול שנתי ממוצע של 3% מאז 2011. לצד זאת, הדוח מדווח על ירידה של 12% במשרות שכיר בחברות ההזנק בשנת 2023 בהשוואה לשנה שקדמה לה. במהלך התקופה כולה, נפתחו 9,470 חברות, אך למעלה ממחציתן (5,115) נסגרו או השהו את פעילותן. החל משנת 2016 נצפתה מגמה חיובית, כאשר מאזן החברות הפעילות החל להשתפר.

לדברי מחברי הדוח, חלק מהירידות נובעות מבעיות בהשלמת נתונים, במיוחד עבור השנים האחרונות. עם זאת, הנתונים הקיימים מדגישים את הקושי של חברות הזנק לשרוד לאורך זמן, במיוחד בשלבים הראשוניים של פעילותן.

שכר ותנאי עבודה
חברות ההזנק מתבלטות בשכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק. בשנת 2023 עמד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר על 26.2 אלף ש"ח, עלייה של 6% לעומת שנת 2022. שכר זה גבוה פי 2.1 מהממוצע הארצי, המשקף את האטרקטיביות של תחום זה לעובדים מיומנים. חברות גדולות המעסיקות מעל 50 עובדים מציעות שכר ממוצע של 29.3 אלף ש"ח, מה שמעיד על קשר ישיר בין גודל החברה לגובה השכר.

פיזור גיאוגרפי
רוב הפעילות של חברות ההזנק מרוכזת במחוזות תל אביב והמרכז, שבהם נמצאות 74% מהחברות ו-78% מהמשרות. השכר החודשי במחוז תל אביב מוביל עם ממוצע של 28.6 אלף ש"ח, לעומת 20 אלף ש"ח בלבד במחוז הדרום. ממצאים אלו משקפים את הצורך בהשקעות גדולות יותר בפריפריה, במטרה לצמצם את הפערים הגיאוגרפיים.

תחומי פעילות מגוונים
הדוח סיווג את חברות ההזנק לשלושה-עשר תחומי פעילות. בין התחומים הבולטים ניתן למצוא את תחום המוליכים למחצה, שבו השכר החודשי הממוצע עומד על 32.5 אלף ש"ח, ותחום הסייבר, שבו מועסקים אלפי עובדים בתנאים דומים. תחום נוסף שזכה להתייחסות משמעותית הוא "יישומים לתעשייה ולעסקים," שבו מועסקים כ-9.9 אלף עובדים.

תמיכה ממשלתית
בין השנים 2021–2023, חברות ההזנק קיבלו מענקים בסך כולל של 2 מיליארד ש"ח מרשות החדשנות. מדובר בירידה של 2.7% לעומת התקופה הקודמת. המענקים הופנו בעיקר לתחומים כמו מדעי החיים (269 מיליון ש"ח), מוליכים למחצה (44 מיליון ש"ח), וטכנולוגיה נקייה (196 מיליון ש"ח). למרות התמיכה הממשלתית, המחברים מציינים כי יש צורך בהרחבת התמיכה בתחומים נוספים ובחיזוק החברות בפריפריה.

גיוסי הון: אתגרי המימון
גיוסי ההון של חברות ההזנק והחברות הבשלות הסתכמו בשנת 2023 בכ-9.5 מיליארד דולר – ירידה חדה של 53% לעומת שנת 2022. הירידה הורגשה בעיקר בשלבים הראשוניים (Seed & Pre-Seed), בהם נרשמה ירידה של 67% לעומת שנת 2022. הממצאים מדגישים את האתגרים בגיוס מימון בשוק המשתנה, במיוחד עבור חברות הנמצאות בתחילת דרכן.

הדוח מדגיש את החשיבות של חברות ההזנק ככלי מרכזי לצמיחה כלכלית וטכנולוגית בישראל. עם זאת, האתגרים הרבים הניצבים בפני החברות – מהישרדות ועד גיוסי הון – מחייבים גישה רחבה יותר מצד מקבלי ההחלטות. המחברים ממליצים על הרחבת התמיכה הממשלתית, עידוד השקעות בפריפריה, וחיזוק ההשקעות בשלבים הראשוניים של החברות.

הדוח מבטא את התקווה כי באמצעות צעדים אלו, תוכל ישראל להמשיך לשמש כמרכז עולמי לחדשנות ולהוביל בתחומי ההזנק גם בעתיד.

הפוסט שכר גבוה, ריכוז במרכז ואתגרים במימון: הלמ"ס פרסמה תמונת מצב עדכנית על פעילות חברות ההזנק בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל כינסה היום (ג') את ועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה בראשותה, לדיון חירום בנתוני הדו"ח השנתי של הועדה הבין -משרדית להגדלת ההון האנושי בהייטק המצביע על ירידה במספר המועסקים במשרות טכנולוגיות, עצירה במגמת העלייה באחוז מסיימי בגרות הייטק במערכת החינוך, והמשך הסטגנציה בשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בהייטק.

בדיון בהשתתפות שר החינוך יואב קיש,  יו"ר רשות החדשנות אלון סטופל, בכירי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נציגים ממשרד החינוך, העבודה, האוצר והמועצה להשכלה גבוהה הציגו חברי הועדה להגדלת ההון האנושי להייטק בראשות דדי פרלמוטר, נתונים המצביעים על חסמים ופערים מתהווים במערכת החינוך, בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה העשויים לפגוע בעמידה ביעדים ומטרות העל שאושרו בהחלטות ממשלה 1852,179,ו-212 , ועיקרן, הגדלת שיעור המועסקים במשרות טק ל- 15% מכוח העבודה במשק תוך 5 שנים.

מנתוני הוועדה עולה כי בשנת 2023 חלה ההאטה משמעותית בקצב גידול המועסקים במשרות טק (14.9%),עד לכדי ירידה במספר המועסקים ל-14.7% במחצית שנת 2024. יש בנתונים כדי להצביע על אי ודאות ביכולת לעמוד בתוכנית הלאומית ליעד הקצר (2026) העומדת על 14.8% מכלל המועסקים.

יו"ר רשות החדשנות אלון סטופל ובכירי הרשות הציגו בוועדת השרים נתונים במלאת שנה למלחמת "חרבות ברזל" לפיו ענף ההייטק שרוי בשנתיים האחרונות בתקופת סיכון מוגבר, אי ודאות גוברת וסטגנציה בתעסוקה המאופיינת בעצירה כמעט מוחלטת של הצמיחה במספר המועסקים בדגש על תחומים עסקיים ובתפקידי מוצר. 

השרה גמליאל הציגה מודל של תכנית הון אנושי להייטק המיושמת במשרד החדשנות והמדע וכוללת ייזום וקידום תוכניות לאומיות, תשתיות למצוינות מדעית, ופיתוח דור העתיד של מדענים ,אנשי טכנולוגיה ומו"פ בישראל. בין המיזמים המרכזיים שהמשרד מוביל בחינוך המדעי -טכנולוגי הבלתי פורמלי וזוכים להצלחה משמעותית: לימודי פיזיקה 5 יח"ל הפועלים בארבעה מרכזי פיזיקה אזוריים בתמיכת המשרד, מכשירים אלפי תלמידי תיכון והפכו למרכזי מצוינות המשפיעים על אוכלוסייה רחבה בפריפריה החברתית והגאוגרפית. החודש פרסם המשרד מכרז קול קורא בעלות כ-75 מיליוני ₪ להקמת 3 מרכזים חדשים ותמיכה במרכזים קיימים.

בנוסף, המשרד מוביל תוכנית לבגרות הייטק לבנות בהשתתפות אלפי תלמידות, קידום אנגלית דבורה גם ביישובי העוטף וקו העימות, תוכניות ייעודיות להקניית מיומנויות וחשיפה להייטק והבניית תשתיות מדע וטכנולוגיה בפריפריה באמצעות הקמת 77 מרכזים מדעים המשרתים כ- 100 אלף תלמידים.

שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:   "אני שומעת את הנתונים, רואה את הזעקה ומחויבת להרים דגל אדום כדי להבטיח את המשך צמיחתה ושגשוגה של תעשיית ההייטק המתמודדת עם אתגרים ושינויים משמעותיים בסביבה הלאומית והעולמית. עם כניסתי לתפקיד הובלתי תוכנית אסטרטגית לקידום משאבים ותוכניות לאומיות בתחום הבינה המלאכותית, הקמת מרכזי פיזיקה אזוריים, בגרות טק והבניית תשתיות מדע וטכנולוגיה בפריפריה הזוכים להצלחה משמעותית.   זה מחייב שינוי תפיסה וסדרי עדיפויות חדשים באוצר ובתקציבים הלאומיים המופנים לחינוך הפורמלי והלא פורמלי ולמקצועות הטק, אחרת נאבד תוך מספר שנים את העליונות במודיעין, בביטחון, בחלל ובאנרגיה, לטובת מדינות שהשכילו לעשות את השינוי."

הפוסט השרה גמליאל: מצב ההייטק בישראל מהווה תמרור אזהרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בפאנל שהתקיים במפגש הסיליקון קלאב, בהנחיית שלמה גרדמן, השתתפו נגה סלע שלו, מנכ"לית חממת פרש סטארט בקריית שמונה, חנן ברנד, מנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות, ורון רייטר, CTO ומייסד שותף בחברת SENTRA. האירוע התמקד באתגרים שעמדו בפני חברות הטכנולוגיה במהלך שנת המלחמה החולפת.

בראשית הפאנל שאל גרדמן את כל הדוברים: מהם שלושת האתגרים המרכזיים איתם התמודדו בשנה האחרונה?

נגה סלע שלו, מנכ"לית חממת פרש סטארט בקריית שמונה: "האתגר המרכזי השנה היה ללא ספק המלחמה והשפעותיה על התעשייה. הרבה מהעובדים שלנו גויסו למילואים, מה שיצר קושי ניכר בהמשך העבודה. היינו צריכים להתארגן במהירות ולמצוא פתרונות חלופיים לחברות שעמדו באמצע תהליכי פיתוח. כמו כן, היה אתגר משמעותי בהמשכיות העבודה במעבדות, מאחר שלא כל העובדים יכלו להגיע. בנוסף, אתגר הניהול ושימור הטאלנט היה אתגר מתמשך – לשמור על עובדים צעירים ומוכשרים בתוך סטארטאפ זו משימה מורכבת, ובשנה האחרונה זה היה אפילו קשה יותר".

חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק, רשות החדשנות: "אצלנו ברשות החדשנות היינו צריכים להתמודד עם אתגרי ההשקעות. בשנה הזו הצלחנו להקים קרן חירום בסך 400 מיליון שקלים שסייעה לסטארטאפים שנפגעו מהמלחמה. היינו במצב שבו חלק גדול מהעובדים של החברות היו במילואים, והיה צורך לוודא שהחברות שורדות את התקופה הקשה הזו. חלק מהחברות נאלצו לשנות כיוון בתוכניות הפיתוח שלהן ולהתאים את עצמן למצב החדש".

רון רייטר, CTO ומייסד שותף של חברת SENTRA: "אצלנו בחברה 70% מהעובדים גויסו למילואים, וזה היה האתגר הראשון והמרכזי. בשבועות הראשונים כולם התרכזו בהתנדבות ועזרה לדרום, ורק לאחר מכן התחלנו לחזור לפעילות חלקית. במקביל, היינו צריכים לנהל את המשך העבודה בחברה בצורה יצירתית, להמשיך לפתח פיצ'רים חדשים ולתמוך בלקוחות. אתגר נוסף היה התמיכה הפסיכולוגית לעובדים ומשפחותיהם שנפגעו מהאירועים, ובמיוחד לאלה שחוו אובדן אישי".

כיצד הצלחתם להתמודד עם היעדר העובדים שגויסו למילואים ומה זה אומר על היכולות שלכם לשמור על חוסן ארגוני בתקופות קשות?

סלע שלו: "החוסן הארגוני שלנו נבנה מהיכולת להתגמש ולהתאים את עצמנו למצבים משתנים. נדרשנו לחשוב על פתרונות יצירתיים כמו חלוקת מעבדות בין חברות כדי לאפשר המשך עבודה, וכן להקצות תקציבים בצורה יותר מדויקת כדי לוודא שלא נבזבז משאבים מיותרים. המון תלוי גם בנכונות של השותפים שלנו, שגילו גמישות וסיוע משמעותי בתקופה הזו".

ברנד: "במהלך השנה נוכחנו בחשיבות של תמיכה ממשלתית נכונה בזמן אמת. הצלחנו לגייס מימון חירום עבור החברות שנמצאות בשלבי פיתוח קריטיים, והייתה הבנה ברורה שההייטק הוא עוגן משמעותי בכלכלה הישראלית ושחייבים להמשיך ולתמוך בו, גם בזמן מלחמה. אנחנו כל הזמן שואפים לייצר פתרונות מהירים שיאפשרו לחברות להמשיך להתקדם".

האם לדעתכם יש הזדמנויות שהמלחמה הזו מביאה עמה? איך אתם רואים את העתיד של התעשייה?

סלע שלו: "למרות כל האתגרים, אני בהחלט רואה הזדמנויות במצבי משבר כמו זה. יש לנו יכולת להמשיך לפתח פתרונות בתחום הפודטק והחקלאות החדשנית, וזה תחום שהולך להתחזק בשנים הקרובות. אנחנו פועלים באזור שבו יש ידע חקלאי עצום ותשתית מדעית חזקה, ואני מאמינה שנוכל להמשיך ולתרום רבות לפיתוחים בתחום המזון".

ברנד: "יש הזדמנויות רבות בתחום החדשנות. אנחנו רואים כניסה של תחומים חדשים כמו חיבור של תוכנה וחומרה בעולמות הסייבר וה-AI, והעולם מתחיל להסתכל על ישראל כמקום שבו טכנולוגיות מתקדמות חיוניות נולדות. כמו כן, ישנה הבנה בינלאומית שהחדשנות הישראלית היא לא משהו שאפשר לוותר עליו, גם בעיצומה של מלחמה".

רייטר: "בהחלט, יש המון הזדמנויות. תחומים כמו דיפנס-טק ו-AI מקבלים דחיפה משמעותית, ויש חברות שהצליחו לגייס סכומים משמעותיים גם בתקופה הזו. אנחנו רואים שאפילו במצבי משבר, המשקיעים ממשיכים להאמין ביכולות של התעשייה הישראלית, וזה מעודד אותנו להמשיך לפתח ולחדש".

גרדמן: נגה, איך התמודדתם עם האתגרים הנוספים כמו הפיכת אזור החממה לחלק משטח סגור ומופגז?

סלע שלו: "בנוסף לאתגרים הלוגיסטיים, הייתה לנו עבודה רבה לשמור על שיתוף פעולה בין חברות בתוך החממה, למרות המעבר של רבים מהמשרדים למקומות חלופיים. הקמנו מעבדות משותפות לשימוש של מספר חברות יחד, ועשינו זאת תחת תקציבים מאוד מצומצמים."

גרדמן: חנן, איך השפיעה המלחמה על המשקיעים הזרים?

ברנד: "נפגשתי עם קרנות בחו"ל, ואני שמח להגיד שישראל ממשיכה להיות יעד חשוב להשקעות, למרות המלחמה. הקרנות רואות בנו שותפים אסטרטגיים, ורבות מהן עדיין משקיעות כאן. המשקיעים מבינים שיש לנו טכנולוגיות שאין להן תחליף, מה שגורם להם להמשיך ולהשקיע."

רון, איך המלחמה השפיעה על החברה שלכם ברמת החוסן הנפשי?

רייטר: "הקפדנו לתת תמיכה פסיכולוגית מאוד עמוקה לעובדים שלנו, כדי לסייע להם להתמודד עם המציאות הקשה של המלחמה. הצוות היה מגויס לעזור זה לזה, והיה חשוב לנו להראות נוכחות של תמיכה בכל רמה."

 גרדמן: האם אתם אופטימים לגבי העתיד למרות אתגרי ההווה?

סלע שלו: "אני אופטימית. אני רואה גל חדש של יזמים שמתחילים לבנות דברים חדשים, ואנחנו נמשיך לפתח פתרונות חדשניים בתחומים קריטיים כמו חלבונים חלופיים ותשתיות חקלאיות."

ברנד: "ההזדמנויות קיימות, במיוחד בתחומים חדשים כמו צ'יפים וטכנולוגיות חומרה. אנחנו רואים יותר חברות שעוסקות בתחומים אלו, והמדינה חייבת להמשיך לתמוך בהן."

רייטר: "אני מאמין מאוד באופטימיות. חברות כמו שלנו ממשיכות לחדש ולהמציא את עצמן מחדש, ואני מאמין שבעתיד הקרוב נשמע עוד הרבה סיפורי הצלחה."

הפוסט איך מנהלים חברה ש-70% מעובדיה גויסו למילואים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, הציגה נתונים לפיהם "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות מ-6 חודשים לחיות. לדבריה רשות החדשנות הקצתה יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו בעוד 850 מיליון שקל כספים פרטיים כדי לסייע לחברות הזנק במצוקה. "הופתענו מהביקוש, ציפינו ל-300 חברות שיגשו למסלול הזה ובפועל ניגשו 800 " וזה מעיד על המצב.

מנהלת פורום ההייטק למען ישראל, אורלי הראל, קראה לממשלה לנקוט בפעולות מידיות לעצור את הנסיגה בהייטק, שהפגיעה בו היא פגיעה בקטר של הכלכלה הישראלית והנסיגה בו משפיעה על רווחת כלל אזרחי ישראל. "המגמה החלה עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית, והמלחמה האיצה אותה", אמרה.

אביב דרור, מייסד חברת One AI  היה אף נחרץ יותר ואמר: "אנחנו במצב קטסטרופלי. איך יכול להיות שהשקופיות מראות שאנחנו במקום טוב והשוק גדול מכדי ליפול? לא רואים את תהליכי העומק. אנחנו המודיעין שלכם שאומר לכם שהמצב לא טוב והקריסה עוד לפנינו".

מריאן כהן, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק בהתאחדות התעשיינים  אמר כי המצב הוא רע ואסור להתעלם מזה ולהסתנוור מהמספרים. "אחרי שהיינו הקטר של המשק תוך רבעון הפכנו לבולם הזעזועים. המומנטום שנוצר בעולם הוא לא טוב", אמר.

מריאנה סימנוביץ ,מנכ"לית CEO Connection, ציינה כי חברות צעירות בסכנת סגירה על רקע שירות מילואים ו-705 מחברות ההייטק הצעירות מדווחות על פגיעה משמעותית בעסקיהן.  

בעוד נציגי תעשיית ההייטק מפרטים את מצב התעשיה ואף מציגים נתונים חד משמעיים, אף ח"כ מהקואליציה לא נכח בדיון דבר המעיד על חוסר החשיבות שמייחסת הקואליציה למצב ההייטק ולהשלכות של התמוטטותו על כלכלת ישראל.

למרות שח"כ ליברמן ביקש להכין עבורו נייר עמדה שיסייע למוסדיים להגדיל השקעותיהן (המינימליות כיום) בהייטק הישראלי שום דבר לא קרה מאז למרות שכבר חלפו חודשיים מאז אותה ישיבה. מה שכן קרה הוא שכנסת ישראל כבר הספיקה מאז לצאת לפגרה ומצבן של רוב חברות ההייטק הצעירות רק הורע.  יכולת הגיוס של כספים מקרנות הון סיכון או משקיעים אחרים הצטצמם בחודשים האחרונים עוד יותר במיוחד לנוכח העובדה כי ישראל עדיין נמצאת במלחמה שלא ברור מתי ואיך תסתיים. מצב זה גרם לכך ששווין של חברות ההזנק הישראליות בירידה מה שאמנם הופך אותן אטרקטיביות יותר לרכישה אך אין בכך כדי לעודד את התעשיה במיוחד כאשר גם כמות החברות החדשות בצניחה.

גם אם ח"כ ליברמן או אחרים המנהלים את המדינה היו רוצים לעשות משהו כדי לשפר את מצב תעשיית ההייטק ע"י תמריצים ממשלתיים או טיפול בחסמים שיאפשרו לגופים מוסדיים להגדיל השקעותיהם בסטרטאפים ישראלים הרי שעכשיו הכל נעצר "עד אחרי החגים", כלומר עד סוף חודש אוקטובר. (בעוד כשלושה חודשים).

הפוסט נציגי תעשיית ההייטק התריעו – אבל המדינה לא עושה דבר כדי למנוע את קריסת הענף שעליו נשענת כלכלת ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרכז החדשנות MTech באשקלון חגג השבוע שנה להיווסדו באירוע מרשים בו נכחו רבים מבכירי תעשיית ההיי טק . האירוע התקיים ביום שני (17.6) בחצר אולמי אגמים באשקלון. בערב השתתפו כ- 300 איש כולל יזמים, משקיעי הון סיכון, תורמים, בעלי עסקים באיזור, בכירים מכל תעשיות הטכנולוגיה וראשי האוניברסיטאות בדרום.

מרכז החדשנות באשקלון MTech הוקם ביוזמת עיריית אשקלון, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, ומנכ"ל העירייה חזי חליוואה החליטו לקדם את תחום החדשנות בעיר, והמשיכו בכך גם בתקופת מלחמת חרבות ברזל. בכוונת עירית אשקלון גם להקים  בקרוב פארק ההייטק הגדול בישראל שיוקם בעיר. את האירוע הנחה איש התקשורת אלמוג בוקר. פתחה את הערב בברכות, יפה טבג'ה יוזמת האירוע ומנהלת מרכז החדשנות  MTechשאמרה: "הערב אנחנו מרימים את דגל הייטק גבוהה כדי לעודד חדשנות וכדי לשנות את תדמית העיר , מהעיר הכי מטווחת בישראל לעיר שהיא מעוז ליזמות וחדשנות". לאחריה בירך אלוף (מיל') יעקב עמידרור ראש המל"ל לשעבר שדיבר על ביטחון וסטארטאפים כתקומה בשעת משבר. לאחר מכן  דיברו היזמים המקומיים יניב אוזנה מנכ"ל ו- CTO של קבוצת Connvisor Digital ואורן טל סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי של הקבוצה. כמו כן אדן שוחט, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אלף, חלק עם הקהל את נסיונו כיזם מצליח וכמשקיע המנהל עם שותפו קרן השקעות בחברות הייטק צעירות בהיקף של מילארד דולר.

בהמשך התקיים שלה הגמר של תחרות הסארטאפים החברות באקסלטור אותו מנהל תומר מרשל – באירוע התקיים שלה הגמר שלארבעת המיזמים המובילים אשר קיבלו הזדמנות להציג המיזים שלהם לפני חמישה כרישי השקעות. הכרישים הבכירים שהשתתפו כללו את עידן טנדלר – סגן נשיא בכיר פאלו אלטו נטוורקס, יו"ר ומייסד Place-IL, אירית טויטו, מפורום הייטק לישראל, לשעבר סמנכ״לית בכירה לטכנולוגיה ומנכ״לית יחידות עסקיות, דורית סוקולוב, משקיעה יזמת ויועצת עסקית, דותן לזר,מנכ"ל LSPORTS וטל ברנח, שותף מנהל בקרן דיסרפטיב.

לצד פאנל הכרישים השתתפו ארבע שופטים אשר בחרו דרגו את המיזמים לפי שורת מדדיים. פאנל השופטים כלל את פרופ' מיקי מלול, דיקן הפקולטה לניהול אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מרגלית ברכה אלעזרא , מומחית בייעוץ ארגוני, פעילה חברתית ומנהלת קרן תרומות משפחתית העוסקת בצמצום פערים חברתיים בחברה הישראלית, שלמה גרדמן – מנכ"ל חברת איי אס ג' ויו"ר פורום מנכלי הייטק ופרופ' אלדד קטורזה, מומחה ברפואת נשים ומנהל רפואי, מנהל מכון גרטנר ותכנית חץ, עומד בראש איגוד מד טק היישראלי.

המיזמים שהגיעו לגמר זכו בפרסים כספיים בחסות חברת WIX :

 במקום ראשון זכתה ענת אופיר ב- 10,000 ש"ח עם הסטארט אפ שלה InSand, הסטארט אפ מפתח את הדור הבא של ההנעלה, יצירת נעליים חכמות וחדשות בעזרת ניתוח מבוסס AI.

במקום השני זכה רז גרינלבט עם הסטארט אפ menumoney בסכום של 4,000 ש"ח, הסטארט אפ עוסק בתחום המסעדנות ומייצר תפריטים דינמיים ואטומטיים.

במקום השלישי זכו סבטלנה אוקסן ויוליאנה בויקו בסכום של 2000 ש"ח עם הסטאטרטאפ KOTVOT  העוסק בתיווך בין סופרים עצמאיים לבין ספקי השירות בתחום הוצאות ספרים.

 במקום הרביעי זכה גלעד וקנין בסכום של 1,000 ש"ח עם הסטאטרטאפ שלו FitForce, מטרת המיזם היא להעביר את כל תהליכי המשוב שנעשים בצורה ידנית (נייר ועט) ביחידות צבאיות להערכה דיגיטאלית כדי שהמידע יתעדכן בזמן אמת. המיזם פונה בעיקר למערכות הביטחון והיחידות הלוחמות במטרה לסייע להם בשלבי המיונים והגיבושים.

הפוסט אשקלון משנה תדמית: במקום יעד לטילי חמס היעד החדש לסטרטאפים ויזמות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לרגל יום ירושלים המצוין היום, אושרה בישיבת הממשלה החגיגית (ד') החלטה ממשלתית לחיזוק מעמדה של ירושלים באמצעות פיתוח והקמת רובע חדשנות שיוקם באזור הקמפוס האקדמי בגבעת רם ויחבר בין 5 מוסדות מחקר מובילים בעיר: האוניברסיטה העברית, מרכז רפואי שערי צדק, מכללת עזריאלי להנדסה, קמפוס טל והמרכז האקדמי לב.

התוכנית ביוזמת משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, משרד ירושלים ומסורת ישראל, ועיריית ירושלים ובשיתוף משרד התחבורה, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, והרשות לפיתוח ירושלים תיערך בעלות ראשונית כוללת של 10 מיליוני שקלים כבסיס להקמת הרובע  שיחזק את העיר ירושלים על ידי יצירת משרות במקצועות עתירי ידע, הובלת מחקר יישומי, טיפוח יזמות והקמת חברות הזנק. זאת, לצד פיתוח סביבה עסקית חדשנית אשר תעודד ישיבה משותפת של חברות גדולות, חברות הזנק ומשקיעים בינלאומיים.

״רובע חדשנות", הוא מודל אורבני המחבר בסמיכות גאוגרפית מוסדות, חברות טכנולוגיות ומיזמי סטארט-אפ, כשהמפגש ביניהם מעורר ויוצר חדשנות מקורית ופורצת דרך. המודל מתבסס על זיהוי תחומי הידע והמסחר הייחודיים והתחרותיים שמייצרים שיתופי פעולה ומניעים פיתוח כלכלי וצמיחה, יחד עם פיתוח תשתית ליצירת אקוסיסטם מקומי ותשתית פיזית וקהילתית אשר תעודד שיתופי פעולה נוספים ותניע צמיחה.

הצעת המחליטים להקמת רובע חדשנות בירושלים נערכת בהמשך להחלטה ממשלה 1367 שעוסקת בפיתוח רובעי חדשנות בירושלים שמטרתם למצב את הבירה כמוקד הייטק, חדשנות וטכנולוגיה. ההחלטה נערכה לאחר ביצוע ניתוחי שוק ועבודה אסטרטגית מקיפה עם כלל הגופים ומדגישה את הפוטנציאל הגלום בהקמת רובע חדשנות בירושלים, כמנוע צמיחה כלכלית לתושבי העיר והאזור.

במסגרת ההחלטה משרד החדשנות והמדע יחד עם ות"ת יקדמו מימון מחקרים משותפים למוסדות הרובע במטרה להגביר את שיתוף הפעולה והבשלת טכנולוגיות חדשות משותפות ורשות החדשנות תפעל לקידום חדשנות טכנולוגית, ובכלל זה עידוד מחקר יישומי, הקמת חברות הזנק, קידום הון אנושי לתעשיית ההייטק והגדלת הנגישות של חוקרים ויזמים למסלולי ההטבות המופעלים על-ידה, הכול על בסיס זיהוי חוזקות מקומיות.

על פי התכנון המרכז ייצר אקו-סיסטם חדשני בעיר בין סטודנטים, חוקרים ויזמים צעירים ויכלול תשתיות מחקר מתקדמות, מסדי נתונים, כמו גם תוכניות יזמות והאצה בשילוב המגזר הפרטי.

ירושלים היא העיר הגדולה והצעירה בישראל, שבה, נכון לשנת 2024 יש קרוב למיליון תושבים, שהם כ10% מתושבי מדינת ישראל, יהודים וערבים ופוטנציאל כוח העבודה בה הוא משמעותי. עם זאת, כיום רק 68% מתושבי ירושלים משולבים בכוח העבודה, לעומת ממוצע ארצי של 85% הפוטנציאל בגידול המשמעותי בכוח העובדים בירושלים, מהווה הזדמנות לפתרון של סוגייה לאומית רחבה של מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי במקצועות ההייטק.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "ביסוס מעמדה של ירושלים כעיר בירה חדשנית ואיתנה המהווה מרכז ידע לאומי לתעשיית ההייטק ,החדשנות והטכנולוגיה היא מטרה עליונה. ירושלים תהווה מקור והשראה לערים נוספות שנמשיך לפתח לקדמה כלכלית וטכנולוגית. הרובע יהווה עוגן עסקי וכלכלי שיספק פתרונות לקידום הון אנושי לתעשיית ההייטק ושילוב אוכלוסיות מגוונות במקצועות העתיד.". 

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: ״רובע החדשנות שיוקם בירושלים ויחבר בין 5 מוסדות מחקר מובילים, יהווה עוגן מרכזי נוסף בעיר, יחזק את מעמדה כבירת החדשנות, ההיי-טק והעסקים. בשורה נפלאה זו היא חלק משורה ארוכה של פעולות משמעותיות המתבצעות בעיר, בהן בניית כ-2 מיליון מטרים לתעסוקה, מסחר והייטק, תביא בשערינו חברות בינלאומיות גדולות ותספק עשרות אלפי משרות לתושבי ירושלים, שהיא הדבר הבא של ישראל.״

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "ירושלים היא מרכז פעילות כלכלית משגשג ואנחנו משקיעים משאבים רבים בקידומהופיתוחה לטובת תושבי ירושלים ואזרחי ישראל כולם. רובע החדשנות שיוקם בעיר יהיה זרז תורם לחיזוק מעמדה של ירושלים כמרכז ידע מוביל בחדשנות בינלאומית בתחומים רבים והשתלבות בהשקעה משותפת של משרדי ממשלה רבים בטובת העיר, פיתוחה ושגשוגה".

הפוסט רובע חדשנות יוקם בירושלים לחיזוק מעמדה כמרכז ידע מוביל בחדשנות ובטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אתמול , יום א׳, 28 בינואר 2024 התקיים המפגש השנתי של פורום MNC – מנכ״לי חברות ההייטק הרב לאומית הפועלות בישראל של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI במעמד כבוד נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, בהובלתה של עו״ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI ובהשתתפות מנכ״לי צמרת תעשיית ההייטק הרב לאומית בישראל ובכירים ממשרדי ממשלה שונים.

במפגש השנתי שנערך במשרד עורכי הדין הרצוג בתל אביב, נערך פאנל ייחודי בהנחיית יזם ההייטק גיגי לוי ובהשתתפות מנכ״לי חברות ההייטק הרב לאומיות המובילות הפועלות בישראל – קרין אייבשיץ סגל, סמנכ"לית תאגיד ומנכ״לית משותפת באינטל ישראל, עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, סגנית נשיא בתאגיד מיקרוסופט ומנכ״לית מיקרוסופט ישראל, ליאור בונפיס, נשיא פיליפס ישראל, אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו. הבכירים דנו בנושאים הבוערים בענף, ביניהם כיצד השפיעה המלחמה על החברות הבינלאומיות? האם על אף הגיוס הנרחב למילואים החברות עמדו ביעדיהן? מהי יכולת החברות הגלובליות להתגבר על משברים? כיצד השיח משפיע על העובדים, בארץ ובחו״ל? ועוד.

במסגרת האירוע, הוצג בפני מנכ״לי החברות דו״ח מיוחד שהוכן עבור IATI על-ידי EY תוך כדי מלחמת ״חרבות ברזל״ בהתבסס על סקרים ייעודיים, איסוף נתונים וראיונות עם מנכ״לי החברות שנעשו על-ידי האיגוד בשלושת החודשים האחרונים, אשר מציג את תרומת חברות ההייטק הרב לאומיות הפועלות בישראל לכלכלה הישראלית.

שי אהרובוניץ׳, מנהל רשות המיסים: ״אין ספק שההייטק מבחינת החברה הישראלית וגם מבחינת עולם המס – זה קטר המניע את כלכלת ישראל. בלי הייטק אנחנו לא נוכל לבסס פה ביטחון אמיתי למדינת ישראל״.

בישראל פועלות כ-430 חברות רב לאומיות

• בדו״ח מוצג כי החברות הרב לאומיות הן קבוצת מעסיקים מאוד איכותית, שמעסיקה כמות גדולה של עובדים בשכר גבוה ויציב. מעבר להעסקה ישירה של עשרות אלפי עובדים, החברות הרב לאומיות מעסיקות מעגל שני של עשרות אלפי קבלני משנה ורוכשים מספקים מקומיים. הביקורת העיקרית שנשמעת כיום כלפי החברות הרב לאומיות בישראל נוגעת למרדף שלהם אחרי טאלנט איכותי. המאמץ להביא את המוחות הטובים ביותר, מוביל לעליית משכורות, שמשפיעה על היכולת של כלל ההייטק להתחרות על עובדים איכותיים.
• חברות רב לאומיות מעסיקות כ-86,000 עובדים המהווים כ-18% מכוח העבודה בתעשיית ההיי-טק.
• 29% מהחברות הרב לאומיות מעסיקות כ-85% מהעובדים.
• 43% מהחברות הרב לאומיות הפועלות בישראל עוסקות במגזר ה-IT ו-Enterprise Software.
• בעוד רק 8% מהחברות פועלות בתעשיית המוליכים למחצה, אנשי המקצוע בהן מהווים 31% מכוח העבודה בחברות רב לאומיות בישראל. 4 מתוך 10 החברות הרב לאומיות בישראל הן חברות בתחום המוליכים למחצה.

השפעת מלחמת חרבות ברזל

• 60% מהחברות הנסקרות השיבו שלמלחמה הייתה השפעה מינימלית, אם בכלל, על עסקיהן בישראל. 30% אמרו שההשפעה הייתה מוגבלת.
• רוב החברות הוציאו הצהרות "אנו עומדות לצד ישראל" ברורות, שמרו על המשכיות עסקית, תרמו ותמכו בעובדים במהלך המלחמה.

הפוסט בעוד רק 8% מהחברות הן בתחום המוליכים למחצה, הן מייצגות 31% מכוח העבודה בחברות הרב לאומיות בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלושה חוקרים בטכניון זכו במענקים מתקדמים של הנציבות האירופית למחקר (ERC). מדובר במענקי PoC בסך 150 אלף יורו לחוקר, שנועדו להוכיח היתכנות ולקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברות הזנק. הם ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענקי ERC בעבר.

פרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי – המענק ישמש לבניית מחשבים המאיצים חישובים על מאגרי נתונים. באמצעות ארכיטקטורת מחשבים חדשנית מתבצעים החישובים בתוך זיכרון המחשב ולא במעבד עצמו. מחשבים אלה יהיו מהירים משמעותית ממחשבים קיימים ויאיצו תוכנות המטפלות במאגרי נתונים עצומים בתחומים שונים ובהם בנקאות, רפואה ורשתות חברתיות.

פרופ' יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית – המענק ישמש לפיתוח מדידה רגישה של ריכוז חלבונים באמצעות מיקרוסקופיה חישובית. החוקרים פיתחו שיטה פשוטה ומהירה למדידת ריכוז חלבונים מדגימות דם ונוזלי גוף אחרים. השיטה מבוססת על מיקרוסקופ בתוספת רכיב אופטי שתוכנן במעבדתו של פרופ' שכטמן. מערכת זו עוקבת אחר חלקיקים פלורסנטיים (זרחניים) הנצמדים לחלבון הנחקר באמצעות נוגדנים. הסרטונים המצולמים מעובדים במחשב, וריכוז החלבון מחולץ אלגוריתמית. השיטה נמצאת בשלבי בדיקה לניטור חלבונים של מערכת החיסון בחולי סרטן העוברים טיפול, זאת לצורך איתור מוקדם של תופעות לוואי, מתוך שאיפה לאפשר טיפול מונע. המחקר נערך בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם.

פרופ' נתנאל קורין מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית – המענק ישמש לפיתוח פתרון להיווצרות קרישי דם במסתמי לב מלאכותיים, בעיה הקשורה בעיקר למאפייני הזרימה במסתם. את ההשראה לפיתוח קיבלו החוקרים מתופעת בקרת זרימה פסיבית המתקיימת בטבע ומיושמת בתעשיית האווירודינמיקה. בהתאם לעקרון זה, שינוי קטן במבנה הפיזי של סנפיר דג, כנף ציפור או כנף מטוס עשוי לגרום לשינוי מהותי במאפייני הזרימה ולספק יתרונות משמעותיים בשחייה ובמעוף. באופן דומה מציעים החוקרים לפתח מסתם מלאכותי חדש, העושה שימוש בבקרת זרימה פסיבית ומסיט חלק מזרימת הדם לצורך ״שטיפת״ האזורים שבהם עלולים להצטבר קרישי דם. את המחקר במעבדת קורין מוביל יבגני קריינין במסגרת עבודת הדוקטורט שלו.

לתמונות לחצו כאן

1. פרופ' שחר קוטינסקי
2. פרופ' יואב שכטמן
3. פרופ' נתנאל קורין

צילום : דוברות הטכניון

לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון – 050-3109088

הפוסט מענקים אירופיים יוקרתיים לשלושה חוקרים בטכניון ובהם פרופ' שחר קוטינסקי מהנדסת חשמל. הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות. ד"ר סטופל יחליף את עמי אפלבאום שכיהן בתפקיד שבע שנים * ההחלטה שאושרה על ידי הממשלה, התקבלה בהמלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אחרי שמועמדותו של ד״ר סטופל אושרה על ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה.

ד"ר סטופל (56) נשוי ואב ל-5, משמש בשנים האחרונות כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות, ובעברו כיהן במגוון תפקידים בכירים במִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון. במהלך השנים ביצע שורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי, בהם נדרש להוכיח יכולת ניהולית ויזמית בזירות בינלאומיות, בתחום הביטחוני והאזרחי כאחד.

בהמלצות ועדת האיתור צוין כי ד״ר סטופל נושא עמו ניסיון רב בפיתוח עסקי ובעל מומחיות בהובלת שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר ופיתוח, הכולל הקמת מרכזי מו"פ ברחבי העולם ויצירת שיתופי פעולה בין ממשלות. כמו-כן, הינו בעל היכרות מעמיקה עם עבודת המו"פ הישראלי והבינלאומי בהיבטים אזרחיים וביטחוניים כאחד.

ד"ר סטופל בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״קיבלתי את המלצת ועדת האיתור למנות את ד״ר אלון סטופל לתפקיד המדען הראשי וראש רשות החדשנות. ד״ר סטופל עתיר ניסיון ממגוון תפקידים בכירים בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי. כך, בתפקידו האחרון כמדען ראשי של אלביט מערכות ועוד קודם לכן במפא״ת."

"ישראל מאותגרת כעת לא רק בזירת המלחמה בדרום, אלא גם כלכלית. תפקידנו הוא להחזיר את המשקיעים לכאן ולחזק את מעמדנו הבינ״ל כמעצמת חדשנות, מדע וטכנולוגיה. אני סמוך ובטוח שתרומתו של ד״ר סטופל בכלל ובעת הזאת, ביתר שאת, על רקע ניסיונו ארוך השנים – תסייע סיוע רב לתעשייה המובילה את הכלכלה הישראלית בשלושים השנים האחרונות״. הוסיף השר.

המדען הראשי לחדשנות הוא הגורם המייעץ לממשלה ולשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה בכל הקשור ליישום מטרות החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד- 1984 ( להלן : חוק המו"פ) בכפיפות למנכ"ל המשרד.
המדען הראשי משמש כיו"ר רשות החדשנות. בתפקידו כחבר ויושב ראש מועצת הרשות, חבר ויושב ראש של ועדות המחקר של רשות החדשנות הוא אחראי על ייזום תהליכים לקביעת מדיניות המשרד בתחומי אחריותו. בחינת צרכים בקביעה ובעדכון מדיניות הרשות  לאחר בחינת הצעות המועלות על ידי הכפיפים וגורמי חוץ.
בתפקידו מדווח לממשלה, ובכלל זה לוועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, אחת לשנה, על ממצאיו והמלצותיו בנוגע לקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה, והמלצותיו באשר לפעולות של הרשות והממשלה הנדרשות כדי להגשים את מטרות החוק.

הפוסט הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לדברי בין, מצב תעשיית ההייטק היה מדאיג כבר לפני ה-7 באוקטובר כתוצאה משילוב בין משבר כלכלי עולמי להפיכה המשטרית בישראל. כתוצאה מכך צנחה כמות החברות החדשות שקמו בישראל בשנת 2021 ל- 728 חברות חדשות ורק 633 חברות בשנת 2022 (לעומת  1032 חברות בשנת 2019 ו-1181 חברות בשנת 2017).

מגמה מדאיגה נוספת היא המנעות משקיעים זרים רבים (המייצגים כ-80% מההון המושקע בתעשיית ההייטק המקומית) להשקיע בישראל דבר שהביא לירידה דרסטית בסך ההשקעות בהייטק הישראלי . בעוד שבשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 הסתכמו ההשקעות בתעשיית ההייטק ב-13.3 מילארד דולר הרי שבשנת 2023 היו סך ההשקעות בשלושת הרבעונים הראשונים כ- 4.8 מילארד דולר בלבד. ירידה של 64% !!! בתוך שנה אחת. כמו כן למעלה מ-50% מהחברות החדשות נרשמו בחו"ל.

לסיום דבריו הציג מנכ"ל הרשות נתונים העוסקים בעתיד חברות ההייטק הצעירות וציין כי למעלה מ-50% מהחברות הצעירות מאמינות בסבירות גבוהה מאד או בסבירות גבוהה כי לא תצלחנה לגייס סבב נוסף של מימון כספי ואילו קרוב ל30% מהחברות מאמינות בסבירות גבוהה או גבוהה מאד כי הסבב הבא יתרחש בשווי נמוך מהשווי הנוכחי.

כדי להתמודד עם המצב הקשה החליטה רשות החדשנות להשיק ערוץ אישורים מהיר לו הוקצו 400 מיליון ש"ח כולל מימון פרטי. הכסף מיועד בעיקר להצלתן של חברות עם נכסים טכנולוגים ועסקיים בעלי אופק שרידות קצר ( פחות מ-6 חודשים). קרן החירום המיוחדת נפתחה להשקעות ב1- בנובמבר ומיועדת לחברות שיגישו בקשה לקבלת מימון מיוחד עד ל-1 בפברואר, 2024. המימון המיוחד יאפשר לחברות  שרידות של מעל 9 חודשים.

הפוסט מנכ"ל רשות החדשנות: למעלה מ-50% מחברות ה- Early Stage לא ישרדו תוך 6 חוד' ללא מימון נוסף הופיע לראשונה ב-Chiportal.