“הפורום איפשר חיבור ישיר בין חברות לטביות לישראליות והוביל למזכרי הבנות ולידים קונקרטיים בתחומי הפוטוניקה, הרפואה המדויקת, ייצור אמוניה ירוקה וטכנולוגיות שבבים,” אמרה אירינה רובינצ’יק, ראש נציגות סוכנות ההשקעות והפיתוח של לטביה (LIAA) בישראל. (Trend)

על-פי הראיון שפורסם היום (12 באוגוסט 2025), לטביה מבקשת למצב את עצמה “שער כניסה” של חברות וסטארטאפים ישראליים לשוק האיחוד האירופי, עם דגש על תעשיות מבוססות חדשנות: טכנולוגיות ביטחוניות, אנרגיה נקייה ורפואה מדויקת.

במסגרת הפורום, שנערך בשיתוף מכון היצוא, נחתם מזכר הבנות לקידום סחר והשקעות, ארגון מפגשי B2B והעמקת שיתופי פעולה בתחומי טק-דיפנס, אנרגיות מתחדשות וייצור מתקדם. הסכמים נוספים עם איגודים עסקיים וקלסטרים טכנולוגיים נועדו להאיץ העברת ידע, פיתוח משותף ומסחור מהיר של תוצאות מחקר.

לטביה מציעה לחברות ישראליות “חבילת תמיכה” הכוללת מסלול רישום חברה מהיר, הטבות לפי חוק הסטארטאפים המקומי וסיוע ברילוקיישן לעובדים. בנוסף, הרשויות מעודדות להשתמש בלטביה כבסיס להשתתפות במכרזי האיחוד, להקמת מתקני מו״פ ולבחינת טכנולוגיות בסביבות “טסט-בד” מוסדרות.

תחומי עדיפות להמשך שיתוף הפעולה: פוטוניקה, שבבים, מערכות אוויריות בלתי-מאוישות ופתרונות נגד-רחפנים, מימן ואמוניה ירוקה, בריאות דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית ואגריטק בר-קיימא. השילוב בין יתרונות השוק האירופי של לטביה לבין יכולות החדשנות של ישראל, כך לטענת LIAA, יוצר “פוטנציאל משמעותי לפרויקטים הדדיים”.

לצד המערך המדינתי, ל-LIAA נציגות פעילה בישראל המסייעת בהכוונה, חיבורים עסקיים ותהליכי הקמה.

הפוסט לטביה מציעה מסלול מהיר ליזמים ולמשקיעים ישראלים לכניסה לשוק האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח “דוח מצב התעסוקה בהייטק הישראלי 2023–2024” של RISE Israel (אוגוסט 2025) מצייר תמונה חדה: לאחר עשור של צמיחה מהירה, מספר המשרות בהייטק נתקע מאז סוף 2022. בין 2014 ל־2020 מספר המשרות גדל בקצב ממוצע של כ־3.3% לשנה, קפץ ב־2021–2022 בקצב חסר תקדים של כ־10%, ואז נעצר — מצב שמייצר לחץ בשוק עם יותר מועמדים לכל משרה פנויה. במקביל, הקיפאון איננו ייחודי לישראל; תבניות דומות נרשמו בארה״ב ובבריטניה, אך בישראל ההשלכות חריפות יותר משום שחלק ההייטק בתעסוקה גבוה מהעולם.

התמונה המפורטת לפי משפחות תפקידים מגלה שהפגיעה איננה סימטרית. הירידה החדה ביותר נרשמה בתפקידי העסקים — שיווק, מכירות ושירות — עם נסיגה מצטברת של 6.6% בשנים 2023–2024. אחריה תפקידי המנהלה והתפעול (כספים, כוח אדם, ייעוץ משפטי וכד’) עם ירידה של כ־4.1%. התפקידים הטכנולוגיים שמרו בקירוב על היקף התעסוקה שלהם. בתוך ליבת הטכנולוגיה קיימת שונות: QA ו־IT ירדו בכ־8% בשנתיים, לעומת עליות צנועות בתפקידי אלגוריתמים (+6%), הנדסת חומרה (+2%) ומדע נתונים (+1%). המגמה ברורה — תפקידים שקרובים יותר ל־R&D מחזיקים מעמד ואף גדלים מעט, בעוד שככל שמתרחקים מליבת המו״פ — הפגיעה עמוקה יותר.

גם בעסקים ובתפעול רואים את קווי המתאר של ההאטה: מכירות ושיווק נסוגו בכ־7% בשנתיים; פיתוח עסקי ירד בכ־2%. בתוך התפעול, משאבי אנוש צנחו בכ־8%, בעוד משפטים וכספים נותרו בקיפאון. המחברים מציינים שהקיצוץ ב־HR עשוי לשקף ציפייה של חברות להמשך גיוסים מצומצמים בטווח הקרוב.

מבט לפי השכלה מוסיף נדבך: בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה במספר המועסקים ללא תואר אקדמי (-5.4%), לצד עלייה קלה בקרב בעלי תואר ראשון (+0.9%). במקביל חלה ירידה במספר בעלי התארים המתקדמים בכלל ההייטק — תוצר של קיצוץ בתפקידי מעטפת שבהם שיעור בעלי תארים מתקדמים גבוה יחסית. מנגד, במסלולי הליבה הטכנולוגיים (מדמ״ח, הנדסת מחשבים/אלקטרוניקה ודומיהם) נרשמה עלייה של כ־10% במספר המועסקים בעלי תארים מתקדמים בשנתיים, ואף עלייה של כ־13% בקרב בעלי תארים מתקדמים שעובדים בתפקידים טכנולוגיים. זהו איתות מובהק להעמקת ההשקעות ביכולות מתקדמות — לרבות AI.

בוגרי מדעי המחשב ניצבים בחזית הסדק בין היצע לביקוש. מספר הבוגרים באוניברסיטאות כמעט הוכפל בארבע שנים — מ־1,621 ב־2020 ל־3,124 ב־2024. שיעור ההשמה של בוגרי תואר ראשון במדמ״ח בחברות הייטק ירד בכ־10 נקודות אחוז בשנתיים, עם הבדלים קטנים בין המוסדות. במקביל, שיעור ההרשמה של בוגרי מדמ״ח ללינקדאין זינק מ־46% ל־70% — אינדיקציה לעלייה במאמץ חיפוש עבודה. חשוב לא פחות: אין ראיות לכך שהכניסה להייטק הוגבלה רק למצטיינים מהמוסדות הבכירים; הגדלת המכסות לא פגעה באיכות הבוגרים לפי דרישות התעשייה. לצד זאת, המחברים מדגישים שהפער בין הציפיות לצמיחה לבין המציאות, יחד עם הגידול בהיצע, יוצר קושי משמעותי לבוגרים בטווח הקצר.

היבט מגדרי: לראשונה זה עשור, שיעור הנשים בתעסוקת ההייטק ירד קלות ב־2024 (כ־0.15 נקודת אחוז). שיעור הנשים בקרב העוזבים עמד על כ־40%, לעומת 38% בקרב המצטרפים, ובסך הכול נשים היוו 35.7% מהעובדים בסוף 2024. במקביל, ביזמות נמשך קיפאון סביב כ־20% חברות עם לפחות יזמת אחת, ונתונים ראשוניים למחצית הראשונה של 2025 מרמזים על ירידה חדה לכ־15% — הסתייגות: הנתונים חלקיים. גם בגיוסי הון ניכר פער לרעת סטארטאפים בהובלת נשים, בין היתר משום שנוכחותן גבוהה יותר בסקטורים שנפגעו בשנים האחרונות, כמו בריאות ומדעי החיים.

ברמת הסקטורים, הליבה ההיסטורית של ההייטק הישראלי מראה עמידות יחסית. סקטור הסייבר צמח בכ־8.9% בשנתיים, בעוד Enterprise Applications גדל ב־2.9%, מדיה דיגיטלית ובידור ב־1.7%, והמוליכים למחצה ירדו ב־0.7% בלבד. לעומת זאת, בסקטורים קטנים יותר התמונה תנודתית: קלינטק עלה ב־2023 ולאחר מכן ירד ב־2024 (-3.5%); אגריטק שמר על גודלו ואז ירד (-5.2% ב־2024); גם מדעי החיים (-3.9%) ותקשורת (-2.5%) ירדו ב־2024. המסקנה: השוק התכנס חזרה לגרעין החוזקות — תוכנה וסייבר — בזמן שחלקים פריפריאליים יותר נחלשו.

ומה לגבי מבנה הבעלות? ההאטה הייתה דומה בחברות מקומיות ובמרכזי מו״פ רב־לאומיים. בניגוד לשתי טענות נפוצות — שמרכזים רב־לאומיים יציבים בהרבה, או לחלופין ש״יברחו״ מהר יותר במצבי משבר — הנתונים עד כה אינם מצביעים על קיצוץ חריג במשרות במרכזי מו״פ עקב המלחמה בעזה או המשבר הפוליטי ביחס לחברות המקומיות.

כיווני מדיניות: המחברים מזהירים שהמעבר מעודף ביקוש כרוני לשוק תנודתי יותר הוא תרחיש שיש לקחת ברצינות. הם קוראים לעדכון מדיניות ההון האנושי: יעדים כמותיים בסגנון ועדת פרלמוטר, שנוסחו בשנות השיא, כבר אינם רלוונטיים; עם זאת, הדגשת לימודי STEM נותרת קריטית, וראוי לבחון מחדש את האפקטיביות של הכשרות חוץ־אקדמיות — בעיקר עבור אוכלוסיות עם בסיס אנגלית ומתמטיקה חלש.

השורה התחתונה: ההייטק הישראלי לא מתכווץ דרמטית, אבל הוא מתייצב בקיפאון דו־שנתי ומתכנס חזרה לליבת ה־R&D וה־AI. תפקידי המעטפת מתכווצים, הבוגרים החדשים נתקלים בסף כניסה גבוה יותר, והתקדמות שילוב הנשים נבלמת ואף נסוגה. הסיפור כאן הוא של סלקטיביות: פחות כמות, יותר עומק — וללא התאמות במדיניות ובהכשרות, עלולה להיפגע היכולת להתרומם מחדש כשהמחזור ישתנה.

הפוסט קיפאון של שנתיים בתעסוקת ההייטק: מעטפת מתכווצת, הליבה הטכנולוגית מחזיקה — ו־AI מושך קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הייטק הישראלית הייקון (Highcon Systems), שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך להדפסה דיגיטלית של אריזות קרטון, נמכרה לקבוצת משקיעים מארה"ב – בראשות הישראלים רועי בן ימי ועמיחז לוסטיג – תמורת 2.5 מיליון שקל בלבד. העסקה כוללת העברת כל הנכסים, הציוד והקניין הרוחני של החברה לארצות הברית, וסיומה תלוי באישור סופי מרשות החדשנות.

החברה, שהוקמה ב־2009, הייתה בשיאה מוערכת בכ־165 מיליון דולר ונסחרה בבורסה בתל אביב. ברשותה כ־60 לקוחות פעילים ויותר מ־60 פטנטים, אך בעקבות קריסתה נאלצה לפטר כמעט את כל עובדיה, ונוהלה בחודשים האחרונים על ידי נאמנים. הרקע לעסקה: חובות של כ־20 מיליון שקל לרשות החדשנות, שהסכימה למחוק את החוב בתמורה להעברת הפעילות לחו"ל.

המשבר בהייקון החריף ב־2023, לאחר ירידה של 64% בהכנסות ודחייה של הזמנות בהיקף כ־10 מיליון דולר – בין היתר בשל המלחמה בישראל, האטה גלובלית, ומלחמות סחר. אף שהתכוננה לעסקאות חדשות, הערת "עסק חי" וחוסר ודאות ביטחוני גרמו לדחיית רכישות והחריפו את המשבר.

הייקון הוקמה ב־2009 על ידי אביב רצמן ומיכאל צימר, מהנדסי מכונות יוצאי אינדיגו, בליווי ובהשקעתו של בני לנדא. החברה הציגה פתרון חדשני לתעשיית האריזות: מכונה דיגיטלית לחיתוך קרטון באמצעות לייזר, במקום שימוש בתבניות עץ ("שטאנצים"). ההמצאה זכתה להתלהבות עולמית, במיוחד בתערוכת DRUPA 2016, שם התקבלו הזמנות בהיקף של כ־40 מיליון דולר. במהלך השנים הושקעו בפיתוח הטכנולוגיה כ־100 מיליון דולר, אך החברה התקשתה לעמוד בקצב הייצור, ולמכונות היו תקלות תפעוליות שבלמו את הצמיחה. הניסיון לשחזר את הצלחת אינדיגו – לא צלח.

הפוסט הייקון נמכרה ב־2.5 מיליון שקל: כל הטכנולוגיה והפטנטים יועברו לארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהפכת ה AI-זרז לשינוי מבני

הביקוש הגובר לשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית כמו GPU, TPU, DPU ומאיצים נוירומורפיים יצר הזדמנות חסרת תקדים לישראל. בזכות שילוב של הון אנושי איכותי, אקוסיסטם טכנולוגי עשיר ונוכחות של ענקיות חומרה, ישראל הפכה למוקד אסטרטגי לפיתוח שבבים מתקדמים.

לפי דו"ח של Startup Nation Central  נכון ל-2024, כ-40% מההשקעות בטכנולוגיה בישראל מופנות לסטארטאפים בתחום ה- AI כאשר רבים מהם עוסקים בפיתוח חומרה ייעודית. חברות כמו Hailo, NeuReality ו- NeoLogic – מפתחות שבבים חדשניים לעיבוד קצה, רכב אוטונומי וAI –  תעשייתי.

ענקיות השבבים בישראל: מי פועל כאן ולמה?

Nvidia – מאז רכישת Mellanox בכ-7 מיליארד דולר, הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי בתחום תקשורת מרכזי נתונים ומאיצי AI. החברה מפעילה שבעה מרכזים עם למעלה מ-4,500 עובדים, והשיקה ב-2024 השקעה של חצי מיליארד דולר ביוקנעם להקמת סופר-מחשב מבוסס Blackwell GPUs.

Intel – עם יותר מ-12,000 עובדים בישראל, אינטל מקיימת פעילות ענפה בפיתוח CPU,   FPGA  ושבבי AI .מהנדסי חברת הבינה המלאכותית Habana Labs (שנרכשה ע"י אינטל ב-2019)  מובילים כיום פרויקטים בתחום חישוב נוירומורפי.

Apple – מרכז הפיתוח בהרצליה מוביל את פיתוח שבב Baltra, שבב AI לשרתים שנועד להתחרות ב. Nvidia  במסגרת הפרויקט מתקייםשיתוף פעולה פורה עם מהנדסי חברת Broadcom בפיתוח רכיבי תקשורת לשבבים.

Google – החברה מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובחיפה, ומפתחת רכיבי TPU וNIC חדשים עבור מחשוב ענן. נכון ל-2025, גוגל ישראל גם מגייסת מהנדסי חומרה לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית מבוזרת.

Microsoft – החברה מעמיקה את פעילותה בישראל בתכנון שבבים לענן. מרכז הפיתוח ברעננה עוסק בין היתר באופטימיזציה של חומרה לשירותי Azure AI .

Broadcom – פעילה שלושה מרכזים (בתל אביב, חיפה ונצרת), עם התמחות ברכיבי תקשורת אופטיים לשבבי מחשוב מאומץ.

בנוסף לנ"ל גם חברות קוואלקום, מרוול, סוני, וינבונד, נובוטון, הואווי ועוד רבות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בהם מועסקים מאות מהנדסים.

שינוי זהות טכנולוגית

בעוד שבעבר ישראל התמקדה בעיקר בפיתוח תוכנה, אפליקציות וסייבר, כיום היא מובילה גם בפיתוח חומרה קריטית. השינוי אינו רק טכנולוגי אלא גם תודעתי: מהנדסים ישראלים עוסקים בעיצוב ארכיטקטורות שבבים, אופטימיזציה של ביצועים, וניהול חום וצריכת אנרגיה—תחומים שבעבר נחשבו נחלתם של חברות טאיוואניות, קוריאניות או אמריקאיות בלבד.

כיצד הפכה ישראל למוקד כזה?

ישראל נהנית ממספר יתרונות ייחודיים:

הון אנושי איכותי: שיעור מהנדסים גבוה, חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, ניסיון צבאי במערכות מידע וביטחוניות כל אלו יחד מנפקים לתעשיית השבבים כח אדם מנוסה, איכותי ואמין .

אקוסיסטם מפותח: רשת צפופה של סטארטאפים בתחום השבבים בינהם proteanTecs Valens, DustPhotonics  ועוד, מציעים פתרונות מתקדמים לשווקים כמו רכב אוטונומי, תקשורת ו- AI תעשייתי.

תמיכה ממשלתית: תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית כוללת השקעה של כמיליארד ש"ח במחקר, הטמעה והכשרות.

אתגרים בעתיד הקרוב

לצד היתרונות הרבים מהן נהנות החברות המפתחות שבביהן בישראל יש גם כמה אתגרים:

מחסור בחברות הזנק ישראליות – עלויות הפיתוח הדרושות לפיתוח שבב חדשני מרתיעות משקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות. ההסטוריה של חברות השבבים בישראל מוכיחה כי למרות ההשקעה הגבוהה יחסית בתחילת הדרך סך ההשקעה הנדרש לחברת שבבים "מסטארטאפ לאקזיט" לא שונה בהרבה מתחומים אחרים. בנוסף, בעזרת תמיכה ממשלתית נאותה (כמו למשל הקמת חממות לתחום השבבים) ניתן לחסוך בעליות הקמה ולהבטיח את עתידה של תעשיית השבבים הישראלית.

קיימים עוד כמה אתגרים הקשורים לתעשיית השבבים הגלובלית אך הם ניתנים לפתרון כפי שנפתרו עד כה בינהם:

מחסור בכוח אדם:  התחרות על טאלנטים הנדסיים בישראל מגיעה לשיא, מה שמוביל לעלייה בשכר ולקשיים בגיוס.

מגבלות יצוא אמריקאיות: מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים (Tier 2) עשויות להגביל את גישת החברות הישראליות לחומרה מתקדמת במיוחד.

תחרות גלובלית:  מדינות כמו הודו, דרום קוריאה וטאיוואן מציעות כיום תמריצים אגרסיביים למשיכת חברות חומרה וישראל עלולה למצא עצמה במצב של בו היא תידרש לתגובה תחרותית.

לסיכום ניתן לומר כי מהפכת ה-AI  לא רק האיצה את קצב החדשנות בישראל, אלא גם שינתה את כיוון ההתמחות הלאומית. ישראל כבר אינה רק "סטארטאפ ניישן" . כעת אפשר לקרא לה בצדק "סמיקונדקטור ניישן", מעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI מתקדמים המניעים את הדור הבא של הבינה המלאכותית. הבעיה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת כעת היא הקמת דור חדש של חברות סטארטאפ בתחום השבבים אשר יבטיחו את עתידה ועצמאותה של תעשיית השבבים בישראל.

הפוסט מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"התרגשתי מאוד ושמחתי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם להכשרת מדענים ומהנדסים.

תודה לאוניברסיטה, לסגל, לאורחים ולחברים על טקס נפלא וברכות חמות לזוכים האחרים: רפיק חלבי, מארק האמון, השופטת אסתר חיות, פרופסור מוריס הרליחי ובנט רכלר. אני גאה להיות בחברתכם!

ביקרתי בישראל אינספור פעמים, והיא תמיד בלתי נשכחת. אחד הביקורים שאני זוכר הכי הרבה הוא הטיול השני שלי. זה היה מוקדם יותר בקריירה שלי באינטל, בסוף תהליך הפיתוח של מעבד ה-386. ביליתי כאן חודש בעבודה על סימולציה משותפת של מעבדי ה-386 וה-387. החמימות של הצוות הייתה מדהימה, כל כך הרבה אחווה ואנשים שקיבלו אותי בשמחה לבתיהם.

אחד הדברים שהרשימו אותי הכי הרבה הוא כמה הצוות המקומי הצליח להספיק עם כל כך מעט משאבים. באותה תקופה, לעובד המשרד הממוצע במטה של ​​אינטל בארה"ב היה כוח מחשוב רב יותר בהשוואה למהנדסים הישראלים הבכירים ביותר. ובכל זאת, רמת החדשנות שהם הניעו הייתה מדהימה!

כתבתי תזכיר על הפער המוחלט הזה ועל מאמציהם האדירים לאחר שובי לארה"ב – משהו שהצוות בישראל זכר זמן רב!

כל כך הרבה זיכרונות טובים – ואני מצפה להוסיף עוד כמה במהלך ביקורי כאן השבוע!

הפוסט פט גלסינגר בעקבות הענקת תואר ד"ר כבוד מהטכניון: רמת החדשנות של המהנדסים בישראל מדהימה! הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום האחרון הגישה מועצת החדשנות האירופית (EIC) למועצת הנגידים של האיחוד האירופי המלצה יזומה להקמת “מבצע אירופי” רחב־היקף לגיוס כישרונות סטארט-אפ מארצות הברית. על רקע המדיניות הוויזתית המחמירה תחת ממשל טראמפ והאי־וודאות המשפטית שמלווים אותה, מזהה ה-EIC “חלון הזדמנויות נדיר” למשוך אליה יזמים אמריקנים, אנשי מחקר ואנשי טכנולוגיה שמרגישים כי האווירה בארצות הברית אינה מאפשרת להם לממש את מלוא יכולותיהם.

לצורך כך, ממליצה המועצה להשיק כבר בשנה הקרובה קמפיין שיווק ממוקד במדינות מפתח בארה״ב, שיפנה לא רק לקהילות הטכנולוגיה בסיליקון ואלי, אלא גם ל”אמריקנים מתקדמים” (progressive Americans) ולזרים הזקוקים לייצוב ויזתי. הקמפיין, כך נכתב בדו”ח, ילווה בהדגשת יתרונות האירופים: רשת אקו־סיסטם מגוונת, קרנות תמיכה לטכנולוגיות עמוקות ובסיס ייצור תחרותי.

במקביל, מציעה ה-EIC להקים דסקי סיוע (“EU Start-Up Hub”) שיספקו ייעוץ משפטי, כלכלי וויזה־סיוע בתהליך ההגירה ויציע חבילות שירות הכוללות ליווי אישי עד לפתיחת הפעילות העסקית. לצד זאת, תוקם פלטפורמת גיוס מרכזית המאגדת משרות סטארט-אפ מכל המדינות החברות – מיזמים קטנים ועד חברות יוניקורן – ותחבר בין מייסדים לכישרונות הטכנולוגיים הדרושים להם. יוזמה נוספת תתמקד בהענקת ויזת סטארט-אפ למשך חמש השנים הראשונות, עם אפשרות הרחבה קלה למדינה אירופית נוספת ללא צורך בהליכי בקשה מחודשים.

תוכנית ה-EIC משתלבת בחבילת ההשקעות “Choose Europe” בסך 500 מיליון אירו שהוכרזה קודם לכן, שנועדה לעודד התיישבות מחקרית וטכנולוגית באירופה ולספק מענקים לחוקרים וליזמים זרים. עם זאת, מדגיש הדו”ח כי האירופים לא יוכלו להתחרות בתקציבים של ארה״ב וסין, ולכן עליהם לאמץ אסטרטגיית “יצירת שוק פעיל”: קידום רכישות ציבוריות ופרטיות של טכנולוגיות מקומיות, פיתוח תוכניות ביטוח פיננסי למימון סבב גיוס וחיזוק שיתוף הפעולה עם גופי פנסיה ומשקיעים מוסדיים.

קלארק פארסונס, מנכ״ל European Startup Network, שביקר בעבר את יחס המדינות לחברות טכנולוגיה אירופאיות בסיליקון ואלי, מציין כי “דור שלם של מייסדים ומובילי טכנולוגיה מחפש היום להניע את אירופה קדימה. אנחנו כבר לא מוכנים להתמסר רק לסיליקון ואלי, ורואים באירופה הזדמנות אמיתית לגדול ולחדש.”

בין אם מדובר בהגברת כוח האדם במחקר ופיתוח של שבבים מתקדמים, בחיבור מומחי AI למרכזי פיתוח אירופיים או בהזרמת כספים מוסדיים לאפיקי הון-סיכון, ה-EIC קוראת למדיניות אחודה וברורה שתחזק את מעמדה של אירופה כיעד מועדף על אנשי טכנולוגיה ותעשייה. במתווה זה, האירופאים מתכוונים להפוך את המשבר בוושינגטון להזדמנות — ולהפוך יזמים אמריקניים לחלק בלתי נפרד מהאקו־סיסטם שלהם.

הפוסט מבצע אירופי רחב היקף לגיוס כישרונות סטארט-אפ מעמק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההייטק הישראלי מצוי במצב של בלימה – לא נסיגה חדה אך גם לא צמיחה כפי שהתרגלנו אליה בעשור הקודם," כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה רשות החדשנות באפריל 2025. הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מצב שוק העבודה בענף ההייטק בישראל: האטה בגידול התעסוקה, עלייה בהיקף המשרות הפנויות והחמרה בתופעת ה"רילוקיישן" – מעבר של עובדי הייטק לחו"ל לתקופות ארוכות.

בשנת 2024 נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים בהייטק הישראלי – כ-5,000 עובדים ועובדות פחות ביחס לשנת 2023. מדובר בצמצום של כ-1.2%, אשר מסמן קיפאון מתמשך שהחל כבר ב-2022. אם בעשור הקודם חלקם של עובדי ההייטק בכלל המועסקים במשק עלה בהתמדה והגיע לשיא של 11.5% ב-2022, הרי שבשנתיים האחרונות הנתון נותר ללא שינוי.

שינוי משמעותי נוסף בתמהיל התעסוקה בענף נוגע להרכב סוגי התפקידים. בעוד שב-2012 עמד שיעור המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ) על כ-37%, הרי שב-2024 נסק נתון זה ליותר מ-50%. מנגד, שיעור המועסקים בתפקידי מטה – הכוללים משאבי אנוש, כספים, שיווק ותפעול – ירד מ-41% ל-29% בלבד. גם תפקידי המוצר שמרו על יציבות יחסית, סביב 20%.

מגמת הרילוקיישן מחריפה – 8,300 הייטקיסטים עזבו את ישראל

אחד הממצאים המדאיגים ביותר בדו"ח נוגע ליציאת עובדי הייטק ישראלים לחו"ל לתקופות ממושכות. על פי אומדני רשות החדשנות המבוססים על נתוני רשות האוכלוסין והלמ"ס, כ-8,300 עובדי ועובדות הייטק יצאו מישראל בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 – נתון שמייצג 2.1% מכלל המועסקים בענף. מדובר בהכפלה של מספר היוצאים לעומת התקופה הקודמת.

במקביל, נרשמה תזוזה משמעותית גם במיקום הגאוגרפי של עובדי ההייטק: רק 44% מהמועסקים בחברות הייטק ישראליות פרטיות נמצאים בישראל, לעומת 56% שמועסקים מחוץ לגבולות המדינה. שיעור ההנהלה הבכירה הפועלת מישראל עומד על 64%, אך בתחומי השיווק והמכירות הנתונים הפוכים – 75% מהעובדים נמצאים בחו"ל.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בגיוסי עובדים חדשים: בשנת 2024 גייסו החברות הפרטיות הישראליות יותר מ-19 אלף עובדים, מתוכם רק כ-60% בישראל. בפרט, תפקידי ניהול ומו"פ גויסו ברובם בישראל, בעוד שתפקידי שיווק, מכירות ושירות לקוחות גויסו בעיקר בחו"ל.

ביקוש גובר למיומנויות טכנולוגיות

למרות הקיפאון במספר המועסקים, השכר הממוצע בהייטק המשיך לעלות גם בשנת 2024, והגיע ל-32,341 ש"ח לחודש – פי 2.8 מהממוצע ביתר המשק. עלייה זו מוסברת בין היתר בכך שתפקידי המו"פ, המאופיינים ברמות שכר גבוהות יותר, תפסו נתח הולך וגדל מהתעסוקה בענף.

הדו"ח מדגיש כי קיימת התאוששות בביקוש לעובדים, כפי שניתן לראות מהגידול במספר המשרות הפנויות שהגיעו ל-17,000 בדצמבר 2024. רשות החדשנות ממליצה לנקוט במספר צעדים אסטרטגיים: שיפור המיומנויות הטכנולוגיות בכלל האוכלוסייה, בדגש על מתמטיקה, מדעי המחשב ואנגלית, עידוד חברות להרחיב את פעילותן בישראל, ובלימת מגמת היציאה לחו"ל על ידי יצירת יציבות פוליטית וביטחונית.

הנתונים שפורסמו מציירים תמונה מורכבת: ההייטק הישראלי שומר על מרכזיותו בכלכלה, אך ניצב בפני אתגרים חדשים – האטה בגידול, בריחה של הון אנושי לחו"ל ותחרות גלובלית גוברת. הרשות מסיימת את הדו"ח בקריאה לשיתוף פעולה בין ממשלה, אקדמיה ותעשייה כדי להבטיח את המשך שגשוגו של הענף בעשור הבא.

הפוסט קיפאון בהייטק, עלייה ברילוקיישן והתחזקות תפקידי המו"פ: דו"ח חדש מציג את מצב התעסוקה בענף ההייטק ב-2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מפרסמת היום את תוצאות הסקר השלישי שערכה בנושא מצב חברות ההייטק בישראל מאז פרוץ המלחמה. הסקר שבוצע בנובמבר 2024 נועד לבחון את השפעות המלחמה על התעשייה, האתגרים שעמם מתמודדות חברות ההייטק ואופן ההתמודדות שלהן. הסקר כלל לראשונה גם חברות הייטק שאינן סטארטאפים.

הסקר נערך בין ה-6 ל-27 בנובמבר 2024 ופנה למעלה מ-8,800 חברות הייטק בכל השלבים ותחומי ההייטק, התקבלו 664 מענים, למעלה מ-73% מהמשיבים היו מייסדי החברה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הממצאים בסקר הזה משקפים את המורכבות העצומה שעומדת בפני תעשיית ההייטק הישראלית בתקופה זו. אנחנו רואים חברות שנאבקות לא רק על גיוס הון ועל עמידה ביעדי פיתוח ומכירות, אלא גם על עצם יכולתן לתפקד בסביבה שנפגעה מהותית מהמצב הביטחוני, גיוסי מילואים מאסיביים, והגבלות תעופה שמקשות על ניהול קשרים גלובליים.

עם זאת, דווקא ברגעים הקשים האלו, מתגלה העוצמה של ההייטק הישראלי: התאמה מהירה למציאות חדשה, חיפוש פתרונות יצירתיים, ונכונות להתמודד עם אתגרים שלא נראו כמותם בעבר. המערכת כולה – ממשלה, משקיעים וחברות – חייבת להתגייס יחד כדי להבטיח את עתיד התעשייה, שהיא לא רק מנוע צמיחה קריטי אלא גם סמל לחדשנות ולמובילות של ישראל בזירה הבינלאומית. זהו לא זמן לפשרות. עלינו לנצל את המשבר הזה כהזדמנות לבנות תשתיות איתנות יותר, לשפר את הסביבה העסקית ולהרחיב את ההשקעה בחברות שצומחות כאן, כדי להבטיח שההייטק הישראלי יחזור לצמיחה מהירה ולשגשוג."

ממצאי הסקר העיקריים:

• האתגר המרכזי: גיוס הון – האתגר המרכזי שעמו מתמודדות חברות ההייטק הוא גיוס הון, בייחוד על רקע המלחמה וחוסר הוודאות. 43% מהחברות דיווחו שזה האתגר המרכזי אתו התמודדו ב-2024.
• כ 50% מהחברות הצהירו כי הכסף של החברה יאזל בתוך כ 6 חודשים (Runway) במידה ולא יבוצע גיוס הון חדש.
• כ 80% מהחברות הצהירו כי מיידית ועד עוד 6 חודשים יצטרכו לגייס הון – נתון דומה לשני הסקרים הקודמים.
• פגיעה בפיתוח ובעמידה ביעדי החברות – לפי הסקר, 62% מחברות ההייטק מסכימות במידה רבה או רבה מאד שהמצב הביטחוני גורם לאי עמידה ביעדי הפיתוח ו/או המכירות שלהן.
• השפעת שירות המילואים – כ-30% מהחברות ציינו שהשינוי המרכזי שקשור לתעסוקה בהייטק בעקבות המלחמה קשור להשפעות שירות המילואים הארוך של עובדים או בני ובנות זוג. עיקר ההשפעה היא על חברות שחלק ניכר מהצוות או בני ובנות הזוג גויסו.  מהות הפגישה:
  • ההשפעה המרכזית של שירות המילואים הייתה האטה ועיכובים בתהליכים תפעוליים, כאשר הפגיעה נבעה גם מהיעדרות בעלי תפקידים מרכזיים כמו יזמים או בעלי תפקידי מפתח בחברות.
  • ככל שחלק גדול יותר מעובדי החברה שירתו במילואים, כך החברות דיווחו על השפעות משמעותיות יותר.
• השפעת ביטולי טיסות – 74% מהחברות מדווחות שביטולי הטיסות מקשים עליהן לנהל עסקים בחו"ל.
• חוסן עסקי והתאמות – חברות ההייטק מגלות חוסן עסקי, אולם קרוב למחציתן דיווחו על ביצוע קיצוצים, צעדי התייעלות וצמצום עלויות, כולל התאמות בכוח האדם:
  • 20% מהחברות דיווחו כי נדרשו להעביר פעילות או כח אדם לחו"ל.
  • כ-40% מהחברות מדווחות שהקטינו באופן יזום את קצב שריפת המזומנים שלהן.
• שינויים בתעסוקה – בהשוואה לפעימת הסקר הקודמת, יותר חברות מנסות לגייס עובדים, והזמן לאיוש משרות התארך במעט.

ציפיות לעתיד –

•  38% מהמשיבים אופטימיים לגבי הצלחת ההייטק הישראלי בשנה הקרובה. 70% מהחברות צופות גידול במכירות ומחציתן צופות צמיחה במספר המועסקים בישראל.
• כמחצית מהמשיבים צופים שמספר העובדים בחברות בישראל יגדל ו-45% צופים גידול בחו"ל.
• שינוי בהתנהלות משקיעים – 71% מהמשיבים סבורים שקרנות הון סיכון זרות מתנהלות בצורה שמרנית יותר בגלל המלחמה בישראל.
• ירידה בשווי בסבבי גיוס – 38% מהחברות מעריכות ששווי החברה יירד בסבב גיוס ההון שהן עורכות (Down-Round). נתון זה דומה לממצאי פעימות הסקר הקודמות, כמו גם לערכים ההיסטוריים שנמדדו לפני המלחמה.

ההתאמות שחברות ביצעו:

• קיצוצים ותוכניות התייעלות: קרוב למחצית מהמשיבים ערכו קיצוצים ותוכניות התייעלות, שכללו גם פיטורי עובדים.
• שינויים אסטרטגיים ועסקיים: כשליש מהחברות ערכו שינויים בתוכניות הפיתוח העסקי והקפיאו פרויקטים.
• העברת פעילות לחו"ל: אחת מכל חמש חברות מדווחת על הוצאת פעילות מסוימת מישראל.
• חיפוש אפיקי מימון חדשים: חברות פונות לגורמים חיצוניים לקבלת מענקים וסיוע.

השפעות אפשריות של המשך המלחמה: החברות נשאלו כיצד עשויה להשפיע עליהם התארכות המלחמה בשנה נוספת:

• האטה בפעילות וסגירת חברות: כחמישית מהמשיבים ציינו כי להמשך המלחמה תהיה השפעה משמעותית על החברה, כולל האטה בפעילות ועד כדי סגירתה.
• קושי בגיוס השקעות: כחמישית מהמשיבים התייחסו לקושי בגיוס הון כתוצאה מהמשך המלחמה.
• העברת פעילות לחו"ל: משמעויות נוספות הן העברת פעילות מסוימת לחו"ל (למשל אנשי מכירות) ופגיעה ביכולת לקיים קשרי עבודה עם לקוחות בחו"ל.

בשורה התחתונה, הסקר מצביע על כך שתעשיית ההייטק הישראלית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים על רקע המלחמה המתמשכת, בעיקר כאלו שקשורים לגיוס הון ולתעסוקה. למרות זאת, החברות מפגינות חוסן עסקי ויכולת הסתגלות, תוך ביצוע התאמות וחיפוש פתרונות שיאפשרו להן לצלוח את התקופה.

ישנה חשיבות רבה ליצירת סביבה עסקית יציבה יותר, שתאפשר להייטק הישראלי להמשיך לצמוח ולהוביל. הגורמים המשמעותיים המשפיעים על חברות ההייטק הם צמצום מספר המגויסים למילואים, פתיחת קווי התעופה לישראל ושיפור בתפיסה של ישראל בעולם בתקופה זו.

הפוסט 80% מחברות ההייטק יידרשו לגייס הון במחצית השנה הקרובה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח". כך מתאר גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, בניוזלטר שהוציאה הקרן לאחרונה.

גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, סיכם את שנת 2024 כתקופה יוצאת דופן להיי-טק הישראלי, זאת על אף האתגרים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים שעמדו בפני המדינה. לדבריו, "רבים ניבאו קריסה כלכלית ובריחת מוחות, אך המציאות בשטח מוכיחה שההיי-טק הישראלי חזק וגמיש מתמיד."

קצוביץ' ציין כי בכנס הטרנדים והתחזיות השנתי של Fusion, בשיתוף עם קרן Vintage, הוצגו נתונים מרשימים המעידים על עמידות וצמיחה בתעשייה. השנה הסתיימה עם שיא כל הזמנים במיזוגים ורכישות של סטארט-אפים ישראליים, שהגיעו לסכום כולל של 10.5 מיליארד דולר, לצד עלייה בהיקף ההשקעות.

"השנה ביצענו מעל ל-30 השקעות בסטארט-אפים ישראליים," סיפר קצוביץ'. "ערכנו יותר מ-50 כנסים וסדנאות ליזמים ויזמות, והשקנו את דוח הפרה-סיד הראשון של תעשיית ההון-סיכון בישראל."

בין ההצלחות הבולטות של השנה, קצוביץ' הדגיש את רכישתה של חברת Innplay Labs על ידי פלייטיקה בסכום של כ-300 מיליון דולר, וכן סבבי גיוס משמעותיים של חברות כמו Agora, DigitalOwl, ScaleOps ו-Clarity. לדבריו, "החברות שהצליחו לגייס סכומים גדולים הן אלו שהפגינו מצוינות טכנולוגית."

נתוני הכנס הצביעו על כך שרוב הכספים שמגיעים להשקעות בהיי-טק הישראלי מקורם ברוכשים ומשקיעים זרים, בעיקר מארה"ב. קצוביץ' הדגיש את חשיבות השוק האמריקני להמשך צמיחת התעשייה המקומית.

לדבריו, מגמת הריכוזיות של ההשקעות בתחומים כמו סייבר ובינה מלאכותית נמשכת, אך קצוביץ' הדגיש את הצורך להרחיב את ההשקעות גם לתחומים חדשים ומגוונים. "תחומים כמו חקלאות-טק, טכנולוגיות בריאות ואנרגיה מתחדשת זוכים לפחות תשומת לב, אך הם קריטיים לעתיד הכלכלה הישראלית. אנו רואים פוטנציאל אדיר בתחום הבינה המלאכותית, אך גם זקוקים להשקעות ממשלתיות כדי להתחרות בזירה הגלובלית," הוסיף.

בנוסף לכך, קצוביץ' ציין את הגידול בשיתופי הפעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין תאגידים בינלאומיים. "בשנה האחרונה ראינו חברות כמו Nvidia ו-Salesforce משקיעות מיליארדי דולרים ברכישות של חברות ישראליות. שיתופי הפעולה הללו מדגישים את החשיבות של הכישרון המקומי בזירה הגלובלית," אמר.

תחום נוסף שצבר תאוצה הוא ההשקעות ב-Deep Tech וטכנולוגיות מתקדמות. "הדור הבא של הסטארט-אפים בישראל לא מתמקד רק בפתרונות מהירים, אלא גם בטכנולוגיות עמוקות שמשנות תעשיות שלמות. זהו שינוי מגמה שיכול להניב פירות משמעותיים בעתיד," הסביר קצוביץ'.

התעשייה גם מתמודדת עם אתגרים לא מעטים

קצוביץ' התייחס גם לאתגרים הפוליטיים והכלכליים שממשיכים להוות מכשול עבור התעשייה. "המצב הפוליטי השברירי משפיע על אמון המשקיעים, במיוחד בשוק ההון הזר. עלינו להבטיח יציבות כלכלית ופוליטית כדי לשמר את מעמדנו בזירה הבינלאומית."

האתגרים הניצבים בפני תעשיית ההיי-טק בישראל כוללים גם ירידה בכמות ההשקעות בשלבים מוקדמים, אשר מקשה על סטארט-אפים צעירים לקבל תמיכה ראשונית. בנוסף, התעשייה סובלת מהתרכזות יתר בתחומים ספציפיים, כמו סייבר, שמותירים תחומים מבטיחים אחרים ללא השקעה מספקת. "הפערים הללו עלולים לפגוע ביכולתנו להוביל בזירה הבינלאומית בעתיד," ציין קצוביץ'. אתגר נוסף הוא המחסור במענה מתאים לצרכים של תעשיות מתפתחות כגון אנרגיה ירוקה ובינה מלאכותית, הדורשות משאבים ותשתיות מתקדמות שאינן זמינות כיום. לדבריו, "שימור הכישרון המקומי והחזרת מוחות מבריקים שיצאו לחו"ל הם משימות קריטיות לשמירה על יתרוננו התחרותי."

לסיכום, קצוביץ' הביע תקווה ואופטימיות לגבי המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי, אך הדגיש את האחריות המשותפת של הממשלה והמגזר הפרטי לתמוך בתעשייה. "כדי לשמור על מעמדנו כ'אומת הסטארט-אפ', עלינו לאמץ גישה פרו-אקטיבית ולהשקיע בתחומים חדשים ובכישרונות הצעירים. עם התמדה וגישה נכונה, נוכל להמשיך להיות מקור להשראה עולמית," סיכם.

הפוסט סיכום 2024: ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.