גילת רשתות לוויין בע"מ (נאסד"ק: GILT, הבורסה לני"ע ת"א: GILT), מובילה עולמית בטכנולוגיית, פתרונות ושירותי רשתות תקשורת לווייניות, הודיעה היום כי Gilat DataPath (DataPath, Inc.), זכתה בחוזה, באמצעות קבלן ראשי, לאספקת מסופי SATCOM  ניידים לתקשורת לוויינית התומכים בפעילות משרד ההגנה האמריקאי. החוזה כולל מערכות של מסופים ניידים פופולריים מדגם DKET 3421 של Gilat DataPath, ושירותי תמיכה בסכום כולל של למעלה מ-7 מיליון דולר. האספקה צפויה להתבצע לקראת סוף 2025.

מסופי ה-DKET 3421 של Gilat DataPath נותנים פתרון יציב ומוכח בשטח, העונה על צרכי לקוחותיה של החברה למסוף איכותי ואמין. הם תומכים בפעולות multi-carrier עם ארכיטקטורת מודם ניתנת להרחבה של עד 32 מודמים.

הביקוש לפתרונות SATCOM ניידים ממשיך לגדול ככל שארגונים ביטחוניים מעוניינים במערכות בעלות יכולת פריסה מהירה המבטיחות תקשורת עמידה ובעלת קיבולת גבוהה בסביבות דינמיות. "Gilat DataPath גאה מאוד להיות ספקית של פתרונות DKET מתקדמים לגופים ממשלתיים וצבאיים כבר כמעט 30 שנה", אמרה ניקול רובינסון, נשיאת Gilat DataPath. "חוזה זה מחזק את יכולתה של Gilat DataPath לספק פתרונות תקשורת קריטיים למשימה אשר נותנים מענה לדרישות המחמירות של לקוחותינו".

הפוסט גילת זכתה בחוזה בשווי של יותר מ-7 מיליון דולר לאספקת מסופי SATCOM ניידים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Nova Ltd. (נובה), ספקית פתרונות מדידה ובקרת תהליכים לתעשיית השבבים, הודיעה ב־2 בספטמבר על הנפקה פרטית של איגרות חוב להמרה בהיקף של 500 מיליון דולר, שתהיינה לפדיון בשנת 2030. ההנפקה מיועדת למשקיעים מוסדיים כשירים, ובמסגרתה יוכלו הרוכשים הראשוניים לקבל אופציה לרכוש איגרות נוספות בהיקף של 75 מיליון דולר.

מטרות הגיוס

החברה ציינה כי הכספים שיגויסו ישמשו למימון עסקאות "capped call" – מהלך פיננסי שמטרתו להפחית את הפוטנציאל לדילול בעלי המניות במקרה של המרה למניות. יתרת הסכום תשמש לצרכים כלליים של החברה, בהם גם אפשרות למיזוגים ורכישות שיחזקו את מעמדה בשוק.

מניית נובה (NVMI), הנסחרת בנאסד"ק ובת"א, ירדה ביום ההודעה בכ־9.6%. עם זאת, התחזיות מצד אנליסטים נותרו חיוביות: ההמלצה האחרונה היא "קנייה" עם מחיר יעד של 304 דולר למניה. גם ניתוח ה־AI של TipRanks ("Spark") מדרג את המניה כ־Outperform, בהתבסס על ביצועים פיננסיים חזקים וצמיחה יציבה, למרות אזהרות מסוימות מצד הערכות שווי וניתוחים טכניים.

החברה נסחרת כיום בשווי שוק של כ־7.76 מיליארד דולר, עם מחזור מסחר יומי ממוצע של כ־260 אלף מניות.

CHIPORTAL ימשיך לעקוב אחר מהלכי ההתרחבות הפיננסיים של נובה והשפעתם על שוק השבבים הישראלי והעולמי.

רוצה שאכין לך גם גרסת אמפמ (כותרת, כותרת משנה, תגים, ביטוי מפתח ונרדפים באנגלית עבור הסלאג)?

הפוסט נובה מגייסת 500 מיליון דולר בהנפקת אג"ח להמרה עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פיתוח חדש של צוות חוקרים מבית הספר להנדסת מחשבים וחשמל באוניברסיטת תל אביב מאפשר לקפל יריעות זכוכית, שעוביין קטן ממאית קוטרה של שערה, למבנים פוטוניים תלת־ממדיים מיקרוסקופיים ישירות על שבב – תהליך שהם מכנים "אוריגמי פוטוני". השיטה מאפשרת, לראשונה, בניית מיקרו מכשירים אופטיים תלת מימדים בשקיפות גבוהה.

המחקר נערך בהובלת הסטודנטית לתואר שני, מניה מלהוטרה ובהשתתפות מהנדס המעבדה, רונן בן דניאל, וסטודנט המחקר פאן צ'אנג, מהפקולטה להנדסה. המחקר פורסם ב-Optica  , כתב העת המוביל של החברה האמריקאית לאופטיקה.

פרופ' טל כרמון: "מדפסות תלת המימד הטובות ביותר שקיימות היום מייצרות מבנים בעלי פני שטח מחוספסים שאינם שקופים ואחידים אופטית ולכן אינם מתאימים לאופטיקה בעלת ביצועים גבוהים. הדבר נובע מטבעו של תהליך הקשיית הזכוכית במדפסת שאינו אחיד במרחב. כדי לתת קנה מידה, המדפסות האופטיות הטובות ביותר מאפשרות לאור להתקדם סנטימטר, בעוד ההתקנים שאנחנו יכולים לקפל לצורות תלת מימדיות מאפשרים לאור להתקדם קילומטר, שמהווה שיפור של 10,000 בביצועי מיקרו אופטיקה תלת מימדית.

בהשראת אופן פתיחת קשקשי האצטרובל כדי לשחרר זרעים, טכניקת הלייזר שפיתחנו גורמת לכיפוף מדויק ביריעות זכוכית דקות במיוחד, ויכולה לשמש ליצירת התקנים מיקרו־פוטוניים תלת־ממדיים, שקופים במיוחד וחלקים להפליא, למגוון רחב של יישומים."

במסגרת המחקר, צוות החוקרים דיווח כי שיטת הקיפול החדשה בלייזר מאפשרת יצירת מבנים באורך 3 מ"מ ובעובי של 0.5 מיקרון בלבד – כ־1/200 מרוחב שערת אדם – ובכך נקבע שיא חדש ביחס אורך לעובי במבנים תלת־ממדיים. הם יצרו גם צורות לולייניות ומראות קעורות שקוטרן קטן מעובי שערה.

"בדומה לאופן שבו מדפסות תלת־ממד גדולות יכולות לייצר מגוון פריטים לבית, אוריגמי פוטוני יכול לאפשר מגוון רחב של התקנים אופטיים זעירים," הוסיף כרמון. "למשל, ניתן לייצר באמצעותו עדשות מיקרו־זום שיחליפו את חמש המצלמות הנפרדות שבמרבית הסמארטפונים, או לייצר רכיבי מיקרו־פוטוניקה המשתמשים באור במקום בחשמל – וכך לקדם את המעבר לחלופות אופטיות מהירות ויעילות יותר לאלקטרוניקה המסורתית במחשבים."

שיטת האוריגמי הפוטוני התגלתה במקרה, כאשר כרמון ביקש ממניה לזהות היכן פוגע לייזר בלתי נראה בזכוכית על ידי הגברת ההספק עד שהנקודה תקרון, ממש כמו ברזל מלובן. הזכוכית התקפלה – וכך התגלה פתרון פשוט ובלתי צפוי לקיפול זכוכית. מניה הפכה מאז לחלוצה בתחום האוריגמי הפוטוני.

הזכוכית מתקפלת משום שכאשר צד אחד שלה מחומם בלייזר, היא מתנזלת ומתח הפנים של המשטח גדל ומתגבר על כוח המשיכה. כתוצאה מכך, הזכוכית נמשכת לקיפול בדיוק במקום שבו פוגע הלייזר.

כדי ליישם את התגלית, רונן בן־דניאל יצר שכבה דקה של זכוכית סיליקה על שבב סיליקון ועיצב אותה בצורה הדו־ממדית הנדרשת. לפני קיפול הזכוכית, החוקרים הסירו את הסיליקון שמתחת ליריעה תוך השארת אזור תמיכה קטן להחזקתה במקומה. באמצעות פולסי לייזר הם הראו כי ניתן לקפל יריעות זכוכית דקות שעל שבב סיליקון בפחות מאלפית שנייה, במהירות של 2 מטר לשנייה ובתאוצה   של 200g, תאוצה גדולה פי 20 מזו שמרגיש מטוס קרב.

"זה היה מרגש לראות את הזכוכית מתקפלת מתחת למיקרוסקופ," אמר כרמון. "אני בקהילה שמייצרת מכשירים אופטיים על שבב דו מימדי מזה שנים רבות וחשבתי שראיתי הכל, אולם רמת השליטה שלנו בהפיכת הפוטוניקה לתלת־ממדית הפתיעה אותנו – במיוחד לאור העובדה שהדבר הושג במערך פשוט שכלל קרן לייזר אחת בלבד, ממוקדת בקפל הרצוי כשכל העבודה נעשית, כמובן, תחת מיקרוסקופ."

באמצעות שיטת האוריגמי הפוטוני החדשה הצליחו החוקרים לכופף יריעות זכוכית בעובי של עד 10 מיקרון לצורות מגוונות – החל מ"זווית ברך" של 90 מעלות ועד ללוליינים – עם שליטה עדינה ברמת דיוק של ‎0.1‎ מיקרורדיאן.

"פרופ' כרמון מסכם: "אופטיקה מיקרו־פוטונית תלת־ממדית בעלת ביצועים גבוהים לא הודגמה בעבר. השיטה החדשה מביאה את הפוטוניקה מבוססת הסיליקה – שימוש בזכוכית להכוונה ולשליטה באור – לממד השלישי, ופותחת אפשרויות חדשות לחלוטין למכשירים אופטיים משולבים עתירי ביצועים."

הפוסט חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו "אוריגמי פוטוני" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין מתחילה להשפיע באופן ישיר גם על ישראל, שמוצאת עצמה נאלצת לאזן בין בעלת הברית הביטחונית המרכזית שלה לבין אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר.

במאמר שפורסם לאחרונה ב־Asia Times (30 באוגוסט 2025) כותב ליאון הדר (Leon Hadar), חוקר בכיר ב־Foreign Policy Research Institute ועורך־תורם ב־The American Conservative, כי ישראל ניצבת "במרכזו של משולש טכנולוגי רגיש", כאשר וושינגטון מגבירה את הלחץ להגביל שיתופי פעולה טכנולוגיים עם סין בתחומים כמו שבבים, בינה מלאכותית וטכנולוגיות ביטחוניות.

לדברי הדר:

"הלחץ האמריקני על ישראל שלא להעביר טכנולוגיה לסין, במיוחד בתחומים שיכולים לשמש לצרכים צבאיים, מאלץ את מקבלי ההחלטות בירושלים לבצע חישוב אסטרטגי מחודש – בין שמירה על היתרון הטכנולוגי של בעלת הברית המרכזית, לבין הרצון לשמר יחסים כלכליים חיוניים עם אחת מהכלכלות הגדולות בעולם."

ירידה ביצוא השבבים, עלייה בסחר הכללי

הנתונים מראים על ירידה חדה בהיקף יצוא השבבים מישראל לסין – מ־21 מיליון דולר בשנת 2020 ל־11 מיליון בלבד ב־2022. מגמה דומה נרשמה גם בצד הסיני. עם זאת, היקף הסחר הכולל בין המדינות דווקא עלה והגיע ל־16.3 מיליארד דולר בשנת 2024, מה שמעיד כי למרות המתיחות המדינית, הקשרים הכלכליים ממשיכים להתקיים.

שינוי בעמדת סין כלפי ישראל

מאז מתקפת חמאס באוקטובר 2023 ותגובת ישראל ברצועת עזה, ניכרת החמרה בעמדת סין. בייג’ינג נוטה לאמץ עמדות פרו־פלסטיניות, תומכת בהחלטות גינוי באו"ם ואף מגבירה את הביקורת על התקפות ישראליות נגד מטרות איראניות. שינוי זה הוביל לכך שבסקרים שנערכו בישראל בשנת 2024 רוב הציבור ראה בסין מדינה "בלתי ידידותית" ואף "עוינת".

מבט קדימה

הדר סבור כי יחסי ישראל–סין מצויים בתקופת מעבר:

• עתידם יושפע מהיקף התחרות הגלובלית בין וושינגטון לבייג’ינג.
• חוסר היציבות במזרח התיכון, ובעיקר היחסים מול איראן, עלול להעמיק את הקרע.
• מאבק העליונות בתחום השבבים והטכנולוגיות המתקדמות ישאיר את ישראל בעמדה עדינה, כמדינה חדשנית הנדרשת לבחור צד במערכת בינלאומית הולכת ומקוטבת.

לדברי הדר, "היחסים עם סין שימשו במשך שנים מודל של פרגמטיזם כלכלי, אך כיום הם הפכו לשדה קרב של פוליטיקה עולמית – שבו ישראל נדרשת להגדיר מחדש את האינטרסים ארוכי הטווח שלה".

הפוסט יחסי ישראל–סין במדרון עדין: לחץ אמריקני על טכנולוגיה מציב את ירושלים במבוכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המגזין האמריקני טיים בחר בפרופ’ אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי ויזם סדרתי, לחלק מרשימת מאה אנשי השנה בתחום הבינה המלאכותית לשנת 2025. הבחירה נובעת מהשפעתו המתמשכת על עולם הרכב האוטונומי ומהיוזמות החדשניות שלו ביצירת מערכות בינה מלאכותית פורצות דרך.

פריצות דרך במובילאיי

שעשוע, פרופסור למדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, מוכר בעיקר בזכות מובילאיי – חברת הטכנולוגיה שפיתחה מערכות נהיגה אוטונומית ושבביה מותקנים ביותר מ־200 מיליון כלי רכב ברחבי העולם. לאחרונה חתמה החברה על הסכמים עם Uber ו-Lyft להפעלת רובוטקסי אוטונומיים החל מאמצע 2026 – צעד שמקרב את חזון התחבורה החכמה אל המציאות.

חזון חדש – בינה מלאכותית במדעים

מעבר למובילאיי, שעשוע ייסד שורה של חברות בתחום הבינה המלאכותית, ובהן בנק דיגיטלי, חברת רובוטיקה וחברת וובלים. המיזם החדש ביותר שלו, AAI (Advanced AI), מתמקד במטרה שאפתנית: פיתוח מערכות בינה מלאכותית סופר-אינטליגנטיות שיכולות להצטיין בתחומי STEM – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.

לדבריו, האנושות סובלת מ”צוואר בקבוק” של מחסור בגאונים בתחומי המדעים המדויקים. החזון של AAI הוא לייצר "מדענים גדולים בהיקף תעשייתי" בעזרת מודלים ייחודיים. בעוד מרבית עמיתיו חותרים לפתח בינה כללית, שעשוע מאמין כי מיקוד בבינה סופר-מתמחה במדעים עשוי לפרוץ את המחסומים תוך שנים ספורות.

שעשוע אינו מתעלם מהשאלות האתיות. הוא סבור שבאופן מתמטי בלתי אפשרי ליישב באופן מלא בין מטרות מערכות בינה מלאכותית סופר־אינטליגנטיות לבין ערכי האנושות. עם זאת, לשיטתו מדובר בבעיה שניתן לנהל – ולא לפתור. "זו בעיה שנצטרך לנהל אותה לאורך זמן," אמר.

בעוד שעולם הרכב האוטונומי מתקדם במסלול ברור יחסית, תחום הרובוטיקה האנושית נותר מאתגר. שעשוע מעריך כי בתוך שנים ספורות רובוטים דמויי־אדם יצליחו לבצע משימות בסיסיות כמו הרמה, הזזה ושחרור חפצים – צעד ראשון לקראת השתלבותם בחיי היומיום.

בחירתו של טיים בשעשוע כאיש השנה בתחום הבינה המלאכותית משקפת את תרומתו הכפולה – גם כמדען פורץ דרך וגם כיזם החותר ללא הרף לשלב בין מדע, טכנולוגיה ועסקים, במטרה לעצב את עתיד התחבורה והבינה המלאכותית.

הפוסט אמנון שעשוע – ברשימת אנשי השנה של טיים בתחום הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות מדווחת על שיגור מוצלח של מצלמת החלל המתקדמת שלה, JUPITER (יופיטר), על גבי לוויין NAOS (National Advanced Optical System), התומך במגוון רחב של משימות תצפית על כדור הארץ, כולל פעולות צבאיות, ניטור סביבתי ומחקר מדעי. הלוויין, שיוצר על ידי חברת OHB Italia S.p.A, שוגר ב-26 באוגוסט מבסיס חיל החלל ונדנברג שבקליפורניה, ארה"ב, באמצעות משגר Falcon 9, של חברת SpaceX.

המצלמה, שפותחה על ידי חטיבת מודיעין ול"א – אלאופ של אלביט מערכות, היא אחת ממצלמות החלל המתקדמות ביותר בעולם, עם מפתח אופטי גדול במיוחד ועיצוב קל-משקל.

המצלמה היא מולטי-ספקטרלית, ומציעה שילוב של מגוון ערוצי צילום:

• ערוץ פנכרומטי ברזולוציה גבוהה (שחור-לבן), הלוכד פרטים מרחביים לאורך כל הספקטרום הנראה ברזולוציה גבוהה.
• ערוצי RGB (red, green, blue) לצילום בצבעים טבעיים.
• ערוץ NIR (Near-Infrared), המאפשר מגוון אפליקציות, לרבות ניתוח מצב הצמחייה, תכולת המים וזיהוי תכונות חומרים.

הערוצים הללו מספקים תמונות ברזולוציה יוצאת דופן, והינם אידיאליים לעיבוד מתקדם והמאפשר ניתוח מדויק וזיהוי מגמות ואנומליות לאורך זמן. כמו כן, מצלמת יופיטר מסוגלת לצלם רצועות תמונה ארוכות ברצף, עם רוחב כיסוי רחב, המאפשר ספיקה של שטחים גיאוגרפיים גדולים במעבר מסלול אחד.

הנתונים שמפיקה מצלמת יופיטר מותאמים להשתלבות חלקה עם מערכות הלוויין ותחנות הקרקע, ותואמים למנועי עיבוד תמונה מתקדמים ולמערכות בינה מלאכותית, לצורך הפקת תובנות מבצעיות התומכות בקבלת החלטות מושכלת במגוון רחב של יישומים.

בנוסף למצלמה, אלביט מערכות פיתחה וסיפקה אלגוריתמים מתקדמים שתומכים במערך הקרקע של משימת NAOS, ומשפרים את יכולות ניתוח התמונות.

הישג זה הוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין חברת OHB Italia ואלביט מערכות, המשלב מצוינות בהנדסת לוויינים עם טכנולוגיית הדמיה מהשורה הראשונה, לטובת אספקה של אחת ממערכות התצפית האופטיות החלליות המתקדמות ביותר בעולם.

הפוסט מצלמת החלל JUPITER של אלביט מערכות שוגרה בהצלחה על גבי לוויין NAOS בשיתוף פעולה עם OHB-Italia הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רותם כיהן כיו"ר Shift4 EU Bank וקודם לכן שימש במשך יותר מעשור כמנכ"ל ויו"ר Finaro (לשעבר Credorax), ובשורת חברות נוספות

חברת ולנס סמיקונדקטור  (Valens Semiconductor, NYSE:VLN), ספקית מובילה של שבבים לתקשורת מהירה בתעשיות האודיו-וידאו והרכב, מודיעה היום כי דירקטוריון החברה החליט למנות את יגאל רותם, מנהל היי-טק ותיק ויזם סדרתי, כחבר בדירקטוריון.

רותם מחליף את מייקל לינזה, חבר דירקטוריון ובעל מניות בחברת ולנס מאז 2018.
ד"ר פיטר מרטנס, יו"ר הדירקטוריון של ולנס סמיקונדקטור, ציין: "הניסיון של יגאל רותם, הן כמנכ"ל והן כיו"ר של חברות טכנולוגיה פרטיות וציבוריות, יביא נקודת מבט מקצועית חשובה  לצוות שלנו. אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להודות למייקל לינזה על תרומתו החשובה לדירקטוריון במשך שנים רבות בהן כיהן כחבר דירקטוריון."

גדעון בן-צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור, הוסיף: "הניסיון של יגאל רותם בהובלת עסקים לצמיחה, לרבות כמייסד ומנכ"ל של חברת שבבים, הופך אותו לתוספת משמעותית לדירקטוריון שלנו. יכולתו המוכחת להניע צמיחה אסטרטגית ולקדם חדשנות תהיה בעלת חשיבות רבה כאשר נמשיך בהרחבת ההובלה הטכנולוגית שלנו בתעשיות השונות. אני רוצה להודות למייקל לינזה על השנים הרבות שהקדיש לחברה; בעיניי, הוא דוגמא ומופת לתפקוד חבר דירקטוריון – חכם, יוזם ומקצועי."

יגאל רותם נבחר על ידי הדירקטוריון בזכות ניסיונו העשיר כמנהל היי-טק, יזם ומוביל חדשנות תעשייתית. לאחרונה כיהן כיו"ר Shift4 EU Bank לאחר שנרכשה על ידי Shift4 Inc בעסקה בשווי 575 מיליון דולר. קודם לכן, כיהן במשך יותר מעשור כמנכ"ל ויו"ר Finaro (לשעבר Credorax) והציב את החברה כמובילה עולמית בתחום אמצעי תשלום דיגיטליים ופתרונות עיבוד תשלומים, כשהוא מוביל בהצלחה את מכירתה ל-Shift4. מוקדם יותר בקריירה שלו, היה שותף להקמת חברת שבבים בשם PowerDsine, מחלוצות טכנולוגיית Power over Ethernet, שם שימש כמנכ"ל והוביל את החברה להנפקה בנאסד"ק ולרכישתה לאחר מכן על ידיMicrosemi  בסכום של 246 מיליון דולר.

הדירקטוריון החליט על מינויו של מר רותם בישיבתו מיום 25 באוגוסט 2025, ומינויו נכנס לתוקף באופן מיידי.

הפוסט יגאל רותם מונה לחבר דירקטוריון בחברת ולנס סמיקונדקטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 טאואר סמיקונדקטור (נאסד"ק/ת"א: TSEM), וחברת אקסקייפ פוטוניקס – Xscape Photonics, חברת חדשנות אמריקאית בתחום תקשורת אופטית מתקדמת במימון חברות מובילות כולל  NVIDIA ו- Cisco, הודיעו היום (ב') על פיתוח טכנולוגי ראשון מסוגו בתעשייה לתקשורת אופטית עם פתרון לייזר חדשני שמספק מספר צבעי אור (אורכי גל) ממקור אחד על ידי שאיבה אופטית על שבב סיליקון אחד.  הפיתוח החדשני, המבוסס על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס של טאואר, מאפשר קישוריות מהירה, חסכונית ויציבה בין רכיבי AI  במרכזי נתונים, תוך חיסכון משמעותי באנרגיה ובעלות, ומהווה פריצת דרך בתקשורת אופטית עבור מערכות בינה מלאכותית מבוזרות במרכזי נתונים. הביקוש לקישוריות מהירה ואפקטיבית במרכזי AI צומח במהירות אדירה ושוק הפתרונות האופטיים למרכזי AI  צפוי להגיע להיקף של יותר מ- 10 מיליארד דולר ב- 2026 וליותר מ- 20 מיליארד עד 2030.

"פלטפורמת הסילקון פוטוניקס המתקדמת של טאואר אפשרה לנו להביא לשוק פתרון ייחודי ופורץ דרך זה הניתן לייצור המוני במהירות וביעילות," מסר ויווק ראג'ונתן, מנכ"ל Xscape Photonics "השילוב של לייזר מתוכנת על שבב בודד מאפשר רמה חדשה של יעילות והרחבה למרכזי נתונים מבוססי AI. שיתוף הפעולה עם טאואר הוא מפתח לקידום טכנולוגי המאפשר תקשורת אופטית חכמה ומהירה יותר לעולמות הבינה המלאכותית".

"אנו שמחים לשתף פעולה עם Xscape Photonics בפיתוח החדשנות הייחודית הזו", אמר ד"ר אד פרייזלר, סגן נשיא ומנהל חטיבת RF בטאואר סמיקונדקטור. “הפיתוח המשותף מדגיש הן את הגמישות והן את היכולות הרבות של פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס שלנו. אנו גאים להמשיך ולהוביל בתחום הפתרונות המתקדמים לשוק התקשורת האופטית ולמגוון שווקי ה- AI הצומחים".

הפוסט טאואר סמיקונדקטור ו-Xscape Photonics  מודיעות על פיתוח טכנולוגי פורץ דרך – שבב הלייזר הרב-גלי הראשון בתעשייה המיועד למרכזי נתונים מבוססי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת VisIC Technologies מנס ציונה, שהוקמה בשנת 2010 על ידי ד"ר תמרה בקשט, הופכת בשנים האחרונות לשחקן משמעותי בשוק השבבים להספק גבוה. החברה מתמקדת בטכנולוגיית GaN (גליום ניטריד) שמיועדת בעיקר לעולם הרכב החשמלי – תחום הצומח בקצב מואץ ושצפוי להגדיר מחדש את עתיד התחבורה.

לדברי בקשט, האינוורטר – הממיר את החשמל מהסוללה למנוע – הוא "הלב של הרכב החשמלי", והמודולים האלקטרוניים הפועלים בו הם ה"שרירים". VisIC היא מהחברות היחידות שהצליחו להביא את GaN לרמות ההספק הגבוהות הנדרשות ליישומים ברכב חשמלי. המשמעות עבור יצרניות הרכב: חיסכון כספי גדול לאורך חיי המוצר בזכות יעילות גבוהה יותר, הפחתת הפסדים והקטנת גודל המערכות.

פריצת דרך בשיווק: הסכם עם DigiKey

במקביל למכירות ישירות ללקוחות אסטרטגיים – יצרניות רכב וספקיות Tier-1 – החברה החלה לפתוח את מוצריה גם לשוק הרחב. באוגוסט 2025 הודיעה VisIC כי חתמה על הסכם הפצה עם DigiKey, ענקית ההפצה הגלובלית לרכיבי אלקטרוניקה.

בשלב הראשון משווקת החברה דרך האתר שני מתגי D³GaN Power FET מהירים, המתאימים לטיפול במתחים של עד 650V ובזרמים של עד 460A. מתגים אלו מיועדים לרכב חשמלי אך גם לשורה של יישומים נוספים: ספקי כוח תעשייתיים, ממירים סולאריים, מטעני סוללות ודוחפי לייזר. בקשט מסרה כי "ההסכם עם DigiKey נועד להאיץ את החדירה של הטכנולוגיה שלנו, ובעיקר בתחום הרכב החשמלי".

פרידה מ־TSMC והיערכות לייצור המוני

מאז הקמתה הסתמכה VisIC על שירותי הייצור של TSMC. אולם ביולי 2025 הודיעה החברה כי TSMC יוצאת לחלוטין מתחום ייצור רכיבי GaN עד 2027. בקשט מבהירה כי VisIC נערכה לכך מראש: "במהלך השנתיים האחרונות פיתחנו יכולות ייצור עם מספר ספקים אלטרנטיביים בפרוסות 8 אינטש, ובנינו אסטרטגיית ריבוי ספקים שתבטיח לנו אספקה יציבה ומחירים תחרותיים".

לדבריה, שותפי הייצור החדשים השלימו את ההכנות, והמוצרים הראשונים במסגרת זו יהיו זמינים ללקוחות כבר בתחילת 2026. חלק מהתוצאות מהייצור החדש כבר התקבלו, והן מצביעות על רכיבי GaN גדולים ובשלים יותר לשוק הרכב בהשוואה לאלו שיוצרו ב־TSMC.

בקשט מסבירה כי המעבר מסיליקון ל־Silicon Carbide (SiC) ומשם ל־GaN אינו מהפכה, אלא התפתחות טבעית: "GaN מציע ביצועים טובים יותר מ־SiC, אך בעל עלויות ייצור דומות לאלו של סיליקון, מפני שהתהליך שלו דומה מאוד – עד 85% מתשתיות הייצור הקיימות מתאימות גם ל־GaN."

השילוב בין ביצועים של SiC לבין מחיר של סיליקון הופך את GaN לפתרון אטרקטיבי במיוחד עבור יצרניות הרכב, המחפשות חיסכון בהיקפים עצומים ועמידה בתקני אמינות קפדניים.

תחום ההספק לרכב חשמלי דורש כמויות ייצור אדירות. בקשט מעריכה כי בכל רכב חשמלי מותקנים 12–24 רכיבים גדולים, כך שהשוק כולו נמצא בצמיחה מואצת. VisIC מתכננת להגדיל משמעותית את היקפי הייצור כבר החל מ־2026, ובשיא – לקראת 2027 – להפוך לספקית מרכזית של רכיבי GaN לרכב חשמלי.

"אנחנו בשלב שבו הבשלות הטכנולוגית והכלכלית נפגשות," מסכמת בקשט. "כמו שפורד הצליח להחליף את הסוסים בזכות מוצר שהיה טוב מספיק, אמין מספיק וזול מספיק – כך גם VisIC עם טכנולוגיית GaN".

הפוסט ד"ר תמרה בקשט בראיון ל-CHIPORTAL: "האינוורטר הוא הלב של הרכב החשמלי – ו־GaN הוא מה שמזרים בו את הדם" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הסטארט-אפ שהוקם ביולי 2024 וגייס 12 מיליון דולר בלבד נמכר ל-Crusoe האמריקאית, שתקים בישראל את מרכז הפיתוח הראשון שלה ותשלב את טכנולוגיות האופטימיזציה של Atero בתשתיות ה-AI שלה

חברת Crusoe האמריקאית, המספקת תשתיות חדשניות בתחום הבינה המלאכותית, הודיעה על רכישת הסטארט-אפ הישראלי Atero – צעד שיהפוך את החברה הצעירה למרכז הפיתוח הראשון של Crusoe בישראל. ההערכות בשוק הן כי העסקה בוצעה בהיקף של כ-150 מיליון דולר במזומן ובמניות, סכום הגבוה פי 12 מסך הגיוס שביצעה Atero עד כה.

Atero הוקמה ביולי 2024 על ידי אלון יריב ועומר לנדאו במטרה לשפר את ניצול משאבי ה-GPU, המשאב היקר והמבוקש ביותר בעולם ה-AI. החברה פעלה עד לאחרונה במתכונת stealth וגייסה 12 מיליון דולר בלבד בסבב סיד, עם צוות מצומצם של כ-25 עובדים. על פי Crusoe והמשקיעים, היא פיתחה טכנולוגיות לניהול ואופטימיזציה של מאיצים חישוביים עבור עומסי AI – לרבות מודלי שפה גדולים – אך פרטים טכניים מלאים טרם נחשפו.

הצורך בטכנולוגיות כאלה בוער במיוחד: מאיצי GPU יקרים וזמינים בכמות מוגבלת, ולעיתים קרובות מנוצלים חלקית בשל מגבלות זיכרון, חלוקת עומסים לא מיטבית או תזמון משימות לקוי. פתרונות אופטימיזציה כמו של Atero מבקשים להפחית בזבוז זה ולמקסם את הביצועים.

Crusoe עצמה נוסדה ב-2018 בארה״ב ומתמחה במודל אינטגרציה אנכית של תשתיות AI. היא מפיקה חשמל מגז טבעי נלווה שמופק בקידוחי נפט – גז שבדרך כלל נשרף לשווא – ומנצלת אותו להפעלת מרכזי נתונים לעומסי AI. בכך היא מחברת בין אנרגיה נקייה יחסית, חישוב וענן מנוהל תחת קורת גג אחת. לאחרונה צורפה החברה לפרויקט Stargate של OpenAI, Oracle ו-SoftBank, ותוביל הקמת קמפוס עצום בטקסס בהשקעה כוללת של כ-11.6 מיליארד דולר.

רכישת Atero משתלבת במגמה רחבה של ענקיות טכנולוגיה שמזהות בישראל מוקד ידע בתחום אופטימיזציית ה-GPU. בשנה האחרונה נרכשו גם Run:ai, שפיתחה מערכת לניהול GPU בארגונים, ו-Deci שהתמקדה באופטימיזציית מודלים. שלוש החברות – Atero, Run:ai ו-Deci – חלקו מיקוד משותף בניצול חכם של משאבי חישוב בעולם שבו הביקוש למאיצים אדיר.

אלון יריב, מנכ״ל Atero, אמר כי מאז הקמת החברה החזון היה לשנות את הדרך בה מנוצלים מודלי שפה, וכי הצטרפות ל-Crusoe היא הדרך המהירה ביותר לממש חזון זה. צ’ייס לוכמילר, מנכ״ל Crusoe, הדגיש כי שילוב הפתרונות של Atero בפלטפורמה הקיימת של החברה מהווה מהלך אסטרטגי, וכי מרכז הפיתוח החדש בישראל יאפשר ל-Crusoe ליהנות מהידע המקומי ולספק שירות טוב יותר ללקוחותיה ברחבי העולם.

הפוסט אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.