טאואר סמיקונדקטור (נאסד"ק/ת"א: TSEM), ואופנלייט (OpenLight), מפתחת IP ותכנון של שבבי סיליקון פוטוניקס , הודיעו היום עלפיתוח מודולטור אופטי לתמיכה בדרישה לקצב נתונים גבוה לשווקי הבינה המלאכותית (AI)  ולמידת מכונה (ML), בקצב נתונים של 400Gbps  (ג'יגה ביט לשנייה) לערוץ. פיתוח זה מבוסס על ה IP של אופנלייט על גבי פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס (SiPho) המתקדמת של טאואר, והוא מספק מגוון רחב של יתרונות תחרותיים וביצועים מהמתקדמים ביותר בענף. זהו פיתוח טכנולוגי הנותן מענה אסטרטגי למגוון לקוחותיה של טאואר המשתמשים כיום בפלטפורמה זו לייצור שבבי תקשורת אופטית במהירויות של  100G ו- 200G ועכשיו גם 400G ביט לשנייה לערוץ.

"שיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם טאואר מייצג צעד משמעותי בהובלת פתרונות מבוססי טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס מתקדמים לענף תקשורת הנתונים העולמי," אמר ד"ר אדם קרטר, מנכ"ל אופנלייט. "הצלחת פיתוח זה יוצרת בסיס להתקדמות פורצת דרך בתחום הרשתות המהירות. על ידי שימוש בעיצוב המודול ההטרוגני שלנו, הצלחנו כעת להבטיח את עתיד תכנון הדורות הבאים עבור קהל לקוחותינו ממהירות של   100G ל– 200G ועד ל-400G ביט לשנייה לערוץ, תוך קיצור זמני התכנון והמעבר לייצור."

"אנו שמחים לשתף פעולה עם אופנלייט ולהרחיב את ההיצע הטכנולוגי שלנו בתחום הסיליקון פוטוניקס תוך מתן מערך יעיל לפיתוח וייצור שבבים לתקשורת אופטית," אמר ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור. "שיתוף הפעולה הזה מאפשר לטכנולוגיות המגוונות של אופנלייט להציע נתיב יציב למהירויות גבוהות יותר ללא צורך באינטגרציות מורכבות ויקרות."

הפוסט טאואר ואופנלייט מודיעות על פיתוח טכנולוגי לתקשורת אופטית לשוק הבינה המלאכותית ומרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מפתחת טכנולוגיות הזיכרון וויביט ננו (ASX: WBT) הודיעה כי השלימה בהצלחה את בדיקות התקן של מועצת האלקטרוניקה לרכבים (Automotive Electronics Council =AEC), המכונה AEC-Q100. רכיב הזיכרון ההתנגדותי שפיתחה וויביט במתקן ייצור השבבים של SkyWater האמריקאית בתהליך ייצור של 130 ננומטר, עבר בהצלחה את בדיקות אמינות הביצועים והאיכות ביישומי כלי רכב בטמפרטורה של 150 מעלות.    

מועצת האלקטרוניקה לרכבים (AEC) הוקמה על-ידי יצרניות הרכב קרייזלר, פורד, ו-GM במטרה לבסס תקן אחיד של ביצועים ואיכות במערכות אלקטרוניות בכלי רכב, ומאז יצרניות גדולות נוספות הצטרפו לארגון. AEC-Q100 הוא תקן הבודק את אמינות הביצועים והאיכות של שבבים ורכיבים אלקטרוניים בתעשיית הרכב.

התקן כולל בדיקות מחמירות של עמידות למחזורי כתיבה ומחיקה, שמירת נתונים בחום גבוה, וחיי המוצר בזמן פעולה בטמפרטורה גבוהה. הוא נועד להבטיח את האמינות והשימושיות של רכיבים אלקטרוניים בטמפרטורות גבוהות ובתנאים קשים, כמו אלו הקיימים במערכות הרכב. הטכנולוגיה של וויביט עברה את הדרישות הללו בהצלחה, כולל יציבות בטמפרטורה של C150° ועד 100,000 מחזורי כתיבה^*.

שוק צומח

לפי חברת המחקר Yole Intelligence מקבוצת Yole,  שוק השבבים לרכבים צפוי לצמוח מ-52 מיליארד דולר ב-2023 לכ-97 מיליארד דולר ב-2029, כאשר מספר השבבים לכל רכב צפוי גם הוא להמשיך לגדול.  הצמיחה נובעת בעיקר מאימוץ גובר של מערכות הנעה חשמליות ומערכות עזר מתקדמות לנהיגה (ADAS) – המגדילות את הביקוש לעיבוד מתקדם וניהול צריכת חשמל יעיל יותר, תחומים בהם הזיכרון ההתנגדותי (ReRAM)  ממלא תפקיד מפתח ^**.

מנכ״ל וויביט, קובי חנוך, אמר: ״אישור תקינה מלא של AEC-Q100 מהווה דרישה מרכזית לשילוב זיכרון בלתי-נדיף במיקרו-בקרים ורכיבים אחרים בכלי רכב. הישג זה מוכיח כי טכנולוגיית הזיכרון שלנו מתאימה לדרישות יצרני הרכב, ומשפר את מעמדנו בקרב חברות השוקלות לשלב זיכרון בלתי-נדיף״.   

יישומים תעשייתיים נוספים

חנוך הוסיף: ״לתקינה זו יש גם משמעות רחבה יותר, מעבר לשוק הרכב, מכיוון שיישומים תעשייתיים רבים, כמו מנועי בעירה וכלים לקידוח בתעשיות הנפט והגז, דורשים אמינות בטמפרטורות גבוהות ועמידות ממושכת. השגת הכשרה לתקן AEC-Q100 משפיעה על יישומים רבים אחרים, כגון IoT, שכן היא מעניקה למתכננים את הביטחון שהטכנולוגיה אמינה ועמידה במיוחד, גם מעבר לדרישותיהם. אנו משוכנעים שהכשרה נוספת זו תעורר עניין רב יותר מצד לקוחות פוטנציאליים המחפשים זיכרון מתקדם המוכיח אמינות בטמפרטורה גבוהה ועמידות ממושכת״.

*בהשוואה לפלאש

**https://www.yolegroup.com/product/report/semiconductor-trends-in-automotive-2024

וויביט ננו

וו (Weebit Nano)

וויביט מפתחת טכנולוגיות זיכרון מתקדמות מסוג ReRAM המיועדות למוצרי IoT, סמארטפונים, רובוטיקה, מכוניות אוטונומיות, תקשורת דור 5 ובינה מלאכותית. טכנולוגיות הזיכרון של וויביט מתאפיינות בביצועים גבוהים, צריכת הספק נמוכה ועמידות ארוכת שנים.

החברה מפתחת את מוצריה תוך שימוש בחומרים ותהליכי ייצור סטנדרטיים, המאפשרים ליצרנים לקצר תהליכי פיתוח ולהפחית משמעותית בעלויות הייצור, וכן ליישם תהליכי ייצור ידידותיים יותר לסביבה – בהשוואה לפתרונות זיכרון מבוססי פלאש ופתרונות אחרים. וויביט רשמה פטנטים המאפשרים לה למסחר את הטכנולוגיות שהיא מפתחת ולענות על הצורך הגדל בשבבי זיכרון ברמת ביצועים גבוהה.

למידע נוסף: http://www.weebit-nano.com/ 

Weebit Nano and the Weebit Nano logo are trademarks or registered trademarks of Weebit Nano Ltd. in the United States and other countries. Other company, product, and service names may be trademarks or service marks of others.

Forward Looking Statements

This announcement contains ‘forward-looking information’ that is based on the Companies’ expectations, estimates and projections as of the date on which the statements were made. This forward-looking information includes, among other things, statements with respect to the Companies’ business strategy, plans, development, objectives, performance, outlook, growth, cash flow, projections, targets and expectations and related expenses. Generally, this forward-looking information can be identified by the use of forward-looking terminology such as ‘outlook’, ‘anticipate’, ‘project’, ‘target’, ‘potential’, ‘likely’, ‘believe’, ‘estimate’, ‘expect’, ‘intend’, ‘may’, ‘would’, ‘could’, ‘should’, ‘scheduled’, ‘will’, ‘plan’, ‘forecast’, ‘evolve’ and similar expressions. Persons reading this announcement are cautioned that such statements are only predictions, and that the Companies’ actual future results or performance may be materially different. Forward-looking information is subject to known and unknown risks, uncertainties and other factors that may cause the Companies’ actual results, level of activity, performance, or achievements to be materially different from those expressed or implied by such forward looking information.

אלכס סומך

054-4297754  /  alex.somech@gmail.com

הפוסט וויביט: טכנולוגיית הזיכרון ההתנגדותי עברה בהצלחה את דרישות התקן המחמיר של מועצת האלקטרוניקה לרכבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סינפטיקס( Synaptics) שמרכז הפיתוח שלה נמצא בישראל, מרחיבה את פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה ומשיקה את סדרת SR – הדור הבא של מיקרו-בקרים חכמים למכשירי IoT . מהפכת הבינה המלאכותית נחשפה היום (ב') בתערוכה הבינלאומית Embedded World 2025 בגרמניה.

הבקרים החדשים מאפשרים למכשירים להיות לא רק חכמים יותר, אלא גם יעילים יותר מבחינת צריכת אנרגיה, מה שמאפשר להם לעבוד לאורך זמן ממושך וזאת מבלי לפגוע בביצועים.

הטכנולוגיה שמאחורי סדרת SR מבוססת על שילוב של מעבד Cortex-M55 עם מעבד נוירוני מתקדם, מה שמעניק לה יכולות עיבוד יוצאות דופן עבור מצלמות אבטחה חכמות, חיישנים תעשייתיים, מערכות תשלום דיגיטליות, מכשירים חכמים לבית ואפילו מסכים דיגיטליים מתקדמים. הבקרים יכולים לעבד וידאו ואודיו בזמן אמת, לזהות דפוסים ולהתאים את הפעולה שלהם לסביבה – וכל זה תוך חיסכון מקסימלי באנרגיה.

המטרה של Synaptics היא להפוך את הבינה המלאכותית לזמינה ונגישה יותר לכל מכשיר, כך שהיא תוכל להבין את הסביבה שלה ולפעול בהתאם. המשמעות היא שמכשירי הבית החכם יוכלו להיות אינטואיטיביים יותר, מצלמות האבטחה יוכלו לזהות תנועות חריגות באופן מדויק יותר, וחיישנים תעשייתיים יפעלו ביעילות מרבית גם בתנאים מאתגרים.

לדברי ויקראם גופטה, סגן נשיא בכיר ומנהל תחום ה IoT, בסינפטיקס החברה מובילה מהפכה באופן שבו מכשירים חכמים מתקשרים עם העולם: "הבקרים החדשים שלנו פותחים דלת לעידן חדש של אינטראקציה בין אדם למכונה. מכשירים יוכלו להיות מודעים לסביבה שלהם ולפעול בהתאם, והכל תוך חיסכון משמעותי בצריכת חשמל."

פול וויליאמסון, בכיר בחברת Arm  מוסיף:  "היכולות של סדרת SR יאפשרו לדור הבא של מכשירים חכמים לפעול במהירות וביעילות, תוך ניצול מינימלי של אנרגיה."

הפוסט סינפטיקס מכריזה על הרחבת טכנולוגיית הAI- בקצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור (נאסד"ק/ת"א: TSEM), ספקית פתרונות טכנולוגיים ופלטפורמות ייצור לשבבים אנלוגיים, ואינולייט (InnoLight), ענקית גלובלית המובילה בפתרונות לתקשורת אופטית, הודיעו היום (ב') על הרחבת שיתוף הפעולה בין החברות והגדלת בהיקפי הייצור של שבבים לתקשורת אופטית במהירויות גבוהות המיועדים לשווקי הבינה מלאכותית (AI) ומרכזי נתונים (Data Centers). שיתוף הפעולה האסטרטגי מבוסס על פיתוח טכנולוגי חדשני ופורץ דרך על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס (Silicon Photonics) הייחודית והמתקדמת של טאואר המאפשר להפחית באופן משמעותי את מספר הרכיבים האופטיים החיצוניים וחותך במחצית את מספר הלייזרים הנדרשים לכל מודול אופטי. דבר זה מהווה יתרון תחרותי חסר תקדים המייעל את תכנון המודולים האופטיים, מפחית עלויות ומשפר את מתן המענה לדרישות הגדלות של שווקים אלו.

בשנים האחרונות השיקה אינולייט מספר מוצרי מקמ"ש (משדר-מקלט) המבוססים על פלטפורמת ה-SiPho של טאואר. עם העלייה החדה בדרישה לחיבוריות אופטית מהירה אף יותר במיוחד במרכזי נתונים מבוססי AI, מחזקות החברות את שותפותן רבת השנים כדי לספק פתרונות מתקדמים העונים על צרכי השוק – כיום במהירויות 100 ג'יגה ביט לשנייה Gbps)) לערוץ (400G/800G) ו – 200 ג'יגה ביט לשנייה לערוץ (1.6T) , ובעתיד 400 ג'יגה ביט לשנייה לערוץ 3.2T)). הפיתוח החדש של טאואר משפר משמעותית את הביצועים והיעילות הכלכלית ביישומי AI ותשתיות ענן.

"אינולייט מובילה את שוק המשדרים-מקלטים האופטיים במהירות גבוהה ושיתוף הפעולה עם טאואר מאפשר לנו לפתח פתרונות חדשניים לתקשורת אופטית ליישומי בינה מלאכותית ומרכזי נתונים," אמר ד"ר שנג ליו, מנכ"ל אינולייט. "טאואר מספקת לנו פתרונות טכנולוגיים מובילים (על גבי פלטפורמת ה-SiPho שלה) המאפשרים השגת ביצועים מצוינים, חסכון בעלויות, ושמירה על אספקה רציפה לקהל לקוחותינו העולמי. כתמיד, שותפותנו עם טאואר ממשיכה לתמוך בהובלת פיתוח מוצרים פורצי דרך בתחום צומח זה."

פלטפורמת הדור הבא של SiPho מציעה צימוד מוביל בתעשייה של יעילות וביצועים גבוהים יותר. חידושים אלו מאפשרים ביטול של מחצית מהלייזרים החיצוניים לכל מודול. לפיכך, הפלטפורמה לא רק מפחיתה עלויות ומורכבות אלא גם משפרת את אמינות המערכת ואת חוסן שרשרת האספקה.

"אנו גאים להעמיק את שיתוף הפעולה עם אינולייט, צעד המדגיש את חשיבותו של שיתוף הפעולה הפורה שלנו ואת המחויבות שלנו לספק פתרונות מתקדמים מותאמים לצרכי לקוח," אמר ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור. "ההשקעה המתמשכת שלנו בפיתוח טכנולוגיית ה SiPho  והרחבת יכולות הייצור, מחזקות את מעמדנו המוביל בתעשייה ומאפשרות ללקוחותינו לספק פתרונות מתקדמים בתחום התקשורת האופטית העונים על הדרישות הגוברות של שווקי הבינה המלאכותית (AI) ומרכזי הנתונים."

הפוסט טאואר ואינולייט מודיעות על הרחבת שיתוף הפעולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת HARMAN, ספקית טכנולוגיית לרכב, חברה בת של סמסונג אלקטרוניקס, השיקה בתערוכת MWC Barcelona 2025 את מערכת Ready Aware, שירות תוכנה חדשני המבוסס על תקשורת בין הרכב לענן (vehicle-to-cloud), ומספק התראות תלויות-הקשר (קונטקסטואליות) בזמן אמת ברכב, כדי להגביר את המודעות של הנהג למצבים שונים בצמתים ולמגוון סכנות בכביש. המערכת מיועדת להטמעה בכלי רכב מחוברים קיימים, באמצעות עדכוני תוכנה אלחוטיים (OTA), וכן בכלי רכב חדשים בצפון אמריקה, אירופה והודו.

"ראייה מעבר לטווח הראייה"  Sight beyond sight

מערכת Ready Aware מבטיחה שהנהגים יקבלו תובנות הקשריות מדויקות, רלוונטיות ובזמן אמת, המשפרות את המודעות למצבים בצמתים ולמגוון סכנות בכביש. המערכת תומכת ביותר מ-15 תרחישי שימוש, ומתריעה בפני הנהג על סכנות פוטנציאליות, לרבות מכשולים על הכביש וכלי רכב שאינם בנסיעה. זהו הפתרון הראשון מסוגו בטכנולוגיית V2N המוכן לייצור מסחרי, המספק התראות מפני "בלימה חדה מלפנים" כדי להזהיר את הנהג מפני עומס פתאומי בקטע הדרך שלפניו.

על ידי העצמת הנהגים עם מידע חיוני ורלוונטי תלוי-הקשר, Ready Aware מרחיבה את מודעותם אל מעבר לטווח הראייה האישי ויכולת החיישנים המובנים ברכב, וכך מעניקה מודעות מצבית "מעבר לטווח הראייה" המאפשרת קבלת החלטות בטוחות יותר בנהיגה.

מנוע אנליטיקה המשדרג את החווייה בתוך הרכב באמצעות צמצום התרעות שווא

מערכת Ready Aware מנתחת נתונים ממגוון מקורות כגון מוקדי סכנה בכבישים, בצמתים ובכלי רכב מקושרים כדי לשפר את המודעות ההקשרית של הנהג. מנוע האנליטיקה מבוסס הענן ממנף תאומים דיגיטליים ולמידת מכונה כדי לשפר את הבנת הסביבה בזמן אמת ולספק תובנות מדויקות יותר. המערכת יוצרת מדרג של מדידת האמינות של כל התרעה בודדת, כדי לשפר את דיוק ההתרעה ולצמצם התרעות שווא. באופן כזה, הופכת החוויה כולה היא אוטומטית, ומאפשרת לנהגים להישאר ממוקדים בכביש שלפניהם.

"HARMAN ממנפת ניסיון של למעלה מעשור בטכנולוגיית vehicle-to-everything (מהרכב לכל דבר) כדי לספק התראות בעלות משמעות הקשרית, המסייעות לנהגים לקבל החלטות בטוחות יותר בכביש", אמר סומן סהרה, סמנכ"ל גלובלי לניהול תיק מוצרי קישוריות ב-HARMAN International. "מערכת Ready Aware היא פתרון חדשני וסקלבילי שמסייע ליצרני הרכב לשדרג את חוויית הנהיגה באמצעות הכנסת המודעות ההקשרית לפנים הרכב, עם time to market קצר. HARMAN רותמת את עוצמת הקישוריות וניתוח הנתונים כדי להפוך את הנסיעה לבטוחה יותר, חכמה יותר ומודעת יותר להקשר, כדי לתמוך בנהגים ובנוסעים".

המערכת אינה תלויה בחומרה ספציפית, פועלת הן ברשת 4G והן ב-5G, בפלטפורמות אנדרואיד או בלינוקס, ומתוכננת עם מבט צופה פני עתיד, לרבות תמיכה בתרחישי שימוש רגישים לשיהוי בין כלי רכב להולכי רגל שתסופק באמצעות שדרוגים עתידיים בענן.

"הנהגים והנוסעים של היום מצפים לחוויות מותאמות אישית ומחוברות לחיים, הדומות למכשירים החכמים שהם משתמשים בהם. HARMAN מובילה את החדשנות בהפיכת הרכב למרכז חיים מחובר ודינמי, עם מערכות אינטואיטיביות ואמפתיות לצרכי הנהג והנוסעים" אמר קובי מיכלסון, מנכ"ל הרמן ישראל. "התוכנה משנה מן היסוד את אופן הפיתוח ואת חוויית השימוש בכלי רכב. מוצרי התוכנה והקישוריות החדשים הם הדרך של הרמן  להפוך את השינוי הזה למשמעותי יצרני רכב, צרכנים ומפתחים."

HARMAN Automotive ו-HERE Technologies הכריזו בכנס MWC 2025 על שיתוף פעולה לתמיכה בתוכניות הסיוע לנהג של Euro NCAP 2026. החברות עובדות יחד על פיתוח מערכות סיוע מתקדמות לנהג המשלבות תקשורת V2X ישירה ומבוססת ענן, הניתנות לעדכון לאורך זמן ותומכות בתרחישי השימוש העתידיים של Euro NCAP, הכוללים התראות על תאונה בהמשך הדרך, כלי רכב נייחים או נהגים הנוסעים נגד כיוון התנועה.

"שיתוף הפעולה בין HERE ו-HARMAN מספק התראות דרך דינמיות ומדויקות המשפרות את בטיחות הרכב עבור הצרכנים ומסייעות ליצרני ציוד מקורי לעמוד בדרישות איגוד הבטיחות האירופי Euro NCAP המתפתחות בעולם הרכב המחובר ומבוסס התוכנה. מטרתנו היא לתמוך ביצרני הרכב, לספק פתרונות לאתגרי הבטיחות בתעשייה תוך קיצור זמן ההגעה לשוק של מוצרים כאלה", אמר אנסי סארימאקי, דירקטור בכיר לניהול מוצר ADAS ומערכות נהיגה אוטומטיות ב-HERE Technologies.

Ready Aware מהווה חלק מחבילת הטכנולוגיות של HARMAN, המבוססות בראש ובראשונה על קישוריות ומוצגות ב-MWC Barcelona 2025. החברה מביאה יוצרת שינוי מהפכני בעזרת מערכות מחוברות, חכמות ואמפתיות, שמבינות את צורכי הנהג והנוסעים ומסתגלות אליהם, ומגדירות מחדש את חוויית הנהיגה והנסיעה ברכב.

הפוסט מערכת חדשה מרחיבה את מודעות הנהגים אל מעבר לטווח הראייה האישי, וליכולת החיישנים המובנים ברכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סיפיה (ת"א: CPIA), ספקית פתרונות מבוססות AI לניטור נהג ופנים הרכב, הודיעה על שיתוף פעולה עם Arm (סימול ב-NADSAQ: ARM), הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של מעל ל-150 מיליארד דולר. שיתוף הפעולה נוצר על מנת להציג את מערכת ניטור הנהג של החברה (DMS) על מעבדי Cortex של Arm. הפתרון יוצג בתערוכת Embedded World 2025 כדי להדגים כיצד הטכנולוגיה היעילה והחסכונית של סיפיה, בשילוב עם יכולות העיבוד החסכוניות באנרגיה של Arm – יוצרות פתרון איכותי ויעיל התואם את המגמה הבינלאומית של רגולציה ותקינות בטיחות בתחום ניטור הנהג.

באמצעות ניצול ארכיטקטורת המעבד העדכנית של חברת Arm, הפתרון של סיפיה פועל עם כוח עיבוד יעיל, תוך כדי שמירה על רמת דיוק גבוה ואופטימיזציה של צריכת האנרגיה – דבר שהינו קריטי ליישומים ברכבים של ימינו. טכנולוגיית הראיה הממוחשבת של סיפיה פועלת ביעילות על בסיס מעבדים של Arm, ומבטלת את הצורך ברכיבי חומרה נוספים כגון מאיצי חומרה.

"מערכת ניטור הנהג מבוססת הבינה המלאכותית של סיפיה נבנתה ביעילות מיסודה, ושיתוף הפעולה שלנו עם Arm מראה כיצד ניתן להשיג ניטור נהג מתקדם תוך שימוש במעבדי Arm הזמינים באופן נרחב," אמר טל קשיפוב, סמנכ"ל מוצר ואסטרטגיה בסיפיה. "באמצעות ניצול יכולות העיבוד של Arm, אנו מאפשרים ליצרני רכב ליישם פתרונות איכותיים ויעילים לניטור נהג העומדים בדרישות רגולטוריות תוך שמירה על עלות-תועלת וחסכון באנרגיה."

"יצרני רכב זקוקים כיום ליותר כוח עיבוד מאי פעם כדי לאפשר את התכונות המתקדמות שמסייעות לנהגים להגיע ליעדם בבטחה," אמר גיירמה מרשל, מנהל השיווק באירופה, המזרח התיכון ואפריקה של קו העסקים לרכב ב-Arm. "טכנולוגיית Arm מתוכננת לספק ביצועים ויעילות מובילים ברכבי הדור הבא, ולאפשר הפעלת יישומים קריטיים הדורשים רמות בטיחות גבוהות, מה שהופך את Arm לפלטפורמה האידיאלית ליישומי רכב מונעי בינה מלאכותית כמו פתרון ה-DMS של סיפיה."

הפוסט סיפיה משתפת פעולה עם Arm להצגת פתרון יעיל לניטור נהגים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בית הספר להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת תל אביב הודיע כי בשנת הלימודים הבאה, תשפ"ו, צפויה להיפתח מעבדת סטודנטים ראשונה מסוגה בישראל שתאפשר לסטודנטים להתנסות במחשב קוונטי כבר בתואר הראשון. המעבדה הינה פרי שיתוף פעולה של הפקולטה להנדסה והמרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית, QuanTAU, באוניברסיטת תל אביב, ושל מרכז החישוב הקוונטי הישראלי, IQCC, הפועל בקמפוס האוניברסיטה. המיזם קיבל תמיכה כספית במסגרת הקול הקורא לעדכון ופיתוח קורסים ומקבצי קורסים בתחומי המדע והטכנולוגיה הקוונטים של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת). מטרת התמיכה הניתנת עבור פיתוח קורסים היא להרחיב ולקדם את ההכשרה לסטודנטים וחוקרים צעירים בנושאים אלו על מנת להכשיר כוח אדם מיומן למשק ולאקדמיה, ובפרט להרחיב את בסיס הסטודנטים הלומדים בתחום מחוץ למחלקות לפיסיקה גם אל מחלקות ההנדסה. 

ד"ר עופר כפיר מבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים והמרכז האוניברסיטאי  ,QuanTAU   שיזם את המעבדה מסביר: "למחשבים קוונטים יש פוטנציאל לפתור בעיות שהמחשבים הקלאסיים אינם מסוגלים, ומכיוון שאלו בעיות חשובות כמו פיתוח תרופות ופיצוח צפנים, יש מרוץ עולמי להשיג יכולות חישוב קוונטי, ומימוש של טכנולוגיות קוונטיות באופן כללי. ביה"ס להנדסת חשמל ואוניברסיטת ת"א רואים חשיבות רבה בהכשרה של הסטודנטים בטכנולוגיה העילית העתידית, וזה מתיישב עם הרעב שיש אצל הסטודנטים להתפתחות בתחום הקוונטים".

בבית הספר להנדסת חשמל מציינים כי עד כה, התנסות פרקטית במחשוב קוונטי הייתה פתוחה רק בפני חוקרים וסטודנטים למתארים מתקדמים, אבל כעת סטודנטיות וסטודנטים באוניברסיטת תל אביב יוכלו להפעיל את המחשב הקוונטי כבר בתואר הראשון: מרמת כתיבת תוכנה עילית, ועד שליטה מפורטת באותות החשמליים של אבן הבניין הבסיסית שלו, הביט הקוונטי, או הקיוביט.

הקורס יכלול הכשרה בשפת התכנות המתאימה למחשב הקוונטי, מספר ניסויים בסיסיים בקיוביטים, ושני ניסויים בטכנולוגיות קוונטיות בתחומי תקשורת וחישה. פעילות המעבדה תחל כבר השנה, החל מאפריל 2025, בתור פיילוט כחלק מקורס "טכנולוגיות קוונטיות".  המעבדה מתוכננת להיות גמישה, כך שסטודנטים יוכלו להריץ ניסויים מעבר לדרישות המעבדה וכך לנצל את המשאבים הנדירים האלו כדי לבדוק, להתנסות, ולקבל רעיונות, באופן שלא קיים במקומות אחרים.

ד"ר עופר כפיר מוסיף: שילוב הכוחות של אוניברסיטת תל אביב עם המעבדה הלאומית לחישוב קוונטי שמפעילה חברת קוונטום משינס זה WINWIN קלאסי. הסטודנטים שלנו יקבלו הכשרה על קדמת הטכנולוגיה, ואילו צוות המעבדה ייהנה מהיצירתיות של הסטודנטים המעולים פה, ומהרצון שלהם ללמוד ולהתקדם. החזון הוא שהמעבדה החדשה, הממשק למרכז הקוונטים של האוניברסיטה, וכן המרכז למחשוב הקוונטי הארצי יאפשרו יצירת אקו-סיסטם של דור החוקרים, היזמים, והמהנדסים הבא שיצעיד את ישראל קדימה בתחרות העולמית. ואנחנו רוצים להודות לות"ת על הבעת האמון והתמיכה שמאפשרת את השקת המיזם החשוב".   

ד"ר ניר אלפסי, המעבדה הלאומית למחשוב קוונטי:  "המרכז הישראלי למחשוב קוונטי הוא מרכז ראשון מסוגו בעולם המשלב מספר טכנולוגיות קוונטיות בצמוד ליכולות מחשוב קלאסיות מתקדמות. היכולות הייחודיות שקיימות במרכז מאפשרות גישה קלה וישירה לטכנולוגיה הקוונטית המתקדמת ביותר באופן חסר תקדים, הכל בצורה אינטואיטיבית וקלה מאי פעם. המרכז, שהוקם על ידי חברת Quantum Machines במימון משותף עם רשות החדשנות, חרט על דגלו את קידום הטכנולוגיות הקוונטיות במדינת ישראל ומתן פלטפורמה להאצת המחקר והפיתוח של חברות וחוקרים ישראלים. כיום, אחד הפערים המשמעותיים ביותר בתחום המחשוב הקוונטי הוא כוח אדם מוכשר אשר יכול להניע קדימה את התחום. אנחנו מאמינים כי שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת תל אביב בהכשרת הדור הבא של החוקרים והמפתחים הוא צעד ראשון בדרך לגישור על הפער הזה ומימוש חזון המרכז."

פרופ' ירון עוז, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת תל אביב: "המרוץ העולמי לבניית מחשבים קוונטיים, רשתות תקשורת קוונטיות ויישומים של מכניקת הקוונטים, הפך את הכשרת דור של מדענים ומהנדסים בתחומי המדע והטכנולוגיה הקוונטית לצורך לאומי. אוניברסיטת תל אביב משקיעה מאמצים ניכרים במענה לאתגר זה, וההתנסות המעשית במחשוב קוונטי היא נדבך חשוב בהכשרה זו. אני מעריך שבשנים הקרובות תתמקם מדינת ישראל היטב במפה העולמית של יישומים טכנולוגיים של מדע הקוונטים".

הפוסט התנסות יישומית במחשב קוונטי – כבר בתואר ראשון  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות דיווחה על תוצאות שיא לשנת 2024, עם צמיחה משמעותית בהכנסות וברווחיות בכל מגזרי הפעילות שלה. ההכנסות השנתיות של החברה גדלו ב-12% והסתכמו בכ-152.9 מיליון דולר, לעומת 136.1 מיליון דולר בשנת 2023. הרווח הגולמי צמח ב-76% והגיע ל-27.9 מיליון דולר, מה שמעיד על שיפור בתמהיל הלקוחות וביעילות התפעולית. בנוסף, הרווח הנקי עלה באופן משמעותי ל-8.5 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 1.4 מיליון דולר בשנה הקודמת.

פי.סי.בי טכנולוגיות, שנמצאת בשליטת קרן פימי (כ-48%), מתמחה בייצור מעגלים מודפסים והרכבת מערכות לאפליקציות קצה במגוון תחומים, ביניהם ביטחון ורפואה. החברה נוסדה ב-1993 ונחשבת למובילה בשוק הישראלי, עם יכולות ייצור מקיפות הכוללות תכנון, הרכבה ובדיקות מוצרים תחת קורת גג אחת.

ברבעון הרביעי של 2024, החברה רשמה הכנסות של 40.9 מיליון דולר — עלייה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווחיות הגולמית ברבעון הגיעה לשיא של כ-21%, וה-EBITDA הרבעוני עלה ל-5.75 מיליון דולר, זינוק של 117% בהשוואה לשנה שעברה. הרווח הנקי לרבעון עמד על 2.3 מיליון דולר, לעומת הפסד של 0.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

צמיחה בביקוש ובתחומי פעילות

אחד הגורמים המרכזיים לצמיחה היה ביקוש גובר למוצרי החברה, במיוחד בתחום הביטחוני. נתח המכירות לשוק הצבאי גדל לכ-62% מכלל המכירות בתחום המעגלים המודפסים, עם צבר הזמנות והסכמי מסגרת בסך של כ-175 מיליון דולר — עלייה של 13% לעומת השנה שעברה. במהלך חודש דצמבר דווח על הזמנה משמעותית בסך כ-12.5 מיליון דולר מלקוח מוביל בתעשייה הביטחונית בישראל.

תחום מזעור מערכות אלקטרוניות, שנחשב למנוע צמיחה נוסף של החברה, רשם הכנסות של 4.5 מיליון דולר בשנת 2024, כולל 1.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי. החברה ציינה כי הצמיחה נובעת מביקוש גובר למוצריה, בעיקר בשוק הביטחוני.

עובד שפירא, מנכ"ל פי.סי.בי טכנולוגיות, התייחס לתוצאות וציין: "אנו מיישמים בהצלחה את אסטרטגיית הצמיחה שלנו, עם התמקדות בהרחבת הפעילות העסקית ובחיזוק הרווחיות. ההישגים לשנת 2024 משקפים את השיפור התפעולי ואת היכולת שלנו לתת מענה מקיף ללקוחות". שפירא הוסיף כי החברה מתכננת להרחיב את כושר הייצור של חטיבת המעגלים המודפסים בכ-40%-60% ולהמשיך בהשקעה מוגברת במו"פ.

ההון העצמי של החברה עמד על כ-82 מיליון דולר בסוף הרבעון הרביעי, עם יחס הון למאזן של 57%. השקעות מוגברות במחקר ופיתוח, שעלו ל-2.5 מיליון דולר ב-2024, משקפות את מחויבות החברה לשימור היתרון התחרותי שלה בשוק.

הפוסט פי.סי.בי טכנולוגיות מדווחת על תוצאות שיא לרבעון 4 ולשנת 2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (Ceva), המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירים חכמים, מודיעה במסגרת תערוכת MWC 2025, שנערכת השבוע בברצלונה, על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית המעבדים הבריטית ארם (Arm) וחברת SynaXG. החברות יציעו פתרון 5G מתקדם הניתן להתאמה ע"י הלקוח, המספק יעילות אנרגטית חסרת תקדים לעיבוד 5G בתשתיות סלולר ולוויינים. פתרון זה גם ישמש כערוץ פיתוח עם סיכון נמוך לשחקנים קיימים וחדשים בשווקי תשתיות התקשורת הסלולרית, כדי לתת מענה לתקני-5G-Advanced ולהתפתח לעבר 6G.

פלטפורמת Ceva-PentaG-RAN של סיוה, יחד עם מעבדי Neoverse N2 של Arm, והתוכנה של SynaXG, מספקות פתרון מותאם ומאוחד המגדיר מחדש את יעילות האנרגיה עבור יישומי תשתיות 5G, ומספק יעילות טובה פי 10 לעומת פתרונות מבוססי מחשוב מסורתי ופי 20 יעיל יותר לעומת חלופות מבוססות FPGA בשימוש כיום. שיפור זה סולל את הדרך עבור לווייני LEO ברי-קיימא ורכיבי תשתית 5G-Advanced קרקעיים הנחשבים לקומפקטיים וקלים יותר, אשר דורשים פחות חשמל לפעולה ועל כן השפעתם הסביבתית מופחתת.

לפי חברת הייעוץ Stellar Market Research, שוק התשתיות הסלולריות צפוי לצמוח מכ-182 מיליארד דולר בשנת 2024 לכ-300 מיליארד דולר עד 2030, בחישוב כל סוגי התשתיות – Small cells, Macro Cells, RAN ו-SATCOM.

"אנו מחויבים לאפשר עתיד בר-קיימא יותר לטכנולוגיה ולמנף את האקוסיסטם שלנו כדי להשיג את יעדינו", אומר פאנץ' צ'אנדרסקרן, דירקטור Segment Marketing בחברת Arm. "שיתוף הפעולה שלנו עם סיוה ו-SynaXG ממחיש את עוצמת השותפות בקידום החדשנות. יחד, פיתחנו פתרון 5G-Advanced שקובע רף חדש לעיבוד חסכוני באנרגיה, עם פוטנציאל לשנות את תשתיות התקשורת הסלולרית בכדור הארץ ובחלל".

אלעד ברעם, דירקטור שיווק מוצר בחטיבתMobile Broadband  של סיוה, הוסיף כי "עם התפתחות תעשיית התקשורת האלחוטית, ההתכנסות בין 5G-Advanced לתקשורת לוויינית מחייבת דור חדש של מערכות חסכוניות באנרגיה, המסוגלות להפעיל רשתות לוויין ותשתיות קרקעיות מבוססות5G. בשיתוף פעולה עם Arm ו-SynaXG, הגענו לפריצת דרך משמעותית בהפחתת צריכת החשמל של עומסי עבודה ב-5G, מה שמאפשר פיתוח תשתיות קומפקטיות וידידותיות לסביבה. חדשנות זו צפויה לחולל מהפכה בגודל ובמבנה של ציוד תשתיות סלולר, ולפתוח עידן חדש של פתרונות 5G מחוברים וברי-קיימא".

הפוסט סיוה מכריזה על שת"פ אסטרטגי עם ענקית המעבדים Arm הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו”ח המשקיעים IVC – GNY – KPMG לשנת 2024 בוחן את המגמות והפעילות של משקיעים בהיי-טק הישראלי. הדו”ח מנתח את הגיוסים וההשקעות של קרנות הון סיכון ישראליות, זמינות ההון לחברות טכנולוגיה מקומיות (Dry Powder), קרנות הון סיכון זרות, קרנות הון סיכון תאגידיות ישראליות וזרות, וכן את פעילותם של משקיעים מוסדיים ישראלים.

דו”ח המשקיעים ניתח 1,868 השקעות של קרנות הון סיכון, 863 קרנות הון סיכון, 138 קרנות הון סיכון תאגידיות שהשקיעו בחברות הייטק ישראליות בשנת 2024, ו- 347 השקעות של משקיעים מוסדיים ישראלים (2020-2024).

זמינות הון פנוי להשקעות

על פי הדו”ח, קרנות הון סיכון ישראליות ניהלו סך מצטבר של כ- 11.8 מיליארד דולר בתשע השנים האחרונות. כ- 3.5 מיליארד דולר מיועדים להשקעות בחברות חדשות (השקעה ראשונה), ו- 8.3 מיליארד דולר מוקצים להשקעות המשך בחברות פורטפוליו. ההון הזמין שגויס בשנה החולפת היה נמוך בהשוואה ל- 2023 והסתכם ב- 922 מיליון דולר (415 מיליון דולר להשקעות חדשות ו- 504 מיליון דולר לחברות פורטפוליו).

עו"ד יובל הורן, ראש פרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים בגורניצקי GNY: "דו”ח המשקיעים חושף דינמיקה מורכבת בשוק ההון סיכון הישראלי: גיוס קרנות הגיע לשפל של עשור, אך היקף ההשקעות בפועל, דווקא עלו בהשוואה ל-2023, למרות המלחמה המתמשכת. נתון זה מעיד על חוסנו של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי".

הורן מוסיף כי: "על בסיס המידע שיש ברשותנו על קרנות הון סיכון חדשות המצויות בתהליכי הקמה, ונתוני הדו”ח לגבי dry powder וקצב ההשקעות אנו יכולים להישאר אופטימיים לגבי הזרמת כספים חדשים במהלך 2025. בנוסף, המציאות הביטחונית הביאה לעלייה משמעותית בעניין המשקיעים זרים בטכנולוגיות הגנה ישראליות, והקמת קרנות הון סיכון חדשות המתמחות בתחום. אנו מעריכים שבשנה הקרובה נראה גידול בהשקעות בתחומים אלה".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "דו”ח המשקיעים לשנת 2024 ממחיש את האתגרים המשמעותיים שעמדו בפני ההייטק הישראלי, לרבות ירידה חדה בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות. למרות זאת, גיוסי ההון של חברות טכנולוגיה ישראליות דווקא רשמו עלייה והסתכמו בכ-10 מיליארד דולר, נתון שמציב את ישראל במקום השלישי בעולם בגיוסי הון לחברות סטארטאפ. נתון זה מעיד שלמרות האתגרים, האמון בחדשנות הישראלית נותר גבוה. משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון, מהארץ ומהעולם ממשיכים להאמין ולהשקיע בתעשיית ההייטק הישראלית”. בין מוסיף: "האתגר המרכזי הוא להבטיח שההייטק הישראלי ימשיך לצמוח ולמשוך השקעות, במיוחד בשלבים המוקדמים, בהם המימון מאתגר יותר. רשות החדשנות משקיעה מאמצים משמעותיים בהגדלת מקורות המימון לסטארטאפים – הן באמצעות השקעות ישירות והן באמצעות יצירת תמריצים למשקיעים מוסדיים, במטרה להחזיר את שוק ההון סיכון למסלול צמיחה. בנוסף, אנו פועלים לפיתוח כלים שיחזקו את האקוסיסטם של החדשנות הישראלית, יסייעו לחברות לצלוח את התקופה המאתגרת הזו ויבטיחו שהיתרון הטכנולוגי של ישראל יישמר גם בשנים הבאות. ההייטק הישראלי הוכיח בעבר פעם אחר פעם את יכולתו להפוך משברים להזדמנויות, וזה בדיוק מה שאנו מאמינים שיקרה גם הפעם ויעזור לנו לשמור על מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לחדשנות טכנולוגית".

גיוסי קרנות הון סיכון

מגמת הירידה בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות חדשות נמשכה בשנת 2024 והגיעה לשפל של עשור. חמש קרנות גייסו מעל 100 מיליון דולר כל אחת, בהשוואה לתשע קרנות בשנת 2023. חברות הניהול הישראליות גייסו 1.15 מיליארד דולר ל- 21 קרנות, בהשוואה לכ- 2 מיליארד דולר שגויסו בידי 32 קרנות בשנת 2023.

בן קליין, מנכ"ל IVC: "בשנה החולפת, היקף ומספר גיוסי הון לקרנות הון סיכון חדשות המשיכו לרדת אחרי שנה חלשה ב- 2023. על-פי נתוני הדו”ח, אלו הערכים הנמוכים ביותר מאז 2015. עם זאת, נתוני IVC מעוררים אופטימיות לשינוי מגמה חיובי בשנת 2025, שכן קרנות גדולות רבות נמצאות כעת בתהליך גיוס של קרנות חדשות".

גרף 2: גיוסי קרנות הון סיכון ישראליות

מקור: IVC-GNY-KPMG Investors Report 2024

השקעות קרנות הון סיכון לפי תחומי טכנולוגיה

בשנת 2024, תחומי הסייבר ו- GenAI היו המועדפים ביותר על קרנות הון סיכון ישראליות להשקעות חדשות. מספר ההשקעות החדשות בחברות פינטק ופודטק ירד לשפל הנמוך ביותר מאז 2018. קרנות הון סיכון ישראליות השקיעו ב-23 חברות דיפטק, תשע מהן גייסו למעלה מ- 100 מיליון דולר כל אחת. קרנות ההון סיכון האיצו את הקפי ההשקעות שלהם בחברות מדעי החיים בהשוואה ל- 2023.

דינה פסקא-רז, ראש תחום הטכנולוגיה ב-KPMG ישראל: "יש לציין כי למרות נתונים קרובים של מספר ושווי השקעות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית בשנים 2023 ו- 2024, מגה סבבים בחברות בודדות בתחומים אלה היטו את סך ההשקעות כלפי מעלה. בניכוי סבבים אלה, סך ההשקעות תואם את המגמות והאתגרים שנבעו מהשנה הקשה שעברה על ישראל ועל תעשיית ההייטק. במבט קדימה, אנחנו רואים סימנים ראשונים לשינוי חיובי וצופים כי מגמה זו תימשך במהלך השנה הקרובה".

גרף 3: מספר השקעות חדשות של קרנות הון סיכון ישראליות לפי תחומי טכנולוגיה

מקור: IVC-GNY-KPMG Investors Report 2024

משקיעים מוסדיים ישראלים

משקיעים מוסדיים ישראלים היקצו 82 מיליון דולר והשתתפו ב- 29 עסקאות, בהשוואה ל- 187 מיליון דולר ב- 44 עסקאות בשנת 2023.

גרף 4: משקיעים מוסדיים ישראלים

מקור: IVC-GNY-KPMG Investors Report 2024

משקיעים תאגידיים (CVC) ישראלים וזרים

בשנת 2024 נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות החדשות של קרנות הון סיכון תאגידיות זרות והגיעו לשפל של עשור. קרנות הון סיכון תאגידיות ישראליות ביצעו 10 השקעות חדשות, מעט יותר בהשוואה לשנת 2023.

גרף 5: השקעות ראשונות של משקיעים תאגידיים

מקור: IVC-GNY-KPMG Investors Report 2024

השקעות חדשות של קרנות הון סיכון זרות וישראליות

על פי נתוני הדו”ח, קרנות הון סיכון שמרו על היקפי השקעות חדשות הדומים לשנת 2023. IVC מעריכה שנתונים אלו עתידים להשתנות במהלך השנה הקרובה וצופה צמיחה משמעותית בהשוואה לשנים הקודמות.

גרף 6: השקעות ראשונות של קרנות הון סיכון ישראליות וזרות

הקרנות הפעילות ביותר בהשקעות חדשות

שמונה מתוך 10 הקרנות הפעילות ביותר בשנת 2024 היו ישראליות. פלטפורמת ההשקעות OurCrowd הובילה עם 34 השקעות. שתי קרנות הון סיכון זרות נכנסו לדירוג עשר הקרנות הפעילות ביותר:
 NFX (9 השקעות חדשות) ו- Ibex Investors (8 השקעות חדשות).

גרף 6: הקרנות הפעילות ביותר לפי מספר השקעות חדשות

לעוד ניתוחים ומידע, קיראו את הדו"ח המלא: לינק

אודות השותפים בדו"ח

GNY

פירמת עורכי הדין גורניצקי GNY היא ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל. במשרד למעלה מ-300 עורכי דין ושותפים העוסקים בכ- 50 תחומי ייעוץ משפטיים. עם לקוחות הפירמה נמנות הקבוצות העסקיות הגדולות במשק, גופים בינלאומיים, מוסדות פיננסים וחברות טכנולוגיה בשלבים שונים ובמגוון סקטורים.

www.gornitzky.com

KPMG ישראל

KPMG ישראל היא פירמה מובילה בתחום ראיית חשבון וייעוץ עסקי עם למעלה מ-1,600 מומחים מקומיים בעלי הבנה עמוקה של מגמות גלובליות. הפירמה מציעה שירותי ביקורת, מיסוי וייעוץ, ופועלת למען צמיחה אסטרטגית של הכלכלה הישראלית הדינמית באמצעות חדשנות.

www.kpmg.co.il/

רשות החדשנות

רשות החדשנות מספקת כלים מעשיים, מימון ותמיכה במטרה לענות על הצרכים המשתנים של האקוסיסטם של החדשנות. הרשות משמרת ומחזקת את המובילות הטכנולוגית והתרבות היזמית בישראל.

www.innovationisrael.org

IVC

חברת IVC הוקמה בשנת 1997, ומאז הפכה לספקית מובילה של דטה, מחקר כמותי, ומידע עסקי  אודות ההיי-טק הישראלי. 

www.ivc-online.com

הפוסט המגמה השלילית בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות נמשכת ומגיעה לשפל של עשור: 1.15 מיליארד דולר ב-21 קרנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.