אינטל פרסמה פרטים ראשונים על Starfire, שבב מחשוב משולב המיועד למערכות חלל ומשלב מעבד, מאיץ בינה מלאכותית ורכיב גרפי במארז אחד. השבב מבוסס על תכנון Panther Lake, שבפיתוחו השתתפו גם צוותי הנדסה של אינטל בישראל.

Panther Lake הוא הדור הראשון של מעבדי הלקוחות של אינטל המבוסס על תהליך הייצור Intel 18A. הארכיטקטורה פותחה במקור למחשבים אישיים ולמערכות קצה, ואינטל מתאימה אותה כעת גם ליישומים הדורשים מגבלות מחמירות של גודל, משקל, צריכת חשמל ועמידות סביבתית.

״בבסיס Starfire נמצא שבב Panther Lake שפיתחנו גם בישראל. כדי להתאים אותו לשימוש בחלל הוגדרו כבר בשלב התכנון דרישות נוספות״, אמר זוהר צבע, סגן נשיא בקבוצת המחשוב באינטל ישראל, שהיה מעורב בפרויקט.

לדבריו, הצוותים מבצעים סימולציות תרמיות כחלק מתהליך התכנון, בודקים בשלב האימות את עמידות המערכת בטמפרטורות נמוכות עד מינוס 40 מעלות צלזיוס, ובהמשך בוחנים כל שבב כחלק מתהליך הייצור. צוותים בישראל השתתפו בהגדרת הדרישות, בתכנון ובבדיקות.

Starfire יוצע בשתי גרסאות החולקות ארכיטקטורה בסיסית משותפת. שתיהן כוללות שמונה ליבות CPU – ארבע ליבות ביצועים וארבע ליבות חסכוניות – לצד NPU לעיבוד משימות בינה מלאכותית ורכיב גרפי המבוסס על ארבע ליבות Xe ו־64 יחידות ביצוע.

הרכיבים משולבים במארז אחד באמצעות טכנולוגיית Foveros של אינטל, המאפשרת לערום ולחבר אריחי סיליקון שיוצרו בתהליכים שונים. חלקי העיבוד המרכזיים מבוססים על Intel 18A, ואילו הרכיב הגרפי מיוצר בתהליך Intel 3.

הגרסה החסכונית תפעל במעטפת הספק של 10 ואט ותציע כושר עיבוד משולב של עד 45 TOPS – טריליון פעולות בשנייה. גרסת הביצועים תפעל במעטפת של 35 ואט ותגיע לפי החברה לעד 75 TOPS. ההבדלים בין הגרסאות כוללים את תדרי העבודה של ליבות המעבד ושל הרכיב הגרפי.

עם זאת, Starfire עדיין אינו מוצר בעל אפיון קרינה סופי. אינטל מסרה כי בדיקות עמידותו למנת קרינה מייננת מצטברת ולתקלות הנגרמות מאירועי קרינה נקודתיים עדיין מתבצעות. זהו שלב חיוני לפני שניתן יהיה לקבוע לאילו מסלולים ולמשך כמה זמן אפשר יהיה להשתמש בשבב.

החברה מתכננת לייצר את השבבים בארצות הברית ולהעמיד דגימות ראשונות לרשות לקוחות ברבעון השלישי של 2026. המפרטים שפורסמו מבוססים על תוצאות הבדיקות הנוכחיות ועשויים להשתנות עד השלמת הפיתוח והאימות.

הפוסט אינטל התאימה את Panther Lake לתנאי החלל: צוותים בישראל השתתפו בפיתוח Starfire הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית הזיכרונות העולמית מתקרבת למחסור חסר תקדים, על רקע העלייה בביקוש לזיכרונות עבור מערכות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים. מנכ״ל SK Hynix, קוואק נו־ג'ונג, מעריך כי שנת 2027 תהיה השנה הקשה ביותר בתולדות הענף מבחינת היכולת לספק את הביקוש.

״אנו צופים שהשנה הבאה תהיה הגרועה ביותר בתולדות הענף מבחינת ההיצע״, אמר קוואק בריאיון לרויטרס. לדבריו, הביקוש מצד הלקוחות ממשיך לגדול, בעוד שקיבולת הייצור מוגבלת, והביקוש עשוי להישאר גבוה מכושר האספקה של החברה גם לאחר שנת 2030.

SK Hynix נהפכה לאחת החברות המרכזיות בשרשרת האספקה של הבינה המלאכותית, בעיקר הודות למעמדה בשוק זיכרונות HBM. זיכרונות אלה מותקנים בצמוד למאיצי AI ומספקים את רוחב הפס הדרוש להעברת כמויות גדולות של נתונים במהירות.

החברה אמנם מרחיבה את מפעליה בדרום קוריאה ומקימה מפעל למארזים מתקדמים באינדיאנה, אך קוואק הזהיר כי תוספת כושר הייצור אינה מדביקה את העלייה בביקוש. SK Hynix וסמסונג משתתפות בתוכנית ממשלתית להכפלת כושר הייצור של תעשיית הזיכרונות בדרום קוריאה בתוך חמש שנים.

המחסור אינו מוגבל לזיכרונות HBM המתקדמים ביותר. ההשקעות העצומות בתשתיות בינה מלאכותית משפיעות גם על היצע זיכרונות DRAM רגילים למחשבים, טלפונים ומוצרי אלקטרוניקה. לפי רויטרס, בנק UBS מעריך כי שוק ה־DRAM יישאר במצב של מחסור לפחות עד הרבעון השני של 2028.

אחת הדוגמאות הבולטות להשפעת המחסור היא אפל. לפי דיווח של הפייננשל טיימס, החברה פנתה לממשל האמריקני בבקשה לאפשר לה לרכוש זיכרונות מ־ChangXin Memory Technologies, או CXMT, היצרנית הגדולה ביותר של DRAM בסין.

אפל מבקשת להשתמש בשבבים של CXMT במוצרים שיימכרו בשוק הסיני, כדי לצמצם את השפעת העלייה במחירי הזיכרונות. אפל, הבית הלבן ו־CXMT לא הגיבו לדיווח.

המהלך מורכב מבחינה פוליטית. משרד ההגנה האמריקני הגדיר את CXMT כחברה הקשורה לצבא הסיני, והחברה אושרה בעבר כמועמדת להוספה לרשימת הישויות של משרד המסחר. הכללה ברשימה מגבילה את יכולתן של חברות אמריקניות להעביר לה ציוד, תוכנה וטכנולוגיה ללא רישיון.

אפל כבר העלתה את מחיריהם של כמה מדגמי האייפד והמקבוק, והסבירה כי אינה יכולה להמשיך לספוג את מלוא ההתייקרות של רכיבי הזיכרון והאחסון. הפנייה ליצרנית סינית ממחישה את הסתירה שבין מדיניות הביטחון הלאומי של וושינגטון לבין הצורך של חברות אמריקניות בשרשרת אספקה רחבה יותר.

CXMT מפגרת עדיין אחר סמסונג, SK Hynix ומיקרון בתהליכי הייצור ובביצועי הזיכרונות, אך היא הרחיבה במהירות את כושר הייצור שלה. לפי ניתוח של Reuters Breakingviews, החברה מחזיקה בכ־8% משוק ה־DRAM העולמי ומתכננת לגייס 8.6 מיליארד דולר בהנפקה בשנגחאי.

המחסור מראה שגם רכיבי זיכרון שנחשבו במשך שנים למוצרים סטנדרטיים נהפכו לנכס אסטרטגי. יצרניות מערכות מתחרות כעת על אותם קווי ייצור המשמשים מרכזי נתונים, מחשבים אישיים, טלפונים ומכוניות. ככל שיצרניות הזיכרונות מפנות השקעות ל־HBM ולמוצרים בעלי רווחיות גבוהה, הלחץ על שאר שוק הזיכרונות עלול להימשך.

הפוסט SK Hynix: משבר הזיכרונות עלול להגיע לשיאו ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת הודו אישרה תקציב חדש של 1.28 טריליון רופי, שהם כ־13.3 מיליארד דולר, להרחבת התוכנית הלאומית לפיתוח תעשיית השבבים. ההחלטה התקבלה במסגרת השלב השני של India Semiconductor Mission, כחמש שנים לאחר שהמדינה השיקה תוכנית תמריצים ראשונה בהיקף של כ־10 מיליארד דולר.

שר האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע של הודו, אשוויני וישנאו, מסר כי התקציב ישמש להקמת מפעלי ייצור נוספים, פיתוח תכנוני שבבים וקניין רוחני, תמיכה במחקר ופיתוח וחיזוק שרשרת האספקה המקומית. הודו מבקשת לעבור בהדרגה ממעמדה כמרכז גדול לתכנון תוכנה ושבבים למדינה המחזיקה גם בתשתיות ייצור, הרכבה ובדיקה.

תוכנית ISM 2.0 מבוססת על שישה תחומי פעילות. הראשון הוא הרחבת תעשיית תכנון השבבים המקומית, לרבות פיתוח קניין רוחני, מערכות על שבב ומוצרים המיועדים לשוק המקומי והעולמי. התחום השני הוא תמיכה ביצרני ציוד, חומרים, כימיקלים וגזים הדרושים להפעלת מפעלי שבבים.

תחום נוסף הוא משיכת השקעות במפעלי ייצור לפרוסות סיליקון, מוליכים למחצה מרוכבים, רכיבים בדידים וצגים. במקביל מתכננת הממשלה להרחיב את פעילות ההרכבה, הבדיקה והמארזים, לרבות טכנולוגיות מארזים מתקדמות, תחום שבו הודו כבר הצליחה למשוך כמה השקעות בינלאומיות.

התוכנית כוללת גם השקעה במחקר ופיתוח, בניסיון להתקדם מעבר לתהליכי ייצור בטווח שבין 28 ל־110 ננומטר, וכן הרחבה של תוכניות ההכשרה. לפי נתוני הממשלה, 315 אוניברסיטאות בהודו כבר מאפשרות לסטודנטים להתנסות בתכנון שבבים באמצעות כלי EDA הנהוגים בתעשייה, וכ־68 אלף סטודנטים עברו הכשרה בתחום.

במסגרת השלב הראשון של התוכנית אישרה הודו 12 יחידות ייצור בהשקעה כוללת של יותר מ־17 מיליארד דולר. הרשימה כוללת מפעל סיליקון אחד, מפעל לסיליקון קרביד, מתקן משולב לייצור רכיבי גליום ניטריד וצגי MicroLED ותשעה מפעלי הרכבה ומארזים. כמה ממתקני ההרכבה כבר החלו בייצור מסחרי, ואילו מפעל השבבים הגדול הראשון במדינה צפוי להתחיל לפעול ב־2028.

בנוסף אושרו 24 מיזמי תכנון שבבים של חברות הזנק ועסקים קטנים ובינוניים. 105 חברות קיבלו גישה לכלי תכנון מקצועיים, והן מפתחות בין היתר רכיבים לתקשורת לוויינית, רחפנים, מצלמות, האינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית, תקשורת ומונים חכמים.

הודו עדיין רחוקה מהיקפי הייצור של טאיוואן, דרום קוריאה וסין, והקמת תעשיית שבבים מלאה תחייב לא רק סבסוד מפעלים אלא גם פיתוח ספקים, תשתיות, כוח אדם וניסיון תפעולי. עם זאת, התקציב החדש מצביע על כך שהממשלה אינה רואה בתוכנית מהלך זמני, אלא מדיניות תעשייתית ארוכת טווח שנועדה להפחית את התלות ביבוא ולהגדיל את חלקה של הודו בשרשרת האספקה העולמית.

הפוסט הודו מקצה 13.3 מיליארד דולר להרחבת תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור הודיעה על תוכנית להרחבה נרחבת של פעילות הייצור שלה ביפן, שתתבצע בשני מסלולים מקבילים ותתמקד בפוטוניקת סיליקון, בטכנולוגיית סיליקון־גרמניום ובאריזה אופטית מתקדמת. לפי מסמכי החברה, השקעתה נטו בשני המסלולים עשויה להגיע לעד 3 מיליארד דולר, לאחר מענקים בהיקף של מיליארד דולר שתעמיד ממשלת יפן באמצעות משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה — METI. מכאן שהיקף הפרויקט הכולל עשוי להגיע לכ־4 מיליארד דולר. (Tower Semiconductor)

ההשקעה נועדה לענות על הגידול בביקוש לרכיבי תקשורת אופטית עבור מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית. ככל שמספר המאיצים במרכזי הנתונים גדל, חיבורי נחושת מתקשים לספק את רוחב הפס ואת יעילות האנרגיה הנדרשים להעברת מידע בין המעבדים, הזיכרונות והמתגים. פוטוניקת סיליקון מאפשרת לשלב רכיבים אופטיים על גבי שבבים המיוצרים בשיטות המקובלות בתעשיית המוליכים למחצה, ולהעביר מידע באמצעות אור במקום אותות חשמליים בלבד.

טכנולוגיית סיליקון־גרמניום, SiGe, משמשת לייצור רכיבים הפועלים בתדרים גבוהים ובצריכת הספק נמוכה יחסית. היא מיועדת בין היתר לתקשורת אופטית, תשתיות סלולר, מערכות רדאר ורכיבים אנלוגיים מהירים. השילוב בין SiPho, SiGe ואריזה מתקדמת אמור לאפשר לטאואר להציע ללקוחותיה חלק רחב יותר משרשרת הייצור של קישוריות אופטית למרכזי נתונים.

הסבת המפעל באראי לייצור בפרוסות 300 מ"מ

במסלול הראשון תסב טאואר את אתר הייצור באראי שבמחוז ניאיגטה, שנודע בעבר כ־Fab 6, לייצור פוטוניקת סיליקון בפרוסות בקוטר 300 מ"מ ולפעילות אריזה אופטית מתקדמת. המפעל ישלים את פעילות Fab 7 בעיר אואוזו שבמחוז טויאמה, שבו טאואר כבר מייצרת רכיבים פוטוניים בפרוסות 300 מ"מ.

החברה צופה כי המסלול הראשון יהיה מוכן לייצור מלא ברבעון הרביעי של 2027. השימוש באתר קיים אמור לאפשר לה להרחיב את התפוקה מהר יותר ובסיכון נמוך יותר לעומת הקמת מפעל חדש לחלוטין או העברת תהליכי ייצור בין מפעלים.

טאואר הודיעה במרץ 2026 על ארגון מחדש של פעילותה ביפן, שבמסגרתו היא צפויה לקבל בעלות מלאה על Fab 7 ועל פעילות ה־300 מ"מ, בעוד נובוטון תקבל את הבעלות על מפעל ה־200 מ"מ, Fab 5. השלמת העסקה מתוכננת לאפריל 2027, בכפוף לאישורים. במסגרת התוכנית קיבלה טאואר גם אפשרות לרכוש את מבנה Fab 7 ואת הקרקע שעליה הוא ממוקם.

מפעל נוסף ליד Fab 7

המסלול השני יחל במקביל ויכלול הקמת מתקן ייצור נוסף בפרוסות 300 מ"מ בסמוך ל־Fab 7. הקמתו עדיין כפופה לחתימה ולהשלמה של ההסכמים הנדרשים, אך טאואר מעריכה כי הוא יוכל להגדיל פי כמה את כושר הייצור שלה בפוטוניקת סיליקון ובסיליקון־גרמניום.

בניגוד למסלול הראשון, שעליו מתבססים יעדיה הפיננסיים של החברה ל־2028, המפעל החדש צפוי להתחיל לתרום באופן משמעותי לתוצאות החל משנת 2029. לדברי החברה, המסלול השני נועד לספק בסיס להמשך הצמיחה מעבר ליעדים שכבר פורסמו לשנת 2028.

טאואר מעלה בחדות את יעדיה ל־2028

בעקבות ההרחבה במסלול הראשון העלתה טאואר את המודל העסקי שלה לשנת 2028. החברה צופה כעת הכנסות של כ־3.6 מיליארד דולר ורווח נקי של כ־1.2 מיליארד דולר. קודם לכן הציבה יעד להכנסות של 2.8 מיליארד דולר ולרווח נקי של 750 מיליון דולר. היעדים החדשים אינם כוללים תרומה מהמפעל הנוסף המתוכנן במסלול השני.

הביקוש שעליו נשענת התוכנית אינו מבוסס רק על תחזיות כלליות לשוק ה־AI. במאי הודיעה טאואר כי חתמה עם לקוחותיה הגדולים על חוזים להכנסות של 1.3 מיליארד דולר מפוטוניקת סיליקון בשנת 2027, וקיבלה מקדמות בהיקף של 290 מיליון דולר עבור שמירת כושר ייצור. החברה מסרה גם כי התחייבויות הלקוחות לשנת 2028 גבוהות יותר מאלו שנחתמו ל־2027.

לדברי מנכ"ל טאואר ראסל אלוונגר, השילוב בין טכנולוגיות הייצור של החברה לבין תשתיות הייצור, מוסדות המחקר וכוח האדם ביפן נועד ליצור מרכז מחקר וייצור בעל התמחות עולמית בפוטוניקת סיליקון, סיליקון־גרמניום ואריזה אופטית. הוא הוסיף כי הסבת אתר קיים והרחבת מפעל פעיל אמורות להפחית את הסיכונים ואת זמן ההכשרה הכרוכים בדרך כלל בהקמת מפעל חדש.

ההודעה התקבלה בחיוב בשוק ההון. מניית טאואר הנסחרת בנאסד"ק עלתה ביותר מ־18% במסחר המוקדם לאחר פרסום התוכנית.

הפוסט טאואר יוצאת להרחבת ענק ביפן: תשקיע עד 3 מיליארד דולר לאחר מענקים ממשלתיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סולאיר אנרגיות מתחדשות נכנסת לתחום מרכזי הנתונים, והודיעה כי חברה בת בשליטתה חתמה על הסכם חכירה ארוך טווח לקרקע באזור אטקמה שבצפון צ׳ילה. השטח, בהיקף של כ־20 אלף דונם, מיועד לפיתוח מרכז נתונים המותאם ליישומי בינה מלאכותית ומבוסס על אנרגיה מתחדשת.

החברה מתכננת לשלב בפרויקט ייצור חשמל סולארי, אגירת אנרגיה ושימוש במים מותפלים. עם זאת, מדובר עדיין בשלב מוקדם: סולאיר לא מסרה מה יהיה הספקו החשמלי של מרכז הנתונים, מהו היקף ההשקעה הצפוי, מי יספק את ציוד המחשוב או אם כבר מתקיימים מגעים עם מפעילי ענן ולקוחות.

הסכם החכירה כולל תקופת בדיקה ראשונית של 36 חודשים, הניתנת להארכה. בתקופה זו אמורה החברה לבצע בדיקת נאותות, לקדם אישורים ולבחון את היתכנות הפיתוח. לחברה הבת עומדת אפשרות לבטל את ההסכם ללא קנס אם יתברר שלא ניתן להקים את הפרויקט. אם יעבור לשלב ההפעלה, תקופת החכירה תהיה 25 שנה, עם אפשרות להאריכה עד 40 שנה.

הקרקע נמצאת בקרבת פרויקט ENAPAC שמקדמת סולאיר בצ׳ילה. הפרויקט כולל מתקן התפלה, קווי הולכת מים באורך של כ־400 קילומטרים, מתקן סולארי בהספק של כ־197 מגה־ואט ומערכת אגירת אנרגיה בקיבולת של כ־500 מגה־ואט־שעה. התשתיות מיועדות, בין היתר, לספק מים ואנרגיה לפעילות הכרייה באזור.

החיבור בין מרכז הנתונים לבין פרויקט ENAPAC אמור לאפשר לסולאיר להציע אספקת חשמל מתחדשת ומים מותפלים באתר אחד. מים וחשמל הפכו לשני גורמים מרכזיים בבחירת אתרים לקמפוסים גדולים של בינה מלאכותית, בשל צריכת האנרגיה הגבוהה של המאיצים והצורך בקירור השרתים.

מדבר אטקמה נחשב לאחד האזורים בעלי קרינת השמש החזקה בעולם, אך המרחק ממרכזי אוכלוסייה ומתשתיות תקשורת מרכזיות עשוי לחייב השקעות נוספות בקווי חשמל, תקשורת ותחבורה. סולאיר טרם מסרה כיצד יחובר האתר לרשתות הסיבים הבין־לאומיות ומה יהיה לוח הזמנים האפשרי להקמתו.

סולאיר היא חברה ציבורית ישראלית העוסקת בייזום ובייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, באגירת אנרגיה ובהתפלת מים. החברה פועלת בישראל, ספרד, איטליה, פולין וצ׳ילה.

הפוסט סולאיר מתכננת מרכז נתונים לבינה מלאכותית במדבר אטקמה בצ׳ילה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הודיעה על השקעה של 5 מיליארד אירו, כ־5.7 מיליארד דולר, בהרחבה ובשדרוג של מפעלי הייצור שלה בליקסליפ שבאירלנד. ההשקעה נועדה להגדיל את תפוקת פרוסות הסיליקון בתהליך Intel 3, על רקע הביקוש הגובר למעבדי שרתים ולמערכות מחשוב המשמשות יישומי בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים.

בניגוד לפרויקט של הקמת מפעל חדש, אינטל מתכוונת לנצל תשתיות ושטחי חדרים נקיים שכבר קיימים בקמפוס. במסגרת המהלך תתקין החברה ציוד ייצור מתקדם, תגדיל את כושר הייצור ותחבר את המפעל למבני ייצור נוספים בקמפוס באמצעות מערכות שינוע אוטומטיות.

לדברי אינטל, הציוד החדש יתמוך בייצור מעבדי Xeon 6 ובדורות הבאים של מעבדי Xeon המבוססים על תהליך Intel 3. המעבדים מיועדים בעיקר לשרתים ולמרכזי נתונים, שבהם גובר הצורך במעבדים מרכזיים לצד מאיצי AI. המעבדים משמשים בין היתר להפעלת עומסי עבודה כלליים, לניהול נתונים ולשלבי ההסקה של מערכות בינה מלאכותית.

נגה צ'נדראסקראן, מנהל הטכנולוגיה והתפעול הראשי של אינטל וסגן נשיא בכיר באינטל פאונדרי, אמר כי הגידול בביקוש לשרתים וליישומי AI מוביל לעלייה משמעותית בצורך בפרוסות המיוצרות בתהליך Intel 3. לדבריו, ההרחבה תשלב גם פעילות מחקר ופיתוח והכשרה מחדש של עובדים.

מאות משרות חדשות

אינטל מעסיקה כיום כ־4,900 עובדים באירלנד. החברה מעריכה כי ההשקעה תיצור כמה מאות משרות נוספות, לצד עבודה לקבלני ציוד, בנייה, התקנות ושירותים. מרבית ההשקעה צפויה להתבצע עד סוף 2027.

הסכום מייצג קרוב לשליש מתקציב ההשקעות ההוניות המתוכנן של אינטל לשנת 2026, העומד על כ־17 מיליארד דולר. מאז החלה לפעול באירלנד בשנת 1989 השקיעה אינטל במדינה יותר מ־30 מיליארד אירו, כאשר יותר ממחצית הסכום הושקעה בין השנים 2019 ל־2023 בהקמת ובהרחבת Fab 34.

Fab 34 היה המפעל הראשון של אינטל שהפעיל ייצור המוני בתהליך Intel 4 תוך שימוש בליתוגרפיה באור אולטרה־סגול קיצוני, EUV. כיום מיוצרים בו שבבים בתהליכי Intel 4 ו־Intel 3, ובהם רכיבי מחשוב למעבדי Core Ultra למחשבים אישיים ומעבדי Xeon לשרתים.

אירלנד במקום גרמניה ופולין

להשקעה משמעות גם מבחינת מפת הייצור האירופית של אינטל. בשנת 2025 ביטלה החברה את תוכניותיה להקים מפעלי ענק במגדבורג שבגרמניה ומפעל הרכבה ובדיקות בפולין. הביטול היה חלק מתוכנית התייעלות שכללה צמצום כוח אדם, האטת הבנייה באוהיו ומיקוד ההשקעות באתרים קיימים ובפרויקטים שבהם ניתן להצדיק את ההוצאה בהתאם לביקוש.

ההחלטה להרחיב דווקא את הפעילות באירלנד מעידה כי אינטל מעדיפה בשלב זה להגדיל תפוקה במפעל קיים ומאובזר, במקום להסתכן בהקמת קמפוסים חדשים ויקרים. ליקסליפ הופכת בכך לעוגן המרכזי של אינטל באירופה ולמרכיב חשוב בניסיונות האיחוד האירופי לשמר יכולת ייצור מקומית של שבבים מתקדמים.

המהלך מגיע גם חודשים אחדים לאחר שאינטל הודיעה כי תרכוש מחדש תמורת 14.2 מיליארד דולר את חלקה של Apollo Global Management ב־Fab 34. אפולו רכשה בשנת 2024 נתח של 49% במפעל תמורת 11.2 מיליארד דולר, בתקופה שבה אינטל נזקקה למימון כדי לתמוך בתוכנית ההשקעות הגלובלית שלה. רכישת החלק בחזרה מעניקה לאינטל בעלות מלאה על המפעל ועל ההכנסות העתידיות ממנו.

ההשקעה החדשה אינה פותרת את האתגרים הרחבים של אינטל בתחום הייצור ואת הצורך שלה להשיג לקוחות חיצוניים משמעותיים לשירותי הפאונדרי. עם זאת, היא מצביעה על שיפור בביקוש למעבדי השרתים של החברה ועל מעבר ממדיניות של התרחבות גאוגרפית רחבה למיקוד באתרי ייצור שכבר פועלים בקנה מידה גדול.

כיתוב תמונה מוצע:

הפוסט אינטל תשקיע 5 מיליארד אירו בהרחבת ייצור השבבים באירלנד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תא עצב יחיד בקליפת המוח האנושית עשוי לבצע חישובים מורכבים בהרבה מן הפעולה הפשוטה של חיבור אותות והפקת תגובת "כן או לא". כך עולה ממחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת אמסטרדם, שהשתמשו ברשתות עצביות מלאכותיות כדי למדוד את המורכבות החישובית של נוירונים ביולוגיים.

במקום לבדוק רק את מספר הקשרים של כל תא או את המבנה הפיזי שלו, החוקרים שאלו עד כמה קשה לרשת עצבית מלאכותית ללמוד לחקות את הקשר בין הקלט שמקבל תא העצב לבין התגובה החשמלית שהוא מפיק. ככל שנדרשה רשת מלאכותית עמוקה ומורכבת יותר כדי לחקות את התא, כך הוערכה המורכבות החישובית של הנוירון כגבוהה יותר.

המחקר נערך בידי עידו אייזנבוד, דניאלה יואלי ודוד בניאגייב, בהנחיית פרופ' מיקי לונדון ופרופ' עידן שגב מהמרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית. במחקר השתתף גם פרופ' כריסטיאן דה קוק מהאוניברסיטה החופשית של אמסטרדם. הוא פורסם בכתב העת PNAS.

"אנשים נוטים לחשוב על נוירון כעל מתג פשוט שנדלק או כבה", אמר פרופ' שגב. "מה שאנחנו מראים הוא שתא עצב אנושי יחיד הוא בעצמו התקן חישובי מתוחכם להפליא".

הנוירון אינו רק שער לוגי

היחידות הבסיסיות ברוב הרשתות העצביות המלאכותיות פשוטות יחסית: הן מקבלות מספר ערכי קלט, מכפילות אותם במשקלים, מחברות את התוצאות ומעבירות את הפלט לשכבה הבאה.

תא עצב ביולוגי פועל בצורה מורכבת יותר. הוא מקבל אלפי אותות באמצעות סינפסות המפוזרות לאורך דנדריטים – שלוחות מסועפות היוצאות מגוף התא. התוצאה אינה נקבעת רק לפי עוצמת האותות, אלא גם לפי מיקומם, העיתוי שבו הגיעו, הצירוף ביניהם והתכונות החשמליות של הענפים השונים.

אותות המגיעים יחד לענף דנדריטי אחד יכולים להפיק תגובה שונה מאותם אותות כשהם מגיעים לאזורים שונים בתא. כתוצאה מכך, עיבוד משמעותי של המידע מתרחש עוד לפני שהאות מגיע לגוף התא ולנקודה שבה הנוירון מחליט אם להפיק דחף חשמלי.

החוקרים יצרו מודלים מפורטים של תאי עצב, הזינו אותם בדפוסים שונים של פעילות סינפטית ואספו את תגובותיהם. לאחר מכן אומנו רשתות מלאכותיות לשמש "תאום חישובי" של כל תא ולחזות את הפלט שלו.

הממצאים הראו כי כדי לחקות נוירונים אנושיים בקליפת המוח נדרשו רשתות עמוקות יותר מאלה שנדרשו לחיקוי נוירונים של יונקים אחרים שנבדקו. החוקרים מייחסים את היתרון למבנה הדנדריטי המסועף ולתגובות הלא־ליניאריות של הסינפסות.

השראה לארכיטקטורות AI חדשות

לתוצאות עשויה להיות משמעות לפיתוח מערכות בינה מלאכותית וחומרה נוירומורפית. כיום, חלק ניכר מהשיפור במודלי AI מושג באמצעות הוספת שכבות, יחידות חישוב, זיכרון והספק. המחקר מציע כיוון משלים: שימוש ביחידות עיבוד בסיסיות מורכבות יותר.

במקום לבנות מערכת ממספר גדול מאוד של יחידות פשוטות, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לפתח רכיבים מלאכותיים המבצעים עיבוד פנימי רב־שלבי, בדומה לאופן שבו ענפי הדנדריטים מסננים ומשלבים אותות.

גישה כזאת עשויה להיות רלוונטית במיוחד לשבבים נוירומורפיים, שמטרתם לבצע עיבוד מקבילי וחסכוני באנרגיה באמצעות חיקוי עקרונות פעולה של מערכת העצבים. בחומרה כזאת, כל יחידת עיבוד יכולה לכלול מנגנונים מורכבים יותר של זיכרון מקומי, שילוב אותות וחישוב לא־ליניארי.

עם זאת, הגדלת מורכבותה של כל יחידה אינה מבטיחה שיפור אוטומטי. יחידות מורכבות יותר עלולות לדרוש שטח סיליקון גדול יותר, תכנון מסובך ואלגוריתמי אימון חדשים. יהיה צורך לבדוק האם העברת חלק מן החישוב אל תוך "הנוירון המלאכותי" מפחיתה את מספר היחידות והשכבות הדרושות ומספקת יתרון בצריכת אנרגיה או בהשהיה.

לא רשת עצבית בתוך תא

ההשוואה לרשת עצבית עמוקה אינה אומרת שבתוך כל תא עצב קיימת רשת מלאכותית זעירה. הרשת שימשה ככלי מתמטי למדידת הקושי לחקות את התנהגות התא.

גם הטענה כי תא עצב יחיד הוא "סוד האינטליגנציה האנושית" דורשת זהירות. המחקר אינו מודד אינטליגנציה ואינו מוכיח שתא יחיד מסוגל לבצע משימות קוגניטיביות כמו זיהוי תמונה, הבנת שפה או פתרון בעיות.

המשמעות היא שהרכיב הבסיסי שממנו בנויה רשת המוח מורכב יותר מן היחידה המלאכותית המקובלת. האינטליגנציה האנושית נוצרת מפעילות משולבת של מיליארדי תאים, אך כל אחד מהם עשוי לבצע עיבוד מקומי משמעותי לפני העברת המידע הלאה.

המסגרת שפיתחו החוקרים עשויה לשמש בעתיד להשוואה בין סוגי נוירונים, אזורי מוח ומינים שונים, וכן לבחינת שינויים בתפקוד התאים במחלות נוירולוגיות. עבור תעשיית המחשוב, המחקר מספק נקודת מבט נוספת על הפער שבין רשתות AI מודרניות לבין המערכת הביולוגית שממנה שאבו את שמן.

מקור: Dendritic morphology and synaptic nonlinearities enhance functional complexity in human cortical neurons – PNAS

הפוסט מחקר ישראלי: תא עצב אנושי יחיד מורכב כמו רשת עצבית עמוקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני הקל באופן משמעותי את מגבלות היצוא לאיחוד האמירויות, והעניק לממשלת המדינה ולחברות מאושרות אפשרות לקבל מארצות הברית שבבי בינה מלאכותית מתקדמים ושרתים ללא צורך ברישיון יצוא פרטני. ההחלטה עשויה להאיץ את הקמתם של מרכזי נתונים גדולים באמירויות ולחזק את מעמדה כמרכז אזורי לתשתיות בינה מלאכותית.

במסגרת השינוי העביר משרד המסחר את איחוד האמירויות לקבוצת המדינות A:5 בתקנות מינהל היצוא האמריקניות, EAR. חברות וממשלות בקבוצה זו יכולות להשתמש בפטור המכונה Strategic Trade Authorization, או STA, לצורך יצוא, יצוא מחדש והעברה מקומית של פריטים מסוימים הנתונים לפיקוח אמריקני. בין היתר מדובר בציוד בעל שימוש צבאי או דו־שימושי, לוויינים מסחריים, חלליות וטכנולוגיות המשמשות בתעשיות האנרגיה, ההתפלה והגרעין האזרחי.

במקביל, ובהתאם למסגרת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית שנחתמה בין ארצות הברית לאמירויות במאי 2025, אישר משרד המסחר לממשלת האמירויות ולחברות מסוימות לקבל ללא רישיון פרטני גם רכיבי מחשוב מתקדם, ובהם שבבי AI ושרתים. ההקלה אינה חלה אוטומטית על כל חברה הפועלת במדינה, אלא על גופים שאושרו בידי הממשל האמריקני ובכפוף להתחייבויות בתחום אבטחת הטכנולוגיה ומניעת העברתה לגורמים בלתי מורשים.

בין החברות האמירתיות הזכאיות למסלול החדש נמצאות G42 והחברה הבת Core42. גם ענקיות טכנולוגיה אמריקניות ופעילויותיהן באמירויות צפויות ליהנות מהפטור, ובהן אמזון, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, OpenAI, אורקל ו־xAI. משרד המסחר הודיע גם כי בקשות של חברת ההשקעות האמירתית MGX לקבלת שבבים ושרתים ייבחנו בגישה חיובית, אך לא העניק לה בשלב זה פטור גורף.

מעמד שאינו ניתן כיום לישראל

איחוד האמירויות הופכת למדינה היחידה בקבוצת A:5 שאינה חברה באחד ממשטרי הפיקוח הרב־לאומיים על יצוא טכנולוגיות רגישות. רוב המדינות בקבוצה הן חברות נאט״ו או בעלות ברית ותיקות אחרות של ארצות הברית.

רויטרס מציינת כי ישראל וסעודיה אינן נכללות בקבוצת A:5. המשמעות אינה שיצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל נאסר, אלא שישראל אינה נהנית מהפטורים החדשים ומהמסלול המועדף שניתן לאמירויות. הדרישה לרישיון תלויה בסוג השבב, בזהות המשתמש הסופי, בשימוש המתוכנן ובסיווג המוצר בתקנות היצוא האמריקניות.

הפער הרגולטורי עשוי להפוך לשיקול בתחרות האזורית על הקמת מרכזי נתונים ומתקני אימון למודלים גדולים. בעוד שחברות הפועלות בישראל עשויות להידרש במקרים מסוימים לעבור הליכי רישוי ובדיקה, חברות מאושרות באמירויות יוכלו לקבל שבבים ושרתים במסלול מהיר יותר. זמינות ודאות של מאיצי AI היא גורם מרכזי בהחלטות על מיקום מרכזי נתונים, לצד עלויות חשמל, קרקע, קירור, קישוריות ומימון.

לאמירויות כבר יש תוכניות רחבות להקמת תשתיות AI. פרויקט Stargate UAE באבו דאבי אמור להתחיל בקיבולת של 200 מגה־ואט ולהשתלב במתחם מתוכנן בהספק של עד 5 ג׳יגה־ואט. בפרויקט מעורבות G42, OpenAI, אורקל, אנבידיה, סיסקו וסופטבנק, והוא צפוי להשתמש במערכות המבוססות על מעבדי Grace Blackwell של אנבידיה.

ההחלטה הנוכחית הופכת את ההסכמות המדיניות למנגנון רגולטורי מעשי: במקום לקבל אישור נפרד לכל משלוח, גופים מאושרים יוכלו להכניס למדינה תשתיות מחשוב מתקדמות במסגרת הפטור. בתמורה התחייבה ממשלת האמירויות להמשיך להשקיע בתשתיות דיגיטליות ובינה מלאכותית בארצות הברית, בהיקף התואם להשקעות האמריקניות באמירויות.

החשש: זליגת טכנולוגיה לסין

ההקלות מעוררות גם ביקורת בוושינגטון בשל קשריהן הקודמים של חברות אמירתיות עם סין. G42 הייתה בעבר קשורה לחברות סיניות, ובהן וואווי, אך הודיעה כי צמצמה קשרים אלה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברות אמריקניות.

מבקרי ההחלטה חוששים ששבבים אמריקניים מתקדמים או ידע שנצבר באמצעותם עלולים להגיע בעקיפין לגופים סיניים. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן טענה כי הענקת גישה ללא רישיון ל־G42 יוצרת סיכון לביטחון הלאומי, במיוחד לנוכח מעורבותם העסקית של גורמים מאיחוד האמירויות בחברות ובמיזמים אמריקניים.

משרד המסחר הצדיק את ההחלטה בשיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי המתהדק בין שתי המדינות ובהתחייבות האמירויות למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה אמריקנית. לפי המשרד, ההקלה נועדה גם לחזק את מעמדן של חברות אמריקניות בשוק העולמי מול חלופות מסין.

מבחינת ישראל, ההתפתחות מעלה שאלה רחבה יותר מהליכי רישוי בלבד: האם המעמד המועדף שניתן לאמירויות ימשוך אליה השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב שהיו יכולות להגיע לישראל. בשלב זה לא פורסמה תגובה ישראלית רשמית להחלטה, ולא ידוע אם ישראל פועלת לקבל מעמד דומה או הסדר דו־צדדי נפרד.

הפוסט ארה״ב מעניקה לאמירויות מסלול מועדף ליבוא שבבי AI – ישראל נותרת מחוץ לקבוצת הפטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרון (Micron Technology) הודיעה כי היא מגדילה את היקף ההשקעות המתוכננות שלה בייצור שבבים, טכנולוגיה ומחקר ופיתוח בארצות הברית ליותר מ־250 מיליארד דולר עד שנת 2035. מדובר בתוספת של יותר מ־50 מיליארד דולר לעומת תוכנית בהיקף של כ־200 מיליארד דולר שעליה הכריזה החברה ביוני 2025.

החברה הסבירה את הרחבת התוכנית בגידול המהיר בביקוש לרכיבי זיכרון המשמשים בתשתיות בינה מלאכותית. מיקרון שואפת לייצר בעתיד כ־40% מתפוקת זיכרונות ה־DRAM שלה בארצות הברית, לעומת שיעור נמוך בהרבה כיום. החברה טרם מסרה כיצד יחולקו כ־50 מיליארד הדולרים הנוספים בין הקמת מפעלים, ציוד ייצור, מחקר ופיתוח ופעילויות אחרות. (Micron Technology)

תוכנית ההשקעות הקודמת של מיקרון כללה כ־150 מיליארד דולר להרחבת יכולות הייצור בארצות הברית וכ־50 מיליארד דולר למחקר ופיתוח. היא כוללת הקמת שני מפעלי זיכרונות מתקדמים בבויסי שבאיידהו, עד ארבעה מפעלים באתר חדש בקליי שבמדינת ניו יורק, הרחבת המפעל הקיים במנסאס שבווירג'יניה והקמת יכולות אמריקניות לאריזה מתקדמת של זיכרונות HBM.

זיכרונות HBM, המבוססים על ערימה אנכית של שבבי DRAM, מותקנים לצד מאיצי בינה מלאכותית ומספקים את רוחב הפס הגבוה הדרוש להעברה מהירה של נתונים אל המעבד וממנו. מיקרון היא אחת משלוש הספקיות הגדולות בתחום, לצד SK Hynix וסמסונג, ומשמשת בין היתר ספקית של רכיבי זיכרון למערכות המבוססות על מאיצי אנבידיה.

500 מיליון דולר למפעל פרוסות סיליקון בטקסס

לצד הרחבת תוכנית ההשקעות הכוללת, הודיעה מיקרון על כוונתה להשקיע עד 3 מיליארד דולר בחברות ובפרויקטים שנועדו לחזק את שרשרת האספקה האמריקנית לתעשיית השבבים.

המהלך הראשון במסגרת התוכנית הוא מימון אסטרטגי של 500 מיליון דולר לחברת GlobalWafers הטייוואנית. הכספים מיועדים להרחבת יכולות הפיתוח והייצור של מפעל פרוסות הסיליקון הגולמיות בקוטר 300 מילימטר שמקימה החברה בשרמן שבטקסס.

מיקרון ו־GlobalWafers מתכוונות גם לחתום על הסכם אספקה לעשר שנים, שבמסגרתו תבטיח מיקרון גישה לקיבולת משמעותית של פרוסות סיליקון. השתיים יבחנו נוסף על כך שיתוף פעולה בפיתוח הדור הבא של פרוסות ותהליכי ייצור. העסקה עדיין כפופה לחתימת הסכמים סופיים, לקבלת אישורים ולעמידה בתנאי השלמה מקובלים.

פרוסות הסיליקון הן חומר הגלם שעליו מיוצרים המעגלים המשולבים. אף שארצות הברית מרחיבה בשנים האחרונות את מספר מפעלי השבבים הפועלים בתחומה, חלק ניכר מחומרי הגלם, הציוד והרכיבים הדרושים למפעלים עדיין מיוצר מחוץ למדינה. לדברי GlobalWafers, היא הספקית היחידה של פרוסות סיליקון גולמיות המשתתפת בתוכנית CHIPS for America ומסוגלת לייצר בארצות הברית פרוסות מתקדמות בקוטר 300 מילימטר.

הבנייה בניו יורק עוברת לשלב האנכי

ההכרזה פורסמה במקביל ליציקת הבטון הראשונה באתר הענק של מיקרון בקליי שבמדינת ניו יורק. אבן הדרך הושגה פחות משישה חודשים לאחר תחילת העבודות וביותר מרבעון מוקדם מהתכנון המקורי. היא מסמנת את המעבר מעבודות הכנת הקרקע להקמת המבנים עצמם.

מיקרון מתכננת להקים באתר עד ארבעה מפעלי ייצור בהשקעה מצטברת של עד 100 מיליארד דולר. אם התוכנית תושלם במלואה, האתר צפוי להיות מתחם ייצור המוליכים למחצה הגדול בארצות הברית. החברה מעריכה כי הפרויקט ייצור כ־50 אלף משרות ישירות ועקיפות במדינת ניו יורק, מהן כ־9,000 משרות במיקרון עצמה.

באיידהו מתקדמת במקביל הקמתם של שני מפעלי DRAM. מיקרון צופה כי המפעל הראשון יתחיל להוציא פרוסות באמצע 2027, והמפעל השני לקראת סוף 2028. בווירג'יניה החלה החברה לייצר זיכרונות DDR4 בטכנולוגיית 1α עבור יישומים בעלי מחזור חיים ארוך, ובהם תעשיית הרכב, ציוד רפואי, תעופה וביטחון ומערכות תעשייתיות.

הפרויקטים של מיקרון באיידהו, בניו יורק ובווירג'יניה נתמכים במענקים פדרליים של עד 6.4 מיליארד דולר במסגרת חוק השבבים האמריקני, לצד זיכויי מס להשקעות מתאימות. לפי החברה, מכלול ההשקעות צפוי ליצור יותר מ־90 אלף משרות ישירות ועקיפות ברחבי ארצות הברית.

מניית מיקרון עלתה בכ־4.5% ביום ההכרזה, לאחר שבמהלך המסחר הגיעה לעלייה חדה יותר. העלייה נרשמה גם במניות של חברות ציוד שבבים, על רקע הערכות שהרחבת מפעלי הזיכרונות תגדיל את הביקוש למערכות ייצור ובדיקה. עם זאת, הוצאת מלוא הסכום תלויה בהמשך הביקוש, בתנאי השוק ובהתקדמות הפרויקטים לאורך השנים, ומיקרון הדגישה כי תתאים את קצב הגדלת כושר הייצור למצב שוק הזיכרונות.

הפוסט מיקרון מגדילה את השקעותיה בארה"ב ליותר מ־250 מיליארד דולר עד 2035 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלטרה (Altera), יצרנית רכיבי ה־FPGA שנפרדה מאינטל בשנה שעברה, חוזרת למסלול צמיחה לאחר תקופה ממושכת של ירידה בהכנסות ואובדן נתח שוק. מנכ"ל החברה, רג'יב חוסיין, אמר לרויטרס כי הכנסות אלטרה גדלו ביותר מ־20% בשנה שעברה, וכי החברה צופה צמיחה בשיעור של כ־25% גם השנה. לדבריו, ההכנסה התפעולית של החברה יותר מהוכפלה, אולם כחברה פרטית אלטרה אינה מפרסמת נתונים כספיים מלאים. (Reuters)

השיפור מגיע לאחר שבשנת 2024 צנחו הכנסות פעילות ה־FPGA של אינטל לכ־1.5 מיליארד דולר, לעומת 2.9 מיליארד דולר ב־2023. הפעילות רשמה באותה שנה הפסד תפעולי של כ־615 מיליון דולר. הירידה נבעה בין היתר מחולשה מחזורית בשוק, מעבר תקציבי השקעה למאיצים גרפיים ואובדן נתח שוק ל־Xilinx, שנרכשה בידי AMD.

לדברי חוסיין, אחד ממנועי ההתאוששות הוא הביקוש הגובר למערכות בינה מלאכותית, רובוטיקה, אוטומציה תעשייתית ומחשוב קצה. בניגוד למעבד רגיל או למאיץ שתפקידיו נקבעים במידה רבה בעת התכנון, רכיבי FPGA כוללים מערך לוגי שניתן לתכנות מחדש גם לאחר ייצור השבב. תכונה זו מאפשרת להתאים את החומרה ליישומים חדשים, לתקני תקשורת משתנים ולדרישות זמן אמת.

במערכות רובוטיות יכולים רכיבי FPGA לטפל במקביל בזרמי מידע המגיעים ממצלמות, חיישני LiDAR, מכ"ם ומערכות בקרת תנועה. הם משמשים לעיבוד מוקדם של המידע, למיזוג נתוני חיישנים ולחיבור בין המעבדים לבין הרכיבים הפיזיים. בכך הם אינם מתחרים בהכרח במעבדי ה־GPU של אנבידיה, אלא משלימים אותם ומטפלים בפעולות הדורשות השהיה צפויה ונמוכה.

חוסיין הגדיר את רכיבי ה־FPGA כ"מערכת העצבים" של עולם הרובוטיקה. להערכתו, השימוש בהם ברובוטים ובמערכות בינה מלאכותית פיזית עשוי ליצור בעשור הקרוב שוק בהיקף מצטבר של 100–300 מיליארד דולר. מדובר בתחזית של הנהלת החברה ולא בהערכת שוק עצמאית.

אלטרה הציגה בתערוכת Embedded World שנערכה במרץ 2026 פתרונות ממשפחות Agilex 3 ו־Agilex 5, המיועדים בין היתר לראייה ממוחשבת, עיבוד חיישנים, בקרה רובוטית ויישומי בינה מלאכותית בקצה הרשת. החברה מדגישה את היכולת לספק ביצועים דטרמיניסטיים – כלומר, להשלים פעולות בתוך פרק זמן ידוע מראש – תכונה חשובה במכונות תעשייתיות ובמערכות בטיחותיות.

חזרה לעצמאות – לפי פחות ממחצית ממחיר הרכישה

אינטל רכשה את אלטרה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר, בניסיון להרחיב את פעילותה במרכזי נתונים, תקשורת ומערכות משובצות. באפריל 2025 הסכימה אינטל למכור 51% מהחברה לקרן ההשקעות סילבר לייק תמורת כ־4.46 מיליארד דולר. העסקה שיקפה לאלטרה שווי של 8.75 מיליארד דולר – מעט יותר ממחצית מהסכום ששילמה אינטל כעשור קודם לכן. אינטל ממשיכה להחזיק ב־49% מהחברה. (altera.com)

אלטרה השלימה את הפיכתה לחברה עצמאית בספטמבר 2025. מאז פעלה לצמצום התלות התפעולית באינטל: לדברי חוסיין, מספר הסכמי שירותי המעבר בין שתי החברות ירד מ־125 ל־15 בלבד. במקביל השיקה אלטרה שישה שבבים חדשים וחיזקה את הקשר הישיר בין צוותי ההנדסה ללקוחות.

למרות ההפרדה, אלטרה מוסיפה להשתמש בשירותי הייצור של אינטל לצד TSMC. לדברי חוסיין, החברה עובדת עם TSMC גם על טכנולוגיות ייצור של 3 ו־2 ננומטר, ומחזיקה כיום בייצור סדרתי פתרונות FPGA התומכים בזיכרונות DDR5.

החברה נערכת להנפקה עתידית, אך טרם פרסמה מועד או שווי יעד. הנפקה כזו עשויה להפוך את אלטרה לאחת האפשרויות הבודדות בשוק הציבורי להשקעה ממוקדת בתחום ה־FPGA, לאחר שהמתחרה העיקרית Xilinx נטמעה בתוך AMD. עם זאת, המשך הצמיחה תלוי ביכולתה של אלטרה להחזיר נתחי שוק, לשמור על קצב השקת מוצרים ולהוכיח שההתאוששות אינה רק תוצאה של יציאה מהשפל המחזורי בענף.

הפוסט אלטרה חוזרת לצמוח: הביקוש ל־FPGA מתרחב בזכות בינה מלאכותית ורובוטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.