לפי הפרטים שפורסמו, אסטרה צפויה לקלוט בעיקר חלק מעובדי פליופס, בדגש על מחלקת החומרה. ההערכה היא שכ־30–40 מתוך כ־100 עובדי החברה לא ייקלטו לאחר השלמת העסקה, וחלק ניכר ממחלקת התוכנה לא יועסק בהמשך

חברת Astera Labs האמריקאית הציבורית קרובה להשלמת רכישת סטארט־אפ השבבים הישראלי Pliops בעסקה המוערכת בכ־70 מיליון דולר. לפי הדיווח, מדובר בשווי נמוך משמעותית מהיקף ההשקעות שגייסה פליופס מאז הקמתה ומהשווי שנקבע לה בסבב הגיוס האחרון ב־2022. כך מדווח אתר דה מרקר.

עסקה “ממוקדת כוח אדם” וקיצוץ צפוי בכוח האדם

לפי הפרטים שפורסמו, אסטרה צפויה לקלוט בעיקר חלק מעובדי פליופס, בדגש על מחלקת החומרה. ההערכה היא שכ־30–40 מתוך כ־100 עובדי החברה לא ייקלטו לאחר השלמת העסקה, וחלק ניכר ממחלקת התוכנה לא יועסק בהמשך. עוד צוין כי צוות קטן אמור לבחון היתכנות לשילוב הטכנולוגיה של פליופס באסטרה, אך לא ברור אם הדבר אכן יתממש.

לפי הדיווח, בתחילת המגעים דובר על טווח של 150–200 מיליון דולר, אך בסופו של דבר התגבשה עסקה בהיקף של כ־70 מיליון דולר. פליופס גייסה מאז 2017 כ־215 מיליון דולר, וב־2022 הוערכה בכ־650–700 מיליון דולר. המשמעות היא “אקזיט מקוצץ” ביחס לציפיות ולתמחור בעבר.

שינויי הנהלה ומרכז פיתוח בישראל

לאחר השלמת הרכישה, מנכ״ל פליופס עידו בוקשפן צפוי לעבוד תחת גיא אזרד, שמונה למנהל מרכז הפיתוח של אסטרה בישראל. לפי הדיווח, אזרד כיהן בעבר כמנכ״ל מארוול ישראל ובתפקידו האחרון היה סמנכ״ל ההנדסה לתכנון תשתיות שבבים בגוגל קלאוד ישראל, ועזב לאחרונה את גוגל כדי להצטרף לאסטרה.

ברקע, פליופס פיתחה מעבד שמיועד להאיץ ולייעל משימות אחסון נתונים בדאטה־סנטרים, וגייסה לאורך השנים משקיעים בולטים מהתעשייה. החברה גם ניהלה בעבר מגעים למיזוג עם החברה הצרפתית Kalray, אך המהלך נפל לאחר ירידה חדה בשווי קלאריי והתרסקות המו״מ.

אסטרה לאבס פועלת בתחום שבבי ותוכנות הקישוריות המהירה בדאטה־סנטרים, תחום שנהנה מביקוש גובר על רקע הגאות בבינה מלאכותית. לפי הדיווח, החברה הונפקה ב־2024 ונסחרת כיום לפי שווי של כ־27.5 מיליארד דולר.

מפליופס לא נמסרה תגובה.

הפוסט סטארט־אפ השבבים פליופס נמכר לאסטרה לאבס בהפסד; גיא אזרד מונה למנכ"ל אסטרה לאב בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Valens Semiconductor (סימול: VLN), שמרכזה בהוד השרון ונסחרת בניו יורק, הודיעה ב־28.1.2026 על תוכנית להתייעלות תפעולית הכוללת צמצום של כ־10% מכוח האדם, במגוון מחלקות בחברה. לפי הודעת החברה, המהלך צפוי לחסוך כ־5 מיליון דולר בשנה בהוצאות תפעוליות, ולהסתיים במהלך הרבעון השני של 2026.

מנכ״ל החברה, יורם סלינגר, אמר כי אף שהחברה דיווחה בשיחת המשקיעים האחרונה על “מומנטום של צמיחת הכנסות”, היא מקדמת את תוכנית ההתייעלות כדי “לייעל את מבנה העלויות” ולמקד משאבים בפעילויות הליבה. החברה מסרה כי תעמיד סיוע ותמיכה לעובדים שיושפעו מהמהלך.

לפי ההודעה, מדובר בקיצוץ רוחבי בכוח האדם ולא במהלך ממוקד בצוות יחיד. החברה צופה חיסכון שנתי של כ־5 מיליון דולר בהוצאות תפעול, והשלמת התהליך עד סוף הרבעון השני של 2026. ההודעה מגיעה על רקע מאמצים של חברות שבבים רבות להתאים את הוצאותיהן למחזוריות בענף ולתנאי שוק משתנים.

ואלנס הודיעה גם כי תפרסם את תוצאות הרבעון הרביעי ואת הדוחות השנתיים ל־2025 לפני פתיחת המסחר ב־25.2.2026. לאחר הפרסום מתוכננת שיחת ועידה עם הנהלת החברה, שבה תציג את התוצאות ואת תחזית הפעילות.

החברה הציגה ברבעון השלישי של 2025 הכנסות של 17.3 מיליון דולר, מעל טווח התחזית שדיווחה (15.1–15.6 מיליון דולר), והפסד למניה של 0.04 דולר – טוב מהציפיות שעמדו על הפסד של 0.07 דולר. עם זאת, החברה עדיין אינה רווחית במצטבר על פני 12 החודשים האחרונים.

בענף השבבים, שבו מחזוריות הביקושים גבוהה ותנאי השוק משתנים במהירות, מהלכי התייעלות נתפסים לעיתים ככלי לשימור “מסלול” השקעות בתחומים שנחשבים אסטרטגיים – ובראשם תחומי רכב, תשתיות ותקינה, שבהם זמני ההבשלה ארוכים יותר אך ההיקפים עשויים להיות משמעותיים.

הפוסט ואלנס תפטר כ־10% מהעובדים ותתייעל ב־5 מיליון דולר בשנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סקר מעסיקים חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן (ינואר 2026) מצייר תמונה מורכבת של שוק העבודה בהייטק הישראלי: למרות כניסת כלי בינה מלאכותית כמעט לכל שכבה של עבודה טכנולוגית ועסקית, ההייטק ממשיך לגייס עובדים בקצב גבוה, אך במקביל נרשמת עלייה בהיקף הפיטורים. עם זאת, במרבית המקרים החברות אינן מייחסות זאת ישירות להטמעת בינה מלאכותית.

הקשר הרחב: סטגנציה בשיעור עובדי ההייטק

הדוח מציב את הממצאים בהקשר רחב יותר: אחרי שנים של צמיחה עקבית בשיעור של 5%–6% בשנה, בשלוש השנים האחרונות ניכרת סטגנציה בחלקם של עובדי ההייטק מכלל המועסקים במשק. מאז השיא של 2022 שיעור עובדי ההייטק נע סביב 11.5%, וב-2024 אף ירד מעט ל-11.3%.

הדוח מציע שלושה הסברים אפשריים לסטגנציה: מגמה עולמית של ירידה בגיוסי עובדים לאחר שנות שיא, "הידוק חגורה" מקומי על רקע המציאות המדינית-ביטחונית, ואפשרות של שינוי מבני קבוע בהיקף העובדים הנדרשים בענף בשל הטמעת כלי בינה מלאכותית. מטרת הסקר היא לבחון עד כמה הגורם השלישי אכן תורם לתמונה.

הסקר הופנה ל-500 חברות בשבועיים האחרונים של דצמבר 2025, והשיבו לו 263 חברות; מתוכן 192 הן מענפי ההייטק. החברות בהייטק במדגם מעסיקות יחד כ-112 אלף עובדים — כ-28% מעובדי ההייטק בישראל — והמדגם מייצג את מעסיקיהם של כ-80% מהעובדים בענף.

עם זאת, לרשות החדשנות יש הסתייגות חשובה: 89% מהחברות במדגם מעסיקות מעל 50 עובדים, ולכן ייתכן שהמגמות המוצגות אינן משקפות במלואן את המציאות בחברות קטנות יותר, כגון סטארט-אפים צעירים.

בפילוח חברות ההייטק שהשיבו: 62.3% הן חברות רב-לאומיות שהמטה שלהן בישראל, 27% הן חברות מקומיות הפועלות רק בישראל, ו-10.6% הן חברות-בת או סניף לחברה זרה. המדגם כולל חברות מתחומים כמו אינטרנט, גיימינג, מסחר מקוון, חומרה, תוכנה, מוליכים למחצה, טכנולוגיה ביטחונית, סייבר ואבטחת מידע, ביוטכנולוגיה ומדעי החיים, מכשור רפואי, וייצור תרופות וחומרים.

כדי לצמצם הטיה בתשובות סביב בינה מלאכותית, הסקר בנוי כך ששאלות על הטמעת כלי AI נשאלו רק אחרי שאלות על תכניות העסקה ופיטורים; בהמשך נשאלו המשיבים על סיבות לפיטורים (כאשר AI היא אחת האפשרויות), ורק לבסוף נשאלו מפורשות על השפעת ההטמעה על תכניות עתידיות.

גיוסים מול פיטורים: התאוששות בגיוס, אך גם עלייה בפיטורים

הדוח מצביע על שינוי מחזורי ברור: מעבר מ"שוק של עובדים" בשנים 2021–2022, שבו היצע המשרות היה גבוה והעזיבה מרצון עלתה, ל"שוק של מעסיקים" החל מ-2023, שבו היצע המשרות החדשות נמוך יותר והפיטורים עולים.

במבט על חצי השנה האחרונה, 94% מחברות ההייטק במדגם גייסו עובדים (לעומת 98% ביתר המשק). אך שיעור העובדים שגויסו מתוך סך העובדים נמוך יותר בהייטק: 7.9% לעומת 9.8% בשאר המשק — כלומר, פחות חברות מגייסות, והן מגייסות בממוצע עבור פחות משרות. הדוח מעיר שהיקף הגיוסים משקף בחלקו תחלופה (החלפת עובדים שפוטרו או עזבו) לצד גיוס שמגדיל מצבה.

בצד הפיטורים, התמונה חדה יותר: 81% מחברות ההייטק במדגם פיטרו עובדים בחצי השנה האחרונה (מעט פחות מאשר 85% ביתר המשק), אבל היקף הפיטורים מתוך סך העובדים גבוה יותר בהייטק — 3.5% לעומת 2.6% בשאר המשק.

הבדל מהותי נוסף הוא באופי הפיטורים: בעוד שבכלל המשק הסיבה המרכזית לפיטורים היא ביצועי עובד, בהייטק בולט יותר רכיב של פיטורים "רוחביים" — צמצום או סגירה של צוותים ומחלקות שלמים. 36% מחברות ההייטק צמצמו או סגרו צוותים בחצי השנה האחרונה, לעומת 22% בלבד בשאר המשק.

הקשר המוגבל בין AI לצמצומים

על רקע השיח הציבורי על "החלפת עובדים בבינה מלאכותית", הנתון הבולט בדוח הוא שהקשר הישיר שמדווחות החברות בין בינה מלאכותית לבין צמצומים עדיין מוגבל.

מתוך חברות הייטק שפיטרו עובדים בשל צמצום או סגירת צוותים ומחלקות, הסיבות המרכזיות שצוינו הן התייעלות (26% מכל החברות במדגם) או מצבה העסקי של החברה (9%). רק 5% ציינו את הטמעת כלי בינה מלאכותית כסיבה מרכזית, ו-4% ציינו את המצב הכלכלי-ביטחוני כסיבה מרכזית.

הדוח מדגיש כי ברוב המקרים בינה מלאכותית היא גורם שמצטרף לצורך קיים להתייעל — ורק שתי חברות ציינו זאת כסיבה בלעדית לפיטורים.

תחזיות לעתיד: AI עדיין לא גורם מרכזי

גם כשמסתכלים קדימה, התמונה דומה: 15% מחברות ההייטק מתכננות פיטורים בחצי השנה הקרובה, אך בקרב החברות המתכננות לפטר ב-2026, 71% ציינו שלהטמעת כלי בינה מלאכותית אין השפעה על הפיטורים המתוכננים, ו-29% ציינו שההשפעה "מועטה בלבד". אף חברה לא ציינה השפעה "במידה רבה".

במישור הגיוסים העתידיים, 23% מחברות ההייטק מעריכות שהיקף גיוסי כוח האדם שלהן ב-2026 יהיה נמוך יותר מאשר ב-2025 (לעומת 18% ביתר הענפים). אולם גם כאן, בינה מלאכותית אינה הסיבה המובילה: 5.7% מחברות ההייטק ציינו שהן מתכננות לצמצם גיוס בשל הטמעת כלי AI — וברוב המקרים זה מצטרף להתייעלות או למצב העסקי של החברה.

הנתון המדגים זאת בצורה הישירה ביותר: רק 3% מחברות ההייטק (ו-0% ביתר הענפים) ציינו שהיקף הגיוס הצטמצם בחצי השנה האחרונה בעקבות שילוב כלי בינה מלאכותית בתהליכי העבודה — ומסקנת הדוח היא שעד כה לא הייתה להטמעת AI השפעה שלילית משמעותית על הביקוש לעובדים.

הטמעה עמוקה ומשרות חדשות: כך AI כן משנה את שוק העבודה

אם בינה מלאכותית עדיין לא מופיעה כסיבה ראשית לפיטורים, היא כן מופיעה בבירור כגורם שמגדיר מחדש תהליכי עבודה וסוגי תפקידים.

בעיסוקים טכנולוגיים, 52% מחברות ההייטק הטמיעו כלי בינה מלאכותית "באופן משמעותי" בתהליכי העבודה הטכנולוגיים בארגון, לעומת 18% בלבד מהחברות ביתר הענפים. הדוח מגדיר "הטמעה רחבה" כהטמעה הכוללת אינטגרציה למערכות ותהליכי עבודה — ולא רק שימוש מקומי בצוות או שימוש אישי.

בעיסוקים שאינם טכנולוגיים (תפקידי מטה, תפעול, שיווק, אדמיניסטרציה וכדומה), כ-43% מחברות ההייטק מדווחות על הטמעה משמעותית "רוחבית" של כלי AI, לעומת 30% ביתר המשק. שיעור ההטמעה עם אינטגרציה מלאה ומדידה של תוצרים ויעילות גבוה כמעט פי שניים בהייטק: 13% לעומת 7%.

במקביל, מתרחב רכיב של "משרות AI ייעודיות": 42% מחברות ההייטק (ו-18% ביתר הענפים) מעסיקות עובדים בעיסוקים ייעודיים לתחום הבינה המלאכותית — תפקידים שנוגעים ישירות לפיתוח, התאמה או הטמעת כלי AI, כגון GenAI Developers, AI Engineers, LLM Scientists, AI Researchers, וכן תפקידי AI Compliance Managers, AI Implementors ו-Prompt Engineers.

מסקנות: תמונת ביניים מורכבת

המסר המרכזי שעולה מהדוח הוא כפול: מצד אחד, ההייטק ממשיך לגייס בהיקפים רחבים; מצד שני, הוא עושה זאת בסביבה שמרמזת על תחלופה ועל היצע משרות ממוצע נמוך יותר מאשר ביתר המשק.

ביחס לבינה המלאכותית, התמונה היא תמונת ביניים: ההטמעה כבר עמוקה בעבודה הטכנולוגית, מתרחבת גם לתפקידים לא-טכנולוגיים, ומייצרת ביקוש לתפקידי AI ייעודיים — אך בשלב זה, לפי דיווחי המעסיקים, בינה מלאכותית אינה הסיבה המרכזית לצמצומי צוותים או לפיטורים מתוכננים, והיא מופיעה בעיקר כמכפיל כוח להתייעלות כאשר ממילא יש לחץ עסקי או צורך לצמצם.

הדוח עצמו מזכיר שיש להיזהר מהכללה מהירה לכל ענף ההייטק: המדגם מוטה יחסית לחברות גדולות ובינוניות, ולכן ייתכן שהתמונה בחברות קטנות — סטארט-אפים צעירים — שונה ומורכבת יותר.

הפוסט סקר רשות החדשנות וצבירן: ההייטק ממשיך לגייס, הפיטורים עולים אך עדיין לא באשמת ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב  וחברת בואינג, הודיעו על שיתוף פעולה חלוצי המתמקד בקידום יכולות אבטחת סייבר עבור מערכות תעופה וחלל מהדור הבא

חברת בואינג ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באמצעות חברת מסחור הידע שלה- BGN, חתמו על הסכם מסגרת רב-שנתי לשיתוף פעולה מחקרי חלוצי בתחום אבטחת הסייבר בתעופה. ההסכם נחתם לחמש שנים, בהיקף של למעלה מ-10 מיליון דולר אמריקאי, ומטרתו הקמת מרכז מחקר ייעודי שנועד לאבטח מערכות תעופה וחלל מהדור הבא, על רקע סביבות סייבר-פיזיות מורכבות יותר ויותר.

שיתוף הפעולה יקדם מחקר סייבר פרואקטיבי עבור מערכות תעופה וחלל אוטונומיות, דיגיטליות ומקושרות. במסגרת השותפות יפותחו מערכות אבטחה חדשניות, מערכות תקשורת מאובטחות, פלטפורמות אוטונומיות עמידות וטכנולוגיות עבור פלטפורמות תעופה עתידיות.

"מערכות תעופה וחלל הופכות לאוטונומיות יותר, דיגיטליות יותר ומקושרות יותר," אמר ד"ר ברנדן נלסון, נשיא חברת בואינג העולמית. "שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון, אחד המרכזים המובילים בעולם בתחום אבטחת הסייבר וההנדסה המתקדמת, מסייע לנו להישאר בחזית החדשנות בתחום התעופה המאובטחת".

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר: "הקמת מרכז המחקר לאבטחת סייבר בשיתוף עם חברת בואינג היא אבן דרך חשובה עבור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. השותפות ממחישה כיצד חיבור עמוק בין מחקר אקדמי פורץ דרך לבין תאגיד בינלאומי מוביל מקדם חדשנות, מחזק את הנגב כמרכז טכנולוגי מוביל, ומכשיר את הדור הבא של מומחי סייבר לטובת החברה הישראלית והעולמית".

" הסכם זה משקף את חוזקה של מערכת המחקר של אוניברסיטת בן-גוריון ואת המנהיגות הגלובלית שלה בתחום אבטחת הסייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגיות קשורות", אמר פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן-גוריון. "יחד עם חברת בואינג, נחקור את חזית הסייבר-אווירונאוטיקה ונפתח יכולות חדשות שיחזקו את כל תעשיית התעופה והחלל כולה ".

שיתוף הפעולה יפעל במסגרת Cyber@BGU, מרכז המצוינות לאבטחת סייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויאפשר לחוקרי האוניברסיטה, לסטודנטים לתארים מתקדמים ולמומחי בואינג להתמודד יחד עם אתגרים אלה.

"השותפות בין בואינג לאוניברסיטת בן-גוריון היא מהלך טבעי.  שנים של שיתוף פעולה עם מובילים גלובליים בהתמודדות עם אתגרי הסייבר הקריטיים ביותר שלהם, במגוון תחומים, מספקים בסיס איתן לצרכי אבטחת הסייבר של בואינג. שיתוף פעולה זה צפוי לקדם יכולות אבטחה חדשות עבור הדור הבא של טכנולוגיות תעופה, תוך שימוש בהתפתחויות האחרונות בתחום הבינה המלאכותית," אמר פרופ' יובל אלוביץ', ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר באוניברסיטת בן-גוריון.

הטקס להשקת מרכז המחקר למצוינות באבטחת סייבר בואינג נערך במעמד ד"ר נלסון ונשיא בואינג ישראל, עידו נחושתן. 

נשיא בואינג ישראל, עידו נחושתן, ציין כי שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון וחברת בואינג יסלול את הדרך לשילוב הטכנולוגיות והיכולות המתקדמות ביותר של ישראל בדורות הבאים של מערכות תעופה וחלל ברחבי העולם. עוד ציין נחושתן, כי לחברת בואינג היסטוריה משותפת עם ישראל עוד מלפני הקמת המדינה. "בואינג רואה בישראל יעד חשוב מאז שסיפקה את המטוס הראשון שהטיס את נשיא המדינה הראשון, חיים ויצמן, מבאזל שבשווייץ לטקס הכרזת העצמאות. מאז ועד היום, בואינג המשיכה להיות הספקית המרכזית של מטוסי נוסעים לחברות התעופה הישראליות, ובראשן אל על, וכן ספקית מובילה של מטוסי קרב, טילים, מסוקי קרב, לוויינים ואמצעים צבאיים מתקדמים נוספים לצה"ל. התעשיות הישראליות הן כיום ספקיות מובילות לבואינג, ורבים מן המערכות הישראליות המשולבות במוצרי בואינג ברחבי העולם מייצרות מאות מיליוני דולרים בשנה. בואינג ממשיכה להעמיק את קשריה למחקר ולפיתוח בישראל, באקדמיה ובתעשייה, ואת השקעותיה במגזר ההייטק הישראלי".

היוזמה התאפשרה הודות ל ,BGN- חברת העברת הידע והמסחור של האוניברסיטה, שיצרה מסלולים חדשים להשפעה מחקרית, פיתוח הון אנושי וקידום טכנולוגי.

הפוסט בואינג ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב משיקות מרכז מחקר חדש לאבטחת סייבר בתעופה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מובילאיי (Mobileye), חברת הטכנולוגיה הישראלית המפתחת מערכות סיוע לנהיגה ופתרונות לרכבים אוטונומיים, דיווחה בסוף השבוע שעבר על תוצאות כספיות לשנת 2025 שעלו על התחזיות, אך תחזית הצמיחה המתונה לשנת 2026 אכזבה את המשקיעים.

ההכנסות של מובילאיי עלו ב-14.5% בשנת 2025 לכמעט 1.9 מיליארד דולר, מעל לתחזית שהציבה החברה. החברה דיווחה על הפסד נקי של 392 מיליון דולר, אך רשמה רווח נקי של 286 מיליון דולר על בסיס non-GAAP. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-602 מיליון דולר, ובסוף השנה החזיקה החברה 1.8 מיליארד דולר במזומן.

תחזית ההכנסות של מובילאיי לשנת 2026 עומדת על 1.90-1.98 מיליארד דולר, מה שמשמעותו צמיחה צנועה של 2.4% באמצע טווח התחזית — נתון שאכזב משקיעים. החברה צופה רווח תפעולי מותאם (non-GAAP) השנה של 170-220 מיליון דולר, לעומת 280 מיליון דולר ב-2025.

האכזבה מתחזית הצמיחה המתונה משקפת אתגרים בשוק הרכב האוטונומי והתחרות הגוברת בתחום. המשקיעים ציפו לצמיחה משמעותית יותר בהתחשב בהשקעות המשמעותיות של החברה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות.

רכישת חברת רובוטים דמויי אדם ממייסד החברה

מובילאיי הכריזה לאחרונה על רכישת חברת Mentee Robotics תמורת 900 מיליון דולר, מתוכם 612 מיליון דולר במזומן. פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל מובילאיי, היה אחד ממייסדי החברה, העוסקת ברובוטיקה דמויית אדם, והוא צפוי לקבל 341 מיליון דולר במסגרת עסקת הפנים.

בהתייחסו לתוצאות 2025, אמר שעשוע: "אנו נכנסים ל-2026 עם מומנטום חזק ועסק מניב מזומנים המאפשר לנו לממן השקעה מתמשכת בביצוע מוצרים מתקדמים על פני תיק המוצרים שלנו. השאיפה שלנו היא להיות מובילים מקיפים ב-Physical AI, הכוללת הן רכבים אוטונומיים והן רובוטיקה דמויית אדם."

בעקבות פרסום הדוחות הכספיים והתחזית, אנליסטים המכסים את מובילאיי הורידו את יעדי המחיר שלהם, ביניהם אנליסטים מ-Needham ו-UBS. לפי נתוני וול סטריט ג'ורנל, 16 אנליסטים מחזיקים כעת בדירוג חיובי למובילאיי ו-14 נייטרליים כלפי המניה. יעדי המחיר שלהם נעים בטווח רחב, בין 10 ל-27 דולר, המהווים פרמיה של בין 2% ל-175% ממחיר השוק הנוכחי.

הפער הרחב ביעדי המחיר משקף את אי הוודאות בשוק לגבי עתיד החברה ויכולתה לממש את הפוטנציאל הטכנולוגי שלה למודל עסקי רווחי בטווח הקצר והבינוני.

המניה: צניחה לשפל היסטורי

המניה צנחה בעקבות פרסום התחזית לשנת 2026, וירדה ב-10% במהלך מסחר יום חמישי ושישי. מובילאיי נסחרה ביום שישי ב-9.80 דולר — מתחת לרף ה-10 דולר לראשונה מאז הנפקתה המחודשת — והחברה מוערכת כעת בכ-8 מיליארד דולר.

החברה הונפקה מחדש בסוף 2022 בשווי של כמעט 17 מיליארד דולר, לאחר שנרכשה על ידי אינטל (המחזיקה כיום ב-79.8% ממובילאיי) ב-2017 תמורת 15 מיליארד דולר. המניה נמצאת כעת בירידה של 53% משווי ההנפקה המחודשת ו-79% מתחת לשיא שהגיעה אליו מספר חודשים לאחר מכן. גם מניית אינטל סבלה מסוף שבוע קשה, כשצנחה ב-17% ביום שישי בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות.

הפוסט מובילאיי מדווחת על צמיחה של 14.5% ב-2025 אך צופה כי זו תצנח ל2.4% השנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעוד שבמשך שנים רבות מערכות הגנה אקטיבית (APS) נתפסו כתוספת שמותקנת אחרי המסירה או לפי בחירה, ההודעה שפורסמה ב־19 בינואר 2026 מסמנת מגמה אחרת: Trophy תוגדר כמרכיב סטנדרטי בתצורת הבסיס של Leopard 2A8 – הדגם החדש ביותר במשפחת ה־Leopard 2 – עבור ארבע מדינות אירופיות בברית נאט״ו.

לפי הדיווחים, ההסכם כולל אספקת מערכות, חלפים, הכשרות ותמיכה לוגיסטית לאורך חיי המערכת. המשמעות התעשייתית היא אינטגרציה “מהמפעל”, כלומר תיאום מלא עם מערכות החשמל, החישה והתקשוב של הטנק כבר בקו הייצור, ולא “ערכת שדרוג” מאוחרת. (euro-sd.com)

למה זה חשוב לנאט״ו: דרישת סף בשדה קרב רווי איומים

המעבר של הגנה אקטיבית לסטנדרט בטנק מערכה מערבי מתקשר ישירות ללקחי השנים האחרונות באירופה: שדה קרב צפוף חיישנים, איומי נ״ט מתקדמים וריבוי רחפנים ואמצעי תקיפה בזירות שונות. ההיגיון המבצעי-תפיסתי הוא ששרידות לא נשענת עוד על שריון פסיבי בלבד, אלא על שכבות הגנה שמזהות איום מתקרב ומנסות ליירטו בזמן אמת.

Trophy (“מעיל רוח”) היא מערכת “Hard-kill” שמיועדת להתמודד עם איומי נ״ט באמצעות גילוי ומעקב, והפעלת מיירט לצורך נטרול האיום. בעשור האחרון היא שולבה גם בפלטפורמות נוספות מעבר לישראל, כחלק ממגמה רחבה יותר של שילוב APS בכלים משוריינים מערביים.

כמה טנקים מדובר: מה ידוע על ההצטיידות בכל אחת מהמדינות

על בסיס ההכרזות והחוזים שפורסמו בנפרד במדינות, סדרי הגודל מגיעים לכמעט 200 טנקים (כולל אופציות), כך שהיקף העסקה הכולל מתיישב עם הערכות שנעו סביב 170–180 טנקים בשלב הבסיס, עם אפשרות להתרחבות. (euro-sd.com)

• הולנד: ממשלת הולנד חתמה ב־14 במאי 2025 על רכש 46 טנקי Leopard 2A8, עם אופציה ל־6 נוספים. אספקה מתוכננת לשנים 2028–2031.
• צ’כיה: לפי דיווח רויטרס, צ’כיה הודיעה שהיא מתכננת לקנות עד 77 Leopard 2A8 – 61 באופן מחייב ועוד 16 כאופציה.
• קרואטיה: משרד ההגנה הקרואטי הודיע על כוונה לרכוש 44 טנקי Leopard 2A8 (במסגרת תוכנית מודרניזציה רחבה יותר).
• ליטא: לפי דיווחים בתקשורת הביטחונית, ליטא מתקדמת לרכש של עד 41 טנקי Leopard 2A8 – כחלק ממאמץ לבנות יכולת שריון מודרנית.

הפוסט מעיל רוח נבחרה לתצורת הבסיס של Leopard 2A8: ארבע מדינות נאט״ו מצטיידות בהגנה אקטיבית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארז ענתבי, ששימש עד לאחרונה כמנכ"ל SpaceIL שפורקה עם ביטול פרויקט בראשית 2, מונה למנכ״ל חברת hiSky, לאחר שמנכ״ל ומייסד החברה שחר קרביץ הודיע כי הוא מסיים את תפקידו הפעיל בניהול השוטף. קרביץ כתב כי לאחר 11 שנים מאז הקמת hiSky הוא “נסוג מניהול יומיומי” כדי לצאת לדרך חדשה, אך יישאר מחובר לחברה בתפקיד אחר, ובירך את ענתבי על כניסתו לתפקיד.

hiSky היא חברה ישראלית לתקשורת לוויינית שממוקדת בעיקר בחיבוריות לאינטרנט של הדברים (IoT) ובקישוריות באזורים שבהם אין תשתית סלולרית או סיבים – ים, מדבר, תעבורה יבשתית, תשתיות מרוחקות ותעשיות כמו אנרגיה ולוגיסטיקה. במקום להקים “רשת לוויינים משלה”, החברה פיתחה פתרונות שמאפשרים להשתמש בקיבולת של לוויינים קיימים ובמסופים ייעודיים קטנים יחסית, כדי להעביר נתונים בקצבים שמתאימים לחיישנים, טלמטריה, ניטור וניהול ציוד מרחוק. לפי תיאורי החברה ומאגרי תעשייה, המוצר המזוהה איתה הוא משפחת מסופים/מערכת שמיועדים לקישוריות לוויינית קומפקטית ליישומי IoT, כחלק ממגמה רחבה של “נרובנד לווייני” שמחפש אמינות וכיסוי גלובלי יותר מאשר רוחב פס גבוה.

חילופי המנכ״לים מגיעים בתקופה שבה שוק התקשורת הלוויינית עובר שינוי כפול: מצד אחד ביקוש גובר לקישוריות תעשייתית ולניטור בזמן אמת של תשתיות; מצד שני תחרות מואצת מול פתרונות חלופיים – החל מסלולר פרטי (private LTE/5G) ועד קישוריות לוויינית שמציעות קונסטלציות חדשות. עבור חברות כמו hiSky, היכולת להרחיב שיתופי פעולה מסחריים, להעמיק אינטגרציות עם מפעילים/אינטגרטורים ולהוכיח אמינות בקנה מידה – קריטית לא פחות מהטכנולוגיה עצמה.

ותיק בתעשיית החלל

ארז ענתבי מוכר בתעשיית התקשורת והלוויינים הישראלית בעיקר מתפקידיו הקודמים בגילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks). ב-2015 דווח על מינויו למנכ״ל גילת, ולאחר תקופה של כמה שנים הוא סיים את התפקיד. לפי דיווחים בתקשורת המקצועית, הניסיון שלו בגילת נתפס כרלוונטי במיוחד לחברות שנדרשות לאזן בין פיתוח טכנולוגי, פעילות גלובלית, שרשרת אספקה ויכולת לספק מערכות תקשורת בשווקים תחרותיים.

כעת, ב-hiSky, ענתבי נכנס לחברה שבה לפי הודעת קרביץ הוא מעורב מאז הקמתה ב-2016 כחבר דירקטוריון. המינוי עשוי לשקף רצון “להעביר הילוך” בצד המסחרי-תפעולי: הרחבת פריסה אצל לקוחות, שיתופי פעולה עם שותפים בינלאומיים והאצה של מסחור בקנה מידה גדול – אתגרים שמוכרים היטב לחברות תקשורת לוויינית שפועלות מול לקוחות תעשייתיים וממשלתיים.

הפוסט חילופי מנכ״לים ב-hiSky: ארז ענתבי מונה למנכ״ל במקום המייסד שחר קרביץ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלות ארצות הברית וישראל הכריזו על מסגרת אסטרטגית חדשה לשיתוף פעולה בתחומי הבינה המלאכותית, מחקר וטכנולוגיות קריטיות. לפי פרסומים על הטקס, ההצהרה נחתמה בעיר דוד בירושלים בהשתתפות בכירים משתי המדינות, בהם יעקב הלברג, תת־מזכיר המדינה האמריקני לעניינים כלכליים, וגדעון סער, שר החוץ של ישראל, לצד מייק האקבי, שגריר ארה״ב בישראל.

השותפות ממותגת כחלק מיוזמת Pax Silica – מסגרת אמריקנית רחבה יותר לשיתופי פעולה טכנולוגיים בין מדינות, על רקע מאבקי שרשרת אספקה, תחרות גלובלית על שבבים ותשתיות מחשוב מתקדמות, ומדיניות שמבקשת לצמצם תלות בגורמים יריבים. לפי דיווחים, ביוזמה כבר מעורבות גם מדינות נוספות במזרח התיכון, כולל קטאר ואיחוד האמירויות.

מה כולל שיתוף הפעולה בפועל

על פי נוסח ההצהרה כפי שדווח במקורות שונים, המסגרת החדשה מכוונת לשיתופי פעולה במחקר, פיתוח והשקעה בשורה של תחומים “קריטיים”, ובראשם:

• בינה מלאכותית ולמידת מכונה (יישומים בין היתר בבריאות, סייבר ומערכות אוטונומיות), לצד דגש על פיתוח הון אנושי והכשרות משותפות;
• שבבים ומחשוב מתקדם, כולל הרחבת יוזמות מחקר הקשורות לתעשיית השבבים;
• חלל ושיתופי פעולה מדעיים, בהקשר למסגרות בינלאומיות דוגמת Artemis Accords;
• רובוטיקה, מדעי חומרים, וטכנולוגיות אנרגיה (כגון אגירת אנרגיה ואופטימיזציית רשת).

לפי הדיווח, היישום אמור להתבצע באמצעות קבוצת היגוי כלכלית משותפת (Joint Economic Development Group) שתשמש “ועדת היגוי” מרכזית.

לא אמנה מחייבת, כן איתות מדיני־טכנולוגי

נקודה חשובה בנוסח ההצהרה: מדובר בהצהרת כוונות שאינה יוצרת התחייבויות משפטיות מחייבות, ואינה כוללת התחייבות אוטומטית להקצאת תקציבים—כל פעולה עתידית אמורה להתבצע בהתאם לחקיקה ולתהליכים פנימיים בכל מדינה. (israeltechinsider.com)

עם זאת, עצם ההכרזה מאותתת על העמקת התיאום בין וושינגטון לירושלים בסוגיות שמחברות בין מחקר אקדמי, תעשייה ורגולציה—ובעיקר סביב אבטחת מחקר וטכנולוגיות רגישות, גישה לתשתיות מחשוב, ושרשראות אספקה של שבבים וציוד מתקדם.

בינה מלאכותית, שבבים, טכנולוגיות קריטיות, ארה״ב, ישראל, מחקר ופיתוח, חלל, אנרגיה, סייבר

הפוסט ארה״ב וישראל השיקו שותפות אסטרטגית בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות קריטיות במסגרת “Pax Silica” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כנס NANO.IL 2026 שייערך בירושלים ב־8–10 במרץ צפוי להציג שורה של טכנולוגיות ננוטכנולוגיה שמתקדמות במהירות ממעבדות מחקר אל יישומים מסחריים, ולהפגיש בין מדענים מובילים, תעשייה, משקיעים ונציגי ממשל. יום הסדנאות של הכנס יתקיים ב־8 במרץ באוניברסיטה העברית בירושלים, והאירוע המרכזי יימשך ב־9–10 במרץ בבנייני האומה, עם הרצאות ופאנלים בתחומי רפואה, מחשוב, אנרגיה, סביבה, חקלאות, תעשייה וביטחון, לצד תערוכת חברות רחבה ופעילות B2B.

במוקד התוכנית השנה עומד המסר הישיר: ננו־טכנולוגיה כבר אינה “מדע בדיוני”, אלא פלטפורמה שמייצרת פתרונות מוחשיים – מהאצת מחשוב ואחסון מידע, דרך אגירת אנרגיה מהירה ועד רפואה משקמת ורפואה מותאמת אישית. בין מרצי המליאה הבולטים נמצא פרופ’ סטיוארט פארקין, מנהל מכון מקס פלאנק בגרמניה וחתן “פרס המילניום לטכנולוגיה”, שנחשב לדמות מפתח בהתפתחות טכנולוגיות שאפשרו את עידן הביג־דאטה והענן. לצידו ישתתף פרופ’ סמואל סטופ מאוניברסיטת נורת’ווסטרן, שמציג גישה ננו־חומרית לשיקום פגיעות חוט שדרה באמצעות מה שמכונה “מולקולות רוקדות” – חומרים מוזרקים שמכוונים אינטראקציה מולקולרית עם תאים ומעודדים תהליכי תיקון.

עוד ברשימת האורחים פרופ’ יורי גוגוצי מאוניברסיטת דרקסל, מחלוצי תחום ה־MXenes, חומרים דו־ממדיים שמאפשרים פיתוח קבלי־על הנטענים במהירות גבוהה – רכיב שעשוי להשפיע על שווקי הרכב החשמלי והאלקטרוניקה הלבישה. לצידם צפויה להופיע פרופ’ צ’וניינג צ’ן מהמרכז הלאומי לננוטכנולוגיה בבייג’ינג, מהחוקרות המובילות בעולם בננו־רפואה ובממשק ננו־ביולוגי, שמציגה פיתוחים של ננו־נשאים “חכמים” להובלת תרופות בדיוק גבוה – בסיס לדור הבא של טיפולים מותאמים אישית. בכנס ישתתף גם סגן נשיא אינטל, קבורק קצ’יצ’יאן.

לצד השמות הבינלאומיים, הכנס יבליט גם פיתוחים ישראליים שנמצאים בשלבי מסחור או קרוב לכך. בין הדוגמאות שמוצגות בתוכנית: טכנולוגיית E-TAC של H2Pro, שנולדה בטכניון ומכוונת להפקת מימן ירוק ביעילות גבוהה; וכן פיתוח של פרופ’ ליעוז אתגר מהאוניברסיטה העברית – תאים סולאריים שקופים למחצה המיועדים לחקלאות, שמנסים לאפשר שימוש כפול בקרקע: גידול ירקות וייצור חשמל מאותו שטח ובאותה קרינת שמש.

מארגני הכנס מדגישים שהאירוע נבנה כצומת שמחבר בין מדע בסיסי ליישומים “משני־חיים”, ובין מחקר אקדמי לשוק הגלובלי. לצד המושבים המדעיים צפויה תערוכת חברות שמציגה טכנולוגיות ומוצרים חדשים, מתחם סטארט־אפים, נוכחות של ארגונים רב־לאומיים וחברות ביטחוניות, תצוגות של ציוד מדעי מתקדם ומאות פוסטרים מדעיים. ביום הסדנאות באוניברסיטה העברית ייערכו עשר סדנאות יישומיות בנושאי ליבה, המיועדות גם למי שאינם מגיעים מרקע ננו־טכנולוגי אך מבקשים להבין אפשרויות שימוש מעשיות – מסטודנטים ועד אנשי תעשייה ומקבלי החלטות.

NANO.IL 2026 מאורגן על ידי היוזמה הלאומית לננוטכנולוגיה של ישראל (INNI) והמרכזים והמכונים לננוטכנולוגיה באוניברסיטאות בישראל, בהפקת חברת פארגון.

הפוסט כנס NANO.IL 2026 בירושלים יציג פריצות דרך בננו־טכנולוגיה – ממחשוב ואנרגיה ועד רפואה משקמת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות, במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית (תכנית תל"מ), פותחת כעת להגשה את מחשב העל לשירות האקדמיה והתעשייה בישראל. לאחר הליך מכרזי שפורסם על ידי רשות החדשנות, נבחרה חברת Nebius  להקים ולהנגיש את תשתית המחשוב. התשתית כבר עלתה לאוויר ופועלת, וכעת רשות החדשנות מתחילה בשלב המשמעותי באמת: ההקצאה בפועל, כדי שחברות הייטק יוכלו להשתמש במשאבי המחשוב ולהאיץ אימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית בישראל. בשבועות הקרובים יחלו ות"ת ורשות החדשנות גם בהקצאת המאיצים לחוקרים באקדמיה.

בשל הביקוש העולמי הגבוה למשאבי מחשוב לאימון מודלים גדולים, השימוש בהם מתאפיין בעלות גבוהה וזמני המתנה ארוכים. מטרת המהלך להסיר חסמים אלו ולאפשר לחברות ולחוקרים המקומיים לאמן מודלים גדולים ולבצע מו"פ פורץ דרך בעלויות וזמני תגובה מהירים ומבלי להיות תלויים בתשתיות זרות.

המסלול כולל מנגנון הקצאה יעיל וגמיש ומציע לחברות ולאקדמיה ודאות תפעולית, זמינות משאבי GPU ייעודיים, הסכמי שירות ותמיכה טכנית, לצד שקיפות תמחירית. בקשות יוגשו לשימוש מינימלי של 16 מאיצי B200 לתעשייה ו-8 מאיצים לאקדמיה, לתקופות של חודש עד שישה חודשים, כשהמימוש יחל לא מוקדם מהחודש העוקב לאישור הוועדה. במקרה שבו הביקוש יעלה על ההיצע, הבקשות יוערכו בהתאם לאמות המידה של המסלול – חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל עסקי, ערך מוסף למבקש, ויכולות המבקש.

במקביל להשקת תשתיות המחשוב הלאומיות, קידמה הרשות בשנה האחרונה שורה של מהלכים משלימים במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית (תכנית תל"מ), אשר נועדו לחזק את האקו-סיסטם המקומי במקומות הנכונים:

בתחום הדאטה פורסם קול קורא רחב היקף, ובמסגרתו נבחרו זוכים להקמת נכסי דאטה לאומיים, בעיקר בתחומי הבריאות והאגריטק, במטרה לאפשר גישה למאגרי מידע איכותיים לצורכי מחקר, פיתוח וחדשנות מבוססת בינה מלאכותית.

במקביל, הוצאו לפועל שתי תוכניות מרכזיות להרחבת ההון האנושי בתחום, תוכנית להסבת בעלי תארים מתקדמים לעולמות הבינה המלאכותית, ותוכנית להבאת מומחי AI מחו"ל (ישראלים חוזרים, יהודים וזרים)..

כמוכן, פורסמו קולות קוראים להקמת ארגזי חול רגולטוריים, האחד בתחום החינוך, בשיתוף משרד החינוך, עבור חברות טכנולוגיה ישראליות לפיתוח ולבחינה של פתרונות בינה מלאכותית ללמידה מותאמת אישית בתוך מערכת החינוך הציבורית, בליווי רגולטורי ייעודי. קול קורא נוסף פורסם יחד עם משרד הבריאות, להקמת ארגז חול רגולטורי לטכנולוגיות בינה מלאכותית פורצות דרך בתחום הבריאות.

עפ"י דוח שפרסמה הרשות בשיתוף עם מכון ברוקדייל, ההייטק הישראלי מאמץ באופן מהיר ונרחב את הבינה המלאכותית הן ככלי עבודה (https://bit.ly/3ZdWLcd) והן כחלק מהמוצרים והשירותים המפותחים. עפ"י פרסום של סטנפורד (https://hai.stanford.edu/assets/files/hai_ai_index_report_2025.pdf), ישראל מדורגת בחמישייה הפותחת העולמית בהקמת חברות סטארטאפ בתחומי ה-AI ובגיוס כספים לחברות אלו. יחד עם זאת, אנו רק בראשיתו של המירוץ ולכן הדרשות גם השקעות מדינתיות בתשתיות המו"פ על מנת להבטיח את המשך המובילות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: ״תחילת פעילותו של מחשב העל לשימוש התעשייה והאקדמיה היא צעד מרכזי בחיזוק תשתיות המו"פ לבינה מלאכותית בישראל. לאחר הקמת התשתית והפעלתה, אנו מאפשרים כעת לחברות ולחוקרים גישה ישירה למשאבי מחשוב מתקדמים באמצעות הקצאת מאיצים מוזלים. המהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון מודלים גדולים בישראל, להאיץ חדשנות תעשייתית ומחקרית, ולחזק את היכולת של ישראל להמשיך ולהוביל במירוץ הטכנולוגי העולמי״.

הפוסט מחשב העל הלאומי יוצא לדרך: רשות החדשנות מקצה מאיצים (GPUs) בהנחה לשימוש חברות הייטק וחוקרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.