הדיון על הקשר בין ארצות הברית לישראל נוטה להתמקד בסיוע הביטחוני, כאילו השותפות היא בעיקר תרגיל בפטרונות אסטרטגית. אולם, לפי מחקר חדש של זינב ריבואה ממכון האדסון, מסגרת זו מתעלמת מכך שישראל היא מעצמה כלכלית וחדשנית משמעותית, שהשילוב העמוק שלה במערכות האקולוגיות התעשייתיות, הטכנולוגיות וההוניות האמריקאיות מחזק את כלכלת ארה"ב.

לאחר ה-7 באוקטובר 2023, סוכנויות אשראי, משקיעים זרים ופרשנים גיאופוליטיים הניחו שהחוסן הכלכלי של ישראל יתמוטט תחת נטל של מלחמה ממושכת על מספר חזיתות. סוכנות מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל ב-2024. עם זאת, הערכה זו לא החזיקה מעמד.

שלוש תכונות מבניות מרכזיות

המחקר מזהה שלוש תכונות מבניות של הכלכלה הישראלית שהופכות את המדינה לשותפה כה יקרת ערך:

1. צפיפות חדשנות

ישראל מונה 10.1 מיליון איש אך מייצרת תפוקה טכנולוגית המתחרה במדינות גדולות פי כמה. מספר החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק עולה על הסכום המשולב של חברות מהודו, יפן ודרום קוריאה. למעלה מ-2,500 חברות אמריקאיות פועלות בישראל, ומעסיקות ישירות כ-72,000 ישראלים.

2. התאמה סקטוריאלית בטכנולוגיות עתיד

הקשר הכלכלי בין ארה"ב לישראל משתרע על התחומים שבהם תוכרע התחרות האסטרטגית של המאה ה-21: אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיית מים ואנרגיה מתחדשת.

3. תאימות מוסדית

ישראל היא דמוקרטיה שלטונית עם בתי משפט עצמאיים, שווקי הון שקופים והגנות חזקות על קניין רוחני. חברות אמריקאיות מבצעות שם מחקר ופיתוח רגיש מכיוון שחוזים ניתנים לאכיפה וסעד משפטי אמין.

תשואות מוכחות

מאז 1985, המסחר הדו-צדדי בין ארה"ב לישראל גדל פי עשרה לכ-49 מיליארד דולר, בנוסף להשקעות של ישראל בארה"ב בשווי כ-24 מיליארד דולר. קרן המחקר והפיתוח התעשייתי הדו-לאומית (BIRD), שהוקמה ב-1977, הקצתה 282 מיליון דולר ליותר מ-800 פרויקטים, שיצרו במישרין ובעקיפין כ-8 מיליארד דולר במכירות.

חוסן שהוכח במלחמה

בינואר 2026, מודי'ס שינתה את התחזית שלה לישראל משלילית ליציבה, בציון ירידה בסיכון הגיאופוליטי וחוסן מוכח. בנק ישראל צופה צמיחה של 5.2 אחוזים ב-2026, קרן המטבע הבינלאומית חוזה 4.8 אחוזים, והאבטלה ירדה ל-3 אחוזים.

המחקר מדגיש שלושה מאפייני חוסן:

• אמינות שרשרת אספקה תחת לחץ – מגזרי הטכנולוגיה והביטחון של ישראל המשיכו לפעול בתנאי מלחמה מתמשכים
• שימור הון – הון אמריקאי שהושקע בישראל הניב תשואות טובות ולא נזקק לאמצעי ייצוב חירום
• אמינות הרתעה – כל אינדיקטור כלכלי ישראלי שהחזיק או השתפר חיזק את האמינות של הסדר האזורי המעוגן באמריקה

תשואות אמריקאיות ישירות

ההשקעה הישראלית יוצרת מקומות עבודה אמריקאיים בעלי ערך גבוה:

• בניו יורק: כמעט 600 חברות שנוסדו על ידי ישראלים ייצרו 19.5 מיליארד דולר בתפוקה ותמכו ביותר מ-57,000 משרות
• בפלורידה: 429 חברות ישראליות ייצרו 7.3 מיליארד דולר בתפוקה
• בוירג'יניה: 119 חברות ייצרו 2.3 מיליארד דולר

איום החרם האירופי

המחקר מזהיר מפני התרחבות תנועות החרם באירופה מאז ה-7 באוקטובר, ומפרט צעדים שנקטו מדינות שונות נגד תעשיית הביטחון הישראלית, תוך שהן עצמן ממשיכות לרכוש מערכות הגנה ישראליות. דוגמאות:

• רומניה חתמה על חוזה הגנה אווירית בסך 2.3 מיליארד יורו עם רפאל ביולי 2025
• גרמניה קיבלה את מערכת Arrow 3 הראשונה בדצמבר 2025, והרחיבה את החוזה בכ-3.1 מיליארד דולר, והפכה אותו ליצוא הביטחוני הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל

המלצות מדיניות

המחקר ממליץ על ארבעה צעדים קונקרטיים:

1. אכיפה נגד התפשטות החרם – שימוש בחוקי סחר וסמכויות פיננסיות כדי להרתיע צעדים המשבשים את שילוב הטכנולוגיה בין ארה"ב לישראל
2. עדכון מסגרת הסחר החופשי – הבית הלבן צריך לעדכן את הסכם הסחר החופשי בין ארה"ב לישראל משנת 1985
3. ביסוס מוסדי של קו-פרודוקציה בטכנולוגיות קריטיות – מעבר מעסקאות רכש למבנה של קו-פרודוקציה במגזרים קריטיים
4. בניית פלטפורמת אינטגרציה תעשייתית דו-צדדית – הקמת מנגנון התאמה תעשייתי פדרלי המקשר בין חברות ישראליות לאשכולות ייצור אמריקאיים

מסקנה

המחקר מסכם: "השותפות בין ארה"ב לישראל היא אב-טיפוס של פיתוח שיתופי בין בעלות ברית בתנאי תחרות אסטרטגית. האתגר המרכזי העומד בפני ארצות הברית הוא בניית סדר כלכלי בינלאומי המסוגל לעלות בביצועיו על חלופות אוטוריטריות לאורך זמן. הקשר בין ארה"ב לישראל מדגים כיצד נראה הסדר הזה כשהוא מתבגר: חדשנות משולבת, אמון מוסדי וחוסן שהוכח תחת לחץ."

מכון האדסון הוא ארגון מחקר מדיניות לא-מפלגתי המוקדש למחקר וניתוח חדשניים המקדמים ביטחון גלובלי, שגשוג וחופש. המכון נוסד ב-1961 ומשרדיו הראשיים נמצאים בוושינגטון די.סי. המכון מתמחה במדיניות חוץ ובטחון לאומי, כלכלה גלובלית, תחרות אסטרטגית (במיוחד עם סין), ומדיניות המזרח התיכון. הוא נחשב למכון שמרני-ליברלי עם נטייה חזקה למדיניות חוץ אמריקאית אקטיבית.

לסקירה המלאה

הפוסט הנימוק הכלכלי לשותפות בין ארה"ב לישראל – ניתוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המדד הבין-לאומי היוקרתי CSRankings מדרג את הטכניון במקום הראשון בישראל ובאירופה כולה ובמקום ה-21 בעולם. מדד זה, המבוסס על מספר מאמרי-הכנס שפרסמו חוקרי הטכניון בשני העשורים האחרונים (2025-2005) בכינוסים המובילים בתחום בעולם, מציב את הטכניון במקומות מרשימים גם בתחומי ה-AI השונים – בכולם ממוקם הטכניון ברשימת 60 האוניברסיטאות הטובות בעולם, ובאחד מהם, למידה חישובית (Machine Learning), במקום הראשון בישראל, הראשון באירופה והעשירי בעולם.

פעילותו המעמיקה והמתמשכת של הטכניון במגוון תחומי הAI –  באה לידי ביטוי בין השאר בגיוס חוקרים וסטודנטים מכל יחידות הטכניון לקידום מחקרים בין-תחומיים בבינה מלאכותית, בעדכון שיטת הלמידה ותוכניות הלימוד ובהגדלת מספר התוכניות והיוזמות החדשות במגוון תחומי
ה-AI  עם חברות מובילות בתעשיות עתירות הידע ואוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים בעולם. בטכניון פועלת קהילת בינה מלאכותית, הכוללת כ-150 חוקרים וחוקרות, ממגוון פקולטות, הפועלים בכל תחומי הבינה המלאכותית ומובילים את שיתופי הפעולה הרבים של הטכניון עם התעשייה והאקדמיה בתחומים אלה.

לדברי פרופ' דני רז, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, "ההכרה הבין-לאומית נובעת ממהלך רב שנים של קידום מחקרי ה-AI בטכניון ומהשקעה רבה במחקרים אלה. הטכניון מקיים קשת רחבה של פעילויות לקידום המצוינות המחקרית ב-AI ובהן חשיפת תלמידי המחקר לפרקטיקות המובילות בעולם ה-AI, קידום שיתופי פעולה מחקריים בין-תחומיים (כולל דרך מרכזים יעודיים כמו מכון זימין לבינה מלאכותית ברפואה) מדיניות מסחור עדכנית, וכינון שתופי פעולה משמעותיים עם חברות מובילות. מאות מחברי הסגל שלנו מיישמים במחקריהם מתודולוגיות וכלים מתקדמים בחזית הבינה המלאכותית בשורה של תחומים ובהם מדעי הנתונים, מחקר רפואי, הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית, ארכיטקטורה וביולוגיה, ואין לי ספק כי מגמה זו רק תתחזק."

רבים מהישגיהם המחקריים של חוקרי הטכניון בתחום ה-AI תורגמו ליישומים מסחריים. אלה כמה מהחברות מבוססות ה-AI שהוקמו באמצעות T3, זרוע המסחור של הטכניון: Firefly Neuroscience של ד"ר שחף גודד, שעוסקת בבריאות המוח והונפקה בבורסה ב-2024, DECI AI של פרופ' רן אל-יניב שנמכרה לאנבידיה, Autobrains (רכב אוטונומי) של פרופ' יהושע זאבי, Barcode Nanotech (הסעת חלקיקים בגוף למטרות ריפוי) של פרופ' אבי שרודר, Pickommerce AI Robotics (רובוטיקה) של פרופ' אילון רימון, Nol8 (עיבוד נתונים) של פרופ' מרק זילברשטיין שהוקמה השנה, Metasight Diagnostics (ביואינפורמטיקה) של פרופ' תומר שלומי, ו-SleepAI (שינה) של פרופ' יואכים בכר.

הפוסט מדד CSRankings מדרג את הטכניון במקום הראשון באירופה בתחום ה-AI על פי נתוני 2025-2005 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סיוה (CEVA; נאסד״ק: CEVA), ספקית טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2025 ולשנה כולה. החברה דיווחה על הכנסות שיא ברבעון הרביעי בהיקף של כ-31.3 מיליון דולר (בנטרול פעילות שירותי התכנון של Intrinsix שנמכרה ב-2023), לצד המשך צמיחה בפעילות ה-AI וחיזוק סל המוצרים. (PR Newswire)

במהלך הרבעון הרביעי השלימה סיוה הסכם רישוי אסטרטגי ליחידות עיבוד עצבי – NPU (Neural Processing Unit) – עם אחת מיצרניות ה-PC המובילות בעולם, שבחרה במעבדי ה-NeuPro של סיוה כ-IP בסיסי לארכיטקטורת מחשוב AI על-גבי המכשיר (On-device) לדור הבא.

דגשים לרבעון הרביעי של 2025

• הכנסות: 31.3 מיליון דולר, עלייה של כ-7% לעומת הרבעון המקביל.
• הכנסות מרישוי: 17.5 מיליון דולר, עלייה של 11%.
• הכנסות מתמלוגים: 13.8 מיליון דולר, עלייה של כ-2% – הרבעון החזק ביותר בתמלוגים מזה למעלה מארבע שנים.
• הסכמי רישוי: 18 הסכמים ברבעון הרביעי, המצביעים על ביקוש רחב בתחומי AI, קישוריות וחישה.
• היקף שילוח: 606 מיליון מכשירים מבוססי סיוה סופקו במהלך הרבעון.
• חיזוק המאזן: הנפקה משנית מוצלחת בהיקף נטו של כ-63 מיליון דולר.

דגשים לשנת 2025 כולה
סיוה סיכמה את 2025 עם הכנסות של כ-109.6 מיליון דולר (עלייה של כ-2% לעומת 2024). ההכנסות מרישוי הסתכמו בכ-63.6 מיליון דולר (עלייה של 6%), והכנסות התמלוגים עמדו על 46.0 מיליון דולר. הרווח הנקי Non-GAAP לשנה כולה גדל בכ-20% לכ-10.8 מיליון דולר, והרווח המדולל למניה Non-GAAP עלה ל-0.42 דולר.

החברה הדגישה כי 2025 הייתה “שנת פריצה” ברישוי בינה מלאכותית, כאשר ההכנסות מתחום זה היוו למעלה מ-20% מהכנסות הרישוי השנתיות. במהלך השנה חתמה סיוה על 10 הסכמים ל-NPU, ובהם הסכם רחב עם מיקרוצ'יפ טכנולוג'י (Microchip Technology). החברה מציגה זאת כחלק ממעבר התעשייה מה-AI בענן לעיבוד מקומי בקצה (Edge AI), שמחייב ארכיטקטורות חסכוניות באנרגיה – ומכינה את הקרקע למה שהיא מכנה “Physical AI”. )

מנכ״ל סיוה, אמיר פנוש, מסר כי ההסכם האסטרטגי עם יצרנית PC מובילה מהווה “אימות רב-עוצמה” לאסטרטגיית ה-AI של החברה, והוסיף כי מעבדי NPU ייעודיים צפויים להפוך לדרישת תקן בפלטפורמות מחשוב אישי – ובהדרגה גם במכשירים חכמים נוספים.

הפוסט סיוה מסכמת את 2025 עם שיא הכנסות ברבעון הרביעי והאצה בפעילות ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת פאלו אלטו נטוורקס (NASDAQ: PANW) הודיעה ב-17-02-2026 כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת קוי (Koi) – חברה שמפתחת קטגוריה חדשה של הגנה שהיא מכנה “אבטחת נקודת קצה אג׳נטית” (Agentic Endpoint Security). לפי החברה, המעבר המואץ לעבודה עם סוכני בינה מלאכותית וכלי אוטומציה יצר “משטח תקיפה” חדש על כל תחנת קצה, שאינו מנוהל היטב בכלי אבטחה מסורתיים.

בהודעה הרשמית טוענת פאלו אלטו נטוורקס שסוכני AI וכלים אג׳נטיים פועלים לעיתים עם גישה עמוקה לנתונים רגישים והרשאות רחבות, ולכן הם יכולים לקרוא, לכתוב ולהזיז מידע – ולבצע כמעט כל פעולה – אך “מחליקים מתחת לרדאר” של בקרות שנבנו במקור כדי לעצור בעיקר קבצים זדוניים. החברה מזהירה כי תוקפים כבר מנצלים מסגרות סוכנים כדי “לשרשר” חולשות – מעקיפת אימות ועד הרצת קוד מרחוק דרך API – ומוסיפה שמתקפות יכולות לכלול התחזות לזהות סוכן וחטיפת הרשאות כדי להפוך אוטומציה אמינה לכלי נשק.

לי קלריץ׳ (Lee Klarich), מנהל מוצר וטכנולוגיה בפאלו אלטו נטוורקס, אמר כי “סוכני AI וכלים הם האינסיידרים האולטימטיביים”, משום שיש להם גישה מלאה למערכות ולנתונים – אך הם פועלים מחוץ לשדה הראייה של מערכות אבטחה מסורתיות. לדבריו, הרכישה נועדה לתת ללקוחות נראות ושליטה כך שכל “סוכן, תוסף וסקריפט” יהיו מנוהלים, מאומתים ומאובטחים.

הטכנולוגיה תשולב במוצרי פריזמה AIRS וקורטקס XDR

לאחר השלמת העסקה, פאלו אלטו נטוורקס מסרה שטכנולוגיית “אבטחת נקודת הקצה האג׳נטית” של קוי תורחב אל Prisma AIRS (פריזמה AIRS) – פלטפורמת אבטחת ה-AI של החברה – ובמקביל תחזק את Cortex XDR (קורטקס XDR) בתחום אבטחת תחנות הקצה. לפי ההודעה, השילוב צפוי להגדיל את הנראות למשטח התקיפה האג׳נטי, ולשפר יישום מדיניות והגנות מפני נוזקות בהקשרים שבהם סוכנים, תוספים וחבילות תוכנה משפיעים על התנהגות תחנת הקצה.

בהודעה הרשמית לא נמסרו תנאי העסקה הכספיים, אך לפי דיווחים בישראל ובתקשורת הכלכלית, מדובר בעסקה שמוערכת בכ-400 מיליון דולר.

מנכ״ל ומייסד-שותף קוי, עמית אסראף (Amit Assaraf), מסר כי החברה הוקמה כדי לאבטח “את הגבול הבא של הסיכון”, וטען שבעולם שבו סוכנים הופכים ברירת מחדל – פתרונות מסורתיים “עיוורים”. לדבריו, שילוב הכוחות עם פאלו אלטו נטוורקס אמור לאפשר לקוי להרחיב פריסה לארגונים הגדולים בעולם ולספק הגנה “מאובטחת-מלידה” (secure by design) לתחנת הקצה המודרנית.

לי קלריץ', סמנכ״ל מוצר וטכנולוגיה וטכנולוגיה בפאלו אלטו נטוורקס: "סוכני בינה מלאכותית וכלים אוטונומיים הם ה-’גורמים הפנימיים’ האולטימטיביים. יש להם גישה מלאה למערכות ולנתונים שלכם, אך הם פועלים לחלוטין מחוץ לטווח הראייה של מנגנוני האבטחה המסורתיים. באמצעות רכישת Koi נסגור את הפער הזה ונקבע סטנדרט חדש לאבטחת נקודות קצה. אנו נספק ללקוחותינו את הנראות והשליטה הנדרשות כדי לרתום בבטחה את עוצמת הבינה המלאכותית, ולהבטיח שכל סוכן, תוסף וסקריפט יהיו תחת פיקוח, מאומתים ומאובטחים".

הפוסט פאלו אלטו נטוורקס רוכשת את Koi ומקימה שכבת אבטחה חדשה ל“נקודת הקצה האג׳נטית” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אפלייד מטיריאלס (נאסד"ק: AMAT), מובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לתעשיית השבבים, חנכה היום מרכז מחקר ופיתוח חדש בקמפוס החברה ברחובות. המרכז המתקדם מרחיב משמעותית את שטח הפעילות של החברה בישראל, כחלק מהשקעה של מאות מיליוני דולרים בהוצאות מחקר ופיתוח והשקעות הון במהלך השלוש שנים האחרונות.

הקמפוס של אפלייד, הממוקם בפארק המדע ברחובות, משמש כאחד ממרכזי הידע הגלובליים החשובים ביותר של החברה – ומאחד תחת קורת גג אחת מעבדות מו"פ מתקדמות ומשרדים חדישים. החברה מעסיקה למעלה מ-2,200 עובדים בישראל ומפעילה גישת רכש מקומית חזקה, התומכת בספקים ובחברות מקומיות בישראל ומחזקת את הכלכלה הישראלית עם הוצאות רכש מקומי שנתיות העולות על 450 מיליון דולר.

"תעשיית השבבים העולמית חווה גל צמיחה חדש, המונע על ידי הדרישה ההולכת וגוברת למחשוב מבוסס בינה מלאכותית", אמר עופר גרינברגר, נשיא אפלייד מטיריאלס ישראל ומנכ"ל חטיבת PDC. "היחידה העסקית שלנו בישראל היא עוגן אסטרטגי ומוקד ידע קריטי עבור החברה ברחבי העולם, וההתרחבות שלנו כאן מדגישה את המחויבות שלנו לתמיכה בצמיחת תעשיית ההייטק הישראלית".

אפלייד מטיריאלס – עוגן כלכלי ותעסוקתי בישראל: התרחבות זו מאפשרת לחברה להמשיך ולחזק את ההון הכלכלי והאנושי של ישראל. צוותי אפלייד מטיריאלס בישראל הם מומחים בתחומי המחקר, הפיתוח והייצור של מערכות בקרת תהליכים ותוכנה אנליטית. בחמש השנים האחרונות הגדילה החברה את כוח האדם המקומי שלה ביותר מ-30%, ובכוונתה לגייס ל-300 משרות במהלך השנה הנוכחית. הגדלת שטחי הקמפוס והתשתיות תאפשר את המשך גיוס העובדים, הכשרת צוותים מקצועיים וטיפוח טאלנטים מקומיים.

"חנוכת הבניין החדש בקמפוס רחובות היא הרבה מעבר להתרחבות פיזית; זוהי עדות לפעילות של אפלייד מטיריאלס בישראל ולחדשנות שאנו יוצרים", הוסיף גרינברגר. "ישראל היא עוגן אסטרטגי ומוקד ידע גלובלי קריטי, ואנו גאים להמשיך להשקיע בכישרון המקומי ובשרשרת האספקה הישראלית".

מוצרי ה-eBeam של אפלייד מטיריאלס, המובילים את התעשייה, מפותחים ומיוצרים בישראל ומיוצאים לכל העולם. אלו כוללים את מערכת המטרולוגיה PROVision 10 שהושקה לאחרונה, המשפרת את התפוקה של שבבי זיכרון ולוגיקה תלת-ממדיים מורכבים על ידי אספקת רזולוציה תת-ננומטרית, קצב עבודה מהיר והדמיה עמוקה.

ההתרחבות הנוכחית מדגימה את החשיבות של שיתוף הפעולה המהיר של אפלייד עם לקוחותיה ושותפיה. ההשקעות שביצעה אפלייד מדגישות את היתרון של חברות רב-לאומיות השומרות על פעילות בישראל – החל ממו"פ ועד לייצור מתקדם – ואת תרומתן לבניית אקוסיסטם טכנולוגי חזק ותחרותי ברמה הגלובלית.

הפוסט אפלייד מטיריאלס חונכת מרכז מו"פ מתקדם לפיתוח טכנולוגיות חדשות ברחובות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרכז הפיתוח של Huawei בישראל, הפועל תחת המותג Toga Networks, מבצע קיצוץ משמעותי בחטיבת הענן: לפי דיווחים שונים מדובר בכ־50 עד כ־60 עובדים שיסיימו את עבודתם – כ־12% עד כ־15% מכוח האדם המקומי, המוערך בכ־400 עובדים.

על פי הדיווחים, הפיטורים נוגעים לעובדי פיתוח בחטיבת הענן. במקביל, פעילות פיתוח נוספת נמשכת, וחלק מהדיווחים מציינים שהמרכז ממשיך לגייס באופן ממוקד לתחומים אחרים.

לפי הודעת החברה, הקיצוץ נעשה כחלק מתהליך ארגוני רחב יותר. מטוגה נמסר כי היא “מצויה בעיצומו של תהליך ארגוני ובמסגרתו צפויות התאמות מבניות, לרבות שילוב של עובדים קיימים ביחידות עסקיות אחרות בתוך החברה”.

זה אינו סבב הצמצומים הראשון במרכז הישראלי. בסוף 2023 דווח על סגירת פעילות האחסון בישראל ועל פיטורי עובדים גם אז, כחלק מהתאמות בפעילות המקומית.

בניגוד לניסוח שמופיע בחלק מהדיווחים המאוחרים, שלפיו “טוגה נטוורקס נרכשה על ידי וואווי ב־2016”, חשוב לדייק את ההיסטוריה: מרכז הפעילות בישראל החל כבר ב־2009, והקשר לוואווי לא הוצהר פומבית בתחילת הדרך – החברה פעלה תחת השם “טוגה נטוורקס” ובמעטה חשאיות. כבר ב־2010 דווח כי מאחורי טוגה עומדת וואווי. ב־2016 פורסם כי בכיר בחברה הודה לראשונה בפומבי בקשר לוואווי וציין שהפעילות בישראל מתקיימת “מאז 2009” – לאחר שנים שבהן החברה נמנעה מלאשר זאת.

הפוסט וואווי סוגרת את פעילות הענן במרכז הפיתוח בהוד השרון ומפטרת כ־50–60 עובדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במרכז השיח על חדשנות עומדת היום הבינה המלאכותית, אבל בתעשייה הישראלית הולכת ומתחזקת מגמה משלימה: שילוב AI בתוך עולמות החומר והייצור הפיזי, לצד חומרים ננומטריים ותהליכי פיתוח חדשים. את החיבור הזה יבקש להמחיש יום סדנאות מקצועי מרוכז במסגרת כנס NANO.IL 2026, שיתקיים בירושלים בין 8–10 במרץ 2026, ובו יוצגו דוגמאות מארגונים בענפים שונים שכבר אימצו ננוטכנולוגיה – ומה למדו בדרך.

יום הסדנאות, שייערך ב-8 במרץ 2026 בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, נבנה כמרחב פרקטי למהנדסים, מנהלי מוצר, אנשי פיתוח עסקי, יזמים וסטודנטים – גם כאלה שכבר עוסקים בננו, וגם כאלה שמבקשים להבין כיצד אפשר לתרגם את התחום ליתרון תחרותי בארגון.

מה המשמעות של “אימוץ ננוטכנולוגיה” בארגון

המסר המרכזי של יום הסדנאות הוא שאימוץ ננוטכנולוגיה אינו רק “להוסיף חומר חדש למוצר”, אלא מהלך ארגוני שלם:
הוא מתחיל בזיהוי בעיה תעשייתית מדידה (למשל חיישנים מדויקים יותר, ציפויים עמידים יותר, ייצור רכיבים מתקדמים, שיפור ביצועי מוליכים למחצה), ממשיך בבחירת טכנולוגיה רלוונטית ובניית היתכנות, ונדרש גם למענה מוקדם על שאלות של בטיחות, רגולציה ותקינה – במיוחד כאשר עוברים ממעבדה לייצור ולשוק.

מה יכלול יום הסדנאות

ביום הסדנאות יתקיימו עשרה מסלולי תוכן מקבילים בהובלת נציגים מהתעשייה ומהאקדמיה, ויתמקד בכלים ובממשקים שמעצבים כבר עכשיו את השנים הקרובות:

• הקדמה רחבה לננוטכנולוגיה: בהנחיית פרופ' אורי בנין ו-אוריאל לוי מ־האוניברסיטה העברית, ובשיתוף אבי שרדר מ־הטכניון.
• בטיחות, רגולציה ותקינה: סדנה ייעודית בהובלת ד ו-ד, שתעסוק בדרכי היערכות לעמידה בתקנים בינלאומיים – מרמת המחקר והפיתוח ועד שלב המסחור.
• שתי סדנאות AI:
  • שימושי AI באקדמיה בהובלת אמיר ארז ו-אהוד צמח.
  • חיבור AI לעולם התעשייתי בהובלת אייל פרקש מ־Accenture, עם דוגמאות לאוטומציה במפעלים ושימוש בנתונים לשיפור תהליכי ייצור – כולל בתעשיית המוליכים למחצה.
• הדפסת תלת־ממד מתקדמת: סדנה בהובלת זיו שדה מ־SU-PAD, שתציג את המעבר מדגמים לייצור סדרתי באמצעות חומרים ותהליכים מתקדמים.
• מחשוב קוונטי: בהובלת פרופ' נדב כץ, עם סקירה על אתגרי חומרה וממשקים ננומטריים.
• Bio-Convergence ואלקטרוניקה גמישה: בהובלת פרופ' יוסי שחם מ־אוניברסיטת רייכמן.
• ננו-פוטוניקה וננו-מכניקה: סדנאות עומק בהובלת חוקרים מובילים מ־האוניברסיטה העברית, הטכניון ו-אוניברסיטת בן גוריון.
• יזמות והיבטים עסקיים: סדנה תחת הכותרת “Start-Up Nation 4.0” בהובלת ד ו-שיר אלקים-לוצאטו, שתבחן כיצד אקו־סיסטם חדשני מתמודד עם אי־ודאות כלכלית וגיאופוליטית.

יו"ר התוכנית המדעית, פרופ' עידו הדר, מסר כי שילוב יום סדנאות מרוכז כחלק מתוכנית הכנס נותן מענה לסטודנטים וחוקרים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם מעבר לתחום התמחותם. יו"ר משותף לכנס, רפי קוריאט, הוסיף כי יום הסדנאות מאפשר היכרות והעמקה בתחומים משיקים לננוטכנולוגיה גם למהנדסים שאינם מגיעים מהתחום אך מבקשים להבין כיצד ניתן ליישם את יתרונותיו לצורכי הארגון.

הפוסט איך ארגונים יכולים לאמץ ננוטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נובה (הבורסה לניירות ערך בתל אביב: נובה; נאסד"ק: NVMI) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2025 המלאה, שהסתיימה ב־31-12-2025. החברה דיווחה על שיאים שנתיים בהכנסות וברווחיות, וכן על המשך ביקוש לפתרונות מדידה מתקדמים לתהליכי ייצור שבבים – על רקע האצה בהשקעות הקשורות ל־AI.

עיקרי התוצאות לרבעון הרביעי של 2025

ברבעון הרביעי הסתכמו הכנסות החברה ב־222.6 מיליון דולר – עלייה של 14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 64.7 מיליון דולר, או 1.94 דולר למניה בדילול מלא – גידול של 23% לעומת התקופה המקבילה. על בסיס Non-GAAP דיווחה נובה על רווח נקי של 72.2 מיליון דולר, או 2.14 דולר למניה בדילול מלא – עלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל.

בנוסף, החברה ציינה כי הפתרונות המשולבים שלה למדידת ממדים נבחרו על ידי יצרנית עולמית מובילה בתחום המעבדים לתמיכה ביישומי CMP (Chemical Mechanical Planarization) – שלב קריטי בתהליכי ייצור מתקדמים.

שיאים שנתיים ב־2025, והדגשת ביקוש ל־GAA, DRAM ומארזים מתקדמים

לשנת 2025 כולה דיווחה נובה על הכנסות שיא של 880.6 מיליון דולר – גידול של 31% לעומת 2024. הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב־259.2 מיליון דולר, או 7.96 דולר למניה בדילול מלא – עלייה של 38% לעומת השנה הקודמת. על בסיס Non-GAAP הסתכם הרווח הנקי ב־282.6 מיליון דולר, או 8.62 דולר למניה בדילול מלא – גידול של 29% לעומת 2024.

החברה ייחסה את שיאי הביצועים, בין היתר, לשיא במכירות פתרונות למדידת ממדים, חומרים ואנליזה כימית, ולשיא במכירות לתהליכי Gate-All-Around, ל־DRAM ולמארזים מתקדמים – כתוצאה מביקוש גובר שמונע על ידי יישומי בינה מלאכותית.

לדברי גבי ויסמן, נשיא ומנכ״ל החברה: “2025 הייתה שנה יוצאת מן הכלל עבור נובה, עם שיאים בהכנסות וברווחיות… המומנטום הרחב, הרחבת היצע המוצרים והאימוץ של הפתרונות המתקדמים שלנו על ידי מספר לקוחות אסטרטגיים, מדגישים את כוחן של האסטרטגיה והטכנולוגיה שלנו.” הוא הוסיף כי לקראת 2026 החברה מאמינה שהיא “נמצאת במקום הנכון למנף את הגאות בהשקעות בשוק המוליכים למחצה”.

הפוסט נובה מסכמת את 2025 עם שיא בהכנסות וברווח; הכנסות הרבעון הרביעי עלו ל־222.6 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית הסייבר העולמית פאלו אלטו נטוורקס מודיעה היום על השלמת רכישת חברת CyberArk במהלך שמבסס את תחום אבטחת הזהויות כעמוד תווך מרכזי באסטרטגיית הפלטפורמציה של החברה. שילובה של פלטפורמת אבטחת הזהויות של  CyberArk יאפשר לפאלו אלטו נטוורקס לאבטח את כל הזהויות בארגון – זהויות של עובדים, של מערכות, ושל סוכני בינה מלאכותית. כזכור, על פי תנאי ההסכם, בעלי המניות של CyberArk זכאים לקבל 45 דולר במזומן ו-2.2005 מניות רגילות של פאלו אלטו נטוורקס עבור כל מניה אחת של CyberArk שברשותם.

אבטחת זהויות הפכה לנדבך יסוד בהגנה על ארגונים מודרניים, ככל שארגונים מרחיבים את השימוש בענן, באוטומציה ובבינה מלאכותית. מרכיב הזהות התבסס כנתיב תקיפה מרכזי – על רקע הגידול המואץ במספר הזהויות האנושיות, הזהויות הדיגיטליות של מערכות, שירותים ויישומים, וכן זהויות של בינה מלאכותית, הפועלות ברציפות וברמות הרשאה גבוהות. כיום מספר הזהויות הדיגיטליות של מערכות, שירותים ויישומים גדול פי יותר מ-80 ממספר הזהויות האנושיות, בעוד ש-75% מהארגונים מודים כי ניהול ההרשאות של משתמשים עדיין מבוסס על מודלים מיושנים ובעלי הרשאות רחבות מדי. תוקפים מנצלים יותר ויותר חולשות בתחום הזהויות, מה שהופך שימוש לרעה בפרטי גישה ובהרשאות עודפות לנתיבי תקיפה מרכזיים. קרוב ל-90% מהארגונים כבר חוו פרצת אבטחה שמקורה בזהות.

רכישת CyberArk נותנת מענה לשינוי זה באמצעות הרחבת בקרות האבטחה על הגישה המורשית – לא רק עבור מספר מצומצם של מנהלי מערכת, אלא עבור כלל הזהויות בארגון. באמצעות הנגשת ניהול הגישה המורשית עבור משתמשים, מערכות וסוכני AI, ארגונים יכולים לצמצם הרשאות קבועות, להגביל תנועה רוחבית בתוך הרשת ולעצור מתקפות מבוססות-זהות במהירות רבה יותר. חברות המאמצות מנגנוני אבטחה מונחי זהות יכולות להאיץ את זמן התגובה לפרצות אבטחה בעד 80%, באמצעות מניעת ניצול לרעה של פרטי גישה והרשאות עודפות בידי תוקפים.

פתרונות אבטחת הזהויות של CyberArk ימשיכו להיות זמינים כפלטפורמה עצמאית. במקביל, מתבצע תהליך אינטגרציה שמטרתו לשלב את היכולות המובילות של CyberArk בתוך אקוסיסטם האבטחה של Palo Alto Networks . לקוחות קיימים לא יחוו כל שינוי בשירות והם ייהנו מהאצה בפיתוח פתרונות חדשים שיחזקו את היציבות, היעילות והתוצאות בתחום האבטחה.

ניקש ארורה, יו״ר ומנכ״ל פאלו אלטו נטוורקס: "הגל המתהווה של סוכני AI מחייב אותנו לאבטח כל זהות – של עובדים, של מערכות ושל סוכנים. זו הסיבה שפעלנו בנחישות כאשר הכרזנו ביולי האחרון על כוונתנו לרכוש את CyberArk ואני שמח לראות את תחילת תהליך האינטגרציה בין המוצרים. עבור לקוחותינו, המשמעות היא מעבר מניהול זהויות מפוזר לניהול אחוד. כעת הם יכולים לנהל הרשאות גישה מתקדמות בכל סביבת הענן ההיברידית שלהם, באמצעות אותה חברה שבה הם נותנים אמון בתחום אבטחת הרשת ותפעול האבטחה, ובכך להבטיח הגנה מלאה בעידן הבינה המלאכותית".

מאט כהן, מנכ״לCyberArk : "החיבור שלנו עם פאלו אלטו נטוורקס מייצר גוף אבטחת סייבר חזק מאי־פעם עבור ארגונים מודרניים. מדובר במהלך שמיטיב עם כולם: הלקוחות שלנו נהנים מגישה למערך פתרונות האבטחה המקיף ביותר, והעובדים שלנו מצטרפים לחברת טכנולוגיה גלובלית המובילה חדשנות. יחד אנו משלבים טכנולוגיות מוכחות ליצירת מענה חזק במיוחד להתמודדות עם מתקפות המבוססות על זהויות".

בנוסף, פאלו אלטו נטוורקס מודיעה על כוונתה להירשם כחברה דואלית בבורסה בתל אביב (TASE)

בהמשך למורשת של CyberArk ולמעמדה של ישראל כמעצמת סייבר עולמית פאלו אלטו נטוורקס מודיעה על כוונתה להירשם למסחר בבורסה לני"ע בתל אביב. במסגרת מהלך היסטורי זה, החברה מתכננת לאמץ את סימול המסחר “CYBR” בבורסה לני"ע בתל אביב, כמחווה בינלאומית למותג שבנתה CyberArk , וכחלק מהבטחת מקומה כמרכיב מרכזי באסטרטגיה הגלובלית של החברה. פאלו אלטו נטוורקס תמשיך להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול PANW.

רישום זה צפוי להפוך את פאלו אלטו נטוורקס לחברה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה בתל אביב במונחי שווי שוק. המהלך מחזק עוד יותר את מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל – שכבר כיום הוא הגדול ביותר שלה מחוץ לעמק הסיליקון – כמרכז חדשנות גלובלי מוביל, המוקדש לאבטחת עתיד עידן הבינה המלאכותית.

הפוסט פאלו אלטו נטוורקס משלימה את רכישת סייברארק ומבססת את אבטחת הזהויות כמרכיב מרכזי בעידן ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד"ק: CEVA), המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, מודיעה היום כי ענקית השבבים רנסאס (Renesas), ספקית יפנית מובילה של פתרונות מתקדמים של מוליכים למחצה, בחרה בטכנולוגיות הקישוריות Ceva-Waves Wi-Fi 6 ו-Bluetooth® LE של סיוה במיקרו-בקרים החדשים RA6W1 ו-RA6W2, המיועדים למכשירי בית חכם, יישומים תעשייתיים ומוצרי צריכה מחוברים.

רנסאס היא יצרנית מוליכים למחצה יפנית מובילה שבסיסה בטוקיו, המתמחה בייצור שבבים, מיקרו-בקרים (MCUs), רכיבים אנלוגיים ו-SoC. החברה, שהוקמה ממיזוג חטיבות השבבים של היטאצ'י, מיצובישי ו-NEC, מספקת פתרונות מתקדמים עבור תעשיות הרכב, התעשייה וה-IoT.

ה-RA6W1 הוא מיקרו-בקר Wi-Fi 6 dual-band, וה-RA6W2 משלב Wi-Fi 6 ו-Bluetooth LE. הפתרונות מאפשרים למפתחים לבחור בין Wi-Fi בלבד, שילוב Wi-Fi ו-Bluetooth LE, או מודולים משולבים לחלוטין, בהתאם לדרישות היישום. לפי החברות, פתרונות אלו מפחיתים את צריכת הספק, מפשטים את תכנון המערכת ומקטינים את עלויות החומרה (BOM), תוך תמיכה ביישום מבוסס-host או ללא-host לשילוב במערכות מחוברות מהדור הבא.

צ'נדנה פיירלה (Chandana Pairla), סגנית נשיא לקישוריות ב-Renesas, אמרה כי "שילוב טכנולוגיות ה-Wi-Fi וה-Bluetooth LE של סיוה מאפשר לספק קישוריות ברמת המערכת, המשלבת ביצועים גבוהים עם יעילות אנרגטית, ומסייע ללקוחות להפחית מורכבות תכנון, להאריך חיי סוללה ולהאיץ את זמן ההגעה לשוק ביישומי בית חכם ואוטומציה תעשייתית".

טל שלו, סמנכ"ל ומנהל חטיבת Wireless IoT בסיוה, מסר כי "פורטפוליו הקישוריות של סיוה מספק את הביצועים והיעילות הנדרשים לשילוב קישוריות אלחוטית מתקדמת במיקרו-בקרים, וכי שיתוף הפעולה עם Renesas מחזק את מעמדה של סיוה כשותפה טכנולוגית בתחום ה-IoT וה-Smart Edge".

הפוסט רנסאס בחרה בטכנולוגיות הקישוריות של סיוה למיקרו-בקרים חדשים (MCU) לשוק ה-IoT הופיע לראשונה ב-Chiportal.