אפלייד מטיריאלס (Applied Materials), מספקת ציוד ושירותים לתעשיית השבבים, הודיעה על פיטורי כ־100 עובדים בישראל במסגרת מהלך עולמי לקיצוץ כ־4% מכוח־האדם – כ־1,400 עובדים ברחבי העולם. המהלך נועד “לפשט תהליכים ולהפוך את הארגון לתחרותי ויעיל יותר”, וייגבה עלות חד־פעמית של 160–180 מיליון דולר בעיקר בדו”חות הרבעון הפיסקלי הרביעי של 2025.

הקיצוצים מגיעים על רקע האטה במכירות והידוק מגבלות היצוא האמריקניות על טכנולוגיות שבבים לסין, מגבלות שהחברה העריכה כי יקזזו כ־600 מיליון דולר מהכנסותיה בשנת הכספים 2026. לפי דיווחי החברה, נכון לקיץ 2025 הועסקו בה כ־36,100 עובדים.

בישראל מפעילה אפלייד מטיריאלס מרכז פיתוח ותפעול משמעותי; על פי הדיווח המקורי ב-CTech, מתוך גל הפיטורים העולמי יושפעו כ־100 משרות מקומיות. החברה לא פרסמה חלוקה לפי אתרים או תפקידים.

במקביל למהלך המקומי, החברה ציינה כי הקיצוץ הגלובלי הוא חלק מתוכנית רחבה יותר להתאמת מצבת כוח־האדם לעידן אוטומציה ודיגיטציה, והדגישה כי הוא נועד לתמוך בצמיחה ארוכת־טווח.

מה חשוב לדעת בקצרה

• כ-100 משרות ייפגעו בישראל כחלק מקיצוץ של ~4% גלובלי (~1,400 עובדים). (ctech)
• עלות חד־פעמית: 160–180 מיליון דולר; רוב העלות תרשם ברבעון הפיסקלי הרביעי/2025. (Reuters)
• מגבלות היצוא לאסיה צפויות לגרוע כ-600 מיליון דולר מהכנסות FY2026. (Reuters)

הפוסט אפלייד מטיריאלס תפטר כ־100 עובדים בישראל כחלק מהתייעלות עולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת NVIDIA הודיעה היום כי היא חוברת לממשלת ארה״ב ולחברות הטכנולוגיה המובילות במדינה כדי לבנות את תשתית ה-AI של אמריקה במטרה להניע צמיחה כלכלית ואת המהפכה התעשייתית הבאה.

"אנחנו בתחילתה של מהפכת ה-AI התעשייתית, שתעצב את העתיד של כל תעשייה וכל מדינה", אמר ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל NVIDIA. "חיוני שארצות הברית תוביל את המרוץ לעתיד – זהו 'רגע האפולו' של הדור שלנו. הגל הבא של תגליות, המצאות והתקדמות מדעית ייקבע על פי היכולת של המדינה להרחיב את תשתיות ה-AI. יחד עם שותפינו, אנו בונים את תשתית ה-AI המתקדמת ביותר שנוצרה אי פעם כדי להבטיח שלאמריקה יש את היסודות לעתיד משגשג, ועל מנת לוודא שהבינה המלאכותית של העולם תישען על חדשנות, פתיחות ושיתוף פעולה אמריקאיים לטובת כולם".

NVIDIA, אורקל ומשרד האנרגיה האמריקני בונים יחד את Soltice, מפעל הבינה המלאכותית הגדול ביותר של משרד האנרגיה, עם הספק של 200 מגה-וואט. מערכת נוספת, Equinox, תכלול 10,000 מעבדי Blackwell, וביחד יספקו השתיים 2,200 אקסהפלוס של כוח מחשוב לבינה מלאכותית שישמשו לפיתוח מודלי AI עם טריליוני פרמטרים לבינה מלאכותית, סימולציה ומחשוב מדעי.

בנוסף, המעבדה הלאומית לוס אלאמוס בניו מקסיקו הודיעה כי בחרה בפלטפורמת המחשוב המואץ NVIDIA Vera Rubin ובפלטפורמת התקשורת NVIDIA Quantum-X800 InfiniBand כדי להניע את מערכות Vision ו-Mission העתידיות, שייבנו עבורה על ידי חברת HPE. הפלטפורמות של אנבידיה יאפשרו לחוקרים לעבד כמויות נתונים אדירות במהירות חסרת תקדים, ולבצע סימולציות מתקדמות בתחומים כמו מדעי החומרים, אקלים ומחשוב קוונטי.

NVIDIA BlueField-4: המעבד שמניע את מערכת ההפעלה של מפעלי הבינה המלאכותית

אנבידיה הציגה בכנס את NVIDIA BlueField-4, יחידת עיבוד נתונים (DPU) מדגם חדש שהיא חלק מפלטפורמת BlueField המלאה שפותחה במרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל. יחידת ה-DPU נועדה להאיץ תשתיות AI בקנה מידה עצום (Gigascale) והפיתוח החדש מספק ביצועי מחשוב גבוהים במיוחד, תומך בקצב העברת נתונים של 800Gb/s ומאפשר עיבוד מתקדם ומהיר של משימות הסקה (Inference).

הפלטפורמה החדשה פותחה כדי לתת מענה לצמיחה המהירה של מפעלי ה-AI ולביקוש ההולך וגובר לעומסי עבודה של טריליוני טוקנים. NVIDIA BlueField-4 משלבת מעבד CPU מסוג NVIDIA Grace עם שבב SuperNIC NVIDIA ConnectX-9, על מנת לספק פי 6 יותר כוח עיבוד ותמיכה במפעלי AI גדולים עד פי 4 בהשוואה לדור הקודם.

לפרטים נוספים

עוד הכריזה אנבידיה על NVIDIA NVQLink – ארכיטקטורת מערכת פתוחה שמחברת בין הביצועים הגבוהים של מחשוב מבוסס GPU לבין מעבדים קוונטיים, כדי לאפשר בנייה של מחשבי-על קוונטיים מואצים. חוקרים ממרכזי מחשוב-על מובילים במעבדות הלאומיות של ארצות הברית סיפקו ייעוץ והכוונה במהלך הפיתוח של NVQLink, וסייעו להאיץ את העבודה על הדור הבא של מחשוב קוונטי.

קיוביטים (Qubits), יחידות המידע שמאפשרות למחשבים קוונטיים לעבד מידע בדרכים שמחשבים רגילים אינם מסוגלים להן, הם עדינים ונוטים לשגיאות, ולכן דורשים כיול מורכב, תיקון שגיאות קוונטיות ואלגוריתמים נוספים לניהול ושליטה כדי לפעול כראוי. האלגוריתמים הללו צריכים לפעול על גבי רשת תקשורת מהירה במיוחד, עם שיהוי נמוך מאוד ותעבורת נתונים גבוהה, וחיבור למחשב-על  כדי לזהות ולתקן שגיאות בקיוביטים ולאפשר הפעלה של יישומים קוונטיים משמעותיים. NVQLink מספק את הקישור המהיר הזה ואת סביבת העבודה הנדרשת לפיתוח יישומים חדשניים ובעלי השפעה רחבה בתעשיות שונות בעתיד.

חוקרים ומפתחים יכולים להשתמש בפלטפורמת התוכנה NVIDIA CUDA-Q על מנת ליצור ולבחון יישומים שרצים באופן חלק על מעבדי CPU ו-GPU לצד מעבדים קוונטיים, כדי לסייע להכין את התעשייה למחשבים ההיברידיים של העתיד.

לפרטים נוספים

כמו כן, אנבידיה חשפה בכנס שורה של השקעות בתשתיות AI על ידי חברות אמריקאיות בתחומי השרתים, הענן ופיתוח המודלים כדי ליצור אקוסיסטם מגוון של חדשנות:

• Akamai משיקה את Akamai Inference Cloud – פלטפורמה מבוזרת המרחיבה את שלב ההסקה (Inference) של הבינה המלאכותית ממרכזי הנתונים לקצה ומונעת על ידי שרתי NVIDIA RTX PRO. הפלטפורמה תתחיל לפעול ב-20 אתרים ברחבי העולם, כולל חמישה בארה"ב, ותתרחב בהמשך למיקומים נוספים.
• CoreWeave מקימה את CoreWeave Federal – פעילות חדשה המספקת לממשלת ארה״ב תשתיות ענן AI מאובטחות ובעלות ביצועים גבוהים המבוססות על GPUs של אנבידיה.
• Global AI, שותפה חדשה של אנבידיה בתחום הענן, רכשה 128 ארונות שרתים מסוג GB300 NVL72 עם יותר מ-9,000 שבבי GPU עבור הפריסה הגדולה ביותר של GB300 NVL72 בניו יורק.
• Google Cloud מציעה שרתי A4X Max עם מערכות GB300 NVL72, לצד G4 VMs עם RTX PRO 6000 Blackwell, ומביאה את פלטפורמת Blackwell גם לסביבות סגורות באמצעות Google Distributed Cloud.
• Lambda בונה מפעל AI חדש בהספק של מעל 100 מגה-וואט בקנזס סיטי, עם מערכותNVIDIA GB300 NVL72 הכוללות יותר מ-10,000 שבבי GPU, על מנת להאיץ פריצות דרך של חוקרים, מפתחים וארגונים אמריקאים בתחום הבינה המלאכותית.
• Microsoft משתמשת בשרתי RTX PRO 6000 Blackwell בשירות הענן Azure והכריזה על פריסה של אשכול מחשוב גדול של מערכות GB300 NVL72 עבור OpenAI. בנוסף, שירות Azure Local יוסיף בחודשים הקרובים תמיכה ב-NVIDIA RTX GPUs.
• Oracle השיקה את OCI Zettascale10 – מחשב-העל הגדול ביותר בענן, המונע על ידי תשתיות ה-AI של אנבידיה.
• Together AI, בשיתוף פעולה עם 5C, השיקה מפעל בינה מלאכותית במרילנד עם GPUs מדגם B200, והיא צפויה להשיק בקרוב מתקן נוסף בטנסי שיונע על ידי מעבדי GB200 ו-GB300. שני המתקנים צפויים להתרחב בזמן הקרוב, והחברה נערכת להכריז על מתקנים נוספים בשנת 2026 על מנת להאיץ את הפיתוח וההרחבה של יישומי בינה מלאכותית.
• xAI מקימה בממפיס, טנסי, את מרכז הנתונים Colossus 2 שיכלול מעל לחצי מיליון GPUs של אנבידיה עבור אימון והסקה של מודלי בינה מלאכותית מהדור הבא.

אנבידיה מחזקת את אקוסיסטם הקוד הפתוח עם מגוון כלי בינה מלאכותית חדשים

אנבידיה הציגה גם טכנולוגיות בינה מלאכותית בקוד פתוח ליישומים בתחומים כמו עיבוד שפה, רובוטיקה וביולוגיה, והודיעה כי תנגיש אותם לקהילת המפתחים. המהלך הוא חלק מיוזמה שמטרתה לתרום לאקוסיסטם הקוד הפתוח, להרחיב את הגישה לבינה מלאכותית ולהניע חדשנות אמריקאית. מדובר בין היתר במודלים, נתונים וכלים חדשים בסדרת מודלי השפה NVIDIA Nemotron, פלטפורמת הבינה המלאכותית הפיזית NVIDIA Cosmos, פלטפורמת הרובוטיקה NVIDIA Isaac GR00T, פלטפורמת NVIDIA Clara לתחום הבריאות, ועוד.

לפרטים נוספים

חברת Lilly מקימה את מפעל ה-AI העוצמתי ביותר בתעשיית התרופות, עם מערכות NVIDIA DGX SuperPOD ו-DGX B300, הכוללת את פלטפורמת התקשורת NVIDIA Spectrum-X Ethernet – שפותחה בישראל – ותוכנת NVIDIA Mission Control. התשתית הזו תאפשר לחברה לפתח ולאמן מודלים ביו-רפואיים גדולים ולהאיץ גילוי ופיתוח תרופות. מכון המחקר הרפואי Mayo Clinic, המחזיק ב-20 מיליון דגימות פתולוגיה דיגיטליות ובאחד ממאגרי המידע הרפואיים הגדולים בעולם, הקים מפעל בינה מלאכותית המונע על ידי מערכות DGX SuperPOD ו-DGX B200, כדי להאיץ מחקר רפואי, פתולוגיה דיגיטלית ורפואה מותאמת אישית.

לפרטים נוספים

הפוסט NVIDIAמרחיבה את תשתית ה-AI של ארה״ב, ומכריזה על קישוריות למחשבים קוונטיים, ושבבים שפותחו בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צביקה גולצמן, סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, הציג היום (שלישי) את תמונת המצב של תעשיית השבבים בישראל, לצד האתגרים והחסמים העומדים בפניה.

בכנס Ceva Technology Symposium 2025, שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה, ציין כי תעשיית השבבים המקומית כוללת כיום כ-200 חברות, מהן כ-25% רב-לאומיות, המעסיקות יחד כ-40 אלף עובדים – כ-10% מכלל עובדי ההיי-טק בישראל. 75% מהפעילות מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות.

גולצמן ציין כי מדובר בתעשייה דינמית ובעלת תרומה מהותית לייצוא הישראלי, אך כזו הפועלת "כמעט ללא מעורבות ממשלתית ביחס לעולם", תוך התמודדות עם תלות גבוהה בייצור מתקדם בחו"ל, מחסור במשקיעים מתמחים, ועלויות כניסה גבוהות במיוחד. לדבריו, "גם כאשר יש כוח אדם מיומן, הביקוש הגבוה יוצר תחרות פנימית קשה – ומגביר את הסיכון לדעיכה של ידע ליבה קריטי".

"אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה", אמר גולצמן. "אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד – וביצירת סביבה תומכת שתאפשר לצמוח מהיתרונות היחסיים שלנו".

גולצמן הדגיש כי לצד האתגרים, קיימים בישראל "איים של מצוינות" בתחומים מפציעים ובתחומי מו"פ שבהם חסמי הכניסה נמוכים יותר, וכי יש לנצל הזדמנות זו באמצעות תשתיות חדשות ותמיכה ייעודית. בין הצעדים המרכזיים שהציג: הקמת חממה טכנולוגית ייעודית לשבבים, שתתוקצב בכ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לסטארטאפים גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי.

בנוסף, גולצמן חשף כי רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה.

"תחום השבבים הוא מועמד טבעי לתמיכה מצד המדינה, משום שמדובר בפרויקטים ארוכי טווח הדורשים הון עתק ומשקיעים מעטים," אמר גולצמן. "לכן הוספנו אמת מידה חדשה – עדיפות לתחומים שבהם יש מיעוט משקיעים פרטיים".

עוד הוסיף כי רשות החדשנות פועלת לקידום שותפויות בינלאומיות, פיתוח הון אנושי והגברת החשיפה של התעשייה הישראלית למוסדות מחקר עולמיים, לצד תמיכה בטכנולוגיות מפציעות בתחומים כגון Power Electronics, Integrated Photonics ו-Advanced Packaging.

"אם תחום אינו כלכלי – הוא לא יחזיק לאורך זמן", סיכם גולצמן. "המטרה שלנו היא לבנות אקוסיסטם המחבר בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – כך שתעשיית השבבים הישראלית לא רק תשרוד, אלא תמשיך להוביל".

הפוסט בכיר ברשות החדשנות: “כדי לשמר יתרון – למקד, להקים חממות שבבים ולהשקיע בהון אנושי” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יחסי ישראל–סין נכנסו מאז אוקטובר 2023 למסלול מחוספס: סין מובילה קו דיפלומטי תקיף נגד פעולות ישראל בעזה, מקדמת קו של הפסקת אש “אמיתית, מקיפה ומתמשכת” ופתרון שתי מדינות, ומבליטה זאת במועצת הביטחון ובזירה הגלובלית. עם זאת, למרות המתח – לא נרשם ניתוק: המסחר נותר משמעותי והערוצים הדיפלומטיים פתוחים. נקודת הדיווח העדכנית הזאת נשענת על מספר מקורות מדיניים, כלכליים ופרשניים. (un.china-mission.gov.cn)

הקו הסיני בזירה הרב־לאומית

שגריר סין באו״ם, פו צונג, חזר באוקטובר 2025 על הדרישה ליישום מלא של הסדר הפסקת האש והתקדמות להסדרה מדינית ארוכת טווח. ההודעות הרשמיות של המשלחת הסינית לאו״ם מדגישות גם “פלסטינים מנהלים את פלסטין” ושימור מסגרת שתי המדינות. בכך סין מבליטה פער מול ארה״ב, שבחלק מההצבעות המשיכה להטיל וטו על ניסוחים מחייבים. (un.china-mission.gov.cn)

רטוריקה נגד ישראל – אך ללא ענישה כלכלית

בייג׳ינג גינתה פומבית פעולות ישראליות מחוץ לעזה, למשל את התקיפה בדוחה בספטמבר 2025, והזהירה מהסלמה אזורית. לצד זאת, מוסדות מחקר בישראל מצביעים על דפוס עקבי: גינוי חריף לישראל – אך הימנעות מאזכור מפורש של חמאס/חזבאללה/איראן ברוב ההודעות, והיעדר סנקציות כלכליות על ישראל. במלים אחרות: לחץ דיפלומטי – בלי ניתוק יחסים. (Reuters)

משולש סין–איראן–ארה״ב מכביד על ירושלים

הידוק הקשרים האסטרטגיים בין בייג׳ינג לטהראן, על רקע יריבות גוברת עם וושינגטון, מקשה על ישראל. במקביל, ארה״ב לחצה בשנים האחרונות על ירושלים לצמצם חשיפה טכנולוגית לסין בתחומי שבבים, AI ותשתיות – חלק מהקונטקסט שבו נפל גם ניסיון רכישת Tower ע״י אינטל לאחר שלא התקבלה האישור הרגולטורי בסין. מדיווחים אזוריים עולה שגם יצוא שבבים מישראל לסין הצטמצם בשנים 2020–2022. (csis.org)

פרשת טייוואן כמכפיל־מתח

ביקורו של ח״כ בועז טופורובסקי בטייפיי בספטמבר 2025 הוביל לגינוי חריף מבייג׳ינג, שכינתה אותו “מפריע צרות” והאשימה הפרת מדיניות “סין האחת”. גם שגרירות סין בת״א פרסמה גינוי פומבי. האירוע נתפס בבייג׳ינג כאיתות לא נוח על התרחקות ישראלית מהשווי־משקל המסורתי שבין וושינגטון לבייג׳ינג. (scmp.com)

הכלכלה ממתנת את הנזק – בינתיים

למרות המתח המדיני, תמונת הסחר מצביעה על עמידות: ניתוחי INSS מראים שב־2024 היבוא מסין לישראל עלה ~20% (כ־15% מכלל היבוא), ונתוני סחר חיצוניים מצביעים על יציבות/עלייה בפרקי זמן ב־2025. ההערכות לרמת סחר דו־צדדי בסביבות 16–16.5 מיליארד דולר לשנה אחרונה נתמכות בנתוני COMTRADE ומאגרי סחר פתוחים. כלומר, שני הצדדים עדיין “מפרידים” בין פוליטיקה לכלכלה. (INSS)

לאן מכאן? חמש נקודות לעקוב אחריהן

1. האם ההפוגה בעזה תחזיק ותאפשר לבייג׳ינג להוריד את גובה הלהבות הדיפלומטיות. (un.china-mission.gov.cn)
2. קצב ההידוק סין–איראן והשלכות על חישוב הסיכונים של ישראל. (TIME)
3. לחצי וושינגטון על יצוא טכנולוגיות/שיתופי־פעולה עם סין. (csis.org)
4. רגישות טייוואן – האם יהיו צעדים פרלמנטריים/ממשלתיים נוספים שיתפרשו כהתרסה. (scmp.com)
5. שגרת הסחר – האם הצטברות משברים תהפוך גם לכלכלית. (INSS)

השורה התחתונה

דפוס היחסים כרגע הוא מתח פוליטי גלוי מול אינרציה כלכלית. הסדקים – בגזרת עזה, טהראן וטייוואן – ניכרים, אך אין קריעה: בייג׳ינג מעדיפה למצב עצמה כמתווכת וככוח “סדר” מול ארה״ב, והצדדים משמרים את הסחר. עד כמה זה יחזיק? התשובה תלויה ביציבות בעזה, בדינמיקת סין–איראן ובציוצים מוושינגטון.

אמפמ

כותרת: יחסי סין–ישראל נכנסים לשלב רגיש: רטוריקה קשוחה, סחר יציב
כותרת משנה: בייג׳ינג לוחצת להפסקת אש ודו־מדינתיות, מגנה את פרשת טייוואן ומאותת על קו פרו־איראני; וושינגטון מצמצמת מרחב תמרון טכנולוגי – אך המסחר הדו־צדדי נותר גבוה
תגים: סין, ישראל, טייוואן, איראן, ארה״ב, מועצת הביטחון, עזה, סחר חוץ, שבבים, יחסים בינלאומיים
ביטוי מפתח: יחסי סין ישראל 2025
נרדפים: סין–ישראל, מדיניות חוץ סינית, מדיניות ישראל כלפי סין, סחר ישראל–סין, שתי מדינות
SLUG: china-israel-ties-2025-politics-vs-trade

מקורות נבחרים: ME Council ניתוח עדכני (22.10.2025); הודעות המשלחת הסינית לאו״ם; INSS – מגמות סחר 2024; Asia Times – שחיקה ביצוא שבבים; The Independent / SCMP / Jerusalem Post – גינוי ביקור טופורובסקי; Reuters – גינוי התקיפה בדוחה. (Middle East Council on Global Affairs)

לצמצום קשרי טכנולוגיה – אך המסחר הדו־צדדי נשאר גבוה

יחסי ישראל–סין נכנסו מאז אוקטובר 2023 למסלול מחוספס: סין מובילה קו דיפלומטי תקיף נגד פעולות ישראל בעזה, מקדמת קו של הפסקת אש “אמיתית, מקיפה ומתמשכת” ופתרון שתי מדינות, ומבליטה זאת במועצת הביטחון ובזירה הגלובלית. עם זאת, למרות המתח – לא נרשם ניתוק: המסחר נותר משמעותי והערוצים הדיפלומטיים פתוחים. נקודת הדיווח העדכנית הזאת נשענת על מספר מקורות מדיניים, כלכליים ופרשניים. (un.china-mission.gov.cn)

הקו הסיני בזירה הרב־לאומית

שגריר סין באו״ם, פו צונג, חזר באוקטובר 2025 על הדרישה ליישום מלא של הסדר הפסקת האש והתקדמות להסדרה מדינית ארוכת טווח. ההודעות הרשמיות של המשלחת הסינית לאו״ם מדגישות גם “פלסטינים מנהלים את פלסטין” ושימור מסגרת שתי המדינות. בכך סין מבליטה פער מול ארה״ב, שבחלק מההצבעות המשיכה להטיל וטו על ניסוחים מחייבים. (un.china-mission.gov.cn)

רטוריקה נגד ישראל – אך ללא ענישה כלכלית

בייג׳ינג גינתה פומבית פעולות ישראליות מחוץ לעזה, למשל את התקיפה בדוחה בספטמבר 2025, והזהירה מהסלמה אזורית. לצד זאת, מוסדות מחקר בישראל מצביעים על דפוס עקבי: גינוי חריף לישראל – אך הימנעות מאזכור מפורש של חמאס/חזבאללה/איראן ברוב ההודעות, והיעדר סנקציות כלכליות על ישראל. במלים אחרות: לחץ דיפלומטי – בלי ניתוק יחסים. (Reuters)

משולש סין–איראן–ארה״ב מכביד על ירושלים

הידוק הקשרים האסטרטגיים בין בייג׳ינג לטהראן, על רקע יריבות גוברת עם וושינגטון, מקשה על ישראל. במקביל, ארה״ב לחצה בשנים האחרונות על ירושלים לצמצם חשיפה טכנולוגית לסין בתחומי שבבים, AI ותשתיות – חלק מהקונטקסט שבו נפל גם ניסיון רכישת Tower ע״י אינטל לאחר שלא התקבלה האישור הרגולטורי בסין. מדיווחים אזוריים עולה שגם יצוא שבבים מישראל לסין הצטמצם בשנים 2020–2022. (csis.org)

פרשת טייוואן כמכפיל־מתח

ביקורו של ח״כ בועז טופורובסקי בטייפיי בספטמבר 2025 הוביל לגינוי חריף מבייג׳ינג, שכינתה אותו “מפריע צרות” והאשימה הפרת מדיניות “סין האחת”. גם שגרירות סין בת״א פרסמה גינוי פומבי. האירוע נתפס בבייג׳ינג כאיתות לא נוח על התרחקות ישראלית מהשווי־משקל המסורתי שבין וושינגטון לבייג׳ינג. (scmp.com)

הכלכלה ממתנת את הנזק – בינתיים

למרות המתח המדיני, תמונת הסחר מצביעה על עמידות: ניתוחי INSS מראים שב־2024 היבוא מסין לישראל עלה ~20% (כ־15% מכלל היבוא), ונתוני סחר חיצוניים מצביעים על יציבות/עלייה בפרקי זמן ב־2025. ההערכות לרמת סחר דו־צדדי בסביבות 16–16.5 מיליארד דולר לשנה אחרונה נתמכות בנתוני COMTRADE ומאגרי סחר פתוחים. כלומר, שני הצדדים עדיין “מפרידים” בין פוליטיקה לכלכלה. (INSS)

לאן מכאן? חמש נקודות לעקוב אחריהן

1. האם ההפוגה בעזה תחזיק ותאפשר לבייג׳ינג להוריד את גובה הלהבות הדיפלומטיות. (un.china-mission.gov.cn)
2. קצב ההידוק סין–איראן והשלכות על חישוב הסיכונים של ישראל. (TIME)
3. לחצי וושינגטון על יצוא טכנולוגיות/שיתופי־פעולה עם סין. (csis.org)
4. רגישות טייוואן – האם יהיו צעדים פרלמנטריים/ממשלתיים נוספים שיתפרשו כהתרסה. (scmp.com)
5. שגרת הסחר – האם הצטברות משברים תהפוך גם לכלכלית. (INSS)

השורה התחתונה

דפוס היחסים כרגע הוא מתח פוליטי גלוי מול אינרציה כלכלית. הסדקים – בגזרת עזה, טהראן וטייוואן – ניכרים, אך אין קריעה: בייג׳ינג מעדיפה למצב עצמה כמתווכת וככוח “סדר” מול ארה״ב, והצדדים משמרים את הסחר. עד כמה זה יחזיק? התשובה תלויה ביציבות בעזה, בדינמיקת סין–איראן ובציוצים מוושינגטון.

אמפמ

כותרת: יחסי סין–ישראל נכנסים לשלב רגיש: רטוריקה קשוחה, סחר יציב
כותרת משנה: בייג׳ינג לוחצת להפסקת אש ודו־מדינתיות, מגנה את פרשת טייוואן ומאותת על קו פרו־איראני; וושינגטון מצמצמת מרחב תמרון טכנולוגי – אך המסחר הדו־צדדי נותר גבוה
תגים: סין, ישראל, טייוואן, איראן, ארה״ב, מועצת הביטחון, עזה, סחר חוץ, שבבים, יחסים בינלאומיים
ביטוי מפתח: יחסי סין ישראל 2025
נרדפים: סין–ישראל, מדיניות חוץ סינית, מדיניות ישראל כלפי סין, סחר ישראל–סין, שתי מדינות
SLUG: china-israel-ties-2025-politics-vs-trade

מקורות נבחרים: ME Council ניתוח עדכני (22.10.2025); הודעות המשלחת הסינית לאו״ם; INSS – מגמות סחר 2024; Asia Times – שחיקה ביצוא שבבים; The Independent / SCMP / Jerusalem Post – גינוי ביקור טופורובסקי; Reuters – גינוי התקיפה בדוחה. (Middle East Council on Global Affairs)

הפוסט סין–ישראל: סדקים ביחסים – אבל “הפרדה” בין פוליטיקה לכלכלה ממשיכה בינתיים לעבוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה ממשיכה להרחיב את פעילותה בישראל, ומודיעה כי תעתיק את מרכז המחקר והפיתוח שלה בבאר שבע לאתר חדש שיהיה גדול פי שלושה מזה הקיים. האתר החדש בפארק ההייטק של גב-ים בעיר, בהיקף של כ-3,000 מ"ר, צפוי להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד לסוף המחצית הראשונה של 2026.

זהו האתר הדרומי ביותר של אנבידיה בישראל, והוא מצטרף למרכזי הפיתוח הקיימים בתל אביב, רעננה, יוקנעם, מבוא כרמל ותל חי. במסגרת ההתרחבות, אנבידיה מתכוונת לגייס מאות עובדים נוספים באזור הדרום למרכז המורחב, ביניהם מפתחי שבבים,  מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים, סטודנטים ובוגרי תארים מתקדמים.

"הרחבת מרכז הפיתוח של אנבידיה בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר – בכל מקום שבו הם נמצאים," אמר עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. "הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מבאר שבע והסביבה, שייקחו חלק ביצירת טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."  

״הקמת הסייט החדש של אנבידיה והרחבת פעילותה בעיר פי שלושה, מהווים בשורה גדולה וחשובה לעיר באר שבע ולנגב," אמר רוביק דנילוביץ׳, ראש עיריית באר שבע. "החלטה זו מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי, ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים שיחזקו את ההון האנושי בעיר ויבססו את מעמדה של באר שבע כמרכז חדשנות מוביל."

פעילות מרכז הפיתוח המורחב בבאר שבע הינה חלק מן הפעילות הנרחבת של אנבידיה בישראל, בפיתוח טכנולוגיות המניעות את מהפכת ה-AI. הצוותים הנוכחיים ואלו שיצטרפו אליהם, יקחו חלק בפיתוח חומרה ותוכנה מתקדמים לתקשורת בינה מלאכותית (AI Networking), ובהם מוצרי NVIDIA Spectrum-X Ethernet, Quantum-X InfiniBand, NVLink, ConnectX ו-BlueField DPUs, כמו גם מעבדים מרכזיים למרכזי נתונים (CPUs) ועוד.

אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות ביותר במשק עם למעלה מ-5,000 עובדות ועובדים. מאז רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020, מספר העובדות והעובדים של אנבידיה בישראל יותר מהכפיל את עצמו, והחברה ממשיכ להתרחב עם מאות משרות פתוחות באתריה מהצפון ועד הדרום.

…

הפוסט אנבידיה מרחיבה את פעילותה בישראל עם סייט חדש בבאר שבע ותגייס מאות עובדים בדרום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דירוג היזמות השנתי של PitchBook לשנת 2025 מציב שתי אוניברסיטאות ישראליות בעשירייה הראשונה בעולם בהכשרת בוגרים שהקימו סטארט-אפים וגייסו הון סיכון בעשור האחרון: אוניברסיטת תל-אביב ו־הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. הדירוג, שפורסם בידי Jordan Rubio ו-James Thorne, מבוסס על ניתוח יותר מ־173 אלף מייסדים שנתמכו בהון־סיכון, ומשווה בין תוכניות תואר ראשון, תארים מתקדמים ו-MBA.

לפי PitchBook, סטנפורד וברקלי ממשיכות להוביל את הטבלה, אך מוסדות מחוץ לארה״ב – ובהם קנדה, הודו וישראל – מתחזקים. באופן בולט, הטכניון טיפס משמעותית לעומת 2024, והצטרף יחד עם אוניברסיטת תל-אביב לעשירייה העולמית.

החברות המובילות לפי הון שגויס – מתוך נתוני PitchBook

אוניברסיטת תל-אביב (Top 5 by capital raised):

• Generate (Capital Markets/Institutions) – 4.3 מיליארד דולר
• Lendbuzz – 1.2 מיליארד דולר
• Next Insurance – 1.1 מיליארד דולר
• Cato Networks – 1.1 מיליארד דולר
• Varo – 1.1 מיליארד דולר

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (Top 5 by capital raised):

• Uber Freight – 2.7 מיליארד דולר
• Lendbuzz – 1.2 מיליארד דולר
• Fireblocks – 1.0 מיליארד דולר
• Armis – 792 מיליון דולר
• Celsius Network – 780 מיליון דולר

מעבר לטבלאות הגלובליות, PitchBook פרסמה מהדורות ייעודיות לאירופה ולמייסדות נשים. הדירוג מדגיש כי הצלחת היזמות אינה תלויה רק באקדמיה, אלא באקו-סיסטם מלא: מצוינות מחקרית, תרבות המעודדת ניסוי וחדשנות, וקהילה מממנת שמוכנה לתמוך ברעיונות נועזים עד להפיכתם לחברות גלובליות. בשנה הנוכחית בולטת שוב תרומתן של אוניברסיטאות ישראל לאקו-סיסטם הזה, כאשר רשימות החברות המובילות לפי הון שגויס משקפות שילוב בין פינטק, ביטוח דיגיטלי, סייבר ותשתיות דיגיטליות.

בשורה התחתונה: נוכחות כפולה של מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה מחזקת את מעמד ישראל בזירת היזמות העולמית, ומצביעה על מסלול הכשרה ואקו-סיסטם שממשיכים לייצר מייסדים מגייסי הון בקנה מידה בינלאומי.

למחקר באתר PITCHBOOK

הפוסט אוניברסיטת תל-אביב והטכניון נכנסו לעשירייה העולמית בדירוג היזמות של PitchBook הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג׳ון מדבד, מייסד OurCrowd, אובחן במחלת ה-ALS ועובר מתפקיד המנכ״ל לתפקיד היו״ר. לפי הודעת החברה, מדבד נמצא בשיקום, נמנע מטיסות וממשיך לעבוד מהבית . הוא יתמקד ביוזמות אסטרטגיות, בהתרחבות בינלאומית ובהעמקת התמיכה בחברות הפורטפוליו. את תפקיד המנכ״ל ומנהל התפעול הראשי יקבל כלי (Cali) טשיל, שכיהן עד כה כמנהל ההשקעות הראשי ויו״ר ועדת ההשקעות.

מדבד מסר כי המעבר מאפשר לו להוביל את שלב הצמיחה הבא של הפלטפורמה, בין היתר באמצעות שימוש בבינה מלאכותית להנגשת השקעות לקהל רחב של משקיעים כשירים. טשיל אמר כי ימשיך את חזון “הדמוקרטיזציה של ההון-סיכון”, עם הרחבת גישת המשקיעים לעסקאות בחברות צמיחה ובקרנות מובילות לצד השקעות בשלבים מוקדמים.

OurCrowd, שהוקמה ב-2013, גייסה עד היום התחייבויות בהיקף של יותר מ-2.6 מיליארד דולר, השקיעה במאות סטארט-אפים ובקרנות רבות, ומדורגת בעקביות כאחד המשקיעים הפעילים בישראל.

הפוסט ג׳ון מדבד אובחן ב-ALS ועובר לתפקיד היו״ר; כלי טשיל מונה למנכ״ל OurCrowd הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד"ק: CEVA), המספקת טכנולוגיות קישוריות אלחוטיות, חישה חכמה ובינה מלאכותית למכשירי קצה, מודיעה על שני הישגים משמעותיים נוספים המחזקים את ההובלה שלה בתחום ה-Smart Edge.

סיוה היא ספקית ה-IP הראשונה בעולם שעוברת בהצלחה הסמכה לתקן Bluetooth® 6.0 עם ,Channel Sounding שכבר אומץ על ידי למעלה מ-10 לקוחות של החברה, וכן משיקה את- Ceva-Waves Wi-Fi® 7 1×1 Client IP  פתרון חדש לקישוריות עתירת ביצועים ודלת השהיה, שכבר אומץ על ידי יצרניות מוליכים למחצה מובילות.

שני הפתרונות החדשים נועדו לענות על הביקוש הגובר לקישוריות מדויקת מבחינת מיקום מרחבי, אמינה וחסכונית, וליצור את התשתית הטכנולוגית לדור הבא של מכשירי ,IoT רכב חכם ותעשייה חכמה –

המשלבים בינה מלאכותית בקצה  (Edge AI) ויכולות Physical AI  שמאפשרות למכשירים לחוש, להבין ולפעול בעולם הפיזי.

Bluetooth 6.0 עם :Channel Sounding מיקום מדויק ואבטחה ברמה חדשה

סיוה הודיעה כי היא ספקית ה-IP הראשונה שעברה הסמכה ל-Bluetooth® 6.0 עם תמיכה ב-Channel Sounding, ומובילה בכך את תחום הקישוריות האלחוטית לדור הבא של יישומים עתירי ביצועים. הטכנולוגיה, שכבר אומצה על ידי למעלה מ-10 לקוחות של סיוה, קובעת רף חדש לדיוק מיקום, אבטחה ואמינות בשווקי הרכב, התעשייה וה-IoT.

Channel Sounding מאפשר קביעה מדויקת של מרחק בין מכשירים ברמת דיוק של עשרה סנטימטר, תוך עמידות בפני הפרעות ותקיפות. בשילוב עם AI מקומי במכשיר, מתקבלת אינטליגנציה מרחבית בזמן אמת – ללא תלות בענן – שתומכת ביישומים כמו מפתחות דיגיטליים לרכב, ניווט פנימי, גישה חכמה ובקרת תעשייה.

טל שלו, סמנכ"ל ומנהל חטיבת ה-Wireless IoT בסיוה, מסרBluetooth 6.0" : פותח עידן חדש בקצה החכם, עםChannel Sounding  המאפשר מיקום מדויק ואבטחה גבוהה. כספקית ה-IP הראשונה שעוברת הסמכה לתקן זה, וכמקור אחד לשילוב קישוריות ו- AIבמכשירים, סיוה מסייעת ללקוחות לקצר זמני פיתוח, להפחית מורכבות ולהעניק חוויות משתמש חכמות ובטוחות יותר".

Wi-Fi 7 1×1 Client IP: קישוריות מהירה ומבוססת AI למכשירי IoT חכמים

סיוה מכריזה גם על זמינות כללית של ,Ceva-Waves Wi-Fi® 7 1×1 Client IP שמבוסס על תקן IEEE 802.11be ומציע ביצועים גבוהים במיוחד והשהיה נמוכה – אידיאלי למכשירי IoT מבוססי AI, מכשירים לבישים, בית חכם ותעשייה חכמה.

הפתרון מאפשר חיבור אמין ומהיר במיוחד במכשירים ניידים ובסביבות צפופות, תוך חיסכון בהספק ותמיכה ביישומי Edge AI . שילוב ה- Wi-Fi 7עם משפחת מעבדי ה-NeuPro NPU של סיוה מספק תשתית יעילה למכשירים המסוגלים לחבר, לחוש ולהסיק מסקנות בזמן אמת – וליצור דור חדש של מערכות Physical AI שמבינות ופועלות בעולם האמיתי.

טל שלו הוסיף: "אנו גאים להשיק את Ceva-Waves Wi-Fi 7 1×1 Client IP". "היכולות החדשות של Wi-Fi 7 מביאות קפיצת מדרגה במהירות, באמינות ובהשהיה (latency), ומאפשרות ללקוחותינו לקצר את זמני הפיתוח ולהציע חוויות IoT חכמות ומבוססות בינה מלאכותית".

סיוה (Ceva)

סיוה מספקת טכנולוגיות קישוריות אלחוטיות, חישה חכמה ובינה מלאכותית למכשירי קצה. מוצרי הקניין הרוחני של החברה כוללים טכנולוגיות בלוטות׳, Wi-Fi, UWB, ודור 5; מעבדי בינה מלאכותית; והיתוך חיישנים. טכנולוגיות החומרה והתוכנה של סיוה משלבות רמות ביצועים גבוהות לצד צריכת הספק נמוכה ונצילות יעילה של שטח החומרה. הטכנולוגיות של סיוה משולבות במכשירים של יצרנים ומותגים מובילים, לצד יצרניות צעירות המעוניינות לזרז פיתוח מוצרים חדשים. עד כה, שולבו הטכנולוגיות של סיוה ביותר מ-18 מיליארד מוצרים, בהם שעונים חכמים ומגוון רחב של מכשירים לבישים ומוצרי IoT, מכוניות אוטונומיות, ורשתות סלולר דור 5. לפרטים נוספים: www.ceva-ip.com, LinkedIn , X , YouTube , Facebook, , ו- Instagram.

לפרטים נוספים – אייזנברג אליאש: ניב קידר 0525795853, משרד: 03-7538828

הפוסט סיוה מעמיקה את הובלתה בתחום הקישוריות האלחוטית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס (נאסד"ק: AMAT) מציגה מערכות חדשות לייצור שבבים, שמשפרות את הביצועים של שבבי לוגיקה וזיכרון מתקדמים, החיוניים למחשוב בינה מלאכותית. המוצרים החדשים מתמקדים בשלושה תחומים קריטיים במרוץ לאספקת שבבים מהירים וחזקים יותר: Leading-Edge Logic , כולל טרנזיסטורי  Gate-All-Around בעלי ביצועים גבוהים, זיכרונות High-Bandwidth Memory, ואריזה מתקדמת ליצירת Systems-in-a-Package, המייעלים את ביצועי השבב, צריכת האנרגיה והעלויות.

"ככל שהשבבים הופכים מורכבים יותר, אפלייד מתמקדת בהובלת פריצות דרך בהנדסת חומרים כדי לספק את השיפורים הנדרשים בביצועים וביעילות האנרגטית להרחבת יכולות הבינה המלאכותית", אמר ד"ר פראבו ראג'ה,  נשיא קבוצת מוצרי השבבים באפלייד מטיריאלס. אנו משתפים פעולה עם לקוחותינו בשלבים מוקדמים ועמוקים יותר כדי לפתח יחד פתרונות שמאיצים את מפת הדרכים של יצרניות השבבים ומאפשרים קפיצות דרך משמעותיות בלוגיקה, בזיכרון ובאריזה מתקדמת."

מערכת Kinex החדשה מאפשרת ייצור שבבי לוגיקה וזיכרון מתקדמים בעלי ביצועים גבוהים וצריכת אנרגיה נמוכה יותר. כדי למקסם את הביצועים ואת יעילות צריכת האנרגיה, שבבי ה- GPU (מעבדים גרפיים) והHPC-  (מעבדי מחשוב עתיר ביצועים) מהדור החדש עושים שימוש באריזות מתקדמות המשלבות מספר שבבים (chiplets). חיבור היברידי (Hybrid Bonding) הוא טכנולוגיית שבבים מתפתחת המשתמשת בקשרי נחושת-לנחושת ישירים, שכתוצאה ממנה ניתן להשיג שיפורים משמעותיים בביצועים הכוללים, בצריכת האנרגיה ובעלויות.

המורכבות ההולכת וגדלה של אריזות שבבים יוצרת אתגרים עבור חיבור היברידי בייצור בנפח גבוה. כדי להאיץ את השימוש בטכנולוגיה זו בשבבי לוגיקה וזיכרון מתקדמים, אפלייד מטיריאלס,  בשיתוף פעולה עם BE Semiconductor Industries N.V.  (Besi), פיתחה את מערכת Kinex Bonding – הבוֹנְדֶר ההיברידי המשולב הראשון בתעשייה המשלב חיבור שבב-לפרוסה (die-to-wafer). המערכת מאחדת את המומחיות של אפלייד בעיבוד פרוסות ושבבים עם רמות דיוק ומהירות גבוהות של חיבור, הודות לפתרונות ההרכבה והחיבור המובילים של Besi.

מערכת Centura Xtera Epi החדשה מאפשרת טרנזיסטורי GAA בעלי ביצועים גבוהים יותר ב-2 nm ומעבר

בין המאפיינים הקריטיים ביותר המשפיעים על הביצועים והאמינות של טרנזיסטורי GAA מתקדמים, נמצאים מבני ה-Source וה-Drain היוצרים את תעלת הטרנזיסטור. מבנים אלו נוצרים על ידי שיקוע מדויק של חומרים בתעלות עמוקות באמצעות תהליך אפיטקסיה (Epi) , מילוי תעלות ה-Source/Drain בתעלות בעלות יחס גובה-רוחב גבוה תוך שימוש בשיטות אפיטקסיה מסורתיות מאתגר ועלול להוביל לחללים (Voids) וצמיחה לא אחידה, מה שפוגע בביצועים ובאמינות.

כדי לפתור את האתגר הזה ולאפשר ביצועי שבב מקסימליים פיתחה אפלייד מטיריאלס את מערכת Centura Xtera Epi. מערכת Xtera כוללת ארכיטקטורת תא ייחודית בנפח נמוך, הכוללת תהליכי ניקוי מקדים וחריטה (Etch) משולבים, המערכת מאפשרת יצירת מבנים ללא חללים, תוך שימוש מופחת בגז (50% פחות מהשיטה המסורתית). תהליך השיקוע והחריטה החדשני שלה מתאים את פתיחת התעלה תוך כדי צמיחת החומר, ומשפר את אחידות התאים ביותר מ-40%

מערכת Xtera מאומצת על ידי יצרניות שבבי לוגיקה וזיכרון מובילים. כאן ניתן לצפות בהדגמה של יכולות המערכת.

מערכת המטרולוגיה PROVision 10 המשפרת את התפוקה של שבבי תלת-ממד מורכבים

"השימוש הגובר בארכיטקטורות תלת-ממד בלוגיקה ובזיכרון יוצר אתגרי מטרולוגיה חדשים, הדוחפים את הטכנולוגיה האופטית עד לקצה גבול היכולת", אמר קית' וולס, סגן נשיא הקבוצה להדמיה ובקרת ייצור שבבים באפלייד מטיריאלס. "אפלייד מרחיבה את הובלתה בתחום ה- eBeam עם פריצות דרך ברזולוציית ההדמיה, ולעומק  ארכיטקטורת השבבים התלת-ממדית, ומעניקה ליצרניות השבבים את היכולת לבצע מדידות מדויקות ולהאיץ את התפוקה של השבבים מורכבים."

ה–PROVision 10 החדשה היא מערכת מטרולוגיה מתקדמת מבוססת eBeam שתוכננה במיוחד עבור שבבי לוגיקה מתקדמים – כולל טרנזיסטורי GAA וארכיטקטורות אספקת כוח אחורית (Backside Power Delivery) – כמו גם שבבי      DRAM ו–NAND 3D מהדור הבא. זוהי מערכת המטרולוגיה הראשונה בתעשייה הכוללת טכנולוגיית Cold Field Emission (CFE), אשר מגדילה את רזולוציית ההדמיה הננומטרית עד 50 אחוזים ואת מהירות ההדמיה עד פי 10 בהשוואה לטכנולוגיית Thermal Field Emission (TFE) קונבנציונלית. יכולות ההדמיה התת-ננומטריות של מערכת PROVision 10 מאפשרות לה לראות דרך שכבות מרובות של שבבי התלת-ממד ולספק תמונה אינטגרטיבית, מרובת-שכבות. המערכת מאפשרת מדידות חפיפה ישירות על-ההתקן (On-Device Overlay) ומטרולוגיית ממדים קריטיים (Critical Dimension  (CD) מדויקת, מעבר למגבלות של מערכות אופטיות מסורתיות. יכולותיה הייחודיות תומכות במשימות הקריטיות לבקרת תהליכים, כגון חפיפת שכבות EUV , מדידת ננו-יריעות (Nanosheet) וזיהוי חללי Epi בטרנזיסטורי GAA , מה שהופך אותה לכלי חיוני עבור 2nm ו ואף מעבר לכך, כמו גם לייצור HBM. 

מערכת PROVision 10 נמצאת בשימוש על ידי יצרני שבבי לוגיקה וזיכרון מובילים רבים.

הפוסט אפלייד מטיריאלס חושפת מערכות חדשות לייצור הדור הבא של השבבים  להאצת ביצועי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הסימפוזיון, הנערך תחת הכותרת "Powering the Smart Edge – Enabling what’s next",  מיועד למהנדסי VLSI  , ארכיטקטים של מערכות, מפתחי שבבים, אנשי תוכנה ושותפים טכנולוגיים. מטרת האירוע היא להציג את הדרכים בהן טכנולוגיות IP בתחומי הבינה המלאכותית, החישה והקישוריות האלחוטית משתלבות בעיצוב שבבי העתיד.

בין הנושאים המרכזיים שיידונו:

• עיבוד בינה מלאכותית בקצה עבור שווקים צרכניים, תעשייתיים ותשתיתיים
• סטנדרטים חדשים בקישוריות אלחוטית: Bluetooth HDT, Wi-Fi 7, UWB, 5G/6G
• הרצאות טכניות, הדגמות חיות ותובנות ממובילי דעה באקדמיה ובתעשייה

בין המרצים הבולטים:

• צביקה גולצמן, סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, בהרצאה על אתגרי תעשיית השבבים בישראל
• פרופ’ ניר שלזינגר מאוניברסיטת בן-גוריון, בהרצאה על למידה עמוקה מבוססת מודלים בעיבוד אותות ותקשורת

האירוע יכלול שני מסלולים מקבילים בשעות אחר הצהריים: מסלול בינה מלאכותית ומסלול קישוריות אלחוטית, עם הרצאות בנושאים כגון Scalable NPU ותקשורת לוויינית.

האירוע מיועד לסטארטאפים, מהנדסים ואנשי טכנולוגיה בתחום השבבים והמערכות החכמות, ומהווה הזדמנות ייחודית למפגש עם ידע ברמה עולמית ובהובלה מקומית.

הארוע יתקיים ביום שלישי, 28 באוקטובר 2025 במלון דן אכדיה, הרצליה

 ההרשמה פתוחה (מספר המקומות מוגבל) – [לחצו כאן להרשמה]

הפוסט סימפוזיון הטכנולוגיה של סיוה ייפתח השנה ב- 28/10 בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.