צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מיפן, הצליח לעשות צעד חשוב בדרך לאלקטרוניקה של העתיד: שליטה מדויקת במיוחד במבנה הפנימי של גרפן – חומר דק וחזק במיוחד – תוך שימוש בכמות אנרגיה זעירה, כמעט אפסית.

המחקר נערך בהובלת פרופ' משה בן שלום מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, פרופ' מיכאל אורבך, ופרופ' עודד הוד מבית הספר לכימיה, ע"י דוקטור נירמל רוי, דוקטור פנגואה יינג, סימון סאיה אטרי, יואב שרעבי, נועם ראב, ודוקטור יונגקי יאו. המחקר פורסם בכתב העת נייצר ננוטכנולוגיה.

גרפן, שמורכב משכבה דקה של אטומי פחמן, נחשב כבר שנים ל"כוכב" של עולם החומרים. אבל מסתבר שלא רק החומר עצמו חשוב – אלא גם האופן שבו שכבות הגרפן מונחות זו על גבי זו. סידור שונה של השכבות יוצר תכונות שונות לגמרי: הולכה חשמלית אחרת, תגובה לשדות מגנטיים, ואפילו תנאים שמאפשרים הופעת מוליכות־על.

עד היום, שינוי מבוקר בין סידורי השכבות הללו היה תהליך מסובך, שדרש אנרגיה רבה ולא התאים ליישומים מעשיים. במחקר החדש הצליחו החוקרים להתגבר על המכשול הזה.

הפתרון שפיתחו מבוסס על רעיון חכם: יצירת "איים" זעירים של גרפן – בקוטר של עשרות ננומטרים בלבד – שבהם השכבות נוגעות זו בזו, בעוד שמסביבן הן מופרדות באמצעות שכבה שמאפשרת החלקה כמעט ללא חיכוך. בתוך האיים הללו ניתן "להחליק" שכבת גרפן אחת ביחס לאחרת, וכך לשנות את סידור השכבות.

התוצאה מרשימה במיוחד: שינוי מצב החומר מתבצע באמצעות כוח זעיר ביותר, והשקעת אנרגיה נמוכה בסדרי גודל מזו של טכנולוגיות זיכרון קיימות. במקרים רבים, ברגע שהשינוי מתחיל – הוא ממשיך מעצמו, בלי צורך בהפעלת כוח נוסף.

מעבר לכך, החוקרים הראו שאפשר לחבר בין איים סמוכים כך ששינוי במבנה של אי אחד משפיע גם על שכניו. המשמעות: ניתן לייצר מערכות שבהן אזורים שונים “מדברים” זה עם זה בצורה מכנית־אלסטית, בדומה לרשת עצבית. תכונה כזו עשויה להיות רלוונטית במיוחד לפיתוח מחשוב נוירומורפי – מחשבים שמחקים את אופן הפעולה של המוח.

לדברי החוקרים, השיטה החדשה פותחת אפשרויות חדשות לפיתוח רכיבי זיכרון, חיישנים והתקנים אלקטרוניים זעירים, מהירים וחסכוניים במיוחד באנרגיה. בעתיד, היא עשויה לאפשר בנייה של מערכות אלקטרוניות חכמות בקנה מידה ננומטרי – כאלה שצורכות פחות אנרגיה, מתחממות פחות, ויכולות לבצע פעולות מורכבות בדרכים שעד היום נראו תאורטיות בלבד.

פרופ' משה בן-שלום מסכם: "מדובר בפריצת דרך שעשויה לשנות את הדרך שבה מתכננים רכיבים אלקטרוניים בקנה מידה ננומטרי. אנחנו מראים שאפשר לשלוט במבנה של גרפן בצורה מדויקת, הפיכה וחסכונית בצורה קיצונית באנרגיה. במקום לשבור ולבנות מחדש קשרים כימיים, אנחנו פשוט מחליקים שכבות אטומים זו על גבי זו – תהליך טבעי, מהיר ויעיל בהרבה. היכולת לתכנן אינטראקציה בין אזורים שונים בחומר פותחת אפשרויות חדשות, לא רק לאלקטרוניקה מתקדמת אלא גם למערכות חישוב בהשראת המוח. זהו צעד נוסף בדרך להפוך תופעות פיזיקליות שנחשבו עד היום אקדמיות בלבד – לטכנולוגיה עובדת".

למאמר המדעי

הפוסט פיתוח חדש של אוניברסיטת ת"א: מתג ננומטרי חדש מגרפן – כמעט בלי אנרגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד"ק: CEVA), המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, מודיעה כי מעבד הבינה המלאכותית Ceva-NeuPro-Nano NPU זכה בפרס הבינה המלאכותית במסגרת פרסי Embedded Award לשנת 2026, שניתנו בתערוכת Embedded World Exhibition & Conference בנירנברג, גרמניה.

פרסי Embedded Award מוענקים מדי שנה למוצרים החדשניים ביותר בתעשיית המערכות המשובצות, ונבחרים על-ידי פאנל שופטים עצמאי הכולל מומחים מהתעשייה ומהאקדמיה. NeuPro-Nano זכה להכרה בזכות יכולות עיבוד בינה מלאכותית (AI inference) יעילות במיוחד לצד צריכת אנרגיה נמוכה ושטח סיליקון מינימלי, המאפשרים להריץ עומסי עבודה מתקדמים של AI ישירות במכשירי קצה בעלי משאבי חומרה מוגבלים.

לדברי ירון גליצקי, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת הבינה המלאכותית בסיוה, "הזכייה מהווה אישור נוסף לחזון החברה לפיתוח פתרונות Edge AI יעילים וחסכוניים באנרגיה. NeuPro-Nano מאפשר לדור חדש של מכשירים לזהות, להבין ולנתח נתונים מהעולם הפיזי באופן מקומי, ובכך להביא יכולות Physical AI למוצרי קצה בעלי מגבלות צריכת הספק ועלות".

מעבד NeuPro-Nano מיועד להרצת בינה מלאכותית במכשירי קצה בעלי מגבלות הספק ועלות, בהם חיישנים חכמים, מוצרים לבישים, אלקטרוניקה צרכנית, מערכות IoT תעשייתיות ומוצרי בית חכם. הארכיטקטורה הקומפקטית שלו תומכת ברשתות נוירונים מודרניות המשמשות ליישומים כגון ראייה ממוחשבת, עיבוד אודיו ודיבור, מיזוג חיישנים והבנת הקשר סביבתי.

NeuPro-Nano הוא חלק ממשפחת מעבדי הבינה המלאכותית NeuPro של סיוה, המיועדת להאצת רשתות נוירונים במגוון רחב של עומסי עבודה בתחום Edge AI. לדברי החברה, משפחת NeuPro זוכה לאימוץ הולך וגובר בשוק, כאשר בשנת 2025 עשרה לקוחות רכשו רישיונות לטכנולוגיות NeuPro עבור יישומים בתחומי IoT צרכני, תעשייה, רכב, תשתיות ומחשבים אישיים.

הפוסט כנס Embedded World: מעבד ה-AI של סיוה זכה בפרס הבינה המלאכותית לשנת 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום ה־12 למלחמת "שאגת הארי" עולה תמונה ברורה: חברות ההייטק הישראליות ממשיכות לפעול, אך השגרה נפגעת. הייצור והבדיקות שנעשים מחוץ לישראל מספקים הגנה חלקית, אבל הקושי בעבודה מרחוק, היעדרות עובדים למילואים והפגיעה בטיסות ובכנסים מתחילים להאט תהליכים.

כבר עכשיו ניכרת גם פגיעה ישירה בתעשיית השבבים: כפי שדיווחנו מוקדם יותר השבוע ב־CHIPORTAL, מצב החירום שיבש משלוחים של טאואר, וחלק מהלקוחות החלו להעביר הזמנות למפעלי ייצור בטאיוואן. (Chiportal) זו אולי הדוגמה הבולטת ביותר לכך שגם כאשר המפעלים עצמם אינם מושבתים, עצם חוסר הוודאות הלוגיסטי משפיע מיד על השוק.

בראיונות שקיימתי היום, 11 במרץ 2026, עם עומר כילף, מנכ"ל אינוויז, ועם קובי מרנקו, מנכ"ל ארבה רובוטיקס, עולה תמונה דומה. בשתי החברות מדגישים כי הייצור והבדיקות ממילא מתבצעים מחוץ לישראל, ולכן אין פגיעה ישירה חריפה בפעילות הייצור. עם זאת, בשטח מורגשת האטה.

כילף אומר כי אינוויז כבר למדה לעבוד במודל גמיש של בית ומשרד, ולכן המעבר לעבודה מרחוק אינו תופס את החברה לא מוכנה. לדבריו, קו הייצור של החברה נמצא בתאילנד, ולכן שרשרת האספקה פחות נפגעת. גם מערכי שליטה ובקרה מרחוק כבר קיימים, וצוותים במשרד מסייעים להעביר מערכות בין הסטאפים כדי לאפשר לאנשי הפיתוח להמשיך לעבוד מהבית. לדבריו, זה פחות נוח, אבל עובד.

מרנקו מתאר את אותה מציאות מזווית חדה יותר. לדבריו, העבודה מרחוק מקשה על התיאום, מעכבת תהליכים ופוגעת ביעילות. בנוסף, אי אפשר לטוס לכנסים מרכזיים של התעשייה, מה שפוגע בקשר עם שותפים ולקוחות. הוא מוסיף כי כעשרה אחוזים מעובדי ארבה מגויסים כיום למילואים. זה שיעור נמוך יותר מאשר בתחילת המלחמה הקודמת, אך עדיין מדובר בפגיעה משמעותית.

המסקנה העולה משתי השיחות פשוטה: ההייטק הישראלי לא נעצר, אבל הוא עובד בחיכוך גבוה. הפגיעה אינה בהכרח בייצור עצמו, אלא דווקא בשגרת העבודה, בזמינות האנשים, במפגשים העסקיים, בקצב קבלת ההחלטות וביכולת להזיז פרויקטים מהר. כל עוד המלחמה נמשכת, זהו הנזק המרכזי: לא שיתוק, אלא האטה מצטברת.

הפוסט מנכ"לים בתעשיית השבבים ל- Chiportal: הייצור נמשך, אבל המילואים, הטיסות והעבודה מרחוק מאטים את הקצב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הציגה בתערוכת Embedded World 2026 בנירנברג קו חדש של מעבדי מחשוב קצה (Edge Computing) המיועדים להריץ בינה מלאכותית מתקדמת ישירות במכשירים עצמם – מרובוטים תעשייתיים ועד ציוד רפואי. המעבדים החדשים מאפשרים להריץ מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית יוצרת ללא צורך בחיבור לענן וללא שימוש בכרטיסי מסך חיצוניים יקרים, מהלך שעשוי לשנות את האופן שבו מערכות אוטונומיות פועלות בזמן אמת.

הכרזה זו כוללת שלושה רכיבים מרכזיים: סדרת מעבדי Intel Core Series 2 המיועדת לתעשייה ולרובוטיקה, סדרת Intel Core Ultra 3 להפעלת מודלי בינה מלאכותית מתקדמים על התקן קצה יחיד, וכן פלטפורמה רפואית חדשה בשם Health & Life Sciences AI Suite. במסגרת ההכרזה הדגימה אינטל גם שיתוף פעולה עם חברת הדימות הרפואי הישראלית Nanox.

דיוק בזמן אמת לרובוטים ולציוד רפואי

במערכות תעשייתיות ורפואיות, לא תמיד מהירות החישוב היא הגורם החשוב ביותר – לעיתים קרובות דווקא העקביות והיכולת לפעול בדיוק בזמן מוגדר הן הקריטיות. תכונה זו מכונה דטרמיניזם (Determinism), והיא חיונית למערכות שבהן גם עיכוב של מילישניות בודדות עלול לגרום לתקלה.

מעבדי Intel Core Series 2 החדשים, הכוללים עד 12 ליבות ביצועים, פותחו במיוחד עבור סביבות תעשייתיות קשות. הם מספקים ביצועים דטרמיניסטיים בזמן אמת ומאפשרים תיאום מושלם בין מערכות מורכבות.

לדוגמה, במכשיר א.ק.ג. (ECG) רפואי, המעבד חייב לדגום את אותות הלב במרווחי זמן מדויקים מאוד. עיכוב של מילישניות עלול לגרום לפספוס הפרעת קצב עדינה. באופן דומה, בפס ייצור תעשייתי שבו פועלות מספר זרועות רובוטיות במקביל, כל סטייה זעירה בתזמון בין הזרועות עלולה לגרום להתנגשויות או לפגמים במוצר.

כדי להתמודד עם האתגרים הללו משלבים המעבדים החדשים את טכנולוגיית Time Coordinated Computing (TCC) של אינטל יחד עם תמיכה ברשתות Time Sensitive Networking (TSN). לפי נתוני החברה, הפתרון מספק זמני תגובה עקביים ומהירים עד פי 2.5 בהשוואה למעבד Ryzen 7 9700X של AMD, וזמן השהיה נמוך בעד פי 4.4.

בינה מלאכותית מתקדמת על שבב אחד

סדרת Intel Core Ultra 3, שנחשפה קודם לכן למחשבים אישיים בתערוכת CES תחת שם הקוד Panther Lake, מגיעה כעת גם לעולם התעשייתי. המעבדים מאפשרים להריץ מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ישירות על התקן הקצה, ללא צורך במאיצים גרפיים חיצוניים.

המעבדים מספקים ביצועי בינה מלאכותית של עד 180 טריליון פעולות בשנייה (TOPS) – שיפור של פי 1.8 לעומת הדור הקודם – במעטפת קומפקטית המתאימה למכשור תעשייתי ורפואי.

משמעות הדבר עבור יצרני ציוד היא שינוי פרדיגמה: במקום מערכת הכוללת מעבד מרכזי וכרטיס מסך נפרד, ניתן להריץ את כל סביבת הבינה המלאכותית על שבב אחד בלבד (System on Chip).

בדיקות שערכה אינטל מצביעות על כך שמעבר ממערכות מבוססות כרטיסים גרפיים, כגון Jetson AGX Orin או RTX 4060 של אנבידיה, לפתרון משולב עשוי להפחית את עלות המערכת הכוללת בין 39% ל-67% לאורך חמש שנים.

בנוסף הדגימה החברה אפשרות לבצע על השבב עצמו גם תהליכי Fine-Tuning – התאמה של מודלי בינה מלאכותית ליישום מסוים – פעולה שבדרך כלל דורשת מאיצים גרפיים ייעודיים. בבדיקות שביצעה החברה הושגו 87% מביצועי כרטיס גרפי ייעודי, אך בעלות חומרה של 17% בלבד.

במבחני ביצועים מסוימים המעבד הגרפי המשולב של אינטל אף השיג עד פי תשעה ביצועים לעומת המעבד Ryzen AI 9 HX370 של AMD.

שיתוף פעולה עם חברת Nanox הישראלית

אחת הדוגמאות ליישום הטכנולוגיה היא שיתוף פעולה עם חברת הדימות הרפואי הישראלית Nanox, המפתחת מערכות רנטגן מתקדמות.

במערכות של החברה נעשה שימוש במעבדי אינטל כדי לבצע ניתוח דימות רפואי ישירות במכשיר עצמו, בנקודת הטיפול. לפי אינטל, שימוש במאיץ הבינה המלאכותית המובנה במעבד (NPU) מאפשר לבצע משימות פענוח וזיהוי מהר יותר עד פי 152.

מאחר שהמידע הרפואי מעובד ישירות על המכשיר, אין צורך לשלוח נתונים לענן – יתרון חשוב מבחינת אבטחת מידע ופרטיות.

רובוטים דמויי אדם ורובוטים לשירות

אינטל הציגה גם יישומים נוספים אצל שותפיה. חברת Circulus מפתחת רובוטים דמויי אדם המשתמשים במעבדי החברה לצורך אינטראקציה טבעית יותר עם בני אדם. המעבדים אפשרו לרובוטים להשיג תפוקת מודלי שפת-ראייה גבוהה פי 3.9 וראייה מרובת-משימות מהירה פי 5.4 בהשוואה לפתרונות מבוססי אנבידיה – תוך צריכת חשמל של כ-25 וואט בלבד.

יישום נוסף הוצג על ידי חברת Sensory AI, שפיתחה רובוט בריסטה המנהל שיחה עם הלקוח ומכין קפה בהתאם להזמנה. המעבדים החדשים קיצרו כמעט בחצי את זמן התגובה בדיבור, תוך שימוש בכ-22 וואט בלבד, לעומת כ-90 וואט בפתרונות מתחרים.

פלטפורמת בינה מלאכותית למערכות בריאות

בנוסף לחומרה הציגה אינטל הצצה לפלטפורמת תוכנה חדשה בשם Health & Life Sciences AI Suite, שתושק במלואה באמצע 2026.

המערכת מיועדת לניטור מטופלים באמצעות שילוב נתונים ממקורות רבים – חיישנים לבישים, מערכות דימות וצגי מיטה – אשר מעובדים בזמן אמת ישירות במכשיר הרפואי. בכך מתאפשר ניטור רפואי מתקדם ללא תלות בענן.

המערכת צפויה לתמוך בין היתר בזיהוי הפרעות קצב לב באמצעות בינה מלאכותית, בהערכת תנוחת גוף בתלת-ממד לצורך מניעת נפילות, וכן במדידת מדדים פיזיולוגיים ללא מגע באמצעות מצלמות.

לדברי אינטל, המעבר לעיבוד מקומי של בינה מלאכותית עשוי להפוך למרכיב מרכזי בדור הבא של מערכות רפואיות, תעשייתיות ורובוטיות.

הפוסט אינטל מורידה את הבינה המלאכותית היוצרת לרובוטים ולציוד רפואי * שיתוף פעולה עם חברת Nanox הישראלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החרפת הלחימה בין ארה"ב וישראל לאירן והתגובה האיראנית על שכנותיה מעוררת דאגה גוברת בתעשיית השבבים העולמית, בעיקר סביב אספקת חומרי גלם חיוניים לייצור שבבים. בדרום קוריאה הזהיר חבר הפרלמנט קים יאנג־בה, לאחר פגישה עם בכירים בתעשייה ובהם נציגי סמסונג אלקטרוניקס, כי שיבוש באספקת חומרים מהמזרח התיכון עלול לפגוע בייצור שבבים. בין החומרים שהוזכרו בולט במיוחד הליום, גז חשוב לניהול חום בתהליכי ייצור, שלדברי גורמים בתעשייה אין לו כיום חלופה מעשית מלאה.

החשש אינו תיאורטי בלבד. לפי רויטרס, דרום קוריאה תלויה במזרח התיכון גם באספקת ברום ובשורה של פריטים נוספים בשרשרת האספקה לשבבים, והממשלה בסיאול ציינה כי לפחות 14 רכיבים או חומרים רלוונטיים מגיעים במידה גבוהה מהאזור. אמנם חלקם ניתנים לרכש ממקורות חלופיים או מייצור מקומי, אך כל עיכוב ממושך עלול להגביר את הלחץ בשוק שגם כך מתוח בגלל הביקוש לשרתי AI ולשבבי זיכרון.

מבחינת החברות עצמן, המסר כרגע זהיר אך לא פאניקאי. SK hynix מסרה כי גיוונה את שרשראות האספקה שלה וכי ברשותה מלאי הליום מספק, ולכן היא מעריכה שההשפעה המיידית תהיה מוגבלת. גם TSMC הודיעה כי בשלב זה אינה צופה פגיעה משמעותית, אך ממשיכה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. במילים אחרות, היצרנים הגדולים אינם מדווחים עדיין על משבר תפעולי, אך בהחלט נערכים לאפשרות שהסכסוך יתארך.

הבעיה הרחבה יותר היא שהענף מגיע למשבר הזה במצב רגיש ממילא. הביקוש המואץ לשבבים עבור מרכזי נתונים של בינה מלאכותית כבר יצר צווארי בקבוק בחלקים שונים של שרשרת האספקה, והשפיע גם על שווקים כמו מחשבים אישיים, סמארטפונים, רכב ואלקטרוניקה צרכנית. אם הלחימה תייקר אנרגיה, תאט משלוחים או תפגע באספקת גזים ותשומות קריטיות, הלחץ על מחירי הייצור ועל זמני האספקה עלול לגדול עוד יותר.

לצד חומרי הגלם, עולות גם שאלות לגבי השקעות AI במזרח התיכון. לפי הדיווחים, המשבר עלול לעכב תוכניות של חברות טכנולוגיה גדולות להרחבת מרכזי נתונים באזור. רויטרס דיווחה גם על פגיעה במרכזי נתונים של אמזון באיחוד האמירויות ובבחריין בעקבות תקיפות כטב"מים, אירוע שמחדד את הסיכון הפיזי לתשתיות דיגיטליות באזור שניסה למצב את עצמו כמרכז AI אזורי. פגיעה כזו אינה משפיעה רק על שירותי ענן, אלא גם על קצב ההתרחבות העתידי של ביקושים לשבבים מתקדמים.

המשמעות ברורה: גם אם לא נראה מחר עצירת קווים בפאבים, המלחמה מוסיפה שכבת סיכון חדשה לשוק שכבר פועל על קצה הקיבולת. במקרה של עימות מתמשך, לא רק נפט וספנות יושפעו, אלא גם גזים תעשייתיים, חומרי עזר, ציוד נלווה ותוכניות ההתרחבות של תעשיית ה-AI. בשלב זה התמונה היא של סיכון עולה, אך עדיין לא של שיבוש בפועל בקנה מידה רחב.

הפוסט העימות במזרח התיכון מעלה חשש לשיבושים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת המהלך, קווליטאו תקצה לגופים המוסדיים מניות המהוות כ-7.5% מהון החברה. המחיר שנקבע להנפקה הוא 610 שקל למניה – מחיר המשקף הנחה של כ-9.5% על שער המניה בבורסה במועד ההחלטה. בנוסף, החברה העניקה אופציות (כ-2.8% מההון בדילול מלא) שניתנות למימוש בחצי השנה הקרובה במחיר של 750 שקל לאופציה.

בין המשתתפים בהנפקה ניתן למצוא את בעלי המניות הקיימים של החברה לצד גופים חדשים. נכון להיום, בעלי העניין המרכזיים בחברה הם:

• בית ההשקעות ילין לפידות: מחזיק בכ-15% מהמניות.
• קרן הגידור אלפא: בניהולם של גבי דישי ומיכאל וייס, המחזיקה בכ-8%.
• חברת הביטוח הראל: מחזיקה בכ-5.2%.

צמיחה פנומנלית: 4,100% בחמש שנים

קווליטאו נחשבת ל"שיאנית תשואות" נדירה. מניית החברה זינקה ביותר מ-4,100% בחמש השנים האחרונות, נתון המציב אותה בצמרת הבורסה המקומית (שנייה רק לארית תעשיות). בשנה האחרונה בלבד רשמה המניה עלייה של כ-140%, שהביאה את החברה לשווי שוק שחוצה את רף ה-3 מיליארד שקל.

החברה, המנוהלת על ידי יעקב הרשמן, פועלת כבר מעל 30 שנה ומתמחה בפיתוח מערכות בדיקה לתעשיית המוליכים למחצה. פתרונותיה מאפשרים לאפיין תופעות פיזיקליות הפוגעות באמינות השבבים – צורך קריטי עבור ענקיות טכנולוגיה כמו אינטל, אנבידיה ו-TSMC.מנועי הצמיחה המרכזיים של החברה כיום הם:

1. בדיקות מארזים (Advanced Packaging): תחום קריטי לשבבי בינה מלאכותית (AI).
2. בדיקה אופטית: פתרון ייחודי שפותח בחברה במשך למעלה מעשור.

ביצועים כספיים מרשימים

הדו"חות הכספיים של החברה לשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 מעידים על תנופה עסקית:

• הכנסות: כ-49 מיליון דולר (צמיחה של 55% לעומת התקופה המקבילה).
• רווח נקי: זינוק של 134% לכ-22.8 מיליון שקל.
• צבר הזמנות: עומד על כ-43.6 מיליון דולר, נתון גבוה משמעותית מהשנה שעברה.

גיוס ההון הנוכחי צפוי לחזק את הקופה של קווליטאו ולאפשר לה להמשיך ולהשקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות, תוך שמירה על מעמדה כספקית מפתח בשרשרת הערך העולמית של תעשיית השבבים וה-AI.

הפוסט חברת קווליטאו מנצלת את המומנטום לגיוס 225 מליון שקל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מבצע שאגת הארי מסתמך במידה רבה על "בינה מלאכותית בקצה" – היכולת לעבד כמויות אדירות של נתוני חיישנים באופן מקומי במכשיר עצמו במקום לשלוח אותם בחזרה לענן מרכזי.

שבבי SoC מתקדמים מעבדים נתונים חזותיים בפחות ממילישנייה, ומאפשרים למערכות אוטונומיות לנווט ולזהות מטרות בדיוק ברמת האדם אך במהירויות ברמת המכונה.

צמתים חדשנים בטכנולוגיות 3 ננומטר ו-2 ננומטר מאפשרים מיחשוב בעל ביצועים אולטרה גבוהים במכשירים ניידים, ומבטיחים שציוד השטח יישאר פעיל למשך פרקי זמן ממושכים ללא צורך בהחלפות סוללות כבדות.

מבצע "שאגת הארי" כולל שימוש באלפי כלי נשק מדויקים והרס של מאות תשתיות אסטרטגיות. מערכות מונחות מדויקות מסתמכות על שבבים בעלי ביצועים גבוהים לניווט, רכישת מטרות ותיקון מסלול באמצע הטיסה. ללא שבבים מתקדמים, הדיוק הנדרש לתקיפה צפופה ומתואמת שכזו יהיה בלתי אפשרי.

כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs) משמשים עמוד תווך מרכזי במבצע, ומספקים מעקב, יכולת תקיפה ועדכון מצב מתמשך עמוק בתוך שטח איראן. רחפנים אלה תלויים במעבדים מיוחדים לטיסה אוטונומית, שימוש בחיישנים חכמים, תקשורת מוצפנת ובינה מלאכותית בתוך כלי טיס. יכולתם לפעול הרחק מגבולות ישראל ולשמור על עליונות אווירית קשורה ישירות לתחכום של ערכות השבבים שלהם.

תיאום מערכה משותפת של ארה"ב וישראל במספר תחומים דורש מערכות תקשורת מאובטחות, עמידות ובעלות רוחב פס גבוה. שבבים מתקדמים מפעילים מכשירי רדיו מוצפנים, קישורי לוויין ורשתות שדה קרב המאפשרות למפקדים לסנכרן תקיפות אוויריות, לנטר איומים ולהסתגל לתגובות טילים ורחפנים איראניות בזמן אמת.

השלכות אסטרטגיות על הביטחון הלאומי

יכולתה של ישראל לבסס עליונות אווירית תוך 24 שעות מהשקת המבצע משקפת לא רק תכנון טקטי אלא גם השקעה ארוכת טווח בטכנולוגיות הגנה מבוססות שבבים. מטוסי חמקן, טילים ארוכי טווח וחיישנים מתקדמים, כולם מסתמכים על שבבים מתקדמים המעניקים לישראל ולבנות בריתה יתרון מכריע.

יכולות הטילים והרחפנים של איראן הפכו מתוחכמות יותר, ודורשות מערכות הגנה שיכולות לזהות, לעקוב וליירט איומים תוך שניות. מערכי מכ"ם מונעי שבבים מתקדמים, ניתוח איומים משופר על ידי בינה מלאכותית ופלטפורמות יירוט אוטומטיות חיוניים לנטרול התקפות אלו ולמניעת הסלמה.

משרד הביטחון הדגיש את הצורך לחזק את הסיבולת האסטרטגית של ישראל, כולל אספקה ​​מתמשכת של תחמושת וציוד. רבות ממערכות אלו תלויות בשבבים ייעודיים שיש לאסוף, להעביר ולשלב במהירות כדי לשמור על מוכנות בחזיתות מרובות.

מבט קדימה: שבבים כשדה הקרב החדש

מבצע "שאגת הארי" מדגיש מציאות עולמית רחבה יותר: שבבים הם כיום אמצעי קריטי להגנה הלאומית כמו דלק, מטוסים או כוח אדם. המדינות השולטות בתכנון, ייצור ושרשראות אספקה ​​של שבבים יעצבו את עתיד הלוחמה. כאשר ישראל מתמודדת עם איומים מתפתחים, היתרון הטכנולוגי שלה – המושרש ביכולות שבבים מתקדמות – יישאר מרכזי להרתעה, תגובה מהירה ודומיננטיות אסטרטגית.

הפוסט שבבים מתקדמים: המנוע השקט מאחורי מבצע שאגת הארי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החרפת המצב הביטחוני בישראל גורמת לשיבושים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים המקומית, ובמיוחד בפעילותה של Tower Semiconductor. לפי דיווח של TrendForce המתבסס על נתונים שפורסמו ב־Economic Daily News, חברות שבבים בינלאומיות החלו להעביר הזמנות ייצור מטאואר למפעלי ייצור בטאיוואן בעקבות מגבלות משלוח שנוצרו בתקופת מצב החירום.

על פי הדיווח, חלק מהלקוחות של טאואר החלו להפנות הזמנות בדחיפות לחברות טאיוואניות המתמחות בטכנולוגיות ייצור ותיקות (“mature nodes”). בין הנהנות העיקריות מהמעבר נמצאות Vanguard International Semiconductor (VIS) ו־Powerchip Semiconductor Manufacturing Corp., שדיווחו על עלייה ניכרת במספר ההזמנות.

לחץ על קיבולת הייצור בטכנולוגיות ותיקות

הסטת ההזמנות מישראל לטאיוואן גורמת להידוק הקיבולת במפעלי ייצור המתמחים בתהליכי ייצור ותיקים יחסית – בעיקר בטווחים של 0.18 עד 0.13 מיקרון. מדובר בתהליכים המשמשים לייצור רכיבים אנלוגיים, שבבי הספק ושבבים למערכות תעשייתיות ורכב.

לפי הדיווח, המעבר המואץ של הזמנות – לצד המתיחות האזורית בין ארצות הברית לאיראן – גורם ללקוחות לשלם פרמיות כדי להבטיח אספקה, מה שמוביל לעלייה במחירי הייצור בטכנולוגיות אלו. משקיעים מוסדיים מעריכים כי VIS ו-PSMC צפויות ליהנות מעלייה במחירי המכירה הממוצעים (ASP) ומהתרחבות בשולי הרווח הגולמי.

טאואר – שחקן מוביל בטכנולוגיות מיוחדות

טאואר נחשבת לאחת מיצרניות השבבים העצמאיות הגדולות בעולם בתחום תהליכי הייצור המיוחדים, והיא מפעילה קווי ייצור המתמקדים בתהליכים אנלוגיים ובתהליכי מתח גבוה. בין לקוחותיה נמצאות חברות שבבים גדולות כמו onsemi, Vishay Intertechnology, Broadcom, Skyworks Solutions, Intel ו־Samsung Electronics.

רוב הייצור של טאואר מתבצע בישראל, ולכן כל שיבוש ביכולת המשלוח או הייצור משפיע במהירות על שרשרת האספקה של לקוחותיה ברחבי העולם.

מקורות בתעשייה מציינים כי טאואר נהנתה לאורך השנים מכוח תמחור גבוה יחסית בתחום הטכנולוגיות הוותיקות והייחודיות. זאת משום שמוצריה משמשים בעיקר לתעשיות הרכב והציוד התעשייתי – תחומים המאופיינים במחזורי הסמכה ארוכים, בדרישות אמינות מחמירות וביכולת מוגבלת להחליף ספקים במהירות.

חפיפה טכנולוגית מקלה על העברת הזמנות

לפי מקורות בתעשייה, חלק מהלקוחות ניסו בתחילה להעביר את הייצור ל־TSMC. אולם מאחר ש־TSMC מצמצמת בהדרגה את פעילותה בתהליכים הוותיקים ומפנה לקוחות לחברת הבת VIS, מרבית ההזמנות זרמו דווקא אליה.

החפיפה הטכנולוגית בין VIS לטאואר, לצד קשרים מסחריים ארוכי שנים עם אותם לקוחות, הפכה אותה לחלופה טבעית. גם ל-PSMC קיימת חפיפה משמעותית בתהליכי הייצור עם טאואר, ולכן חלק מההזמנות הופנו אליה.

לקוחות כמו onsemi, שמייצרים חלק ממוצרי ההספק שלהם במפעלי ייצור חיצוניים, כבר עובדים זמן רב עם VIS ו-PSMC בתחומים כגון מעגלי ניהול הספק, טרנזיסטורי MOSFET ותהליכי BCD. גם Vishay Intertechnology מפעילה קווי ייצור משמעותיים אצל VIS, במיוחד עבור רכיבי MOSFET מסוג trench ומוצרי הגנת מתח (TVS).

בנוסף, בשנים האחרונות העבירה וישיי חלק מפעילות הייצור שלה מסין לטאיוואן ולסינגפור בשל שיקולים גיאופוליטיים – מה שהקל על התאמת שרשרת האספקה למציאות החדשה.

השפעה רחבה על שוק ה־Mature Nodes

ההתפתחויות האחרונות מדגישות עד כמה שוק הטכנולוגיות הוותיקות נותר קריטי לתעשיית האלקטרוניקה העולמית. למרות ההתמקדות הציבורית בתהליכי ייצור מתקדמים של 3 ו-2 ננומטר, רוב הרכיבים המשמשים ברכב, בתעשייה ובמערכות הספק עדיין מיוצרים בתהליכים ותיקים בהרבה.

לכן, כל הפרעה בייצור אצל שחקן מרכזי כמו טאואר יכולה להשפיע במהירות על המחירים ועל חלוקת ההזמנות בשוק העולמי.

הפוסט מצב החירום בישראל משבש משלוחי טאואר; הזמנות שבבים עוברות לטאיוואן ומייקרות את מחירי הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

UCT ישראל, ממשיכה את פעילות הייצור באופן מלא (תחת הנחיות פיקוד העורף) גם בימים אלה של המלחמה מול איראן. כך מוסרת הנהלת החברה.

החברה נחשבת לספקית מובילה של פתרונות קריטיים לתעשיית השבבים הגלובלית, כך שמעל 97% מלקוחותיה נמצאים מעבר לים. השבוע, ועל בסיס נסיון של שנתיים מלחמה שעברנו, יושמה שוב תוכנית הרציפות העסקית והתפעולית, לפיה הייצור לא מפסיק אפילו לרגע.

עובדי החברה, שנחשבים לעובדים חיוניים, ממשיכים בהסעות מסודרות למשמרות יום ולילה במפעל החברה, בפארק תעשייה ציפורית שבנוף הגליל. עובדי המטה עובדים ברובם מהבית. בשבוע שעבר הכריזה החברה על גיוס נרחב של 200 עובדים נוספים בישראל, זאת בנוסף ל-650 העובדים הקיימים. המטרה היא לעמוד בקצב המואץ ובדרישות של לקוחותיה, יצרניות השבבים בעולם.

המנכ"ל ד"ר יהודה סלהוב הוציא מכתב ללקוחות החברה בעולם, ועדכן אותם על היציבות בייצור, ועל המשך אספקת המוצרים בדרכים חלופיות בימים בהם המרחב האוירי של ישראל סגור. כגון: תעבורה ימית, מלאים שכבר נשלחו מהארץ לפני פרוץ המבצע, ועוד. במקביל, עובדי החברה ומנהליה קיבלו איגרת חמה ואמפטית ממנכ"ל חברת UCT העולמית מארה"ב, שהביע אמון ביכולות החברה בישראל, בחוסן וביכולת התפקוד גם במצבים קשים שכבר הוכחה במלחמה הקודמת.

"הייצור במפעל שלנו בנוף הגליל לא מפסיק ולו לרגע כי מדובר במוצרים קריטיים עבור תעשיית השבבים – זו  שמניעה את הכלכלה המודרנית ואת גלגלי ה-AI. אנו ממשיכים לדלוור לכל לקוחותינו בעולם, גם תחת אש ובהתאם להנחיות. אני גאה מאוד בעובדים שלנו, שעובדים במסירות ראויה לציון."

הפוסט מפעל UCT ישראל: הייצור בישראל לא מפסיק, גם במבצע "שאגת הארי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות, TKMS ומשרד הביטחון חנכו בשבוע שעבר מתקן ייצור חדש בישראל לרכיבים מבניים תת־ימיים לצוללות. לפי ההודעה הרשמית, זהו קו ייצור המיועד לייצור רכיבי Glass Reinforced Polyester (GRP) עבור צוללות, במסגרת שיתוף פעולה תעשייתי בין הצדדים. מדובר בצעד ראשון מסוגו בישראל בתחום זה, ולא בעוד הרחבה שגרתית של קבלנות משנה ביטחונית. (elbitsystems.com)

המשמעות המעשית של המהלך היא יצירת יכולת ייצור מקומית לרכיבים תת־ימיים שלא יוצרו עד כה בישראל. לפי TKMS ואלביט, המתקן החדש הוא חלק ממחויבויות הרכש הגומלין של החברה הגרמנית בישראל, והוא אמור להעמיק את שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין החברות, תוך הקמת תשתית ייצור חדשה המבוססת על הידע והניסיון של TKMS בתחום הצוללות.

האתר החדש מוקם בצפון הארץ, באזור שהוגדר כאזור עדיפות לאומית, ובשלב הראשון הוא צפוי להעסיק עשרות עובדים. באלביט הדגישו כי הרחבת הפעילות בגליל משתלבת במדיניות החברה לשמר ולפתח נוכחות תעשייתית הן בגליל והן בנגב, וכי למפעל החדש עשויה להיות תרומה ישירה גם לחיזוק הכלכלה האזורית ולפיתוח אקו־סיסטם תעשייתי מקומי סביב ייצור ימי מתקדם.

מבחינת משרד הביטחון, המהלך משתלב בלקחי המלחמה ובהרחבת בסיס הייצור הביטחוני המקומי. זאב לנדאו, ראש מנהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון, אמר כי שיתוף הפעולה רב־השנים עם TKMS סייע לבניין הכוח של חיל הים, וכי הקמת המתקן החדש היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר להרחבת כושר הייצור הביטחוני בישראל, לקידום התעשייה המקומית ולפיתוח המשק. גם במשרד הכלכלה ציינו כי מדובר במהלך שמחבר בין צורך ביטחוני קריטי לבין פיתוח תעשייתי בפריפריה ויצירת משרות איכותיות. (Defence Industry Europe)

עם זאת, חשוב לדייק: לא מדובר בהעברת בניית הצוללות עצמן מגרמניה לישראל. לפי ניתוח ב"ג'רוזלם פוסט", ההודעה הרשמית מצביעה על הרחבת היקף הרכיבים שישראל תוכל לייצר בעצמה עבור תוכניות צוללות, ולא על מעבר לייצור מלא של כלי השיט. במילים אחרות, ישראל מטפסת שלב בשרשרת הערך הימית־ביטחונית, אך אינה הופכת בן־לילה לבונה עצמאית של צוללות שלמות.

ובכל זאת, עבור התעשייה המקומית זהו מהלך משמעותי. אלביט ציינה כי ההסכם יאפשר ל־Elbit Cyclone להרחיב את סל המוצרים שלה, לפנות לשווקים בינלאומיים חדשים ולפתח מומחיות מקומית בתחום של רכיבים תת־ימיים מתקדמים. עבור ישראל, מדובר לא רק בשיפור העצמאות התעשייתית בתחום רגיש, אלא גם ביצירת פלטפורמה לכניסה עמוקה יותר לעולמות של הנדסה ימית, חומרים מרוכבים ושרשרת אספקה לצוללות ולמערכות תת־ימיות.

במבט רחב יותר, המהלך משקף מגמה ישראלית ברורה מאז 2024: ניסיון להרחיב את הייצור המקומי בתחומים ביטחוניים שנחשבו עד כה תלויי חוץ, במיוחד במקומות שבהם יש ערך מוסף טכנולוגי, רגישות ביטחונית או תלות בשרשרת אספקה זרה. במקרה הזה, החיבור בין TKMS, אלביט ומשרד הביטחון יוצר בישראל יכולת חדשה בתחום מצומצם אך אסטרטגי, שיכול בעתיד לתמוך גם בפרויקטים ימיים נוספים, בארץ ואולי גם בחו"ל. (Defence Industry Europe)

כיתוב תמונה מוצע:
לפי המקור הזמין. (Defence Industry Europe)

אמפמ

כותרת:
ישראל מקימה קו ייצור ראשון לרכיבי צוללות תת־ימיים עם TKMS ואלביט

כותרת משנה:
המתקן החדש בצפון הארץ ייצר רכיבי GRP לצוללות, ירחיב את הייצור הביטחוני המקומי ויעמיק את שיתוף הפעולה בין אלביט, TKMS ומשרד הביטחון

תגים:
אלביט מערכות, TKMS, צוללות, חיל הים, משרד הביטחון, רכש גומלין, GRP, חומרים מרוכבים, תעשייה ביטחונית, גליל

ביטוי מפתח:
קו ייצור לרכיבי צוללות בישראל

נרדפים:
מפעל רכיבי צוללות בישראל, ייצור רכיבים תת־ימיים בישראל, אלביט TKMS צוללות, רכיבי GRP לצוללות, תעשייה ימית ביטחונית בישראל, רכש גומלין צוללות

SLUG:
israel-submarine-components-facility-elbit-tkms

הפוסט ישראל מקימה קו ייצור ראשון לרכיבי צוללות תת־ימיים עם TKMS ואלביט הופיע לראשונה ב-Chiportal.