חברת וויביט ננו (Weebit Nano), המפתחת טכנולוגיית זיכרון התנגדותי (ReRAM), השלימה גיוס כולל של 73 מיליון דולר אמריקני, שהם 102 מיליון דולר אוסטרלי, בבורסה האוסטרלית. החברה, שמרכזה בהוד השרון ונסחרת בבורסת ASX תחת הסימול WBT, סיימה בשבוע שעבר את שלב הריטייל של הגיוס, שבו גייסה 11 מיליון דולר אמריקני, שהם 15 מיליון דולר אוסטרלי.

שלב הריטייל זכה לביקוש יתר, אך החברה הגבילה את היקפו לסכום שתוכנן מראש. הגיוס כולו כלל שלב מוסדי ושלב ריטייל, ובמסגרתו הנפיקה וויביט 25.2 מיליון מניות חדשות, המהוות 10.6% מהון המניות של החברה. מחיר ההנפקה עמד על 4.05 דולר אוסטרלי למניה, דיסקאונט של 10.8% לעומת מחיר המניה בסגירה ב-26 במרץ, שעמד על 4.54 דולר אוסטרלי. מניות שלב הריטייל נרשמו למסחר ב-15 במאי. ביום שישי האחרון נסחרה מניית וויביט במחיר של 6.80 דולר אוסטרלי.

האצת מסחור הזיכרון ההתנגדותי

וויביט מסרה כי תמורת הגיוס תשמש לחיזוק מעמדה בתחום זיכרון ה-ReRAM, להאצת פיתוח פתרונות המיועדים ליישומי היסק בבינה מלאכותית (Inference AI), וכן למטרות עסקיות נוספות. זיכרון ReRAM נחשב לאחת הטכנולוגיות המעניינות בתחום הזיכרון הלא־נדיף, בין היתר בשל האפשרות לשלבו בשבבים הזקוקים לצריכת הספק נמוכה, עמידות גבוהה ומהירות פעולה גבוהה.

מנכ"ל וויביט, קובי חנוך, אמר כי התמיכה מצד משקיעים מוסדיים חדשים ומשקיעי ריטייל משקפת את ההתקדמות של החברה בשנה האחרונה. לדבריו, הטכנולוגיה של וויביט עברה את דרישות תקן AEC-Q100 לתעשיית הרכב, החברה חתמה על כמה הסכמי רישוי עם יצרניות וחברות שבבים, והטכנולוגיה שלה כבר שולבה בשני מוצרים הנמצאים בבדיקות לקראת ייצור.

חנוך הוסיף כי ביצועי טכנולוגיית הזיכרון של החברה עולים, לדבריו, על פתרונות מתחרים ברוב הפרמטרים. הוא ציין כי ההון שגויס יאפשר לוויביט לבצר את היתרון התחרותי שלה, להאיץ את מסחור טכנולוגיית ReRAM ואת הפתרונות ליישומי היסק בבינה מלאכותית, ולהרחיב את פעילותה בשוק.

זיכרון לשבבים ברכב, בתעשייה ובמכשירי קצה

וויביט ננו מפתחת ומספקת טכנולוגיות זיכרון ReRAM המיועדות להשתלבות בשבבים ליישומי AI, מערכות אלקטרוניות לרכב, יישומים תעשייתיים, מערכות אנלוגיות, ניהול צריכת הספק ומכשירי קצה מאובטחים. החברה מציגה את הטכנולוגיה שלה כחלופה לזיכרונות קיימים, ובהם פלאש, בזכות שילוב של מהירות, צריכת הספק נמוכה ועמידות ארוכת טווח.

אחד הדגשים של החברה הוא התאמה לתהליכי ייצור קיימים בתעשיית השבבים. לפי וויביט, פיתוח הזיכרון נעשה באמצעות חומרים ותהליכים סטנדרטיים יחסית, מה שעשוי לאפשר ליצרנים לקצר את תהליכי הפיתוח, להפחית עלויות ייצור, ולשלב את הטכנולוגיה בקווי ייצור קיימים בלי שינוי עמוק של התהליך התעשייתי.

הפוסט וויביט ננו השלימה גיוס של 73 מיליון דולר בבורסה האוסטרלית; הכסף יופנה להאצת פיתוח זיכרון ReRAM ליישומי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו־SpaceX, לא הגיע לבסוף לוועידה הבין־לאומית ה־9 לתחבורה חכמה שנפתחה היום באקספו תל אביב, אך השתתף בה מרחוק בשיחת וידיאו. מאסק, שהיה אמור להיות אורח הכבוד של הוועידה, אמר כי הוא מצפה לבקר בישראל בעתיד הקרוב, ושיבח את מעמדה של ישראל בתחום החדשנות. לדבריו, ישראל משיגה תוצאות יוצאות דופן ביחס לגודל האוכלוסייה שלה, והיא נמצאת בחזית העולמית של היזמות והטכנולוגיה.

הוועידה, The Samson International Smart Mobility Summit 2026, מתקיימת ביוזמת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובשיתוף קרן היסוד. את מאסק ראיינה דניאלה גרא מרגליות, סמנכ"לית חדשנות ותחבורה חכמה במשרד התחבורה. השיחה עסקה בעיקר בעתיד הנהיגה האוטונומית, ברובוטקסי, בבינה מלאכותית וברובוטיקה, אך גלשה גם לחזון הרחב יותר של מאסק על SpaceX, Neuralink וחיים על מאדים.

רובוטקסי בישראל: הבטחה טכנולוגית, לא תאריך השקה

הכותרת המרכזית מבחינת השוק הישראלי היא הצהרתו של מאסק כי טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של טסלה צפויה להתרחב לישראל. לפי הדיווחים מהוועידה, מאסק אמר כי לטסלה כבר יש שירות רובוטקסי שפועל בטקסס, וכי הוא מעריך שהשירות יתרחב בשנה הקרובה למקומות נוספים, ובהם גם ישראל. עם זאת, הוא עצמו ציין כי אינו בטוח מהו מצב החקיקה בישראל, ולכן יש להתייחס לדברים כהצהרת כוונות ולא כהודעת השקה רשמית עם לוח זמנים מחייב.

ההבחנה הזו חשובה במיוחד. מערכת FSD של טסלה מוצגת על ידי החברה כיכולת נהיגה עצמית מתקדמת, אך במדינות רבות היא עדיין מוגדרת כמערכת המחייבת פיקוח של נהג. לפי דיווחים קודמים, משרד התחבורה כבר נתן לטסלה אישור לבחון בישראל את מערכת FSD בתנאים מפוקחים, כאשר נהג חייב להימצא ברכב ולהשגיח על פעולת המערכת.

במילים אחרות, הפער בין ניסוי מפוקח, הפעלה מסחרית של FSD, ושירות רובוטקסי מלא ללא נהג הוא פער רגולטורי, ביטוחי ותפעולי לא קטן. בישראל, עם כבישים צפופים, נהיגה עירונית אגרסיבית, תשתיות לא אחידות וריבוי משתמשי דרך פגיעים, המעבר הזה צפוי לדרוש בדיקות, הגדרות אחריות וחקיקה משלימה.

מאסק: בתוך עשור התחבורה תישען על AI

מאסק חזר בוועידה על הערכתו כי בתוך חמש עד עשר שנים רוב התחבורה תתבסס על בינה מלאכותית. לפי אחד הדיווחים, הוא העריך כי כ־90% מהתחבורה תהיה מונעת בידי מערכות AI. לדבריו, הכיוון ברור: כלי הרכב לא יהיה עוד מכונה שהאדם מפעיל, אלא מערכת חכמה שמסיעה את האדם.

מאסק הסביר כי טסלה בחרה בגישה שונה מזו של חלק ממתחרותיה. במקום להישען בעיקר על לידאר או מכ"ם, החברה מבססת את מערכת הנהיגה שלה על מצלמות ובינה מלאכותית, בדומה לאופן שבו אדם משתמש בראייה כדי להבין את סביבתו. לדבריו, גישה זו צפויה להיות בטוחה יותר מנהיגה אנושית.

במקביל, הדיווחים הבין־לאומיים על התקדמות הרובוטקסי של טסלה מצביעים גם על האתגרים. רויטרס דיווחה כי טסלה מפעילה שירותים אוטונומיים בכמה ערים בטקסס, אך גם ציינה כי לשירות היו קשיים תפעוליים, וכי מאסק ידוע בתחזיות שאפתניות במיוחד לגבי לוחות הזמנים של טכנולוגיות הנהיגה העצמית.

הישראליות של התחבורה החכמה

שרת התחבורה מירי רגב התייחסה בדבריה בכנס למערכת FSD ולתחום הנהיגה האוטונומית, ואמרה כי למערכות אלה עשויה להיות משמעות גדולה בצמצום טעויות אנוש, תאונות דרכים ועומסי תנועה. לדבריה, העומסים עולים למשק הישראלי כ־40 מיליארד דולר בשנה.

ההקשר הישראלי רחב יותר מטסלה בלבד. ישראל נחשבת זה שנים למרכז משמעותי של טכנולוגיות תחבורה חכמה, ראייה ממוחשבת, חיישנים, שבבים לרכב, סייבר לרכב ומערכות ניהול תנועה. מאסק ביקש לחזק את הנקודה הזו כשאמר כי ישראל היא אחת המדינות החדשניות בעולם, וכי היא צריכה להמשיך להיות בחוד החנית.

עם זאת, השאלה המעשית תהיה כיצד ישראל תאזן בין הרצון להיות שדה ניסוי מוקדם לטכנולוגיות תחבורה מתקדמות לבין הצורך לשמור על בטיחות הציבור. הפעלת רובוטקסי אינה רק עניין של תוכנה טובה יותר. היא דורשת הגדרת אחריות במקרה של תאונה, התאמת ביטוח, פיקוח על איסוף מידע, קביעת אזורי פעילות, ניהול תרחישי קיצון ושקיפות לגבי מגבלות המערכת.

מאסק הציג גם חזון רחב יותר שבו רובוטים דמויי אדם יהפכו לחלק מחיי היום־יום, ובינה מלאכותית תגדיל מאוד את התפוקה הכלכלית העולמית. לדבריו, בעתיד יהיו יותר רובוטים תבוניים מבני אדם, והם יוכלו לבצע משימות רבות טוב יותר מבני אדם. אך גם כאן, כמו בתחום הרכב האוטונומי, המרחק בין חזון טכנולוגי לבין יישום בטוח ומפוקח תלוי לא רק בקצב הפיתוח של טסלה, אלא גם ביכולת של מדינות ומוסדות רגולציה לעמוד בקצב השינוי.

הפוסט מאסק: טכנולוגיית הנהיגה של טסלה תגיע לישראל; הרגולציה תהיה מבחן המפתח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נאס"א בוחנת בימים אלה מעבד חלל חדש, המיועד להעניק לחלליות, רכבי שטח פלנטריים ומערכות מאוישות יכולות עיבוד גבוהות בהרבה מהמקובל כיום במשימות חלל. לפי הדיווח, תוצאות ראשוניות מצביעות על ביצועים של עד פי 500 ביחס למעבדים מוקשחי קרינה הנמצאים כיום בשימוש בחלליות, בעוד יעד הפרויקט מוגדר כהגדלה של עד פי 100 בכוח המחשוב לעומת הדור הנוכחי.

המעבד מפותח במסגרת פרויקט High Performance Spaceflight Computing של נאס"א, בשיתוף מעבדת ההנעה הסילונית JPL וחברת Microchip Technology מאריזונה. מדובר במערכת על שבב, SoC, שמרכזת יחידות עיבוד מרכזיות, מאיצי חישוב, רכיבי תקשורת, זיכרון וממשקי קלט־פלט בשבב קומפקטי אחד. במונחי תעשיית השבבים, זהו מעבר מתפיסה של מחשוב חללי שמרני ואיטי יחסית, למערכות עיבוד מתקדמות יותר, המותאמות לעבודה בסביבות קשות במיוחד.

מחשוב חלל צריך להיות גם חזק וגם עמיד

הקושי המרכזי בפיתוח שבבים לחלל אינו רק ביצועים. בניגוד לשבבים לצרכנות, לרכב או למרכזי נתונים, שבב חללי נדרש לפעול במשך שנים בתנאי קרינה חזקה, שינויי טמפרטורה קיצוניים, זעזועים מכניים ותקלות שעלולות להיגרם מחלקיקים עתירי אנרגיה. פגיעה כזו יכולה לגרום להיפוך סיבית, לשגיאת חישוב או להעברת החללית למצב בטוח, שבו מערכות לא חיוניות מושבתות עד להתערבות מהקרקע.

ב־JPL בוחנים את המעבד החדש באמצעות ניסויי קרינה, חום, הלם ובדיקות תפקודיות ממושכות. המטרה היא לוודא שהביצועים הגבוהים אינם באים על חשבון אמינות. זהו תנאי הכרחי לשילוב המעבד במשימות חלל עמוקות, שבהן אין אפשרות לתיקון פיזי, והתקשורת עם כדור הארץ עלולה להתעכב בדקות רבות.

שבב AI למשימות שבהן אין זמן לחכות לכדור הארץ

החשיבות של המעבד החדש קשורה לעלייה בצורך באוטונומיה. חללית בדרכה למאדים, נחתת על ירח קפוא או רכב שטח על פני כוכב לכת אינם יכולים להסתמך תמיד על הוראות בזמן אמת מהקרקע. כדי להגיב לאירוע לא צפוי, לבחור מסלול בטוח או לעבד במהירות נתוני חישה ונחיתה, נדרש מחשוב מקומי חזק בהרבה.

נאס"א מציינת כי המעבד יוכל לתמוך בעיבוד מהיר של כמויות גדולות של נתונים מדעיים, באחסון ובשידור יעיל יותר של מידע, ובשימוש באלגוריתמי בינה מלאכותית בתוך החללית עצמה. הדבר חשוב במיוחד בתרחישי נחיתה, שבהם יש צורך לעבד בזמן קצר נתונים מחיישנים רבים, לזהות סכנות ולהחליט כיצד לפעול.

שוק קטן יחסית, אך בעל ערך טכנולוגי גבוה

עבור Microchip Technology, הפרויקט מספק דריסת רגל עמוקה יותר בשוק החלל, הביטחון והתעופה. גרסאות מוקדמות של המעבד כבר הועברו לגורמים בתעשיות הביטחוניות והמסחריות בתחום החלל, ונאס"א מתכננת לשלב את הטכנולוגיה בעתיד במגוון משימות: לווייני תצפית, רוברים, בתי גידול מאוישים וחלליות חלל עמוק.

לצד היישומים החלליים, החברה מתכוונת להתאים את הטכנולוגיה גם לשווקים ארציים, בהם תעופה ותעשיית הרכב. זהו כיוון טבעי: שבב שמסוגל לפעול בסביבת חלל קיצונית עשוי להיות מתאים גם למערכות קריטיות בכדור הארץ, שבהן נדרשות אמינות גבוהה, עמידות, זמן תגובה מהיר ויכולת פעולה אוטונומית.

הפוסט נאס"א בוחנת מעבד חלל חדש: עד פי 500 בביצועים ממחשבי חלל קיימים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סרברס מערכות (Cerebras Systems), אחת החברות השאפתניות ביותר בתחום שבבי הבינה המלאכותית, השלימה הנפקה ראשונה לציבור בנאסד"ק תחת הסימול CBRS, במהלך שהפך מיד לאחד מאירועי השוק הבולטים של 2026. החברה מכרה 30 מיליון מניות במחיר של 185 דולר למניה, וגייסה כ־5.55 מיליארד דולר. ביום המסחר הראשון זינקה המניה לפתיחה של 350 דולר וסגרה ב־311.07 דולר, עלייה של כ־68% לעומת מחיר ההנפקה. ביום המסחר הבא כבר נרשמה נסיגה, והמניה ירדה ל־279.72 דולר, אך גם לאחר הירידה היא עדיין נסחרה הרבה מעל מחיר ההנפקה. (Investors)

ההתלהבות סביב ההנפקה נובעת מהעובדה שסרברס אינה מציגה את עצמה כעוד ספקית מאיצים לשוק ה־AI, אלא כחלופה ארכיטקטונית למודל שעליו בנתה אנבידיה את שליטתה. בעוד אנבידיה מובילה את השוק באמצעות מערכות GPU, רשתות תקשורת מהירות, ספריות CUDA ומערכת תוכנה רחבה, סרברס מנסה לעקוף חלק מהמורכבות הזאת באמצעות שבב עצום בגודל פרוסת סיליקון שלמה. החברה טוענת כי מנוע ה־Wafer-Scale Engine 3 שלה כולל ארבעה טריליון טרנזיסטורים, 900 אלף ליבות מותאמות AI ו־125 פטה־פלופס של חישוב AI, על גבי שבב יחיד בשטח 46,225 מ"מ רבוע. לפי החברה, מדובר ב־19 פעמים יותר טרנזיסטורים ו־28 פעמים יותר חישוב לעומת NVIDIA B200. (Cerebras)

זו בדיוק הסיבה שההנפקה נתפסת כמתקפה ישירה על אנבידיה. סרברס אינה מנסה רק למכור שבב מתחרה ללקוחות שכבר בונים חוות GPU. היא מנסה לשכנע את השוק שאפשר לבנות חלק מעומסי ה־AI, במיוחד אינפרנס מהיר והרצת מודלים גדולים, בצורה פשוטה יותר: פחות חלוקה בין אלפי מאיצים, פחות צווארי בקבוק בזיכרון ובתקשורת בין רכיבים, ויותר חישוב וזיכרון על אותו משטח סיליקון. באתר החברה מוצגת הטכנולוגיה כגדולה פי 58 ממעבדי GPU וכמהירה עד פי 15 במקרי אינפרנס מסוימים, אם כי החברה עצמה מסייגת כי השוואות ביצועים תלויות בעומס העבודה, בתצורה ובמודל הנבדק. (Cerebras)

החזית החשובה ביותר היא ענן ה־AI. אנבידיה נהנית לא רק ממכירת שבבים, אלא ממעמד כמעט תשתיתי אצל ספקיות הענן, חברות AI ומרכזי נתונים. סרברס מנסה להיכנס בדיוק לשם. החברה מציעה שלושה מסלולים: שירות ענן למפתחים, קיבולת ייעודית למודלים מותאמים, ומערכות מקומיות לארגונים שרוצים שליטה מלאה על המודלים והנתונים. באתר החברה מופיעים לקוחות ושותפים כמו OpenAI, מטא, AWS, Mayo Clinic ו־GSK, והיא מדגישה תאימות לממשקי API בסגנון OpenAI כדי להקל על מעבר עומסים ממערכות קיימות. (Cerebras)

במילים אחרות, סרברס תוקפת את אנבידיה בשתי רמות. ברמת החומרה, היא טוענת שהבעיה המרכזית של AI אינה רק כמות החישוב, אלא תנועת הנתונים בין הזיכרון, המאיץ והרשת. ברמת המודל העסקי, היא מציעה ללקוחות גדולים לא להמתין רק לעוד דור GPU, אלא להעביר חלק מהעומסים לפלטפורמה ייעודית שמבטיחה זמן תגובה קצר יותר ועלות נמוכה יותר לאינפרנס. עבור יישומים כמו סוכני AI, חיפוש בזמן אמת, עוזרי קוד ושיחות קוליות, השהיה נמוכה היא לא תוספת נחמדה אלא תנאי שימוש מרכזי.

עם זאת, ההנפקה גם מחדדת את הסיכון. אנבידיה אינה רק יצרנית שבבים. היא מחזיקה במערכת אקולוגית רחבה של תוכנה, רשתות, שרתים, תכנון מערכות, קשרים עם יצרני ענן ויתרון עצום באמון הלקוחות. סרברס צריכה להוכיח שהארכיטקטורה החריגה שלה עובדת לא רק בהדגמות ובמקרי שימוש נבחרים, אלא גם בפריסה רחבה, לאורך זמן ובמגוון עומסים. אנליסטים כבר הזהירו שהשווי של החברה גבוה מאוד ביחס להכנסותיה, ושחלק ניכר מהאופטימיות מגולם במחיר המניה כבר אחרי ימי המסחר הראשונים. (MarketWatch)

לכן, ההנפקה של סרברס אינה רק עוד סיפור על חברת שבבים שנהנית מגל ה־AI. היא מבחן לשאלה גדולה יותר: האם שוק הבינה המלאכותית ימשיך להיבנות כמעט כולו סביב ארכיטקטורת GPU ורשתות של אנבידיה, או שייפתח מקום ממשי לארכיטקטורות ייעודיות שמציעות דרך אחרת להריץ מודלים גדולים. סרברס עדיין רחוקה מערעור ההובלה של אנבידיה, אבל עצם ההנפקה, גודל הגיוס והעניין מצד לקוחות ענן ו־AI גדולים מראים שהשוק מחפש אלטרנטיבות. עבור אנבידיה, זהו לא איום מיידי על הכתר, אבל זהו סימן ברור לכך שהמאבק הבא אינו רק על מי מייצר את השבב החזק ביותר, אלא על מי יגדיר את תשתית החישוב של עידן ה־AI.

הפוסט סרברס הונפקה בנאסד"ק – ומכוונת אל נקודת התורפה של אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נובה מרחובות דיווחה על רבעון שיא ראשון לשנת 2026, על רקע המשך הביקוש לציוד מדידה ובקרת תהליכים בתעשיית השבבים. החברה רשמה הכנסות של 235.3 מיליון דולר ברבעון שהסתיים ב־31 במרץ 2026. מדובר בעלייה של 6% לעומת הרבעון הרביעי של 2025, ועלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

נובה דיווחה גם על שיא ברווחיות. הרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב־69.3 מיליון דולר, או 2.04 דולר למניה בדילול מלא. זאת לעומת 64.9 מיליון דולר ברבעון הקודם, ו־64.8 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2025. על בסיס Non-GAAP הסתכם הרווח הנקי ב־80.3 מיליון דולר, או 2.33 דולר למניה בדילול מלא.

החברה ציינה כי ברבעון נרשמו שיאים בכמה תחומי פעילות. ההכנסות משבבי זיכרון הגיעו לשיא, בעיקר בזכות ביקוש לשבבי DRAM מתקדמים. גם המכירות של פלטפורמת Nova Metrion הגיעו לשיא, בעקבות ביקוש מצד יצרנים של שבבים מתקדמים הן בתחום הזיכרון והן בתחום המעבדים. בנוסף, נובה דיווחה על שיא במכירות פלטפורמת המדידות הכימיות Nova AncoScene לשלב ה־Front-End, בעקבות הרחבת נתח השוק וכניסה ללקוחות חדשים.

שיעור הרווח הגולמי של נובה עמד ברבעון על 57.7%, בדומה לרבעון הקודם, שבו עמד על 57.6%, ומעט מעל הרבעון המקביל אשתקד, שבו עמד על 57.3%. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב־64.9 מיליון דולר, ירידה לעומת 67.5 מיליון דולר ברבעון הקודם, אך עלייה לעומת 59.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.

גבי ויסמן, נשיא ומנכ"ל נובה, אמר כי הרבעון האחרון היה הישג יוצא דופן עבור החברה. לדבריו, נובה הגיעה לשיאים בהכנסות וברווחיות, וגם הכנסות השירות וכמה קווי מוצרים בתחומי המטרולוגיה האופטית, החומרים והכימיה הגיעו לשיא כל הזמנים. ויסמן הוסיף כי התוצאות משקפות את עוצמת סל המוצרים של החברה ואת ההתמקדות שלה בביצועים, וכי נובה נערכת להמשך צמיחת התעשייה באמצעות השקעות בטכנולוגיה ובתשתיות.

לרבעון השני של 2026 מספקת הנהלת נובה תחזית גבוהה יותר מהרבעון הראשון. החברה צופה הכנסות בטווח של 245 עד 255 מיליון דולר. הרווח למניה בדילול מלא לפי GAAP צפוי להיות בטווח של 2.10 עד 2.24 דולר, והרווח למניה בדילול מלא על בסיס Non-GAAP צפוי להיות בטווח של 2.34 עד 2.48 דולר.

הפוסט נובה פתחה את 2026 עם רבעון שיא: הכנסות של 235.3 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרטין הורן, חבר סגל בכיר ב־AMD וארכיטקט מערכות AI ארגוניות, הציג בכנס ChipEx2026 את האופן שבו החברה רואה את השינוי הבא בשוק תשתיות הבינה המלאכותית. לדבריו, בעוד שהשיח הציבורי והמקצועי התמקד בשנים האחרונות בעיקר באימון מודלים גדולים, בפועל מרכז הכובד מתחיל לעבור אל ההסקה, כלומר אל הפעלת המודלים בסביבות אמיתיות, אצל משתמשים וארגונים.

הורן תיאר את AMD כחברה שפעלה במשך שנים במתכונת רזה מאוד, כמעט כמו חברת הזנק גדולה, והצליחה בשנים האחרונות להגדיל משמעותית את נוכחותה בשוק השרתים. לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא אימוץ מוקדם של טכנולוגיית צ'יפלטים. במקום לייצר שבב גדול אחד, AMD שילבה כמה פרוסות סיליקון קטנות יותר במארז אחד. כך ניתן היה לשפר את התפוקה בייצור, להשתמש בטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר רק ברכיבי החישוב הקריטיים, ולהשיג צפיפות גבוהה יותר של ליבות במעבד.

בהמשך הציג הורן את דור המעבדים הבא של החברה, Venice, שלדבריו צפוי לכלול עד 250 ליבות במארז יחיד, או 512 יחידות עיבוד גלויות למערכת ההפעלה כאשר מופעל SMT. לדבריו, צפיפות כזו עשויה לאפשר עד כ־20 אלף ליבות CPU בארון שרתים רגיל, בלי לשנות את מערכת הקירור.

אבל עיקר הרצאתו התמקד בבינה מלאכותית. הורן הבחין בין שני דפוסי פריסה שונים: אימון והסקה. האימון דומה יותר לעולם מחשוב העל. הוא מתבצע באצוות, מנצל אשכולות גדולים של מאיצים גרפיים, ודורש רשת פנימית צפופה ומהירה. ההסקה שונה לחלוטין. היא מבוזרת, תנודתית, תלויה בעומסים משתנים, ודורשת איזון עומסים בין מופעי שירות רבים של מודלים. לכן, לדבריו, הבחירה בגודל המאיץ ובתצורת המערכת אינה תמיד ברורה מראש, ולעיתים היא דורשת התאמה עדינה בין דרישות הזיכרון, ההקשר והביצועים של כל מודל.

הורן העריך כי עד 2030 תשתיות האימון ימשיכו לגדול, אך יהוו רק כ־30% מהאספקה החדשה של תשתיות AI, בעוד שההסקה תתפוס את רוב הגידול. בניגוד לאימון, שצפוי להתרכז במרכזי נתונים גדולים, ההסקה תתפרס במקומות רבים יותר: בענן, במתקני אירוח מנוהלים, בארגונים, בקצה הרשת ובמחשבים מקומיים.

בהקשר זה הציג הורן את פורטפוליו ה־AI הרחב של AMD. בקצה אחד נמצאים פתרונות משובצים וטכנולוגיות FPGA שהגיעו עם רכישת Xilinx. בקצה אחר נמצאים מעבדי Ryzen Pro, שיכולים להריץ מודלים מקומיים במחשב אישי כאשר אין חיבור רשת או כאשר נדרש לשמור מידע רגיש בארגון. בנוסף הציג את משפחת Instinct, את כרטיס MI350P ואת מערכת Helios, המיועדת לפריסה בקנה מידה של ארון שלם.

לדבריו, יותר ארגונים צפויים להעדיף תשתיות AI בשליטה עצמית, לעיתים במתקני אירוח מנוהלים ולאו דווקא פיזית בתוך הארגון. הסיבות לכך הן עלות, שיהוי, פרטיות, מיקום הנתונים וריבונות דיגיטלית. הורן טען כי במקרים מסוימים עלות ההפעלה המקומית עשויה להיות נמוכה פי עשרה עד פי 15 מהפעלה בענן ציבורי.

בסיכום דבריו הדגיש הורן כי AMD רואה בבינה המלאכותית לא שוק אנכי נפרד, אלא שכבת תשתית שתשפיע על כל השווקים. לכן, לדבריו, אין פתרון AI אחד שמתאים לכולם. השוק ידרוש שילוב של CPU, GPU, מאיצים ייעודיים, מערכות ארגוניות, פתרונות קצה ותקני חומרה ותוכנה פתוחים.

הפוסט AMD מסמנת את השלב הבא ב-AI: מעבר מהאימון אל ההסקה הארגונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הכלכלה והתעשייה מציב יעד שאפתני לתעשיית השבבים הישראלית: מעבר ממעמד של מרכז מו"פ חשוב למעמד של מוקד גלובלי רחב יותר, שיכלול תשתיות, בדיקות, פיתוח עסקי, שיתופי פעולה תעשייתיים וחיבור לשווקים בין־לאומיים. הדברים הוצגו באירוע הבכירים של ChipEx2026 על ידי שלמה לוי, מנכ"ל מינהלת הצמיחה במשרד הכלכלה.

משרד הכלכלה והתעשייה מציב יעד שאפתני לתעשיית השבבים הישראלית: מעבר ממעמד של מרכז מו"פ חשוב למעמד של מוקד גלובלי רחב יותר, שיכלול תשתיות, בדיקות, פיתוח עסקי, שיתופי פעולה תעשייתיים וחיבור לשווקים בין־לאומיים. הדברים הוצגו באירוע הבכירים של ChipEx2026 על ידי נציגת/נציג מינהלת הצמיחה במשרד הכלכלה. מינהלת הצמיחה היא גוף ביצוע שהוקם ליישום התוכנית הלאומית לצמיחה כלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה, ומבוססת על מודל הקלאסטרים התחרותיים של פרופ' מייקל פורטר. (מנהלת הצמיחה הלאומית)

לפי הדברים שהוצגו באירוע, מינהלת הצמיחה רואה בשבבים תשתית לאומית, בדומה לחשמל, מים ואנרגיה. בעולם שבו בינה מלאכותית, רפואה מתקדמת, רכב אוטונומי, ביטחון, חקלאות חכמה ותעשייה מתקדמת תלויים כולם במוליכים למחצה, יכולת בתחום השבבים הופכת ליכולת אסטרטגית של מדינות.

הדוברת/הדובר הציג/ה נתון מרכזי: שוק השבבים העולמי צפוי להגיע לכ־1.6 טריליון דולר עד 2030, בעוד ישראל מחזיקה כיום בכ־3% ממנו בלבד. יעד שהוצג בהרצאה הוא להגיע לכ־10% מהשוק העולמי, לא באמצעות ניסיון להתחרות בכל שרשרת הייצור, אלא באמצעות התמקדות בתחומים שבהם לישראל יש יתרון יחסי: מו"פ עמוק, תוכנה, סייבר, תכנון מערכות, יזמות, קשרים עם חברות רב־לאומיות ויכולת לפתור צווארי בקבוק טכנולוגיים.

המסר המרכזי היה כי ישראל אינה צריכה לבנות בהכרח אקוסיסטם מלא של מפעלי ייצור בכל שכבה, כפי שעושות מעצמות גדולות. במקום זאת, עליה לבחור בחוכמה את נקודות ההתערבות שבהן היא יכולה לייצר ערך גבוה: תשתיות אבטיפוס, יכולות ולידציה, מתקני בדיקה, תשתיות פיתוח מתקדמות לחברות קטנות ובינוניות, וחיבור בין חברות גדולות, סטארט־אפים, ממשלה, אקדמיה ומשקיעים.

אחד הרעיונות המרכזיים שהוצגו הוא הקמת "חוק שבבים ישראלי" – מסגרת אסטרטגית שתאגד את הממשלה והתעשייה סביב מפת דרכים לאומית. מסגרת כזו אמורה לספק ודאות, השקעות, תכנון ארוך טווח ויכולת למשוך השקעות גלובליות נוספות לישראל. הדוברת/הדובר הזכיר/ה כי ארה"ב, קוריאה, הודו ומדינות נוספות כבר מחזיקות באסטרטגיות לאומיות לתחום השבבים, וכי ישראל אינה יכולה להישאר מחוץ למהלך הזה.

לצד הקריאה למעורבות ממשלתית, הושם דגש ברור על אחריות התעשייה. לפי הדוברת/הדובר, שינוי כזה לא יתרחש מהממשלה לבדה. הוא יקרה רק אם חברות גדולות יפתחו דלתות לשיתופי פעולה, אם תאגידים ישקיעו בפיילוטים ובתשתיות, ואם ארגוני ייצור, אינטגרציה והנדסה ישתתפו בבניית שרשרת ערך מקומית.

היעד הרחב יותר אינו רק הגדלת היצוא, אלא בניית מנוע צמיחה חדש למשק הישראלי. מנוע כזה אמור לשלב פריון גבוה, תעסוקה איכותית, חדשנות, חוסן לאומי וצמיחה אזורית. המסר שהוצג ב־ChipEx2026 היה כי לישראל יש חלון הזדמנויות להפוך מאומת מו"פ לאחת המדינות המשפיעות על עיצוב תעשיית השבבים העולמית בעשור הקרוב.

אמפמ
כותרת: משרד הכלכלה: ישראל צריכה חוק שבבים משלה כדי להפוך למרכז עולמי בתחום
כותרת משנה: מינהלת הצמיחה הציגה ב־ChipEx2026 יעד שאפתני: הגדלת חלקה של ישראל בשוק השבבים העולמי מכ־3% לכ־10% באמצעות תשתיות משותפות, תוכנית לאומית ושיתוף פעולה עם התעשייה
תגים: שבבים,
ביטוי מפתח: חוק שבבים ישראלי
נרדפים: אסטרטגיית שבבים לאומית, תעשיית מוליכים למחצה, תשתיות שבבים, קלאסטר שבבים, תכנון שבבים
israel-chip-act-growth-administration-chipex2026

הפוסט שלמה לוי מנכ"ל מינהלת הצמיחה במשרד הכלכלה: ישראל צריכה חוק שבבים משלה כדי להפוך למרכז עולמי בתחום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (Ceva), המספקת קניין רוחני ותוכנה לשבבים ולמכשירי קצה חכמים, הודיעה על זכייה בחוזה אסטרטגי עם יצרנית שבבים אמריקאית מובילה, שלא נמסר שמה. במסגרת ההסכם תאמץ הלקוחה את פלטפורמת Bluetooth HDT של סיוה, המיועדת להעברת נתונים בקצב גבוה, וכוללת שילוב של בסיס דיגיטלי, מחסנית תוכנה וטכנולוגיית רדיו RF שפותחה בתוך החברה.

החשיבות של ההסכם אינה רק בעצם הזכייה בלקוח גדול, אלא בשינוי במודל העסקי והטכנולוגי של סיוה. החברה, שהתמקדה במשך שנים באספקת רכיבי IP לשילוב בשבבים, מציעה כעת ללקוחותיה תת־מערכת קישוריות שלמה יותר. במקום שהלקוח ירכוש מסיוה רק את החלק הדיגיטלי או את התוכנה ויאלץ לשלבם עם רכיבי RF מספקים אחרים, הפתרון החדש אמור לצמצם את עבודת האינטגרציה, להפחית סיכונים הנדסיים ולקצר את זמן ההגעה לשוק.

המהלך משתלב באסטרטגיית Full-Stack של סיוה: מעבר ממכירת רכיבים בודדים לאספקת פתרון מערכתי רחב יותר. מבחינה עסקית, הדבר עשוי להגדיל את הערך של כל עסקה, משום שסיוה מספקת חלק גדול יותר משרשרת הפתרון האלחוטי. הוא עשוי גם להגדיל את פוטנציאל התמלוגים העתידי, אם הפלטפורמה תשולב בדורות נוספים של מוצרים אצל אותו לקוח.

בהודעת התוצאות לרבעון הראשון של 2026 ציינה סיוה כי הזכייה בפתרון Bluetooth HDT מלא הייתה אחד הגורמים הבולטים ברבעון, לצד זכיות נוספות בתחומי Wi-Fi, בלוטות' ו־Edge AI. החברה הציגה את ההסכם כאבן דרך בהרחבת הערך שהיא מספקת בכל תכנון שבב ובשיפור פוטנציאל התרומה מתמלוגים.

קישוריות כבסיס למכשירי Edge AI

שוק הבלוטות' ממשיך להיות אחד משוקי הקישוריות הרחבים בעולם, עם שימוש במיליארדי מכשירים בשנה: אוזניות, שעונים חכמים, מחשבים, ציוד רפואי, מכשירי בית חכם, מערכות תעשייתיות ומכשירי IoT. ככל שמכשירי קצה מקבלים יותר יכולות בינה מלאכותית מקומית, גוברת החשיבות של קישוריות מהירה, חסכונית באנרגיה ובעלת השהיה נמוכה.

פלטפורמות Ceva-Waves של החברה כבר כוללות רכיבי חומרה ותוכנה לקישוריות בלוטות', ובדגמים החדשים יותר, כמו Ceva-Waves Links200, החברה מציעה פתרון משולב הכולל רכיבי חומרה, תוכנה ורדיו, עם תמיכה ב־Bluetooth HDT ובתקנים נוספים לעולם הבית החכם וה־IoT.

מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, אמר כי הזכייה, הכוללת את טכנולוגיית ה־RF המשולבת של החברה, היא ציון דרך עבור סיוה. לדבריו, ההשקעה הממוקדת של החברה בטכנולוגיית RF, לרבות רכישת נכסים ייעודיים, מתחילה להתבטא באימוץ מצד לקוחות. פנוש הוסיף כי המעבר מ־IP רכיבי לפתרונות אלחוטיים מלאים מאפשר לסיוה לספק ערך גבוה יותר ולבנות קשרים עמוקים ורב־דוריים עם חברות מובילות.

אנדרו זיגנאני, מנהל מחקר בכיר ב־ABI Research, ציין כי ככל שטכנולוגיית הבלוטות' מתקדמת לקצבי נתונים גבוהים יותר, מורכבות התכנון האלחוטי גדלה. לדבריו, פתרונות המשלבים בסיס דיגיטלי, תוכנה ו־RF הופכים חשובים יותר עבור יצרניות שבבים ומערכות המבקשות לצמצם את מאמצי האינטגרציה ולהאיץ את הפיתוח.

הפוסט סיוה חתמה על הסכם אסטרטגי לפלטפורמת Bluetooth מלאה עם יצרנית שבבים אמריקאית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טל ענבר, מנהל בכיר להנדסת שבבים באפל ישראל, הציג בכנס ChipEx הצצה נדירה יחסית לאופן שבו אפל מתכננת את משפחות השבבים שלה. אפל ידועה כחברה שאינה מרבה לחשוף את פרטי תהליכי הפיתוח שלה בכנסים מקצועיים, ולכן ההרצאה סיפקה מבט מעניין על הדרך שבה החברה מצליחה להרחיב את אותה תפיסת תכנון ממכשירים קטנים כמו שעונים ואוזניות ועד מחשבי Mac עתירי ביצועים.

ענבר הזכיר כי אפל החלה את מסע השבבים שלה עם שבבי האייפון הראשונים, ובהמשך הרחיבה את הפורטפוליו לשבבים לאייפד, לשעון, לאוזניות ולבסוף גם למחשבי Mac. נקודת המפנה המרכזית הייתה בשנת 2020, עם הצגת M1, השבב הראשון של אפל למחשבי מק. מאז התפתחה משפחת ה־M לדורות מתקדמים יותר, וכיום היא כוללת את שבבי M5 Pro ו־M5 Max, שמבוססים על ארכיטקטורה חדשה בשם Fusion Architecture. אפל עצמה מתארת את M5 Pro ו־M5 Max כשבבים שנבנו מהיסוד לעומסי AI ומשלבים שני dies למערכת אחת על שבב.

המסר המרכזי של ענבר היה שההצלחה של אפל אינה נשענת רק על הגדלת מספר הליבות או על מעבר לתהליך ייצור מתקדם יותר. לדבריו, האתגר האמיתי הוא יצירת ארכיטקטורה שיכולה לגדול בצורה מבוקרת בין מוצרים שונים. אותה מערכת צריכה לתמוך במספר שונה של ליבות CPU ו־GPU, ברמות שונות של זיכרון, במעטפות הספק שונות ובדרישות שונות של השהיה ורוחב פס. מחשב שמריץ משחק, עיבוד גרפי, שמע ותקשורת חיצונית במקביל, למשל, צריך לתעדף את זרימת המידע כך שלא ייפלו פריימים, שלא יהיו ניתוקים בשמע ושכל רכיב יקבל את המשאבים הדרושים בזמן.

אחד העקרונות המרכזיים שעליהם דיבר ענבר הוא ארכיטקטורת הזיכרון האחוד של אפל. במקום שכל רכיב במערכת ינהל מרחב זיכרון נפרד, המעבד המרכזי, המעבד הגרפי ורכיבים נוספים רואים מרחב זיכרון משותף. מבחינת התוכנה, המשמעות היא פישוט גדול: פחות העתקות מיותרות, פחות תיאום בין אזורי זיכרון שונים ויכולת להעביר משימות בין רכיבים בצורה יעילה יותר. לפי ענבר, מימוש עיקרון כזה בשבבים קטנים יחסית הוא מורכב, אך ככל שעולים לשבבים גדולים יותר הוא הופך לאתגר הנדסי משמעותי הרבה יותר.

העיקרון השני הוא שימוש חוזר בבלוקים הנדסיים. אפל אינה מתכננת כל שבב כפרויקט נפרד לחלוטין. במקום זאת, היא משתפת רכיבי IP, ממשקי תוכנה, מנגנוני בקרה ובלוקים פיזיים בין מוצרים שונים. כך ניתן לקצר את זמן הפיתוח, לצמצם סיכונים ולהבטיח שהתוכנה תזהה דפוסים מוכרים גם כאשר החומרה גדולה או קטנה יותר. ענבר הזכיר כדוגמה את הצורך בממשקי חומרה־תוכנה ברורים, בקרי פסיקות ומנגנוני ניהול ביצועים והספק שפועלים באופן דומה בין משפחות מוצרים שונות.

בדור החדש של שבבי M5 Pro ו־M5 Max מודגש גם המעבר לאריזה מתקדמת. אפל מתארת את Fusion Architecture כדרך לחבר שני dies למערכת אחת על שבב. לפי הנתונים הרשמיים, M5 Pro תומך בעד 64 גיגה־בייט זיכרון אחוד וברוחב פס של עד 307 גיגה־בייט לשנייה, בעוד M5 Max תומך בעד 128 גיגה־בייט וברוחב פס של עד 614 גיגה־בייט לשנייה. הנתונים האלה ממחישים את הקשר בין תכנון הזיכרון, רוחב הפס והיכולת להריץ עומסי AI ועיבוד גרפי כבדים במחשב נייד.

ההרצאה הדגישה כי מבחינת אפל, שבב אינו רכיב מבודד. הוא חלק ממערכת שלמה הכוללת חומרה, מערכת הפעלה, תוכנה, ניהול אנרגיה וממשקי משתמש. זו אחת הסיבות לכך שהחברה יכולה להתאים את אותה פילוסופיית תכנון למוצרים שונים מאוד: משעון עם מעטפת הספק מצומצמת ועד מחשב מקצועי. במובן זה, הדור החדש של שבבי M אינו רק עוד קפיצה בביצועים, אלא המחשה לאופן שבו אפל הופכת ארכיטקטורה פנימית משותפת למנוע פיתוח רב־שנתי.

הפוסט אפל חשפה ב־ChipEx2026 את עקרונות התכנון של שבבי M הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“אתם נכנסים לעולם ברגע יוצא דופן. תעשייה חדשה נולדת, ומתחיל עידן חדש של מדע וגילוי”. כך אמר ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל אנבידיה, בטקס הסיום של מחזור 2026 באוניברסיטת קרנגי מלון, שהתקיים בתחילת השבוע בפיטסבורג, פנסילבניה. במהלך הטקס הוענק להואנג תואר דוקטור לשם כבוד במדע וטכנולוגיה.

הואנג פנה לאלפי הבוגרים והאורחים באולם, ואמר כי הם יוצאים לדרך מקצועית בתקופה יוצאת דופן מבחינה טכנולוגית. “אף דור לפניכם לא נכנס לעולם עם כלים עוצמתיים יותר, או עם יותר הזדמנויות”, אמר. “כולנו עומדים על אותו קו זינוק. זה הרגע שלכם לעזור לעצב את העתיד”.

בדבריו השווה הואנג בין תחילת הקריירה שלו, בראשית מהפכת המחשבים האישיים, לבין תחילת דרכם של הבוגרים בעידן הבינה המלאכותית. לדבריו, כל שינוי גדול בפלטפורמות המחשוב, מהמחשב האישי, דרך האינטרנט והמובייל ועד מחשוב הענן, הוביל לרגע הנוכחי. אך הפעם, לדבריו, ההשפעה צפויה להיות רחבה יותר.

“מה שעומד לקרות עכשיו גדול יותר מכל מה שהיה קודם, מכיוון שאינטליגנציה היא רכיב בסיסי בכל תעשייה. כל תעשייה עומדת להשתנות”, אמר הואנג.

הוא תיאר את הבינה המלאכותית כמנוע שמאיץ את מהלך בניית התשתיות הטכנולוגיות הגדול ביותר בתולדות האנושות. לדבריו, AI אינה מיועדת רק למהנדסים, לחוקרים או לחברות טכנולוגיה גדולות. היא צפויה להשפיע גם על מקצועות מעשיים ותעשיות מסורתיות, ובהם חשמלאים, שרברבים, טכנאים ועובדים בתחומי הייצור, השירותים והתשתיות.

“הבינה המלאכותית לא רק יוצרת תעשיית מחשוב חדשה. היא יוצרת עידן תעשייתי חדש”, אמר.

הואנג התייחס גם לחששות המלווים את מהפכת ה-AI. לדבריו, כל מהפכה טכנולוגית משמעותית בהיסטוריה עוררה פחד לצד הזדמנות. עם זאת, הוא טען כי הדרך להתמודד עם השינוי אינה הסתגרות, אלא אימוץ זהיר ואחראי של הטכנולוגיה.

“כאשר החברה מאמצת טכנולוגיה באופן פתוח, אחראי ואופטימי, אנו מרחיבים את הפוטנציאל האנושי יותר משאנו מצמצמים אותו”, אמר.

לדבריו, האחריות של הדור הנוכחי אינה מסתכמת בפיתוח מערכות AI חזקות יותר. היא כוללת גם הבטחה שהמערכות האלה יפותחו וישמשו בצורה בטוחה. “האחריות של הדור שלנו אינה רק לקדם את ה-AI, אלא לקדם אותו בחוכמה”, אמר. “למדענים ומהנדסים יש אחריות עמוקה לקדם גם את יכולות ה-AI וגם את בטיחות ה-AI”.

הואנג קרא גם למקבלי ההחלטות לקבוע כללי בטיחות אחראיים. לדבריו, הכללים צריכים להגן על החברה האנושית, אך לא לחסום חדשנות, גילוי וקידמה. הוא מנה ארבעה עקרונות שלדבריו יאפשרו לציבור רחב ליהנות ממהפכת הבינה המלאכותית: התקדמות בטוחה, מדיניות אחראית, הנגשת AI לכולם, ועידוד כמה שיותר אנשים לקחת חלק במהפכה.

לקראת סיום דבריו הדגיש הואנג כי ההיסטוריה מלמדת שחברות החוסמות טכנולוגיות חדשות אינן עוצרות את השינוי. הן רק מוותרות על היכולת להשפיע עליו. “חברות שמסתגרות מפני טכנולוגיה אינן עוצרות את הקדמה. הן רק מוותרות על ההזדמנות לעצב אותה ולהפיק ממנה תועלת”, אמר.

“לכן, הפתרון הוא לא לפחד מהעתיד”, סיכם הואנג, “אלא להוביל אותו בחוכמה, לבנות אותו באחריות, ולוודא שהתועלת שלו תשפיע על כמה שיותר אנשים”.

הפוסט מנכ״ל אנבידיה: “AI לא רק יוצרת תעשיית מחשוב חדשה, היא יוצרת עידן תעשייתי חדש” הופיע לראשונה ב-Chiportal.