בכנס ChipEX2024 שנערך באקספו תל אביב ב-7 במאי 2024, הציג טוביה לירן, לשעבר בכיר ברמון ספייס וכיום יועץ בתחום ה-VSLI, את החידושים בפיתוח שבבים עבור בינה מלאכותית בקצה (Edge AI). מכשירי הקצה כוללים לווינים, רובוטים, מכוניות אוטונומיות ועוד.

לירן תיאר איך הוא ואנשי צוותו סרגיי ויציר וראובן דובקין ביקשו להקים חברה פיתחו טכנולוגיות חדשות ורשמו פטנטים על שיפור משמעותי בביצועי השבבים. עיקר החידושים כללו אופטימיזציה של חומרה לביצועים גבוהים במצבי עבודה בעלי מגבלות חומרתיות ואנרגטיות. ההגבלות הן בעיקר בסביבות קצה, שם יש צורך בטיפול מהיר ויעיל בנתונים מקומיים תוך מינימיזציה של התקשורת עם הענן.

במהלך ההרצאה, לירן הדגים איך הטכנולוגיות החדשות מתמקדות בשילוב של חומרה מיוחדת לאחסון ועיבוד נתונים ובתוכנה חכמה שמנצלת את החומרה למקסימום. הוא גם הדגיש את האתגרים שבפיתוח שבבים שמותאמים לתנאים קיצוניים כמו בחלל, כאשר השבבים צריכים להתמודד עם קרינה גבוהה, שינויי טמפרטורה קיצוניים ורעידות.

שיטה אחת, השיטה אנלוגית, מאפשרת חסכון משמעותי בהספק בהשוואה לפתרונות אנלוגיים אחרים הקיימים בתעשיה אבל מוגבלת מבחינת דיוק ורזולוציה.

שיטה שניה מבוססת על תכנון דיגטלי מותאם לאפליקציה מאפשרת שימוש בטכניקות דיגיטליות ידניות המייצגות חסכון משמעותי בהספק באמצעות שיתוף משאבים, וניטרול פעולות של הכפלה באפס. שיטה זו ניתנת למימוש בכל תהליך CMOS בתעשייה, ומאפשרת להגיע להספקים מאוד נמוכים ובדיוק גבוה בכל רזולוציה.

"כולם משתמשים בווריאציה כזו או אחרת של הכפלה וסיכום. היתרון הוא גם בחסכון בשטח, שמביא לחסכון באנרגיה. בשיטה זו ניתן להגיע לביצועים מעל טרה TERAOPS ברזולוציה 8 ביט, וטכנולוגית 7 ננומטר. " סיכם לירן.

הפוסט ChipEx2024 – טוביה לירן: אופטימיזציה של בינה מלאכותית בשבבי קצה יכולה לסייע בעמידה בתנאי גודל השבב וצריכת האנרגיה שלו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נוראלינק של אילון מאסק, השתילה לראשונה שבב מוחי באדם. אילון מאסק חשף זאת בציוץ בפלטפורמת המדיה החברתית שלו, X (לשעבר טוויטר). הציוץ עצמו אומר: "האדם הראשון קיבל השתלה מ-@Neuralink אתמול מתאושש היטב. התוצאות הראשוניות מראות גידול חד של פעילות הנוירונים".

מזה חודשים חיפשה החברה מועמד לניתוח הניסיוני שלה, שמטרתו להשתיל שבב מיקרוסקופי בשכבת העליונה של גולגולת האדם. לאחר ההשתלה, השבב אמור לספק מגוון תועלות בריאותיות ומדעיות, כולל יכולת למדוד פעילות מוחית ולתת לאנשים עם נכות פיזית או נפשית יכולות חדשות.

החברה טוענת שהניתוח הראשון נועד לבדוק את הבטיחות והיעילות של השתלת השבב וגם את הליך הניתוח עצמו. מהציוץ של מאסק אפשר להבין שנויראלינק מצאה לא רק מועמד מתאים אלא גם הצליחה להשתיל בו את שבב המוח של החברה.

לשם השתלת שבב נוראלינק, ניתוח נערך על ידי כירורג אנושי שקדח חור קטן בגולגולת החולה, אחריו רובוט בשם "R1" אחראי על ביצוע הניתוח ה"עדין מאוד" של השתלת החוטים החשמליים של השבב ישירות למוח. אם הניתוח מצליח, החומרה של החברה מיועדת לשכון בחלק שהוסר מגולגולת החולה, מתחת לעור הראש, כאשר החוטים הקטנים שלה מעבירים נתונים בין המוח לשרתים של החברה.

זהותו של החולה שעבר את הניתוח אינה ידועה. נוראלינק טענה שהיא מעוניינת להתמקד תחילה בפתרונות לאנשים עם נכות מנטלית ופיזית, ובמיוחד לבצע ניתוחים בקודמים. ישנם חוקרים שטוענים כי לטכנולוגיה זו יש תועלת לאנשים הסובלים מנכויות. בסופו של דבר, החברה רוצה להפנות את פוקוסה ליצירת "שיפורים" קיברנטיים חדשים לאנשים הרגילים – מה שמאסק קרא "האקינג מוחי" טרנסהומניסטי.

מוצר חדש – :Telepathy אחד הפרטים החשובים שמאסק חשף הוא שמוצר הדגל הראשון של נוראלינק נקרא "Telepathy". המוצר מאפשר שליטה בטלפון או מחשב, ודרכם בכל מכשיר אחר, רק על ידי חשיבה. המשתמשים הראשונים של המוצר יהיו אנשים שאיבדו את שימוש בגפיים שלהם. מאסק מדמיין מציאות שבה מדען כמו סטיבן הוקינג יכול לתקשר מהר יותר מאדם המקליד מהר.

לדברי פרופסור אן ונהוסטנברגה, מקינגס קולג' לונדון, הצלחת נויראלינק בהשתלת שבב באדם מהווה "אבן דרך נכבדת" למטרות החברה. יש רק מספר מועט של חברות שהשתילו את המכשירים שלהם באנשים, ו-נויראלינק הצטרפה לקבוצה קטנה זו.

מאסק הזכיר גם מוצר אחר שנויראלינק עובדת עליו, Blindsight, שנועד לעזור בשחזור הראייה. זה מדגים את היקף השפעת החברה הפוטנציאלית, לא רק בתחום הנכויות הפיזיות אלא גם בשחזור תפקודים חיוניים אחרים.

טענות אתיות על ניסויים בבעלי חיים

מאז הקמתה ב-2016, המשימה של החברה הייתה להשתמש בשתלים נוירוניים ומדע ניסיוני כדי להביא לעידן חדש של ממשקים מחשב-למוח. במשך שנים, החברה בדקה את השתלים שלה בבעלי חיים. רבים מהנבדקים – קופים, חזירים וכבשים – עדיין בחיים, אך ישנם מספר (אולי יותר מ"מספר") שנפטרו. חלקם, לכאורה, מתו באופן נוראי – דבר שהביא להאשמות ב"התעללות בבעלי חיים" ותביעה מצד קבוצת רופאים. כעת, עם זאת, החברה טוענת שהפעולות שלה בטוחות. החברה קיבלה אישור מ-FDA לניסויים קליניים בבני אדם במאי שנה שעברה.

חדשנות טכנולוגית ואתגרים אתיים

ההצלחה של נויראלינק בהשתלת שבב מוחי באדם פותחת פרק חדש בתחום הממשק מוח-מחשב. מהווה דגם לחדשנות טכנולוגית שמטרתה לשפר את איכות חייהם של אנשים עם נכויות. עם זאת, זה גם מעלה שאלות אתיות חשובות לגבי התערבות במוח האנושי והשפעותיה האפשריות על רטיות ואוטונומיה.

השפעה על החברה והעתיד: הטכנולוגיה של נויראלינק יכולה להיות פורצת דרך לא רק לאנשים עם נכויות, אלא גם בכלל החברה. היא פותחת דרך לשיפורים קיברנטיים שיכולים לשנות את האופן שבו אנו חווים, מתקשרים ומתמודדים עם העולם. זה מעלה שאלות על אתיקה ומדיניות, במיוחד בנוגע לשימוש וגישה לטכנולוגיה זו.

התקדמות מחקרית והסתייגויות: הסטוריית הניסויים של נויראלינק על בעלי חיים, ובמיוחד הדיווחים על סבלם, מעוררים שאלות על האחריות המוסרית של החברה. זה דורש שקיפות רבה יותר והתחשבות בזכויות האדם.

למרות ההצהרות האופטימיות של מאסק, חשוב להמשיך ולבחון את בטיחות הטכנולוגיה ואת ההשפעות הארוכות טווח של השתלת שבבים נוירוניים באדם. הסיכונים האפשריים, כולל השפעות לא רצויות על המוח, חייבים להיבדק בקפידה.

היסטוריה של הבטחות וביצועים של אילון מאסק

מאסק ידוע בהבטחותיו הגדולות, אך יש לו רקורד מעורב של מימושן. לדוגמה, ב-2016 הוא טעה בצפייה שתוך שנתיים טסלה תנהג באופן אוטונומי מניו יורק ללוס אנג'לס, ושחברת החלל שלו, SpaceX, תטוס למאדים ב-2018 – דבר שעדיין לא קרה. דו"ח של רויטרס הדגיש ש-נויראלינק נקנסה בשל הפרת כללים של משרד התחבורה האמריקאי בנוגע להובלת חומרים מסוכנים. זה מעלה שאלות לגבי האחריות הבטיחותית של החברה ואיך היא מתמודדת עם חומרים ותהליכים מסוכנים.

הפוסט נוראלינק של אילון מאסק השתילה שבב במוחו של אדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Universal Robots, החברה הגדולה המפתחת הרובוטים השיתופיים (קובוטים), הכריזה על ה- UR30, קובוט חדש מהדור הבא של החברה הדנית, שיכול להתמודד עם מטענים של 30 ק"ג. למרות גודלו הקומפקטי, UR30 מציע יכולות הרמה יוצאות דופן כשבקרת התנועה שלו מבטיחה התמודדות עם מטענים גדולים וכבדים יותר, במהירות רבה יותר מהדורות הקודמים.

הקובוט החדש אידיאלי עבור מספר יישומים, כולל משטוח ואריזה, טיפול במכונה (machine tending), טיפול במגוון חומרים ועד הברגה עם מומנט גבוה המיועדת בעיקר לתעשיית הרכב. עבור טיפול במכונה, יכולת העבודה במטען כבד מאפשרת לקובוט להשתמש במספר תפסנים בו זמנית, כשהמשמעות היא שהוא יכול להסיר חלקים מוגמרים ולהעמיס יותר חומר גלם וכך לקצר את זמני ההחלפה ולמקסם את הפרודוקטיביות.

בחברה מציינים כי הקובוט החדש מפגין יעילות רבה גם בטיפול במשטוח של מוצרים כבדים בכל התעשיות, כאשר טביעת הרגל הקטנה מאפשרת לו להשתלב כמעט בכל חללי העבודה – מה שפוטר בני אדם מהרמה כבדה. הרובוט, במשקל 63.5 ק"ג בלבד, ניתן גם להעברה בקלות בין אזורי עבודה שונים על פס הייצור.

לדברי מנכ״ל ונשיא UR, קים פובלסן, ״היכולת לסחוב משקל גבוה יותר והגמישות המוגברת עומדות בבסיס עידן חדש באוטומציה. תעשיות ברחבי העולם מאמצות ייצור זריז יותר ומודולריות בייצור. חלק מהשגת המודולריות והזריזות בתעשייה תלויה בניידות – והקובוט הזה מספק את הצורך הזה למרות המשקלים שהוא סוחב״.

https://youtu.be/VtBtTT8PsNY

לדברי פובלסן,  ה- UR30 לא רק עונה על ציפיות התעשייה אלא הוא אף ערוך לדרישות משתנות, מה שמאפשר לעסקים להסתגל ולהגיב לצרכים המשתנים ביעילות רבה. ״ה- UR30 הוא שלב נוסף במסע של Universal Robots המכוון לרמות חדשות בעולם האוטומציה".

״מהנסיון שלנו בשוק הישראלי אנו יכולים לראות יותר ויותר לקוחות עם יישומים שדורשים קובוטים שיכולים להתמודד עם משקלים שהולכים ועולים״, אומר חיים זכרמן, מנהל חטיבת רובוטיקה ואוטומציה בחברת SU-PAD נציגת UR בישראל. ״מניסיון עבר שהיה לנו עם קובוט ה-UR20, ראינו לאחר ההשקה שלו בזירה הישראלית, שככל שהשוק הכיר ושמע על הפתרון, כך גם נולדו הצרכים עבורו… אני מעריך שאותו הדבר יקרה גם עם הקובוט החדש. יותר ויותר עסקים ומפעלים יגלו את היתרונות של היכולות להתמודד עם משקל כבד יותר״. 

על פי הערכות האנליסטים, שוק הקובוטים העולמי עומד כיום על כמיליארד דולר בשנה וקצב הגידול במשלוחים בשנים 2025-2027 יקפוץ מדי שנה בכ-20 עד 30 אחוז. על פי התחזית של חברת Interact Analysis, עד 2027 השוק העולמי יכפיל עצמו בהיקפו. על פי  UR, החברה מחזיקה כיום בכ-34 אחוז משוק הקובוטים העולמי ובניקוי סין מהמשוואה, היא מגיעה למעל 50 אחוז מהשוק.

הפוסט Universal Robots משיקה קובוט קטן אך המסוגל להרים 30 ק"ג הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים בטכניון פיתחו לייזר ספין-אופטי קוהרנטי מבוקר המבוסס על שכבה אטומית בודדת. הגילוי החדשני, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature Materials, מאפשר שליטה בספין של הפוטונים הנפלטים מחומר דו-ממדי וסולל דרך להתקנים פוטוניים חדשים המבוססים על "ספין-אופטיקה בסקאלה אטומית".

התגלית מבוססת על אינטראקציה של שכבה אטומית בודדת עם מהוד דו-ממדי הממומש בעזרת ננוטכנולוגיה מתקדמת. לגלים אלקטרומגנטיים (אור) המתנהגים גם כחלקיקים נטולי מסה הנקראים פוטונים, יש תכונה פנימית – "סחרור" של הפוטונים (ספין). הספין, שהוא התנע הזוויתי הפנימי של הפוטונים, תלוי בכיוון הקיטוב המעגלי של האור. המחקר מנצל את התכונה הזאת של הפוטונים, סולל דרך לחקר תופעות קוהרנטיות תלויות-ספין הן בהקשר קלאסי והן בהקשר קוונטי ופותח אופקים חדשים למחקר בסיסי ולהתקנים אופטואלקטרוניים המבוססים על ספינים של אלקטרונים ופוטונים כאחד.

המחקר נערך בקבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן, ראש המעבדה לפוטוניקה בסקאלה אטומית בטכניון, בשיתוף פרופ' אלעד קורן, ראש המעבדה לננו-חומרים אלקטרוניים וננו-רכיבים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, ופרופ' אריאל ישמח מאוניברסיטת תל אביב. שתי קבוצות המחקר מהטכניון מקיימות שיתוף פעולה באמצעות מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון (RBNI) ומרכז הקוואנטום ע"ש הלן דילר בטכניון. המחקר בוצע והובל על ידי ד"ר קישו רונג ((Dr. Kexiu Rong פוסט-דוקטורנט מהקבוצה של פרופ' חסמן, בשיתוף החוקרים הבאים:

Dr. Xiaoyang Duan, Dr. Bo Wang, Dr. Vladimir Kleiner, Dr. Assael Cohen, Dr. Pranab K. Mohapatra, Dr. Avinash Patsha, Dr. Subhrajit Mukherjee, Dror Reichenberg, Chieh-li Liu, and Vladi Gorovoy.

מהם חומרים דו-ממדיים? לדברי פרופ' קורן, "בשנת 2004 נבחנה לראשונה האפשרות ליצירת שכבה אטומית בודדת כשהפיזיקאים אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב, לימים חתני פרס נובל בפיזיקה (2010), פיתחו שיטה פשוטה ליצירת שכבות בודדות של אטומי פחמן. השניים הצמידו נייר דבק לפיסת גרפיט וקילפו את החומר שכבה אחר שכבה עד להשגת שכבת אטומים בודדת המכונה גרפן. הם הראו ששכבת החומר האטומית שונה מאוד בתכונותיה מתכונותיו של החומר בצורתו התלת-ממדית. זהו חומר חזק פי מאה מפלדה ועם תכונות חשמליות יוצאות דופן, ועל פי ההערכות הוא צפוי לחולל מהפכה במוליכים ובמוליכים-למחצה, בצגים ובמסכים, בתאים סולריים ועוד. בעקבות גילוי זה פותחו שכבות אטומיות מחומרים אחרים, וגם הן הפגינו תכונות מפתיעות וייחודיות."

פרופ' חסמן ממשיך ומסביר: "בעקבות גילוי הגרפן התגלו ונחקרו חומרים דו-ממדיים רבים כגון מוליכים למחצה שונים שמאפשרים לקבל גם תכונות אופטיות מעניינות. שבבים אלקטרוניים סטנדרטיים מבוססים על סיליקון, המגביל מאוד את פיתוח הדור הבא של המחשבים שמחייב שילוב של אלקטרוניקה ופוטוניקה, וזאת בין השאר בשל חסרונו של מצב חיוני הקרוי 'פער אנרגיה ישיר' בסיליקון. להפתעתנו, במוליכים-למחצה דו-ממדיים התגלה אותו פער אנרגיה ישיר, מה שמאפשר לשלב באמצעותם פוטוניקה ואלקטרוניקה בסדרי גודל ננומטריים, לייצר בעזרתם מקורות אור והתקנים פוטוניים אקטיביים ולסלול דרך לדורות הבאים של השבבים."

כדי למזער את השבב האלקטרוני ולהגדיל באופן משמעותי את מהירות העיבוד ואת קצב העברת האינפורמציה, הגישה המקובלת כיום היא ספינטרוניקה – ביצוע פעולות על הספין, אחת מתכונותיו החשובות של האלקטרון, ולא על זרם האלקטרונים. לפני כמה שנים ייסד פרופ' ארז חסמן תחום חדש בשם ספין-אופטיקה, המאפשר לנצל את הספין של הפוטונים באמצעות מטא-משטחים לטובת העברה ועיבוד אינפורמציה בשבבים פוטוניים. העברת האינפורמציה מבוססת על שליטה בספין הפוטוני בעזרת ננופוטוניקה – אופטיקה בסקאלת הננומטר.

ד"ר קישו רונג מסביר, "חומרים מוליכים למחצה דו-ממדיים, מאופיינים ברמות אנרגיה שהפליטה מהם תלוית ספין, זאת בגלל שבירת הסימטריה לשיקוף. החוקרים בטכניון החליטו לנצל את התכונה הזאת ולצמד שכבה אטומית בודדת ((WS₂ למהוד דו מימדי (מטא-משטחי) המבוסס על ננו אנטנות שמאפשרות שבירת סימטריה בספין הפוטוני וקבלת לייזר משבב בסקאלה אטומית המאפשר מקור אור קוהרנטי ומונוכרומטי תוך כדי שליטה ועיבוד אינפורמציה בספין הפוטוני."

ב-2020 פרסמו החוקרים מהטכניון בכתב העת Nature Nanotechnology יכולת קבלת מקור אור "רגיל" עם תכונות ספין מחומר דו-ממדי ומטא-משטח אופטי, כאשר הפוטונים לא היו מתואמים ביניהם במופע, באורך הגל ובכיוון ("כמו פנס עם אור מפוזר"), אבל האתגר שעוד נותר היה תיאום בין הפוטונים ויצירת לייזר ספין שפולט אור מכוון, זאת תוך כדי שימוש בחומר הדו-ממדי כמקור הגברה על ידי פליטה מאולצת. פרופ' חסמן מציין כי "השגנו את המטרה הזאת בעזרת יצירת שדה מגנטי אפקטיבי שמפריד ושולט על מצבי הספין של הלייזר בממדים אלה, שלא יצריך מערכת נוספת – שדה מגנטי חזק כדי לחולל אותו (כמו אפקט זימן או פרדאיי) וטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט, ויצירת מהוד שמאפשר קיומם של אופנים עם תכונות ספין ומינימום אבודים." הצלחתם סוללת כאמור דרכים חדשות ליצירת התקני לייזר זעירים העשויים לסייע בפיתוחם של יישומים חשובים שונים ומגוונים.

פרופ' חסמן מציין בגאווה ש"הפרסום היוקרתי הנוכחי מראה את החשיבות של מחקר רב-תחומי המשלב פיזיקה, כימיה, מדעי החומרים והנדסה ושילובם של פוסט-דוקטורנטים בין-לאומיים בקבוצות המחקר."
במחקר תמכו הקרן הלאומית למדע (ISF), ותוכנית נבט של RBNI (שיתוף מחקרי בין הקבוצות בטכניון). הרכיבים מומשו במרכז לננו-אלקטרוניקה ע"ש שרה ומשה זיסאפל (MNFU) בטכניון.

אתרי המעבדות

למאמר ב- Nature Materials

הפוסט לראשונה: לייזר ספין-אופטי ברמה האטומית – אופק חדש להתקנים אופטואלקטרוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטרטסיס (נאסד"ק: SSYS), מפתחת פתרונות הדפסת תלת-ממד פולימריים, הודיעה היום, כי לאחר בדיקה והתייעצות עם יועציה הפיננסיים והמשפטיים הבלתי תלויים, קבע דירקטוריון החברה פה אחד, כי הצעת
הרכישה המתוקנת והבלתי מחייבת, שהגישה ב-27 ביוני 2023 3D Systems (NYSE: DDD) , ואשר מייצגת העלאה של כ-3% בשווי הכולל, ותוספת של כאחוז אחד (1%) לסך הבעלות של בעלי מניות סטרטסיס, היא
אופורטוניסטית, ממשיכה להעריך בחסר משמעותי את סטרטסיס, אינה "הצעה עדיפה", ואינה מהווה בסיס לפתיחה במו"מ עם 3D Systems , בהתאם לתנאי הסכם המיזוג שחתמה החברה עם דסקטופ מטאל(NYSE: DM) .
ב-25 במאי 2023, התקשרה סטרטסיס בהסכם מיזוג עם דסקטופ מטאל, לפיו הסכימה דסקטופ מטאל להתמזג עם סטרטסיס בעסקת מניות.

דירקטוריון סטרטסיס לא שינה, בהחלטה שהתקבלה פה אחד, את אישור, המלצת והצהרת הכדאיות של העסקה שהוכרזה עם דסקטופ מטאל.

J.P. Morgan משמש כיועץ פיננסי בלעדי של סטרטסיס ומשרד עורכי דין מיתר ו-Wachtell, Lipton, Rosen & Kat אחראי על ההיבטים המשפטיים.

הפוסט דירקטוריון סטרטסיס קובע: הצעת הרכישה המתוקנת שהגישה 3D Systems אינה הצעה עדיפה מול המיזוג עם דסקטופ מטאל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטרטסיס (נאסד"ק: SSYS  ספקית פתרונות הדפסה תלת-ממדית פולימריים, אישרה היום כי ננו דיימנשן בע"מ (נאסד"ק: NNDM) העלתה את מחיר ההצעה של הצעת הרכש החלקית שלא התבקשה לרכוש מניות רגילות של סטרטסיס שאינן כבר בבעלות ננו מ-18.00 דולר ל-20.05 דולר למניה במזומן ננו גם הפחיתה את אחוז המניות הרגילות של סטרטסיס המבוקשות בהצעה המתוקנת מ-38.8% ל-40.8% ל-31.9%-36.9%, והאריכה את תקופת ההצעה עד השעה 17:00, שעון ניו יורק, ב-24 ביולי 2023, אלא אם כן הוארכה או הסתיימה מוקדם יותר.

כפי שהוכרז בעבר ב-30 במאי 2023, מועצת המנהלים של Stratasys דחתה פה אחד את הצעת הרכש החלקית הקודמת של ננו לרכוש בין 38.8% ל-40.8% מהבעלות על המניות הרגילות של Stratasys שאינן כבר בבעלות Nano תמורת 18.00 דולר למניה במזומן. דירקטוריון סטרטסיס בחן והעריך בקפידה את הצעת הרכש החלקית, והגיע למסקנה כי היא העריכה את החברה בחסר באופן משמעותי ואינה משרתת את האינטרסים של בעלי המניות של סטרטסיס.

סטרטסיס מציינת כי לפי ננו, רק 8% ממניות סטרטסיס הונפקו בהצעה נכון לשעה 23:59, שעון ניו יורק, ב-26 ביוני 2023.

בהתאם לחובות הנאמנות שלה, ובהתייעצות עם יועציה הפיננסיים והמשפטיים הבלתי תלויים, דירקטוריון Stratasys יבחן ויעריך בקפידה את ההצעה המתוקנת כדי לקבוע את דרך הפעולה שלדעתו היא לטובת האינטרסים של החברה ובעלי המניות של Stratasys. מומלץ לבעלי המניות של Stratasys לא לנקוט כל פעולה בשלב זה עד לבדיקה והערכה של מועצת Stratasys של ההצעה המתוקנת.

Stratasys מתכוונת להודיע לבעלי המניות על עמדת דירקטוריון Stratasys בנוגע להצעה המתוקנת בתוך עשרה ימי עסקים.

ב-25 במאי 2023 התקשרה Stratasys בהסכם מיזוג עם Desktop Metal, לפיו Desktop Metal, Inc. (NYSE: DM) ("Desktop Metal") הסכימה להתמזג עם Stratasys בעסקת מניות. דירקטוריון Stratasys לא שינה פה אחד את אישורו, המלצתו והצהרת הכדאיות של העסקה שהוכרזה בעבר עם Desktop Metal.

גם 3D SYSTEMS מציעה הצעה מתוקנת

רוק היל, דרום קרוליינה, 27 ביוני 2023 – 3D Systems (NYSE: DDD) מדווחת על הגשת הצעה משופרת לדירקטוריון סטרטסיס (NASDAQ: SSYS) למיזוג שתי החברות בעסקת מזומן ומניות אשר במסגרתה תומר כל מניה רגילה של סטרטסיס ל-7.5 דולר במזומן, ו-1.3223 מניות חדשות ורגילות שיונפקו של 3D Systems. בהתאם לתנאי ההצעה המתוקנת, המיזוג בין החברות יביא לכך שבעלי המניות של סטרטסיס יחזיקו בכ-41% מהחברה המאוחדת ויקבלו כ-540 מיליון דולר במזומן במועד השלמת העסקה.

ההצעה של 3D Systems מהיום מציגה שיפורים משמעותיים ביחס להצעה הקודמת שהגישה החברה לדירקטוריון סטרטסיס ב-30 במאי 2023, ומהווה המשך לשיחות הקודמות שנערכו בין צוותי ההנהלה של 3D Systems וסטרטסיס, לרבות פגישה לבדיקת נאותות שנערכה בספטמבר 2022. החברה מאמינה כי ההצעה שהגישה היום הינה טובה יותר מהמיזוג עם Desktop Metal עליו דיווחה סטרטסיס. עיקרי ההצעה של 3D Systems כוללים:

• ערך משופר
  • נכון למועד סגירת המסחר ביום ה-26 ביוני, ההצעה מייצגת שווי של כ-20 דולר למניית סטרטסיס, המבוסס על מחיר ממוצע משוקלל-מחזור של 10 ימי מסחר שביצעה 3D Systems, המהווה פרמייה של 33% על מחיר הסגירה של מניית סטרטסיס ביום ה-24 במאי 2023, יום המסחר האחרון טרם ההכרזה על עסקת סטרטסיס-Desktop Metal.
  • כולל סינרגיות תפעוליות משוערות, המייצגות שווי של 26 דולר לפחות למניית סטרטסיס, או לחילופין פרמייה של 71%, כולל סינרגיות תפעוליות.[1]
  • בנוסף, 3D Systems תהיה מוכנה להציע לבעלי המניות של סטרטסיס את האפשרות לבחור את תמהיל התמורה המועדף עליהם, בכפוף למגבלות המקובלות בנוגע להיקף המזומן והמניות המצרפי אותו תכלול 3D Systems בעסקה.

• וודאות משופרת
  • כניסה להסכם מיזוג סופי בתנאים המספקים לבעלי המניות של סטרטסיס וודאות לקיום העסקה שלכל הפחות זהה לוודאות קיום עסקת המיזוג מבוססת המניות עם Desktop Metal.
  • לא נדרשים תנאי סגירה מצד הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית (CFIUS) או התקנות לסחר בינלאומי בנשק (ITAR), בניגוד לעסקת המיזוג שהוצגה בין סטרטיס ל-Desktop Metal, וביטחון מתמשך שכלל האישורים הרגולטוריים הנדרשים יושגו.

נשיא ומנכ"ל החברה ד"ר ג'פרי גרייבס מסר: "אנו נחושים להשיג מיזוג חברי בין 3D Systems לבין סטרטסיס. ברור לנו שהצגנו לדירקטוריון של סטרטסיס הצעה טובה יותר מעסקת המיזוג עם Desktop Metal. אנו מאמינים כי אין הזדמנות טובה יותר למנף את החוזק המשולב של הפורטפוליו המשלים שלנו, ליצירת מובילה חדשנית בשוק התלת ממד, עם פעילות גלובלית ללא תחרות, ואנו מעודדים מהתגובה החיובית הכוללת שקיבלנו מהשוק."

הפוסט Stratasys תבחן הצעת רכש חלקית מתוקנת שלא התבקשה על ידי ננו דיימנשן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' למפל, יליד פולין (1936), החל ללמוד בטכניון ב-1959 והשלים את שלושת תאריו האקדמיים תוך 8 שנים. הוא לימד בטכניון הנדסת חשמל ומדעי המחשב ובשנים 1984-1981 שימש דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. בשנת 1993 גויס למעבדות HP וכעבור שנה הקים וניהל את מעבדות HP ישראל. הוא היה עמית IEEE ועמית בכיר ב-HP וחברת HP רשמה על שמו שמונה פטנטים בארצות הברית.

בשנת 1977 פרסם פרופ' למפל, עם עמיתו פרופ' מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, את LZ7, הגרסה הראשונה של אלגוריתם למפל-זיו, ובשנת 1979 את הגרסה השניה 79LZ. שתי הגרסאות, תחת הכינוי אלגוריתם LZ, שימשו בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות כגון TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילאו תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע (lossless compression), וללא ידיעה מוקדמת של התכונות הסטטיסטיות של המידע. על בסיסו של האלגוריתם פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום באינטרנט בהתקני זיכרון, במחשבים ובתקשורת. השפעתו של האלגוריתם ניכרת בחברות המפתחות טכנולוגיה ומגיעה לכל משתמשי הקצה, לרבות מיליארדי משתמשי הטלפון הסלולרי.

בשנת 2004 הכריז האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) כי אלגוריתם למפל-זיו הוא "אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים". נשיא האיגוד הסיר את הלוט מעל השלט המציין זאת, ובו נכתב כי "האלגוריתם לדחיסת מידע שפיתחו אברהם למפל ויעקב זיו במקום הזה, בשנים 1977-79, מאפשר העברת מידע ביעילות באמצעות האינטרנט. האלגוריתם תרם תרומה משמעותית להפיכתה של רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית".

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ספד לו ואמר כי "פרופ' אמריטוס למפל ז"ל היה מקור השראה לכולנו, ונמנה עם החוקרים הגדולים ביותר שהעמיד הטכניון במאה שנותיו. אלגוריתם למפל-זיו תרם לעולם, ללא תמורה, טכנולוגיה חסרת תקדים המאפשרת העברת מידע במהירות וללא אובדן מידע. בחייו המקצועיים גילם פרופ' למפל את החיבור בין העמקה במדע בסיסי להצטיינות במחקר יישומי. מעטים החוקרים שמחקריהם השפיעו באופן כה נרחב על הקידמה הטכנולוגית ועל חיי היום-יום שלנו. יהי זכרו ברוך."

פרופ' למפל זכה במהלך השנים בעשרות פרסים יוקרתיים ואותות הוקרה, ובהם IEEE Golden Jubilee Award על חדשנות טכנולוגית, פרס ACM לתיאוריה ויישום, מדליית המינג מטעם IEEE ופרס רוטשילד.

על פי ACM, האגודה החשובה ביותר בתחומי המחשוב ומדעי המחשב, "השפעת עבודתם של הפרופסורים למפל וזיו כה עצומה, שהמחקר הנוכחי בתחום עודנו תוסס כפי שהיה לפני עשרות שנים, וכל שנה אנו רואים עוד תאורטיקנים וחוקרים יישומיים עוסקים בהרחבה ובפיתוח של הרעיון האלגנטי שהשניים הציגו. אין זו הגזמה לומר כי טכנולוגיות הדחיסה שנבעו ממחקרם של למפל וזיו האיצו את היישומים במחשוב נייד ובמולטימדיה והפכו אותם לישימים מבחינה כלכלית."

הפוסט נפטר פרופ' אברהם למפל מהטכניון מחלוצי תחום דחיסת הנתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טייוואן שואפת להרחיב את קשריה עם תעשיית ההייטק הישראלית ומפעילה מזה כשלוש שנים תכניות להאצת כניסה של חברות ישראליות לפעילות באקוסיסטם בטייוואן. במסגרת הרחבת הפעילות המשותפת הגיעה לישראל השבוע (28.8) משלחת בכירים בראשות מר הו צ'ין-צ'אנג, מנכ"ל מינהל החברות הקטנות והבינוניות של משרד הכלכלה בטיוואן. המשלחת מונה כ- 20 בכירים מהאקוסיסטם בטייוואן בניהם מייסד אדוונטק, מנהלי קרן הון סיכון מהגדולות בטייוואן בתחום הבריאות CDIB, מנהלי קרן הון סיכון Taiwania Capital, מנכ"ל ענקית ייצור האלקטרוניקה  Mighty Net, מנהלי מכוני מחקר בתחום הטכנולוגיה והביו מדיקל וכן מנהלי חברת i2i.

מינהל החברות הקטנות והבינוניות הטייוואני מפעיל מספר תכניות חדשנות IP² לקידום הקשרים ושיתופי פעולה טכנולוגיים בין טייוואן וישראל. התכניות פועלות במרכז החדשנות Startup Terrace, אשר נתמך על-ידו ומנוהלות על ידי חברת i2i הטייוואנית, שהקימה ומנהלת אקו-סיסטם טכנולוגי התומך ומקשר בין בעלי עניין בתחום החדשנות בטייוואן.

"אנחנו שואפים להיות האב בינלאומי הטוב ביותר במזרח עבור סטארטאפים והשער עבור החברות לשווקי המזרח. בארבע השנים האחרונות הקמנו שני מרכזי חדשנות אשר מספקים לחברות בינלאומיות וחברות מקומיות בטייוואן את כל מה שנדרש החל ממשרדים ומגורים, דרך ייעוץ ונטוורקינג ומשמשים להאצת הכניסה של החברות לאקוסיסטם בטייוואן. אנחנו מפעילים במרכזים מספר תכניות וכן מתמקדים בפעילות ייעודית לחברות הישראליות" אמר מר הו צ'ין-צ'אנג. "אחת המטרות שלנו בביקור הזה היא גם ללמוד מקרוב על מודל שיתוף הפעולה המתקיים בין גורמים ממשלתיים לבין התעשייה בישראל ולהתאים את המודל לאקוסיסטם שלנו".

במסגרת הביקור בישראל הארגון Start-Up Nation Central חשף את משלחת הבכירים לעולם החדשנות הישראלית כולל הצגת מודלי עבודה להרחבת פעילות ועבודה מול האקוסיסטם הישראלי. במקביל, Start-Up Nation Central הובילה למפגשים וליצירת הזדמנויות עסקיות עם חברות סטארט-אפ ישראליות. בנוסף, חברי המשלחת נפגשו עם קרנות הון סיכון, מנהלי מכוני מחקר, חממות, ארגוני מיסחור טכנולוגיות של האוניברסיטאות וכן עם נציגי רשות החדשנות בישראל.

הביקור של המשלחת נפתח באירוע השנתי של תכניות IP² בישראל בו הוכרזו 10 החברות הישראליות אשר משתתפות במחזור השלישי של תכנית החדשנות IP² LaunchPad להאצת כניסת חברות לפעילות באקוסיסטם של טייוואן. בנוסף נחתמו שורה של הסכמי הפצה, ייצור וניסויים קליניים בין החברות הישראליות לטייוואניות, בניהם:

ASUS שחתמה על הסכם עם חברת AirOvation, מפתחת טכנולוגיה לטיהור האוויר והעשרתו בחמצן בחללים סגורים;

 EZMEMS, המפתחת סנסורים חכמים שחתמה על הסכם עם יצרנית האלקטרוניקה הטייוואנית Mighty Net שעל לקוחותיה נמנים אייסר, D-Link, היוניקורן, Ubiquiti ועוד;

Nucleon Cyber , מפתחת תשתית סנסורים לזיהוי מוקדם של התקפות סייבר חתמה על הסכם עם CHT Security, חברה בת של Chunghwa Telecom, ספקית האינטרנט המובילה בטייוואן ואחת מספקיות ה-ICT הגדולות בטייוואן;

ו-Sanolla, החברה המובילה כיום בעולם בשימוש במידע רפואי מתחום התת שמע ובטכנולוגיות של בינה מלאכותית, לאבחון ומעקב של מחלות לב-ריאה חתמה על הסכם עם האוניברסיטה הרפואית של טייפה (TMU).

"לצד המגיפה העולמית והגבולות הסגורים, הצלחנו להגדיל את היקף שיתופי פעולה בין טיייוואן לישראל במגוון תחומים ביניהם בריאות, אנרגיה מתחדשת, סייבר סקיוריטי, 5G. כעת עם המחזור השלישי קרוב ל- 60 חברות ישראליות השתתפו בתוכניות האצת הכניסה לשוק הטייוואני, במסגרתן התקיימו יותר מ-450 פגישות וירטואליות ופיזיות ונחתמו למעלה מ- 30 הסכמי שיתופי פעולה, בשלוש השנים האחרונות. אני שמח לראות את החזון של שילוב הסטארטאפ-נישן הישראלי והסקייל אפ ניישן הטייוואני, מתממש" אמר ד"ר גארי גונג, יו"ר חברת i2i. "אני מאוד מעריך את החדשנות הישראלית ומעודד חברות ישראליות לראות בטייוואן שוק משמעותי לשיתופי פעולה אסטרטגיים, הפצה, מכירות וכן לניהול ניסויים קליניים ופיילוטים, ומאמין שהמשך חיזוק הקשרים ושילוב בין שני האקוסיסטם יאיץ את ההתפחות והצמיחה של כל אחד מהצדדים".

"במשך שנים טייוואן לא היתה בראש סדר העדיפות של החברות הישראליות כאשר הן תכננו התרחבות בעולם. בשלוש השנים האחרונות, יצרנו שינוי במעמדה של טייוואן בקרב החברות הישראליות ופתחנו עבור שני הצדדים ערוצי פעילות משותפים, אשר מניבים יתרונות לשני הצדדים שנמצאים במקומות שונים על גבי שרשרת הפעילות הטכנולוגית והחדשנות העולמית", אמר רני שיפרון, מנכ"ל חברת הייעוץ הישראלית Healthier Globe נציג i2i הטייוואנית ומנהל את תכניות IP² בישראל.

הפוסט הו צ'ין-צ'אנג בביקור בישראל: "אנחנו שואפים להיות ההאב הבינלאומי הטוב במזרח" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טכנולוגית הקוד הפתוח שלנו תחדור ל-14% מהמעבדים בשנת 2019 לא היתה לארכיטקטורת RISC-V:כל דריסת רגל בשוק המעבדים כך שמדובר בזינוק משמעותי, זאת בנוסף להגדלת החדירה בתחומים כמו IOT, תעשיה ורכב. ראיינו את קליסטה רדמונד, מנהלת ארגון RISC-V הבינלאומי לקרת כנס ChipEx2022 שיתקיימו ביום שלישי הקרוב, 10/5/22 בגני התערוכה .

RISC-V מוצג כ-IP פתוחים וחינמיים לפיתוח מעבדים מתקדמים אבל בחיים האמיתיים זה לא ממש בחינם, למה?

רדמונד: "RISC-V" כולל את ארכיטקטורת ערכת ההוראות החינמית והפתוחה, כמו גם הרחבות מאושרות וזמינות באופן חופשי ואלמנטים טכניים קשורים. אלה משמשים כסטנדרטים גלובליים שכל אחד יכול להשתמש בהם בחופשיות ללא תשלום. אנחנו לא מספקים יישומים או כל IP קנייני, את היישומים האלה צריך לפתח משתמש הקצה. הוא נדרש לקבוע את האלמנטים הדרושים, כמו גם לבנות את העיצוב ושלבי הייצור. לפיכך RISC-V הוא למעשה בחינם, ויש קבוצה הולכת וגדלה של אלמנטים קשורים שגם הם מופצים או זמינים מחברים אחרים של התעשייה כאלמנטים קנייניים. המטרה שלנו היא לספק קבוצה חזקה של אבני בניין חופשיות ופתוחות שכל אחד עשוי למנף כדי להמשיך ביישומן."

יש האומרים כי היתרון העיקרי של RISC V הוא העובדה שהוא מודולרי ותומך בהוראות מותאמות אישית מה שהופך אותו לאידיאלי לפיתוח מעבדים ומאיצים מיוחדים. האם זה נכון?

"רוב הארכיטקטורות הקנייניות הנפוצות נוקטות בגישה מצטברת, מה שאומר שיש לך ארכיטקטורת בסיס שיש לה הרחבות ויכולות נוספות שנוספו בעשורים האחרונים. התוצאה היא ארכיטקטורה קניינית בסיסית סביב 1,500 הוראות בסיס. RISC-V נקט בגישה מודולרית, הקפאת RISC-V ISA ב 47 הוראות עם יכולת להוסיף רק את הרחבות שהמיישם נדרש לבנות עבור העיצוב. הדבר מאפשר הזדמנות נדירה להתאמה אישית ולכוונון עדין כדי לאפשר פיתוח שבבים תחרותיים במחיר, בביצועים, בצריכת החשמל ובחופש העיצוב, תכונות שהיה מאתגר להשיג בעבר."

מהו נתח השוק הנוכחי של RISC-V לעומת כתובות IP שפותחו על בסיס ארכיטקטורת arm, MIPS או אינטל.

RISC-V זמינה באופן חופשי לעולם ולכן האימוץ מאתגר למדידה. הדבר נכון לגבי כל תקן עולמי או תוכנת קוד פתוח. אנו עובדים עם קהילת האנליסטים כדי לכלול את RISC-V בסקרים הרגילים שלהם ובניתוח השוק כדי שנוכל ללכוד הבנה טובה יותר של הנתח הנצרך על ידי משתמשי RISC-V. אנו רואים אתגר נוסף בצמיחה המהירה מאוד של מרחב המוליכים למחצה באזורים שבעבר לא היו קיימים. מכון המחקר Counterpoint Research הצביע בספטמבר 2021 כי שוק הקניין הרוחני הכולל של המוליכים למחצה יגדל מ-5.2 מיליארד דולר ב-2020 ל-8.6 מיליארד דולר עד 2025, כאשר RISC-V תרכוש נתח של 28% משוק ה-IOT, 12% מהשוק התעשייתי ו-10% משוק האוטומוטיב. במארס 2021 גילה מחקר של סמיקו כי RISC-V תגיע ל-14% מהמעבדים עד שנת 2025, תחום בו לא היתה נוכחת כלל ב-2019."

מהן המטרות של ארגון RISC-V הבינלאומי?

" RISC-V היא קהילת הבית ויחידת והפיתוח המרכזית של אבני הבניין הטכניות הפתוחות הקריטיות כדי לאפשר גישה טכנית ועסקית חדשה לעיצוב מיקרו-מעבד. המטרה שלנו היא להבטיח ש-RISC-V יתבסס על הבסיס הפורה ובר הקיימא ביותר עבור מחשוב פתוח שהעולם ראה אי פעם וימשיך לבנות את העידן הבא של המחשוב. RISC-V הוא ארגון ללא מטרות רווח המונע להצלחה על ידי האינטרס הקולקטיבי המשותף, ההשקעה והמסירות של הקהילה שלנו. אנחנו כאן כדי לתמוך בהצלחתם של כל בעלי העניין באמצעות שש תוכניות חיוניות.

•  תוצרים טכניים. משילות טכנית, קבוצות עבודה לטיפוח הרחבות ותוצרים טכניים אחרים, להגדיר ציוויים טכניים אסטרטגיים.
• תאימות ואימות. פרופילים ופלטפורמות ובדיקות תאימות לארכיטקטורה (ACT) ובדיקות תאימות פלטפורמה (PCT) כדי להבטיח שלעיצובים יהיו בדיקות ומסגרות אחרות כדי להבטיח את תאימותם ל- RISC-V ISA הבסיסי ולהרחבות.
• נראות. הגברת החדשות, התוכן וההצלחה של החברים באמצעות כתבי עת וניתוחי אנליסטים, תוכניות תוכן מקוריות של RISC-V לתעשייה ואירועים אזוריים
• – למידה והכשרה. למידה מקוונת רב-שכבתית, חיבור אוניברסיטאות למעבדות, מבחנים ותוכניות לימודים, שותפי הכשרה RISC-V, משאב למשרות והתמחות.
• – סנגור + בריתות. הבטחת קהילות מהנדסים מקומיות מחוברות היטב ונתמכות באמצעות שגרירי RISC-V, הקמת בריתות גיאוגרפיות ותעשייתיות, קבוצות מפתחים מקומיות ואירועים
• חילופי ידע. שוק מקוון של ספקים, מוצרים, שירותים ומשאבי למידה.

איך את רואה את העתיד של RISC-V? איפה אתם (RISC-V הבינלאומי) הולכים להיות ב 5 השנים הבאות?

"בשנים הקרובות התעשייה תחווה את RISC-V בכל תחומי המחשוב המרכזיים – החל מהטמעה ועד לארגון, מהצרכן ועד ל- HPC, מההספק הנמוך ביותר ועד למעבד הרב-מעבד בעל הביצועים הגבוהים ביותר. אנחנו כבר רואים כמעט רבע מכל התחלות העיצוב החדשות הכוללות RISC-V במעבד אחד לפחות (פורום עיצוב טק, נובמבר 2020) ואנחנו יודעים על מיליארדי ליבות שכבר קיימות בשוק. RISC-V תמשיך לצמוח מ-2,700+ החברים הנוכחיים שלנו ו-53 קבוצות עבודה טכניות, כמו גם 8,500+ מהנדסים מעורבים כדי לקדם את מצב האמנות, המחויבות האסטרטגית של בעלי עניין מסטארט-אפים לחברות רב-לאומיות, ואימוץ רחב בכל התעשיות. אנו גדלים בקצב חסר תקדים בחומרה, ורואים מומנטום מדהים גם במערכת האקולוגית של התוכנה. בנוסף לכל מערכת ההפעלה העיקרית של לינוקס, יש לנו עכשיו גם אנדרואיד 12 על RISC-V ו RISC-V משובץ בטלפונים של MediaTek הנמכרים ברחבי אסיה.|

לסיכום אומרת רדמונד: "כפי שהעולם פנה בעבר ללינוקס כפלטפורמת התוכנה לשיתוף פעולה, חדשנות, מסירות אסטרטגית טכנית ועסקית – אנו רואים כעת את השינוי הזה עם RISC-V כפלטפורמת החומרה לדורות הבאים."

קליסטה רדמונד תשתתף כמרצה בכנס ChipEx2022 שיערך ב-10 במאי, 2022 במרכז הכנסים Expo Tel Aviv . להשתתפות בכנס ניתן להירשם באמצעות לינק זה

הפוסט לקראת ChipEx2022: מנכ"לית איגוד RISC-V הבינלאומי: טכנולוגית הקוד הפתוח שלנו תחדור ל-14% מהמעבדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכל שנה נערכות ברחבי העולם תחרויות הרובוטיקה של עמותת  ®FIRST (״למען השראה והכרה של מדע וטכנולוגיה״), שפועלת בישראל בשיתוף הטכניון. תוכניות  FIRST, המבוססות על למידה מעשית, מנגישות לתלמידים מגן חובה ועד כיתה י״ב הנדסה ותכנות בסביבת לימוד מרתקת, מכילה ויצירתית, בה הם עובדים בשיתוף פעולה לפתרון אתגר רובוטי שנתי.

ל-FIRST יש השפעה מוכחת על לימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) ופיתוח כישורים הרבה מעבר לבית הספר. בוגרי  FIRST מובילים ביחידות הטכנולוגיה המובחרות של צה״ל, בפקולטות ההנדסה של האוניברסיטאות המובילות וכן בתעשיית ההייטק.

תחרות האליפות העולמית של FIRST  התקיימה בסוף השבוע האחרון ביוסטון, ארה״ב. אלפי תלמידים מ-43 מדינות הציגו את החדשנות, את עבודת הצוות ואת הרובוטים שעליהם עבדו במהלך שנת הלימודים. הנושא השנתי עסק בתחבורה ותעבורה והעצים את התלמידים לפתח חידושים טכנולוגיים שיניעו את האנושות קדימה.

13 קבוצות ישראליות מבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים, שכללו תלמידות ותלמידים יהודים וערבים, העפילו לאליפות זו לאחר הגמר המקומי בישראל, ייצגו את מדינת ישראל והגיעו להישגים חסרי תקדים. התלמידים זכו בהצטיינות על ביצועי הרובוט, מצוינות עיצובית, משחק תחרותי, מחקר, תוכנית עסקית, יצירתיות ועבודת צוות (ראו ״זוכי ה-FIRST Championship״ בהמשך).

אלוף (מיל׳) אביהו בן-נון, יושב ראש הוועד המנהל של  FIRST ישראל, אמר: ״אני גאה ומעריך את כל המשתתפים בתוכניות מעוררות ההשראה שלנו. הישגי המשלחת מהווים מקור גאווה אמיתי וכבוד גדול למדינת לישראל. התחרות הזאת היא רק חלק ממסע ארוך בו נמצא הדור הבא, להפוך את העולם למקום טוב יותר.״

עדו מזורסקי, מנכ״ל  FIRST ישראל אמר: "הקבוצות הפגינו רוח ישראלית המונעת מערכים שהם ליבת FIRST והפגינו שיתוף פעולה מיוחד במינו. במהלך העונה הן פיתחו פתרונות יצירתיים לבעיות ממשיות העוזרות לשפר את חיינו בדרכים משמעותיות. הכישורים הרבים שצוברים תלמידים אלו יכינו אותם לקריירה בתעשיות שונות שחלקן עתידיות ועדיין לא קיימות."

במהלך התחרות ביקרו את המשלחת הישראלית אנשי מפתח עולמיים בעסקים וחדשנות וכן הגב׳ ליביה לינק-רביב, הקונסולית הכללית של ישראל ביוסטון.

זוכי ה-FIRST Championship

FIRST® Robotics Competition לכיתות ט' עד י״ב משלבת את ההתרגשות וההתלהבות של עולם הספורט עם הדיוק וההקפדה של המדע והטכנולוגיה. תחת חוקים נוקשים, משאבים מוגבלים ולוחות זמנים מוגדרים, קבוצות של תלמידות ותלמידי תיכון מאותגרות לתכנן, לבנות ולתכנת רובוטים בגודל תעשייתי כדי להתחרות אחד נגד השני. המשחק העונתי נקרא RAPID REACT℠ והוצג על-ידי חברת בואינג, בו קבוצות אותגרו לדמיין מחדש את העתיד של תחבורה בטוחה ומהירה עבור נסיעות ומשלוחים.

יותר מ-3,200 קבוצות FIRST Robotics Competition השתתפו בעונת 2022. באליפות העולם התחרו 450 קבוצות, 9 מתוכן ישראליות.

–          קבוצה #1577 מתיכון אביב, רעננה דורגה במקום הראשון בבית על-שם אלן טיורינג, ניצחה את משחקי הגמר ועברה לזירת הגמר על-שם איינשטיין בה הוכתרה כסגנית אלופת העולם. בנוסף זכתה בפרס האוטונומי עבור בניית רובוט בעל ביצועים גבוהים, עקביים ואמינים במהלך פעולות המבוצעות ללא התערבות מפעיל.

–          קבוצה #2096 מבית ספר דרכא זינמן, דימונה זכתה בפרס ה-Engineering Inspiration עבור קידום בצורה יוצאת דופן של הכרה והערכה להנדסה בקרב הקהילה שלה. זוהי הקבוצה היחידה בעולם שזכתה בפרס זה 3 פעמים, ומתוכן שנתיים ברציפות.

–          קבוצה #1690 מעתיד כרמים, בנימינה זכתה בפרס האוטונומי שמוענק עבור בניית רובוט בעל ביצועים גבוהים, עקביים ואמינים במהלך פעולות המבוצעות ללא התערבות מפעיל. הקבוצה דורגה במקום הרביעי בבית, והגיעה עד לשלב הגמר של בית זה.

–          קבוצה #3339 מבית ספר שש שנתי איש שלום, כפר יונה זכתה בפרס היזמות עבור פיתוח המסגרת לתוכנית עסקית מקיפה להגדרה, ניהול והשגת יעדי הקבוצה. הקבוצה דורגה במקום הראשון בבית על-שם ניוטון, והגיעה עד לחצי הגמר של בית זה.

FIRST® Tech Challenge לכיתות ח׳ עד י״ב מעודדת תלמידים לחשוב כמו מהנדסים. הקבוצות בונות רובוטים, מפתחות אסטרטגיות, מתעדות את ההתקדמות שלהם ומתחרות ראש בראש. המשחק העונתי נקרא FREIGHT FRENZY​​℠ בו הרובוטים צריכים לנווט במערכת תחבורה מורכבת על-ידי חציית מחסומים ומרוץ נגד הזמן כדי למסור מוצרים חיוניים. יותר מ-3,200 קבוצות FIRST Tech Challenge השתתפו בעונת 2021-2022. באליפות העולם התחרו 160 קבוצות, 2 מתוכן ישראליות.

–          קבוצה #18268 ממקיף אפרים קציר, חולון זכתה בפיינליסטית פרס החדשנות עבור יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה בכל הקשור לעיצוב הרובוט.

–          קבוצה #19000 מיאס״א – התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות, ירושלים זכתה בפיינליסטית פרס המוטיבציה עבור דוגמא למהות של FIRST Tech Challenge, אימוץ את התרבות והערכים של FIRST תוך מאמץ משותף כדי להפוך את FIRST למוכר בבית הספר והקהילה.

FIRST LEGO League לגן חובה עד כיתה ט׳ חושפת ילדים למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) באמצעות למידה מעשית, מהנה, ומרגשת. התוכנית מעניקה השראה לבני נוער להתנסות ולהגדיל את כישורי החשיבה, התכנות והעיצוב החשובים שלהם. אך מעל לכל, התוכנית מקנה למשתתפים בה ערכים חברתיים חשובים כגון עבודת צוות, שיתוף פעולה ומעורבות בקהילה.

השנה, עונת CARGO CONNECT℠ אתגרה את התלמידים לחקור ולהמציא דרכים חדשות להעביר משלוחים בצורה בטוחה ויעילה, וכיצד לשפר את עתיד הובלת המטענים.

יותר מ-3,200 קבוצות FIRST LEGO League Challenge השתתפו בעונת 2021-2022. באליפות העולם התחרו 108 קבוצות, 2 מתוכן ישראליות.

–          קבוצה #1200 מחטיבת הביניים עתיד, כפר יונה זכתה בפרס האליפות, מקום שני עבור אימוץ ערכי הליבה, תוך השגת מצוינות וחדשנות במשחק הרובוט, בתכנון הרובוט ובפרויקט החדשנות.

–          קבוצה #1799 ממקיף אפרים קציר, חולון זכתה בפרס ערכי הליבה, מקום שני עבור התלהבות ורוח צוות, והצגה תמידית של כבוד הדדי אחד כלפי השני וכלפי קבוצות אחרות.

הפוסט הישגים חסרי תקדים לבני נוער ישראלים שהשתתפו באליפות הרובוטיקה של FIRST בארה״ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.