חברת Viewbix ‏(נסד״ק: VBIX) הודיעה כי Quantum X Labs, חברה שהיא מתעתדת לרכוש, הגישה ב-22-12-2025 בקשת פטנט זמנית (Provisional) בארה״ב לשיטה בשם “Generating Quantum Markov Chain Monte Carlo Sampling Points for Continuous Distribution Functions”. לפי ההודעה, השיטה נועדה לשפר דגימה סטטיסטית בסגנון MCMC (Markov Chain Monte Carlo) בעזרת מחשוב קוונטי, ובאמצעות זאת להפיק תובנות “ברזולוציה גבוהה יותר” מנתוני ניסויים רפואיים.

בחברה מציגים את המהלך כחלק מכיוון אסטרטגי חדש: Viewbix, שפעלה עד היום בעיקר בתחומי פרסום דיגיטלי ותוכנות לשיפור כתיבה, מנסה להיכנס לתחומי מחשוב קוונטי ויישומים עתידיים שלו, בין היתר בשוק הפארמה וגילוי תרופות.

מה בדיוק נטען, ומה המשמעות של “בקשת פטנט זמנית”

הבקשה היא זמנית – שלב שמאפשר “לתפוס תאריך” לרעיון ולהמשיך לפתח אותו לפני הגשה מלאה, והיא לא אומרת שהפטנט אושר או שהטכנולוגיה כבר הוכחה בשטח. גם התיאור הציבורי של השיטה נשען בעיקר על ניסוחי הודעה לעיתונות, ולכן בשלב זה קשה להעריך את הייחוד ההנדסי לעומת רעיונות ותיקים של שימוש בסיבוב/דגימה כדי לקרב חישובים סטטיסטיים (גם ללא קוונטום).

במישור היישומי, Viewbix ו-Quantum X Labs מתארות שימוש ביכולת הדגימה כדי “למפות” שכבות נתונים ביולוגיות וקליניות, לזהות אשכולות חבויים של מטופלים, ולהפיק מודלים הסתברותיים של תגובת טיפול. בחברה מציינים שיישום כזה מפותח בשיתוף חברת הפורטפוליו Cliniquantum. זהו נרטיב שממוקם בלב הדיון על מחשוב קוונטי בניסויים קליניים: השאיפה היא להוציא יותר מידע מנתונים מורכבים, ולעיתים גם לצמצם את מספר הדגימות הדרוש.

העסקה: רכישה מתוכננת של 85%–100% ורגולציה בדרך

לפי הודעה קודמת של החברה, Viewbix חתמה ב-15-12-2025 על הסכם לרכישת לפחות 85% ועד 100% מ-Quantum X Labs. הסגירה הוערכה “בתוך 90 יום” ממועד החתימה, אך היא כפופה לבדיקת נאותות, אישורים רגולטוריים, אישור בעלי מניות של Viewbix ולתנאי סגירה נוספים.

במקביל, בדיווחי החברה לרשות ניירות הערך האמריקנית (SEC) נכתב כי כבר ב-05-11-2025 נחתם מסמך לא מחייב (Term Sheet) סביב העסקה, מה שממחיש שמדובר בתהליך שנבנה לאורך זמן – ולא במהלך נקודתי בעקבות בקשת הפטנט האחרונה.

בשורה התחתונה, ההכרזה משקפת ניסיון למצב “נכסים קנייניים” (IP) סביב שיטות חישוב/דגימה עתידיות, בתקופה שבה שוק הקוונטום עדיין מוגבל בחומרה ובמקרי שימוש מוכחים. לכן, למרות ההבטחות, השאלה המעשית תהיה האם ומתי ניתן יהיה להראות יתרון אמיתי של מחשוב קוונטי בניסויים קליניים מול פתרונות קלאסיים מתקדמים – והאם העסקה עצמה תושלם בתנאים שסומנו. (GlobeNewswire)

הפוסט ויו־ביקס ו-Quantum X Labs הגישו בקשת פטנט זמנית לשיטה קוונטית לניתוח ניסויים קליניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Innoviz Technologies (נסד״ק: INVZ) הודיעה על פיתוח חיישן LiDAR חדש בשם InnovizThree, שלדבריה מהווה דור מתקדם יותר בפלטפורמות החישה שלה לרכב. לפי החברה, החיישן תוכנן במבנה “דק” יותר ובצריכת חשמל נמוכה יותר, תוך הפחתה משמעותית במחיר ביחס ל-InnovizTwo – במטרה להקל על שילובו ברכבים סדרתיים, כולל התקנה מאחורי השמשה הקדמית או על הגג. (PR Newswire)

לצד השוק האוטומוטיבי, Innoviz מציגה את הממדים הקטנים כיתרון גם לפלטפורמות “מועצמות AI” כמו הומנואידים, מיקרו-רובוטיקה ורחפנים – תחומים שבהם נפח, משקל וצריכת הספק הם אילוצים קריטיים. (PR Newswire)

עיקרי המפרט (לפי החברה):

• משקל של כ-600 גרם וממדים רוחביים קטנים יותר, המאפשרים התקנה בגג הפנימי, מאחורי השמשה ואף בגריל הקדמי.
• מחיר נמוך יותר ב-יותר מ-35% לעומת InnovizTwo, לצד שיפור ביצועים וטווח גילוי שמוגדר כ-מעל 250 מטר.
• מצבי פעולה גמישים, כולל מצב חסכוני של כ-13 ואט, שנועד לאפשר התקנה מאחורי השמשה בלי “רעשי תא נוסעים” (לשון ההודעה).

מנכ״ל ומייסד החברה, עומר כילף, מסר כי InnovizThree היא “התשובה” של החברה לאתגר המרכזי של תעשיית הרכב: LiDAR בעל ביצועים גבוהים שיכול להיות גם כלכלי וגם ניתן להטמעה בקנה מידה גדול. (PR Newswire)

הדגמה ראשונה ב-CES 2026

Innoviz מסרה כי תציג הדגמה חיה ראשונה של InnovizThree בתערוכת CES 2026 שתתקיים בלאס וגאס בין 06–09.01.2026, בביתן הכולל תצוגה ייעודית שמדגימה LiDAR שמותקן מאחורי השמשה.בדיווח מוקדם יותר לקראת CES, החברה ציינה שתציג בתערוכה גם את InnovizTwo ואת InnovizSMART לצד InnovizThree.

הפוסט Innoviz חשפה את InnovizThree: חיישן LiDAR קטן וזול יותר המותקן מאחורי השמשה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה על חמישה זוכים בקרן תשתיות המו"פ, במסגרת מסלול ייעודי להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים. מטרת הפעילות היא לאפשר לחברות טכנולוגיה הנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת, בסביבות מורכבות ופעילות בתחומי התעשייה, הבריאות, האנרגיה, העיר החכמה והקיימות.

המהלך נועד לעודד תאגידים וגופים בעלי תשתיות קריטיות, אשר הגישה אליהם מהווה לעיתים חסם משמעותי, לפתוח את שעריהם לחדשנות פתוחה (Open Innovation)-גישה אסטרטגית שבה ארגון משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טקכדי להאיץ פיתוח פתרונות חדשניים ולהתמודד עם אתגרים עסקיים ורגולטוריים. באמצעות אתרי ההרצה יחשפו התאגידים לפתרונות חדשניים וטכנולוגיות פורצות דרך, תוך קבלת גישה מוקדמת לפיתוחים שיכולים לשפר מוצרים, שירותים ותהליכי עבודה קיימים. מנגד יוכלו הסטארטפים לצבור ניסיון אמיתי בשטח ולשפר את התחרותיות שלהם.

הפיילוטים יתקיימו בתנאי פעילות שוטפת ובמערכות קיימות ויאפשרו לתאגידים לבחון בזמן אמת היבטים של יעילות, ביצועים, רגולציה, השפעה על לקוחות והתאמה לתהליכים ארגוניים. לצד זאת, הציפייה היא שייווצר תהליך של למידה ארגונית והטמעת תרבות של חדשנות, באמצעות חשיפה של עובדים וצוותים לפתרונות חדשים, שיטות עבודה שונות וצורות חשיבה מתקדמות. באופן זה יוכלו התאגידים לצמצם עלויות ולחסוך זמן ומשאבים – שכן פיילוטים בהיקף מוגבל מאפשרים בחינה יעילה ומבוקרת לפני השקעות רחבות היקף.

החברות הטכנולוגיות והאקוסיסטם הישראלי כולו יזכו להזדמנות ייחודית לעבור משלב הפיתוח ליישום בתנאי אמת. אתרי ההרצה מספקים סביבת ניסוי אמיתית המאפשרת שיפור מוצר, קבלת פידבק מהשטח, הבנה מעמיקה של צרכי לקוח ודרישות רגולטוריות, וקיצור משמעותי של הדרך להתאמת מוצר לשוק. הצלחה בפיילוט באתר הרצה מוכר מהווה חותמת איכות משמעותית, מגדילה את סיכויי החדירה לשווקים בינלאומיים ולמכירות ללקוח ראשון בחו"ל וכמובן מחזקת את אמון המשקיעים.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".

הגופים הזוכים במסלול

טבע תעשיות

במסגרת הפרויקט טבע תקים מרכז חדשנות בארבעת אתרי החברה בישראל: במטה הגלובלי בתל-אביב, במעבדות המחקר והפיתוח בנתניה, במפעל בכפר סבא ובטבע ישראל והמרכז הלוגיסטי ס.ל.א בשוהם. בכך טבע תעניק לחברות טכנולוגיות חדשניות ממגוון רחב של ענפים ותחומים תשתית מיטבית לוולידצייה בסביבה אמיתית של כל שרשרת הערך ובסטנדרט תעשייתי עולמי והזדמנות לחדירה לשוק הגלובלי.

תשתיות אנרגיה בע״מ בשיתוף אוניברסיטת בר אילן ואנרג׳יקום
במסגרת הפרויקט שבמימון משותף של משרד האנרגיה והתשתיות ורשות החדשנות השותפים יקימו אתר הרצה לדלקים ירוקים, אשר יסייע לחברות הזנק להתמודד עם חסמים מימוניים, רגולטוריים ותשתיתיים הקיימים כיום בתחום. חברות הזנק ישראליות בתחום האנרגיה הנקייה פורצות דרך ומגיעות לבשלות טכנולוגית אך נתקלות ב"עמק המוות" הפיננסי והתפעולי, כיוון שאין להן היכן לבחון, לאמת ולהדגים את המערכות שלהן בסביבה הפועלת בתנאי אמת, מטרת אתר ההרצה שיוקם במסגרת התכנית להתמודד עם האתגרים האלו.

שיבא אימפקט

במסגרת התוכנית, זרוע החדשנות ARC בשיבא, באמצעות חברת שיבא אימפקט, תקים ותפעיל אתר הרצה חדשני בבית החולים שיבא, שיאפשר לחברות הזנק לבצע הוכחת היתכנות ופיילוטים של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות בתהליך מואץ, מבוסס AI ומותאם לצורכי השווקים המובילים בעולם. המהלך הזה עתיד להוות קפיצת מדרגה משמעותית לחברות בתחום הבריאות וספציפית שמשלבות מערכות המבוססות על AI.

עתידים סיטיזון
אתר ההרצה  בתחומי העיר החכמה הפועל בפארק עתידים ת"א – סיטיזון/  CityZone מיזם משותף של עירית תל-אביב יפו, אוניבריסטת תל-אביב והפארק עצמו. הוא פועל כאתר הרצה וכמעבדה חיה הפעילה במציאת פתרונות לאתגרים אורבניים בשיתוף העיר, הטכנולוגיה ומשתמשי הקצה, ובליווי גורמי מחקר. שטח. פארק עתידים עצמו משמש כשדה ניסוי חי ללא רגולציה. 

במסגרת הפרויקט ישודרגו משמעותית יכולות המעבדה החיה בפארק ותתאפשר לחברות בתחומים מגוונים גישה לאתר הרצה יוקרתי.

חברת גני יהושע
מרחב חדשנות ייחודי בתחום החקלאות והקיימות העירונית בישראל. אתר ההרצה במרחב ישמש כפלטפורמה לפיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרי הסביבה, החקלאות האורבנית, הקיימות, האקלים והאנרגיה.

הקמת תשתיות המו״פ במתחם תאפשר לקדם  מודל של "עיר כמעבדה חיה", בו יזמים וחברות יוכלו לבחון, לפתח ולהטמיע פתרונות חדשניים בתנאים אורבניים אמיתיים, תוך חיבור ישיר בין צרכים עירוניים, תשתיות קיימות וחדשנות יישומית.

הפוסט רשות החדשנות משקיעה 40 מיליון שקלים בהקמה והפעלה של 5 אתרי הרצה לסטרטאפים לפיילוטים בתנאי אמת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

SignOff Semiconductors Pvt Ltd הודיעה כי תפתח פעילות מכירות בישראל, במסגרת שיתוף פעולה עם חברת MosaIC Ltd. מתל אביב, שתשמש כנציגת המכירות של SignOff בשוק הישראלי.

לפי הודעת החברה, SignOff מספקת שירותי תכנון שבבים מקצה לקצה — משלב המפרט (Spec) ועד GDSII — כולל תכנון פיזי (Physical Design), Design for Test‏ (DFT), פריסה אנלוגית, תכנון שבב מלא ופעולות Post-Silicon Bring-up. החברה מציינת כי היא פועלת גם בצמתים מתקדמים, עד 2 ננומטר, ומציעה מודלים שונים להתקשרות, לרבות ביצוע פרויקטים “Turnkey”.

במסגרת השותפות, MosaIC תהיה אחראית על קידום קשרי לקוחות ופיתוח פעילות מול קהילת תכנון השבבים בישראל, עם דגש על חברות Fabless, סטארט־אפים ושחקנים נוספים בתחום. ראקש טריבדי, מנהל אסטרטגיה ראשי וראש צמיחה ב-SignOff, אמר כי החברה רואה בישראל מוקד משמעותי לחדשנות בתחום השבבים, וכי היא מבקשת “לאפשר פיתוח סיליקון מהיר ויעיל יותר” עבור חברות מקומיות. גארי גולמבו, מנכ״ל MosaIC, מסר כי שיתוף הפעולה נועד להתאים יכולות בתחומי תכנון פיזי, DFT/ATPG ותכנון שבב מלא לצרכים של השוק הישראלי, ולהאיץ תהליכי עבודה מול לקוחות.

SignOff פועלת מבנגלור שבהודו, ומציגה את פעילותה כחברת בוטיק לשירותי תכנון VLSI. MosaIC מתארת את עצמה כספקית פתרונות טכנולוגיים לישראל ולאירופה בתחומי המוליכים למחצה, הביטחון והמכשור הרפואי.

הפוסט SignOff Semiconductors הודיעה על פתיחת פעילות מכירות בישראל בשיתוף MosaIC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כבר בחודש נובמבר החולף הודיעה חברת סינופסיס (Synopsys) כי תפטר כ־10% מכוח האדם הגלובלי שלה — כ־2,000 עובדים כחלק מתוכנית ארגון מחדש שמטרתה להפנות השקעות ל“הזדמנויות צמיחה”. המהלך מגיע לאחר השלמת רכישת אנסיס (Ansys) בעסקת מזומן ומניות בהיקף של כ־35 מיליארד דולר, ולאחר שהחברה החמיצה בספטמבר את תחזיות האנליסטים להכנסות הרבעון השלישי.

בישראל העסיקה סינופסיס כ-180 איש בתמיכה בקהילת הEDA הגדולה כאן, וגם אנסיס העסיקה כמה עשרות עובדים. בשל המיזוג חלק מהתפקידים הפכו לכפולים. כתוצאה מכך פוטרו לאחרונה 3 אנשי מכירות ועוד 10 אנשי תמיכה טכנית בסינופסיס ישראל. הפיטורים לוו ברה-ארגון גדול באגף המכירות כמו גם באגף הטכני. בנוסף צפויים פיטורים נוספים ב 2026 ורה ארגון נוסף.

ברקע משפיעה האטה בפעילות בסין, על רקע מגבלות יצוא אמריקניות שפגעו בפתיחת פרויקטי תכנון חדשים שם ואתגרים אצל לקוח ייצור מרכזי; בתחילת יולי הוסרו מגבלות שהוטלו בסוף מאי על יצוא תוכנות תכנון שבבים לסין.

במקביל, רכישת אנסיס מחדדת נקודה ישראלית מהותית: בישראל יש קהילה פעילה של משתמשי סימולציה רב־תחומית (מכני, תרמי, אלקטרומגנטי, זרימה ועוד). אנסיס עצמה מקיימת אירוע ייעודי בשם Simulation World Israel (לשעבר Ansys Tech Day), שמכוון לקהל המקומי ומציג סיפורי הצלחה תעשייתיים. גם באקדמיה, למשל בטכניון, מתועדת נגישות ל“חבילת אנסיס” כמערך כלים ללימוד ולמחקר הנדסי.

סינופסיס מציגה את המיזוג כבסיס לאינטגרציה עמוקה בין עולמות ה־EDA (תכנון שבבים) לבין סימולציות פיזיקליות של מערכות, כולל שימוש ב־AI כדי להתמודד עם מורכבות הולכת וגוברת. באתר החברה לאחר סגירת העסקה מופיע ציטוט של המנכ״ל סאסין גאזי על הצורך ב“אינטגרציה עמוקה יותר של אלקטרוניקה ופיזיקה, משופרת ב־AI”. באותה רוח, פרסום מקצועי מציין שסינופסיס מצפה למסור סט ראשון של יכולות משולבות במחצית הראשונה של 2026, עם “מיזוג מולטיפיזיקס לאורך כל ערימת ה־EDA”.

בתחילת החודש נמסר כי אנבידיה השקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס במסגרת שיתוף פעולה רב־שנתי לפיתוח כלים חדשים הממנפים יכולות AI לתהליכי תכנון, אימות וסימולציה. עבור ישראל — שבה אנבידיה היא שחקן מרכזי במו״פ שבבים ומערכות — זה מאותת שהציר “EDA+סימולציה+AI” הוא לא סיפור שולי, אלא יעד השקעה אסטרטגי.

הפוסט הפיטורים בסינופסיס הגיעו גם לישראל. לאחר רכישת Ansys צפויה לפטר בין 20 ל-25 עובדים! חלקם כבר פוטרו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהלך הקצאת הקרקע להקמת הקמפוס החדש של אנבידיה בצפון מתקדם לשלב הסופי. לפי דיווחים, הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) אישרה את העסקה, ולאחר שהתקבלו גם האישורים הממשלתיים הנדרשים לעסקאות עם תאגיד זר, ההסכם צפוי להיחתם בימים הקרובים.

ליבת העסקה היא הקצאה בפטור ממכרז של כ־90 דונם בקריית טבעון, בהנחה של 51% ממחיר הקרקע, עבור מתחם תעסוקה גדול שעתיד לאכלס אלפי עובדים. (ynet) לפי הפרסומים, הקמפוס מתוכנן להיבנות בהיקף של עד כ־160 אלף מ״ר, ולהעסיק כ־8,000 עובדים.

איפה יוקם המתחם ומה מאפשרת התב״ע כיום
התוכנית הסטטוטורית שעל בסיסה מקודמת העסקה היא “קמפוס תעסוקה קרית טבעון”. מסמכי התכנון מציינים שטח תוכנית של כ־90 דונם, בקצה המערבי של היישוב, בסמיכות לכביש 6 ולמחלף העמקים, עם גבולות סמוכים לדרך 75 ולשכונת “צל אורנים”. התוכנית מאפשרת כיום כ־120 אלף מ״ר עיקריים לתעסוקה ומסחר, עד 10 קומות, וכוללת גם ייעודי מסחר, דרכים ושצ״פ, ואף מסוף תחבורה ציבורית.

כלומר, “טבעון טק” מספק כבר היום מעטפת תכנונית שמאפשרת בנייה משמעותית, ובמקביל, לפי הדיווחים, אנבידיה צפויה לבקש הרחבות שיאפשרו להגיע להיקף הבנייה הגבוה יותר (כ־160 אלף מ״ר).

גם אחרי חתימת ההסכם, הדרך למימוש הקמפוס כוללת עוד שלבים: תכנון מפורט לבניינים עצמם, היתרים, ופיתוח תשתיות בהיקף גדול. לפי הפרסומים, אחד הנושאים שכבר נידון הוא התאמות תשתית חשמל, כדי לאפשר קיבולת גבוהה למתקנים עתירי מחשוב.

העסקה עצמה כבר מעוררת דיון ציבורי: לפי כלכליסט, קרן קיימת לישראל התנגדה להנחה ולטענה שהאזור אינו מוגדר אזור עדיפות לאומית, אך ההחלטה קודמה בכל זאת במסגרת מנגנוני רמ״י ומועצת מקרקעי ישראל.

בשלב הזה, חשוב לציין שגם בדיווחים עצמם מופיע סעיף זהירות: אנבידיה לא מסרה תגובה רשמית מלאה לגבי ההתקדמות והיקף ההשקעה, כך שחלק מהפרטים (לוחות זמנים, היקף הבנייה המדויק ושלבי האכלוס) עשויים עוד להשתנות במסגרת התכנון וההסכמות.

הפוסט הקמפוס של אנבידיה בקריית טבעון מתקרב לחתימה: 90 דונם בהנחה וללא מכרז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המרכז יאיץ את אימוץ הצ'יפלטים והפתרונות המתקדמים לאריזת שבבים (2.5D ו-3D) באירופה

חברת אבנט אייסיק (Avnet ASIC), ספקית מובילה של פתרונות ASIC ומערכות SoC, ואוניברסיטת בר-אילן, הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי להקמת מרכז חדשנות מתקדם לצ'יפלטים (chiplets), שצפוי להיפתח בשנת 2026. המרכז, שיוקם במשרדי אבנט אייסיק, יתמקד בפיתוח פתרונות אינטגרציה 2.5D ו-3D מהדור הבא, המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות של TSMC במטרה לתמוך בשוק האירופי הצומח במהירות.

שיתוף הפעולה משלב את המומחיות המוכחת של אבנט אייסיק בתכנון ASIC, מימוש פיזי ומארזים מתקדמים, עם מכון EnICS של אוניברסיטת בר-אילן, מרכז מחקר אקדמי מוביל במחקר, פיתוח וארכיטקטורות שבבים. השילוב בין ניסיון תעשייתי לחדשנות אקדמית נועד ליצור גישות תכנון שבבים ייחודיות ולספק פלטפורמה מעשית להטמעת מחקר אקדמי לפתרונות צ'יפלטים מתקדמים שניתן ליישם בשטח.

מכון מעבדות EnICS (Emerging Nanoscaled Integrated Circuits & Systems Labs) של אוניברסיטת בר אילן עורך מחקרים בכל תחומי תכן השבבים, מארכיטקטורה ותכן SoC ומערכות מחשוב בעלי ביצועים גבוהים, דרך תכן מעגלים דיגיטליים ואנלוגיים למימוש מערכות מהירות, דלות צריכת הספק, ועד זיכרונות מיוחדים, אבטחת חומרה, וטכנולוגיות חדשות אחרות. המכון, שתכנן ושלח לייצור יותר מ-50 טייפ אאוטים מוצלחים בתהליכי ייצור מתקדמים, משתף פעולה עם התעשיה בכדי לתרגם מחקר אקדמי פורץ דרך ליישומי סמיקונדקטור בעולם האמיתי.

מענה לביקוש הגובר באירופה לצ'יפלטים ולאינטגרציה מתקדמת

שוק המוליכים למחצה באירופה מתרחב באמצעות יוזמות ציבוריות ופרטיות, ויוצר ביקוש הולך וגובר ליכולות אריזות שבבים מתקדמות. חברות fabless אירופאיות, בפרט, זקוקות לארכיטקטורות של צ'יפלטים ופתרונות אינטגרציה 2.5D ו-D3  כדי לעמוד בדרישות הביצועים, ההספק והגודל (form-factor) המודרניים.

מרכז החדשנות המתקדם לצ'יפלטים יציע סביבת עבודה משותפת שבה מהנדסי אבנט אייסיק וחוקרי אוניברסיטת בר-אילן יעבדו אלה לצד אלה בפיתוח, הערכה ושיפור טכנולוגיות אינטגרציה הטרוגניות מתקדמות תחת המטרייה הטכנית של אבנט אייסיק. הפלטפורמה תתבסס על טכנולוגיות תהליכי ייצור מתקדמות של TSMC ותבטיח תאימות לסטנדרטים גלובליים של פיתוח וייצור, תוך שמירה על גמישות לדרישות הלקוחות האירופאיים והישראלים.

מודל חדש לשיתוף פעולה בין תעשיה לאקדמיה

המרכז, שיפעל באתר הפיתוח של אבנט אייסיק, יתמקד בפתרונות אינטגרציה 2.5D ו-3D  המבוססים על טכנולוגיות TSMC המתקדמות ביותר. שיתוף הפעולה מאפשר לאוניברסיטת בר-אילן לתעל מחקר אקדמי פורץ דרך ישירות לתעשייה ולספק סביבה מאוחדת שבה חדשנות והנדסה מעשית מתמזגות. גישה זו מסייעת לחברות אירופאיות וישראליות להאיץ פיתוח וחדשנות תוך הפחתת סיכונים, ומהווה גשר בין מחקר אקדמי ליישום תעשייתי.

יוליה מילשטיין, GM, מנהלת הפעילות העסקית (Head of Business) באבנט אייסיק, אמרה: "חברות אירופאיות מחפשות כיום פתרונות אינטגרציה מתקדמים מקומיים כדי לעמוד בדרישות מורכבות של האפליקציות של מוצריהן. באמצעות שילוב יכולות המחקר של אוניברסיטת בר-אילן עם המומחיות שלנו בתהליכי ההנדסה והייצור, אנחנו יוצרים פלטפורמה שתסייע לקהילת ה-fabless האירופאית להביא ארכיטקטורות מורכבות לשוק מהר יותר ובאמינות גבוהה".

פרופ' אלכסנדר פיש, מייסד ומנהל שותף של מכון מעבדות EnICS באוניברסיטת בר-אילן, הוסיף: "שיתוף פעולה זה מאפשר לחוקרים שלנו להמיר מחקר אקדמי פורץ דרך ליישומים מתקדמים בעולם האמיתי. יחד עם אבנט אייסיק, אנחנו מחזקים את היכולות הטכנולוגיות של תעשיות השבבים באירופה ובישראל ומספקים נתיב מעשי לחדשנות."

הפוסט אבנט אייסיק ואוניברסיטת בר-אילן משיקים מרכז חדשנות לצ'יפלטים מהדור הבא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Transistors דיווחה כי הגיעה לנאמנות (fidelity) של 99.9988% בשער קוונטי דו־קיוביטי במעבד קוונטי מבוסס יהלום, נתון שמתורגם לשגיאה ממוצעת של כ־1.2×10⁻⁵ לכל שער – רמה שמקרבת את התחום לאזור שבו תיקון שגיאות קוונטי הופך ליעיל יותר, ולכן גם למחשוב קוונטי שמסוגל “להתרומם” מעבר להדגמות מעבדה.

כיתוב תמונה מוצע: קיוביטים מבוססי יהלום (NV centers) הם פלטפורמה במצב מוצק שיכולה לעבוד מטמפרטורת חדר ועד תנאים קריוגניים – אילוסטרציה: depositphotos.com

מה נמדד כאן, ולמה המספר חשוב

במערכות קוונטיות כל פעולה בסיסית – “שער קוונטי” – חייבת להתבצע בדיוק קיצוני. “נאמנות” היא מדד לכמה הפעולה שבוצעה קרובה לפעולה האידיאלית. כשהנאמנות נמוכה, יש יותר שגיאות, ואז נדרשת שכבה עבה ויקרה של תיקון שגיאות שמבזבזת משאבים.

במאמר שעלה ל־arXiv בשבוע השני של דצמבר 2025 מתואר שילוב של הנדסת פולסים (pulses) עם מדידת ביצועים בשיטת Randomized Benchmarking על גבי מרכז חנקן־חלל (NV center) ביהלום. החוקרים מציגים שיפור בשגיאה לשער של עד פי תשעה, ומציינים כי בהשלכה לתנאים קריוגניים מתקבל נתון שיא של שגיאה דו־קיוביטית של 1.2×10⁻⁵ – כלומר נאמנות של 99.9988%.

“PUDDINGs”: פולסים שמגנים מפני כמה סוגי רעש בו־זמנית

הלב של ההישג הוא טכניקת בקרה בשם PUDDINGs – ראשי תיבות של Power-Unaffected, Doubly-Detuning-Insensitive Gates. הרעיון הוא לעצב את פולסי הבקרה כך שיהיו עמידים יותר גם לשגיאות בעוצמה (amplitude/power) וגם לשגיאות בתדר/דיטיון (detuning), שני מקורות נפוצים לרעש במערכות קוונטיות. במאמר מתואר שהטכניקה גורמת לכך שהשגיאה “קטנה מהר יותר” עם שיפור הבקרה – כלומר ירידה ריבועית במקום ליניארית בהשפעת הרעש, מה שמאפשר קפיצה חדה יותר בביצועים ככל שמשפרים את ההנדסה.

בחברה מדגישים גם היבט תשתיתי: פלטפורמת יהלום במצב מוצק יכולה לעבוד מטמפרטורת חדר ועד קריוגניה, ולכן עשויה לצמצם תלות במערכות קירור דילול יקרות במיוחד – מה שמוזיל ומפשט תפעול של מערכות גדולות.

Quantum Transistors היא חברה ישראלית שנוסדה ב־2022 ומנוהלת בידי שמואל בכינסקי, שמנסה לתרגם את יתרונות היהלום – יציבות ושילוב טבעי עם פוטוניקה – למסלול ייצור בקנה מידה תעשייתי, עם יעד מוצהר להשתלבות עתידית בתשתיות ענן ומרכזי נתונים.

הפוסט Quantum Transistors מדווחת על נאמנות של 99.9988% בשער דו־קיוביטי מבוסס יהלום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חלקים מאושרים שהודפסו באמצעות חומר ULTEM 9085 CG של סטרטסיס, מצמצמים את זמני השבתת המטוסים, מפחיתים סיכוני שרשרת אספקה ומורידים עלויות אחסון באמצעות ייצור מבוזר

באמצעות הטכנולוגיה של סטרטסיס (Stratasys – נאסד"ק: SSYS), איירבוס מייצרת יותר מ-25,000 חלקים מודפסים בתלת-ממד מוכנים לטיסה מדי שנה, ומשנה את אופן בניית ותחזוקת המטוסים בצי הגלובלי שלה. מהחלק הראשון, רכיב מושב צוות חלופי, איירבוס התקדמה ואימצה את תחום הייצור התווספתי (AM – Additive manufacturing), והובילה אותו לרמה חדשה עם יותר מ־200,000 חלקי פולימר מאושרים של סטרטסיס הנמצאים כעת בשירות פעיל.

נתונים עדכניים מראים כי השימוש בחלקים מודפסים בתלת ממד של סטרטסיס במטוס Airbus A350 הוביל להפחתת משקל של 43%, לביטול דרישת כמות ההזמנה המינימלית‏  (Minimum Order Quantity – MOQ) ולצמצום של 85% בזמן האספקה, מה שחוסך עלויות משמעותיות ושבועות רבים של זמן ייצור. איירבוס משתמשת בחלקים מודפסים עבור דגמי המטוסים A320, A350 ו־A400M  באמצעות החומר Stratasys ULTEM 9085 Certified Grade (CG) באמצעות מספר מדפסות FDM תעשייתיות של סטרטסיס.

״הטכנולוגיה לייצור תוספתי של סטרטסיס היא חלק בלתי נפרד מהמחויבות שלנו לתעופה בטוחה ובת־קיימא", אמר סרג' סנאק, מנהל התחום התעשייתי של איירבוס לייצור תוספים פולימריים. "אנו יכולים לייצר חלקים מאושרים וניתנים לייצור חוזר במהירות גבוהה יותר, תוך פחות תלות בשרשראות אספקה מורכבות. גמישות הייצור הזו מפחיתה עלויות ומבטיחה זמני תגובה משופרים כדי לענות על צורכי לקוחותינו ברחבי העולם. ולבסוף, טכנולוגיה זו תורמת למפת הדרכים של איירבוס להשגת נייטרליות פחמנית עד 2050״.

חלקים אלה עומדים בדרישות מחמירות של תעשיית התעופה, ובמקביל מאפשרים החלפה מהירה וחסכונית יותר של רכיבים שונים ברחבי המטוס. ייצור מבוזר מאפשר לאיירבוס לייצר חלקים במקום ובזמן שבו הם נדרשים, מה שתורם לצמצום זמני השבתת מטוסים, למזעור הצורך באחסון מלאי ולמניעת עיכובים יקרים בשרשרת האספקה.

״שיתוף הפעולה שלנו עם איירבוס מוכיח שייצור תוספתי משתלב בייצור אמיתי בקנה מידה גדול, ויכול להיות גורם מבדל משמעותי", אמר ריץ׳ גאריטי, מנהל יחידת העסקים של סטרטסיס. ״עם עשרות אלפי חלקים מאושרים שכבר נמצאים בטיסות, אנו רואים נקודת מפנה לא רק עבור איירבוס, אלא עבור כל תעשיית התעופה והחלל. הביקוש לשרשראות אספקה קלות יותר, מהירות יותר ועמידות יותר מאיץ את אימוץ הטכנולוגיה של סטרטסיס ברחבי העולם. מה שאיירבוס משיגה כיום מסמן את פרק הצמיחה הבא עבור התעשייה שלנו: ייצור תוספתי מוסמך כשיטת ייצור מרכזית בתעופה העולמית".

סטרטסיס היא בעלת ניסיון של עשרות שנים בעמידה בסטנדרטים המחמירים ביותר של תעשיית התעופה, עם פורטפוליו של חומרים עתירי ביצועים ופלטפורמות ייצור תוספתי הנסמכות על ידי יצרניות OEM וספקים מובילים ברחבי העולם. הפתרונות שלה מוכחים כמספקים חלקים מוסמכים וניתנים לחזרה לייצור ותחזוקה, תיקון ושיפוץ (MRO), המסייעים למובילי התעופה להמשיך להפעיל את ציי המטוסים תוך הפחתת עלויות התפעול.

הפוסט סטרטסיס מאיצה את הייצור של יצרנית המטוסים איירבוס:200 אלף רכיבים, מתוכם 25 אלף השנה, הודפסו בתלת ממד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Xsight Labs הודיעה כי מערך הלוויינים Starlink של SpaceX ישלב את X2, מתג אתרנט ניתן לתכנות של החברה, כליבת הרשת עתירת-המהירות בלווייני הדור הבא Starlink V3.

כל לוויין Starlink V3 תוכנן לספק יותר מ-1 טרה-ביט לשנייה של קצב “תעבורת חזית” (fronthaul) — יותר מפי 10 מהקיבולת של לווייני Starlink V2 Mini — וכן כ-160 גיגה-ביט לשנייה של קיבולת שידור כלפי מעלה. ב-Starlink מציינים שהשירות תלוי בעיבוד והפנייה בזמן אמת של נפחי מידע גדולים, כולל תעבורה בקישורים אופטיים בין-לווייניים, החלטות ניתוב ברשת המסלולית, היגוי אלומה דינמי ותעבורת שידור בקצב גבוה.

Xsight Labs טוענת כי ה-X2 מספק קיבולת מיתוג של ‎12.8‎ טרה-ביט לשנייה, באמצעות SerDes בקצב ‎100G‎ ותהליך הייצור ‎N5‎ של TSMC, תוך הדגשה של נתיב נתונים חסכוני בחשמל ובעל השהיה אולטרה-נמוכה. עוד לפי החברה, הארכיטקטורה הניתנת לתכנות מאפשרת להתאים את התנהגות המתג לדרישות משתנות של הרשת במסלול ולהתמודד עם עומסי עבודה מגוונים במערכות חלל וקרקע.

בהודעה מצוטט מייקל ניקולס, סמנכ״ל הנדסת Starlink ב-SpaceX, שאמר כי “Starlink דורשת יכולות רשת מהדור הבא כדי להרחיב במהירות את הגישה לאינטרנט מהיר ברחבי העולם”, וכי “השבב X2 של Xsight יהווה רכיב מרכזי בצורכי הניתוב בקצבי טרה-ביט בלווייני הדור הבא של Starlink”.

מנכ״ל Xsight Labs, יוסי מיוחס, אמר בהודעה כי קישוריות לוויינית במסלול נמוך היא “אחד מאתגרי הרשת המורכבים ביותר”, וכי החברה מספקת פתרון שמיועד להתמודד עם “זרימות נתונים עצומות בצריכת חשמל אולטרה-נמוכה”, תוך עמידות בתנאים קיצוניים.

כשירות סביבתית, זמינות ושילוב עם מוצרים נוספים
Xsight Labs מוסיפה שה-X2 עבר “מערך מלא של מבחני כשירות סביבתיים” לתנאי קיצון, כולל רעידות, קרינה וטמפרטורה, במטרה לאשר מוכנות לפריסה במשימות חלל. עוד נמסר שהמתג זמין כבר היום ועתיד לשמש בלווייני Starlink V3 שיושקו על גבי Starship, וכי תיק המוצרים של החברה כולל גם את פתרון E1 “המשלים”.

הפוסט מתג X2 של Xsight Labs ישמש כליבת הרשת בלווייני Starlink V3 ויאפשר קישוריות במהירויות גיגה-ביט הופיע לראשונה ב-Chiportal.