היילו, שנחשבה בשנים האחרונות לאחת ההבטחות הבולטות של תעשיית השבבים הישראלית, ניצבת כעת בפני שלב רגיש במיוחד. על פי הפרטים שפורסמו, דלק רכב מחקה 242 מיליון שקל מהשקעתה בחברה. המחיקה הזו אינה רק אירוע חשבונאי מבחינת דלק רכב. היא משקפת בעיקר שינוי באופן שבו השוק והמשקיעים מעריכים כיום את מצבה של היילו, את קצב ההתקדמות שלה ואת השווי שבו תוכל לגייס הון בעתיד.

במשך תקופה ארוכה הוצגה היילו כאחת המועמדות הישראליות להפוך לשחקנית מרכזית בתחום שבבי הבינה המלאכותית. עצם ההשוואה למובילאיי, שעל פי הדיווח הוצגה בעבר בפני המשקיעים, המחישה את גודל הציפיות שנבנו סביבה. אלא שכעת התמונה נראית מורכבת יותר. לפי הפרסום, היילו זקוקה למזומנים בדרך להנפקה אפשרית לפי שווי הנמוך בכמחצית לעומת סבבי הגיוס הקודמים. אם זה אכן יהיה כיוון ההנפקה, מדובר באיתות ברור לכך שהחברה תיאלץ להסתגל למציאות שוק הרבה פחות נדיבה מזו שאפיינה את שנות הגאות בהייטק.

אחד הנתונים הבולטים בדיווח הוא ההלוואה שהועמדה בינואר לחברה בידי דלק רכב וגיל אגמון, בהיקף של 12 מיליון דולר ובריבית חודשית של 1.5%. עצם מתן ההלוואה מלמד כי בעלי העניין המרכזיים בחברה עדיין מוכנים לתמוך בה ולספק לה חמצן פיננסי. עם זאת, תנאי ההלוואה גם מעידים על דחיפות. זו אינה השקעה הונית רגילה שנועדה לבטא אמון ארוך טווח בלבד, אלא מהלך שנועד לספק לחברה נזילות בתקופה רגישה.

מבחינת היילו, זהו הרגע שבו ההבטחה הטכנולוגית צריכה להפוך מהר יותר לביצועים עסקיים. בשוק השבבים בכלל, ובתחום שבבי הבינה המלאכותית בפרט, לא די בטכנולוגיה טובה או במיצוב תקשורתי חזק. חברות נדרשות להראות הכנסות, לקוחות, קצב חדירה לשוק ויכולת לעמוד בתחרות עולמית קשה. המשמעות היא שהאתגר של היילו איננו רק להמשיך לפתח מוצרים מתקדמים, אלא גם לשכנע את השוק שהיא מסוגלת לבנות עסק יציב, צומח ורווחי.

מחיקת השווי בדלק רכב אינה בהכרח פסק דין סופי על עתידה של היילו. מחיקות כאלה משקפות לא פעם גם שינוי כללי במכפילים ובאווירת השוק, במיוחד לאחר תקופה שבה חברות טכנולוגיה רבות גייסו לפי שוויים גבוהים מאוד. ובכל זאת, במקרה של היילו יש כאן מסר ברור: הפער בין חלום גדול לבין הוכחת יכולת עסקית הולך ומצטמצם, והחברה נדרשת כעת להציג תוצאות.

גם העובדה שלצד גיל אגמון מעורבים בהיילו משקיעים נוספים מן המערכת הפיננסית אינה משנה את עיקר הסיפור. השאלה המרכזית כעת היא לא רק מי מושקע בחברה, אלא באילו תנאים תוכל היילו להמשיך לממן את פעילותה, האם תצליח להגיע לשוק ההון ממעמד סביר, והאם תעשה זאת מתוך כוח או מתוך צורך.

בסופו של דבר, היילו עדיין יכולה להיות סיפור הצלחה. תחום הבינה המלאכותית ממשיך לצמוח, והביקוש לפתרונות עיבוד ייעודיים רק הולך ומתרחב. אך נכון לעכשיו, לפחות לפי התמונה העולה מן הדיווח, החברה נמצאת בשלב שבו המשקיעים כבר אינם מסתפקים בהבטחה. הם דורשים הוכחה. עבור היילו, זו כבר אינה רק שאלה של חזון טכנולוגי, אלא של הישרדות פיננסית ויכולת לעבור בשלום את הדרך לשוק הציבורי.

הפוסט היילו בדרך לצומת קריטי: מחיקת הענק של דלק רכב מדגישה את הלחץ לקראת הנפקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קמטק, המפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומטרולוגיה לתעשיית השבבים, דיווחה כי ההזמנה החדשה מיועדת בעיקר ליישומי מארזים מתקדמים בסגנון CoWoS, תחום שנמצא כיום בלב גל ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. עבור שוק השבבים, המשמעות של הודעה כזו אינה רק גידול בהיקף המכירות של החברה עצמה, אלא גם אינדיקציה נוספת לכך שספקיות ההרכבה והבדיקה, ה־OSATs, תופסות מקום מרכזי יותר ויותר בשרשרת הערך של שבבי AI מתקדמים.

החברה לא חשפה את שם הלקוח, אך ציינה כי מדובר בלקוח OSAT מוביל. בעולם השבבים, חברות מסוג זה אחראיות על שלבי ההרכבה, האריזה והבדיקה של שבבים עבור יצרנים אחרים, ובשנים האחרונות הן הפכו לחוליה קריטית במיוחד עם המעבר לאריזות מתקדמות, צ'יפלטים, זיכרונות HBM ואינטגרציה הטרוגנית. במציאות שבה ביצועי מערכות AI תלויים לא רק בליתוגרפיה של השבב עצמו אלא גם באופן שבו כמה רכיבים נארזים ומחוברים יחד, מערכות בדיקה ומדידה נעשות חיוניות יותר.

מנכ"ל קמטק, רפי עמית, אמר כי היקף ההזמנות החריג מלקוחות OSAT ברבעון הראשון מחזק את הערכת החברה שלקוחות אלה ממלאים תפקיד הולך וגדל בשוק המארזים המתקדמים ליישומי בינה מלאכותית. לדבריו, זרם ההזמנות הזה מחזק את ביטחון החברה בהמשך המומנטום העסקי שלה ובמחצית שנייה חזקה של 2026. מאחר שמדובר בהודעת חברה, יש לראות בה גם מסר לשוק ההון: קמטק מבקשת להציג את עצמה כמי שממוקמת היטב באחד התחומים הצומחים ביותר כיום בתעשיית השבבים.

בהודעה צוין כי כלל המערכות הכלולות בהזמנה צפויות להימסר עוד במהלך השנה. אם אכן כך יקרה, חלק ניכר מן ההכנסות עשוי להשתקף כבר בתוצאות 2026. עבור קמטק, זו המשכיות לקו עסקי המתמקד בציוד בדיקה ומטרולוגיה לסגמנטים תובעניים במיוחד, ובהם מארזי interconnect מתקדמים, אינטגרציה הטרוגנית, זיכרון ו־HBM, חיישני CMOS, שבבים אנלוגיים־מעורבים, MEMS ו־RF.

מבחינה תעשייתית רחבה יותר, ההודעה משתלבת במגמה ברורה: המעבר ממיקוד בייצור הווייפר בלבד אל שרשרת ערך שבה שלבי הפוסט־פרוסס, ובמיוחד האריזה המתקדמת, הופכים לצוואר בקבוק אסטרטגי. ככל ששבבי AI הופכים למורכבים יותר, כך גדלה החשיבות של בדיקת חיבורים, מדידת תכונות קריטיות ובקרת איכות בשלבי הביניים וההרכבה. קמטק פועלת בדיוק באזור הזה, ולכן הזמנות מצד לקוחות OSAT נתפסות כאיתות על ביקוש מבני ולא רק מחזורי.

הפוסט קמטק קיבלה הזמנה של 31 מיליון דולר מלקוח OSAT מוביל עבור מארזים מתקדמים ליישומי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטכניון דורג במקום הראשון בישראל ובאירופה במדד CSRankings בתחום הבינה המלאכותית, על בסיס נתוני השנים 2005–2025. לפי הודעת הטכניון, המוסד ממוקם גם במקום ה־21 בעולם במדד, ובתחום הלמידה החישובית הוא מדורג ראשון בישראל, ראשון באירופה ועשירי בעולם.

מדד CSRankings נחשב לאחד המדדים הבולטים להערכת מחקר אקדמי במדעי המחשב. הוא מבוסס על ספירת פרסומים של חברי סגל בכנסים המובילים בעולם, ולכן הוא משקף תפוקה מחקרית בפועל ולא רק מוניטין כללי. בתחום הבינה המלאכותית כולל המדד כמה תתי־תחומים מרכזיים ובהם למידת מכונה, ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, חיפוש ואחזור מידע ותחומים נוספים.

הנתונים מישראל מחדדים עוד יותר את עוצמת ההישג. הטכניון מוביל את הדירוג הישראלי עם 56.5 נקודות ו־71 פרסומים, כמעט פי שניים מהאוניברסיטה העברית, המדורגת שנייה עם 27.5 נקודות ו־38 פרסומים, ומאוניברסיטת תל אביב, המדורגת שלישית עם 27.4 נקודות ו־37 פרסומים. אחריהן ניצבות אוניברסיטת בר־אילן, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת אריאל. התמונה המצטיירת היא של הובלה ברורה של הטכניון בזירה הישראלית, לא רק במקום הראשון אלא גם בפער משמעותי מהמוסדות הבאים אחריו.

בטכניון מסבירים כי ההישג הוא תוצאה של השקעה ממושכת במחקר ובהוראה בתחום הבינה המלאכותית. לפי הודעת המוסד, פועלת בו קהילת AI הכוללת כ־150 חוקרות וחוקרים ממגוון פקולטות, והפעילות כוללת קידום מחקרים בין־תחומיים, עדכון תוכניות לימוד, שיתופי פעולה עם התעשייה והאקדמיה והקמה של מרכזים ייעודיים, ובהם מכון זימין לבינה מלאכותית ברפואה.

לדברי המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ' דני רז, ההכרה הבין־לאומית נובעת ממהלך רב־שנתי של קידום מחקרי AI ומהשקעה עקבית בתחום. לדבריו, הטכניון פועל לקידום מצוינות מחקרית באמצעות חשיפת תלמידי מחקר לפרקטיקות המובילות בעולם, עידוד שיתופי פעולה בין־תחומיים, מדיניות מסחור עדכנית ושיתופי פעולה משמעותיים עם חברות מובילות.

הטכניון מדגיש גם את ההיבט היישומי של הפעילות הזאת. חלק מן המחקרים בתחום תורגמו בשנים האחרונות לחברות שהוקמו באמצעות T3, זרוע המסחור של הטכניון. בין הדוגמאות שהוצגו: Firefly Neuroscience, DECI AI שנמכרה לאנבידיה, Autobrains, Barcode Nanotech, Pickommerce AI Robotics, Nol8, Metasight Diagnostics ו־SleepAI. בכך מבקש הטכניון להראות כי ההישג המחקרי אינו נשאר רק בעולם האקדמי, אלא מחלחל גם לתעשייה, לרפואה, לרכב האוטונומי, לביואינפורמטיקה ולתחומים נוספים.

בסופו של דבר, הדירוג הזה אינו רק מחמאה אקדמית. הוא מצביע על עומק מחקרי, על רציפות לאורך שני עשורים ועל יכולת לבנות מסה קריטית של חוקרים ותשתיות בתחום שנמצא כיום במרכז התחרות המדעית, הכלכלית והטכנולוגית בעולם. עבור הטכניון, ועבור האקדמיה הישראלית כולה, זהו הישג שמבסס מחדש את מעמדה של ישראל בזירת הבינה המלאכותית העולמית.

שנה חמישית ברציפות: הטכניון דורג ב-Top100 ברישום פטנטים בארה"ב

הדירוג הנוכחי מציב את הטכניון במקום הראשון בישראל והשני באירופה ברישום פטנטים על ידי מוסדות אקדמיים

הטכניון מדורג במקום הראשון בישראל, במקום השני באירופה ובמקום ה-81 בעולם באישור פטנטים בארצות הברית לשנת 2025. הטכניון, עם 46 פטנטים מאושרים בשנת 2025, הוא האוניברסיטה הישראלית היחידה במאייה הפותחת, והוא משמר את מקומו בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם זו השנה החמישית ברציפות.

"מאחורי כל פטנט עומדת חשיבה מדעית עמוקה, ומאחורי כל רישוי — אחריות ליצירת תועלת," אמרה רונה סמלר, מנהלת T3 – יחידת המסחור של הטכניון שמנהלת את בדיקת ורישוי הפטנטים בטכניון. "T3 אחראית לא רק לניהול הפטנטים, אלא גם להפיכת הידע לחדשנות על ידי מסחור הרעיון או הקמת חברות, ובכך משרתת את החברה, מחזקת את הכלכלה ותורמת לחוסן ולרווחה של מדינת ישראל והעולם."

הפטנטים שרשם הטכניון מתפרסים על פני ספקטרום רחב מאוד של נושאים – מ-AI ועד הדפסת מבנים בתלת-ממד, מהובלת תרופות חכמה בגוף ועד פיתוח חומרים חכמים ומערכות מחשוב קוונטיות. לדברי פרופ' יובל גרעיני, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, "ההישג של הטכניון בצמרת הפטנטים נזקף לזכותם של חברי הסגל שלנו והסטודנטים שלהם, שחותרים תמיד למצוינות. רבים מהם משקיעים לא רק במחקר ברמה הגבוהה ביותר אלא גם בתרגומו לטכנולוגיות ולמוצרים המשפיעים לטובה על איכות חיינו."

את דירוג הפטנטים מפרסמת האקדמיה האמריקאית הלאומית לממציאים (NAI), שם  מסבירים כי רישום פטנטים בארצות הברית מאפשר למוסדות אקדמיים ואחרים לתרגם טכנולוגיות מקוריות למוצרים תחרותיים בשוק הגלובלי ולהטביע חותם על קהילת הצרכנים.

דירוג ה-NAI מבוסס על נתוני משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) לשנת 2025. הוא מכיל 100 מוסדות וכ-10,000 פטנטים.

הפוסט הטכניון בראש אירופה בבינה מלאכותית ובמאה הגדולים ברישום פטנטים בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות, משיקים את תחרות אתגר תנופה, יוזמה לאומית לעידוד הקמת מיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתחומי איתור ההפקה, העיבוד והייצור של מינרלים קריטיים, חומרי גלם חיוניים לביטחון האנרגטי, למעבר לאנרגיה נקייה ולתעשיות הטכנולוגיה והביטחון.

בעשור האחרון, מינרלים קריטיים הפכו מאתגר תעשייתי לנושא אסטרטגי בלב הכלכלה הגלובלית. הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה, בינה מלאכותית ותעשיות מתקדמות, לצד תלות הולכת וגוברת בשרשראות אספקה ריכוזיות, מציבים אותם במוקד התחרות בין מדינות.

למרות הביקוש האדיר, שרשראות האספקה של מינרלים קריטיים מאופיינות בשבריריות, ריכוזיות ותלות בגורמים גיאופוליטיים. הפער בין פיזור המשאבים בטבע לבין ריכוזיות הידע בעיבודם יוצר אתגר משמעותי, בעיקר בשלבי ההפקה, הזיקוק וההמרה, בהם מצויים מוקדי הסיכון המרכזיים.

על רקע זה, התחרות נועדה להאיץ פיתוח פתרונות חדשניים לאיתור, הפקה, עיבוד, זיקוק, מחזור ותחליפים, ולאפשר ליזמים ולחוקרים לבחון כיוונים טכנולוגיים חדשים בסיכון נמוך, תוך יצירת תשתית לצמיחת תחום חדש בעל חשיבות גלובלית.

רשימת המינרלים הקריטיים לשנת 2025 כוללת 60 מינרלים, ובהם מגנזיום, פוספט, אשלג, נחושת, ליתיום, קובלט, ניקל, גרפיט, גליום וגרמניום, וכן יסודות נדירים רבים. יסודות האדמה הנדירים כוללים 17 יסודות בעלי תכונות מגנטיות, אופטיות ואלקטרוניות ייחודיות, ומהווים רכיבי מפתח בטכנולוגיות מתקדמות, בהם מגנטים חזקים, רכיבים אלקטרוניים ואלקטרו אופטיים ויישומי לייזר. היסודות מופיעים לרוב בריכוזים נמוכים, והפקתם כרוכה בתהליכי הפרדה וזיקוק מורכבים, שצורכים הרבה אנרגיה.

בתוך מציאות זו, ישראל תופסת מקום ייחודי לא כמעצמת מחצבים, אלא כמעצמת טכנולוגיה, עם יכולת למנף ידע וחדשנות כדי לייצר ערך משמעותי בשרשרת האספקה העולמית, ולתרום לפתרון אחד האתגרים המרכזיים של הכלכלה הגלובלית.

התחרות מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים:

• Deep Tech בכרייה, פתרונות לקיצור מחזורי חיפוש מינרלים, הפחתת עלויות סביבתיות והגדלת סיכויי איתור
• Processing & Recovery, טכנולוגיות הפרדה, זיקוק ומחזור מתקדמות, כולל טיפול בתמלחות ומחזור מפסולת למינרלים
• Substitution & Efficiency, פיתוח חומרים מתקדמים שיכולים להחליף מינרלים נדירים, לצד טכנולוגיות לשיפור נצילות, הפחתת תלות וייצוב עלויות

בנוסף, התחרות פתוחה גם לפתרונות שיכולים לחזק את היכולת לייצור והפקה בצורה יעילה ואחראית יותר, תוך הבטחת חוסן אספקה.

בעולם שבו השליטה בחומרי הגלם קובעת את קצב החדשנות, היכולת לפתח טכנולוגיות למינרלים קריטיים הופכת מתעשייה לנקודת הכרעה, וישראל מבקשת להיות בחזית המרוץ הזה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המרוץ העולמי אחר מינרלים קריטיים כבר אינו נקבע רק לפי היקף המשאבים, אלא לפי היכולת לפתח וליישם טכנולוגיות שמאפשרות להפיק, לעבד ולהחליף אותם. בעולם שבו שרשראות האספקה הופכות לנקודת חיכוך גיאופוליטית, היתרון עובר למי שמחזיק בידע ובחדשנות. ישראל אינה מעצמת מחצבים, אך היא מעצמת דיפטק, עם נכסי מחקר ופיתוח בתחומים אלו. בישראל כבר קיים אקוסיסטם של חברות וחוקרים מובילים בתחום.. אתגר תנופה נועד להצמיח דור חדש של חברות שיפתחו פתרונות פורצי דרך בתחומי ההפקה, העיבוד, המחזור והתחליפים, ויתרמו לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הטכנולוגית והאנרגטית הגלובלית".

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות: " תחום המינרליים הקריטיים הוא מרכיב יסוד בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל וביכולת שלנו לעמוד ביעדי המעבר לאנרגיה נקייה. משרד האנרגיה והתשתיות רואה עצמו כאחראי להבטחת חוסן שרשראות האספקה בתחומי האנרגיה ועד להובלת פיתוח טכנולוגיות מתקדמות להבטחתם. באמצעות מערכות התמיכות של המשרד ובאמצעות תחרות אתגר זו אנו פועלים באופן אקטיבי ליצירת תשתית חדשנות שתאפשר לישראל לצמצמם תלות, לייעל שימוש ולבסס יתרון אסטרטגי בשרשרת הערך הגלובלית של מינרליים קריטיים".

הפוסט רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות משיקים אתגר לאומי למינרלים קריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גלובלפאונדריז פתחה חזית משפטית נגד טאואר סמיקונדקטור במהלך שעלול להפוך לאחד העימותים הבולטים השנה בשוק הפאונדרי המתמחה. החברה האמריקנית הודיעה ב־26 במרץ 2026 כי הגישה שתי תביעות בבית המשפט הפדרלי במחוז המערבי של טקסס וכן תלונה לנציבות הסחר הבינלאומית של ארה״ב, בטענה שטאואר מפרה 11 פטנטים אמריקניים הקשורים לטכנולוגיות ייצור שבבים. לצד פיצויים כספיים, GF מבקשת גם צווי מניעה שיחסמו יבוא ומכירה בארה״ב של מוצרים שלטענתה מבוססים על הטכנולוגיות שבמחלוקת.

לפי הודעת GF, הפטנטים נוגעים לטכנולוגיות תהליך המשמשות לייצור רכיבים עבור סמארטפונים ומערכות אלקטרוניות נוספות. החברה הציגה את המהלך כהגנה על השקעות ארוכות שנים במחקר ופיתוח ועל קניין רוחני שהוא, מבחינתה, חלק מליבת היתרון התחרותי שלה. טאואר, מצדה, מסרה לרויטרס כי היא דוחה בתוקף את ההאשמות ותגן בנחישות על הטכנולוגיה ועל הקניין הרוחני שלה. נכון לעכשיו מדובר בטענות משפטיות שטרם הוכרעו, ולא בקביעה של בית משפט או של ה־ITC.

הסיפור חשוב במיוחד משום שלא מדובר בתביעה שולית בין חברות מרוחקות זו מזו, אלא בעימות בין שתי יצרניות שפועלות בחלקים חופפים של שוק ה־specialty foundry. בניגוד ליצרניות שממוקדות בעיקר בחתכים המתקדמים ביותר של שבבי מחשוב, שתי החברות בנויות סביב ייצור שבבים ייעודיים עתירי ערך בתחומים כמו RF, חיישנים, אנלוג, ניהול הספק וסיליקון פוטוניקס. בדיווח שצירפת הודגש שטאואר היא שחקנית נישה המתמקדת בחיישני תמונה, סיליקון פוטוניקס, רכיבי RF ורכיבי ניהול הספק, עם נוכחות חזקה בשוקי הרכב, התעשייה, התעופה והביטחון.

פערי הגודל בין שתי החברות משמעותיים, אך אינם הופכים את טאואר לשחקנית שולית. גלובלפאונדריז דיווחה על הכנסות של 6.79 מיליארד דולר בשנת 2025. טאואר דיווחה על הכנסות של 1.57 מיליארד דולר באותה שנה, עלייה של 9% לעומת 2024, עם רווח נקי של 220 מיליון דולר. כלומר, GF גדולה בהרבה, אך טאואר מגיעה לעימות הזה כשהיא מציגה צמיחה, רווחיות והשקעות משמעותיות בהרחבת קיבולת. (GlobalFoundries Inc.)

לעיתוי יש חשיבות מיוחדת. יום לפני פרסום התביעה הודיעה טאואר על ארגון מחדש של פעילות TPSCo ביפן יחד עם Nuvoton Technology Corporation Japan. במסגרת המהלך, טאואר אמורה לקבל בעלות ושליטה תפעולית מלאה בפעילות ה־300 מ״מ של המיזם, בעוד שהפעילות ב־200 מ״מ תישאר בידי החברה היפנית. באותו שבוע הודיעה טאואר גם על תוכנית להרחבת קיבולת ה־300 מ״מ ביפן כדי לתמוך בביקוש הלקוחות. מבחינה תעשייתית, המשמעות היא שהתביעה מגיעה בדיוק כאשר טאואר מנסה לחזק את בסיס הייצור שלה ביפן ולהעמיק את יכולתה לענות על ביקוש לצמתים ולטכנולוגיות מתמחות. (Tower Semiconductor)

גם בשוק ההון נרשמה תגובה מיידית. לפי רויטרס, לאחר פרסום המהלך ירדה מניית טאואר ב־7.45% ומניית גלובלפאונדריז ב־4.64%, ירידות חדות מהירידה באותו יום במדד הנאסד״ק. זו אינדיקציה לכך שהמשקיעים רואים בתיק הזה לא רק לחץ על טאואר, אלא גם סיכון להסלמה בתחרות המשפטית והעסקית בשוק השבבים המתמחים כולו.

מנקודת מבט של CHIPORTAL, זהו סיפור שחורג בהרבה מהממד המשפטי. אם GF תצליח לקדם ב־ITC הליך שיוביל למגבלות יבוא, הלחץ על טאואר יהיה מהותי יותר מתביעה כספית רגילה. מנגד, אם טאואר תבלום את ההליך ותצליח להגן על עמדתה, היא תוכל להציג זאת כהוכחה לעוצמת תיק הקניין הרוחני שלה דווקא בשלב שבו היא מרחיבה פעילות ביפן וממשיכה לבנות מנועי צמיחה בתחומי הסיליקון פוטוניקס והתשתיות לדאטה סנטרים. זהו עדיין שלב מוקדם, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בעוד סימן לכך שהתחרות בשוק הפאונדרי האנלוגי עוברת גם לאולם בית המשפט.

הפוסט גלובלפאונדריז תובעת את טאואר בארה״ב: מאבק פטנטים חדש בשוק הפאונדרי האנלוגי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הכריזה על הרחבת משפחת Core Ultra Series 3 לשוק הארגוני, יחד עם פלטפורמת vPro, כרטיסי Arc Pro B70/B65 ומעבדי Xeon 600 לתחנות עבודה. לפי אינטל, המהלך מיועד ליותר מ־125 דגמים של מחשבים לארגונים, ממשלות ומוסדות חינוך, כשהאספקה תתחיל ב־31 במרץ 2026. הדור המסחרי החדש של אינטל מבוסס על תהליך הייצור Intel 18A וייכנס ליותר מ־125 דגמים לשוק הארגוני, הממשלתי והחינוכי. מעבר למעבדים עצמם, אינטל מנסה לבדל את ההיצע דרך ניהול מרחוק, אבטחה מבוססת חומרה ואינטגרציה עמוקה יותר עם כלי IT ארגוניים.

במילים פשוטות, אינטל לא מוכרת כאן רק מעבד חדש. היא מנסה למכור חבילה ארגונית שלמה: מעבד על תהליך 18A, ניהול צי מחשבים מרחוק, כלי אבטחה ברמת החומרה, ויכולות שירות גם כשהמחשב כבוי או תקול. זהו המסר המרכזי של vPro בדור החדש.

הפיתוחים הישראלים שמניעים את הפלטפורמות הארגוניות בכל העולם

על פי אינטל, ארבעה מתוך חמישה ארגונים בוחרים כיום בפלטפורמת vPro עבור מחשבים ארגוניים. נתון זה מדגיש את המשמעות של מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, שלא רק אחראיים על יכולות הליבה של הפלטפורמה בדור החדש, אלא גם מתכננים את "מפת הדרכים" הטכנולוגית שלה לשנים הבאות.

שירות הניהול החדש (vPro Fleet Services) פותח במאמץ גלובלי רוחבי, שבו לצוותים באינטל ישראל הייתה תרומה משמעותית. במרכז הפיתוח בירושלים פותח מנוע ה-CSME המשמש כתת-מעבד עצמאי בתוך השבב ומאפשר שליטה במחשב גם כאשר מערכת ההפעלה אינה פועלת. בנוסף, פותחו יכולות ניהול מרחוק דרך Intel AMT, כולל קישוריות אלחוטית ברמת החומרה, המאפשרת גישה למחשבים גם דרך רשת WiFi ביתית כאשר הם כבויים או תקולים.

את הפעילות מוביל דני רון, סגן נשיא באינטל ירושלים ומוביל תחום Security & Manageability באינטל ישראל, יחד עם אסף השכל המוביל את תחום ההנדסה, ציפי מנדלסון, Principal Engineer והארכיטקטית הראשית של תחום vPro Manageability, אמיר חלפן המוביל את יכולות התקשורת בפלטפורמות vPro, ומרים אנגל המובילה את תחום הנדסת הלקוחות.

"אנחנו מחזקים באופן שיטתי את אבטחת הפלטפורמה, החל משרשרת האמון, דרך הקשחת ה‑Firmware וה‑BIOS, ועד מנגנוני הגנה מבוססי חומרה", אומר דני רון. "במקביל, פתרון הענן מהווה שדרוג משמעותי עבור לקוחות עסקיים, בכך שהוא הופך יכולות ניהול מתקדמות לנגישות ופשוטות להפעלה בקנה מידה רחב. אנחנו רואים זאת בבירור בקצב האימוץ ובמספר הלקוחות שהצטרפו לפתרון בפרק זמן קצר יחסית".הזווית הישראלית בולטת במיוחד. לפי חומר שנמסר על ידי אינטל ישראל, צוותי הפיתוח בירושלים מעורבים ברכיבי הליבה של vPro, כולל מנוע CSME, יכולות AMT ומנגנוני ניהול ושליטה דרך הרשת גם כאשר מערכת ההפעלה אינה פעילה. לפי דיווח מקומי שפורסם היום, יש כאן גם סגירת מעגל סמלית: לפני 20 שנה פלטפורמת vPro הראשונה הוגדרה ופותחה בידי מהנדסי אינטל בישראל."

הפוסט אינטל מרחיבה את Core Ultra Series 3 לשוק הארגוני עם סזרת הכרזות בהשתתפות אינטל ירושלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Machines, אחת החברות הישראליות הבולטות בתחום הבקרה למחשוב קוונטי, הודיעה על השקת Open Acceleration Stack — מסגרת עבודה חדשה שנועדה לאפשר שילוב הדוק בין מחשבים קוונטיים לבין מאיצים קלאסיים כמו GPU, CPU, FPGA ו־ASIC. לפי הודעת החברה, מדובר בהרחבה של פלטפורמת התזמור שלה, שנועדה לאפשר למעבד הקוונטי לעבוד בזמן אמת מול שכבת חישוב קלאסית מהירה במיוחד, במקום להסתמך על חיבור רופף ואיטי יותר בין שני העולמות.

הרעיון מאחורי המהלך פשוט אך חשוב: ככל שמערכות קוונטיות נעשות גדולות ומורכבות יותר, הן זקוקות ליותר ויותר עיבוד קלאסי בזמן אמת. זה נכון במיוחד לשני תחומים שנחשבים קריטיים לעתיד הענף: תיקון שגיאות קוונטי וכיול מתקדם של קיוביטים ומעגלים. לפי Quantum Machines, משימות כאלה דורשות השהיה נמוכה מאוד, רוחב פס גבוה וסנכרון הדוק עם יחידת הבקרה שמפעילה בפועל את התוכנית הקוונטית. בדיוק לשם כך נועדה החבילה החדשה.

מבחינה טכנולוגית, הארכיטקטורה נשענת על OPNIC, כרטיס הממשק של Quantum Machines, ועל NVIDIA NVQLink, פלטפורמה שנועדה לחבר שרת מואץ־GPU אל מעבד קוונטי בהשהיה של מיקרו־שניות. לפי דף המוצר של NVIDIA, NVQLink נבנתה כדי לאפשר עומסי עבודה מקוונים של תיקון שגיאות, בקרה וכיול, באמצעות שרת זמן־אמת, בקר מערכת קוונטית, רשת תקשורת ותוכנת תיאום משותפת. ב־GTC 2026 הודיעה NVIDIA שגם ממשק cudaq-realtime הונגש לקהילת המפתחים, כך שהאקוסיסטם סביב החיבור הזה נעשה פתוח ומעשי יותר. (NVIDIA)

אחד ההיבטים החשובים בהכרזה הוא שהמערכת אינה מוצגת ככלי סגור סביב NVIDIA בלבד. לפי Quantum Machines, Open Acceleration Stack נבנה כארכיטקטורה פתוחה ומודולרית, כך שמעבדות וארגונים יוכלו לשלב גם מעבדי AMD, טכנולוגיות חישוב אדפטיביות, רכיבי FPGA, מעבדי GPU עתירי ביצועים ומערכות ייעודיות לתיקון שגיאות קוונטי בזמן אמת של שותפות כמו Riverlane. המשמעות היא ניסיון לבנות שכבת אינטגרציה רחבה יותר, שתאפשר לכל גוף להתאים לעצמו ארכיטקטורה לפי דרישות ביצועים ותקציב, במקום להינעל על תצורה אחת.

מבחינת השוק, ההכרזה הזאת משקפת מגמה רחבה יותר בתעשייה: מעבר ממערכות קוונטיות ניסיוניות, שמדגימות אלגוריתמים בסיסיים, אל מערכות שצריכות לעבוד בתוך סביבה הטרוגנית של חומרה קלאסית וקוונטית גם יחד. NVIDIA עצמה מגדירה את NVQLink כ”גשר” בין מחשוב מואץ לבין המעבד הקוונטי, ומסבירה שהמטרה היא לא רק להריץ יישומים היברידיים, אלא גם לתמוך במשימות פנימיות של ה־QPU עצמו, כמו פענוח שגיאות בזמן אמת. גם Riverlane הדגישה בחודש מרץ כי תיקון שגיאות קוונטי אמין ומהיר יהיה תנאי יסוד למחשוב קוונטי שימושי בקנה מידה גדול.

ל־Quantum Machines יש גם זווית ישראלית ברורה. החברה, שנוסדה ב־2018 ופועלת מישראל, כבר ממלאת תפקיד מרכזי במרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC), שנפתח ב־2024 בתמיכת רשות החדשנות ובשיתוף אוניברסיטת תל אביב. במרכז הזה שולבו כבר קודם לכן מערכות של Quantum Machines עם תשתיות DGX Quantum של NVIDIA, כך שההכרזה הנוכחית נראית כהמשך טבעי לאסטרטגיה של חיבור עמוק יותר בין מחשוב קלאסי עתיר ביצועים לבין בקרה קוונטית.

עם זאת, מן הראוי לשמור גם על מידה של זהירות. ההכרזה מציגה ארכיטקטורה וכלי אינטגרציה, אך אינה כוללת בשלב זה נתוני ביצועים מפורטים ממערכות לקוח או הוכחה פומבית לכך שהפתרון כבר קיצר בפועל זמני פענוח או כיול בסביבת ייצור רחבה. לכן, בשלב הנוכחי, מדובר בעיקר במהלך תשתיתי חשוב: ניסיון להגדיר סטנדרט מעשי יותר לחיבור בין בקר קוונטי לבין מאיצים קלאסיים. אם הוא יאומץ על ידי מעבדות, יצרני QPU ומרכזי HPC, הוא עשוי להפוך לאחד המרכיבים החשובים בדרך למחשוב קוונטי מתוקן־שגיאות ובעל ערך שימושי.

הפוסט קוונטום משינס משיקה חבילת האצה פתוחה למחשוב קוונטי־קלאסי היברידי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Niv-AI מתל אביב יוצאת מהפיתוח החשאי ומדווחת על גיוס סיד בהיקף של 12 מיליון דולר, במהלך שממקם אותה באחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של עידן ה־AI: הפער בין עוצמת החישוב של מאיצי GPU לבין היכולת לספק להם חשמל באופן יעיל, מדויק ורציף. את הסבב הובילו Glilot Capital Partners ו־Grove Ventures, ובהשתתפות הקרנות האמריקאיות Arc VC, Encoded VC, Leap Forward ו־Aurora Capital Partners. לפי החברה, ההון ישמש להשקת פלטפורמת Power-Compute AI Stack, להרחבת צוות הפיתוח ולהקמת מעבדת מחקר בתל אביב שתדמה עומסי AI בתנאי חשמל מציאותיים.

הבעיה ש־Niv-AI מנסה לפתור אינה מחסור כללי בחשמל, אלא חוסר היכולת של מפעילי מרכזי נתונים להבין מהי צריכת החשמל האמיתית של עומסי AI. בניגוד לעומסי מחשוב מסורתיים, מאיצי GPU מודרניים מאופיינים בזינוקים חדים ומהירים מאוד בצריכת ההספק, לעיתים בפרקי זמן קצרים כל כך שמערכות הניטור הסטנדרטיות כלל אינן “רואות” אותם. התוצאה היא שמפעילי דאטה־סנטרים נערכים תמיד לתרחיש הקיצון, רוכשים קיבולת חשמל גבוהה יותר מזו שנחוצה בפועל, אך אינם מצליחים לנצל אותה באופן מלא. לפי החברה, לעיתים מדובר בכ־20%–30% מקיבולת החשמל שנותרת “כלואה” ובלתי מנוצלת.

כדי להתמודד עם הפער הזה פיתחה החברה שכבת מדידה ייעודית, המבוססת על חיישני הספק בתדר גבוה, שמסוגלים ללכוד את התנודות המהירות בצריכת החשמל של עומסי AI. על בסיס הנתונים האלה מייצרת המערכת פרופיל צריכה לכל יישום, מעין “חתימה אנרגטית” או “טביעת אצבע חשמלית”, ולאחר מכן מפעילה שכבת תוכנה שאמורה לתאם בזמן אמת בין עומסי החישוב לבין אספקת האנרגיה. במקום להאט את ה־GPU או “לחנוק” את הביצועים, המערכת מנסה להחליק את צריכת ההספק באמצעות הסטה מדורגת של עומסי העבודה, כך שניתן יהיה לנצל טוב יותר את התשתית הקיימת בלי לפגוע בתפוקה.

זהו ניסיון לגעת בבעיה שהופכת למרכזית יותר ויותר ככל שמרכזי AI גדלים. בשנים האחרונות הדיון סביב תשתיות בינה מלאכותית מתמקד לא רק בביצועי המעבדים או בזמינות של שבבים מתקדמים, אלא גם בעלות האנרגטית של הרצת המודלים. Niv-AI מבקשת לתפוס נישה שנמצאת בדיוק בתפר שבין תוכנה, חומרה ופיזיקה יישומית: לא עוד כלי לניהול עומסים בלבד, ולא עוד רכיב חשמלי, אלא מערכת בקרה מלאה שמחברת בין רשת החשמל לבין עומס ה־AI עצמו.

החברה הוקמה במאי 2025 בידי המנכ"ל תומר טימור וה־CTO אדוארד קיציס. לפי הדיווחים, השניים הם יוצאי יחידה 81 וסיירת מטכ"ל, ובצוות החברה עובדים מומחים בפיזיקה יישומית, הנדסת חשמל וארכיטקטורת מערכות מורכבות. בחברה מציגים את היתרון המרכזי שלה כיכולת לאחד באותו פתרון מומחיות מתחומי התשתיות החשמליות, שכבת ה־bare metal, עומסי ה־AI ומדידה פיזיקלית ברזולוציה גבוהה.

אם הטכנולוגיה של Niv-AI אכן תעמוד בהבטחה, היא עשויה לאפשר למפעילי דאטה־סנטרים להפיק יותר תפוקה מהקיבולת שכבר נרכשה והותקנה, במקום להמשיך ולהגדיל תשתיות חשמל בקצב יקר ואיטי. בעולם שבו כל GPU נחשב משאב יקר וכל מגה־ואט הפך למשאב אסטרטגי, לא בטוח שהמרוץ הבא יהיה רק על עוד שבבים — אלא על מי יידע להוציא מהם יותר, בלי לשלם בעודף על חשמל שלא באמת מנוצל.

הפוסט Niv-AI גייסה 12 מיליון דולר לפתרון צוואר הבקבוק האנרגטי של מרכזי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרוטאנטק, חברת ניטור הבריאות והביצועים לשבבים מתקדמים מחיפה, הודיעה ב־4 במרץ כי קיבלה השקעה אסטרטגית מ־TGVP, זרוע ההון־סיכון האמריקאית של קבוצת TOPPAN. לפי החברה, ההשקעה מעלה את סך הגיוסים שלה ליותר מ־250 מיליון דולר, ותומכת בהמשך ההתרחבות הגלובלית שלה בתחומי AI, תשתיות ענן, רכב, תקשורת ואלקטרוניקה צרכנית.

ההשקעה מגיעה לאחר התרחבות של פרוטאנטק ביפן, שכללה פתיחת משרד מקומי ומינוי נוריטקה קוג'ימה למנכ"ל הפעילות במדינה. החברה ציינה כי לצד ההשקעה, היא ו־TOPPAN בוחנות גם הזדמנויות לשיתופי פעולה עתידיים סביב פתרונות לשוק המוליכים למחצה המתקדמים. עבור פרוטאנטק, זהו מהלך שמחזק את נוכחותה באסיה ומוסיף לה גיבוי תעשייתי משמעותי בשלב שבו יצרני שבבים מחפשים יותר כלים לנראות, חיזוי ואופטימיזציה של מערכות מורכבות.

הפוסט פרוטאנטק מקבלת השקעה אסטרטגית מזרוע ההון־סיכון של TOPPAN הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ניו־פוטוניקס מפתח תקווה מציגה רצף הכרזות ב־OFC 2026ניו־פוטוניקס, חברת שבבים פוטוניים מפתח תקווה, הציגה ב־OFC 2026 רצף הכרזות שממקם אותה בלב שוק הקישוריות האופטית למרכזי נתונים של AI. ב־12 במרץ חשפה החברה את NPG10240, שבב משדר־על־שבב בקצב 3.2 טרה־ביט לשנייה, עם לייזרים משולבים ומעבד אות אופטי OSPic, המיועד לקישוריות של 400Gbps לערוץ בדור הבא של מערכי AI. החברה, שפועלת במודל fabless, מציגה את הפלטפורמה שלה כפתרון ל־pluggables, ל־NPO ול־CPO עבור מרכזי נתונים עתירי רוחב פס.

ארבעה ימים אחר כך הכריזה ניו־פוטוניקס גם על Syncra, מודולטור micro-ring “ללא חימום”, ועל Niox, טכנולוגיית כיול בזמן אמת שנועדה לצמצם צריכת חשמל ובעיות תרמיות ב־co-packaged optics. ב־17 במרץ קיבלה החברה גם חיזוק מסחרי ראשון, כאשר Centera Photonics הודיעה על מודול 1.6Tbps DR8 LPO המבוסס על שבב של ניו־פוטוניקס. עבור חברה ישראלית צעירה, זהו סימן ראשון לכך שהטכנולוגיה שלה מתחילה לעבור מהצהרות על חדשנות לשילוב במוצרי שוק ממשיים.

הפוסט ניו־פוטוניקס מפתח תקווה מציגה רצף הכרזות ב־OFC 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.