אבנט אייסיק (Ltd. "AAI" Avnet ASIC Israel), חטיבה של Avnet Silica, השייכת ל-Avnet (NASDAQ: AVT), הכריזה שחברת היוניקורן היילו (Hailo) מתל-אביב, יצרנית מובילה של מעבדי AI למכשירי קצה, בחרה בה כשותפה לניהול הייצור של מעבדי AI העתידיים של Hailo במפעלי TSMC. אבנט אייסיק היא אחת מקבוצה נבחרת של חברות שקיבלו הסמכה רשמית של TSMC כ-Value Chain Aggregator (VCA) והיא כבר השלימה שני פרויקטים עם חברת היילו.

כשותפה בדרג VCA אבנט אייסיק מספקת ללקוחות גישה לתהליכי הייצור של TSMC וכן תמיכה הנדסית, ניהול ייצור ואינטגרציה תהליכית. לחברה ניסיון בתהליכים של 3 ננו מטר ויש לה גישה לטכנולוגיות 2 ננו מטר של TSMC הצפויות בקרוב.

אבנט אייסיק מציעה ללקוחות מומחיות טכנית לכל מחזור החיים של פיתוח הצ'יפים, החל משירותי תכנון וכלה בייצור סדרתי רחב היקף. כמו כן, צוותי החברה תומכים בתהליכי טייפ אאוט, ניהול מוצר וניהול שרשרת אספקה של הלקוחות.

תוכנית ה-VCA של TSMC מספקת לחברות בגדלים שונים גישה לתהליכי הייצור המתקדמים שלה באמצעות שותפים מוסמכים. שותפות זו מאפשרת להיילו למסור לשותף אמין את הטיפול במוכנות לטייפ אאוט וניהול הייצור במפעלי TSMC ולהתמקד בליבת הפעילות ההנדסית שלה. 

יוליה מילשטיין, GM, מנהלת הפעילות העסקית (Head of Business) באבנט אייסיק, מסרה: "אנו גאים שנבחרנו כשותף הסיליקון של מעבדי היילו פורצי הדרך. TSMC הסמיכה מספר מצומצם של חברות כשותפות VCA והניסיון העשיר של אבנט אייסיק בתכנון וייצור שבבים מאפשר לנו לספק שירותים טכניים בעלי ערך גבוה, שמעצימים חברות כמו היילו ומאפשרים להן להביא מוצרים חדשניים לשוק בצורה יעילה ומהירה".

אינה שטרנברג, סמנכ"לית איכות ותפעול, היילו: "שיתוף הפעולה שלנו עם אבנט אייסיק משביח את ייצור מעבדי ה-AI שלנו ומבטיח לנו תמיכה הנדסית, סטנדרטים גבוהים של ייצור וגישה לתהליכי הסיליקון המתקדמים של TSMC. הדבר נוטע בנו ביטחון הן באיכות והן ביעילות התהליכים".

אבנט אייסיק ישראל ("AAI") היא חטיבת עסקית של Avnet Inc., ספקית גלובלית של פתרונות טכנולוגיה המתמחה בתחום התכנון, המוצר, השיווק ושרשרת האספקה עבור לקוחות בכל שלב של חיי המוצר. אבנט הופכת רעיונות לפתרונות חכמים, תוך הפחתת הזמן, העלות והמורכבות של הבאת מוצרים לשוק.

הפוסט Hailo בחרה באבנט אייסיק כשותפה לניהול ייצור הסיליקון שלה ב-TSMC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 Gilat Defense תספק טכנולוגיית אנטנות מתקדמת שתשולב במערכות תקשורת של יישומים צבאיים

חברת גילת רשתות לווין(NASDAQ: GILT, TASE: GILT), הודיעה היום כי Gilat Defense  זכתה בחוזה בהיקף של מיליוני דולרים, לאספקת טכנולוגיית אנטנות מתקדמת שתשולב במערכות תקשורת ביטחוניות מתקדמות. הפתרון הטכנולוגי  צפוי להימסר בהמשך שנת 2025.

טכנולוגיות האנטנה של גילת נועדו לתמוך בקישוריות מאובטחת ועמידה גם בתנאים המאתגרים ביותר, ומאפשרים לארגונים ביטחוניים להישאר מחוברים – בכל מקום ובכל זמן.

החוזה משקף את מחויבותה המתמשכת של גילת לספק פתרונות בעלי ביצועים גבוהים, העונים לדרישות המחמירות ביותר של יישומים ביטחוניים ברחבי העולם.

"הזמנה זו מבוססת על השותפות האסטרטגית ארוכת השנים שלנו, ומשקפת את האמון שנבנה עם הלקוח בזכות ביצועים טובים עקביים ומצוינות טכנולוגית" אמר גלעד לנדסברג, נשיא Gilat Defense. "היא ממחישה את החשיבות הרבה שמייחסים שותפינו לפתרונות התקשורת הביטחונית המתקדמים שלנו, ואת מחויבותנו הבלתי מתפשרת להצלחתם."

הפוסט גילת זכתה בחוזה של 23 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איליה סוצקבר, אחד ממייסדי OpenAI ושעבר לאחרונה מתפקידו כמדען ראשי, השיק את Safe Superintelligence (SSI), סטארטאפ חדש בתחום הבינה המלאכותית, אשר מתמקד בפיתוח מודלים מתקדמים ובטוחים של סופר אינטליגנציה. החברה גייסה בסבב גיוס הון של 2 מיליארד דולר והוערכה בשווי של 32 מיליארד דולר, וזאת רק מספר חודשים לאחר השקתה ביוני 2024.

על פי דיווחים, החברה מקבלת תמיכה אסטרטגית ומשמעותית מצד ענקי הטכנולוגיה:

• Google Cloud: SSI משתמשת בשבבים מסוג TPU, שפותחו על ידי Google, להאצת מחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית. Google Cloud הפכה לספקת המחשוב הראשית של SSI, ומספקת גישה למערכות החישוב החזקות שהן קריטיות להכשרת המודלים המתקדמים של החברה.
• Alphabet ואנבידיה: מקורות מצביעים על כך ש-Alphabet, חברת האם של Google, ואנבידיה הצטרפו למשקיעים המרכזיים בתור שותפים אסטרטגיים. בעוד שאנבידיה עדיין מובילה את שוק שבבי ה-GPU, SSI בחרה להסתמך בעיקר על ה-TPU של Google לטובת מחקר ופיתוח, כאשר Alphabet מתמקדת גם בהרחבת שירותי הענן שלה עבור חברות AI חודרניות.

במסגרת הסבב האחרון, הושקעו 500 מיליון דולר על ידי קרן Greenoaks, ונלוו השקעות מענייןי הון סיכון מובילים כגון Lightspeed Venture Partners, Andreessen Horowitz, Sequoia Capital, DST Global ו-SV Angel. השקעות אלו מעידות על האמון של המשקיעים בכוחו ובחזונו של סוצקבר, שמנסה להוביל מהפכה בתחום הבינה המלאכותית בעידן של ביקוש גובר לטכנולוגיות מתקדמות ולהתמודדות עם אתגרי בטיחות בתחום.

SSI מתמקדת בפיתוח מערכות בינה מלאכותית שיקפידו על עקרונות בטיחות ונראות במקביל לשאיפה להתעלות על גבולות ההישגים הנוכחיים – משימה שהוגדרה על ידי סוצקבר כ"הר חדש לטפס עליו", בהקשר ליכולת לשפר את ביצועי המודלים מעבר למה שהושג עד כה. החברה, שמחזיקה במשרדים בפאלו אלטו, קליפורניה ובתל אביב, שומרת על סודיות יחסית לשיטות הפיתוח המדויקות, אך מציינת כי מחקריה יובילו לפריצות דרך משמעותיות בתחום.

השותפות עם ענקי הטכנולוגיה מלווה גם בתחרות עזה בשוק: בעוד שהשקעות מסיביות מגיעות גם מ-Microsoft, Amazon ואחרים, הצעד של Alphabet ואנבידיה המדגישים את התמיכה במיזמים חדשניים הוא עדות לנטייה של תשתיות ענן ומשקיעי הון סיכון להשקיע בטכנולוגיות שיכולות לשנות את כללי המשחק בתחום הבינה המלאכותית.

הפוסט SSI של איליה סוצקבר קיבל לאחרונה השקעות מגוגל, אלפבית (בנפרד) ואנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קמטק הכריזה על זכייתה בפרס היוקרתיIntel EPIC Supplier , , הספק המצטיין  של אינטל לשנת 2025. פרס זה מכיר בספקיות בעלות הביצועים המובילים בשרשרת האספקה ​​של אינטל על מחויבותן ברמה עולמית לשיפור מתמיד ומצוינות בביצועים במהלך השנה האחרונה.

"ברכות לקמטק על קבלת פרס הספק המצטייןIntel EPIC Supplier) ), הפרס הגבוה ביותר המוענק לספקיה של אינטל", מסר פרנק סנדרס, סגן נשיא תאגידי ומנהל כללי של חטיבת תפעול שרשרת האספקה ​​העולמית Global) Supply Chain Operations) באינטל. "מחויבותה הבלתי מתפשרת לאיכות, החתירה למצוינות ומחויבותה לחדשנות טכנולוגית הופכים את קמטק חיונית להצלחתנו. אנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה בינינו ואת ההתמקדות  של קמטק בהשגת תוצאות".

"בתור אחת ממספר מצומצם של חברות נבחרות שזכו בפרס הספק המצטיין של אינטל לשנת 2025, קמטק היא אכן אחת הספקיות הטובות ביותר בתעשיית המוליכים למחצה", אמר דייב בלוס, סגן נשיא תאגידי ומנהל כללי של חטיבת מיקור גלובלי של ציוד וחומרים (Global Sourcing for Equipment & Materials) באינטל. "האסטרטגיה מוכוונת הלקוח והמחויבות של קמטק לביצועים מעולים מעידים על המסירות שלה ומציבים סטנדרטים בינלאומיים לחברות אחרות."

פרס הספק המצטיין של אינטל מכיר בבעלי הביצועים הטובים ביותר בשרשרת האספקה ​​של אינטל על מסירותם בארבעה תחומים – מצוינות, שותפות, שוויון הזדמנויות ושיפור מתמיד. מבין אלפי ספקיות אינטל ברחבי העולם, רק כמה מאות עומדות בדרישות להשתתף בתוכנית הספקים EPIC (Excellence, Partnership, Inclusion and Continuous Improvement).

כדי לעמוד בדרישות לקבלת פרס הספק המצטיין של אינטל, על הספקיות לעבור את רמת הציפיות הגבוהה ביותר ולהשיג יעדים אסטרטגיים אגרסיביים העולים בקנה אחד עם סדרי העדיפויות של אינטל.

למידע נוסף על פרסי Intel EPIC Supplier -פרס הספק המצטיין של אינטל:

הפוסט קמטק זוכה בפרס הספק המצטיין של אינטל לשנת 2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה על זכייתן של שתי חממות טכנולוגיות חדשות – Square One Labs Build  וEdge Medical Ventures  שיפעלו להקמה, השקעה וליווי של עשרות חברות טכנולוגיה עמוקה (Deep Tech) בישראל, במסגרת מודל חדשני של Venture Creation & Building Studio.
החממות יזכו לתקציב כולל של עד 40 מיליון ₪ כל אחת, לאורך חמש שנות פעילותן, ותשקענה עשרות מיליוני דולרים כל אחת מהן, בסטארטאפים בתחומי פעולתה. החממות צפויות להקים והצמיח עשרות חברות פורצות דרך בתחומי האנרגיה, התעשייה, תשתיות למרכזי נתונים, מכשור רפואי וביוקונברג'נס – שילוב בין תחומים טכנולוגיים, ביולוגיים והנדסיים.

המודל החדש, שגובש ב-2024, מעודד הקמה יזומה של חברות דיפ-טק תוך שימוש בידע מוסדי ותעשייתי, ותוך השתתפות גבוהה של רשות החדשנות בשלבים המוקדמים והמסוכנים.
המודל מתאים לצרכים של חברות טכנולוגיה עמוקה הדורשות השקעה משמעותית וזמן ארוך להבשלה – בשונה מהסטארטאפים הטכנולוגיים הקלאסיים.
רשות החדשנות תפעל כשותפה אסטרטגית מבלי לקחת חלק בבעלות, על בסיס מצוינות ובחינה מדוקדקת של כל השקעה.

• מענקים מצטברים של עד  40 מיליון ש"ח לכל חממה – כולל דמי ניהול, הוצאות הקמה ותשתיות מעבדה
• מבנה LP/GP שמאפשר גיוסי הון בהמשך (Second Closing) גם לאחר הזכייה
• דרישת סף להשקעה של  120 מיליון ש"ח לפחות מהשוק הפרטי
• השתתפות רשות החדשנות בסבבי השקעה ללא לקיחת אקוויטי
• אפשרות להשתתפות קרנות הון נוספות VC וCVC

החממות נבחרו במסגרת הליך תחרותי חדש שפורסם בשנת 2024 במקביל להקמת קרן ההזנק  שמאפשרת לרשות להשתתף בסבבי ההשקעה בחברות דיפ-טק ישראליות, משלבי הרעיון ועדRound A  ללא לקיחת מניות וללא דילול ליזמים. המודל החדש שם דגש על השקעה עמוקה ורחבה – עסקית, רגולטורית, טכנולוגית ופיננסית – מתוך מטרה להקים חברות שנולדות מתוך צורך אמיתי ויכולת לפרוץ שווקים גלובליים.

 Square One Labs Build חממה בתחום האנרגיה, תעשייה ותשתיות למרכזי נתונים

 Square One Labs Build נבחרה להקים חממה במודל Venture Creation בתחומים הקריטיים של אנרגיה, תעשייה מתקדמת ותשתיות למרכזי נתונים (Data Centers).
החממה הוקמה כמאגד סינרגטי של תאגידים מובילים, ובהם: דוראל אנרג'י-טק ונצ'רס, אפקון בקרה ואוטומציה, קבוצת רד, קבוצת בז"ן, Square One Fund, קרן Elements של אנלייט ושותפים מהאקדמיה והעולם העסקי.

החממה תקים חברות מבוססות מודל  Entrepreneur in Residence – יזמים יפתחו פתרונות לבעיות שהוגדרו ע"י השותפים האסטרטגיים או אושרו על ידם. לצורך כך, תוקם תשתית של ארבע מעבדות ייעודיות בתחומים חיוניים: מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה.

צוות ההנהלה כולל דמויות מובילות מהתעשייה: עמיר פישלוב ו-יואב גלין –  ממייסדי סולראדג', יהונתן ביק –  סמנכ"ל טכנולוגיות, מיקי חפץ –  סמנכ"ל פיתוח עסקי.

 Edge Medical Ventures חממה מתמחה במכשור רפואי וביוקונברג'נס

Edge Medical Ventures  תקים חממה מתקדמת בתחום מכשור רפואי, בדגש על טכנולוגיות עמוקות ופתרונות אינטרדיסציפלינריים המשלבים חומרה, תוכנה, ביולוגיה והנדסת חומרים.
בין השותפים בחממה: Boston Scientific , אחת מענקיות המכשור הרפואי העולמיות, קרנות ההון   Edge Medical Partners וIssec Capital (CBG), המרכזים הרפואיים הדסה, שיבא, וולפסון, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל, חברת הדסית  – זרוע המסחור של הדסה,

צוות החממה בנה מתודולוגיה מקיפה ל-Venture Creationהכוללת: הגדרת צרכים קליניים יחד עם שותפים אסטרטגיים, תיקוף מעמיק של השוק והתחרות ומסחור ידע ממוסדות רפואיים בארץ ובעולם.

החברות שיוקמו ייהנו מתשתית ניסויים מהמתקדמות בארץ, כולל: מעבדה לפיתוח אבי-טיפוס, ניסויי vivo-ex, יכולת ייצור מוקדמת, ולידציה ורגולציה לקראת הגשות FDA ועוד.

 Edge Medicalמתבססת על ניסיון מוכח: חממת MEDX שפעלה מאז 2017, הקימה 20 חברות – מהן 13 גייסו עד כה כ-50 מיליון דולר מהשוק הפרטי.
צוות ההנהלה כולל את: שי פוליקר – מנכ"ל, גל עטרות – סמנכ"ל טכנולוגיות, נועם טייכלר – סמנכ"ל כספים, איילין קי – סמנכ"לית מסחור

  מודל ההשקעה החדש: שילוב יוצא דופן בין מימון ציבורי לפרטי

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "מדובר במהלך אסטרטגי פורץ דרך, שמבוסס על תובנות וניסיון שנצברו לאורך שנים במסלולי החממות הקודמים בישראל, בשילוב למידה ממודלים מתקדמים בעולם, בעיקר בארה"ב. תהליך עיצוב המסלול החדש ארך חודשים רבים וכלל התאמה מדויקת למציאות המשתנה של שוק ההייטק הישראלי.  המכרז שנבחר היום משקף את החזון שלנו לחממות שיפעלו כמאיצים יזמיים – כאלה שמורכבות מתאגידים, קרנות, יזמים ואנשי אקדמיה, ונותנות ליזמים מעטפת מלאה – טכנולוגית, עסקית ומימונית – כבר מהשלבים הכי מוקדמים.   אנו רואים בכך שלב משמעותי נוסף בבניית תעשיית דיפטק ישראלית עוצמתית, שתעסוק באתגרים ההנדסיים הגדולים של העשור הבא כגון: אנרגיה, תשתיות מתוחכמות , מכשור רפואי ועוד. בעתיד נבחן הרחבה גם לתחומים כמו מוליכים למחצה וטכנולוגיות נוספות".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו גאים לפרסם היום את תוצאותיו של אחד המהלכים המרכזיים לקידום תחום הדיפטק בישראל. מדובר בהליך תחרותי עמוק, קפדני ואיכותי, שמשך אליו הצעות יוצאות דופן מצד שחקנים ישראלים ובינלאומיים מהשורה הראשונה – גופי תעשייה, קרנות השקעה, מוסדות רפואיים ומובילים אקדמיים, שהתאגדו כדי להקים את הדור הבא של סטארטאפים פורצי דרך. החממות הזוכות יהוו הן מנועי יצירה אקטיביים שיאפשרו להקים חברות חדשניות ממש משלב הרעיון או המחקר הראשוני, וללוות אותן לאורך כל שלבי ההתפתחות – מהנבטה ועד כניסה לשוק וצמיחה גלובלית. זהו מודל שלא רק מפחית את הסיכון ליזמים, אלא מעניק להם את כל מה שנדרש כדי להצליח באמת – גישה למעבדות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות, מומחיות מגופים מובילים והשקעה ממשלתית משמעותית. אנחנו מאמינים בכוחו של הדיפטק לשנות את חוקי המשחק – בתחומים כמו בריאות, תשתיות, אנרגיה ומדעים – והפלטפורמות שנבחרו היום יהוו את בסיס השיגור של החברות שיכתבו את סיפור ההצלחה הישראלי הבא."

גילה גמליאל, שרת החמ"ט: "החממות החדשות בהשקעה של מאות מיליוני שח מציבות את ישראל בחזית הדיפ-טק העולמית. המודל החדשני שיצרנו מחבר בין הון ממשלתי לפרטי, מקצר משמעותית את המסלול מרעיון למוצר גלובלי, ומחזק את חוסננו הכלכלי והביטחוני. האצת קצב החדשנות בתקופה כה מאתגרת היא ביטוי  מובהק לנחישות ועוצמת המשק הישראלי."

הפוסט נבחרו שתי חממות דיפטק שיקימו עשרות סטארטאפים בחמש השנים הבאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי והפקולטה לפיזיקה מציגים בכתב העת Nature גילוי משמעותי שיתרום למזעור רכיבים למערכות קוונטיות. את המחקר הובילו הדוקטורנט עמית קם וד"ר שי צסס (כיום פוסט-דוקטורנט ב-MIT) מקבוצת המחקר של פרופ' גיא ברטל בשיתוף עם קבוצות המחקר של פרופ' מחקר מוטי שגב ופרופ' מאיר אורנשטיין. השתתפו בו ד"ר יגאל אילין, ד"ר קובי כהן, ליאור פרידמן וסתיו לוטן מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי וד"ר יעקב לומר, ד"ר אנטולי (טוליק) פצוק וליאת נמירובסקי-לוי מהפקולטה לפיזיקה.

פיזיקת הקוונטים מובילה לעיתים לתחזיות מאוד לא שגרתיות. כך קרה הדבר כשאלברט איינשטיין ועמיתיו, בוריס פודולסקי ונתן רוזן (שלימים הקים את הפקולטה לפיזיקה בטכניון והיה פרופסור מחקר), מצאו תרחיש שבו ידיעת המצב של חלקיק אחד משפיעה באופן מיידי על מצבו של החלקיק האחר, ולא חשוב כמה גדול המרחק ביניהם. מאמרם ההיסטורי מ-1935 זכה בכינוי EPR על שם שלושת מחבריו(Einstein–Podolsky–Rosen) . הרעיון שידיעת מצבו של חלקיק אחד תשפיע על חלקיק אחר הנמצא במרחק עצום ממנו, וזאת בלי אינטראקציה פיזית ובלי העברת מידע, נראה לאיינשטיין מופרך, והוא כינה זאת "פעולה מוזרה ממרחק" (spooky action at a distance); אך עבודה פורצת דרך של חוקר נוסף מהטכניון, פרופ'-מחקר אשר פרס מהפקולטה לפיזיקה, הראתה כי אפשר להשתמש בתכונה זו כדי להעביר מידע בצורה נסתרת – טלפורטציה קוונטית, שהיא הבסיס לתקשורת קוונטית. תגלית זו הושגה על ידי פרופ' פרס עם עמיתיו צ'ארלס בנט וז'יל ברסארד. לימים  קיבלה התופעה את השם המדעי שזירות קוונטית (quantum entanglement), ועל מדידתה והשלכותיה, הכוללות את האפשרות למחשוב קוונטי ותקשורת קוונטית, הוענק פרס נובל בפיזיקה לשנת 2022 לפרופסורים אלן אספה ואנטון ציילינגר, שקיבלו בעבר תוארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, ולעמיתם פרופ' ג'ון קלאוזר. 

שזירות קוונטית הודגמה עד כה עבור מגוון רחב של חלקיקים ועבור תכונות שונות שלהם. עבור פוטונים, חלקיקי אור, שזירות יכולה להתקיים עבור כיוון ההתקדמות, התדר (צבע), או הכיוון אליו מצביע השדה החשמלי שלהם. היא יכולה להתקיים גם עבור תכונות שקשה יותר לדמיין, למשל – תנע זוויתי. תכונה זו מתחלקת לסחרור (spin), הקשור בפוטונים לסיבוב השדה החשמלי, ולמסילה (orbit), הקשורה לתנועה הסיבובית של הפוטון במרחב. דבר זה דומה באופן אינטואיטיבי לכדור הארץ, המסתובב סביב עצמו וגם מקיף את השמש במסלול מעגלי. קל לנו לדמיין את שתי תכונות הסיבוב הללו כגדלים נפרדים, ואכן, פוטונים המאוגדים באלומת אור רחבה בהרבה מאורך הגל שלהם הם באמת כאלה. ברם, כשמנסים להכניס פוטונים למבנים הקטנים מאורך הגל הפוטוני – שזהו המאמץ שבו עוסק תחום הננו-פוטוניקה – מגלים שאי אפשר להפריד בין תכונות הסיבוב השונות, והפוטון מאופיין על ידי גודל יחיד, התנע הזוויתי הכולל.

אז למה שנרצה בכלל להכניס פוטונים למבנים קטנים כל כך? לכך יש שתי סיבות עיקריות. האחת ברורה – זה יעזור לנו למזער התקנים שמשתמשים באור וכך לדחוס יותר פעולות לתא שטח קטן, בדומה למזעור של מעגלים אלקטרוניים. הסיבה הנוספת חשובה עוד יותר: מזעור זה מגביר את האינטראקציה בין הפוטון לחומר שדרכו הפוטון מתקדם (או נמצא בקרבתו), וכך מאפשר לייצר תופעות ושימושים שאינם אפשריים בפוטונים בממדים ה"רגילים" שלהם.

במחקר שפורסם בכתב העת Nature גילו חוקרי הטכניון שאפשר לשזור פוטונים במערכות ננומטריות שגודלן כאלפית השערה, אולם השזירה אינה מתבצעת על ידי התכונות המקובלות של הפוטון, כמו הסחרור או המסילה, אלא רק על ידי התנע הזוויתי הכולל.

חוקרי הטכניון חשפו את התהליך שעוברים פוטונים מהשלב שבו הם מוכנסים למערכת הננומטרית ועד שהם יוצאים למערכת המדידה, ומצאו שהמעבר הזה מעשיר את מרחב המצבים שהפוטונים יכולים לשהות בהם. בסדרת מדידות מיפו החוקרים את אותם מצבים, שזרו אותם באותה תכונה ייחודית למערכות הננומטריות ואיששו את ההתאמה בין זוגות פוטונים המעידה על שזירות קוונטית.

תגלית זו היא הגילוי הראשון של שזירות קוונטית חדשה מזה יותר מ-20 שנה, והיא עשויה להוביל בעתיד לפיתוח כלים חדשים לתכנון של רכיבי תקשורת ומחשוב קוונטיים מבוססי פוטונים, כמו גם למזעור משמעותי שלהם.

המחקר נתמך על ידי רשות החדשנות (תוכנית מגנ"ט), הקרן הלאומית למדע (ISF), המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון, המרכז למיקרו- וננו-אלקטרוניקה בטכניון (MNFU) ומרכז הקוונטום ע"ש הלן דילר.

למאמר ב- Nature  לחצו כאן

הפוסט חוקרים בטכניון גילו סוג חדש של שזירות קוונטית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההייטק הישראלי מצוי במצב של בלימה – לא נסיגה חדה אך גם לא צמיחה כפי שהתרגלנו אליה בעשור הקודם," כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה רשות החדשנות באפריל 2025. הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מצב שוק העבודה בענף ההייטק בישראל: האטה בגידול התעסוקה, עלייה בהיקף המשרות הפנויות והחמרה בתופעת ה"רילוקיישן" – מעבר של עובדי הייטק לחו"ל לתקופות ארוכות.

בשנת 2024 נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים בהייטק הישראלי – כ-5,000 עובדים ועובדות פחות ביחס לשנת 2023. מדובר בצמצום של כ-1.2%, אשר מסמן קיפאון מתמשך שהחל כבר ב-2022. אם בעשור הקודם חלקם של עובדי ההייטק בכלל המועסקים במשק עלה בהתמדה והגיע לשיא של 11.5% ב-2022, הרי שבשנתיים האחרונות הנתון נותר ללא שינוי.

שינוי משמעותי נוסף בתמהיל התעסוקה בענף נוגע להרכב סוגי התפקידים. בעוד שב-2012 עמד שיעור המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ) על כ-37%, הרי שב-2024 נסק נתון זה ליותר מ-50%. מנגד, שיעור המועסקים בתפקידי מטה – הכוללים משאבי אנוש, כספים, שיווק ותפעול – ירד מ-41% ל-29% בלבד. גם תפקידי המוצר שמרו על יציבות יחסית, סביב 20%.

מגמת הרילוקיישן מחריפה – 8,300 הייטקיסטים עזבו את ישראל

אחד הממצאים המדאיגים ביותר בדו"ח נוגע ליציאת עובדי הייטק ישראלים לחו"ל לתקופות ממושכות. על פי אומדני רשות החדשנות המבוססים על נתוני רשות האוכלוסין והלמ"ס, כ-8,300 עובדי ועובדות הייטק יצאו מישראל בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 – נתון שמייצג 2.1% מכלל המועסקים בענף. מדובר בהכפלה של מספר היוצאים לעומת התקופה הקודמת.

במקביל, נרשמה תזוזה משמעותית גם במיקום הגאוגרפי של עובדי ההייטק: רק 44% מהמועסקים בחברות הייטק ישראליות פרטיות נמצאים בישראל, לעומת 56% שמועסקים מחוץ לגבולות המדינה. שיעור ההנהלה הבכירה הפועלת מישראל עומד על 64%, אך בתחומי השיווק והמכירות הנתונים הפוכים – 75% מהעובדים נמצאים בחו"ל.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בגיוסי עובדים חדשים: בשנת 2024 גייסו החברות הפרטיות הישראליות יותר מ-19 אלף עובדים, מתוכם רק כ-60% בישראל. בפרט, תפקידי ניהול ומו"פ גויסו ברובם בישראל, בעוד שתפקידי שיווק, מכירות ושירות לקוחות גויסו בעיקר בחו"ל.

ביקוש גובר למיומנויות טכנולוגיות

למרות הקיפאון במספר המועסקים, השכר הממוצע בהייטק המשיך לעלות גם בשנת 2024, והגיע ל-32,341 ש"ח לחודש – פי 2.8 מהממוצע ביתר המשק. עלייה זו מוסברת בין היתר בכך שתפקידי המו"פ, המאופיינים ברמות שכר גבוהות יותר, תפסו נתח הולך וגדל מהתעסוקה בענף.

הדו"ח מדגיש כי קיימת התאוששות בביקוש לעובדים, כפי שניתן לראות מהגידול במספר המשרות הפנויות שהגיעו ל-17,000 בדצמבר 2024. רשות החדשנות ממליצה לנקוט במספר צעדים אסטרטגיים: שיפור המיומנויות הטכנולוגיות בכלל האוכלוסייה, בדגש על מתמטיקה, מדעי המחשב ואנגלית, עידוד חברות להרחיב את פעילותן בישראל, ובלימת מגמת היציאה לחו"ל על ידי יצירת יציבות פוליטית וביטחונית.

הנתונים שפורסמו מציירים תמונה מורכבת: ההייטק הישראלי שומר על מרכזיותו בכלכלה, אך ניצב בפני אתגרים חדשים – האטה בגידול, בריחה של הון אנושי לחו"ל ותחרות גלובלית גוברת. הרשות מסיימת את הדו"ח בקריאה לשיתוף פעולה בין ממשלה, אקדמיה ותעשייה כדי להבטיח את המשך שגשוגו של הענף בעשור הבא.

הפוסט קיפאון בהייטק, עלייה ברילוקיישן והתחזקות תפקידי המו"פ: דו"ח חדש מציג את מצב התעסוקה בענף ההייטק ב-2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שת"פ אסטרטגי בין מובילאיי לחברת ולנס סמיקונדקטור: ולנס (NYSE:VLN), הודיעה כי שבבי VA7000 של החברה התומכים בתקן MIPI A-PHY, ישמשו כתשתית התקשורת המהירה להעברת וידאו בין החיישנים ברכב למערכת EyeQ6 High של מובילאיי, עבור פרויקטים של קבוצה עולמית מובילה של יצרניות רכבים.

מדובר באבן דרך משמעותית עבור תקן MIPI A-PHY, כאשר תעשיית הרכב ממשיכה להתאגד סביב תקן עולמי זה. מובילאיי בחרה בשבב VA7000 של ולנס, לאחר השוואות ובדיקות ביצועים מקיפות בהן נמצא השבב של ולנס טוב יותר בפרמטרים רבים,  ועם יתרונות משמעותיים.

"אנחנו שמחים לשלב את שבבי VA7000 של ולנס התומכים בתקן MIPI A-PHY, כרכיב מפתח התומך בפלטפורמות הנהיגה האוטומטית והאוטונומית שלנו, עבור פרויקט ראשוני זה של הלקוח", אמר אלחנן רושינק, סגן נשיא בכיר להנדסה במובילאיי. "תקן ה-MIPI A-PHY מספק תשתית תקשורת וידאו אמינה ובעלת ביצועים גבוהים ביותר, ואנו מצפים לעבוד עם ולנס להרחבת האקוסיסטם של התקן  ולהביא את הטכנולוגיה הזו לעוד יצרניות רכב מובילות בשוק."

"שיתוף הפעולה שלנו עם מובילאיי, מובילה עולמית בתחומי ADAS ומערכות נהיגה אוטונומיות, הוא הוכחה להבטחה שטמונה בתקן MIPI A-PHY, אמר גדעון בן צבי, מנכ"ל ולנס. "טיבן של מערכות SoC  כמו של מובילאיי תלוי במידע מדויק ואיכותי המתקבל מהחיישנים של מערכות אלו, והבחירה של מובילאיי בשבבי VA7000 שלנו מוכיחה שהפתרון שלנו הוא הפתרון המתאים להעברת המידע הנדרש בצורה מהירה, איכותית וללא שגיאות. שיתוף פעולה חשוב זה, עם חברה מהפכנית כמו מובילאיי, מהווה אבן דרך משמעותית עבור ולנס ועבור תעשיית הרכב כולה."

MIPI A-PHY הוא התקן הטכנולוגי הראשון בתעשיית הרכב אשר פותח לצורך תקשורת וידיאו מהירה עבור חיישנים ומסכי תצוגה. הוא תוכנן במיוחד כדי לעמוד בדרישות הדור הבא של מערכות ADAS ומאפשר העברת וידאו בקצבים גבוהים וללא השהייה, תוך שמירה על בטיחות הנוסעים לאורך כל מחזור חיי הרכב. מאז ששוחרר לתעשייה, תקן ה- MIPI A-PHYממשיך לצמוח ולהתרחב, ומושך חברות חדשות המפתחות מוצרים המבוססים על תקן זה. ולנס סמיקונדקטור היא שותפה מרכזית בפיתוח התקן, והייתה הראשונה להציע מוצרים תואמי A-PHY עם סדרת שבבי VA7000 שלה.

הפוסט מובילאיי בחרה בשבבים של ולנס סמיקונדקטור לפרויקטים של נהיגה אוטונומית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש פורום הסיליקון קלאב שהתקיים ב-1 באפריל במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביבהתקיים פאנל בנושא "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?

בפאנל זה נדונו שאלות מהותיות על עתיד העבודה בעידן הבינה המלאכותית, והאם ובאיזה מידה מערכות חכמות יוכלו להחליף את העובד האנושי. המשתתפים בפאנל כללו את פרופ' גיל אפשטיין, לשעבר דיקן מדעי החברה באוניברסיטת בר אילן וכיון מרצה וחוקר בכיר במרכז טאוב; את ענבל נצר לנציאנו, יועצת ניהול ומנהיגות; את דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית; ואת פרופ' ענת לכנר, פרופסורית למנהל עסקים ב-Stern School of Business של NYU, המתמחה בהטמעת שינוי בארגונים. את הפאנל הנחה שלמה גרדמן מנכ"ל ASG .

"כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?"

לשאלת שלמה גרדמן "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?" הגיבו משתתפי הפנל כדלהלן. שרייבר הסביר כי התהליך אינו מתרחש בין לילה, אלא הוא מתפתח בהדרגה. הוא התייחס למחקרים ולנתונים שנאספו, בהם נמצא כי בתוך שנה אחת נראה עליה בכ-12% עד 17% בחשיפה לטכנולוגיות בינה מלאכותית, אך כמובן שההערכה תלויה בגורמים רבים – כמו מידת האימוץ בשוק, ההשקעה בהכשרת עובדים והתאמת המדיניות הציבורית. הוא הדגיש כי הטמעת המערכת לא נועדה להחליף את העובד האנושי באופן מוחלט, אלא להעצים ולייעל את תהליכי העבודה בשילוב טכנולוגי.

פרופסור אפשטיין הרחיב והסביר שהנתונים והתחזיות בנושא משתנים ממחקר למחקר, כאשר יש המצביעים על כך שייתכן עד 30% מהעובדים יושפעו מהתקדמות טכנולוגית זו. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בתהליך תלוי הגורמים הקשורים להסתגלות הממשל והארגונים לשינויים הטכנולוגיים. לפי דבריו, לא מדובר בהחלפה מוחלטת ביום אחד, אלא בשינוי מתמיד שדורש גם התייחסות לחוסן החברתי והכלכלי של העובדים, ולמציאת פתרונות שיבטיחו מעבר חלק לעידן שבו הטכנולוגיה ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכי העבודה.

נצר-לנציאנו הביאה נקודת מבט ניהולית רחבה והסבירה כי מעבר לספור העובדים שעלולים להימחלף, יש להתמקד בשאלה מהי המשמעות של שילוב טכנולוגיות חכמות בתוך מערכת העבודה. לפי דבריה, לא מדובר רק בהחלפת כוח אדם בטכנולוגיה, אלא בשינוי מהותי באופן שבו אנו חושבים, לומדים ומתפתחים כעובדים וכחברה. היא הדגישה את הצורך בבניית מערכות הכשרה מחודשות, שמטרתן להכשיר את העובדים לשימוש מושכל בטכנולוגיה, ובכך לאפשר להם לא רק להתאים את עצמם למציאות המשתנה, אלא גם להתפתח ולהעצים את יכולותיהם האישיות והמקצועיות.

פרופ' לכנר, שהתמקדה בהיבטים הארגוניים והחינוכיים, ציינה כי מעבר להחלפה הטכנית, אנחנו עדים לשינוי באופן שבו נבנה המשמעות של עבודה בחברה. היא הסבירה שהשאלה "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?" אינה מתייחסת רק להיבט הכלכלי או הטכנולוגי, אלא גם לשינוי בתפקידים ובמיומנויות הנדרשות מהעובד. על פי דבריה, עלינו להשקיע במערכת חינוכית המקדמת חשיבה ביקורתית, יצירתיות והתמודדות עם הטכנולוגיה, כדי לאפשר לעובדים להשתלב באופן חיובי ומקצועי בעידן החדש.

ההיערכות לעידן הבינה המלאכותית

מעבר לשאלה המרכזית, הדגישו המשתתפים כי ההתמודדות עם הבינה המלאכותית אינה רק סוגיה טכנולוגית, אלא נוגעת בכל הרבדים של החברה – הכלכלה, החינוך, התרבות והמדיניות הציבורית. שרייבר סבר שיש לאמץ את הבינה המלאכותית בצורה ביקורתית ואחראית, תוך שילובה עם אמצעים נוספים כמו חיפוש מידע מתקדם וניהול תהליכים. לדבריו, זהו כלי שיכול להעצים את היעילות וליצור הזדמנויות חדשות אם רק נשתמש בו בצורה מושכלת.

נצר-לנציאנו הדגישה את חשיבות גיבוש מדיניות לאומית שתכוון את האימוץ הטכנולוגי. היא הסבירה שמדיניות כזו תצטרך לכלול צעדים שיבטיחו כי למרות שהטכנולוגיה עשויה להחליף חלק מהתפקידים, היא תאפשר גם יצירת תפקידים חדשים ותתרום לאיכות חיים גבוהה יותר. בנוסף, היא ציינה את האתגר של שמירה על ערכי החברה והמשכיות תרבותית, כאשר ההתקדמות הטכנולוגית לא תעלה על חשיבות ההיבט האנושי והערכי.

פרופ' לכנר חיזקה את דברי עמיתיה והוסיפה שההיערכות לשינויים דורשת שינוי יסודי גם במבנה הארגוני ובאופן בו אנו מגדירים את התפקידים בתוך המוסדות. על פי דבריה, יש לבנות מחדש את המערכת הארגונית כך שתאפשר אינטגרציה חלקה של טכנולוגיות חכמות, תוך שמירה על המעבר הדרגתי שיבטיח את המשכיות הפעילות העסקית והחברתית. היא הדגישה את הצורך בהכשרת עובדים מחדש ובפיתוח מיומנויות חדשות שיאפשרו לעובדים לתפקד בסביבה המשתנה במהירות.

השלכות פילוסופיות

במהלך הדיון ניכרה חשיבה מעמיקה על המשמעויות של המעבר לעידן הבינה המלאכותית, כאשר כל אחד מהמשתתפים הביא את זווית הראייה הייחודית שלו והביע את מחשבותיו בצורה מפורטת. שרייבר הסביר: "המעבר לבינה מלאכותית קורה במהירות, אך ההטמעה תלויה בגורמים רבים כמו האימוץ בשוק וההשקעה בהכשרת העובדים." ציטוט זה מעיד על ההבנה שהשינוי אינו קורה בבת אחת, אלא הוא תהליך הדרגתי המצריך השקעה ושינוי מערכתית בכל הרבדים – מהתשתיות הטכנולוגיות ועד להון האנושי.

פרופסור אפשטיין התייחס באופן מעמיק לנתונים ולתחזיות בתחום, ואמר: "יש הטוענים שאולי 30% מהעובדים יושפעו מהשינויים, אך מדובר בתהליך מתמשך ומורכב שמשתנה בהתאם להקשר החברתי והמדיני." דבריו מדגישים את הצורך להסתכל מעבר למספרים ולראות את ההשפעה ההולכת וגדלה של הטכנולוגיה על שוק העבודה, כאשר ההסתגלות תלויה גם בגורמים חברתיים ומדיניים, שאינם ניתנים לחיזוי מדויק מראש.

נצר-לנציאנו הרחיבה על ההיבט הניהולי והחברתי של השינוי והסבירה: "השאלה איננה רק כמה זמן יקח עד שבוט יחליף את העובד, אלא כיצד נשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את יכולותינו האישיות והמקצועיות." היא הדגישה את הצורך להתמקד ביצירת ערך מוסף, בכך שנעבור מהתמקדות בהחלפה טכנית בלבד לשילוב של יכולות אנושיות עם הטכנולוגיה, מה שיאפשר לעובדים להתפתח ולתרום בצורה משמעותית יותר במסגרת הארגונית והחברתית.

פרופ' לכנר סיכמה את האתגרים וההזדמנויות בעידן הבינה המלאכותית וניסחה זאת כך: "עלינו להשקיע בחינוך ובהכשרת עובדים כדי להבטיח התמודדות חיובית עם השינויים הטכנולוגיים ולהפיק מהם סינרגיה אמיתית עם המערכות החדשות." הצהרה זו מצביעה על החשיבות של בניית מערכת חינוכית ומקצועית המתאימה לעידן החדש, שבה העובד לא רק מקבל כלים טכנולוגיים אלא גם מפתח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת הסתגלות המתאימה לשינויים המהירים בשוק העבודה.

הפוסט פנל מומחים בסיליקון קלאב: רובוטים ובינה מלאכותית יחליפו את רוב בעלי המקצוע בקרוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פי.סי.בי מדווחת על קבלת הזמנה לאספקה של מעגלים מודפסים לפרויקט ביטחוני אסטרטגי, עבור לקוח מוביל בתעשייה הביטחונית בישראל. ההיקף הכספי הצפוי על בסיס ההודעה שהתקבלה הינו כ-5.4 מיליון דולר והזמנה זו מצטרפת להזמנה נוספת שהתקבלה מלקוח ביטחוני לפני כשבוע בהיקף כספי של כ-3.9 מיליון דולר. סך כל היקף ההזמנות המצרפי שהתקבל בגין פרויקטים ביטחוניים בארבעת החודשים האחרונים חוצה את רף 25 מיליון דולר.

להערכת החברה, מדובר בפרויקט בעל ערך מוסף לפעילות החברה, הן ביחס לתחום השימוש הסופי במוצרים והן ביחס ליכולות הטכנולוגיות הנדרשות מהחברה על מנת לייצר את המוצרים. החברה צופה כי במהלך שנת 2025 יתקבלו הזמנות המשך נוספות בקשר עם הפרויקט הביטחוני האסטרטגי. 

המוצרים שבהזמנה הנוכחית יסופקו החל מהרבעון הרביעי בשנת 2025 ועד הרבעון השלישי של שנת 2026. בנוסף, פי.סי.בי מוכרת ללקוח מוצרים נוספים מעבר למוצרים אשר ימכרו במסגרת הזמנה זו.

פי.סי.בי ממשיכה לממש את היתרון הטכנולוגי ולהגדיל את היקף הפעילות במגזר הביטחוני. מרבית ההסכמים במגזר הביטחוני מתבססים על אספקת מעגלים מודפסים, תחום פעילות אותו מגדירה החברה כאסטרטגי ובעל רווחיות גבוהה.

עובד שפירא, מנכ"ל פי.סי.בי, מסר: "אנו ממשיכים לזהות ביקושים גבוהים למוצרינו בפרויקטים ביטחוניים ואסטרטגיים, וערוכים היטב כדי לעמוד בדרישות הלקוחות, ולהמשיך ולייצר אופק עסקי חזק וארוך טווח לחברה. הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים שלנו מהווים יתרון תחרותי, לצד הקשרים העסקיים המתמשכים שאנו בונים אל מול הלקוחות, ששבים ומבצעים הזמנות המשך. גם במקרה של הלקוח האסטרטגי הנוכחי אנו צופים המשך קבלת הזמנות במהלך שנת 2025. אנו נמשיך להתמקד בזמני אספקה מהירים והבטחת שביעות הרצון של הלקוחות ונפעל לשימור המומנטום העסקי".  

הפוסט פי.סי.בי מדווחת על הזמנה בהיקף של 5.4 מיליון דולר עבור פרויקט ביטחוני וצופה הזמנות המשך גם לאורך 2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.