“חוויית המשתמש היא הדבר הכי חשוב,” אמרה יוספה בן־כהן על הבמה, כשסיפרה לקהל כיצד מנסים לשחזר אחד המאכלים הפשוטים והאהובים בישראל – ביצת עין – בלי להשתמש בביצה כלל. בן־כהן, שמוצגת במקורות כמייסדת־שותפה של חברת Yo! Egg, הרצתה במפגש Silicon Club שנערך ב־29 בדצמבר במוזיאון אנו, מוזיאון העם היהודי שבאוניברסיטת תל אביב.

המסר המרכזי שלה היה פרקטי: לא עוד “נוזל” צמחי שמיועד בעיקר לחביתה מקושקשת, אלא מוצר שמנסה לתת את “כל החוויה” של ביצה שלמה – לבן וחלמון – כולל המראה, המרקם והבישול במחבת. לפי פרסומים מקצועיים על החברה, Yo! Egg פיתחה גרסאות צמחיות של ביצת עין ושל ביצה עלומה, ובמקורות אף נטען שהן הראשונות מסוגן בקטגוריה הזו.

לא רק טעם – אלא גם תפעול

בן־כהן תיארה מוצר שמכוון לשני קהלים בו־זמנית: מסעדות שצריכות להוציא מנות במהירות, ומשפחות שרוצות פתרון קצר־הכנה בבית. לדבריה בתמלול, ההיגיון הוא “להתנהג כמו ביצה”: חימום קצר, תוצאה עקבית, ומינימום התעסקות. במקורות חיצוניים מודגש ממד נוסף שמעניין במיוחד מטבחים מקצועיים: המוצרים משווקים כמוצר קפוא עם חיי מדף ארוכים יחסית, ועם אפשרויות הכנה מגוונות (טיגון/אידוי/מיקרוגל), כולל דגש על חלמון “נוזלי” שמחזיק את המרקם גם אחרי חימום.

גם מאחורי הקלעים, לדבריה, יש אתגר של סקייל: חלק מהייצור עדיין ידני, והדרך להוזלת מחיר עוברת באוטומציה. בשיח עם המנחים עלתה מיד שאלת המחיר מול ביצת תרנגולת, ובמיוחד מול ביצה זולה. בן־כהן לא ניסתה לייפות: בשלב הזה מדובר במוצר יקר יותר, והיעד שלה הוא להגיע לרמת מחיר שתהיה קרובה יותר למוצר פרימיום – “בערך כמו ביצה אורגנית”, כפי שנאמר בדיון.

החברה וההיגיון הכלכלי

Yo! Egg הוקמה ב־2021, לפי כתבה בענף המזון, על בסיס פיתוח שנולד בישראל: בן־כהן ובעלה, נסים בן־כהן, זיהו ביקוש למוצר שמחקה ביצת עין טבעונית; בהמשך הצטרף ערן גרונר כמנכ״ל ומייסד־שותף. החברה מציגה את המוצר גם כתגובה לשיקולים סביבתיים ואתיים. באחד הפרסומים נטען שבארה״ב נצרכות מעל 95 מיליארד ביצים בשנה, ושייצור ביצה אחת דורש כ־200 ליטר מים – נתון שמסביר למה משקיעים מחפשים חלופות בקנה מידה תעשייתי. בן כהן לא ניסתה להוכיח שהביצה הצמחית כבר ניצחה את הביצה הרגילה. היא ניסתה להראות מה נדרש כדי להתחרות בה באמת: מוצר שמרגיש “נורמלי” במחבת ובצלחת, קו ייצור שניתן להאצה, ומסלול הוזלה שמחבר בין אוכל רחוב, סופרמרקטים ומטבחים מוסדיים.

הפוסט Yo-Egg מציגה: חביתה בלי ביצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש סיליקון קלאב שהוקדש לחלופות מזון מן החי, אחת ההרצאות שסיקרנה במיוחד עסקה בקטגוריה שבישראל כבר מזמן הפכה לסמל: “חלב בלי פרה”. ד״ר אייל איפרגן, מנכ״ל ומייסד־שותף של Imagindairy, תיאר כיצד החברה מייצרת חלבוני חלב באמצעות תסיסה מדויקת – ובמילים פשוטות, הופכת מיקרואורגניזמים למעין “מפעלים” שמפרישים את החלבון הרצוי, בלי משק חלב ובלי רפת.

כבר בתחילת דבריו איפרגן ניסה להסביר לקהל מה בדיוק נמכר כאן: לא “משקה שיבולת שועל משודרג”, אלא רכיב שמכוון להעניק למוצרי מזון את מה שצרכנים מצפים לקבל מחלב אמיתי – תפקוד במטבח, מרקם, וקשת שימושים רחבה. “אנחנו מתמקדים בעיקר בחלבוני מי־גבינה”, הוא אמר, תוך השוואה מוכרת מעולם חדרי הכושר, שם אבקות חלבון רבות מבוססות על מי־גבינה.

מהטקסט הגנטי עד אבקת החלבון

לפי התיאור בהרצאה, התהליך מתחיל בבחירת החלבון ובתכנון הדרך שבה המיקרואורגניזם ייצר אותו. בפועל מדובר בטכנולוגיית תסיסה מדויקת שמוכרת מהתעשייה (למשל לייצור אנזימים ומרכיבי מזון), אבל כאן היא מכוונת לחלבוני חלב ספציפיים. בדיווחים קודמים על החברה צוין שהיא מייצרת בטא-לקטוגלובולין (β-lactoglobulin), חלבון מרכזי במי־גבינה, ובמקביל עובדת גם על קזאין – קבוצת חלבונים שממלאת תפקיד קריטי במבנה של מוצרי חלב, במיוחד גבינות.

איפרגן תיאר זאת כפס ייצור ביולוגי: המיקרואורגניזם גדל במכלי תסיסה, מפריש את החלבון, והחברה “מושכת” אותו ומרכזת אותו למוצר חלבון שניתן לשנע ליצרני מזון. ברגע שיש אבקת חלבון, אפשר – לפחות עקרונית – “להרכיב” מוצרים מוכרים: חלב לשתייה, יוגורט, גלידה, גבינות ומוצרי אפייה, כשאת הטעם, השומן והמרקם אפשר לכוונן לפי המוצר הסופי והמותג. גם זה היה מסר שחזר בהרצאה: לא חייבים לשנע “חלב נוזלי” כמו בתעשייה המסורתית; אפשר לשנע את רכיב הליבה ולהפוך אותו למוצר מקומי קרוב לשוק היעד.

ברמת הצרכן, החברה משווקת את ההבטחה בצורת “בלי חלק מהחסרונות” – למשל ללא לקטוז וללא כולסטרול. כך זה מופיע גם בתיאורי החברה בתקשורת ובאתר הרשמי שלה. (Green Queen)

המודל העסקי: לא מדף בסופר, אלא B2B

איפרגן הדגיש שהחברה אינה מנסה כרגע לבנות מותג צרכני שמוכר ישירות לציבור. “המודל שלנו הוא B2B”, הוא אמר, והכוונה היא למכירה של רכיב החלבון ליצרני מזון וחברות חלב שירכיבו את המוצר הסופי וימכרו אותו תחת המותגים שלהן. גישה זו עולה גם מראיונות קודמים, שבהם צוין שהחברה פועלת מול שותפים תעשייתיים, אך אינה חושפת שמות בגלל הסכמי סודיות. (Green Queen)

בנקודה הזו ההרצאה התחברה לשאלת “למה דווקא חלב”. איפרגן הציג את תעשיית החלב המסורתית כקטגוריית מזון יעילה ותחרותית מאוד, עם שרשרת אספקה משוכללת ועם מחירים שנשחקו במשך דורות – ולכן גם כאתגר לא קטן לסטארט-אפ שמנסה להכניס טכנולוגיה חדשה לתחום “קומודיטי”. במילים אחרות: זה לא שוק שקל לנצח בו רק עם סיפור טוב.

רגולציה, קנה מידה ומחיר: שלושת המבחנים האמיתיים

בדיון עם הקהל עלו שוב ושוב שתי שאלות שמלוות כמעט כל סטארט־אפ בתחום: האם זה מאושר, והאם זה יהיה זול.

בצד הרגולטורי, ל-Imagindairy יש כבר נקודת פתיחה משמעותית: החברה קיבלה מכתב “אין שאלות” מה-FDA על חלבון בטא-לקטוגלובולין שהיא מייצרת, במסגרת הודעת GRAS (Generally Recognized as Safe), ובישראל היא קיבלה אישור ממשרד הבריאות לשיווק החלבון כתוסף/מרכיב ליצרני מזון. (HFP App External)

בצד של קנה המידה, איפרגן תיאר מעבר מיכולת פיתוח ליכולת ייצור תעשייתית. בהקשר הזה דווח בעבר שהחברה החלה להפעיל מתקן בקיבולת תסיסה של 100,000 ליטר – סדר גודל שמטרתו לאפשר ייצור אב־טיפוס ותצוגות מוצר בכמויות רלוונטיות לתעשייה. (Green Queen)

ועדיין, הוא לא הציג את ההגעה למחיר תחרותי כמשהו שקורה “בלחיצת כפתור”. להפך: הוא תיאר השקעות כבדות, תהליך ארוך, והבדל מהותי בין “מוצר עובד” לבין “מוצר שמנוצח את המספרים” – אנרגיה, חומרי גלם, ניקוי והפרדה, והכי חשוב: ניצול מלא של המתקן לאורך זמן. רק כאשר מגיעים ל”סקייל מלא”, אמר, נפתחת האפשרות להגיע למחיר שמתקרב לחלב הקלאסי, ואולי אפילו עוקף חלופות אחרות.

ומה לגבי “בריא יותר”: איפה חשוב לדייק

במהלך ההרצאה נשזר גם מרכיב הבריאות והסביבה. איפרגן טען שהתהליך יכול לחסוך פליטות, מים ושטחי קרקע לעומת תעשיית החלב המסורתית – והציג מספרים (כמו 80% פחות פליטות ו־80% פחות מים) כטענה מרכזית. מאחר שמדובר במספרים שתלויים בשיטת חישוב ובתרחיש ייצור, כדאי להתייחס אליהם כהערכות שמקורן בהצהרות החברה או בהשוואות של חברות דומות, ולא כנתון אחיד שמוסכם על כלל הספרות המדעית. (Green Queen)

ובצד הבריאות, עלתה שאלה חשובה מהקהל שמבלבלת לא מעט צרכנים: מה ההבדל בין רגישות ללקטוז לבין אלרגיה לחלב. כאן צריך לדייק: “ללא לקטוז” יכול להתאים לרבים שסובלים מאי־סבילות ללקטוז, אבל אם החלבון שמיוצר בתסיסה זהה (או דומה מאוד) לחלבון חלב רגיל, הוא עדיין עלול להיות בעייתי למי שאלרגיים לחלבוני חלב. ההבחנה הזו הופיעה גם בדיווחים קודמים על החברה ועל השוק כולו. (Times of Israel)

בסיכום, ההרצאה של איפרגן הציבה את Imagindairy במקום מעניין על המפה: מצד אחד, טכנולוגיה שמנסה לשחזר “חלב כמו שהוא” ולא רק תחליף צמחי; מצד שני, מסלול מסחור שמחויב לעבור דרך רגולציה, מתקני תעשייה, ושותפים גדולים. כמו שהוא עצמו רמז לקהל, לא מדובר בעוד דמו חמוד – אלא במרוץ קלאסי של פודטק: מי מגיע ראשון למחיר, לטעם ולכמויות שמאפשרים להפוך חידוש למוצר יומיומי.

הפוסט חלב בלי פרה, אבל עם אותם חלבונים: איך “תסיסה מדויקת” מנסה להביא את מוצרי החלב לעידן חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג היום רפורמה חדשה במדיניות המיסוי שמטרתה הקלה על פעילות והגברת האטרקטיביות בענף ההייטק בישראל. הרפורמה כוללת שורה של צעדי חקיקה ושינויים בנהלי העבודה של רשות המסים, אשר יסירו חסמים ויעניקו תמריצים לצמיחה של חברות הייטק ישראליות בישראל, לפעילות של חברות הייטק רב לאומיות בישראל, לרכישת חברות הייטק ישראליות, לחזרה מהירה של הייטקיסטים לישראל מרילוקיישן ולהשקעה בחברות לכל אורך מחזור החיים של הענף: החל משלב ההתאגדות וסבבי גיוס ההון הראשוניים, עבור בשלב הצמיחה וסבבי הגיוס המתקדמים וכלה בשלב ההנפקה או המכירה לחברה רב לאומית.

בין היתר כוללת הרפורמה צעדים לאסדרת פעילותן של קרנות השקעה בהייטק (ישראליות וזרות) ומשקיעים (זרים וישראלים); חקיקה להגברת השקיפות והודאות בעולמות מס הכנסה והמע"מ; הסרה של חסמי השקעה לגופי השקעה וחברות בהשקעה ישירה בחברות הייטק; הקלות רגולטוריות בתחום שינוי המבנה להגברת פעילות של מיזוגים ורכישות במיוחד בענף הייטק הישראלי; צעדים להגברת הודאות המיסויית לחברות רב-לאומיות בדגש על שלבי הרכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו"פ בישראל; מהלך להגברת הוודאות במיסוי נכס שיווקי; וצעדים להגברת הכדאיות המיסויית לחזרה מהירה לישראל מרילוקיישן.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "כבר היום ישראל היא אחת המדינות האטרקטיביות ביותר בעולם להשקעה בהיי טק בשל שיעור המיסוי ואיכות כוח האדם. מהיום היא תהיה גם מדינה אטרקטיבית מבחינת פשטות תהליכי המס והוודאות הרגולטורית".

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ': "רשות המסים מכירה במעמדו של ענף ההיי טק כקטר של המשק הישראלי ומבינה את הצורך של הענף במהלכים שיוצרים סביבת מס יציבה ושקופה שתומכת בהרחבת השקעות קיימות, במשיכת השקעות חדשות ובהתרחבות של חברות ישראליות".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל ידועה ביכולות החדשנות שלה, אך כדי לשמור על מעמדה כמעצמת הייטק עולמית, עליה להיות לא רק יצירתית ומתקדמת טכנולוגית, אלא גם מדינה שבה קל, ודאי ומשתלם לעשות עסקים. הרפורמה שאנחנו מביאים היום נולדה מתוך היכרות עמוקה עם צורכי האקוסיסטם ומייצרת שינוי מהותי בסביבה העסקית ע"י הענקת ודאות מיסויית, פישוט תהליכים ומתן תמריצים. זהו שינוי מבני עמוק שממשיך ומבסס את ישראל כיעד אסטרטגי לחברות רב לאומיות, לקרנות השקעה וליזמים."

מטרתה העיקרית של הרפורמה היא להגביר את הודאות המיסויית ולקצר תהליכים בירוקרטיים בצמתים קריטיים בכדי לעודד את המשך צמיחת הענף בישראל. הרפורמה גובשה על ידי צוות שכלל נציגים ממשרדי ממשלה שונים (רשות המסים, נציגי משרד האוצר ורשות החדשנות) בשיתוף נציגות התעשייה. עבודת הצוות החלה בצוותי חשיבה שעסקו באיתור הסוגיות המרכזיות שעימן יש להתמודד והמשיך בישיבות שבהן גובשו הצעדים להתמודדות עם אותן סוגיות בצורה מוסכמת.

הסוגיות המרכזיות שעלו הן:

• הגברת הוודאות בנוגע למדיניות המיסוי ביחס לדמי ניהול ודמי הצלחה בפעילות של קרנות השקעה, ככלל ובפרט ביחס להשקעותיהם של זרים וישראלים בקרנות
• אסדרת סוגיית המע"מ על דמי ההצלחה והניהול.
• תמריצי מס להשקעה ישירה של גופי השקעה וחברות, שלא באמצעות קרנות.
• הקלות מס נדרשות בעולמות שינויי המבנה שיקלו על גדילה של חברות ישראליות (באמצעות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות).
• הגברת הוודאות המיסויית בקרב חברות רב לאומיות ברכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו"פ בישראל.
• הגברת הוודאות המיסויית בקרב עובדים שחוזרים לארץ מרילוקיישן וצמצום תמריצים שליליים, בכדי לעודד חזרה מהירה לישראל – בדגש על חבות המס בגין תשלומים הוניים (אופציות לעובדים).

הפתרונות שמציעה הרפורמה:

• פעילות קרנות הון סיכון:
• שיעור מס הכנסה אחיד על דמי הצלחה לקרנות השקעה: ישראליות וזרות.
• פטור ממע"מ על דמי הצלחה בקרנות בישראל להשקעות זרות וישראליות.
• פטור ממס רווחי הון לגופי השקעה וחברות זרות על השקעות עצמיות בעולמות ההייטק ללא מגבלת היקף וללא תלות בפעילותן בישראל.
• נוסחה קבועה לחישוב המע"מ על דמי ניהול בהתאם ליחס בין משקיעים זרים לישראלים בקרנות.
• סיווג ההשקעה של משקיעים ישראלים בקרנות הון סיכון כהשקעה פאסיבית.
• מיזוג ורכישה של חברות ישראליות:
• שורה של הקלות בתהליך של רכישת חברות ומיזוג חברות – שכבר אושרו ונכנסו לתוקף.
• רכישת חברה ישראלית על ידי חברה רב לאומית:
• קביעת כללים מנחים לקביעת שווי של קניין רוחני.
• קביעת כללים מנחים לתהליך קביעת שיטת התמחור של מרכזי מו"פ, ומיקוד הטיפול על ידי גורמי מטה בכירים.
• יצירת מסלול לקבלת אישור מקדמי מרשויות המס לקביעת מודל שיטת התמחור אשר יקנה ודאות למרכזי המו"פ לגבי חבות המס הצפויה בישראל.
• אימוץ כללי PILAR 2  של ה-OECD  וקביעת מנגנון תמריצים התואם לכללים הבינלאומיים
• אימוץ מודל המס הגלובלי המינימלי האחיד במודל ה-QDMMT
• חזרה של עובדים מרילוקיישן
  • קביעת כללים מנחים לאופן חלוקת הכנסה מתגמול הוני בין ישראל לחו"ל
  • מתן פטור ממס על הכנסה שהופקה ונצמחה מחוץ לישראל.
  • קביעת מנגנון זיכוי בגין מיסי חוץ ששולמו על הכנסה שחייבת במס גם בישראל.
  • יצירת מסלול ירוק למעבר ממיסוי של תגמול הוני לפי סעיף 3ט למיסוי לפי סעיף 102 לפקודה.
  • במקביל מקודמת חקיקה להגברת הוודאות בקביעת תושבות לצורכי מס – בהתבסס על מספר ימי שהייה בארץ בלבד.

הפוסט משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות מציגים: רפורמה במיסוי תעשיית ההייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“הפורום איפשר חיבור ישיר בין חברות לטביות לישראליות והוביל למזכרי הבנות ולידים קונקרטיים בתחומי הפוטוניקה, הרפואה המדויקת, ייצור אמוניה ירוקה וטכנולוגיות שבבים,” אמרה אירינה רובינצ’יק, ראש נציגות סוכנות ההשקעות והפיתוח של לטביה (LIAA) בישראל. (Trend)

על-פי הראיון שפורסם היום (12 באוגוסט 2025), לטביה מבקשת למצב את עצמה “שער כניסה” של חברות וסטארטאפים ישראליים לשוק האיחוד האירופי, עם דגש על תעשיות מבוססות חדשנות: טכנולוגיות ביטחוניות, אנרגיה נקייה ורפואה מדויקת.

במסגרת הפורום, שנערך בשיתוף מכון היצוא, נחתם מזכר הבנות לקידום סחר והשקעות, ארגון מפגשי B2B והעמקת שיתופי פעולה בתחומי טק-דיפנס, אנרגיות מתחדשות וייצור מתקדם. הסכמים נוספים עם איגודים עסקיים וקלסטרים טכנולוגיים נועדו להאיץ העברת ידע, פיתוח משותף ומסחור מהיר של תוצאות מחקר.

לטביה מציעה לחברות ישראליות “חבילת תמיכה” הכוללת מסלול רישום חברה מהיר, הטבות לפי חוק הסטארטאפים המקומי וסיוע ברילוקיישן לעובדים. בנוסף, הרשויות מעודדות להשתמש בלטביה כבסיס להשתתפות במכרזי האיחוד, להקמת מתקני מו״פ ולבחינת טכנולוגיות בסביבות “טסט-בד” מוסדרות.

תחומי עדיפות להמשך שיתוף הפעולה: פוטוניקה, שבבים, מערכות אוויריות בלתי-מאוישות ופתרונות נגד-רחפנים, מימן ואמוניה ירוקה, בריאות דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית ואגריטק בר-קיימא. השילוב בין יתרונות השוק האירופי של לטביה לבין יכולות החדשנות של ישראל, כך לטענת LIAA, יוצר “פוטנציאל משמעותי לפרויקטים הדדיים”.

לצד המערך המדינתי, ל-LIAA נציגות פעילה בישראל המסייעת בהכוונה, חיבורים עסקיים ותהליכי הקמה.

הפוסט לטביה מציעה מסלול מהיר ליזמים ולמשקיעים ישראלים לכניסה לשוק האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח “דוח מצב התעסוקה בהייטק הישראלי 2023–2024” של RISE Israel (אוגוסט 2025) מצייר תמונה חדה: לאחר עשור של צמיחה מהירה, מספר המשרות בהייטק נתקע מאז סוף 2022. בין 2014 ל־2020 מספר המשרות גדל בקצב ממוצע של כ־3.3% לשנה, קפץ ב־2021–2022 בקצב חסר תקדים של כ־10%, ואז נעצר — מצב שמייצר לחץ בשוק עם יותר מועמדים לכל משרה פנויה. במקביל, הקיפאון איננו ייחודי לישראל; תבניות דומות נרשמו בארה״ב ובבריטניה, אך בישראל ההשלכות חריפות יותר משום שחלק ההייטק בתעסוקה גבוה מהעולם.

התמונה המפורטת לפי משפחות תפקידים מגלה שהפגיעה איננה סימטרית. הירידה החדה ביותר נרשמה בתפקידי העסקים — שיווק, מכירות ושירות — עם נסיגה מצטברת של 6.6% בשנים 2023–2024. אחריה תפקידי המנהלה והתפעול (כספים, כוח אדם, ייעוץ משפטי וכד’) עם ירידה של כ־4.1%. התפקידים הטכנולוגיים שמרו בקירוב על היקף התעסוקה שלהם. בתוך ליבת הטכנולוגיה קיימת שונות: QA ו־IT ירדו בכ־8% בשנתיים, לעומת עליות צנועות בתפקידי אלגוריתמים (+6%), הנדסת חומרה (+2%) ומדע נתונים (+1%). המגמה ברורה — תפקידים שקרובים יותר ל־R&D מחזיקים מעמד ואף גדלים מעט, בעוד שככל שמתרחקים מליבת המו״פ — הפגיעה עמוקה יותר.

גם בעסקים ובתפעול רואים את קווי המתאר של ההאטה: מכירות ושיווק נסוגו בכ־7% בשנתיים; פיתוח עסקי ירד בכ־2%. בתוך התפעול, משאבי אנוש צנחו בכ־8%, בעוד משפטים וכספים נותרו בקיפאון. המחברים מציינים שהקיצוץ ב־HR עשוי לשקף ציפייה של חברות להמשך גיוסים מצומצמים בטווח הקרוב.

מבט לפי השכלה מוסיף נדבך: בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה במספר המועסקים ללא תואר אקדמי (-5.4%), לצד עלייה קלה בקרב בעלי תואר ראשון (+0.9%). במקביל חלה ירידה במספר בעלי התארים המתקדמים בכלל ההייטק — תוצר של קיצוץ בתפקידי מעטפת שבהם שיעור בעלי תארים מתקדמים גבוה יחסית. מנגד, במסלולי הליבה הטכנולוגיים (מדמ״ח, הנדסת מחשבים/אלקטרוניקה ודומיהם) נרשמה עלייה של כ־10% במספר המועסקים בעלי תארים מתקדמים בשנתיים, ואף עלייה של כ־13% בקרב בעלי תארים מתקדמים שעובדים בתפקידים טכנולוגיים. זהו איתות מובהק להעמקת ההשקעות ביכולות מתקדמות — לרבות AI.

בוגרי מדעי המחשב ניצבים בחזית הסדק בין היצע לביקוש. מספר הבוגרים באוניברסיטאות כמעט הוכפל בארבע שנים — מ־1,621 ב־2020 ל־3,124 ב־2024. שיעור ההשמה של בוגרי תואר ראשון במדמ״ח בחברות הייטק ירד בכ־10 נקודות אחוז בשנתיים, עם הבדלים קטנים בין המוסדות. במקביל, שיעור ההרשמה של בוגרי מדמ״ח ללינקדאין זינק מ־46% ל־70% — אינדיקציה לעלייה במאמץ חיפוש עבודה. חשוב לא פחות: אין ראיות לכך שהכניסה להייטק הוגבלה רק למצטיינים מהמוסדות הבכירים; הגדלת המכסות לא פגעה באיכות הבוגרים לפי דרישות התעשייה. לצד זאת, המחברים מדגישים שהפער בין הציפיות לצמיחה לבין המציאות, יחד עם הגידול בהיצע, יוצר קושי משמעותי לבוגרים בטווח הקצר.

היבט מגדרי: לראשונה זה עשור, שיעור הנשים בתעסוקת ההייטק ירד קלות ב־2024 (כ־0.15 נקודת אחוז). שיעור הנשים בקרב העוזבים עמד על כ־40%, לעומת 38% בקרב המצטרפים, ובסך הכול נשים היוו 35.7% מהעובדים בסוף 2024. במקביל, ביזמות נמשך קיפאון סביב כ־20% חברות עם לפחות יזמת אחת, ונתונים ראשוניים למחצית הראשונה של 2025 מרמזים על ירידה חדה לכ־15% — הסתייגות: הנתונים חלקיים. גם בגיוסי הון ניכר פער לרעת סטארטאפים בהובלת נשים, בין היתר משום שנוכחותן גבוהה יותר בסקטורים שנפגעו בשנים האחרונות, כמו בריאות ומדעי החיים.

ברמת הסקטורים, הליבה ההיסטורית של ההייטק הישראלי מראה עמידות יחסית. סקטור הסייבר צמח בכ־8.9% בשנתיים, בעוד Enterprise Applications גדל ב־2.9%, מדיה דיגיטלית ובידור ב־1.7%, והמוליכים למחצה ירדו ב־0.7% בלבד. לעומת זאת, בסקטורים קטנים יותר התמונה תנודתית: קלינטק עלה ב־2023 ולאחר מכן ירד ב־2024 (-3.5%); אגריטק שמר על גודלו ואז ירד (-5.2% ב־2024); גם מדעי החיים (-3.9%) ותקשורת (-2.5%) ירדו ב־2024. המסקנה: השוק התכנס חזרה לגרעין החוזקות — תוכנה וסייבר — בזמן שחלקים פריפריאליים יותר נחלשו.

ומה לגבי מבנה הבעלות? ההאטה הייתה דומה בחברות מקומיות ובמרכזי מו״פ רב־לאומיים. בניגוד לשתי טענות נפוצות — שמרכזים רב־לאומיים יציבים בהרבה, או לחלופין ש״יברחו״ מהר יותר במצבי משבר — הנתונים עד כה אינם מצביעים על קיצוץ חריג במשרות במרכזי מו״פ עקב המלחמה בעזה או המשבר הפוליטי ביחס לחברות המקומיות.

כיווני מדיניות: המחברים מזהירים שהמעבר מעודף ביקוש כרוני לשוק תנודתי יותר הוא תרחיש שיש לקחת ברצינות. הם קוראים לעדכון מדיניות ההון האנושי: יעדים כמותיים בסגנון ועדת פרלמוטר, שנוסחו בשנות השיא, כבר אינם רלוונטיים; עם זאת, הדגשת לימודי STEM נותרת קריטית, וראוי לבחון מחדש את האפקטיביות של הכשרות חוץ־אקדמיות — בעיקר עבור אוכלוסיות עם בסיס אנגלית ומתמטיקה חלש.

השורה התחתונה: ההייטק הישראלי לא מתכווץ דרמטית, אבל הוא מתייצב בקיפאון דו־שנתי ומתכנס חזרה לליבת ה־R&D וה־AI. תפקידי המעטפת מתכווצים, הבוגרים החדשים נתקלים בסף כניסה גבוה יותר, והתקדמות שילוב הנשים נבלמת ואף נסוגה. הסיפור כאן הוא של סלקטיביות: פחות כמות, יותר עומק — וללא התאמות במדיניות ובהכשרות, עלולה להיפגע היכולת להתרומם מחדש כשהמחזור ישתנה.

הפוסט קיפאון של שנתיים בתעסוקת ההייטק: מעטפת מתכווצת, הליבה הטכנולוגית מחזיקה — ו־AI מושך קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הייטק הישראלית הייקון (Highcon Systems), שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך להדפסה דיגיטלית של אריזות קרטון, נמכרה לקבוצת משקיעים מארה"ב – בראשות הישראלים רועי בן ימי ועמיחז לוסטיג – תמורת 2.5 מיליון שקל בלבד. העסקה כוללת העברת כל הנכסים, הציוד והקניין הרוחני של החברה לארצות הברית, וסיומה תלוי באישור סופי מרשות החדשנות.

החברה, שהוקמה ב־2009, הייתה בשיאה מוערכת בכ־165 מיליון דולר ונסחרה בבורסה בתל אביב. ברשותה כ־60 לקוחות פעילים ויותר מ־60 פטנטים, אך בעקבות קריסתה נאלצה לפטר כמעט את כל עובדיה, ונוהלה בחודשים האחרונים על ידי נאמנים. הרקע לעסקה: חובות של כ־20 מיליון שקל לרשות החדשנות, שהסכימה למחוק את החוב בתמורה להעברת הפעילות לחו"ל.

המשבר בהייקון החריף ב־2023, לאחר ירידה של 64% בהכנסות ודחייה של הזמנות בהיקף כ־10 מיליון דולר – בין היתר בשל המלחמה בישראל, האטה גלובלית, ומלחמות סחר. אף שהתכוננה לעסקאות חדשות, הערת "עסק חי" וחוסר ודאות ביטחוני גרמו לדחיית רכישות והחריפו את המשבר.

הייקון הוקמה ב־2009 על ידי אביב רצמן ומיכאל צימר, מהנדסי מכונות יוצאי אינדיגו, בליווי ובהשקעתו של בני לנדא. החברה הציגה פתרון חדשני לתעשיית האריזות: מכונה דיגיטלית לחיתוך קרטון באמצעות לייזר, במקום שימוש בתבניות עץ ("שטאנצים"). ההמצאה זכתה להתלהבות עולמית, במיוחד בתערוכת DRUPA 2016, שם התקבלו הזמנות בהיקף של כ־40 מיליון דולר. במהלך השנים הושקעו בפיתוח הטכנולוגיה כ־100 מיליון דולר, אך החברה התקשתה לעמוד בקצב הייצור, ולמכונות היו תקלות תפעוליות שבלמו את הצמיחה. הניסיון לשחזר את הצלחת אינדיגו – לא צלח.

הפוסט הייקון נמכרה ב־2.5 מיליון שקל: כל הטכנולוגיה והפטנטים יועברו לארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהפכת ה AI-זרז לשינוי מבני

הביקוש הגובר לשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית כמו GPU, TPU, DPU ומאיצים נוירומורפיים יצר הזדמנות חסרת תקדים לישראל. בזכות שילוב של הון אנושי איכותי, אקוסיסטם טכנולוגי עשיר ונוכחות של ענקיות חומרה, ישראל הפכה למוקד אסטרטגי לפיתוח שבבים מתקדמים.

לפי דו"ח של Startup Nation Central  נכון ל-2024, כ-40% מההשקעות בטכנולוגיה בישראל מופנות לסטארטאפים בתחום ה- AI כאשר רבים מהם עוסקים בפיתוח חומרה ייעודית. חברות כמו Hailo, NeuReality ו- NeoLogic – מפתחות שבבים חדשניים לעיבוד קצה, רכב אוטונומי וAI –  תעשייתי.

ענקיות השבבים בישראל: מי פועל כאן ולמה?

Nvidia – מאז רכישת Mellanox בכ-7 מיליארד דולר, הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי בתחום תקשורת מרכזי נתונים ומאיצי AI. החברה מפעילה שבעה מרכזים עם למעלה מ-4,500 עובדים, והשיקה ב-2024 השקעה של חצי מיליארד דולר ביוקנעם להקמת סופר-מחשב מבוסס Blackwell GPUs.

Intel – עם יותר מ-12,000 עובדים בישראל, אינטל מקיימת פעילות ענפה בפיתוח CPU,   FPGA  ושבבי AI .מהנדסי חברת הבינה המלאכותית Habana Labs (שנרכשה ע"י אינטל ב-2019)  מובילים כיום פרויקטים בתחום חישוב נוירומורפי.

Apple – מרכז הפיתוח בהרצליה מוביל את פיתוח שבב Baltra, שבב AI לשרתים שנועד להתחרות ב. Nvidia  במסגרת הפרויקט מתקייםשיתוף פעולה פורה עם מהנדסי חברת Broadcom בפיתוח רכיבי תקשורת לשבבים.

Google – החברה מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובחיפה, ומפתחת רכיבי TPU וNIC חדשים עבור מחשוב ענן. נכון ל-2025, גוגל ישראל גם מגייסת מהנדסי חומרה לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית מבוזרת.

Microsoft – החברה מעמיקה את פעילותה בישראל בתכנון שבבים לענן. מרכז הפיתוח ברעננה עוסק בין היתר באופטימיזציה של חומרה לשירותי Azure AI .

Broadcom – פעילה שלושה מרכזים (בתל אביב, חיפה ונצרת), עם התמחות ברכיבי תקשורת אופטיים לשבבי מחשוב מאומץ.

בנוסף לנ"ל גם חברות קוואלקום, מרוול, סוני, וינבונד, נובוטון, הואווי ועוד רבות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בהם מועסקים מאות מהנדסים.

שינוי זהות טכנולוגית

בעוד שבעבר ישראל התמקדה בעיקר בפיתוח תוכנה, אפליקציות וסייבר, כיום היא מובילה גם בפיתוח חומרה קריטית. השינוי אינו רק טכנולוגי אלא גם תודעתי: מהנדסים ישראלים עוסקים בעיצוב ארכיטקטורות שבבים, אופטימיזציה של ביצועים, וניהול חום וצריכת אנרגיה—תחומים שבעבר נחשבו נחלתם של חברות טאיוואניות, קוריאניות או אמריקאיות בלבד.

כיצד הפכה ישראל למוקד כזה?

ישראל נהנית ממספר יתרונות ייחודיים:

הון אנושי איכותי: שיעור מהנדסים גבוה, חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, ניסיון צבאי במערכות מידע וביטחוניות כל אלו יחד מנפקים לתעשיית השבבים כח אדם מנוסה, איכותי ואמין .

אקוסיסטם מפותח: רשת צפופה של סטארטאפים בתחום השבבים בינהם proteanTecs Valens, DustPhotonics  ועוד, מציעים פתרונות מתקדמים לשווקים כמו רכב אוטונומי, תקשורת ו- AI תעשייתי.

תמיכה ממשלתית: תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית כוללת השקעה של כמיליארד ש"ח במחקר, הטמעה והכשרות.

אתגרים בעתיד הקרוב

לצד היתרונות הרבים מהן נהנות החברות המפתחות שבביהן בישראל יש גם כמה אתגרים:

מחסור בחברות הזנק ישראליות – עלויות הפיתוח הדרושות לפיתוח שבב חדשני מרתיעות משקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות. ההסטוריה של חברות השבבים בישראל מוכיחה כי למרות ההשקעה הגבוהה יחסית בתחילת הדרך סך ההשקעה הנדרש לחברת שבבים "מסטארטאפ לאקזיט" לא שונה בהרבה מתחומים אחרים. בנוסף, בעזרת תמיכה ממשלתית נאותה (כמו למשל הקמת חממות לתחום השבבים) ניתן לחסוך בעליות הקמה ולהבטיח את עתידה של תעשיית השבבים הישראלית.

קיימים עוד כמה אתגרים הקשורים לתעשיית השבבים הגלובלית אך הם ניתנים לפתרון כפי שנפתרו עד כה בינהם:

מחסור בכוח אדם:  התחרות על טאלנטים הנדסיים בישראל מגיעה לשיא, מה שמוביל לעלייה בשכר ולקשיים בגיוס.

מגבלות יצוא אמריקאיות: מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים (Tier 2) עשויות להגביל את גישת החברות הישראליות לחומרה מתקדמת במיוחד.

תחרות גלובלית:  מדינות כמו הודו, דרום קוריאה וטאיוואן מציעות כיום תמריצים אגרסיביים למשיכת חברות חומרה וישראל עלולה למצא עצמה במצב של בו היא תידרש לתגובה תחרותית.

לסיכום ניתן לומר כי מהפכת ה-AI  לא רק האיצה את קצב החדשנות בישראל, אלא גם שינתה את כיוון ההתמחות הלאומית. ישראל כבר אינה רק "סטארטאפ ניישן" . כעת אפשר לקרא לה בצדק "סמיקונדקטור ניישן", מעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI מתקדמים המניעים את הדור הבא של הבינה המלאכותית. הבעיה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת כעת היא הקמת דור חדש של חברות סטארטאפ בתחום השבבים אשר יבטיחו את עתידה ועצמאותה של תעשיית השבבים בישראל.

הפוסט מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"התרגשתי מאוד ושמחתי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם להכשרת מדענים ומהנדסים.

תודה לאוניברסיטה, לסגל, לאורחים ולחברים על טקס נפלא וברכות חמות לזוכים האחרים: רפיק חלבי, מארק האמון, השופטת אסתר חיות, פרופסור מוריס הרליחי ובנט רכלר. אני גאה להיות בחברתכם!

ביקרתי בישראל אינספור פעמים, והיא תמיד בלתי נשכחת. אחד הביקורים שאני זוכר הכי הרבה הוא הטיול השני שלי. זה היה מוקדם יותר בקריירה שלי באינטל, בסוף תהליך הפיתוח של מעבד ה-386. ביליתי כאן חודש בעבודה על סימולציה משותפת של מעבדי ה-386 וה-387. החמימות של הצוות הייתה מדהימה, כל כך הרבה אחווה ואנשים שקיבלו אותי בשמחה לבתיהם.

אחד הדברים שהרשימו אותי הכי הרבה הוא כמה הצוות המקומי הצליח להספיק עם כל כך מעט משאבים. באותה תקופה, לעובד המשרד הממוצע במטה של ​​אינטל בארה"ב היה כוח מחשוב רב יותר בהשוואה למהנדסים הישראלים הבכירים ביותר. ובכל זאת, רמת החדשנות שהם הניעו הייתה מדהימה!

כתבתי תזכיר על הפער המוחלט הזה ועל מאמציהם האדירים לאחר שובי לארה"ב – משהו שהצוות בישראל זכר זמן רב!

כל כך הרבה זיכרונות טובים – ואני מצפה להוסיף עוד כמה במהלך ביקורי כאן השבוע!

הפוסט פט גלסינגר בעקבות הענקת תואר ד"ר כבוד מהטכניון: רמת החדשנות של המהנדסים בישראל מדהימה! הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום האחרון הגישה מועצת החדשנות האירופית (EIC) למועצת הנגידים של האיחוד האירופי המלצה יזומה להקמת “מבצע אירופי” רחב־היקף לגיוס כישרונות סטארט-אפ מארצות הברית. על רקע המדיניות הוויזתית המחמירה תחת ממשל טראמפ והאי־וודאות המשפטית שמלווים אותה, מזהה ה-EIC “חלון הזדמנויות נדיר” למשוך אליה יזמים אמריקנים, אנשי מחקר ואנשי טכנולוגיה שמרגישים כי האווירה בארצות הברית אינה מאפשרת להם לממש את מלוא יכולותיהם.

לצורך כך, ממליצה המועצה להשיק כבר בשנה הקרובה קמפיין שיווק ממוקד במדינות מפתח בארה״ב, שיפנה לא רק לקהילות הטכנולוגיה בסיליקון ואלי, אלא גם ל”אמריקנים מתקדמים” (progressive Americans) ולזרים הזקוקים לייצוב ויזתי. הקמפיין, כך נכתב בדו”ח, ילווה בהדגשת יתרונות האירופים: רשת אקו־סיסטם מגוונת, קרנות תמיכה לטכנולוגיות עמוקות ובסיס ייצור תחרותי.

במקביל, מציעה ה-EIC להקים דסקי סיוע (“EU Start-Up Hub”) שיספקו ייעוץ משפטי, כלכלי וויזה־סיוע בתהליך ההגירה ויציע חבילות שירות הכוללות ליווי אישי עד לפתיחת הפעילות העסקית. לצד זאת, תוקם פלטפורמת גיוס מרכזית המאגדת משרות סטארט-אפ מכל המדינות החברות – מיזמים קטנים ועד חברות יוניקורן – ותחבר בין מייסדים לכישרונות הטכנולוגיים הדרושים להם. יוזמה נוספת תתמקד בהענקת ויזת סטארט-אפ למשך חמש השנים הראשונות, עם אפשרות הרחבה קלה למדינה אירופית נוספת ללא צורך בהליכי בקשה מחודשים.

תוכנית ה-EIC משתלבת בחבילת ההשקעות “Choose Europe” בסך 500 מיליון אירו שהוכרזה קודם לכן, שנועדה לעודד התיישבות מחקרית וטכנולוגית באירופה ולספק מענקים לחוקרים וליזמים זרים. עם זאת, מדגיש הדו”ח כי האירופים לא יוכלו להתחרות בתקציבים של ארה״ב וסין, ולכן עליהם לאמץ אסטרטגיית “יצירת שוק פעיל”: קידום רכישות ציבוריות ופרטיות של טכנולוגיות מקומיות, פיתוח תוכניות ביטוח פיננסי למימון סבב גיוס וחיזוק שיתוף הפעולה עם גופי פנסיה ומשקיעים מוסדיים.

קלארק פארסונס, מנכ״ל European Startup Network, שביקר בעבר את יחס המדינות לחברות טכנולוגיה אירופאיות בסיליקון ואלי, מציין כי “דור שלם של מייסדים ומובילי טכנולוגיה מחפש היום להניע את אירופה קדימה. אנחנו כבר לא מוכנים להתמסר רק לסיליקון ואלי, ורואים באירופה הזדמנות אמיתית לגדול ולחדש.”

בין אם מדובר בהגברת כוח האדם במחקר ופיתוח של שבבים מתקדמים, בחיבור מומחי AI למרכזי פיתוח אירופיים או בהזרמת כספים מוסדיים לאפיקי הון-סיכון, ה-EIC קוראת למדיניות אחודה וברורה שתחזק את מעמדה של אירופה כיעד מועדף על אנשי טכנולוגיה ותעשייה. במתווה זה, האירופאים מתכוונים להפוך את המשבר בוושינגטון להזדמנות — ולהפוך יזמים אמריקניים לחלק בלתי נפרד מהאקו־סיסטם שלהם.

הפוסט מבצע אירופי רחב היקף לגיוס כישרונות סטארט-אפ מעמק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.