אנתרופיק (Anthropic), מפתחת משפחת מודלי Claude, מנהלת מגעים לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט (Decart) בעסקה שעשויה להגיע לכ־6 מיליארד דולר. בלומברג דיווחה לראשונה על המגעים, ורויטרס אישרה את דבר קיומם מפי גורם המעורה בפרטים.

הדיווח החדש מבהיר את זהותו של התאגיד שעמו מתנהלים המגעים. ב־11 באוגוסט דיווח CHIPORTAL כי דקארט נמצאת במגעים למכירה לפי שווי של 6–7 מיליארד דולר, אולם זהות הרוכשת לא הייתה ידועה. SpaceX, אמזון ונביוס הוזכרו אז כמתעניינות אפשריות, לאחר שמגעים קודמים עם אנבידיה לא הבשילו. אילון מאסק הכחיש לאחר מכן כי SpaceX מנהלת מגעים לרכישת החברה.

לפי רויטרס, המשא ומתן עם אנתרופיק עדיין נמצא בשלב מוקדם ואין ודאות שיבשיל לעסקה. אם הרכישה תושלם, עובדי דקארט צפויים להצטרף לארגון ההיסק והביצועים של אנתרופיק – החטיבה העוסקת בייעול הרצת מודלי החברה ובהפקת ביצועים גבוהים יותר מתשתיות המחשוב.

יותר מתוכנת וידאו

דקארט, שהוקמה בסוף 2023 בידי ד"ר דין לייטרסדורף ומשה שלו, פיתחה את DOS – תשתית תוכנה המייעלת אימון והרצה של מודלי AI ומאפשרת לנצל באופן יעיל יותר מאיצים מתוצרת ספקים שונים. החברה מפתחת גם את Lucy, המאפשר יצירה ועריכה של וידאו בזמן אמת, ואת Oasis, מודל ליצירת סביבות אינטראקטיביות המשמשות בין היתר לאימון ולבדיקה של רובוטים וכלי רכב אוטונומיים.

מבחינת אנתרופיק, נראה כי מוקד העניין אינו רק מודלי הווידאו של דקארט, אלא בעיקר שכבת התשתית שלה. שיפור יעילות ההיסק עשוי לאפשר לאנתרופיק לשרת מספר גדול יותר של משתמשים באמצעות אותה כמות חומרה, לצמצם את עלויות המחשוב ולהפחית את התלות בסוג מסוים של מאיצים.

הרכישה האפשרית מגיעה זמן קצר לאחר שאנתרופיק הודיעה על הקמת צוות פנימי לתכנון שבבים מותאמים למודלי Claude. החברה מסרה כי היא ממשיכה במדיניות רב־שבבית, המבוססת על תשתיות ומעבדים של AWS, גוגל, אנבידיה ו־AMD. שילוב שכבת האופטימיזציה של דקארט עשוי להשתלב באסטרטגיה זו, אך החברות לא מסרו פרטים על תוכניות השילוב.

במאי גייסה דקארט 300 מיליון דולר בסבב בהובלת Radical Ventures ובהשתתפות אנבידיה, לפי שווי של כ־4 מיליארד דולר. מאז הקמתה גייסה החברה יותר מ־450 מיליון דולר והיא מעסיקה כ־100 עובדים.

אנתרופיק סירבה להגיב לדיווח. דקארט לא מסרה תגובה מיידית. בשלב זה לא נחתם הסכם מחייב ותנאי העסקה עוד עשויים להשתנות.

הפוסט דיווח: אנתרופיק במגעים לרכישת דקארט הישראלית בכ־6 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית אקסייט לאבס (Xsight Labs) הודיעה על השלמת סבב גיוס של יותר מ־300 מיליון דולר, לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. בכך אישרה החברה את הדיווחים מחודש יוני על גיוס מתוכנן בהיקף דומה, אך השווי הסופי גבוה מההערכה המוקדמת, שעמדה על כ־2.5 מיליארד דולר.

את הסבב הובילה Fidelity Management & Research Company, והשתתפו בו משקיעים חדשים וקיימים, בהם Intel Capital, T. Rowe Price, Battery Ventures, Atreides Management, Artisan Partners, Valor Equity Partners, Key1 Capital, Maverick Capital, Diagonal Capital ומשקיעים נוספים.

השווי החדש גבוה ביותר מפי חמישה מהשווי של כחצי מיליארד דולר שנקבע לאקסייט לאבס בסבב הגיוס שלה ב־2021. הגידול מיוחס למעבר מפיתוח שבבים בלבד לחדירה מסחרית אצל מפעילי רשת, יצרני ציוד וספקי שירותים, לצד הביקוש הגובר לרכיבי תקשורת המסוגלים לחבר מספר גדול של מאיצי AI במרכזי נתונים.

לדברי מנכ״ל החברה, יוסי מיוחס, השווי שנקבע בסבב משקף את הביקוש לחלופה בעלת ביצועים גבוהים לארכיטקטורות תקשורת סגורות. החברה לא מסרה נתוני הכנסות או את שמות רוב לקוחותיה.

שבבי תקשורת בקצב 800 גיגה־ביט

אקסייט לאבס מפתחת שני קווי מוצרים מרכזיים: מעבד התקשורת E1, המשתייך לקטגוריית מעבדי התשתית DPU, ומתג האתרנט X2. החברה מסרה כי המוצרים נבחרו בידי כמה מפעילי רשת גלובליים ונבחנים במעבדות של ספקיות ענן והיפרסקיילרים מהשורה הראשונה. לדבריה, היא צברה גם זכיות בתכנונים אצל ספקי שירותים ויצרני ציוד.

מעבד E1 מיועד לעבד תעבורת רשת בקצב מלא של 800 גיגה־ביט לשנייה. לפי החברה, הוא השלים בדיקת SONiC-DASH Hero בקצב 800G וטיפל ביותר מ־14 מיליון חיבורים בשנייה. המעבד כולל 64 ליבות Arm Neoverse N2 הנמצאות ישירות בנתיב הנתונים, ומאפשרות לבצע ניתוב, טלמטריה, בדיקת מנות והצפנה בלי להעביר חלק מהעבודה למעבד חיצוני.

צריכת החשמל של E1 נמוכה מ־75 ואט. החברה טוענת כי הוא מספק ביצועים לוואט הגבוהים פי ארבעה מפתרונות מהדור הקודם, נתון בעל חשיבות במרכזי נתונים שבהם צריכת החשמל והקירור הפכו למגבלה מרכזית.

מתג X2 מספק קצב מיתוג של 12.8 טרה־ביט לשנייה. באמצעות ארכיטקטורת XISA שפיתחה החברה ניתן לשנות את אופן פעולת המתג בתוכנה גם לאחר התקנתו, להוסיף פרוטוקולים ולעדכן תכונות בלי להמתין לדור חדש של שבבים. המתג תומך בסביבת SONiC הפתוחה ומציג, לפי נתוני החברה, זמן השהיה של פחות מ־700 ננו־שניות וצריכת חשמל הנמוכה ב־40% מזו של מתגים קודמים באותה קטגוריה.

חלופה פתוחה לתשתיות של אנבידיה

הגידול במודלי הבינה המלאכותית הפך את העברת הנתונים בין מאיצים, שרתים ומערכות זיכרון לאחת מנקודות החנק המרכזיות במרכזי נתונים. אנבידיה מחזיקה בעמדה חזקה בשוק זה באמצעות טכנולוגיות InfiniBand ו־Ethernet, מתגי Spectrum ומעבדי BlueField שפותחו על בסיס פעילות מלאנוקס הישראלית.

אקסייט לאבס מנסה לבדל את עצמה באמצעות ארכיטקטורה פתוחה וניתנת לתכנות, התומכת ב־Linux, ב־DPDK וב־SONiC ואינה מחייבת את הלקוח להשתמש בערכת תוכנה קניינית אחת. החברה מתכננת גם לתמוך בתקנים שמפתח Ultra Ethernet Consortium, המבקש להתאים את אתרנט לקלאסטרים גדולים של מאיצי AI.

CHIPORTAL דיווח בעבר כי מתג X2 נבחר לשמש חלק מתשתית הרשת בלווייני Starlink V3 של SpaceX. היכולת לשנות את פעולת המתג באמצעות תוכנה מתאימה במיוחד למערכות חלל, שבהן אי אפשר להחליף רכיב פיזי לאחר השיגור.

הרחבת הפיתוח והייצור

כספי הגיוס ישמשו להאצת פיתוחם של דורות נוספים של מתגי אתרנט ומעבדי DPU, להרחבת צוותי ההנדסה והתמיכה בישראל, בארצות הברית, באירופה ובאסיה ולהגדלת מערכי הייצור, שרשרת האספקה ואספקת המוצרים ללקוחות.

אקסייט לאבס היא חברת שבבים ללא מפעל ייצור עצמאי. היא הוקמה ב־2017 בידי גיא קורן, ארז שיזף וגל מלאך, יוצאי EZchip, שנרכשה בידי מלאנוקס ב־2016. אביגדור וילנץ היה המשקיע המייסד בחברה ומשמש יו״ר הדירקטוריון. מטה החברה נמצא בתל אביב, והיא מפעילה מרכזים נוספים בקריית גת ובחיפה וכן משרדים בארצות הברית ובארמניה.

מקורות: הודעת אקסייט לאבס, הדיווח הקודם ב־CHIPORTAL

הפוסט אקסייט לאבס השלימה גיוס של יותר מ־300 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית Safe Superintelligence, שהקים איליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI ולשעבר המדען הראשי של החברה. ההשקעה היא חלק משותפות אסטרטגית ארוכת טווח שבמסגרתה SSI תרחיב את תשתית המחשוב שלה באמצעות הדור הבא של מערכות אנבידיה.

SSI הוקמה ב-2024 בידי סוצקבר, היזם הישראלי דניאל גרוס וחוקר הבינה המלאכותית דניאל לוי. החברה מפעילה מרכזים בתל אביב ובפאלו אלטו ומתמקדת במטרה אחת: פיתוח בינה מלאכותית מתקדמת שהבטיחות שלה משולבת בתהליך המחקר והפיתוח ולא מתווספת לאחר שהמערכת כבר נבנתה.

החברה פועלת עד כה בחשאיות ולא הציגה מודל, מוצר מסחרי או מאמר מדעי המתאר את הטכנולוגיה שלה. למרות זאת, היא הפכה לאחת מחברות ה-AI הפרטיות בעלות השווי הגבוה בעולם. בסבב גיוס קודם הוערך שווייה ב-32 מיליארד דולר, אף שבחברה מועסקים רק כמה עשרות עובדים.

תשתית המחשוב תגדל פי עשרה

במסגרת השותפות צפויה SSI לקבל גישה למערכות המבוססות על ארכיטקטורת Vera Rubin של אנבידיה. לפי התוכנית, החברה מתכוונת להגדיל פי עשרה בתוך כשנה את כושר המחשוב העומד לרשות צוות המחקר שלה.

פלטפורמת Vera Rubin נועדה לשמש לאימון ולהרצה של דורות חדשים של מודלי בינה מלאכותית. המערכת משלבת מעבדי GPU, מעבדים מרכזיים, קישוריות מהירה וזיכרונות רחבי־פס, במטרה לטפל בעומסי עבודה גדולים יותר ובמודלים הדורשים כמויות עצומות של חישוב וזיכרון.

השותפות מעניקה ל-SSI גישה מוקדמת לחומרה החדשה, ואילו אנבידיה מקבלת לקוח עוגן נוסף לדור הבא של מערכותיה. היא עשויה גם להעניק ליצרנית השבבים הצצה לצורכי החישוב של אחת מקבוצות המחקר המסקרנות בענף, אף שפרטי המחקר עצמו צפויים להישאר חסויים.

ניסיון למצוא מסלול חדש לבינה מלאכותית

סוצקבר היה אחד החוקרים המרכזיים שהובילו את פיתוחם של מודלי הלמידה העמוקה ושל משפחת מודלי GPT ב-OpenAI. לאחר שעזב את החברה הוא טען כי שיפור הביצועים באמצעות הגדלת כמויות הנתונים, מספר הפרמטרים וכושר החישוב מתחיל להיתקל בתשואה פוחתת.

SSI מנסה לפתח שיטות מחקר אחרות, אך אינה מפרטת כיצד הן שונות מהגישה של OpenAI, גוגל, אנתרופיק וחברות נוספות. לפי סוצקבר, החברה מתמקדת במחקר ארוך טווח ולא בלחץ להשיק במהירות מוצרים לצרכנים או ללקוחות ארגוניים.

היעדרו של מוצר מסחרי מאפשר ל-SSI להפנות את משאביה למחקר, אך הוא גם יוצר סימן שאלה לגבי המודל העסקי שלה. הרחבת תשתית המחשוב פי עשרה כרוכה בהוצאה גבוהה על מערכות, חשמל, קירור ותפעול, ולכן ההשקעה של אנבידיה מספקת לחברה לא רק הון אלא גם גישה ישירה לספקית החומרה החשובה בענף.

אנבידיה מרחיבה את מעגל ההשקעות

ההשקעה ב-SSI היא חלק מאסטרטגיה רחבה של אנבידיה, המשקיעה בחברות המפתחות מודלי AI, שירותי ענן, רובוטיקה ותוכנות תשתית. השקעות כאלה מגדילות את הביקוש למערכות החברה ומחזקות את הקשר בינה לבין מפתחי המודלים הגדולים.

עם זאת, הן גם מעוררות שאלות לגבי היחסים בין ספקית החומרה לבין לקוחותיה. כאשר אנבידיה משקיעה בחברה שמשתמשת בכספים לרכישת מערכות מתוצרת אנבידיה, חלק מההשקעה עשוי לחזור אליה כהכנסות ממכירת חומרה ושירותים.

עבור תעשיית השבבים הישראלית, העסקה מדגישה פעם נוספת את תפקידה של ישראל במרכז המחקר העולמי של אנבידיה. אף ש-SSI אינה יצרנית שבבים, פעילותה בתל אביב והיקף המחשוב שהיא מתכננת להציב הופכים אותה לצרכנית משמעותית של תשתיות AI מתקדמות.

הפוסט אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת ה-AI של איליה סוצקבר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סמסונג אלקטרוניקס וברודקום חתמו על מזכר הבנות להרחבה משמעותית של שיתוף הפעולה ביניהן בתחומי הזיכרונות, שירותי ייצור השבבים והאריזה המתקדמת. שתי החברות מעריכות כי היקף הפעילות המשותפת בחמש השנים הקרובות, עד שנת 2030, יעלה על 200 מיליארד דולר. (Samsung Global Newsroom)

ההסכם הוכרז במהלך ועידת AI שנערכה בסן פרנסיסקו, בהשתתפות הוק טאן, נשיא ומנכ"ל ברודקום; ג'ינמן האן, נשיא ומנהל פעילות הפאונדרי של סמסונג; נציגי הנהלות החברות ונציגי ממשלת דרום קוריאה.

למרות הסכום החריג, אין מדובר בהזמנת שבבים יחידה בהיקף של 200 מיליארד דולר. זהו אומדן מצטבר של שיתוף הפעולה המתוכנן בתחומי הזיכרונות והייצור עד סוף העשור, במסגרת מזכר הבנות שהפרטים המסחריים שלו צפויים להתגבש בהסכמים ובהזמנות נפרדות.

HBM עבור מאיצי הבינה המלאכותית של ברודקום

במסגרת תחום הזיכרונות מתכננות החברות לשתף פעולה באספקת זיכרונות רחבי־פס מסוג HBM למאיצי הבינה המלאכותית מהדור הבא של ברודקום. זיכרונות אלה מותקנים בצמוד למעבד או למאיץ ומאפשרים להעביר כמויות גדולות של מידע בקצב גבוה ובצריכת חשמל נמוכה יחסית למערכות המבוססות על רכיבי DRAM רגילים.

ברודקום הפכה בשנים האחרונות לאחת הספקיות המרכזיות של שבבי AI ייעודיים, ASIC, המפותחים עבור חברות ענן ומפעילות מרכזי נתונים. בניגוד למאיצים כלליים, שבבים אלה מותאמים לעומסי העבודה ולתשתיות התקשורת של כל לקוח.

עבור סמסונג, ההסכם עשוי לפתוח ערוץ נוסף לשיווק מוצרי HBM ולסייע לה להתמודד בשוק הנשלט במידה רבה בידי SK Hynix, לצד מיקרון. הביקוש לזיכרונות רחבי־פס גדל בעקבות העלייה במספר המאיצים המותקנים במרכזי נתונים ובגודל מודלי הבינה המלאכותית.

ייצור בתהליכים של 2 ננומטר ומטה

שיתוף הפעולה אינו מוגבל לזיכרונות. ברודקום מתכננת להשתמש בטכנולוגיות הייצור של סמסונג בתהליכים של 2 ננומטר ומטה עבור חלק ממוצריה, ובהם פתרונות תקשורת אלחוטית בפס רחב.

סמסונג מנסה להרחיב את פעילות הפאונדרי שלה ולמשוך לקוחות גדולים לתהליכי הייצור המתקדמים, תחום שבו היא מתחרה בעיקר ב-TSMC. התחייבות ארוכת טווח מצד ברודקום עשויה לסייע לסמסונג להגדיל את ניצול קווי הייצור המתקדמים שלה ולהפחית את הסיכון הכרוך בהשקעות ההון הגבוהות הנדרשות להקמת מפעלי 2 ננומטר. (Reuters)

החברות מתכננות גם לפתח פתרונות אריזה מתקדמת המבוססים על תהליך ה-2 ננומטר של סמסונג. ההודעה מזכירה אריזות מסוג 2.3D ו-2.5D, המאפשרות לשלב באותה מערכת שבבי לוגיקה, רכיבי תקשורת וערימות זיכרון HBM.

באריזת 2.5D מותקנים מספר שבבונים זה לצד זה על גבי שכבת קישור משותפת, המאפשרת תקשורת מהירה ורחבת־פס ביניהם. סמסונג לא פירטה כיצד מוגדרת אריזת 2.3D במקרה זה, אך מסרה כי הפתרונות מיועדים לשפר את הביצועים ואת יעילות צריכת החשמל של שבבי AI ורשתות תקשורת.

ניסיון להציע ללקוח מערכת מלאה

סמסונג היא אחת החברות היחידות שמפעילות תחת קורת גג אחת חטיבות זיכרון, תכנון שבבים, שירותי פאונדרי ואריזה מתקדמת. ההסכם עם ברודקום מבטא את ניסיונה להציע ללקוחות פתרון משולב הכולל ייצור של שבב הלוגיקה, אספקת זיכרונות HBM ואריזת הרכיבים במערכת אחת.

יאנג היון ג'ון, סגן יו"ר סמסונג ומנכ"ל חטיבת פתרונות ההתקנים, אמר כי הבינה המלאכותית יוצרת ביקוש חסר תקדים לשילוב הדוק בין זיכרון, לוגיקה ואריזה מתקדמת.

צ'רלי קוואס, נשיא קבוצת פתרונות המוליכים למחצה של ברודקום, אמר כי התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית מחייבת שיתוף פעולה הדוק יותר בין החברות הפועלות לאורך שרשרת אספקת השבבים.

ההסכם עשוי להעניק לסמסונג לקוח עוגן נוסף לתהליכי הייצור המתקדמים ולחזק את מעמדה כספקית של מערכות שבבים שלמות. עבור ברודקום, שיתוף הפעולה נועד להבטיח גישה ארוכת טווח לזיכרונות, לקיבולת ייצור ולפתרונות אריזה בתקופה שבה הביקוש לתשתיות AI ממשיך לגדול במהירות.

הפוסט סמסונג וברודקום מרחיבות את שיתוף הפעולה בשבבי AI בהיקף מוערך של יותר מ-200 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

AMD וחברת הרשתות הישראלית DriveNets פרסמו ארכיטקטורת ייחוס משותפת להקמת קלאסטרים גדולים של בינה מלאכותית, המשלבת את מאיצי AMD Instinct מסדרת MI350 עם פתרון התקשורת DriveNets AI Fabric.

ארכיטקטורת ייחוס אינה מוצר אחד הנמכר כמערכת סגורה, אלא תכנון טכני מאומת המגדיר כיצד ניתן לשלב את המעבדים, השרתים, כרטיסי הרשת, התוכנה ותשתית התקשורת למערכת מלאה. המטרה היא לקצר את תהליך ההקמה של קלאסטרים חדשים ולהקטין את הסיכון לבעיות תאימות וביצועים בעת חיבור רכיבים של ספקים שונים.

התכנון המשותף מבוסס על מאיצי AMD Instinct MI350, ובדיקות הביצועים בוצעו על קלאסטרים המצוידים במאיצי MI355X. בצד התקשורת משולבת ארכיטקטורת AI Fabric של DriveNets, המבוססת על Ethernet ומיועדת לחבר מספר גדול של מאיצים למערכת אחת.

לפי החברות, העבודה המשותפת כללה אופטימיזציה של מספר שכבות במערכת: סביבת התוכנה ROCm של AMD, ספריית התקשורת הקולקטיבית RCCL, תוספי הרשת, כרטיסי התקשורת, השרתים ומערכות הניהול והאורקסטרציה. הארכיטקטורה מיועדת הן לאימון מודלים והן להרצת מודלים בשלב ההסקה — Inference.

ניסיון להציע חלופה פתוחה יותר

המהלך משקף את הניסיון של AMD לבנות סביב המאיצים שלה מערכת אקולוגית שתאפשר לספקיות ענן ולמפעילי מרכזי נתונים להקים תשתיות AI מרובות ספקים. זאת, במקום להסתמך על מערך שבו מרבית רכיבי החומרה, התקשורת והתוכנה מגיעים מיצרן יחיד.

הארכיטקטורה תומכת בתקשורת Scale-out בין שרתים באותו קלאסטר, וב־Scale-across לחיבור משאבי מחשוב או קלאסטרים שונים. היא כוללת גם את רשתות החזית והאחסון, כך שניתן להשתמש בתשתית רשת אחת למספר שכבות במרכז הנתונים.

DriveNets מסרה כי היא ו־AMD כבר פועלות עם לקוחות משותפים בפריסות ניסיוניות ובמערכות ייצור, ובהם ספקי תשתיות AI וחברות המכונות NeoClouds — מפעילות ענן המתמקדות באספקת משאבי עיבוד למודלים של בינה מלאכותית. שמות הלקוחות והיקף הפריסות לא פורסמו.

שיפור של 5% בתפוקה

על פי תוצאות הבדיקות שפרסמו החברות, המערכת המשותפת השיגה תפוקה גבוהה בכ־5% וזמן קצר ב־10%–15% עד להפקת הטוקן הראשון — מדד המכונה Time to First Token או TTFT — בהשוואה לתוצאות תעשייתיות הזמינות לציבור.

בבדיקות עומסי הסקה בקנה מידה של מספר שרתים דיווחו החברות גם על השהיה של פחות מ־20 אלפיות השנייה בין טוקנים ועל קצב מינימלי של 50 טוקנים בשנייה למשתמש. בדיקות עמידות הראו, לטענתן, כי הפרעות זמניות בקישורי הרשת לא גרמו לירידה נצפית ברוחב הפס או לעיכוב בהתאוששות.

עם זאת, הנתונים פורסמו בידי DriveNets ו־AMD, וההשוואה נעשתה מול תוצאות ציבוריות ולא במסגרת מבחן בלתי תלוי וזהה מול מערכת מתחרה. לכן יש לראות בהם בשלב זה נתוני יצרן.

ארווינד באלאקומאר, סגן נשיא להנדסת קלאסטרים גלובלית ב־AMD, אמר כי ביצועיו של קלאסטר AI תלויים ביעילות השילוב בין המחשוב, הרשת והתוכנה. לדבריו, התכנון המשותף מספק ללקוחות ארכיטקטורה מאומתת המבוססת על Ethernet, שמטרתה לשפר את ניצול המאיצים ולפשט את פריסת עומסי האימון וההסקה.

עידו סוסן, מייסד ומנכ״ל DriveNets, אמר כי שוק תשתיות ה־AI עובר בהדרגה ממערכות של ספק יחיד למערכות פתוחות ומרובות ספקים, וכי רשת התקשורת היא רכיב מרכזי במעבר הזה.

AMD הצטרפה למשקיעים ב־DriveNets

פרסום ארכיטקטורת הייחוס מגיע פחות מחודשיים לאחר ש־DriveNets השלימה סבב גיוס רביעי בהיקף של 410 מיליון דולר. הסבב הובל בידי Bessemer Venture Partners ו־Atreides Management, ו־AMD הצטרפה אליו כמשקיעה חדשה לצד Red Dot Capital והמשקיעים הקיימים פיטנגו ו־D1 Capital Partners.

הסבב הביא את סך ההון שגייסה DriveNets מאז הקמתה לכמיליארד דולר. החברה לא חשפה את השווי שנקבע לה בגיוס. לדבריה, הכסף מיועד בין היתר להרחבת המלאי וכושר האספקה שלה לנוכח הגידול בביקוש לתשתיות תקשורת עבור קלאסטרי AI גדולים.

DriveNets נוסדה בשנת 2015 ומפתחת מערכות תוכנה ותקשורת המאפשרות להפעיל רשתות גדולות באמצעות חומרה סטנדרטית, במקום מערכות קנייניות שבהן החומרה והתוכנה מגיעות מאותו ספק. החברה החלה את פעילותה בשוק מפעילות התקשורת, ובשנים האחרונות הרחיבה את המיקוד שלה לתשתיות עבור מרכזי נתונים ובינה מלאכותית.

הפוסט AMD ו־DriveNets מציגות ארכיטקטורת רשת לקלאסטרי AI מבוססי MI350 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית פתרונות האחסון Swissbit ויצרנית רכיבי המוליכים למחצה Nexperia הודיעו על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן בפיתוח פלטפורמות אמינות ומאובטחות לשרתי בינה מלאכותית, מערכות ענן, מרכזי נתונים ושרתי קצה.

שיתוף הפעולה אינו מתמקד בשבב יחיד או בכונן SSD חדש, אלא בשילוב רכיבים ברמת המערכת. Swissbit תספק את פתרונות האחסון והזיכרון המשובץ שלה, ואילו Nexperia תספק רכיבי הגנה, מיתוג וניהול הספק המשולבים סביב אמצעי האחסון והממשקים המהירים.

לדברי החברות, רכיבים מתוצרת Nexperia כבר משולבים בחלק ממוצרי Swissbit. כעת הן מבקשות להרחיב את התיאום ההנדסי ביניהן כדי להקל על יצרני שרתים, מאיצי בינה מלאכותית ומערכות משובצות לתכנן פלטפורמות בעלות חיי שירות ארוכים ואספקת רכיבים צפויה.

בין הרכיבים שמציעה Nexperia למערכות מסוג זה נמצאים התקני הגנה מפני פריקה אלקטרוסטטית ומתחי יתר. רכיבים בעלי קיבוליות נמוכה נדרשים במיוחד להגנה על ממשקים מהירים דוגמת PCIe ו־DDR, מכיוון שרכיב הגנה שאינו מתאים עלול לפגוע באיכות האות ובקצב העברת הנתונים.

Nexperia מספקת גם טרנזיסטורי MOSFET ורכיבי אות קטנים המשמשים במערכות אספקת המתח, לצד ממירי רמות לוגיות ומתגי אפיק המחברים בין בקרים, רכיבי ניהול וממשקים משניים. רכיבים אלה אינם מבצעים את פעולת האחסון, אך הם משפיעים על יציבות המערכת, צריכת ההספק וההגנה על הנתונים מפני תקלות חשמליות.

Swissbit מתמקדת בכונני אחסון ובזיכרונות משובצים המיועדים למערכות שבהן נדרשים אבטחת מידע, אמינות ואספקה לאורך שנים. דרישות אלה חשובות במרכזי נתונים, אך גם במערכות תעשייתיות ובמחשוב קצה, שבהם החלפת רכיב או תכנון מחדש של לוח עלולים להיות יקרים ומורכבים.

"אחסון נתונים אמין הוא חזק רק כמו המערכת המקיפה אותו", אמר סילביו מושטר, מנהל הטכנולוגיות הראשי של Swissbit. לדבריו, שיתוף הפעולה עם Nexperia תומך במטרה לספק פתרונות אחסון ליישומים שבהם יציבות ואמון הם דרישות מרכזיות.

אנדראה טרנצ'ידה, מנהל המכירות הראשי של Nexperia, אמר כי החברה מספקת את רכיבי המוליכים למחצה הבסיסיים המאפשרים לבנות מערכות אמינות ויעילות, וכי מוצרי Swissbit מדגימים כיצד רכיבים אלה משולבים בפועל בתכנונים בעלי חיי שירות ארוכים.

החברות לא פרסמו במסגרת ההודעה מוצר משותף חדש, השקעה כספית או תוצאות של מבחני ביצועים. לפיכך מדובר בשלב זה בהעמקת שיתוף פעולה הנדסי ומסחרי, שנועד להרחיב את השימוש ברכיבי Nexperia בתוך מערכות האחסון של Swissbit ובתכנוני הלקוחות המשותפים.

מקור: הודעה משותפת של Swissbit ו־Nexperia, ‏9 ביולי 2026.

תגיות:

הפוסט Swissbit ו־Nexperia מרחיבות את שיתוף הפעולה במערכות אחסון לשרתי AI וענן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תא עצב יחיד בקליפת המוח האנושית עשוי לבצע חישובים מורכבים בהרבה מן הפעולה הפשוטה של חיבור אותות והפקת תגובת "כן או לא". כך עולה ממחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת אמסטרדם, שהשתמשו ברשתות עצביות מלאכותיות כדי למדוד את המורכבות החישובית של נוירונים ביולוגיים.

במקום לבדוק רק את מספר הקשרים של כל תא או את המבנה הפיזי שלו, החוקרים שאלו עד כמה קשה לרשת עצבית מלאכותית ללמוד לחקות את הקשר בין הקלט שמקבל תא העצב לבין התגובה החשמלית שהוא מפיק. ככל שנדרשה רשת מלאכותית עמוקה ומורכבת יותר כדי לחקות את התא, כך הוערכה המורכבות החישובית של הנוירון כגבוהה יותר.

המחקר נערך בידי עידו אייזנבוד, דניאלה יואלי ודוד בניאגייב, בהנחיית פרופ' מיקי לונדון ופרופ' עידן שגב מהמרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית. במחקר השתתף גם פרופ' כריסטיאן דה קוק מהאוניברסיטה החופשית של אמסטרדם. הוא פורסם בכתב העת PNAS.

"אנשים נוטים לחשוב על נוירון כעל מתג פשוט שנדלק או כבה", אמר פרופ' שגב. "מה שאנחנו מראים הוא שתא עצב אנושי יחיד הוא בעצמו התקן חישובי מתוחכם להפליא".

הנוירון אינו רק שער לוגי

היחידות הבסיסיות ברוב הרשתות העצביות המלאכותיות פשוטות יחסית: הן מקבלות מספר ערכי קלט, מכפילות אותם במשקלים, מחברות את התוצאות ומעבירות את הפלט לשכבה הבאה.

תא עצב ביולוגי פועל בצורה מורכבת יותר. הוא מקבל אלפי אותות באמצעות סינפסות המפוזרות לאורך דנדריטים – שלוחות מסועפות היוצאות מגוף התא. התוצאה אינה נקבעת רק לפי עוצמת האותות, אלא גם לפי מיקומם, העיתוי שבו הגיעו, הצירוף ביניהם והתכונות החשמליות של הענפים השונים.

אותות המגיעים יחד לענף דנדריטי אחד יכולים להפיק תגובה שונה מאותם אותות כשהם מגיעים לאזורים שונים בתא. כתוצאה מכך, עיבוד משמעותי של המידע מתרחש עוד לפני שהאות מגיע לגוף התא ולנקודה שבה הנוירון מחליט אם להפיק דחף חשמלי.

החוקרים יצרו מודלים מפורטים של תאי עצב, הזינו אותם בדפוסים שונים של פעילות סינפטית ואספו את תגובותיהם. לאחר מכן אומנו רשתות מלאכותיות לשמש "תאום חישובי" של כל תא ולחזות את הפלט שלו.

הממצאים הראו כי כדי לחקות נוירונים אנושיים בקליפת המוח נדרשו רשתות עמוקות יותר מאלה שנדרשו לחיקוי נוירונים של יונקים אחרים שנבדקו. החוקרים מייחסים את היתרון למבנה הדנדריטי המסועף ולתגובות הלא־ליניאריות של הסינפסות.

השראה לארכיטקטורות AI חדשות

לתוצאות עשויה להיות משמעות לפיתוח מערכות בינה מלאכותית וחומרה נוירומורפית. כיום, חלק ניכר מהשיפור במודלי AI מושג באמצעות הוספת שכבות, יחידות חישוב, זיכרון והספק. המחקר מציע כיוון משלים: שימוש ביחידות עיבוד בסיסיות מורכבות יותר.

במקום לבנות מערכת ממספר גדול מאוד של יחידות פשוטות, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לפתח רכיבים מלאכותיים המבצעים עיבוד פנימי רב־שלבי, בדומה לאופן שבו ענפי הדנדריטים מסננים ומשלבים אותות.

גישה כזאת עשויה להיות רלוונטית במיוחד לשבבים נוירומורפיים, שמטרתם לבצע עיבוד מקבילי וחסכוני באנרגיה באמצעות חיקוי עקרונות פעולה של מערכת העצבים. בחומרה כזאת, כל יחידת עיבוד יכולה לכלול מנגנונים מורכבים יותר של זיכרון מקומי, שילוב אותות וחישוב לא־ליניארי.

עם זאת, הגדלת מורכבותה של כל יחידה אינה מבטיחה שיפור אוטומטי. יחידות מורכבות יותר עלולות לדרוש שטח סיליקון גדול יותר, תכנון מסובך ואלגוריתמי אימון חדשים. יהיה צורך לבדוק האם העברת חלק מן החישוב אל תוך "הנוירון המלאכותי" מפחיתה את מספר היחידות והשכבות הדרושות ומספקת יתרון בצריכת אנרגיה או בהשהיה.

לא רשת עצבית בתוך תא

ההשוואה לרשת עצבית עמוקה אינה אומרת שבתוך כל תא עצב קיימת רשת מלאכותית זעירה. הרשת שימשה ככלי מתמטי למדידת הקושי לחקות את התנהגות התא.

גם הטענה כי תא עצב יחיד הוא "סוד האינטליגנציה האנושית" דורשת זהירות. המחקר אינו מודד אינטליגנציה ואינו מוכיח שתא יחיד מסוגל לבצע משימות קוגניטיביות כמו זיהוי תמונה, הבנת שפה או פתרון בעיות.

המשמעות היא שהרכיב הבסיסי שממנו בנויה רשת המוח מורכב יותר מן היחידה המלאכותית המקובלת. האינטליגנציה האנושית נוצרת מפעילות משולבת של מיליארדי תאים, אך כל אחד מהם עשוי לבצע עיבוד מקומי משמעותי לפני העברת המידע הלאה.

המסגרת שפיתחו החוקרים עשויה לשמש בעתיד להשוואה בין סוגי נוירונים, אזורי מוח ומינים שונים, וכן לבחינת שינויים בתפקוד התאים במחלות נוירולוגיות. עבור תעשיית המחשוב, המחקר מספק נקודת מבט נוספת על הפער שבין רשתות AI מודרניות לבין המערכת הביולוגית שממנה שאבו את שמן.

מקור: Dendritic morphology and synaptic nonlinearities enhance functional complexity in human cortical neurons – PNAS

הפוסט מחקר ישראלי: תא עצב אנושי יחיד מורכב כמו רשת עצבית עמוקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני הקל באופן משמעותי את מגבלות היצוא לאיחוד האמירויות, והעניק לממשלת המדינה ולחברות מאושרות אפשרות לקבל מארצות הברית שבבי בינה מלאכותית מתקדמים ושרתים ללא צורך ברישיון יצוא פרטני. ההחלטה עשויה להאיץ את הקמתם של מרכזי נתונים גדולים באמירויות ולחזק את מעמדה כמרכז אזורי לתשתיות בינה מלאכותית.

במסגרת השינוי העביר משרד המסחר את איחוד האמירויות לקבוצת המדינות A:5 בתקנות מינהל היצוא האמריקניות, EAR. חברות וממשלות בקבוצה זו יכולות להשתמש בפטור המכונה Strategic Trade Authorization, או STA, לצורך יצוא, יצוא מחדש והעברה מקומית של פריטים מסוימים הנתונים לפיקוח אמריקני. בין היתר מדובר בציוד בעל שימוש צבאי או דו־שימושי, לוויינים מסחריים, חלליות וטכנולוגיות המשמשות בתעשיות האנרגיה, ההתפלה והגרעין האזרחי.

במקביל, ובהתאם למסגרת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית שנחתמה בין ארצות הברית לאמירויות במאי 2025, אישר משרד המסחר לממשלת האמירויות ולחברות מסוימות לקבל ללא רישיון פרטני גם רכיבי מחשוב מתקדם, ובהם שבבי AI ושרתים. ההקלה אינה חלה אוטומטית על כל חברה הפועלת במדינה, אלא על גופים שאושרו בידי הממשל האמריקני ובכפוף להתחייבויות בתחום אבטחת הטכנולוגיה ומניעת העברתה לגורמים בלתי מורשים.

בין החברות האמירתיות הזכאיות למסלול החדש נמצאות G42 והחברה הבת Core42. גם ענקיות טכנולוגיה אמריקניות ופעילויותיהן באמירויות צפויות ליהנות מהפטור, ובהן אמזון, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, OpenAI, אורקל ו־xAI. משרד המסחר הודיע גם כי בקשות של חברת ההשקעות האמירתית MGX לקבלת שבבים ושרתים ייבחנו בגישה חיובית, אך לא העניק לה בשלב זה פטור גורף.

מעמד שאינו ניתן כיום לישראל

איחוד האמירויות הופכת למדינה היחידה בקבוצת A:5 שאינה חברה באחד ממשטרי הפיקוח הרב־לאומיים על יצוא טכנולוגיות רגישות. רוב המדינות בקבוצה הן חברות נאט״ו או בעלות ברית ותיקות אחרות של ארצות הברית.

רויטרס מציינת כי ישראל וסעודיה אינן נכללות בקבוצת A:5. המשמעות אינה שיצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל נאסר, אלא שישראל אינה נהנית מהפטורים החדשים ומהמסלול המועדף שניתן לאמירויות. הדרישה לרישיון תלויה בסוג השבב, בזהות המשתמש הסופי, בשימוש המתוכנן ובסיווג המוצר בתקנות היצוא האמריקניות.

הפער הרגולטורי עשוי להפוך לשיקול בתחרות האזורית על הקמת מרכזי נתונים ומתקני אימון למודלים גדולים. בעוד שחברות הפועלות בישראל עשויות להידרש במקרים מסוימים לעבור הליכי רישוי ובדיקה, חברות מאושרות באמירויות יוכלו לקבל שבבים ושרתים במסלול מהיר יותר. זמינות ודאות של מאיצי AI היא גורם מרכזי בהחלטות על מיקום מרכזי נתונים, לצד עלויות חשמל, קרקע, קירור, קישוריות ומימון.

לאמירויות כבר יש תוכניות רחבות להקמת תשתיות AI. פרויקט Stargate UAE באבו דאבי אמור להתחיל בקיבולת של 200 מגה־ואט ולהשתלב במתחם מתוכנן בהספק של עד 5 ג׳יגה־ואט. בפרויקט מעורבות G42, OpenAI, אורקל, אנבידיה, סיסקו וסופטבנק, והוא צפוי להשתמש במערכות המבוססות על מעבדי Grace Blackwell של אנבידיה.

ההחלטה הנוכחית הופכת את ההסכמות המדיניות למנגנון רגולטורי מעשי: במקום לקבל אישור נפרד לכל משלוח, גופים מאושרים יוכלו להכניס למדינה תשתיות מחשוב מתקדמות במסגרת הפטור. בתמורה התחייבה ממשלת האמירויות להמשיך להשקיע בתשתיות דיגיטליות ובינה מלאכותית בארצות הברית, בהיקף התואם להשקעות האמריקניות באמירויות.

החשש: זליגת טכנולוגיה לסין

ההקלות מעוררות גם ביקורת בוושינגטון בשל קשריהן הקודמים של חברות אמירתיות עם סין. G42 הייתה בעבר קשורה לחברות סיניות, ובהן וואווי, אך הודיעה כי צמצמה קשרים אלה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברות אמריקניות.

מבקרי ההחלטה חוששים ששבבים אמריקניים מתקדמים או ידע שנצבר באמצעותם עלולים להגיע בעקיפין לגופים סיניים. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן טענה כי הענקת גישה ללא רישיון ל־G42 יוצרת סיכון לביטחון הלאומי, במיוחד לנוכח מעורבותם העסקית של גורמים מאיחוד האמירויות בחברות ובמיזמים אמריקניים.

משרד המסחר הצדיק את ההחלטה בשיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי המתהדק בין שתי המדינות ובהתחייבות האמירויות למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה אמריקנית. לפי המשרד, ההקלה נועדה גם לחזק את מעמדן של חברות אמריקניות בשוק העולמי מול חלופות מסין.

מבחינת ישראל, ההתפתחות מעלה שאלה רחבה יותר מהליכי רישוי בלבד: האם המעמד המועדף שניתן לאמירויות ימשוך אליה השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב שהיו יכולות להגיע לישראל. בשלב זה לא פורסמה תגובה ישראלית רשמית להחלטה, ולא ידוע אם ישראל פועלת לקבל מעמד דומה או הסדר דו־צדדי נפרד.

הפוסט ארה״ב מעניקה לאמירויות מסלול מועדף ליבוא שבבי AI – ישראל נותרת מחוץ לקבוצת הפטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות השבבים חוזרות לאופנה ועם האופנה אנחנו שבים ומגלים את חשיבות מגזר השבבים להייטק הישראלי. בסקר שערך לאחרונה העיתון גלובס נבחרה חברת השבבים מג'סטיק לאבס במקום הראשון ברשימת הסטרטאפים המבטיחים לשנת 2026. מדובר בבחירה מרשימה שנעשתה ע"י 103  קרנות השקעה מקומיות וזרות שהתבקשו ע"י גלובס לבחור את עשרת הסטארטאפים המבטיחים, רגע לפני הפריצה הגדולה שלהם. ברוב קולות נבחרה מג'סטיק לאבס (Majestic Labs) שהוקמה בשנת 2023 .

מדובר בחברה דו- לאומית חציה בישראל וחציה בעמק הסיליקון שהוקמה ע"י שלושה יזמים. ד"ר עופר שחם, (לשעבר בכיר בגוגל ובמטא) המשמש כמנכ"ל ושני שותפיו האמריקאים מטסומי ריינדרס ושאה ראבי.

השותפות בין השלושה נפרשת כבר על פני כ-  14 שנים. היא החלה בשנת 2011, כאשר שאה הקים את קבוצת הסיליקון של גוגל ושכר את שירותיה של "חברת Chip Genesis – חברת ספין-אאוט מאוניברסיטת סטנפורד שהוקמה על ידי עופר. Chip Genesis התמחתה בפיתוח שבבים דיגיטליים בעלי יעילות אנרגטית משופרת ועלויות תכנון מופחתות. באוגוסט 2013 נרכשה החברה על ידי גוגל, וזהו הרגע שבו החל שיתוף הפעולה ההדוק בין עופר ושאה. מטסומי, שעבדה בגוגל עוד קודם לכן, הצטרפה לצוות, וביחד פיתחו השלושה שבבים מתקדמים לרכבים האוטונומיים, לשרתי ה AI ולטלפונים הסלולריים של גוגל.

עבודתם המשותפת של השלישיה היה כה מוצלחת ופוריה עד שב 2018 כשמרק צוקרברג החליט לפתח משקפי מציאות מדומה הוא גייס את שלושתם במטרה לפתח את מערך הסיליקון של המשקפיים המתקדמים. הפרויקט, המכונה Orion נמצא עדיין בשלבי פיתוח בעוד שכיום קיימים בשוק משקפי Smart Glass  , מדובר בפתרון חלקי בלבד שאינו מעניק חוויית מציאות רבודה מלאה (Full Augmented Reality).

בשנת 2023 עזב עופר את מטא כדי להקים סטארטאפ חדשני. שיחת הטלפון הראשונה שלו הייתה לשני שותפיו הוותיקים, שהסכימו מיד להצטרף אליו למסע. יחד, הם ישבו להגדיר כיצד יוכלו להביא בשורה שונה וייחודית לכל מה שקיים בגזרת הבינה המלאכותית. מהר מאוד הם הגיעו למסקנה כי מבחינה עסקית ברצונם לפתח פלטפורמת מחשוב חדישה ופורצת דרך, ובהיבט הטכנולוגי זיהו כי צוואר הבקבוק המרכזי של פתרונות הAI- טמון דווקא במערכות הזיכרון. בעוד שיחידות העיבוד צמחו לאורך השנים בקצב אקספוננציאלי (בהתאם לחוק מור), יחידות הזיכרון נותרו מאחור. כך הפך הזיכרון לצוואר הבקבוק הראשי בעידן הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) שממשיך לצמוח בקצב מסחרר מאז פרץ לחיינו בשנת 2022.

אז כיצד מתמודד הפתרון שלכם עם הבעיה?

כיום GPUs מגיעים לניצולת של 5%-2% בלבד בגלל שהם מחכים למידע שיגיע מיחידות הזכרון. אנשי תוכנה בחברות הבינה המלאכותית  מנסים לפתור את הבעיה אך ללא הצלחה גדולה. מה שהצלחנו לעשות במג'סטיק הוא לחבר פי 1000 יותר זכרון לכל מעבד ועדיין לשמור על רוחב פס שגדול יותר מכל HBM High Bandwidth Memory)). אנחנו משתמשים ביחידות זכרון קיימות (כמו אלו של מיקרון, SK או סמסונג) ולחבר כמות גדולה של יחידות זכרון שיעבדו יחד ויראו שיפור ביצועים משמעותי לעומת כל מה שקיים כולל הפתרונות של אנבידיה.

ומה צריך לעשות כדי ליהנות מהפתרונות שלכם?

אנחנו מוכרים שרתים שמסוגלים להריץ מודלים בצורה יעילה פי חמישים מבחינת עלות לכל טוקן. כיום לשימוש בכל שרת AI יש מחיר ומה שאנחנו מציעים הוא שרת שכל מי שישתמש בו יקבל פי 50 יותר טוקנים או יותר משתמשים.  

ומה מבחינת צריכת חשמל?

כיום המגבלה המרכזית של מרכזי עיבוד נתונים היא צריכת החשמל שלהם. לדוגמא מרכז הצורך 100 מגה ואט יכול לשרת כמות משתמשים מוגבלת. אנחנו יודעים לשפר את אותו מרכז כך שעם אותה כמות חשמל ישרת בין פי 10 לפי 50 יותר משתמשים.

אז מי הלקוחות הפוטנציאלים שלכם?

יש לנו שלושה סוגים של לקוחות:

1.חברות ה- AI הידועות  – כולל אמזון, גוגל, אורקל, Open AI, אנטרופיק ודומיהן

2. חברות ספקי ענן  החדשות (Newclouds) – חברות כגון Nebius ,Together AI, CoreWeave . חברות מתמחות המספקות את כוח המחשוב הדרוש לעומסי העבודה התובעניים ביותר של בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים (HPC).

3. חברות ענק ממגזרי שוק שונים – בנקים, חברות השקעה, חברות ביטוח וגופים פיננסים אחרים

ובאיזה שלב נמצא המוצר שלכם?

אנחנו עדיין בשלב הייצור וצפויים לספק את המערכות הראשונות בשנת 2027. כמה מהלקוחות שלנו כבר עושים ניסויים עם המערכת שפיתחנו כדי לבדוק ביצועים וזה נראה מבטיח.

האם יש לכם כבר הזמנות?

כן, יש לנו הזמנות מכמה חברות גדולות בסדרי גודל של מאות מליוני דולר.

האם אתה בטוח שהמערכת שלכם תעבוד כמו בסימולציות?

יש לי בטחון גבוה מאד במערכות הללו ואני מאמין שהן יעבדו כמו בסימולציות.

מה עם תחרות?

יש הרבה חברות שעוסקות בפיתוח תשתיות ל- AI אבל בסופו של דבר הן כולן me too של אנבידיה.

מה לדעתך הסיבה שבחרו בכם לחברה המבטיחה ביותר ברשימת גלובס?

רק אנחנו פותרים את הבעיה ועושים את זה בקצבים יותר מהירים מכל אחד שאני מכיר. אנחנו מספקים פתרון בתחום החם ביותר בעולם ה-AI. ישראל יחסית חדשה בעולם ה- ,AIנכנסנו לזה קצת בפיגור ופה אנחנו מביאים הבטחה לצמצום פערים בתחום שהוא הכי גדול והכי מבטיח בעולם ה- AI!  

כמו כן, הצוות שהקמנו בישראל הוא צוות חזק. אני קורא לו צוות מנצח. הצלחנו לבנות צוות שהוא כמו סיירת בעולם ה- AI ומפתחים כאן משהו מרענן בתחום הסטרטאפים. פתאם קמה פה חברת שבבים חדשה שמכוונת להשפיע על השוק כמו מלאנוקס או מובילאיי.

ואם כבר אנחנו מדברים על חברות שבבים האם לדעתך יש מקום לעודד הקמת חברות נוספות בתחום השבבים בישראל?

זה אכן תחום שדורש השקעות גדולות בתחילת הדרך. אבל אני בהחלט חושב שיש מקום ליצור עוד חברות וכדי לעשות זאת צריך לשמור על האקו סיסטם של חברות, של מהנדסים, של אקדמיה שמכשירה מהנדסים לתחום ושל משקיעים בתחום. יחד עם זאת אני  מאמין שהמדינה צריכה לתמוך בתחום השבבים ולהקל על יזמים שרוצים להקים חברות בתחום השבבים כולל מתן סיוע בעזרת כספי הרשות לחדשנות.

כיום יש בישראל נציגות מרשימה לחברות השבבים הגדולות ויש סמביוזה גדולה בין החברות הגדולות לסטראפים כי היכולת האנושית קיימת כאן. אבל זה עדיין אתגר גדול להקים כיום חברת סטרטאפ בתחום השבבים.

אם זה כל כך קשה מדוע שאנשים יקימו חברות סטרטאפ?

עבדתי בגוגל ובמטא וכמובן התגמול הכספי היה מצוין אבל כדי לעשות שינוי אמיתי ולהביא טכנולוגיה חדשה שתהפוך לפתרון מוביל בכל העולם אתה צריך להקים חברה משלך. זה משהו שאתה קם איתו בבוקר ובוער לך בעצמות וזו דרך אגב תכונה די יחודית לישראל. במקרה שלי למרות שהייתי בכיר בכמה מחברות הטק הגדולות והחשובות ביותר עדיין הייתי "בורג" במערכת. כעת חזרתי לעשות בעצמי דברים מהותיים.

לדעתי אנחנו נמצאים כעת בעיתוי שמאד קורא להקים סטרטאפים. מה שקורה היום בעולם הקומפיוט זו מהפיכה שלא קרתה הרבה שנים. דרישות המחשוב הקיימות כיום דורשות פתרונות יצירתיים ולמזלי מג'סטיק לאבס נמצאת במרכז הסערה. עם הידע והיכולות שלנו אנחנו יכולים לחסוך משאבי מחשוב משמעותים. אנחנו מכוונים את פיתוחינו אל המגדלור של עולם ה -AI והוא מאד ברור וחזק.

הפוסט ברוב מוחץ של 103 קרנות: הסטארטאפ הדו-לאומי שמשגע את עולם השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל פתחה חזית משפטית נגד OpenAI, שעד לא מכבר נחשבה לשותפה מרכזית שלה בתחום הבינה המלאכותית. בתביעה שהוגשה ב־10 ביולי 2026 לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה טוענת אפל כי OpenAI ושני עובדים לשעבר שלה השתמשו בסודות מסחריים כדי להאיץ את כניסתה של מפתחת ChatGPT לשוק מוצרי החומרה.

התביעה, שמספרה Apple Inc. v. Liu, 5:26-cv-07078, הוגשה נגד OpenAI Foundation, הזרוע המסחרית OpenAI Group PBC, חברת החומרה io Products ושני עובדים לשעבר באפל: טאנג יו טאן וצ’אנג ליו. מדובר בשלב פתיחת ההליך בלבד, והטענות המפורטות בתביעה טרם נבחנו או הוכחו בבית המשפט.

לפי כתב התביעה, OpenAI ניהלה מאמץ שיטתי לגיוס עובדי אפל ולהשגת מידע על מוצרים שטרם הוכרזו, תהליכי פיתוח, ספקים ושיטות ייצור. אפל טוענת כי יותר מ־400 מעובדיה לשעבר מועסקים כיום ב־OpenAI, אך עצם המעבר של עובדים בין החברות אינו בלתי חוקי. במוקד התביעה עומדת הטענה כי עובדים מסוימים לא הסתפקו בשימוש בניסיון ובמיומנויות שרכשו, אלא נטלו עמם מסמכים ומידע מוגנים.

בכירים לשעבר במערך החומרה של אפל

טאנג יו טאן עבד באפל במשך כ־24 שנים והיה סגן נשיא לעיצוב מוצרים, ובין היתר היה מעורב בפיתוח האייפון וה־Apple Watch. לאחר שעזב את אפל הצטרף למיזם io, שהוקם עם מעצב אפל לשעבר ג’וני אייב, ובהמשך מונה למנהל החומרה הראשי של OpenAI.

אפל טוענת כי עוד לפני עזיבתו שלח טאן לעצמו מידע על ספקים וסיכומים פנימיים של תעשיית החומרה. החברה מייחסת לו גם הנחיות לכאורה למועמדים לעבודה שהגיעו מאפל להביא לראיונות ב־OpenAI רכיבים פיזיים ששימשו בעבודתם, במסגרת מפגשי “הצג וספר”.

הנתבע השני, צ’אנג ליו, עבד כמהנדס חשמל בכיר באפל במשך שמונה שנים. לפי התביעה, ליו לא החזיר מחשב נייד של החברה לאחר עזיבתו, ניצל פרצת אימות כדי להמשיך להתחבר לרשת הפנימית והוריד עשרות קבצים חסויים הקשורים לפיתוח חומרה. אפל טוענת גם כי נעזר במחשב של עובדת אחרת כדי לקבל גישה למסמכים נוספים.

אלה הן טענות אפל בלבד בשלב זה. ליו וטאן טרם מסרו תגובה פומבית מפורטת לטענות שהועלו נגדם.

טענות גם נגד השימוש בספקים

התביעה אינה מוגבלת להעברת מידע בידי עובדים. אפל טוענת כי אנשי OpenAI פנו גם לחברות בשרשרת האספקה שלה וביקשו מהן מידע או הדגמות של תהליכי ייצור חסויים.

במקרה אחד, לפי אפל, ספק התבקש להדגים עבור OpenAI שיטה ייחודית לגימור מתכת, לאחר שנאמר לו לכאורה כי אפל אישרה את הדבר. אפל טוענת כי האישור לא ניתן וכי מדובר היה בטכניקה סודית שפותחה עבור מוצריה.

החברה מסרה כי פנתה ל־OpenAI כבר בפברואר 2026 והביעה חשש שמידע חסוי שלה מגיע לפעילות החומרה של החברה, אך לטענתה לא קיבלה מענה. כעת היא מבקשת מבית המשפט להוציא צו שימנע מן הנתבעים להחזיק במידע או להשתמש בו, וכן לפסוק לה פיצויים כספיים.

OpenAI מסרה בתגובה כי היא עדיין בוחנת את התביעה. “אין לנו עניין בסודות המסחריים של חברות אחרות”, אמר דובר החברה. “אנו נשארים ממוקדים בבניית טכנולוגיה חדשנית שמעצימה אנשים בכל מקום”.

משותפות בבינה מלאכותית לתחרות בחומרה

התביעה משקפת שינוי חד במערכת היחסים בין החברות. בשנת 2024 שילבה אפל את ChatGPT באייפון, באייפד ובמחשבי מק כחלק ממערך Apple Intelligence. משתמשים יכלו להעביר ל־ChatGPT שאלות שסירי לא הצליחה להשיב עליהן ולגשת לשירותי OpenAI מתוך מערכת ההפעלה.

מאז התרחבה OpenAI אל מעבר לתוכנה. בשנת 2025 היא רכשה את io Products, חברת המוצר וההנדסה שהקים ג’וני אייב עם טאן ושותפים נוספים, בעסקה שהוערכה בכ־6.5 מיליארד דולר. מטרת המהלך היא לפתח ממשק חומרה חדש לשימוש בבינה מלאכותית, שאינו מבוסס בהכרח על המסך, היישומים ומערכת ההפעלה המקובלים בסמארטפונים.

אפל רואה במיזם איום אפשרי על האייפון ועל שליטתה בנקודת המפגש שבין המשתמש לשירותים דיגיטליים. מכשיר AI עצמאי שיופעל בעיקר בקול, במצלמות ובחיישנים עשוי לאפשר ל־OpenAI לפתח קשר ישיר עם המשתמשים, מבלי להיות תלויה במכשירי אפל או בחנויות היישומים שלה.

OpenAI טרם חשפה את צורתו המדויקת של המכשיר שמפותח עם אייב. סמנכ”לית הכספים של החברה, שרה פרייר, אמרה באפריל כי חומרה צרכנית צפויה להגיע לקראת סוף 2026, אך לא מסרה פרטים טכניים.

מקלדת הקיצורים אינה המכשיר של ג’וני אייב

בנפרד ממיזם החומרה הצרכני, OpenAI מתכננת לחשוף ב־15 ביולי את Codex Micro – לוח מקשים קטן ומתוכנת שפותח בשיתוף יצרנית האביזרים Work Louder. המכשיר נועד לספק קיצורי דרך פיזיים למשתמשי Codex, כלי התכנות של OpenAI.

אף שהוא עשוי להיות מוצר החומרה הראשון הנושא את המותג OpenAI, מדובר באביזר למפתחים הדומה ללוח מקשי מאקרו, ולא במוצר הצרכני החדש שמפתחים אייב וצוות io. לכן אין לראות בהשקתו חשיפה של המכשיר שעומד במרכז מאבק החומרה בין אפל ל־OpenAI.

גם הנפקת OpenAI עדיין אינה ודאית. החברה אישרה ביוני כי הגישה לרשות ניירות הערך האמריקנית טיוטת תשקיף S-1 חסויה, צעד המאפשר לה להתכונן להנפקה. עם זאת, OpenAI הדגישה כי טרם החליטה על מועד וכי ייתכן שתישאר חברה פרטית עוד זמן מה.

המבחן המשפטי: ניסיון מקצועי או מידע גנוב

קליפורניה מאפשרת לעובדים לעבור בחופשיות יחסית בין חברות מתחרות, וחברות אינן יכולות למנוע מעובדים להשתמש בידע הכללי ובניסיון המקצועי שרכשו. לכן העובדה שמאות עובדים לשעבר של אפל עברו ל־OpenAI אינה מספיקה כשלעצמה להוכחת גניבת סודות מסחריים.

המקרה יהיה חמור יותר מבחינת OpenAI אם אפל תצליח להראות שהועתקו מסמכים, חלקים פיזיים או מידע טכני מוגן, וכי החברה השתמשה בהם בפועל. מומחים משפטיים מציינים כי ההליך עשוי גם להבהיר כיצד דיני הסודות המסחריים יחולו על התחרות המתפתחת בשוק חומרת הבינה המלאכותית.

התביעה מסמנת כי המאבק בין ענקיות הטכנולוגיה כבר אינו מתנהל רק סביב מודלים ושירותי תוכנה. הוא עובר כעת אל המכשיר הפיזי שיחליף, ישלים או יתחרה בסמארטפון — ואל הידע התעשייתי הדרוש כדי לייצר אותו.

הפוסט אפל תובעת את OpenAI: טוענת לגניבת סודות מסחריים לצורך פיתוח חומרת AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.