חברת RealSense, שפיתחה בעשור האחרון מערכות מתקדמות לראיית עומק תחת חסותה של אינטל, נפרדה מהחברה האם והחלה לפעול כגוף עצמאי. עם הפיצול הושלם גיוס הון בסך 50 מיליון דולר במסגרת סבב A, בהובלת אינטל קפיטל ומשקיעים אסטרטגיים נוספים, בהם קרן פרטית בתחום השבבים וזרוע ההשקעות של מדיהטק.

המנכ"ל החדש של החברה הוא נדב אורבך, שהצטרף לאינטל עוד ב-2006 ושימש בשנים האחרונות כראש חטיבת החדשנות והפרויקטים המשבשים (Incubation & Disruptive Innovation). אורבך אמר כי הפיצול יאפשר לרילסנס לנוע מהר יותר, לחדש באומץ ולהתאים את עצמה טוב יותר לשוק המשתנה תדיר: "החברות שעובדות איתנו – רובוטים, רחפנים, רכבים אוטונומיים – פועלות בעולם האמיתי, והן זקוקות להבנה תלת-ממדית מדויקת של הסביבה, בזמן אמת. זה מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב."

רילסנס מפתחת מצלמות עומק מבוססות טכנולוגיית סטריאוסקופיה, שמשלבת שתי תמונות מזוויות שונות עם תאורת אינפרא-אדום, ליצירת תפיסת עומק תלת-ממדית מדויקת. הטכנולוגיה שלה משולבת ברובוטים, מערכות אבטחה, זיהוי פנים ואפילו בחקלאות ימית ובמטבחי רשתות מזון מהיר כמו Chipotle.

מרכזי המו"פ של החברה נשארו בישראל, והפעילות ההנדסית מונחית בידי גיא הלפרין – לשעבר בכיר באינטל. המטה המרכזי של החברה ממוקם בסנטה קלרה, קליפורניה, והייצור מתבצע באסיה, בעיקר בתאילנד. לאחרונה השיקה רילסנס את מצלמת D555, הכוללת שבב Vision SoC עם יכולות בינה מלאכותית מובנות, ומעבירה גם חשמל וגם נתונים בכבל רשת אחד.

החברה טוענת שכיום מוצריה מותקנים בכ-60% מכלי הרובוטיקה האוטונומיים בעולם, ומשרתים למעלה מ־3,000 לקוחות פעילים. בין לקוחותיה: Unitree Robotics, ANYbotics ו־Fit:Match. רילסנס שואפת להתרחב בשווקים באירופה, ארה"ב ואסיה, ומציבה לעצמה מטרה להיות ספק מוביל של מערכות ראייה לרובוטים ופתרונות ביומטריים מדויקים.

הפוסט RealSense נפרדת מאינטל והופכת לחברה עצמאית: נדב אורבך יכהן כמנכ"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל רשות החדשנות בירך על תוכניות אנבידיה להקים קמפוס מו"פ חדש בצפון ישראל, והדגיש את תרומת ישראל למהפכת הבינה המלאכותית הגלובלית

"אני שמח מאוד לשמוע על כוונתה של אנבידיה להרחיב את פעילות המו"פ שלה בצפון ישראל. מאז רכשה את מלאנוקס בשנת 2019 תמורת 7 מיליארד דולר, אנבידיה העמיקה את נוכחותה בישראל – הקימה מחשב־על בשנת 2023 ורכשה שתי חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הבינה המלאכותית בשנת 2024. הקמפוס החדש בצפון מבטא מחויבות עמוקה וארוכת טווח לאקוסיסטם ההייטק הישראלי. כך כתב מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין בפוסט בפייסבוק.

אנבידיה נמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית, ומפתחת את שבבי ה-AI המתקדמים ביותר בעולם. מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה מעסיק כ־15% מכוח האדם הגלובלי של החברה, ועל פי דיווחים מסוימים תורם כ־25% מהכנסותיה.

אנו מאחלים לאנבידיה הצלחה רבה בשלב החדש הזה של פעילותה.

ברמה הרחבה יותר, אנו רואים עניין הולך וגובר מצד משקיעים ותאגידים רב־לאומיים בזירת ההייטק התוססת של ישראל.
במהלך השנתיים האחרונות חלה ירידה בסיכונים ביטחוניים, והטכנולוגיה הישראלית הוכיחה את יתרונה הברור.

בינה מלאכותית היא הטכנולוגיה המהפכנית ביותר שמעצבת מחדש את כל המגזרים בעולם, וישראל נמצאת בחזית המרוץ הזה – משבבים, דרך תשתיות תוכנה ומודלים בסיסיים ועד יישומים.
ברשות החדשנות, המשימה שלנו היא לוודא שישראל תמשיך להוביל את העולם."

אם תרצה גרסת אמפמ לפוסט או כתבה נלווית – אשמח להכין.

הפוסט דרור בין: "הרחבת אנבידיה בצפון – הבעת אמון עמוקה בהייטק הישראלי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לוויין התקשורת הלאומי "דרור 1", שפותח ויוצר כולו בישראל על ידי התעשייה האווירית, שוגר הבוקר (ראשון) בשעה 08:03 לפי שעון ישראל, ממתקן השיגור של SpaceX בקייפ קנוורל, פלורידה. מדובר בלוויין התקשורת הראשון שנמצא בבעלות ממשלתית מלאה, והוא מסמן את פתיחתה של תוכנית לוויינים חדשה שנועדה להבטיח לישראל עצמאות תקשורתית בשנים הקרובות.

"דרור 1" כולל מטען תקשורת דיגיטלי גמיש, מחשב לווייני ייעודי שפותח במסגרת סוכנות החלל הישראלית, ויכולות ניהול תעבורת תקשורת בהיקפים נרחבים, הן לשימוש אזרחי והן לצרכים ביטחוניים. חברות בתחום השבבים ובראשן גילת כבר רכשו קיבולת בלוויין.

מדובר בצעד שהתגבש בעקבות כשל שיגורו של הלוויין "עמוס 6" בשנת 2016, אשר הדגיש את התלות של ישראל בתשתיות מסחריות ובחברות חוץ. על רקע זה התקבלה החלטת ממשלה לפתח פלטפורמת תקשורת לוויינית ריבונית, בבעלות ובשליטה של מדינת ישראל. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית והתעשייה האווירית, הובילו את המיזם, בהשקעה מצטברת של כ-200 מיליון דולר. במסגרת הפרויקט, סוכנות החלל השקיעה 29.5 מיליון ₪ בפיתוח רכיבים ייחודיים למערכת הלוויינית, לרבות מחשב תקשורת חדשני.

מבחינה הנדסית, הלוויין שוקל 4.5 טון, כולל מערכות פריסה באורך כולל של 17.8 מטרים, ונע במסלול גיאוסינכרוני בגובה של כ־36,000 ק"מ. אורך החיים המתוכנן שלו הוא לפחות 15 שנים, עם כיסוי תקשורת רחב לשוק המקומי והאזורי. מדובר בלוויין הראשון מתוך סדרה מתוכננת של כעשרה לווייני "דרור", שעתידים להיבנות ולהישלח לחלל בעשור הקרוב.

בניגוד ללווייני תקשורת מסחריים דוגמת "עמוס", הלוויין החדש אינו מופעל על ידי חברה פרטית. תדרי השידור הוקצו ונרשמו באמצעות אגף ניהול הספקטרום במשרד התקשורת, והוא מופעל תחת רישוי ממשלתי מלא. פרטים על עלויות הרישוי, אופן ההקצאה והמסגרת הרגולטורית נמסרו בהתאמה לדרישות הפיקוח הבין-ממשלתי.

לדברי תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, "שיגור דרור 1 מסמן פריצת דרך בהבטחת שליטה לאומית בתקשורת לוויינית, עם יכולות שייושמו גם בפרויקטים עתידיים בתחום ביטחון המולדת, חירום אזרחי ותעבורת נתונים קריטית".

מנכ"ל חטיבת הלוויינים בתעשייה האווירית, ארז כהן, הוסיף: "מדובר בשיאו של תהליך רב-שנתי, שבו הושם דגש על שילוב רכיבים כחול-לבן מהמתקדמים ביותר בעולם. דרור 1 נבנה על יסודות של ניסיון רב שנים בלוויינות תקשורת, עם ראייה לעשורים קדימה."

פרופ' מיכל פרנקו מהטכניון, המתמחה באלקטרומגנטיקה ולוויינות תקשורת, ציינה כי "השילוב בין גמישות תוכנה לתקשורת בזמן אמת ומבנה מבוסס חומרה מודולרית הופך את דרור 1 לאב טיפוס מובהק לדור הבא של לווייני GEO במרחב הלאומי".

הפוסט שיגור מוצלח ללוויין הישראלי "דרור 1": צעד אסטרטגי לחיזוק ריבונות התקשורת של ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת מובילאיי (Mobileye Global Inc), הפועלת מירושלים ונסחרת בנאסד"ק תחת הסימול MBLY, הודיעה על מהלך משמעותי של מכירת מניות על ידי בעלת השליטה בה – אינטל. החברה-האם, באמצעות חברת הבת Intel Overseas Funding Corporation, מציעה למכירה 45 מיליון מניות רגילות מסוג A של מובילאיי בהנפקה משנית, בהיקף של כ-900 מיליון דולר. בנוסף, הוענקה לחתמים אפשרות לרכוש 6.75 מיליון מניות נוספות תוך 30 יום.

במקביל, מובילאיי עצמה הודיעה כי תרכוש מאינטל מניות בהיקף של 100 מיליון דולר. המחיר בעסקת הרכישה העצמית (Buyback) זהה למחיר ההנפקה לציבור. העסקה אושרה על ידי הדירקטורים העצמאיים של מובילאיי.

מהלך נוסף שנלווה להנפקה הוא המרת 50 מיליון מניות מסוג B שמחזיקה אינטל – מניות עם זכויות הצבעה מוגברות – למניות רגילות מסוג A. אינטל הדגישה כי אינה מתכוונת למכור את מניות A החדשות בטווח הקרוב, וכי ההמרה נועדה להגדיל את כמות המניות הרגילות הסחירות בשוק.

מובילאיי אינה מגייסת כסף בהנפקה זו ואינה מוכרת מניות שלה – כל ההכנסות יזרמו לאינטל. עם זאת, הרכישה החוזרת (Buyback) מחזקת את האמון של מובילאיי בעצמה בעת שבה מנייתה מצויה בירידה: בשנה האחרונה איבדה המניה כ-33% מערכה, וכיום החברה נסחרת לפי שווי של כ-15 מיליארד דולר – בדומה למחיר הרכישה שלה על ידי אינטל ב־2017 ולשווי ההנפקה שלה ב־2022.

לפי נתוני סוף 2024, אינטל החזיקה ב-88% ממניות מובילאיי, וכעת נראה שהיא מתחילה להקטין את החזקותיה – אולי כחלק מהמאמץ להתמודד עם הלחץ התזרימי בו היא נתונה. נזכיר כי רק באפריל האחרון מכרה אינטל את השליטה באלטֶרה לקרן סילבר לייק בעסקה של 8.75 מיליארד דולר, גם היא במסגרת גיוס מזומנים.

גולדמן זאקס ובנק אוף אמריקה משמשים כמנהלים הראשיים של ההנפקה. ההצעה כפופה לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC).

כיתוב תמונה: משרדי מובילאיי בירושלים. החברה צפויה לבצע רכישה חוזרת של מניות בהיקף של 100 מיליון דולר. צילום: Getty Images

תגים: מובילאיי, אינטל, שוק ההון, הנפקות משניות, מניות טכנולוגיה, רכישה חוזרת, אינטל ישראל

ביטוי מפתח: אינטל מוכרת מניות מובילאיי

נרדפים: מכירת מניות, גיוס מזומנים, הנפקת מניות, buyback, שווי שוק, מניות טכנולוגיה

SLUG: intel-sells-mobileye-shares-july2025

הפוסט אינטל מוכרת מניות של מובילאיי בהיקף של 900 מיליון דולר תרד מ-88% ל-80% בעלות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מתכננת מהפכה מקומית עם מרכז פיתוח ענק בצפון ואפילו דחתה סיוע ממשלתי, ומציינת את הפיכתה למעסיק הזר הגדול בישראל

אנבידיה מחפשת להתרחב מאוד בישראל. החברה רשמה השבוע שווי שיא של 4 טריליון דולר. בישראל, החברה פועלת לבניית מרכז פיתוח חדש בשטח בנוי של כ־180 אלף מ"ר באזור מבוא כרמל, שעל פי הערכות יעסיק 5,000 עובדים – ויהפוך את אנבידיה למעסיק הפרטי הזר הגדול במדינה. המהלך צפוי ליצור מוקד טכנולוגי חדש בצפון הארץ, בדומה למה שעשתה אינטל לחיפה בשנות ה־70. הדבר בא במקביל לגל פיטורין עצום באינטל, מה שמלמד על חילופי המשמרות. כלי התקשורת הכלכליים דיווחו כי אנבידיה דחתה הצעות לעבור לתפן שבגבול לבנון למרות הסבסוד הנאה שהיה עשוי להיות כרוך בכך. מסתבר של חברה של 4 טריליון דולר הדבר אינו מהווה שיקול.

תעשיית השבבים העולמית נמצאת בעיצומה של תחייה חסרת תקדים, כשהשחקנית המרכזית בזירה – אנבידיה – לא רק שפורצת גבולות טכנולוגיים, אלא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית והישראלית. דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA) לשנת 2025 מצביע על השקעות עתק, תמורות גיאופוליטיות וחשיבות קריטית של מדיניות ממשלתית חכמה. בישראל, אנבידיה מתכננת להקים את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים והמשפיעים ביותר שנראו כאן אי פעם.

אמריקה משיבה מלחמה: מ־10% ליעד של פי 3

למרות הדומיננטיות המוחלטת של החברות האמריקניות בתכנון שבבים (עם למעלה מ־50% מנתח ההכנסות העולמי), ארה"ב הידרדרה ל־10% בלבד מיכולת הייצור העולמית – ירידה חדה מ־37% ב־1990. כעת, הודות ל"חוק השבבים והמדע", מדיניות מיסוי חדשה ותמריצי מו"פ, אמריקה מבקשת להשיב לעצמה את ההובלה גם בייצור, בעידן שבו AI, מחשוב קוונטי והגנה לאומית נשענים כולם על שבבים.

במקביל, אנבידיה – חברת השבבים הגדולה בעולם – חוצה שיאים היסטוריים: שווי שוק של מעל 4 טריליון דולר, דומיננטיות במדדי המניות הגדולים בארה"ב, ותשואות של עשרות אלפי אחוזים בעשור האחרון. מדובר לא רק בביצועי שוק, אלא בהשפעה אסטרטגית רחבת היקף.

במהלך 2025 אנבידיה ממשיכה במגמה הדרמטית של הרחבת פעילותה בישראל: לאחר שצמחה לכ‑5,000 עובדים בארץ, החברה הוציאה ביוני 2025 בקשה (RFI) לרכישת שטח בגודל 70–120 דונם באזור הצפון, באזור מבוא כרמל בין יקנעם לחיפה, בשטח בנוי עתידי של 80,000–180,000 מ״ר שיכלול מרכזי פיתוח, משרדים, ומתקני סופר‑מיחשוב. עלות הפרויקט נאמדת בכמה מיליארדי שקלים (הערכה: כ‑2 מיליארד שקל, כולל קרקע ובנייה), והוא צפוי להוסיף אלפי משרות ולהפוך את אנבידיה לאחת המעסיקות הגדולות במשק, עוד לפני מצביעה על כוונה לעקוף את אינטל כמעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל .

אנבידיה היא כבר היום השחקן המרכזי בפיתוח שבבים ומרכזי סופר‑מיחשוב בישראל: היא מפעילה כבר מרכז R&D ביוקנעם, משרדים בתל אביב וירושלים ושיקמה בשנתיים האחרונות בענף המקומי באמצעות רכישות כמו Mellanox (2020), Deci ו‑Run.AI. בינואר 2025 השלימה השקעה של כ‑500 מיליון דולר בבניית מתחם נתונים ענקי עם כ‑10,000 מ״ר ונהרת חשמל של 30 מגוואט עבור מערכות נתונים מקומיות, כולל סופרמחשב Israel‑1 – אחד מהמובילים בעולם (דורג 34).

ההרחבה בצפון מהווה "game changer" למרחב ההייטק המקומי – מקומות כמו יקנעם וסביבתה צפויים להפוך למוקדי משרות הנדסיות ברמה עולמית, בדגש על תחומי שבבים, רשתות, בינה מלאכותית וסופר־מיחשוב . חשוב לציין כי אף שהצפון נהנה משכר מס חברות מופחת באזורי פיתוח (6–7.5%), הצפי הוא שמס החברות יתוקן לשיעור אחיד של 15%– וכתוצאה מכך המדינה עשויה להציע לאנבידיה הטבות משלימות משמעותיות, כגון תמריצים פיננסיים, אשראי לחינוך, תשתיות רגולטוריות והקלות בארנונה .

השילוב בין השקעות נדל”ן, תשתיות כבישים ורכבות, ופוטנציאל גיוס של כח אדם איכותי מהתעשייה והאקדמיה, מציב את אנבידיה במקום מוביל בבסיס ההייטק הישראלי – הן מבחינת יציבות ארוכת טווח והן כהובלה בסוגי פרויקטים מרכזיים בתחומי AI, שבבים וסייבר .

ההשפעה הצפויה: ידע, שכר, כוח אדם – ושינוי מגמות

מומחים מזהירים שהגיוס של אלפי מהנדסים, מפתחים ומומחי AI יבוא בחלקו על חשבון חברות קטנות, אך מדגישים: אנבידיה מביאה איתה ידע ומומחיות שאינם קיימים באקדמיה המקומית, מה שיחזק את כל האקוסיסטם הטכנולוגי. בנוסף, החברה עשויה להפוך לאבן שואבת לבוגרי אוניברסיטאות טריים, ולתרום להכשרה רחבה של דור מהנדסים חדש.

על פי התחזיות, מספר בוגרי הטק באקדמיה הישראלית יעלה רק מ־7,600 ל־9,000 עד שנת 2028 – תוספת שאינה מדביקה את הביקוש. לפיכך, מדיניות ממשלתית תידרש ללוות את המהלך גם בתמריצים רגולטוריים, פתרונות מס והסרת חסמים תשתיתיים – כולל פטורים מארנונה, פיתוח כוח אדם והקלות במיסוי גלובלי.

השילוב בין התחייה האמריקנית בתעשיית השבבים לבין הצמיחה הדרמטית של אנבידיה בישראל ממחיש את מרכזיותו של התחום בכלכלה הגלובלית ובביטחון הלאומי. זהו מפץ – לא רק של סיליקון, אלא של גאופוליטיקה, תעסוקה, ידע וכוח טכנולוגי. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, תידרש גם בישראל מדיניות חכמה, שלא רק תגיב – אלא תוביל.

הפוסט אנבידיה חצתה את רף ה-4 טריליון דולר ובונה את עתיד ה-AI מישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גילת רשתות לוויין בע"מ (נאסד"ק: GILT , הבורסה לני"ע ת"א: GILT), הודיעה היום כי החטיבה המסחרית שלה קיבלה הזמנות בסכום העולה על 22 מיליון דולר ממפעילי לוויינים מובילים ברחבי העולם. ההזמנות מתוכננות להימסר במהלך שנים עשר החודשים הקרובים.

הזמנות חדשות אלו משקפות את תפקידה הגדל והולך של גילת ביישום והנגשה של קישוריות מתקדמת בקונסטלציות  GEO, MEO ו  LEO -התומכות במגוון אפליקציות עם דגש לשוק קישוריות אינטרנט בטיסה  (IFC)  הצומח במהירות. הביקוש מדגיש את האמון של מפעילי הלוויין במוצרים ובפתרונות המוכחים של גילת, שנועדו לספק את הביצועים הנדרשים לרשתות לווייניות מהדור הבא.

החל מתשתית ציוד-הקרקע וניהול מערכות ועד לפתרונות ייעודיים לניידות ושירותי פס רחב, ההיצע הנרחב והמקיף של גילת מסייע למפעילים להביא ערך ולמקסם ביצועים ברשתות שלהם.

"השותפות המתמשכת שלנו עם מפעילי לוויינים מובילים מדגישה את תפקידה הקריטי של גילת בפיתוח תשתית לקישוריות לוויינים", אמר רון לוין, נשיא החטיבה המסחרית של גילת. "הזמנות חדשות אלו ממחישות את הביטחון ביכולותינו לתמוך ברשתות בעלות ביצועים גבוהים בקנה מידה גדול, תוך חיזוק מעמדנו כגורם מפתח בקונסטלציות המתקדמות של  MEO גיאוגרפי, ו-LEO ".

גילת ממשיכה לספק חדשנות בפורטפוליו ה multi orbitשלה, ומחזקת את יכולתם של מפעילי הלוויינים לעמוד בביקוש העולמי הגובר לפס רחב, ניידות וקישוריות ארגונית.

הפוסט גילת קבלה הזמנות בסכום העולה על 22 מיליון דולר ממפעילי לוויינים מובילים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית וקבוצת טאטא ההודית מתחרות על את שדרוג מפעל השבבים במוהאלי (Mohali) שבהודו – מהלך שמוערך בכ־465 מיליון דולר, ומהווה חלק ממאמץ לאומי רחב של ממשלת הודו לבסס תשתית ייצור עצמאית בתחום השבבים.

הפרויקט צפוי להתבצע במסגרת שדרוג כולל של מעבדת השבבים הלאומית (SCL – Semiconductor Laboratory), ויתמקד בטכנולוגיית ייצור ותיקה אך שימושית של 180 ננומטר – טכנולוגיה שמתאימה לשווקים יציבים כגון תעשייה, ביטחון ורפואה. קיבולת הייצור במפעל צפויה לעלות מ־500–600 לוחות (wafers) בחודש ל־1,500 לוחות בחודש לאחר השדרוג.

ההצעה המשותפת של טאואר וטאטא נבחרה לעלות שלב במכרז לאחר תהליך סינון טכני על "חבילה 1" – החלק המרכזי והגדול ביותר בפרויקט. מדובר במרכיב הקריטי בשדרוג, הכולל שיפור תשתיות הייצור, העברת ידע והטמעת טכנולוגיות מתקדמות. השלב הבא צפוי להיות פתיחת מעטפות ההצעות הכספיות והכרזה על הזוכה הסופי.

המהלך נעשה כחלק מתוכנית השקעות ממשלתית של ממשלת הודו, בהיקף כולל של בעלות כוללת של כ־465 מיליון דולר, המנוהלת על ידי משימת השבבים הלאומית של הודו (India Semiconductor Mission). אחד היעדים המרכזיים הוא יצירת בסיס עצמאי לפיתוח וייצור שבבים במדינה, תוך חיזוק הקשרים עם שותפים טכנולוגיים גלובליים, כדוגמת טאואר.

במסגרת שיתוף הפעולה, טאואר צפויה לספק ידע הנדסי ותהליכי ייצור מתקדמים, ואילו קבוצת טאטא תוביל את ההיבטים הלוגיסטיים והפיננסיים של הפרויקט. מדובר במהלך נוסף שממצב את טאואר כאחת מהחברות המרכזיות בשוק השבבים הבינלאומי, תוך הרחבת פעילותה בשוק ההודי הצומח.

הפוסט טאואר הישראלית וטאטא ההודית מתחרות על שדרוג מפעל השבבים במוהאלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלוט (NASDAQ, TASE: ALLT) הודיעה על חתימת הסכם המוערך בעשרות מיליוני דולר עם מפעיל תקשורת Tier 1 ב-EMEA לרשת התקשורת הניידת והנייחת המשולבת.

ההסכם הרב-שנתי כולל את פתרונות Allot  לניהול תעבורת רשת, בקרת מדיניות וחיוב, ניראות וניתוח רשת ושירותי הגנת סייבר הכוללים הגנה מהתקפות DDOS, anti-botnet והגנת מוניטין. הפתרון יהיה מבוסס על פלטפורמת SG Tera-III שהושקה לאחרונה, שער השירות הרב-תכליתי בעל הקיבולת הגבוהה ביותר בשוק התקשורת.

"זוהי זכייה משמעותית עבור אלוט והגדולה ביותר בחמש השנים האחרונות. זוהי אבן דרך נוספת במסע שלנו בעודנו ממשיכים להרחיב את נוכחותנו בתחום הסייבר וניטור הרשת ב-EMEA", אמר אייל הררי, מנכ"ל אלוט, "אנו נרגשים מהשותפות החדשה  אשר ממנפת את היתרונות הטכנולוגיים הייחודיים והמומחיות שלנו כדי למלא את דרישות הלקוח בעודנו מתקדמים באסטרטגיית ה'סייבר תחילה'".

הפתרונות המשולבים של אלוט יספקו שירותים, כולל שירותי הגנת סייבר, הן לרשתות סיבים נייחות והן לרשתות סלולריות מדור 4 ו-5, על גבי פלטפורמת שער שירות אחידה. השילוב של הפתרונות שאלוט תספק נועד להפחית את עלויות רוחב הפס של המפעילה, לדחות הרחבת קיבולת, לצמצם את הוצאות התפעול באמצעות אוטומציה ולהבטיח חוויית משתמש איכותית ללקוחות הקצה של המפעילה.

הפוסט אלוט חתמה על הסכם משמעותי עם מפעיל תקשורת גדול באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Speedata הישראלית הכריזה על השקת שבב מהפכני ראשון מסוגו – Analytics Processing Unit (APU) – שנועד להאיץ עומסי עבודה של ביג דאטה באופן משמעותי. ההכרזה מלווה בגיוס סבב B של 44 מיליון דולר, מה שמעלה את סך ההשקעות בחברה ל-114 מיליון דולר. בין המשקיעים נמנים Walden Catalyst Ventures, 83North, Koch Disruptive Technologies, Pitango First ו-Viola Ventures, וכן משקיעים אסטרטגיים בהם מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ואייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלנוקס לשעבר.

שבב ה-Callisto של Speedata תוכנן מהיסוד לטובת האצת תהליכי ניתוח נתונים מורכבים, ומציע חלופה ליחידות עיבוד כלליות ו-GPU שעד כה שימשו לנושא – אך הציעו שיפורים מדוריים בלבד. בשילוב עלייה דרמטית בכמויות הנתונים הנדרשות לבינה מלאכותית, הפתרון של Speedata מגיע בדיוק בזמן.

לפי ד"ר נאטנש מודי מהאוניברסיטה הטכנולוגית של ורשה, "88% מהתשובות שסיפקו הצ'אטבוטים היו כוזבות – עם ניסוח מדעי וסמכותי שהסתיר את הטעויות." הביצועים של השבב החדש מצביעים על שיפור של פי 280 במשימות ניתוח נתונים בתחום התרופות – מ-90 שעות ל-19 דקות בלבד.

המנכ"ל הנכנס, עדי גלבן, לשעבר מנכ"ל Speedb ונושא תפקידים בכירים ב-SQream, Infinidat ו-EMC, מוביל את שלב ההתרחבות של החברה. לדבריו, "השבב של Speedata הוא החוליה החסרה – תשתית ניתוח נתונים מהירה ומדרגית שמאפשרת לאפליקציות בינה מלאכותית להגיע לשלב הבא."

השבב מגיע על גבי כרטיס PCIe בשם C200 עם ממשק Gen5 x16, מותאם לשרתים שונים וכולל את תוכנת Dash שמאפשרת הפעלה אוטומטית עם Apache Spark – ללא צורך בשינויי תשתית או קוד.

הפוסט ספידאטה גייסה 44 מיליון דולר ומשיקה את השבב הראשון בעולם המיועד להאצת ניתוחי ביג דאטה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA מבקשת לקבל מידע על קרקע בגודל של עד 120 דונםאנבידיה פרסמה הבוקר (א', 6.7) בקשה לקבלת מידע (RFI – Request for Information) לאיתור שטח קרקע רציף לרכישה בגודל שינוע בין 70 ועד 120 דונם, עם זכויות בנייה רציפה בגודל שינוע בין 80 ל-180 אלף מ"ר, זאת כחלק מבחינת האפשרות להרחיב את פעילות החברה בישראל והקמת קמפוס.השטח, אותו מתכננת החברה לרכוש, נדרש להימצא בצפון הארץ, לא רחוק ממשרדי החברה ביקנעם המשמשים כיום אלפי עובדות ועובדים. השטח צריך להימצא בין גבולות כביש 67, כביש 73, כביש 781 וכביש החוף. יקנעם והחלק הדרומי של עמק יזרעאל עומדים בקריטריון גיאורגפי זה.

בבקשת המידע, שיתפה אנבידיה כי היא מחפשת קרקע בייעוד להייטק, בעלת נגישות תחבורתית גבוהה, בסמוך לצירי תנועה מרכזיים ותחבורה ציבורית.בנוסף, אנבידיה ציינה בבקשה לקבלת מידע כי על הקרקע המבוקשת להיות זמינה לבניה, רכישה והקצאה מיידיים, וכי היא לא פוסלת התקשרות לרכישת הקרקעות עם מושבים, קיבוצים, מועצות אזוריות או עיריות להם שטח מתאים. באנבידיה יאפשרו הגשת הצעות ל-RFI עד ל-23 ביולי בלבד, וזאת ישירות אל חברת ייעוץ הנדל"ן של החברה בישראל, קוליירס.

הפוסט אנבידיה מתכננת להקים קמפוס ענק באיזור הצפון. מחפשת לרכוש שטחים באיזור יוקנעם והסביבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.