החברה מפתחת טכנולוגיית האצה מהפכנית שעתידה לשנות את תעשיית החלל ולאפשר פיתוח מואץ של מערכות היפרסוניות. מייסדי המיזם הם הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד המדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, פרד סימון, ממייסדי Jfrog ושחר בהירי ממייסדי Valerann.
הסטארטאפ Moonshot, נחשף לאחר שנה וחצי של סודיות עם גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר הם מענק מקרן הזנק של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל; פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה JFrog; ושחר בהירי, מייסד שותף של חברת Valerann המתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI.
סביב המייסדים התגבש צוות הכולל בכירים ממערכת הביטחון ומהממשלה, מובילים בתחום החלל ויזמי הייטק מנוסים. בהם גיל עילם (מהנדס מערכת ראשי), לשעבר מהנדס המערכת הראשי של מערכת היירוט קלע דוד, רן לבנה (מנהל פיתוח עסקי), לשעבר מנכ"ל קרן רמון וראש משימת האסטרונאוט הישראלי השני בחלל, ואלון אושפיז, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בהודו. מונשוט מעסיקה כיום 32 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בפארק התעשייה בקיסריה.
בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב־עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת בחזית המדע, מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים; ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.
בתחום החלל, שיטת השיגור של Moonshot מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. כך גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל כיום למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים.
למרות זאת, Moonshot אינה מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק או Blue Origin של ג׳ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לוויני מהיר. החברה חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות מובילות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.
המאיץ שנבנה כעת בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ״ש), ולספק יתרון משמעותי בפיתוח מהיר של הדור הבא של המערכות. על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה״ב משקיעה בתכנית GOLDEN DOME וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ-3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של Moonshot צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה.
