חברת סטארט אפ טכנולוגיית המעבדים ניאולוג'יק (NeoLogic) מנתניה, המפתחת מעבדי שרתים יעילים בצריכת ההספק עבור מרכזי נתונים ובמיוחד ליישומי AI, גייסה 10 מיליון דולר בסבב A בהובלת KOMPAS VC, קרן הון סיכון דנית מקופנהגן המשקיעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים שתורמות באופן משמעותי לחיסכון באנרגיה ולהורדת פליטות פחמן. הקרן משקיעה בארה"ב, אירופה וישראל. בסבב השתתפו Maniv Mobility, M Ventures ו-lool Ventures.

ניאולוג'יק נערכת עתה להשקת מעבד השרתים הראשון פרי פיתוחה. החברה תמשיך להרחיב את השותפויות המסחריות שלה עם חברות מובילות בתעשייה ולהגדיל את מצבת הלקוחות. ניאולוג'יק שמונה כיום 18 עובדים מתעתדת להגדיל את צוותי הפיתוח, המכירות והשיווק, לקראת ההתקנות הראשונות של מעבדיה בתחילת 2026.        

ניאולוג'יק נוסדה בשנת 2021 על ידי ד"ר אבי מסיקה (המנכ"ל) וזיו לשם (סמנכ"ל הטכנולוגיה), שניהם בעלי ניסיון של עשרות שנים בניהול ובפיתוח טכנולוגי של מעבדים. ד"ר אבי מסיקה (מכון ויצמן למדע) הינו מומחה בפיזיקה של התקני מצב מוצק בכלל ושל טרנזיסטורים מהירים בפרט, עם 27 שנות ניסיון ניהולי במגוון חברות היי-טק. זיו לשם הינו בעל 26 שנות ניסיון בתכנון מעבדים, בעברו עבד עם חברות סמיקונדקטורס מהמובילות בעולם, ביניהן נשיונל סמיקונדקטורס ו-DSPG.

על בסיס טכנולוגיית ה-CMOS+ של ניאולוג'יק, החברה מייצרת מעבדים שצריכת ההספק שלהם קטנה יותר באופן משמעותי, מהירים יותר ושטחם קטן יותר. השימוש בהם מאפשר למרכזי נתונים להקטין בשיעור של עד ל-30% את צריכת ההספק שלהם. מעבדי שרתים המבוססים על טכנולוגיה זו הם פתרון הניתן לפריסה בהיקף רחב על ידי ספקים של שירותי ענן המתמודדים עם ביקוש גובר לכוח עיבוד עבור יישומי AI  וצריכת אנרגיה גוברת. בימים אלה החברה מציגה את המוצר הראשון שלה לקבוצה נבחרת של לקוחות.        

ד"ר אבי מסיקה, מנכ"ל ומייסד משותף, NeoLogic: "אנו נלהבים מהעובדה שזכינו במשקיעים בעלי חזון שיהיו שותפים לשלב הבא של המסע של ניאולוג'יק ויעזרו לנו לחולל מהפכה במרכזי נתונים בכלל ויישומי AI  בפרט באמצעות מעבדים עתירי ביצועים ויעילים בצריכת הספק. בתקופה זו, שבה עומסי העיבוד של יישומי בינה מלאכותית גדלים בקצב מעריכי, התעשייה זקוקה באופן דחוף לפתרונות יעילים שניתנים לפריסה בהיקף רחב. אנו מחויבים להמשיך לפתח מעבדים חדשניים עבור מרכזי נתונים ונרגשים לקראת המשך הדרך שבה אנו, יחד עם שותפינו העסקיים והלקוחות הראשונים, נגרום למהפכה בתשתיות הענן בעידן הבינה המלאכותית". 

בתקופה שבה עומסי עבודה של AI – במיוחד בשלב ההיסק – צומחים בקצב מהיר, מרכזי נתונים זקוקים לאספקת חשמל גדולה פי 5-10 עבור השרתים. ספקי הענן הגדולים בעולם כמו AWS, גוגל, מיקרוסופט, מטא, אפל ואחרים, כבר משקיעים בדור הבא של ארכיטקטורות מעבדים כדי לאזן את השקעות ההון והעלויות התפעוליות הגדלות ולצמצם פליטות פחמן. שוק המעבדים עבור מרכזי נתונים ליישומי AI צפוי לצמוח להיקף של 151 מיליארד דולר עד שנת 2029 והוא יוצר ביקוש חזק לפלטפורמות מחשוב יעילות יותר. מעבדי השרתים של ניאולוג'יק מציעים נתיב סקלבילי לעתיד, עם חדשנות ברמת המעגל והארכיטקטורה המאפשרת מעבד קטן יותר הצורך פחות אנרגיה, במיוחד בטכנולוגיות CMOS מתקדמות שבהן העלויות גדלות במהירות.

טליה רפאלי, שותפה, KOMPAS VC: "אנו שמחים לתמוך בניאולוג'יק שדוחפת את גבולות המחשוב בתחום יעילות ההספק של מעבדים באמצעות גישה פורצת דרך. ליכולת המקצועית העמוקה של הצוות ולטכנולוגיית CMOS+ החדשנית של החברה תהיה השפעה משמעותית על תשתיות מרכזי הנתונים בעידן הבינה המלאכותית. קומפאס תתמוך ביישום רחב היקף של הפתרון שניאולוג'יק מביאה לדור הבא של תשתיות מחשוב הענן".

הפוסט הסטארט-אפ NeoLogic גייס 10 מיליון דולר כדי לספק למרכזי נתונים מעבדי שרתים מהירים ויעילים לעידן הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“הפורום איפשר חיבור ישיר בין חברות לטביות לישראליות והוביל למזכרי הבנות ולידים קונקרטיים בתחומי הפוטוניקה, הרפואה המדויקת, ייצור אמוניה ירוקה וטכנולוגיות שבבים,” אמרה אירינה רובינצ’יק, ראש נציגות סוכנות ההשקעות והפיתוח של לטביה (LIAA) בישראל. (Trend)

על-פי הראיון שפורסם היום (12 באוגוסט 2025), לטביה מבקשת למצב את עצמה “שער כניסה” של חברות וסטארטאפים ישראליים לשוק האיחוד האירופי, עם דגש על תעשיות מבוססות חדשנות: טכנולוגיות ביטחוניות, אנרגיה נקייה ורפואה מדויקת.

במסגרת הפורום, שנערך בשיתוף מכון היצוא, נחתם מזכר הבנות לקידום סחר והשקעות, ארגון מפגשי B2B והעמקת שיתופי פעולה בתחומי טק-דיפנס, אנרגיות מתחדשות וייצור מתקדם. הסכמים נוספים עם איגודים עסקיים וקלסטרים טכנולוגיים נועדו להאיץ העברת ידע, פיתוח משותף ומסחור מהיר של תוצאות מחקר.

לטביה מציעה לחברות ישראליות “חבילת תמיכה” הכוללת מסלול רישום חברה מהיר, הטבות לפי חוק הסטארטאפים המקומי וסיוע ברילוקיישן לעובדים. בנוסף, הרשויות מעודדות להשתמש בלטביה כבסיס להשתתפות במכרזי האיחוד, להקמת מתקני מו״פ ולבחינת טכנולוגיות בסביבות “טסט-בד” מוסדרות.

תחומי עדיפות להמשך שיתוף הפעולה: פוטוניקה, שבבים, מערכות אוויריות בלתי-מאוישות ופתרונות נגד-רחפנים, מימן ואמוניה ירוקה, בריאות דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית ואגריטק בר-קיימא. השילוב בין יתרונות השוק האירופי של לטביה לבין יכולות החדשנות של ישראל, כך לטענת LIAA, יוצר “פוטנציאל משמעותי לפרויקטים הדדיים”.

לצד המערך המדינתי, ל-LIAA נציגות פעילה בישראל המסייעת בהכוונה, חיבורים עסקיים ותהליכי הקמה.

הפוסט לטביה מציעה מסלול מהיר ליזמים ולמשקיעים ישראלים לכניסה לשוק האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד״ק: CEVA), ספקית טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני שהסתיים ב-30 ביוני 2025. ההכנסות הסתכמו ב-25.7 מיליון דולר — עלייה של 6% לעומת הרבעון הראשון (24.2 מיליון דולר) — לעומת 28.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2024. פירוק ההכנסות מצביע על יציבות בעסקי הרישוי לצד האצה בתמלוגים: 15 מיליון דולר מרישוי (זהה לרבעון הקודם; 17.3 מיליון דולר ברבעון המקביל) ו-10.7 מיליון דולר מתמלוגים (מול 9.2 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-11.2 מיליון דולר אשתקד).

מנכ״ל סיוה, אמיר פנוש, אמר כי “אנו מרוצים מהתוצאות, שנשענו על הרחבת עסקאות רישוי ה-AI ועל ביצוע טוב בשלושת עיקרי השימושים שלנו — קישוריות, חישה ובינה מלאכותית — לצד צמיחה בתמלוגים ביחס לרבעון הקודם.” לדבריו, עסקי ה-Edge AI ממשיכים לצמוח: במהלך הרבעון נחתמו ארבעה הסכמי NPU חדשים, “רגע מכונן באימוץ מצד לקוחות” שממחיש את הביקוש הגובר לטכנולוגיות ה-Edge AI של סיוה.

במהלך הרבעון השני נחתמו 13 הסכמי רישוי IP לשורה רחבה של יישומים ושווקי קצה, ובהם יחידות NPU ל-AI במכשירי צריכה ולהאצת תקשורת בתשתיות ענן; פתרונות V2X ומכ״ם 4D לרכב; בלוטות׳ לתעשייה ולצרכנות; ואודיו מרחבי לאוזניות ולדיבוריות. חמש מהעסקאות בוצעו עם לקוחות חדשים וארבע עם יצרני OEM. במקביל רשמה החברה שיא שילוחים של מוצרי IoT סלולרי ו-Wi-Fi 6, והיקף המסירות הכולל של מוצרים מבוססי סיוה ברבעון עמד על 488 מיליון יחידות. סיוה חצתה אבן דרך מצטברת של למעלה מ-20 מיליארד מכשירים מבוססי IP שלה לאורך יותר משני עשורים.

בצד הרווחיות, שיעור הרווח הגולמי על בסיס GAAP עמד על 86% (לעומת 90% ברבעון המקביל). ההפסד התפעולי GAAP היה 4.5 מיליון דולר (מול הפסד 0.04 מיליון דולר אשתקד), והחברה סיימה את הרבעון בהפסד נקי GAAP של 3.7 מיליון דולר, או 15 סנט למניה מדוללת (לעומת הפסד 0.3 מיליון דולר ו-1 סנט למניה אשתקד). על בסיס Non-GAAP עמד הרווח הגולמי על 87% (91% אשתקד), הרווח התפעולי היה 0.8 מיליון דולר (4.4 מיליון דולר ברבעון המקביל), והרווח הנקי הגיע ל-1.8 מיליון דולר — 7 סנט למניה מדוללת (מול 4.2 מיליון דולר ו-17 סנט למניה אשתקד).

סמנכ״ל הכספים, יניב אריאלי, ציין כי הביקוש ל-NPU-AI תמך ברישוי זה רבעון חמישי ברציפות מעל 15 מיליון דולר, וכי תחום התמלוגים נהנה ממכירות שיא ב-IoT סלולרי ו-Wi-Fi 6. לדבריו, החברה ממשיכה להתמקד בניהול הוצאות ממושמע ובהשבחת רווחיות. במקביל הפעילה סיוה תוכנית רכישה חוזרת ורכשה 300 אלף מניות בכ-6.2 מיליון דולר.

בחזית העסקית, לפי דו״ח IPnest ל-2025, סיוה שומרת על ההובלה העולמית ב-IP לקישוריות אלחוטית עם נתח שוק של 68% — פי עשרה מהמתחרה הבא. בנוסף, חברת ALi מטאיוואן בחרה במעבדי ה-AI של סיוה לפלטפורמות וידאו מהדור הבא, ותשלב את NeuPro-Nano ו-NeuPro-M בפלטפורמת ה-VDSS שלה, לשם האצת ביצועי AI חסכונית באנרגיה במכשירי קצה מבוססי וידאו.

פנוש סיכם כי החברה ממוצבת לצמיחה במחצית השנייה של השנה — הן לעומת המחצית הראשונה והן מול התקופה המקבילה אשתקד — תוך המשך מיצובה כשותפת IP מועדפת לקישוריות אלחוטית ו-Edge AI.

הפוסט סיוה מציגה: צמיחה רציפה בהכנסות והתקדמות באסטרטגיית ה-Edge AI ברבעון השני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח “דוח מצב התעסוקה בהייטק הישראלי 2023–2024” של RISE Israel (אוגוסט 2025) מצייר תמונה חדה: לאחר עשור של צמיחה מהירה, מספר המשרות בהייטק נתקע מאז סוף 2022. בין 2014 ל־2020 מספר המשרות גדל בקצב ממוצע של כ־3.3% לשנה, קפץ ב־2021–2022 בקצב חסר תקדים של כ־10%, ואז נעצר — מצב שמייצר לחץ בשוק עם יותר מועמדים לכל משרה פנויה. במקביל, הקיפאון איננו ייחודי לישראל; תבניות דומות נרשמו בארה״ב ובבריטניה, אך בישראל ההשלכות חריפות יותר משום שחלק ההייטק בתעסוקה גבוה מהעולם.

התמונה המפורטת לפי משפחות תפקידים מגלה שהפגיעה איננה סימטרית. הירידה החדה ביותר נרשמה בתפקידי העסקים — שיווק, מכירות ושירות — עם נסיגה מצטברת של 6.6% בשנים 2023–2024. אחריה תפקידי המנהלה והתפעול (כספים, כוח אדם, ייעוץ משפטי וכד’) עם ירידה של כ־4.1%. התפקידים הטכנולוגיים שמרו בקירוב על היקף התעסוקה שלהם. בתוך ליבת הטכנולוגיה קיימת שונות: QA ו־IT ירדו בכ־8% בשנתיים, לעומת עליות צנועות בתפקידי אלגוריתמים (+6%), הנדסת חומרה (+2%) ומדע נתונים (+1%). המגמה ברורה — תפקידים שקרובים יותר ל־R&D מחזיקים מעמד ואף גדלים מעט, בעוד שככל שמתרחקים מליבת המו״פ — הפגיעה עמוקה יותר.

גם בעסקים ובתפעול רואים את קווי המתאר של ההאטה: מכירות ושיווק נסוגו בכ־7% בשנתיים; פיתוח עסקי ירד בכ־2%. בתוך התפעול, משאבי אנוש צנחו בכ־8%, בעוד משפטים וכספים נותרו בקיפאון. המחברים מציינים שהקיצוץ ב־HR עשוי לשקף ציפייה של חברות להמשך גיוסים מצומצמים בטווח הקרוב.

מבט לפי השכלה מוסיף נדבך: בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה במספר המועסקים ללא תואר אקדמי (-5.4%), לצד עלייה קלה בקרב בעלי תואר ראשון (+0.9%). במקביל חלה ירידה במספר בעלי התארים המתקדמים בכלל ההייטק — תוצר של קיצוץ בתפקידי מעטפת שבהם שיעור בעלי תארים מתקדמים גבוה יחסית. מנגד, במסלולי הליבה הטכנולוגיים (מדמ״ח, הנדסת מחשבים/אלקטרוניקה ודומיהם) נרשמה עלייה של כ־10% במספר המועסקים בעלי תארים מתקדמים בשנתיים, ואף עלייה של כ־13% בקרב בעלי תארים מתקדמים שעובדים בתפקידים טכנולוגיים. זהו איתות מובהק להעמקת ההשקעות ביכולות מתקדמות — לרבות AI.

בוגרי מדעי המחשב ניצבים בחזית הסדק בין היצע לביקוש. מספר הבוגרים באוניברסיטאות כמעט הוכפל בארבע שנים — מ־1,621 ב־2020 ל־3,124 ב־2024. שיעור ההשמה של בוגרי תואר ראשון במדמ״ח בחברות הייטק ירד בכ־10 נקודות אחוז בשנתיים, עם הבדלים קטנים בין המוסדות. במקביל, שיעור ההרשמה של בוגרי מדמ״ח ללינקדאין זינק מ־46% ל־70% — אינדיקציה לעלייה במאמץ חיפוש עבודה. חשוב לא פחות: אין ראיות לכך שהכניסה להייטק הוגבלה רק למצטיינים מהמוסדות הבכירים; הגדלת המכסות לא פגעה באיכות הבוגרים לפי דרישות התעשייה. לצד זאת, המחברים מדגישים שהפער בין הציפיות לצמיחה לבין המציאות, יחד עם הגידול בהיצע, יוצר קושי משמעותי לבוגרים בטווח הקצר.

היבט מגדרי: לראשונה זה עשור, שיעור הנשים בתעסוקת ההייטק ירד קלות ב־2024 (כ־0.15 נקודת אחוז). שיעור הנשים בקרב העוזבים עמד על כ־40%, לעומת 38% בקרב המצטרפים, ובסך הכול נשים היוו 35.7% מהעובדים בסוף 2024. במקביל, ביזמות נמשך קיפאון סביב כ־20% חברות עם לפחות יזמת אחת, ונתונים ראשוניים למחצית הראשונה של 2025 מרמזים על ירידה חדה לכ־15% — הסתייגות: הנתונים חלקיים. גם בגיוסי הון ניכר פער לרעת סטארטאפים בהובלת נשים, בין היתר משום שנוכחותן גבוהה יותר בסקטורים שנפגעו בשנים האחרונות, כמו בריאות ומדעי החיים.

ברמת הסקטורים, הליבה ההיסטורית של ההייטק הישראלי מראה עמידות יחסית. סקטור הסייבר צמח בכ־8.9% בשנתיים, בעוד Enterprise Applications גדל ב־2.9%, מדיה דיגיטלית ובידור ב־1.7%, והמוליכים למחצה ירדו ב־0.7% בלבד. לעומת זאת, בסקטורים קטנים יותר התמונה תנודתית: קלינטק עלה ב־2023 ולאחר מכן ירד ב־2024 (-3.5%); אגריטק שמר על גודלו ואז ירד (-5.2% ב־2024); גם מדעי החיים (-3.9%) ותקשורת (-2.5%) ירדו ב־2024. המסקנה: השוק התכנס חזרה לגרעין החוזקות — תוכנה וסייבר — בזמן שחלקים פריפריאליים יותר נחלשו.

ומה לגבי מבנה הבעלות? ההאטה הייתה דומה בחברות מקומיות ובמרכזי מו״פ רב־לאומיים. בניגוד לשתי טענות נפוצות — שמרכזים רב־לאומיים יציבים בהרבה, או לחלופין ש״יברחו״ מהר יותר במצבי משבר — הנתונים עד כה אינם מצביעים על קיצוץ חריג במשרות במרכזי מו״פ עקב המלחמה בעזה או המשבר הפוליטי ביחס לחברות המקומיות.

כיווני מדיניות: המחברים מזהירים שהמעבר מעודף ביקוש כרוני לשוק תנודתי יותר הוא תרחיש שיש לקחת ברצינות. הם קוראים לעדכון מדיניות ההון האנושי: יעדים כמותיים בסגנון ועדת פרלמוטר, שנוסחו בשנות השיא, כבר אינם רלוונטיים; עם זאת, הדגשת לימודי STEM נותרת קריטית, וראוי לבחון מחדש את האפקטיביות של הכשרות חוץ־אקדמיות — בעיקר עבור אוכלוסיות עם בסיס אנגלית ומתמטיקה חלש.

השורה התחתונה: ההייטק הישראלי לא מתכווץ דרמטית, אבל הוא מתייצב בקיפאון דו־שנתי ומתכנס חזרה לליבת ה־R&D וה־AI. תפקידי המעטפת מתכווצים, הבוגרים החדשים נתקלים בסף כניסה גבוה יותר, והתקדמות שילוב הנשים נבלמת ואף נסוגה. הסיפור כאן הוא של סלקטיביות: פחות כמות, יותר עומק — וללא התאמות במדיניות ובהכשרות, עלולה להיפגע היכולת להתרומם מחדש כשהמחזור ישתנה.

הפוסט קיפאון של שנתיים בתעסוקת ההייטק: מעטפת מתכווצת, הליבה הטכנולוגית מחזיקה — ו־AI מושך קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נובה (ת"א: נובה; נאסד"ק: NVMI) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2025 – ומדווחת על שיאים חדשים בהכנסות וברווחיות.

ברבעון שהסתיים ב־30 ביוני 2025, רשמה נובה הכנסות שיא של 220 מיליון דולר – עלייה של 40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וגידול של 3% לעומת הרבעון הראשון של השנה. הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב־68.3 מיליון דולר, או 2.14 דולר למניה בדילול מלא – עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה. על בסיס Non-GAAP נרשם רווח נקי של 70.4 מיליון דולר, או 2.20 דולר למניה – גידול של 37% לעומת השנה שעברה.

החברה מדווחת על שיא הכנסות מתחום פתרונות המדידה למעבדים, הודות לביקוש גבוה בייצור שבבים מתקדמים, וכן על שיא בהכנסות מפתרונות מדידה כימית – בין היתר בשל העלייה בביקושים לזיכרונות HBM והמשך חדירת הטכנולוגיות לשלב הייצור המוקדם (Front End). שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על 57.8%, לעומת 57.3% ברבעון הראשון ו־59% בתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב־61.6 מיליון דולר.

נשיא ומנכ"ל נובה, גבי ויסמן, ציין: "אנו גאים להציג רבעון מצוין, עם שיאים בהכנסות ורווחיות גבוהה מהצפי. המוצרים המתקדמים ביותר שלנו אומצו על ידי לקוחות במגוון אזורים וסגמנטים. בהינתן המומנטום החיובי בשוק והמתאם הגבוה בין היצע המוצרים שלנו וההתפתחויות הטכנולוגיות, אנו צופים שנובה תמשיך להציג ביצועים עודפים על מדד הציוד לייצור שבבים (WFE)."

תחזית לרבעון השלישי של 2025
החברה צופה הכנסות בטווח של 215–227 מיליון דולר, רווח למניה בדילול מלא על בסיס GAAP של 1.77–1.97 דולר, ועל בסיס Non-GAAP רווח למניה בטווח של 2.02–2.22 דולר.

הפוסט נובה מציגה תוצאות שיא ברבעון השני של 2025 עם עלייה של 40% בהכנסות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor), המפתחת שבבים לתקשורת מהירה לתעשיות האודיו-וידאו והרכב, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2025. החברה רשמה הכנסות של 17.1 מיליון דולר – מעל התחזיות המוקדמות, אך עדכנה כלפי מטה את התחזית השנתית עקב השפעות של מכסים.

הכנסות החברה ברבעון הנוכחי עלו בהשוואה לרבעון הקודם (16.8 מיליון דולר) ולרבעון המקביל ב־2024 (13.6 מיליון דולר). עיקר ההכנסות הגיע מהחטיבה הרב-תחומית – לשעבר חטיבת האודיו-וידאו – שהכניסה 12.8 מיליון דולר, המהווים כ-75% מההכנסות. חטיבת הרכב תרמה 4.3 מיליון דולר, ירידה קלה בהשוואה לרבעון הקודם והמקביל.

שיעור הרווח הגולמי עמד על 63.5% לפי GAAP, ו-67.2% לפי Non-GAAP. בחלוקה לפי מגזרים, הרווח הגולמי בחטיבה הרב-תחומית עמד על 67.8%, ובחטיבת הרכב על 50.5%. בעוד שבתחום הרכב נרשמה עלייה לעומת השנה שעברה, נרשמה ירידה בתחום הרב-תחומי – תוצאה של שינוי בתמהיל המוצרים.

החברה סיימה את הרבעון בהפסד חשבונאי של 7.2 מיליון דולר, והפסד תפעולי מתואם (Adjusted EBITDA) של 4 מיליון דולר – נמוך מהתחזית המוקדמת שעמדה על הפסד של 4.4 עד 4.9 מיליון דולר.

יתרות המזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לטווח קצר הסתכמו ב-102.7 מיליון דולר, ירידה לעומת 112.5 מיליון דולר בסוף הרבעון הקודם. החברה רכשה מניות עצמית בהיקף של 10.2 מיליון דולר במהלך הרבעון.

במקביל לתוצאות הכספיות, ולנס דיווחה על כמה הישגים טכנולוגיים. בין השאר, השיקה החברה פלטפורמה ראשונה המבוססת על תקן MIPI A-PHY לשוק הראייה הממוחשבת, בשיתוף עם חברת D3 Embedded. החברה גם רשמה גידול במספר המוצרים המבוססים על ערכת השבבים VS3000. בנוסף, התקן MIPI A-PHY זכה לתמיכה מצד מובילאיי ויצרנית רכב אירופית.

למרות הביצועים, ולנס הפחיתה את תחזית ההכנסות השנתית ל-2025, לטווח של 66 עד 71 מיליון דולר – עלייה של 14% עד 23% בלבד לעומת שנת 2024 – בעקבות השפעות מכסים.

ברבעון השלישי, החברה צופה הכנסות בטווח של 15.1 עד 15.6 מיליון דולר, רווח גולמי של 58% עד 60% לפי GAAP, והפסד תפעולי מתואם של 6.8 עד 7.4 מיליון דולר.

הפוסט ולנס מדווחת על תוצאות הרבעון השני: עלייה בהכנסות אך ירידה בתחזית השנתית בעקבות המכסים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קמטק, הפועלת בתחומי בדיקה ומדידה לתעשיית השבבים, פרסמה את הדו"ח הכספי לרבעון השני של שנת 2025, אשר הסתיים ב־30 ביוני. מהנתונים עולה כי החברה ממשיכה במגמת הצמיחה ומציגה תוצאות שיא במספר מדדים מרכזיים.

הכנסות החברה ברבעון הגיעו ל־123.3 מיליון דולר, עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עמד על 50.8% לפי כללי GAAP, ועל 51.9% לפי בסיס Non-GAAP. הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב־32 מיליון דולר, עלייה של 24%, בעוד שעל בסיס Non-GAAP הסתכם הרווח התפעולי ב־37.4 מיליון דולר – גידול של 21%. הרווח הנקי הגיע ל־33.7 מיליון דולר (69 סנט למניה) לפי GAAP, ו־38.8 מיליון דולר (79 סנט למניה) לפי Non-GAAP, שניהם גידול של כ־20% לעומת הרבעון המקביל.

החברה מדווחת כי תחום המארזים המתקדמים – תחום בעל חשיבות גוברת עקב הדרישה ליכולות חישוב גבוהות עבור יישומי בינה מלאכותית – ממשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי שלה. מנכ"ל החברה, רפי עמית, ציין כי המערכות החדשות של החברה, Eagle G5 ו־Hawk, שפותחו כדי לענות על דרישות אלה, זכו לקבלה חיובית מצד הלקוחות.

על פי התחזית לרבעון השלישי של 2025, ההכנסות צפויות להגיע ל־125 מיליון דולר. קצב זה מייצג הכנסות שנתיות של כחצי מיליארד דולר – יעד שהחברה סימנה כאבן דרך משמעותית. לפי דברי ההנהלה, גם קצב ההזמנות וההזדמנויות העסקיות לעתיד נראה חיובי.

נכון לסוף הרבעון, יתרות המזומנים, הפיקדונות והניירות הערך הסחירים של החברה הסתכמו בכ־543.9 מיליון דולר, עלייה לעומת 522.6 מיליון דולר בסוף הרבעון הקודם. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השני עמד על 23.5 מיליון דולר.

הפוסט קמטק מדווחת על תוצאות שיא לרבעון השני של 2025 – וצופה קצב הכנסות שנתי של חצי מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת היילו, יצרנית מעבדי בינה מלאכותית למכשירי קצה (Edge AI), מודיעה על מינויים חדשים בהנהלתה: מקס גלובר מונה לתפקיד סמנכ"ל הכנסות (CRO), ואורי כץ לתפקיד סמנכ"ל מוצר (VP Product). המינויים החדשים נעשים על רקע הצמיחה המואצת של החברה, במטרה לתת מענה לביקוש הגובר לפתרונות Edge AI – ולהבטיח מימוש מיטבי של הפוטנציאל העסקי, תוך היערכות מדויקת לשלב הצמיחה הבא.

למקס גלובר ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתפקידי ניהול בכיר בתעשיית השבבים והטכנולוגיה. לאורך הקריירה שלו, הוביל ארגוני מכירות, פיתוח עסקי ואסטרטגיות חדירה לשוק (Go-To-Market) במספר חברות גלובליות מובילות. לפני הצטרפותו להיילו, שימש כסגן נשיא בכיר למכירות גלובליות ב-Allegro Microsystems, כשבתקופת כהונתו, הוביל את החברה להכפלת הכנסות בשווקי הרכב, חוות השרתים, האנרגיה המתחדשת והתעשייה, והביא אותה לראשונה להכנסות שנתיות של מעל מיליארד דולר. גלובר גם מילא תפקיד מרכזי בהובלת החברה להנפקה מוצלחת בשנת 2020.

קודם לכן כיהן במשך שנים באינטל בתפקידי ניהול בכירים במכירות, שיווק, פיתוח עסקי והנדסה. בין היתר הוביל הקמה של מערך גלובלי למכירות וחדירה לשוק בתחום הרכב, ניהל יוזמות מכירה בשווקי ה-IoT וה-Edge, והיה אחראי על בניית צבר הטמעות בתכניות מוצר (design wins) בשווי של מיליארדי דולרים. במסגרת תפקידו יהיה גלובר אחראי על כלל הפעילות המסחרית של החברה – כולל מכירות גלובליות, פיתוח עסקי ושירות לקוחות, עם דגש על חיזוק הנוכחות של היילו במגוון שווקים לרבות מחשוב, רכב, אבטחה, תעשייה וקמעונאות.

במקביל, החברה מודיעה על מינויו של אורי כץ לתפקיד סמנכ"ל המוצר. בתפקידו החדש יוביל אורי את תחום ניהול המוצר בחברה, כולל גיבוש מפת הדרכים, כיווני פיתוח והטמעה של פתרונות מותאמים ללקוחות. אורי הצטרף להיילו בשנת הקמתה, 2017, ומאז מילא שורה של תפקידים ניהוליים. בתפקידו האחרון שימש כראש תחום מצלמות חכמות מבוססות AI. לפני הצטרפותו להיילו, כיהן במשך כ-9 שנים בתפקידי פיתוח וניהול בחברת Mellanox Technologies, שם עסק בתכנון ואימות רכיבי חומרה בתחום התקשורת. אורי מחזיק בתואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מהטכניון.

מנכ"ל היילו, אור דנון: "אנחנו שמחים להודיע על מינויים של מקס גלובר לתפקיד ה-CRO ושל אורי כץ לתפקיד VP Product. הרקורד המרשים של מקס בתעשייה, לצד הניסיון שצבר אורי כץ בשנות עבודתו בהיילו, יסייעו להרחבת הפעילות המסחרית של החברה והעמקת הקשרים עם לקוחות ושותפים ברחבי העולם."

סמנכ"ל הכנסות בהיילו, מקס גלובר: "הטכנולוגיה החדשנית של היילו מאפשרת להביא יכולות בינה מלאכותית שקיימות היום רק בענן, אל המכשירים שאנו משתמשים בהם כל יום. אני שמח להצטרף לחברה בתקופה של צמיחה מואצת, ולקחת חלק בהרחבת הפעילות הגלובלית והעמקת שיתופי הפעולה עם לקוחות ושותפים ברחבי העולם."

הפוסט היילו ממנה את מקס גלובר לתפקיד סמנכ"ל הכנסות ואת אורי כץ לתפקיד סמנכ"ל מוצר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת QuamCore השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 26 מיליון דולר מסדרה A, לצורך בניית מחשב קוונטי ראשון מסוגו שיכול להגיע למיליון קיוביטים בתוך מקרר אחד. הסבב הובל על ידי קרן Sentinel Global, בהשתתפות הקרנות ARKN Deep Tech Ventures, Viola Ventures, Earth & Beyond Ventures, Surround Ventures, Rhodium, Quantum Leap, בנוסף למענק של רשות החדשנות. הסבב הושלם חמישה חודשים בלבד לאחר גיוס הסיד ומביא את סך ההשקעה בחברה ל-35 מיליון דולר.

QuamCore פיתחה ארכיטקטורה יחודית של מעבדי קוונטום, מבוססי מוליך-על, המוגנת בפטנטים רבים. הארכיטקטורה מאפשרת הרחבת מחשבים קוונטיים עד למיליון קיוביטים, בתוך מקרר (cryostat) אחד בלבד. זאת לעומת מערכות מחשוב קוונטי מתקדמות כיום, כדוגמת אלו של גוגל ו-IBM, שתומכות בכ-5,000 קיוביטים בלבד במקרר אחד. היעד של QuamCore נחשב עד כה כבלתי ניתן להשגה ומשנה באופן מהותי את המודל הכלכלי בתחום המחשוב הקוונטי בכך שהוא מבטל את הצורך בתשתיות ענק מרובות-קירורים חוסך השקעות רבות וכמויות גדולות של אנרגיה ופותח פתח להשפעה ממשית על תעשיות רבות, בהם תרופות, AI, מדעי החומרים והאנרגיה.

החדשנות של QuamCore טמונה בשילוב של בקרת לוגיקה דיגיטלית מבוססת מוליך-על, ישירות לתוך הקריוסטט. צעד זה מפחית את העומס על הכבלים בכמה סדרי גודל, ומבטל את צוואר הבקבוק התרמי העיקרי שמנע יישום בקנה מידה גדול. העיצוב כולל גם תיקון שגיאות מובנה, שהוא מרכיב חיוני בדרך למחשוב קוונטי עמיד לשגיאות. כספי ההשקעה ישמשו לייצור של המעבדים הראשונים, הקמת מעבדת קוונטום ייעודית, גיוס עובדים והרחבת הפעילות.

QuamCore הוקמה בשנת 2022 על ידי צוות מומחים בעלי רקע נרחב בפיזיקה קוונטית, מוליכי-על ופיתוח מערכות וצ'יפים למערכות תקשורת. אלון כהן (מנכ"ל), יוצא 8200 ובעל 25 שנות ניסיון בפיתוח מערכות מודיעיניות וצ'יפים לתקשורת. בתפקידו האחרון, מייסד שותף של קבוצת EyeC Radar ב-Mobileye (אינטל), שנוסדה סביב המצאה ייחודית שלו – מערכת הדמיה ארבע מימדית אשר מהווה חיישן ליבתי לטכנולוגית נהיגה האוטונומית של מובילאיי, הוא שימש ארכיטקט ראשי וראש קבוצת האלגוריתמים בחברה. פרופ' שי הכהן-גורג'י (CTO), מומחה מוביל במחשוב קוונטי מבוסס מוליכי-על, עם למעלה מ-15 שנות מחקר פורץ דרך בפיזיקת מצב מוצק ומידע קוונטי כפרופסור בטכניון. פרופ' סרג' רוזנבלום (Chief scientist), חוקר מוביל במכון ויצמן למדע, עם ניסיון של יותר מ-15 שנים בטכנולוגיות קוונטיות שונות.

אלון כהן, מנכ"ל QuamCore: "התמקדנו כבר מהיום הראשון בתכנון המערכת המינימלית הנדרשת כדי לממש יתרון קוונטי בעולם האמיתי והגודל שלה הוא מיליון קיוביטים. בחרנו לחשוב מחדש באופן מלא על הארכיטקטורה של הפלטפורמה הטובה והיישומית ביותר – קיוביטים מבוססי מוליכי-על. התוצאה היא תכנית קומפקטית, סקיילבילית שמותאמת לכיוונים אליהם מתפתחת התעשייה. סבב הגיוס מאפשר לנו להאיץ את ייצור השבבים ואת שילובם באב הטיפוס. תעשיית הקוונטום מתקדמת במהירות ועם הגישה שלנו, קיוביטים מבוססי מוליכי-על יעמדו בחזי שלה."

דרור שרון, שותף ב-Sentinel Global: "הצוות של QuamCore עשה את מה שאף אחד אחר לא הצליח ובנה מפת דרכים מדורגת ומעשית לבניית מחשב קוונטי של מיליון קיוביטים, תוך שימוש בטכנולוגיית מוליכי-על – הפלטפורמה המתקדמת והמסחרית ביותר כיום בתחום הקוונטי. החדשנות הארכיטקטונית שלהם היא קפיצת מדרגה הן בחומרה והן באופן שבו אנו חושבים על הרחבת מערכות קוונטיות בעולם האמיתי."

ניר ארקין, מנכ"ל Arkin Capital: "מחשוב קוונטי מוגבל כעת על ידי אתגרי סקיילינג, לא על ידי אמינות הקיוביטים. QuamCore משלבת לוגיקת בקרה מוליכה-על יחד עם צריכת אנרגיה נמוכה ביותר בתוך הקריוסטט, ובכך מסירה את צוואר הבקבוק התרמי שחונק את המערכות של היום ומציבה מסלול פיתוח אמין למחשב עם מיליון קיוביטים במקרר אחד. היכולת הזו תשנה את כלכלת המחשוב הקוונטי ותפתח שווקים שלדעתנו שווים טריליוני דולרים. אנחנו גאים לתמוך בצוות הזה."

הפוסט חברת QuamCore גייסה 26 מיליון דולר לבניית מחשב קוונטי עם מיליון קיוביטים במקרר אחד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"סוף סוף יש בישראל תשתית אמיתית לחקר וייצור מתקדם של אריזות שבבים תלת-ממדיות, 3D Packaging ומעתה אפשר להפסיק לטוס  מחוץ לישראל כדי לדקק וייפרים", כך אומרת אליס פולקסי-שגב, מנהלת מרכז הננו-טכנולוגיה החדש באוניברסיטת תל אביב, את הבשורה הגדולה לתעשיית המוליכים למחצה בישראל. פולקסי שגב התראיינה ל-CHIPORTAL ביחד עם ניצן כפיף, מנכ"ל פיקוטק שהחברה שלו התקינה את מרבית הציוד במרכז הננו של אוני' ת"א.

השידרוג וחידוש הציוד מתבצע כחלק ממעבר  והקמה מחדש של המרכז לבניין חדש. מדובר בתשתית מחקרית-תעשייתית מהמתקדמות בארץ ובעולם, הכוללת חדר נקי בשטח של 600 מ"ר בתקן Class 100, עשרות מכונותפבריקציה,אפיון, ואינטגרציה של שבבים, וחזון ברור להפוך למוקד מרכזי בשירות תעשיית הפיתוח וייצור התקנים ננומטרים המקומית.

שדרוג משמעותי בשירותי התמיכה בתעשייה

אחד מהחידושים המרכזיים שהמרכז מציע, ביוזמתו של הטכנולוג הראשי של המרכז ולרי גרבר, הוא האפשרות לבצע פעולות שלא ניתן היה לבצע עד כה בישראל- בהן דיקוק וייפרים (Wafer Grinding), הדבקת וייפרים והתקנים (Wafer  Bonding), ברזולוציה גבוהה, ננו-אימפרינט, מיקרוסקופיה מסוג Micro CT  מדויקת ועוד. "עד כה, חברה שרצתה לדקק וייפר נאלצה לשלוח אותו לחו"ל – עכשיו זה סוף סוף נגיש גם כאן", אומרת פולקסי-שגב.

ניצן כפיף, מנכ"ל פיקוטק – חברה ישראלית המספקת בין היתר מכשור מתקדם לתעשיית האריזות התלת-ממדיות – מדגיש את החשיבות של חיבור הדוק בין תעשייה לאקדמיה: "השילוב הזה משנה את כללי המשחק. פתאום יש לחברות איפה לבדוק רעיונות ולבצע ניסויים במעבדה אמיתית, עם תמיכה של אנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר."

לדבריו, "האתגר האמיתי של התעשייה הישראלית בתחום ה-Advanced Packaging הוא לא רק בהמצאה של טכנולוגיות חדשות – אלא ביכולת לבדוק, לאפיין ולשפר אותן כאן בארץ, מבלי להיות תלויים בגורמים חיצוניים. המרכז החדש באוניברסיטת תל אביב מאפשר בדיוק את זה."

סביבה שתאפשר לסטארטאפים להשלים ייצור שבב מהתחלה עד הסוף בארץ

לדברי השניים, המרכז החדש באוניברסיטת תל אביב משנה את חוקי המשחק גם מבחינת נגישות תשתיתית לחברות תעשייה וסטארט-אפים. אחד החסמים העיקריים שפגשו עד כה יזמים ומהנדסים בתחום החומרה היה העדר תשתית ננו-טכנולוגית פתוחה וגמישה בישראל- תשתית שמאפשרת גישה למכונות ייצור, אינגרציה של שבבים, ואפיון ברזולוציה גבוהה, מבלי להידרש להשקעה של מיליוני שקלים בתשתיות עצמאיות.

ניצן כפיף, מנכ"ל פיקוטק – מהחברות המובילות באספקת ציוד לתחום ה־Advanced Packaging בישראל- הדגיש את המהפכה שהתשתית הזו מאפשרת: "עד היום חברות סטארט-אפ בתחום שלנו נאלצו להסתפק בפתרונות מצומצמים ויקרים בחו"ל – לעיתים אפילו לשלוח וייפרים לגרמניה או טייוואן. עכשיו אפשר פשוט להגיע לתל אביב."

"זה מודל מנצח- החברות מרוויחות תשתית טכנולוגית מתקדמתואנחנו מקבלים שותפים למחקר ולפיתוח. כמה מהחברות שכבר פועלות אצלנו הגיעו להישגים מרשימים מאוד בזמן קצר", מציינת פולקסי-שגב.

תשתית ברמה עולמית

המרכז הוקם לאחר תהליך תכנוני שארך קרוב לעשור, ביוזמת מקימת המרכז פרופ' יעל חנין והנהלת האוניברסיטה, באמצעות תרומתו של רומן אברמוביץ הבניין כולל תשתיות מתקדמות כמו מערכות טיפול במים ובאיכות האויר, בידוד רטט, פדסטלים שקועים למיקרוסקופים רגישים, וכל מה שנדרש על מנת לקיים סביבת עבודה יציבה ומדויקת ברמה של פאב מתקדם בצפון אמריקה או אירופה.

המרכז מונה כיום קהילה של כ-100 חוקרים באוניברסיטת תל אביב, וצוות הפעלה המונה 25 אנשי טכנולוגיה ומדעני תשתית , רובם בעלי ניסיון תעשייתי עשיר.

פולקסי-שגב מסכמת: "המטרה שלנו היא שהמרכז יהיה גם חממה לחברות VLS שישתמשו בתשתיות שלנו כדי לבנות את דור השבבים הבא בישראל. אנחנו בונים כאן קפסולה של חדשנות – גם מחקרית וגם תעשייתית – וכבר עכשיו רואים את הפוטנציאל העצום של השילוב הזה."

ומוסיף כפיף: "המרכז החדש באוניברסיטת תל אביב הוא לא רק מעבדה- הוא תשתית לאומית. זה המקום שבו התעשייה הישראלית יכולה סוף סוף לדלג קדימה, לפתח טכנולוגיות שלא היו אפשריות פה עד עכשיו, ולבנות עתיד טכנולוגי תוצרת כחול־לבן."

הפוסט מהפכת ה- Advanced Packaging מגיעה לאקדמיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.