טאואר סמיקונדקטור הודיעה כי שבבי ה־beamforming של חברת Axiro Semiconductor האמריקנית זמינים כעת ומיוצרים במפעלי טאואר בארה״ב, בטכנולוגיית Silicon Germanium, או SiGe. לפי ההודעה, הרכיבים כבר נמצאים בתהליך מעבר לייצור בכמויות, ומיועדים לשילוב במערכות רדאר ביטחוניות מתקדמות.

Axiro היא חברת תכנון שבבים מארה״ב המתמקדת ברכיבי RF, רדאר, תקשורת לוויינית ותקשורת מהירה. במסגרת שיתוף הפעולה, Axiro מתכננת ומשווקת את רכיבי ה־BFIC, ואילו טאואר מייצרת אותם במתקניה בארה״ב. בכך מבקשות החברות לתת מענה לדרישה גוברת מצד קבלני ביטחון ויצרני רדאר אמריקניים לרכיבים שתוכננו ומיוצרים בתוך שרשרת אספקה מקומית ובטוחה יותר.

רכיבי beamforming משמשים לשליטה בעיצוב ובכיוון של אלומות רדאר או תקשורת. במקום להסתמך רק על תנועה מכנית של אנטנה, מערכות מתקדמות משתמשות במערכי אנטנות וברכיבים אלקטרוניים כדי לכוון את האלומה במהירות ובדיוק גבוהים. זהו רכיב מרכזי במערכות רדאר מודרניות, בתקשורת לוויינית ובמערכות תקשורת עתירות ביצועים.

לפי טאואר, הרכיבים החדשים של Axiro מיועדים לתחומי Ku ו־X, שני תחומי תדרים המשמשים בין היתר ביישומי רדאר ותקשורת. החברה מציינת כי הרכיבים מציעים יתרונות בביצועים כגון הגבר, ליניאריות, הספק יציאה, יעילות ומהירות מיתוג. אלה פרמטרים חשובים במערכות רדאר, שבהן נדרשים שילוב בין דיוק, אמינות, תגובה מהירה ויכולת פעולה בתנאים תובעניים.

הבחירה בטכנולוגיית SiGe אינה מקרית. טכנולוגיות Silicon Germanium משמשות לעיתים קרובות ביישומי RF ותדרים גבוהים, שבהם נדרש שילוב בין ביצועים אנלוגיים גבוהים לבין יכולת ייצור תעשייתית יציבה. עבור טאואר, זהו אחד מתחומי ההתמחות המרכזיים שלה, לצד פלטפורמות נוספות כמו RF CMOS, BiCMOS, פוטוניקה על סיליקון, חיישני תמונה, ניהול הספק ו־MEMS.

המשמעות האסטרטגית של ההודעה רחבה יותר מהזמינות של רכיב מסוים. בשנים האחרונות ארה״ב מחזקת את הדגש על ייצור מקומי של שבבים קריטיים, במיוחד בתחומים ביטחוניים ותשתיתיים. כאשר מדובר במערכות רדאר ותקשורת ביטחונית, מקור הייצור והשליטה בשרשרת האספקה הופכים לחלק מהשיקול הטכנולוגי עצמו. העובדה שהרכיבים מיוצרים במתקני טאואר בארה״ב מאפשרת ל־Axiro להציע ללקוחותיה פתרון אמריקני יותר מבחינת תכנון, ייצור ואספקה.

מייק סקוט, סגן נשיא ומנהל חטיבת התעופה והביטחון בטאואר, אמר כי לחברה נוכחות מבוססת כספקית לתעשיות התעופה והביטחון בארה״ב, וכי הניסיון הזה, יחד עם יכולות ה־SiGe של החברה, מספקים בסיס לביצועים ולמדרגיות הנדרשים במערכות ביטחוניות מודרניות. מנכ״ל Axiro, נאווין ינדורו, אמר כי החברה בחרה בטאואר בשל מומחיותה בטכנולוגיית SiGe, וכי העבודה עם מתקן הייצור האמריקני של טאואר מחזקת את מחויבותה לאספקת טכנולוגיה קריטית לשוק הביטחוני האמריקני.

ההודעה מגיעה גם על רקע רצף מהלכים של טאואר בתחומי הייצור המתקדם והפלטפורמות האנלוגיות. לפי הדיווח שצורף, טאואר תציג בכנס SPIE Defense and Security 2026, שיתקיים בין 28 ל־30 באפריל בנשיונל הרבור, מרילנד. אותו דיווח גם מזכיר מהלכים אחרונים של החברה, בהם שינוי מבנה הפעילות ביפן ושיתוף פעולה עם Lightwave Logic בתחום מודולטורים אופטיים מהירים.

עבור טאואר, ההכרזה מחזקת את מיצובה כחברת ייצור שבבים אנלוגיים ייעודיים לשווקים שבהם לא מספיקים רק מזעור וצפיפות טרנזיסטורים. בתחומים כמו RF, רדאר, תקשורת לוויינית, חישה ופוטוניקה, היתרון נמצא לעיתים קרובות בתהליך ייצור מותאם, באמינות וביכולת לשלב ביצועים אנלוגיים גבוהים עם ייצור יציב לאורך זמן. שיתוף הפעולה עם Axiro משתלב בדיוק בנקודה הזאת: לא עוד תחרות ישירה על המעבד הכללי המהיר ביותר, אלא התמחות בשבבים ייעודיים המשמשים מערכות קריטיות.

הפוסט טאואר מייצרת בארה״ב שבבי רדאר של Axiro למערכות ביטחוניות מתקדמות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל, שבבעלות אלפבית, מתכננת להשקיע עד 40 מיליארד דולר ב־Anthropic, מפתחת מודלי Claude ואחת המתחרות המרכזיות של OpenAI. לפי דיווח בלומברג, ההשקעה תתחלק לשני שלבים: 10 מיליארד דולר במזומן כעת, לפי שווי של כ־350 מיליארד דולר, ועוד עד 30 מיליארד דולר בהמשך אם החברה תעמוד ביעדי ביצוע.

המהלך ממחיש את האופי המורכב של שוק הבינה המלאכותית. גוגל ו־Anthropic הן שותפות אך גם מתחרות. Anthropic מפעילה את משפחת מודלי Claude ומתחרה בגוגל בתחום המודלים הגדולים, ואילו גוגל מפעילה את Gemini ומתחרה ישירות על לקוחות ארגוניים, מפתחים ושירותי AI בענן. במקביל, Anthropic תלויה בגישה לכוח מחשוב עצום, וגוגל רואה בכך הזדמנות לחזק את מעמדה כספקית תשתיות AI, לא רק כחברת תוכנה.

ההשקעה אינה עומדת לבדה. בתחילת אפריל הודיעה Anthropic על הרחבת שיתוף הפעולה עם גוגל וברודקום לרכישת קיבולת של כמה גיגה־ואטים במאיצי TPU מהדור הבא. לפי החברה, הקיבולת החדשה צפויה להתחיל להיכנס לפעולה מ־2027, והיא תשמש לאימון ולהרצה של מודלי Claude. (anthropic.com)

המשמעות היא שהעסקה החדשה היא גם עסקת תשתית. Anthropic אינה זקוקה רק לכסף כדי לממן מחקר ופיתוח, אלא גם לאספקה מובטחת של שבבים, חשמל, קירור, חיבוריות ודאטה־סנטרים. זהו אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של תעשיית ה־AI: ככל שהמודלים גדלים והשימוש המסחרי בהם מתרחב, העלות העיקרית עוברת מהמעבדה אל שכבת התשתית.

הקשר של Anthropic לגוגל החל עוד קודם. באוקטובר 2025 הודיעה החברה כי תרחיב את השימוש שלה בטכנולוגיות Google Cloud, כולל עד מיליון שבבי TPU, במהלך ששוויו הוערך בעשרות מיליארדי דולרים. כעת, ההשקעה החדשה מעמיקה את התלות ההדדית: Anthropic מקבלת הון וגישה לתשתית מחשוב, וגוגל מחזקת לקוח אסטרטגי גדול למאיצי ה־AI ולשירותי הענן שלה.

עם זאת, Anthropic מקפידה לא להישען על ספק אחד בלבד. ב־20 באפריל הודיעה החברה על הרחבת שיתוף הפעולה עם אמזון, הכולל התחייבות של יותר מ־100 מיליארד דולר לשימוש בטכנולוגיות AWS בעשור הקרוב, וקיבולת של עד חמישה גיגה־ואטים עבור אימון והרצת Claude. בכך היא מייצרת איזון בין גוגל, אמזון, וברמות מסוימות גם מיקרוסופט ואנבידיה, במקום להפוך ללקוחה שבויה של ענן יחיד.

ההתפתחות הזאת חשובה גם לשוק השבבים. גוגל מנסה לבסס את TPU כחלופה משמעותית למאיצי GPU של אנבידיה, בעיקר בעומסי עבודה גדולים ומוגדרים היטב. ברודקום, שמייצרת רכיבים ותומכת בתכנון שבבים מותאמים ללקוחות ענן גדולים, נהנית מהמעבר של חברות AI גדולות ממחשוב כללי לפתרונות מותאמים יותר. ככל ש־Anthropic תגדיל את השימוש ב־TPU, כך גוגל תוכל להציג את עצמה לא רק כמתחרה בתחום המודלים, אלא גם כספקית שבבים ותשתית לענף כולו.

העסקה מגיעה לאחר גיוסי ענק קודמים של Anthropic. בפברואר 2026 הודיעה החברה על גיוס של 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר לאחר הכסף, בהובלת GIC ו־Coatue. לכן ההשקעה של גוגל אינה רק הבעת אמון נוספת בחברה, אלא חלק ממגמה רחבה יותר: חברות ה־AI המובילות מגייסות הון בהיקפים שהיו חריגים גם בתקופות שיא קודמות בהייטק, משום שהמודלים שלהן דורשים תשתיות פיזיות יקרות בקנה מידה תעשייתי.

עבור גוגל, מדובר במהלך כפול. מצד אחד, היא ממשיכה לפתח את Gemini ולהתחרות ישירות בשוק המודלים. מצד שני, היא מבטיחה לעצמה חלק גדול יותר מהשוק גם במקרה שבו לקוחות יעדיפו להשתמש במודלים של Anthropic. במילים אחרות, גוגל מנסה להרוויח גם מהחזית של המודלים וגם מהחזית של התשתיות.

העסקה מדגישה שינוי עמוק בענף: מרוץ הבינה המלאכותית אינו מוכרע רק באיכות המודל או בממשק המשתמש. הוא מוכרע גם ביכולת לגייס עשרות מיליארדי דולרים, להשיג שבבים בהיקף עצום, להקים מרכזי נתונים, ולהבטיח אספקת חשמל וקירור לאורך שנים. Anthropic, גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואנבידיה אינן רק חברות תוכנה בענף חדש; הן בונות תשתית תעשייתית חדשה סביב הבינה המלאכותית.

הפוסט גוגל תשקיע עד 40 מיליארד דולר ב־Anthropic ומעמיקה את הקרב על תשתיות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינוויז הישראלית הכריזה על InnovizTwo Ultra Long-Range, גרסה חדשה של חיישן LiDAR המיועדת לזיהוי עצמים בטווח של עד קילומטר. לפי החברה, החיישן החדש כבר נמסר כדגימות ראשונות ללקוחות נבחרים, והוא מבוסס על תהליכי הייצור של פלטפורמת InnovizTwo הקיימת.

החיישן החדש מסמן הרחבה מעניינת של שוק היעד של אינוויז. בשנים האחרונות החברה התמקדה בעיקר בשוק הרכב, ובייחוד במערכות סיוע מתקדמות לנהג וברכב אוטונומי. אולם InnovizTwo ULR מכוון גם לשוק רחב יותר של יישומי תשתית. החברה מציינת בין השימושים האפשריים רובוטקסי, משאיות כבדות, אבטחת גבולות ומתחמים גדולים, זיהוי רחפנים, נמלים, שדות תעופה, ניהול תנועה עירונית, אוטומציה תעשייתית ותאומים דיגיטליים של אזורים עירוניים.

המעבר לטווח של עד 1,000 מטר משנה את נקודת המבט על LiDAR. במכונית נוסעים רגילה, גם טווחים של מאות מטרים יכולים להספיק לרוב תרחישי הנהיגה. לעומת זאת, משאיות כבדות, תשתיות תחבורה, נמלי ים, שדות תעופה ואתרי תעשייה גדולים זקוקים לעיתים לזיהוי מוקדם הרבה יותר. ככל שהמערכת מזהה עצמים, כלי רכב או בני אדם ממרחק גדול יותר, ניתן להפעיל מערכות התרעה, בקרה או בלימה מוקדם יותר, ולהקטין את מספר החיישנים הדרוש לכיסוי שטח רחב.

לפי אינוויז, InnovizTwo ULR מספק ענן נקודות תלת־ממדי ברזולוציה של עד 667 נקודות למעלה רבועה, שדה ראייה של 120 מעלות על 24 מעלות, ויכולת הטיה דיגיטלית של חמש מעלות לכל צד. החברה מציינת גם עמידות בפני חסימות ולכלוך, גשם, אבק וטמפרטורות קיצוניות. בגרסת SMART, המיועדת ליישומי תשתית, החיישן צפוי לכלול גם חיבור Power over Ethernet, כלומר העברת חשמל ונתונים בכבל רשת יחיד.

ההקשר הרחב יותר הוא עליית המושג Physical AI, או בינה מלאכותית פיזית. בניגוד למערכות AI שפועלות בעיקר על טקסט, תמונות או נתונים דיגיטליים, מערכות אלה צריכות להבין את העולם הפיזי בזמן אמת. הן זקוקות למידע מדויק על מרחקים, תנועה, נפחים, מכשולים ושינויים בסביבה. מצלמות מספקות מידע חזותי עשיר, אך מתקשות בתנאי תאורה מסוימים. מכ"ם מספק טווח ועמידות, אך ברזולוציה מרחבית מוגבלת. LiDAR מוסיף שכבה של מדידה תלת־ממדית מדויקת.

עומר כילף, מנכ"ל ומייסד שותף של אינוויז, אמר כי מערכות Physical AI זקוקות להבנה תלת־ממדית מדויקת בזמן אמת של העולם, ולא רק להסקה הסתברותית. לדבריו, שילוב של טווח בקנה מידה של קילומטר, רזולוציית תלת־ממד גבוהה ועמידות של חיישן ברמת רכב מאפשר שימוש במגוון תעשיות, גם בתנאי שטח קשים, ביום ובלילה.

עבור אינוויז, ההכרזה עשויה להיות משמעותית גם מבחינה עסקית. שוק הרכב האוטונומי התקדם בשנים האחרונות לאט יותר מהתחזיות האופטימיות של העשור הקודם, וחברות LiDAR רבות חיפשו שווקים נוספים מעבר לרכב פרטי. יישומי תשתית, אבטחה, תעבורה וניהול שטחים גדולים עשויים להציע מסלול מסחרי שונה: פחות תלות במחזורי פיתוח ארוכים של יצרני רכב, ויותר פרויקטים נקודתיים מול מפעילי תשתיות, רשויות, נמלים, שדות תעופה וחברות תעשייה.

עם זאת, ההכרזה עדיין אינה מלמדת על היקף מסחרי רחב. אינוויז מסרה כי דגימות ראשונות נמסרו ללקוחות נבחרים, אך לא פרסמה שמות לקוחות, היקפי הזמנות או לוחות זמנים לייצור המוני. לכן, בשלב זה InnovizTwo ULR הוא בעיקר הרחבה טכנולוגית ואסטרטגית של פלטפורמת InnovizTwo, והוכחה לכך שהחברה מנסה למצב את עצמה לא רק כספקית LiDAR לרכב, אלא גם כספקית חישה תלת־ממדית לתשתיות AI פיזיות.

הפוסט אינוויז חושפת חיישן LiDAR לטווח של עד קילומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול הודיעה על רכישת Polariton Technologies, חברה שווייצרית המפתחת רכיבים אופטיים מבוססי אפנון פלזמוני. תנאי העסקה לא פורסמו. הרכישה משתלבת במאמץ של מארוול להרחיב את סל הטכנולוגיות שלה בתחום הקישוריות האופטית, לקראת הדורות הבאים של מרכזי נתונים, שבהם נדרשים קצבי תקשורת של 1.6 טרה־ביט לשנייה, 3.2 טרה־ביט לשנייה ומעבר לכך. תנאי העסקה לא פורסמו.

הרקע לעסקה הוא העלייה החדה בעומסי התעבורה שמייצרות מערכות בינה מלאכותית. אימון והרצה של מודלים גדולים מחייבים העברה רציפה של כמויות עצומות של נתונים בין מאיצים, שרתים, מתגים, אשכולות מחשוב ומרכזי נתונים. במערכות כאלה, הקישוריות אינה עוד רכיב משני. היא הופכת לחלק מרכזי מהביצועים הכוללים של תשתית ה-AI. ככל שהקצבים עולים, גדלים גם האתגרים של צריכת חשמל, חום, צפיפות רכיבים ואמינות.

Polariton מביאה למארוול טכנולוגיית אפנון פלזמוני, כלומר שימוש באינטראקציה בין אור לאלקטרונים על פני מתכת כדי ליצור רכיבי תקשורת אופטית קטנים ומהירים מאוד. היתרון הפוטנציאלי של גישה זו הוא שילוב בין מהירות גבוהה, ממדים זעירים וצריכת אנרגיה נמוכה לכל ביט מועבר. עבור תשתיות ענן ו-AI, המשמעות היא אפשרות לדחוס יותר רוחב פס במארזים קטנים יותר, בלי להגדיל את צריכת ההספק באותו קצב.

לפי מארוול, הטכנולוגיה של Polariton מיועדת במיוחד לדור הבא של קישורים אופטיים קוהרנטיים ושל קישורי DCI, כלומר Data Center Interconnect, המחברים בין מרכזי נתונים. החברה מזכירה גם יישומי ZR ו-ZR+, המשמשים לחיבורים אופטיים קוהרנטיים בטווחים של מטרופולין ובין מרכזי נתונים. שילוב הטכנולוגיה הפלזמונית עם יכולות קיימות של מארוול בפוטוניקה על סיליקון ובעיבוד אותות דיגיטלי עשוי להרחיב את מפת הדרכים שלה בתחום הקישוריות האופטית.

המשמעות התעשייתית של העסקה אינה רק תוספת של עוד רכיב לפורטפוליו. מארוול בונה בשנים האחרונות שכבת קישוריות רחבה יותר לדאטה־סנטרים, הכוללת רכיבים אלקטרו־אופטיים, DSP, פוטוניקה, מיתוג ושבבים מותאמים אישית. רכישת Polariton מחזקת את החלק הפיזיקלי של השרשרת הזאת: הדרך שבה האות החשמלי הופך לאות אופטי, והדרך שבה אפשר לבצע זאת בקצבים גבוהים ובמעט אנרגיה.

סנדיפ בהראתי, נשיא חטיבת הדאטה־סנטר במארוול, אמר כי החברה ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות אופטיות מתקדמות כדי לתמוך בהתפתחות המהירה של תשתיות AI וענן. לדבריו, הצטרפות Polariton מוסיפה למפת הדרכים של מארוול טכנולוגיית אפנון ייחודית וצוות מומחים. בניסוח מעשי יותר, מארוול מאותתת שהיא אינה מסתמכת על מסלול טכנולוגי יחיד, אלא מחפשת כמה דרכים להגדיל את רוחב הפס ולהקטין את צריכת ההספק בקישורים האופטיים של הדורות הבאים.

Polariton אינה רק קניין רוחני. החברה מביאה גם צוות הנדסי בעל מומחיות בפלזמוניקה, פוטוניקה על סיליקון ואפנון אופטי מהיר. לפי ETH Zurich, החברה היא ספין־אוף שווייצרי מתחום הפלזמוניקה, והשלמת הרכישה מעבירה את הידע הזה לתוך גוף פיתוח גדול יותר בעל גישה ישירה לשוק הדאטה־סנטרים.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר במהלך אסטרטגי לטווח בינוני וארוך, ולא בהכרח בהכרזה על מוצר מסחרי מיידי. תעשיית האופטיקה לדאטה־סנטרים נמצאת במרוץ מתמשך בין דרישות רוחב הפס של AI לבין מגבלות ההספק והעלות של תשתיות קיימות. רכישת Polariton מעניקה למארוול עוד מסלול טכנולוגי במרוץ הזה, בעיקר בנקודה שבה קישורים אופטיים מהירים יותר נדרשים להפוך מפתרון יקר ונישתי לרכיב תשתיתי רחב בהיקף גדול.

הפוסט מארוול רכשה את Polariton כדי להאיץ את המעבר לקישוריות אופטית של 3.2 טרה־ביט לשנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה פרסמה תוצאות שיא לרבעון הרביעי של שנת הכספים 2026, שהסתיים ב־25 בינואר 2026. החברה דיווחה על הכנסות של 68.1 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 20% לעומת הרבעון הקודם ועלייה של 73% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בסיכום השנה כולה הגיעו ההכנסות ל־215.9 מיליארד דולר, עלייה של 65% לעומת שנת הכספים הקודמת.

המנוע המרכזי של הצמיחה היה שוב תחום מרכזי הנתונים. הכנסות החטיבה הגיעו ברבעון ל־62.3 מיליארד דולר, עלייה של 75% לעומת השנה שעברה. בסיכום שנתי הגיעו הכנסות מרכזי הנתונים ל־193.7 מיליארד דולר. המשמעות היא שרוב מוחלט של פעילות אנבידיה כבר אינו מגיע מכרטיסים גרפיים לצרכנים, אלא ממערכות חישוב, מאיצים, רשתות ותשתיות למרכזי נתונים של בינה מלאכותית.

גם הרווחיות נותרה חריגה. שיעור הרווח הגולמי לפי GAAP עמד ברבעון על 75%, והרווח המדולל למניה לפי GAAP הגיע ל־1.76 דולר. שיעור רווחיות כזה מצביע על ביקוש גבוה, על יתרון טכנולוגי ועל יכולת תמחור חזקה בשוק שבו לקוחות הענן וחברות הבינה המלאכותית ממשיכות לרכוש כמויות גדולות של חומרה.

הנתונים ממחישים את עומק השינוי שעברה אנבידיה. החברה, שהייתה מזוהה במשך שנים עם כרטיסים גרפיים לגיימרים ולתחנות עבודה, הפכה לספקית תשתית מרכזית של מהפכת הבינה המלאכותית. תחום הגיימינג עדיין צמח, אך הוא כבר משני בהיקפו לעומת פעילות מרכזי הנתונים. לפי ניתוח Tom’s Hardware, תחום הגיימינג היווה בשנת הכספים 2026 רק כ־11.45% מהכנסות החברה.

לצד המאיצים הגרפיים, אנבידיה מוכרת כיום מערכות שלמות הכוללות שבבים, רשתות, תוכנה וארכיטקטורות שרתים. כך היא נהנית לא רק ממכירת שבב בודד, אלא מהקמת שכבה שלמה בתשתית ה־AI. המגמה הזו בולטת במיוחד במעבר של השוק מאימון מודלים גדולים להרצתם בפועל, תהליך שמגדיל את הצורך במערכות חישוב יעילות, מהירות וחסכוניות יותר באנרגיה.

התוצאות גם מצמצמות, לפחות בטווח הקצר, את החשש מפני האטה חדה בביקוש לתשתיות בינה מלאכותית. לפי דיווחים כלכליים, החברה עקפה את תחזיות האנליסטים והציגה תחזית הכנסות של כ־78 מיליארד דולר לרבעון הבא. תחזית זו מצביעה על כך שהלקוחות הגדולים עדיין ממשיכים להשקיע בבניית מרכזי נתונים חדשים ובשדרוג תשתיות קיימות.

עם זאת, התלות של אנבידיה בשוק מרכזי הנתונים יוצרת גם ריכוז סיכונים. האטה בהשקעות הענן, מגבלות יצוא, תחרות מצד שבבים ייעודיים של ענקיות טכנולוגיה, או לחץ על מחירי המאיצים עלולים להשפיע על קצב הצמיחה בעתיד. בשלב זה, הנתונים מלמדים כי הביקוש עדיין חזק מאוד, אך גם כי החברה תלויה יותר מאי פעם בהמשך ההתרחבות של תשתיות הבינה המלאכותית.

בסיכום הרבעון והשנה, אנבידיה מציגה תמונה ברורה: הבינה המלאכותית אינה עוד תחום צומח בתוך החברה, אלא ליבת פעילותה. ההכנסות, הרווחיות והתחזית קדימה מציבים אותה במרכז שרשרת הערך של תעשיית ה־AI, משבבים ורשתות ועד מערכות מחשוב שלמות למרכזי נתונים.

הפוסט אנבידיה מסכמת שנת שיא עם הכנסות של 216 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ואסט דאטה (VAST Data), המפתחת פלטפורמת נתונים ומחשוב לעומסי עבודה של בינה מלאכותית, הודיעה על השלמת סבב גיוס מסדרה F לפי שווי של 30 מיליארד דולר. מדובר בקפיצה חדה לעומת השווי של 9.1 מיליארד דולר שניתן לחברה בסבב הקודם, מסדרה E, בסוף 2023.

הסבב הובל במשותף בידי Drive Capital ו־Access Industries, וכלל גם השתתפות של משקיעים קיימים ובהם Fidelity Management & Research Company, ‏NEA ואנבידיה (NVIDIA), לצד משקיעים חדשים. היקף העסקה הכולל, שכלל גם רכיב של הון ראשוני וגם עסקאות סקנדרי, נאמד בכ־1 מיליארד דולר.

בוואסט דאטה מסבירים כי הגיוס נועד לחזק את מעמדה בשוק תשתיות ה־AI, תחום שנהנה בשנים האחרונות מהשקעות עתק מצד חברות ענן, מפעילי דאטה סנטרים וארגונים גדולים. כספי ההשקעה הראשוניים, לפי החברה, ישמשו להאצת ההתרחבות הגלובלית, להרחבת שיתופי פעולה טכנולוגיים ולבחינת עסקאות אסטרטגיות שירחיבו את בסיס המוצרים והטכנולוגיות שלה.

החברה נוסדה ב־2016, עם תחילת גל ה־Deep Learning, ובנתה את פעילותה סביב ההנחה שעומסי עבודה של AI ידרשו ארכיטקטורת נתונים שונה מזו שהייתה מקובלת עד אז. לשם כך פיתחה את ארכיטקטורת DASE (Disaggregated Shared Everything), שנועדה, לפי החברה, לצמצם את הפשרות המקובלות בין ביצועים, פשטות, עלות ויכולת התרחבות. בהמשך הרחיבה ואסט דאטה את הבסיס הזה לפלטפורמה רחבה יותר, שאותה היא מגדירה כיום כמערכת הפעלה ל־AI, VAST AI OS.

הפלטפורמה של ואסט מאחדת שכבות שבעבר נוהלו בנפרד — נתונים, מחשוב ועיבוד בזמן אמת — ומאפשרת לארגונים לאמן מודלים, להריץ יישומי AI ולהפעיל סוכנים חכמים בקנה מידה רחב. בחברה מציינים כי המערכת כבר משמשת אלפי ארגונים, ובהם CoreWeave, ‏Lowe’s, חיל האוויר האמריקאי ו־Cursor, וכי היא פועלת בסביבות הכוללות מיליוני מעבדים גרפיים.

רנן חלק, מייסד ומנכ"ל החברה, אמר כי "כבר היום אנו תומכים בסביבות AI הכוללות מיליוני GPUs ברחבי העולם, ופועלים בכל שכבות הסטאק הטכנולוגי. מה שמתבהר הוא ששכבות אלו אינן עצמאיות עוד. יישומים, מודלים ותשתיות פועלים כיום כמערכת אחת דרך הנתונים. VAST נמצאת במרכז המקום שבו מערכת כזאת פועלת, וזה מסביר את רמת הביקוש שאנו רואים בקנה מידה גלובלי".

החברה הציגה נתונים שנועדו להמחיש כי אינה רק צומחת במהירות, אלא גם מתקרבת לבשלות פיננסית. לפי הודעתה, ואסט דאטה חצתה רף של 4 מיליארד דולר בהזמנות מצטברות, וסיימה את שנת הכספים האחרונה עם יותר מ־500 מיליון דולר בהכנסות שנתיות חוזרות מחויבות (CARR), לצד מרווח תפעולי חיובי ותזרים מזומנים חופשי חיובי. עוד מסרה החברה כי רשמה בשנת הכספים האחרונה מדד Rule of X של 228%, נתון שלדבריה משקף שילוב חריג של צמיחה ורווחיות.

בין המשקיעים הישראליים הבולטים בוואסט דאטה נמנות Greenfield Partners, שהובילה את סבב B בשנת 2019 והמשיכה להשתתף בסבבים מאוחרים יותר, וכן 83North, שהייתה בין המשקיעות הראשונות בחברה. נוכחותם של גופים ישראליים בסיפור הצמיחה של ואסט בולטת במיוחד נוכח העובדה שהחברה מפעילה גם פעילות משמעותית בישראל.

לוואסט דאטה משרדים בתל אביב ובחיפה, והיא מסרה כי היא ממשיכה לגייס עובדים ועובדות בתחומי הפיתוח, תשתיות ה־AI, המוצר, הכספים ותפקידים נוספים. בכך היא מצטרפת לשורה של חברות תשתית ובינה מלאכותית שמנסות לנצל את גל ההשקעות הנוכחי כדי להרחיב פעילות במהירות, תוך הצגת מודל עסקי יציב יותר מזה שאפיין חלק מחברות הטכנולוגיה בעשור הקודם.

הגיוס הנוכחי ממקם את ואסט דאטה כאחת החברות הפרטיות בעלות השווי הגבוה ביותר בתחום תשתיות ה־AI. כעת ייבחן האם תצליח לתרגם את ההתלהבות בשוק ואת זרם ההזמנות הגובר למעמד ארוך טווח בשכבת הליבה של מרכזי הנתונים לדור הבא.

הפוסט ואסט דאטה גייסה לפי שווי של 30 מיליארד דולר, על רקע הביקוש הגובר לתשתיות AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסורציום חדש של 12 חברות יפניות ואמריקניות מתחום השבבים פתח בסיס פיתוח חדש בעמק הסיליקון, במטרה לקדם את תהליכי הקצה של ייצור שבבים ולפתח טכנולוגיות מארז מהדור הבא. המהלך משקף את החשיבות הגוברת של תחום ההרכבה והאריזה בתעשיית השבבים העולמית, במיוחד בעידן שבו ביצועי מערכות בינה מלאכותית תלויים לא רק בליבות העיבוד עצמן, אלא גם ביכולת לחבר ביניהן במהירות, בצפיפות וביעילות תרמית.

הקונסורציום, הנושא את השם US-Joint, קיים את טקס הפתיחה של המרכז החדש ביום שני, 20 באפריל 2026, בעמק הסיליקון. לפי הדיווח, המרכז יתמקד בתהליך ה־Back-End של ייצור השבבים, כלומר בשלבים שבהם מרכיבים את המוצר הסופי, מארזים אותו ומכינים אותו לשילוב במערכות אלקטרוניות.

בין החברות היפניות החברות בקבוצה נמנות Resonac Corp., חברת בת של Resonac Holdings, לצד Toppan Holdings ו־Towa. בין החברות האמריקניות המשתתפות במיזם נמנית גם 3M. עצם הקמתו של בסיס משותף בארצות הברית מעידה על רצון לרכז מאמץ תעשייתי משולב קרוב ללקוחות ולחברות הטכנולוגיה הגדולות, שרבות מהן פועלות באזור עמק הסיליקון ומובילות את הביקוש לפתרונות מתקדמים באריזת שבבים.

פיתוח ניסיוני על בסיס צורכי חברות IT

לפי הודעת הקונסורציום, המרכז החדש ישתמש בציוד ייצור של החברות החברות בו, כדי לבצע פיתוח ניסיוני של מוצרים חדשים. המטרה היא לבחון בפועל פתרונות מארז והרכבה בהתאם לצורכי שוק, ובפרט לצרכים של חברות מידע וטכנולוגיה גדולות. המשמעות היא שהמתקן לא ישמש רק כאתר מחקר עיוני, אלא גם כפלטפורמה מעשית לבניית אבות טיפוס ולניסוי בטכנולוגיות ייצור חדשות.

תחום זה נחשב כיום לאחד המוקדים החשובים ביותר בתעשיית השבבים. ככל שהתקדמות בהקטנת הטרנזיסטורים נעשית מורכבת ויקרה יותר, גוברת החשיבות של פתרונות מארז מתקדמים, שילוב שבבים מרובים במודול אחד, ושיפור החיבורים ביניהם. לכן, גם חברות שאינן מייצרות בהכרח את ליבות השבב עצמן משקיעות יותר ויותר בתהליכי הקצה, שבהם ניתן להשיג יתרונות בביצועים, בצריכת חשמל ובשילוב בין רכיבים שונים.

שאיפה להוביל את הדור הבא של האריזה

בטקס הפתיחה אמר נשיא Resonac Holdings, הידאהיטו טקהאשי, כי הוא משוכנע שטכנולוגיות המארז של הדור הבא ייוולדו מתוך הבסיס החדש. האמירה הזאת משקפת שאיפה ברורה של החברות החברות בקונסורציום להפוך את המתקן למוקד חדשנות בתחום, ולא רק למרכז שיתופי טכני.

המהלך גם מדגיש את התלות ההדדית הגוברת בין יפן לארצות הברית בשרשרת הערך של תעשיית השבבים. יפן מביאה עמה חוזקה בחומרים, ציוד ותהליכי ייצור מדויקים, בעוד שארצות הברית מרכזת חלק גדול מן הביקוש, הפיתוח המערכתי וחברות הטכנולוגיה הגדולות. השילוב בין שתי הזירות הללו עשוי להעניק לקונסורציום יתרון במרוץ לפיתוח פתרונות מארז חדשים, בתקופה שבה השוק מחפש כל דרך לשפר את ביצועי המחשוב המתקדם.

הפוסט קונסורציום יפני-אמריקני פתח בסיס פיתוח חדש בעמק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארבע שנים אחרי שארצות הברית החמירה את מגבלות היצוא על שבבים מתקדמים וציוד לייצור שבבים לסין, נראה שבייג'ינג הצליחה להפוך חלק מהלחץ החיצוני למנוע צמיחה פנימי. לפי ניתוח שפורסם ב־DW, ההגבלות דחפו את סין להאיץ את בניית האקוסיסטם המקומי שלה, באמצעות סובסידיות, הקלות מס והשקעות עתק בייצור מקומי. המטרה המקורית של וושינגטון הייתה לבלום את ההתקדמות הסינית בתחומים כמו בינה מלאכותית, דאטה סנטרים וביטחון לאומי, אך בפועל הן גם האיצו את החתירה הסינית לעצמאות טכנולוגית.

ההתקדמות הסינית בולטת במיוחד בתחום השבבים הוותיקים, או legacy chips, שהם אמנם אינם שבבי הקצה המתקדמים ביותר, אך הם משמשים כמעט בכל מקום: ממכוניות ומוצרי צריכה ועד ציוד תעשייתי ותשתיות. לפי Rhodium Group, סין בנתה בשנים האחרונות נתח משמעותי בשוק הזה, ובדוח קודם של הקבוצה הוערך כי בשלוש עד חמש שנים סין צפויה להוסיף כמעט כמות קיבולת חדשה ב־50–180 ננומטר כמעט כמו כל שאר העולם יחד. במקביל, רויטרס דיווחה כבר בפברואר 2025 כי תעשיית השבבים הבוגרים בטייוואן מרגישה היטב את הלחץ מצד פאונדריז סיניות שמורידות מחירים ומרחיבות קיבולת במהירות. (rhg.com)

המשמעות עבור המתחרות ברורה: גם אם סין עדיין אינה מובילה בקצה העליון של התעשייה, היא עלולה לערער את הרווחיות של יצרניות רבות דווקא בלב השוק, במקום שבו נמצאים היקפי ייצור גדולים ויישומים מסחריים רחבים. זהו איום שונה מהאיום הקלאסי של “להדביק את TSMC ב־2 ננומטר”; כאן מדובר בתחרות על שבבים “טובים מספיק”, במחירים נמוכים מאוד, ובכמויות שיכולות לשנות את כלכלת הענף. גם בכתבת DW הודגש כי חברות סיניות כבר מפעילות לחץ מחירים עולמי, בין היתר בתחומים כמו פרוסות סיליקון קרביד, חומר חשוב לשבבי הספק.

עם זאת, הפער בחזית המתקדמת עדיין קיים. בכתבה של DW צוין כי סין הצליחה לייצר שבבים ברמה של 7 ננומטר, אך היא עדיין מפגרת אחרי שבבי 3 ו־5 ננומטר מבחינת ביצועים, יעילות ועלות ייצור. גם רויטרס דיווחה במרץ 2026 כי Hua Hong, יצרנית השבבים מספר שתיים בסין, נערכת לייצור 7 ננומטר, בעוד שבפברואר דווח כי סין שואפת להגדיל בתוך שנה עד שנתיים את תפוקת השבבים המתקדמים יחסית לכ־100 אלף פרוסות בחודש, לעומת פחות מ־20 אלף כיום. במקביל, ראשי תעשייה בסין קוראים למדינה להשקיע יותר בליתוגרפיה, ב־EDA ובחומרי בסיס, כלומר בדיוק בנקודות שבהן צווארי הבקבוק עדיין מגבילים את ההתקדמות.

גם היצרנים הסיניים עצמם ממשיכים להתרחב. לפי רויטרס, SMIC הודיעה כי תוסיף קיבולת ייצור כדי לענות על ביקוש מקומי חזק, במיוחד מצד חברות סיניות, ותגיע לתוספת של 40 אלף יחידות בחודש של פרוסות 12 אינץ' עד סוף 2026, אחרי תוספת של 50 אלף יחידות ב־2025. רויטרס דיווחה גם כי יצרנית הזיכרון YMTC מתכננת שני מפעלים נוספים, מעבר למפעל שלישי שכמעט הושלם, מהלך שעשוי יותר מהכפיל את קיבולת הייצור שלה בטווח הארוך. ההתרחבות הזו מלמדת שהמאמץ הסיני אינו מוגבל רק למעבדים לוגיים, אלא כולל גם זיכרונות ותשתית ייצור רחבה יותר.

לצד הייצור, סין מתחזקת גם בשכבת התוכנה והמודלים. לפי דיווח של TrendForce בינואר 2026, מודלים גנרטיביים שפותחו בידי חברות סיניות הגיעו לכ־15% מהשוק העולמי בנובמבר 2025, עלייה חדה לעומת כשיעור זניח שנה קודם לכן. המשמעות היא שהאסטרטגיה הסינית אינה רק לנסות לשחזר את מודל ההצלחה של אנבידיה או TSMC, אלא לבנות מערכת שלמה של מודל־שבב־ענן־יישום, כפי שנוסח גם בתכנון הכלכלי החדש של בייג'ינג לפי DW. (TrendForce)

האתגר למערב נעשה גדול עוד יותר משום שהשוק העולמי כולו נע לעבר השקעות ענק בתשתיות AI. גולדמן זאקס העריך בדצמבר 2025 שחברות ה־AI עשויות להשקיע יותר מ־500 מיליארד דולר ב־2026, ובדוח נוסף מפברואר 2026 הדגיש את הלחץ הגדל על תשתיות החשמל והדאטה סנטרים. בכתבת DW צוין אף אומדן שלפיו ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות עשויות להוציא השנה כ־700 מיליארד דולר על תשתיות AI. אם ארצות הברית מובילה עדיין באיכות השבבים ובמחקר, סין מנסה לנצח בחלק אחר של המשוואה: קנה מידה, מחיר, אנרגיה זמינה וחדירה מהירה לשווקים מתפתחים. (Goldman Sachs)

לכן, השאלה המרכזית אינה רק אם סין תגיע מחר ל־2 ננומטר, אלא אם היא כבר מצליחה לעצב מחדש את מאזן הכוחות בתעשייה דרך השוק הרחב יותר. אם חברות סיניות ימשיכו להציע שבבים “טובים מספיק” במחיר נמוך, להרחיב קיבולת במהירות, ולחבר זאת למודלי AI ולתשתיות ענן מקומיות, הלחץ על יצרניות מערביות, טאיוואניות וקוריאניות רק ילך ויגבר. במובן הזה, מה שנראה תחילה כתגובה לסנקציות אמריקניות, הופך כעת לאתגר אסטרטגי רחב בהרבה עבור תעשיית השבבים העולמית.

הפוסט סין מרחיבה את תעשיית השבבים ומגבירה את הלחץ על המתחרות בעולם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השנה האחרונה הייתה קשה ומטלטלת עבור ההייטק הישראלי, בעיקר משום שלא ניתן היה לנתק בין מצב התעשייה לבין המלחמה והשלכותיה על המשק אבל תעשיית ההייטק כבר מתחילה לרוץ קדימה והמשקיעים מחו"ל מתחילים לחזור. כך אומר דב מורן, שותף מנהל בקרן Grove Ventures ואחד מדוברי הכנס.

כנס ChipEx2026, יתקיים ב־12 במאי 2026 במרכ הכנסים אקספו תל אביב. האירוע יכלול יצרנים, מפתחים וספקים של טכנולוגיות חומרה ושירותי פיתוח מתקדמים, לצד סמינר מקצועי שיתמקד באתגרים ובחידושים המרכזיים של התעשייה.

לקראת הכנס אומר מורן כי "השנה האחרונה הייתה קשה ומטלטלת עבור ההייטק הישראלי, בעיקר משום שלא ניתן היה לנתק בין מצב התעשייה לבין המלחמה והשלכותיה על המשק. הוא תיאר תקופה שבה היה קשה יותר לגייס, עובדים רבים נקראו למילואים, ואי־הוודאות הורגשה גם בשוק ההשקעות. עם זאת, אחד המאפיינים הבולטים של ההייטק הישראלי הוא כושר ההתאוששות שלו. אני כבר מזהה חזרה של פעילות, אנרגיה ועניין מצד משקיעים זרים, כולל חידוש של עסקאות."

"ה-AI “הפך את היוצרות” והחזיר את הדיפ־טק לקדמת הבמה על חשבון התוכנה. אמנם התוכנה לא נעלמת אבל נדרשים היום הרבה פחות מתכנתים כדי לעשות את אותה עבודה. כדי לאפשר את גל הבינה המלאכותית הבא נדרשים יותר ויותר רכיבי תשתית: שבבים, זיכרונות, אחסון, תקשורת מהירה, מקורות אנרגיה וחומרים מתקדמים. במילים אחרות, אם בשנים קודמות מוקד השיח היה לא פעם באפליקציות ובשירותי תוכנה, כעת מרכז הכובד חוזר אל הליבה ההנדסית הקשה של התעשייה." מסביר מורן.

מורן מוסיף כי מבחינת ישראל, זו התפתחות בעלת משמעות מיוחדת: "בתחומים כמו סייבר, בריאות, רובוטיקה ושבבים כבר נבנו כאן לאורך השנים יכולות עמוקות. המפגש בין הצרכים החדשים של ה-AI לבין החוזקות ההנדסיות של התעשייה המקומית עשוי לפתוח חלון הזדמנויות חדש. "

""כיום אנו רואים פחות התלהבות משכבת היישומים בלבד, ויותר עניין בטכנולוגיות היסוד שמאפשרות לבינה המלאכותית לפעול בקנה מידה גדול."

הפוסט לקראת ChipEx2026: דב מורן מעריך שהבינה המלאכותית מחזירה את תעשיית השבבים למרכז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סמסונג פאונדרי נכנסת עמוק יותר לעולם שבבי החלל. לפי דיווחים בקוריאה, חטיבת היציקות של סמסונג מפתחת שבבים בדרגת חלל וגם יכולות ייצור קבלניות ייעודיות, כחלק מהגדרת התחום כמנוע צמיחה עתידי. הרציונל ברור: שבבים לשימוש בחלל צריכים לשלב ביצועים גבוהים עם עמידות לקרינה קוסמית, לשינויי טמפרטורה קיצוניים ולאמינות ארוכת טווח, והדרישות האלה הופכות רלוונטיות יותר ככל ששוק הלוויינים, המטענים החכמים והמחשוב במסלול מתרחב.

פרויקט לאומי קוריאני לשבע משפחות שבבים

מאחורי המהלך של סמסונג עומד גם מאמץ ממשלתי רחב יותר. ETRI, המכון הקוריאני לאלקטרוניקה ותקשורת, מפעיל חטיבת מחקר אסטרטגית לשבבי חלל ואווירונאוטיקה. לפי התיאור הרשמי של המכון, התוכנית מכוונת לפיתוח טכנולוגיות ליבה בשבע קטגוריות של שבבים ומודולים לתקשורת, הספק, דימות וזיכרון, וכן לצבירת “space heritage” באמצעות מבחני עמידות לקרינה, מבחני אמינות ושתי התקנות לוויין עד 2030. בדיווחים בקוריאה נאמר כי לסמסונג יש תפקיד מרכזי בפרויקט הזה, וכי היעד הוא לייצר עד 2030 שבעה סוגי שבבי חלל מתוצרת קוריאנית. ראש החטיבה ב־ETRI אף אמר שלקוריאה יש כיום אפס נתח שוק בתחום הזה. (etri.re.kr)

מניסויי DRAM ו־NAND ועד MRAM לחלל

הפעילות של סמסונג כבר עברה משלב התכנון לשלב הניסויים. לפי הדיווחים, כבר בנובמבר 2025 החברה שלחה רכיבי DRAM ו־NAND לניסוי חלל במסגרת פרויקט ממשלתי. בהמשך שולבו רכיבי בדיקה של סמסונג ושל SK hynix בלוויין הזעיר K-RadCube, שנבחר כמטען משני במשימת Artemis II. לפי KASI, המטען יועד לבחון השפעות קרינה על התקני מוליכים למחצה מסחריים בסביבה של מסלול גבוה, בין כ־200 ל־70 אלף קילומטר. הלוויין אכן שוגר ונפרס, אך בהמשך התקשורת עמו נכשלה והנתונים המדעיים המתוכננים לא נאספו במלואם. למרות זאת, בקוריאה רואים בעצם ההשתתפות בתוכנית צעד חשוב בדרך לצבירת ניסיון חללי אמיתי. (pda.kasi.re.kr)

השלב הבא הוא טכנולוגי יותר. לפי Seoul Economic Daily, קוריאה מתכננת לשגר ב־2030 שבעה סוגי שבבי חלל לניסוי אימות, ובהם גם MRAM של סמסונג, שנבחר משום שהוא אמור לשמור על שלמות הנתונים גם בסביבת קרינה. זה מתחבר היטב לפריצת הדרך האחרונה שסמסונג חשפה ב־ISSCC 2026: מימוש של eMRAM על תהליך 8 ננומטר FinFET עם תשואת ייצור ברמת mass production. לפי הדיווח, לעומת גרסת 14 ננומטר, מהירות הכתיבה השתפרה ב־62.5%, צפיפות האינטגרציה עלתה ב־11.5%, ומדד הביצועים הכולל השתפר ב־52.9%. (Seoul Economic Daily)

למה זה חשוב גם מחוץ לקוריאה

הסיפור הזה חשוב לא רק לסמסונג, אלא לכל שוק השבבים. אם עד היום רכיבי חלל נשענו בעיקר על רכיבים ייעודיים, יקרים ואיטיים יחסית, הכיוון החדש הוא לקחת תהליכים מסחריים מתקדמים יותר, להוסיף להם הקשחה לקרינה, אימות ואדריכלות מתאימה, וכך לקצר פערים בין שבבים “ארציים” לשבבים לחלל. בקוריאה כבר מדברים במפורש על מעבר הדרגתי מרכיבי חלל קלאסיים לרכיבים מסחריים שיקבלו “space heritage”. גם בישראל זהו תחום מוכר: רמון ספייס מציגה פלטפורמות מחשוב, אחסון וקישוריות עמידות לחלל, המבוססות על טכנולוגיות הקשחה לקרינה, ובפברואר קיים מרכז ACRC בטכניון וובינר ייעודי על Radiation Hardening By Design. (דונגה סיינטיפיק)

מבחינת סמסונג, המשמעות האסטרטגית ברורה. החברה מנסה להרחיב את פעילות הפאונדרי מעבר לשוקי AI, מובייל ורכב, אל נישה קטנה יותר אך בעלת חסמי כניסה גבוהים במיוחד. אם קוריאה אכן תצליח לבנות עד סוף העשור אקוסיסטם מקומי של שבבי חלל, זה יהיה צעד משמעותי גם לחברות פאבלס קוריאניות שיחפשו ייצור מקומי, וגם לתחרות הגלובלית מול ספקים ותיקים יותר של רכיבים עמידי קרינה. (Pulse)

הפוסט סמסונג פאונדרי מרחיבה פעילות לשבבי חלל, וקוריאה הדרומית מכוונת לעצמאות בתחום עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.