אנתרופיק (Anthropic), מפתחת משפחת מודלי Claude, מנהלת מגעים לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט (Decart) בעסקה שעשויה להגיע לכ־6 מיליארד דולר. בלומברג דיווחה לראשונה על המגעים, ורויטרס אישרה את דבר קיומם מפי גורם המעורה בפרטים.

הדיווח החדש מבהיר את זהותו של התאגיד שעמו מתנהלים המגעים. ב־11 באוגוסט דיווח CHIPORTAL כי דקארט נמצאת במגעים למכירה לפי שווי של 6–7 מיליארד דולר, אולם זהות הרוכשת לא הייתה ידועה. SpaceX, אמזון ונביוס הוזכרו אז כמתעניינות אפשריות, לאחר שמגעים קודמים עם אנבידיה לא הבשילו. אילון מאסק הכחיש לאחר מכן כי SpaceX מנהלת מגעים לרכישת החברה.

לפי רויטרס, המשא ומתן עם אנתרופיק עדיין נמצא בשלב מוקדם ואין ודאות שיבשיל לעסקה. אם הרכישה תושלם, עובדי דקארט צפויים להצטרף לארגון ההיסק והביצועים של אנתרופיק – החטיבה העוסקת בייעול הרצת מודלי החברה ובהפקת ביצועים גבוהים יותר מתשתיות המחשוב.

יותר מתוכנת וידאו

דקארט, שהוקמה בסוף 2023 בידי ד"ר דין לייטרסדורף ומשה שלו, פיתחה את DOS – תשתית תוכנה המייעלת אימון והרצה של מודלי AI ומאפשרת לנצל באופן יעיל יותר מאיצים מתוצרת ספקים שונים. החברה מפתחת גם את Lucy, המאפשר יצירה ועריכה של וידאו בזמן אמת, ואת Oasis, מודל ליצירת סביבות אינטראקטיביות המשמשות בין היתר לאימון ולבדיקה של רובוטים וכלי רכב אוטונומיים.

מבחינת אנתרופיק, נראה כי מוקד העניין אינו רק מודלי הווידאו של דקארט, אלא בעיקר שכבת התשתית שלה. שיפור יעילות ההיסק עשוי לאפשר לאנתרופיק לשרת מספר גדול יותר של משתמשים באמצעות אותה כמות חומרה, לצמצם את עלויות המחשוב ולהפחית את התלות בסוג מסוים של מאיצים.

הרכישה האפשרית מגיעה זמן קצר לאחר שאנתרופיק הודיעה על הקמת צוות פנימי לתכנון שבבים מותאמים למודלי Claude. החברה מסרה כי היא ממשיכה במדיניות רב־שבבית, המבוססת על תשתיות ומעבדים של AWS, גוגל, אנבידיה ו־AMD. שילוב שכבת האופטימיזציה של דקארט עשוי להשתלב באסטרטגיה זו, אך החברות לא מסרו פרטים על תוכניות השילוב.

במאי גייסה דקארט 300 מיליון דולר בסבב בהובלת Radical Ventures ובהשתתפות אנבידיה, לפי שווי של כ־4 מיליארד דולר. מאז הקמתה גייסה החברה יותר מ־450 מיליון דולר והיא מעסיקה כ־100 עובדים.

אנתרופיק סירבה להגיב לדיווח. דקארט לא מסרה תגובה מיידית. בשלב זה לא נחתם הסכם מחייב ותנאי העסקה עוד עשויים להשתנות.

הפוסט דיווח: אנתרופיק במגעים לרכישת דקארט הישראלית בכ־6 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor) מהוד השרון דיווחה על הכנסות של 18.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2026, לעומת 17.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ו־16.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. התוצאה הייתה גבוהה מהתחזית שמסרה החברה, שעמדה על 17.2–17.6 מיליון דולר.

בעקבות התוצאות והשיפור שלדברי החברה חל בנראות העסקית להמשך השנה, העלתה ולנס את תחזית ההכנסות השנתית לטווח של 78–81 מיליון דולר. אמצע הטווח משקף צמיחה של כ־13% לעומת הכנסותיה ב־2025.

פעילות הקישוריות למגוון תעשיות, הכוללת בין היתר את שבבי HDBaseT להעברת וידאו ונתונים, הניבה הכנסות של 13.1 מיליון דולר והיוותה כ־70% מההכנסות. זאת לעומת 12.8 מיליון דולר ברבעון המקביל ו־11 מיליון דולר ברבעון הראשון.

ההכנסות מפעילות הרכב הסתכמו ב־5 מיליון דולר, לעומת 4.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, אך ירדו מ־5.9 מיליון דולר ברבעון הקודם. החברה מסרה כי ארבע תוכניות שבהן נבחרו שבביה לתעשיית הרכב ממשיכות להתקדם לקראת ייצור סדרתי, וכי ההכנסות מהן צפויות להתחיל לגדול במהלך 2027.

ולנס מפתחת שבבי קישוריות מהירים להעברת וידאו ונתונים למרחקים ארוכים. בתחום הרכב משמשת הטכנולוגיה שלה לקישור בין מצלמות, חיישנים ויחידות מחשוב במערכות סיוע מתקדמות לנהג. המעבר מפיתוח ופרויקטי תכנון לייצור סדרתי נחשב שלב מרכזי ביכולתה של הפעילות להפוך למקור הכנסות משמעותי.

ההפסד נותר גבוה

לצד הגידול בהכנסות, ולנס עדיין רושמת הפסדים. ההפסד הנקי לפי כללי GAAP הסתכם ברבעון ב־8.1 מיליון דולר, לעומת 7.2 מיליון דולר ברבעון המקביל ו־8.3 מיליון דולר ברבעון הקודם.

ההפסד המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות הסתכם ב־4.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4 מיליון דולר אשתקד ושל 5.5 מיליון דולר ברבעון הראשון. התוצאה הייתה טובה מהתחזית שהציגה החברה, להפסד מתואם של 4.4–4.9 מיליון דולר.

שיעור הרווח הגולמי לפי GAAP עמד על 61.5%, ירידה לעומת 63.5% בתקופה המקבילה. בפעילות הקישוריות למגוון תעשיות נרשם שיעור רווח גולמי של 69.2%, בעוד שבתחום הרכב הוא הסתכם ב־41.5%. החברה הסבירה כי הירידה ברווחיות פעילות הרכב נבעה מהוצאות נוספות על מתקני בדיקה שנועדו לתמוך בדרישות הייצור.

בסוף יוני החזיקה ולנס מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לטווח קצר בהיקף של 83.4 מיליון דולר, לעומת 92.6 מיליון דולר בסוף 2025.

ברבעון השלישי צופה החברה הכנסות של 21.3–21.7 מיליון דולר, המשקפות האצה לעומת המחצית הראשונה. שיעור הרווח הגולמי צפוי לעמוד על 60%–62%, וההפסד המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות צפוי להצטמצם ל־2.8–3.4 מיליון דולר.

יורם סלינגר, מנכ"ל ולנס, אמר כי פעילות האודיו־וידאו ממשיכה לשמש בסיס עסקי לחברה, בעוד שתוכניות הרכב מתקדמות לקראת ייצור והפקת הכנסות ארוכות טווח.

הפוסט ולנס העלתה את תחזית ההכנסות ל־2026; תוכניות השבבים לרכב צפויות לעבור לייצור ב־2027; עדיין מפסידה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל השלימה את תמחור הנפקת המניות החדשה שלה, שבמסגרתה היא צפויה לגייס 20 מיליארד דולר — לעומת יעד ראשוני של 15 מיליארד דולר שעליו הודיעה יום קודם לכן. מדובר בהנפקת מניות נוספת של חברה ציבורית, ולא בהנפקה ראשונית.

לפי הודעת אינטל, החברה תמכור 210,526,315 מניות במחיר של 95 דולר למניה. לאחר ניכוי עמלות החתמים והוצאות ההנפקה, היא מצפה לקבל כ־19.7 מיליארד דולר. השלמת העסקה צפויה ב־12 באוגוסט, בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים.

בנוסף העניקה אינטל לחתמים אופציה ל־30 יום לרכוש עד 31.6 מיליון מניות נוספות באותו מחיר. מימוש מלא של האופציה עשוי להגדיל את היקף הגיוס ברוטו בכ־3 מיליארד דולר נוספים, לכ־23 מיליארד דולר.

ניצול העלייה במניה

מחיר ההנפקה נמוך בכ־2.6% ממחיר הסגירה של מניית אינטל לפני ההכרזה. עם זאת, החברה יוצאת לגיוס לאחר שמנייתה כמעט שילשה את שוויה מתחילת 2026, על רקע התאוששות בתוצאות, ביקוש מוגבר למעבדים והציפיות להתקדמות בעסקי הייצור עבור לקוחות חיצוניים.

לפי רויטרס, העלייה במחיר המניה יצרה עבור אינטל הזדמנות לגייס הון בהיקף גדול בלי להגדיל עוד יותר את החוב. מנגד, הוספת המניות צפויה לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

נכון ל־17 ביולי היו לאינטל כ־5.04 מיליארד מניות. מכירת 210.5 מיליון המניות תגדיל את מספרן בכ־4.2%. אם החתמים יממשו גם את מלוא האופציה, התוספת תגיע לכ־4.8%.

המפעלים עדיין צורכים הון רב

אינטל מסרה כי כספי ההנפקה ישמשו לצרכים עסקיים כלליים, ובהם השקעות הוניות והון חוזר, אך לא פרסמה חלוקה מפורטת בין מפעלים, טכנולוגיות או מדינות. החברה ציינה ביקוש בתחומי מחשוב הבינה המלאכותית, שבבים ייעודיים, בינה מלאכותית פיזית, אריזה מתקדמת וייצור פרוסות עבור לקוחות חיצוניים.

ברבעון השני של 2026 רשמה אינטל הכנסות של 16.1 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות Intel Foundry, הכוללות גם עסקאות פנימיות עם חטיבות המוצרים, עלו ב־31% ל־5.8 מיליארד דולר. ואולם, פעילות הייצור עדיין הפסידה כ־2.1 מיליארד דולר ברמה התפעולית ברבעון.

אינטל הגדילה לאחרונה את תחזית ההשקעות ההוניות שלה לשנת 2026 מ־18 מיליארד דולר ליותר מ־20 מיליארד דולר. החברה משקיעה בהרחבת חדרים נקיים, ברכישת ציוד ובטכנולוגיות אריזה ומצעי שבבים. במקביל היא מקדמת את תהליך Intel 18A ואת פיתוח Intel 14A, שאותו היא מתכננת להביא לייצור המוני ב־2028.

למהלך אין בשלב זה השלכה ישירה שהוכרזה על פעילות אינטל בישראל. החברה לא ציינה אם חלק מהכספים יוקצה לקריית גת, שם תוכנית הרחבת המפעל עדיין מוקפאת. לאחרונה בוטל מענק ממשלתי בסך 1.3 מיליארד שקל שיועד להתקדמות הפרויקט ב־2025, בעוד שמענק נוסף שתוכנן ל־2026 נותר לפי שעה בתקציב.

ההנפקה מעניקה לאינטל מרחב פיננסי רחב יותר למימון תוכנית הייצור שלה, אך גם מעלה את רף הציפיות: החברה תצטרך להראות שההשקעות החדשות מתורגמות ללקוחות חיצוניים, לשיפור ברווחיות Intel Foundry ולתשואה שתפצה על הדילול.

הפוסט אינטל מגייסת 20 מיליארד דולר בהנפקת מניות למימון הרחבת הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סטרטסיס זכתה במימון בהיקף של 7.8 מיליון דולר במסגרת תוכנית של America Makes ומשרד המלחמה האמריקני, שנועדה לקדם את השימוש בייצור תוספי בבסיס התעשייתי הביטחוני של ארצות הברית. הפרויקט יימשך 24 חודשים ויתמקד בפיתוח יכולות לבקרת איכות בזמן אמת במהלך תהליך ההדפסה.

המערכת המפותחת מיועדת לפלטפורמות ההדפסה התעשייתיות F3300 ו־F900 של סטרטסיס, הפועלות בטכנולוגיית FDM. המטרה היא לאסוף ולנתח נתונים מתוך תהליך הייצור עצמו, לזהות חריגות בעוד החלק מודפס ולספק תיעוד שיסייע לקבוע אם הוא עומד בדרישות.

אחת המגבלות על אימוץ נרחב של הדפסה תלת־ממדית לייצור חלקים ביטחוניים היא תהליך ההסמכה. גם כאשר מדפסת מסוגלת לייצר חלק במהירות, יש צורך להוכיח שהחלק עומד בדרישות אחידות, חוזק, דיוק ועקיבות. בדיקות המתבצעות לאחר ההדפסה עלולות להיות ממושכות ויקרות, ובמקרים מסוימים הן אף מחייבות בדיקה הרסנית של חלקים שנלקחו מאותה סדרת ייצור.

בקרת איכות תוך־תהליכית, המכונה גם in-situ quality assurance, נועדה לצמצם את התלות בבדיקות אלה. באמצעות ניטור פרמטרים כגון טמפרטורה, תנועת ראש ההדפסה, קצב הזנת החומר והתנהגות השכבות, ניתן לזהות סטייה מהתהליך המאושר ולפסול חלק פגום עוד לפני השלמתו.

מבחינת מערכת הביטחון האמריקנית, יכולת כזו עשויה לאפשר ייצור חלקי חילוף קרוב יותר למקום שבו הם נדרשים, לרבות במתקני תחזוקה ובבסיסים מרוחקים. היא עשויה גם להפחית את הצורך להחזיק מלאי גדול של חלקים ולהקטין את התלות בשרשראות אספקה ארוכות.

America Makes הוא מכון לאומי אמריקני הפועל כשותפות בין המגזר הציבורי, התעשייה והאקדמיה לקידום ייצור תוספי. המימון הוענק במסגרת אתגר המודרניזציה של הבסיס התעשייתי האורגני לשנת 2026, המתמקד בחיזוק יכולות הייצור ועמידות שרשראות האספקה הביטחוניות.

עבור סטרטסיס, שמניותיה נסחרות בנאסד"ק תחת הסימול SSYS, הזכייה מחזקת את פעילותה בשוק הביטחוני ובתחום הייצור התעשייתי. החברה מבקשת להרחיב את השימוש במדפסות מעבר ליצירת אבות־טיפוס, לעבר ייצור סדרתי של חלקים המיועדים לשימוש בפועל.

עם זאת, הזכייה במימון אינה מהווה כשלעצמה אישור לשימוש מבצעי בחלקים שיודפסו. במהלך הפרויקט תידרש סטרטסיס להוכיח שהניטור בזמן אמת מספק תוצאות אמינות, עקיבות וניתנות לאימות, וכי הוא יכול לתמוך בדרישות ההסמכה המחמירות של לקוחות ביטחוניים.

הפוסט סטרטסיס קיבלה 7.8 מיליון דולר לפיתוח בקרת איכות בזמן אמת בהדפסה תלת־ממדית ביטחונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת גילת רשתות לוויין דיווחה על צמיחה של 17% בהכנסות ברבעון השני של 2026, לצד התקדמות בעסקה לרכישת רוב פעילות התקשורת הלוויינית והחלל של קומטק האמריקנית.

הכנסות גילת הסתכמו ב־122.7 מיליון דולר, לעומת 105 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב־4.7 מיליון דולר, לעומת 5.7 מיליון דולר אשתקד, והרווח הנקי ירד מ־9.8 מיליון דולר ל־8.1 מיליון דולר.

בנטרול סעיפים חשבונאיים מסוימים נרשם שיפור ברווחיות. הרווח התפעולי המתואם עלה ב־35% ל־12.6 מיליון דולר, וה־EBITDA המתואם עלה ב־31% ל־15.4 מיליון דולר.

החברה הותירה ללא שינוי את התחזית השנתית: הכנסות של 500–520 מיליון דולר ו־EBITDA מתואם של 61–66 מיליון דולר.

מגילת הנרכשת לגילת הרוכשת

בחודש יוני חתמה גילת על הסכם לרכישת רוב חטיבת Satellite & Space Communications של קומטק תמורת 157.5 מיליון דולר במזומן. העסקה ממומנת בעיקר מקופת המזומנים של גילת וכפופה עדיין לאישורים רגולטוריים בארצות הברית.

הפעילות הנרכשת רשמה הכנסות מותאמות של 195.2 מיליון דולר ו־EBITDA מתואם של 16.8 מיליון דולר ב־12 החודשים שהסתיימו בינואר 2026. לאחר השלמת העסקה צפויה הקבוצה המאוחדת להגיע להכנסות שנתיות פרופורמה של יותר מ־700 מיליון דולר ול־EBITDA מתואם של כ־80 מיליון דולר.

הרכישה תוסיף לגילת יכולות בתחומי טכנולוגיות RF, אלקטרוניקה לחלל ותקשורת Troposcatter מעבר לקו הראייה. היא גם תרחיב את הנוכחות ההנדסית והיצרנית של החברה בארצות הברית ותגדיל את חשיפתה לפרויקטים של צבא ארצות הברית, סוכנויות חלל ומדינות בעלות ברית.

מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, אמר כי העסקה מתקדמת בהתאם לתוכנית וכי החברה עדיין צופה את השלמתה לקראת סוף 2026. לדבריו, המהלך אמור יותר מלהכפיל את הכנסות חטיבת הביטחון של גילת.

לעסקה יש גם ממד היסטורי: בשנת 2020 הייתה זו קומטק שניסתה לרכוש את גילת תמורת כ־577 מיליון דולר. העסקה בוטלה לאחר פרוץ משבר הקורונה, וקומטק שילמה לגילת פיצוי של 70 מיליון דולר. כעת גילת היא שרוכשת ממנה את רוב פעילות החלל והתקשורת הלוויינית.

השלמת העסקה עדיין תלויה באישורי הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית, רשות הסחר הפדרלית ומשרד המשפטים האמריקני. עד לקבלת האישורים מדובר בשתי פעילויות נפרדות, והתחזיות לחברה המאוחדת הן הערכות צופות פני עתיד.

הפוסט גילת: ההכנסות צמחו ב־17%; רכישת פעילות החלל של קומטק צפויה להעלות את הקבוצה מעל 700 מיליון דולר בשנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דירקטוריון SK Hynix אישר השקעה של 54.3 טריליון וון, כ־38.3 מיליארד דולר, בהקמת ובהרחבת שני מפעלי שבבים בדרום קוריאה. ההשקעה תיפרס עד 2031 ותגדיל את כושר הייצור של זיכרונות DRAM,‏ HBM ו־NAND.

מתוך הסכום הכולל יושקעו 35.2 טריליון וון בשלב השני של מפעל החברה ביונגין, מדרום לסיאול. 19.1 טריליון וון נוספים יושקעו בהקמת מפעל M17 בצ'אונגג'ו.

המפעל החדש ביונגין, המכונה Y2, יהיה השני מתוך ארבעה מפעלי ייצור המתוכננים במתחם השבבים הגדול שמקימה החברה באזור. עבודות הבנייה אמורות להתחיל ביולי 2027, וחדר הייצור הנקי הראשון צפוי להיפתח ביוני 2029.

המפעל יתמקד בזיכרונות DRAM מתקדמים, ובהם זיכרונות HBM בעלי רוחב פס גבוה המשמשים מאיצי AI ושרתים. המפעל הראשון במתחם יונגין כבר נמצא בהקמה, וחדר הייצור הנקי הראשון בו צפוי להתחיל לפעול בפברואר 2027.

מפעל NAND חדש בצ'אונגג'ו

במקביל תקים SK Hynix את מפעל M17 בצ'אונגג'ו. הקמתו צפויה להתחיל בפברואר 2027, וחדר הייצור הראשון אמור להיפתח בדצמבר 2028.

מפעל זה יוקדש בעיקר לזיכרונות NAND, המשמשים לאחסון נתונים במחשבים, בטלפונים, במרכזי נתונים ובשרתי AI. הגידול בהיקף האימון וההרצה של מודלים מגדיל לא רק את הביקוש ל־HBM, אלא גם את הצורך במערכות אחסון מהירות ובעלות קיבולת גבוהה.

האישור הנוכחי הוא חלק מתוכנית רחבה בהרבה של SK Hynix. החברה מסרה ביוני כי בכוונתה להשקיע לאורך השנים כ־600 טריליון וון במתחם יונגין וכ־100 טריליון וון בהרחבת בסיס הייצור בצ'אונגג'ו.

ההשקעה הגדולה מבטאת את הערכת SK Hynix שהביקוש לזיכרונות עבור AI יישאר גבוה לאורך זמן. עם זאת, בשל משך ההקמה הארוך, מרבית הקיבולת החדשה לא תהיה זמינה לפני סוף העשור ולכן לא צפויה להקל מיד על מגבלות האספקה בשוק ה־HBM.

הפוסט SK Hynix תשקיע 38.3 מיליארד דולר בשני מפעלי זיכרונות חדשים בדרום קוריאה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (Ceva) דיווחה על שיא של שלוש שנים בהכנסות מרישוי, לאחר שחברה גלובלית בתחום ה־AI ופלטפורמות המחשוב בחרה בארכיטקטורת NeuPro-M של סיוה לצורך פיתוח שבב בינה מלאכותית ייעודי.

זהות הלקוחה לא נמסרה. בסיוה ציינו כי מדובר בחברה השולטת הן בסביבת החומרה והן בסביבת מערכת ההפעלה, ולכן ההסכם עשוי להרחיב את מעורבותה של סיוה מעבר לאספקת קניין רוחני נקודתי ולכלול גם תוכנה וידע ברמת המערכת.

הכנסות סיוה ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־29 מיליון דולר, עלייה של 13% לעומת 25.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות מרישוי ומפעילויות נלוות עלו ב־21% והגיעו ל־18.2 מיליון דולר – הרמה הגבוהה ביותר שרשמה החברה בשלוש השנים האחרונות.

ההכנסות מתמלוגים הסתכמו ב־10.8 מיליון דולר, עלייה של 1% לעומת השנה שעברה ושל 17% לעומת הרבעון הקודם. בחברה ייחסו את השיפור לגידול במשלוחי רכיבי קישוריות אלחוטית, להתרחבות תוכניות AI לרכב ולהתאוששות בתמלוגים משוק הטלפונים החכמים.

עשרה הסכמי רישוי חדשים

במהלך הרבעון חתמה סיוה על עשרה הסכמי רישוי, מהם שניים עם לקוחות חדשים ושניים ישירות עם יצרניות ציוד. לצד ההסכם בתחום שבבי ה־AI המותאמים, נרשמו הסכמים בתחומי Wi-Fi, Bluetooth ועיבוד אותות.

יצרנית שבבים אמריקנית המייצרת בכמויות גדולות הוסיפה למוצריה שבב המבוסס על קניין רוחני של סיוה ל־Wi-Fi 6 ול־Bluetooth Low Energy. לקוח אמריקני אחר הרחיב רישיון קודם, מרכיב בודד של עיבוד אותות למערכת עיבוד מלאה.

סיוה השיקה ברבעון גם את RealSpace Elevate, תוכנת שמע מרחבי המיועדת לשוק משחקי המחשב וקיבלה הסמכה ממיקרוסופט.

החברה עדיין רשמה הפסד תפעולי חשבונאי של 2.1 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההפסד הנקי הצטמצם מ־3.7 מיליון דולר ל־2.9 מיליון דולר. בנטרול סעיפים חשבונאיים מסוימים רשמה סיוה רווח תפעולי של 3.1 מיליון דולר ושיעור רווח תפעולי של 11%, לעומת 3% בלבד לפני שנה.

לדברי מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, ההסכם החדש מרחיב את בסיס לקוחות ה־AI של החברה ומאפשר לה להגדיל את חלקה בתכנון המערכות של הלקוחות.

העסקה מדגישה שינוי בשוק הקניין הרוחני לשבבים: לצד חברות הסמיקונדקטור המסורתיות, חברות תוכנה, ענן ופלטפורמות מפתחות כיום שבבים מותאמים כדי לשלוט טוב יותר בביצועים, בצריכת החשמל ובשילוב שבין החומרה לתוכנה.

הפוסט סיוה רשמה שיא של שלוש שנים בהכנסות מרישוי; חברת AI גלובלית תפתח שבב ייעודי על בסיס NeuPro-M הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל בוחנת שימוש בשבבי זיכרון מתוצרת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בשם CXMT, במוצרים ובהם מכשירי אייפון ומחשבי MacBook. כך דיווח ה־Wall Street Journal, בהסתמך על מקורות המעורים בנושא.

לפי הדיווח שפורסם ברויטרס, אפל ו־CXMT קיימו שיחות ראשוניות בנוגע לאספקת רכיבים למכשירים שיימכרו בעיקר בשוק הסיני. רויטרס לא הצליחה לאמת את המידע באופן עצמאי, ואפל ו־CXMT לא הגיבו לבקשות לתגובה.

דיווחים קודמים מסרו כי אפל בוחנת את CXMT כספקית אפשרית. החידוש בדיווח הנוכחי הוא שהחברה כבר בודקת לפי הנטען את שבבי הזיכרון במספר קווי מוצרים, לרבות האייפון וה־MacBook. עם זאת, אין עדיין מידע על הזמנה מסחרית, היקף אספקה או דגם מסוים שבו ישולבו הרכיבים.

המחסור בזיכרונות מגיע למכשירים האישיים

CXMT מתמחה בעיקר בייצור שבבי DRAM, המשמשים כזיכרון העבודה במחשבים, טלפונים חכמים ושרתים. החברה הפכה בשנים האחרונות ליצרנית ה־DRAM הרביעית בגודלה בעולם, אחרי סמסונג, SK hynix ומיקרון.

הקמת מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית הגדילה את הביקוש ל־DRAM לשרתים ולזיכרונות HBM. במקביל, ההשקעה המוגבלת יחסית בקווי ייצור לזיכרונות המיועדים למוצרי צריכה יצרה מחסור ועליות מחירים, המשפיעים גם על יצרניות מחשבים וטלפונים.

CXMT, שבמשך שנים נתפסה בעיקר כספקית סינית מקומית וזולה, נהנית כעת מכוח מיקוח גדול יותר. לפי תחקיר קודם של רויטרס, החברה מחזיקה בכ־8% משוק ה־DRAM העולמי, אף שהטכנולוגיה שלה עדיין מפגרת אחרי היצרניות המובילות.

אפל אינה היצרנית הבינלאומית הראשונה שבוחנת חלופה סינית. כפי שדווח לאחרונה ב־CHIPORTAL, יצרניות המחשבים HP ואייסר כבר החלו להשתמש בזיכרונות של CXMT בחלק מהמוצרים הנמכרים מחוץ לארצות הברית, כדי להתמודד עם המחסור ברכיבים.

רגישות פוליטית בוושינגטון

התקשרות אפשרית בין אפל ל־CXMT צפויה לעורר גם שאלות פוליטיות בארצות הברית. משרד ההגנה האמריקני כלל את CXMT ברשימת חברות שלטענתו קשורות למערכת הצבאית הסינית. החברה דוחה את הטענה.

CXMT עדיין לא נכללה ברשימת הישויות של משרד המסחר האמריקני, המטילה מגבלות נרחבות יותר על מסחר וגישה לציוד ולטכנולוגיה אמריקניים. לפי דיווחים קודמים, אפל ביקשה מהממשל האמריקני הבהרות בנוגע לאפשרות לרכוש זיכרונות מהחברה הסינית.

הכוונה להשתמש ברכיבים תחילה במכשירים הנמכרים בסין עשויה לצמצם חלק מהרגישות, אך אינה מבטלת את השאלות הנוגעות להעברת מפרטים, לבדיקת רכיבים ולתלות של חברה אמריקנית בספק הנתון לבחינה רגולטורית.

CXMT מאיצה את הרחבת הייצור

ההתעניינות מצד אפל מגיעה כאשר CXMT מנסה להגדיל במהירות את כושר הייצור שלה. החברה בוחנת הקמת מפעל שני לייצור זיכרונות בפרוסות 12 אינץ' בבייג'ינג, לצד מפעלי DRAM נוספים בשנגחאי ובחפיי.

לפי דיווח קודם ב־CHIPORTAL, השלמת תוכניות ההרחבה עשויה להעלות את כושר הייצור של CXMT ליותר מ־600 אלף פרוסות בחודש.

אם אפל תחליט לאשר את שבבי CXMT לשימוש מסחרי, יהיה זה הישג משמעותי עבור תעשיית הזיכרונות הסינית. המהלך ימחיש גם כיצד הזינוק בביקוש מצד תעשיית ה־AI משנה את שרשרת האספקה: המחסור דוחף אפילו את יצרניות מוצרי הצריכה הגדולות בעולם לבחון ספקיות שעד לאחרונה נחשבו לחלופה מקומית בלבד.

הפוסט דיווח: אפל בוחנת זיכרונות של CXMT הסינית עבור אייפון ו־MacBook הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון, 9 באוגוסט 2026, להעביר כמיליארד שקל לתקציב הביטחון לצורך מימון צרכים דחופים. כ־850 מיליון שקל מסכום זה יגיעו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, לאחר שיועדו במקור למענק עבור הרחבת מפעל אינטל בקריית גת ולא נוצלו.

על פי הדיווחים התקציב נועד לתשלום נוסף במסגרת תוכנית ההשקעה של אינטל במפעל Fab 38. אין מדובר בהחזרת כסף שכבר הועבר לחברה, אלא בהסטת הקצאה תקציבית שתשלומה היה מותנה בהתקדמות הפרויקט ובעמידה באבני הדרך שנקבעו בהסכם.

בדצמבר 2023 אישרו המדינה ואינטל תוכנית שבמסגרתה הייתה החברה אמורה להשקיע כ־25 מיליארד דולר בהרחבת אתר הייצור בקריית גת. המדינה התחייבה להעניק לחברה עד כ־3.2 מיליארד דולר, כ־12.8% מההשקעה המתוכננת, בהתאם לקצב הביצוע.

אינטל התחייבה גם לרכוש מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל במשך עשר שנים. מפעל Fab 38 נועד, לפי התוכנית המקורית, להתחיל לפעול ב־2028, לייצר אלפי מקומות עבודה ולהרחיב במידה ניכרת את יכולת ייצור השבבים של אינטל בישראל. ההסכם המקורי פורסם בדצמבר 2023.

ההקפאה הופכת להחלטה תקציבית

עבודות ההקמה של Fab 38 נעצרו ב־2024, על רקע בחינה מחודשת של תוכניות ההשקעה והייצור של אינטל ברחבי העולם. באותה שנה הועברו לחברה כ־1.5 מיליארד שקל עבור שלבי עבודה שכבר בוצעו באתר.

בעקבות עצירת העבודות בוטל מענק נוסף של כ־1.3 מיליארד שקל, שהיה אמור להיות משולם ב־2025. בשלב הראשון נותרה בתקציב המדינה הקצאה נוספת לשנת 2026, למקרה שאינטל תחדש את ההשקעה. ההחלטה החדשה מעבירה כעת כ־850 מיליון שקל מהקצאה זו לתקציב הביטחון.

משרד הכלכלה מסר כי השינוי משקף התאמה של תקציב המדינה לקצב מימוש ההתחייבויות ולתחזית תשלומי המזומנים, בהתאם לקצב ההשקעות בפועל של המגזר העסקי.

מאינטל נמסר: “כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות כעת בבחינה, כדי לוודא שהן תואמות את הביקוש מצד הלקוחות”.

אי־ודאות סביב עתיד הייצור בישראל

ההחלטה נוגעת לתוכנית ההרחבה ולמפעל Fab 38, ולא לפעילותו השוטפת של מפעל Fab 28 הקיים בקריית גת או למרכזי המחקר והפיתוח של אינטל בישראל. עם זאת, היא מעמיקה את אי־הוודאות באשר לחידוש פרויקט הייצור הגדול.

מבחינת תעשיית השבבים הישראלית, משמעות המהלך חורגת מהעברה חשבונאית בין סעיפי תקציב. Fab 38 נועד לחזק את יכולות הייצור המקומיות, להרחיב את רשת הספקים הישראלית ולשמר בישראל ידע וכוח אדם בתחומי ייצור שבבים מתקדם. ככל שהקמתו מתרחקת, גדל הפער בין מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לתכנון ולפיתוח שבבים לבין יכולתה לייצרם בהיקפים גדולים בתחומה.

הפוסט 850 מיליון שקל שיועדו להרחבת מפעל אינטל הועברו לתקציב הביטחון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינוויז דיווחה על הכנסות שיא של 18.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2026 – עלייה של כ־86% לעומת 9.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות הגיעו משילוב של תשלומים עבור שירותי פיתוח והנדסה, המכונים NRE, וממכירת חיישני LiDAR.

לצד הצמיחה בהכנסות, אינוויז עדיין רחוקה מרווחיות. ההפסד הנקי הסתכם ב־18.5 מיליון דולר, כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה. הרווח הגולמי חזר להיות חיובי והסתכם בכ־700 אלף דולר, ואילו הוצאות התפעול הגיעו ל־19.1 מיליון דולר – עלייה של 3% לעומת אשתקד.

החברה השתמשה ברבעון בכ־15.2 מיליון דולר למימון הפעילות השוטפת וההשקעות ההוניות. בסוף יוני עמדו לרשותה מזומנים, פיקדונות וניירות ערך בהיקף כולל של 48.5 מיליון דולר. סכום זה אינו כולל גיוס של 30 מיליון דולר שהושלם בסוף יולי.

לדברי סמנכ"ל הכספים אלדר סגלה, הגיוס אמור לספק לחברה אופק פעילות אל תוך 2028. לחברה אין חוב ארוך טווח.

מנוע צמיחה מחוץ לתעשיית הרכב

אינוויז מנסה להפוך את הטכנולוגיה שפותחה עבור כלי רכב אוטונומיים למנוע הכנסות נוסף בשוק הביטחוני ובתחום ביטחון המולדת. החברה הקימה לשם כך את המותג Perciz, המציע חיישני LiDAR ופתרונות תוכנה ליישומים דוגמת גילוי רחפנים, הגנת גבולות ומתקנים, מודעות מצבית וכלי רכב קרקעיים בלתי מאוישים.

בשלושת החודשים האחרונים הודיעה אינוויז על שישה שיתופי פעולה בתחום הביטחוני. בסוף יולי קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של כ־3.5 מיליון דולר מלקוח ביטחוני גדול, עבור כמה מאות חיישנים. לפי החברה, מערכות המבוססות על חיישניה כבר הותקנו ופועלות במספר אתרים. ההזמנה עשויה להתרחב אם הפריסה הראשונה תושלם בהצלחה.

במסגרת הרחבת הפעילות מונה אלוף במילואים יואב הר־אבן, לשעבר נשיא ומנכ"ל רפאל, לדירקטוריון החברה.

מנכ"ל ומייסד אינוויז, עומר כילף, אמר בשיחת המשקיעים כי מחירי המכירה הממוצעים בשוק הביטחוני גבוהים בסדר גודל מאלה הנהוגים בשוק הרכב. לדבריו, הפעילות הלא־רכבית, שרובה צפויה להגיע מהביטחון והאבטחה, עשויה לצמוח מכ־1% מהכנסות החברה ב־2025 לעד 10% ב־2026 ול־20%–30% ב־2027.

מדובר עדיין בתחזית של החברה לפעילות המצויה בשלב מוקדם. מימושה תלוי בהמרת ניסויים ושיתופי פעולה להזמנות סדרתיות, בתקציבי ממשלות ובתהליכי הרכש והאישורים המקובלים בשוק הביטחוני.

לקוח חדש מעשיריית יצרניות הרכב הגדולות

במקביל להתרחבות לתחומים החדשים, אינוויז ממשיכה לקדם את פעילות הרכב. החברה החלה בפרויקט פיתוח עם יצרנית רכב חדשה, הנמנית עם עשר הגדולות בעולם. במסגרת הפרויקט תפתח אינוויז מערך תפיסה לנהיגה בכבישים מהירים, שיכלול את חיישן InnovizTwo ואת תוכנת עיבוד הנתונים שלה על גבי חומרת מחשוב של אנבידיה.

לדברי כילף, מדובר בקשר חדש ולא באחד מלקוחותיה הקיימים של אינוויז. היצרנית בוחנת מערכות לנהיגה אוטונומית בדרגות 3 ו־4, אך בשלב זה לא נחתם חוזה לייצור סדרתי ולא נמסר מהו היקפו הכספי של פרויקט הפיתוח.

התוכניות הקיימות של אינוויז עם פולקסווגן, מובילאיי ודיימלר טראק מתקדמות, לפי החברה, בהתאם ללוחות הזמנים. כלי הרכב האוטונומיים מדגם VW ID. Buzz, המבוססים על פלטפורמת Mobileye Drive וכוללים תשעה חיישני LiDAR של אינוויז בכל רכב, נבחנים בשש ערים בארצות הברית ובאירופה.

תוכנית הרובוטקסי של מובילאיי עשויה, לפי הערכת אינוויז, לייצר ביקוש נוסף לכ־150 אלף חיישנים מעבר לתוכניות הקיימות. עם זאת, כפי שצוין בכתבה קודמת ב־CHIPORTAL, זהו פוטנציאל הנגזר מתוכניות עתידיות ולא הזמנה מחייבת.

רוב ההכנסות צפויות ברבעון הרביעי

אינוויז הותירה ללא שינוי את תחזיתה ל־2026 וצופה הכנסות של 67–73 מיליון דולר, שתיים עד שלוש זכיות חדשות בתוכניות והסכמי NRE חדשים בהיקף של 20–30 מיליון דולר. רוב הכנסות המחצית השנייה צפויות להירשם ברבעון הרביעי, בהתאם לעמידה באבני דרך של הלקוחות.

התוצאות מצביעות על שיפור בקצב ההכנסות ועל ניסיון להפחית את התלות בלוחות הזמנים הארוכים של תעשיית הרכב. מנגד, ההפסד ותזרים המזומנים השלילי נותרו משמעותיים, והחברה תידרש להראות שההזמנות הראשונות מהשוק הביטחוני יכולות להפוך לפעילות סדרתית ורווחית.

הפוסט אינוויז כמעט הכפילה את הכנסותיה; הפעילות הלא־רכבית עשויה להגיע ל־20%–30% מהמכירות ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.