בדיונים על עתידה של טאיוואן בעולם הגיאופוליטי מקובל לדבר על “מגן הסיליקון” – מושג המתאר את החשיבות האסטרטגית של תעשיית השבבים שלה, ובעיקר של חברות כמו TSMC, לשרשרת האספקה הגלובלית. אולם מאמר חדש באתר The Diplomat טוען כי ההגנה האמיתית על טאיוואן אינה רק טכנולוגית אלא גם חברתית: דמוקרטיה יציבה שהובילה לשוויון מגדרי יוצא דופן באזור אסיה–פסיפיק.

לפי המאמר, טאיוואן הצליחה לבנות מודל נדיר שבו נשים ממלאות תפקיד מרכזי בפוליטיקה, בחברה האזרחית ובכלכלה – שילוב של מסורת תרבותית מקומית עם מוסדות דמוקרטיים מודרניים.

ייצוג נשי מהגבוהים בעולם

בפרלמנט הטאיוואני מכהנות כיום נשים בכ־42% מהמושבים – שיעור מהגבוהים בעולם. לשם השוואה, שיעור הנשים בקונגרס האמריקני עומד על כ־28%, ובממוצע מדינות האיחוד האירופי על כ־33%.

גם בתחום הכלכלי טאיוואן מציגה נתונים יחסית טובים. לפי מדד הפער המגדרי העולמי של World Economic Forum, הפער בשכר בין נשים לגברים בטאיוואן עומד על כ־14% – נמוך מזה שבמדינות רבות באירופה ובאסיה, כולל גרמניה, יפן ודרום קוריאה.

אחד הסמלים הבולטים להתפתחות זו היה כהונתה של צאי אינג־וון, שכיהנה כנשיאת טאיוואן בין השנים 2016–2024. המאמר מדגיש כי בחירתה לא הייתה אירוע יוצא דופן, אלא תוצאה של תהליך ארוך שבו הנהגה נשית הפכה לנורמה בכל דרגי החברה.

כיום גם סגנית הנשיא, Hsiao Bi-khim, היא אישה, וכך גם מנהיגת מפלגת האופוזיציה המרכזית, Cheng Li-wen.

שילוב בין מסורת לדמוקרטיה

אחד הטיעונים המרכזיים במאמר הוא כי השוויון המגדרי בטאיוואן אינו תוצאה של אימוץ ערכים מערביים בלבד. החברה הטאיוואנית, כמו חלקים אחרים של התרבות הסינית, מושפעת גם ממסורות דתיות שבהן דמויות נשיות תופסות מקום מרכזי.

כך למשל, אחת הדמויות הרוחניות החשובות באי היא האלה הימית מאזו, הנערצת בפולקלור הסיני ושאליה מוקדשים מקדשים רבים. במקביל, ארגונים בודהיסטיים גדולים, כמו קרן הצדקה Tzu Chi Foundation, שנוסדה בידי הנזירה צ’נג ין, מנוהלים ברובם בידי נשים ומפעילים בתי חולים, בתי ספר ופעילות סיוע בינלאומית.

לפי הכותב, השילוב בין מסורת תרבותית פתוחה יחסית לסמכות נשית לבין מוסדות דמוקרטיים מודרניים אפשר לטאיוואן לפתח מודל חברתי יציב שבו מנהיגות נשים אינה נתפסת כחריגה.

הדמוקרטיה כבסיס לשוויון

הבסיס הפוליטי לשינוי הונח בשנות ה־90, כאשר טאיוואן עברה לדמוקרטיה מלאה. באותה תקופה קבעה מפלגת השלטון הדמוקרטית־פרוגרסיבית מכסות ייצוג לנשים במוסדות המפלגה – צעד שאומץ בהמשך גם על ידי מפלגות אחרות.

מאז הפך הייצוג הנשי לחלק מהזהות הפוליטית של טאיוואן. נשים מילאו תפקידים מרכזיים בתנועת הדמוקרטיה של סוף המאה ה־20 – כפעילות, עורכות דין ופוליטיקאיות – ולכן שוויון מגדרי נתפס כחלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה עצמה.

ההשוואה לאזור

המאמר מציין כי המודל הטאיוואני בולט במיוחד כאשר משווים אותו למדינות אחרות בעלות מורשת תרבותית דומה.

בהונג קונג, למשל, נפגעה החברה האזרחית לאחר חוק הביטחון הלאומי של 2020 שהטיל מגבלות חמורות על פעילות פוליטית. נשים פעילות ציבוריות, כולל מחוקקות, נעצרו או נאלצו לצאת לגלות.

בסינגפור, לעומת זאת, נשים משולבות היטב בשוק העבודה ובמערכת הפוליטית, אך כוחן הפוליטי מתקיים בעיקר בתוך מסגרת פוליטית הנשלטת בידי מפלגה אחת מאז 1959.

הפער הגדול ביותר ניכר ביחס למפלגה הקומוניסטית הסינית. בהנהגה הבכירה של המפלגה אין כיום נשים כלל, ובפוליטביורו המורחב – גוף בן 24 חברים – כל החברים הם גברים.

מה עומד על הכף

לפי הכותב, הדיון הבינלאומי על טאיוואן מתמקד בדרך כלל בגיאופוליטיקה, בביטחון ובתעשיית השבבים. אולם קיים גם ממד חברתי משמעותי: מודל דמוקרטי שבו נשים ממלאות תפקיד מרכזי במערכת הפוליטית והחברתית.

אם טאיוואן תאבד את ריבונותה הדמוקרטית ותסופח למערכת הפוליטית של סין, טוען המאמר, מוסדות החברה האזרחית והארגונים הפמיניסטיים עלולים להיות בין הראשונים שייפגעו. דוגמה לכך ניתן לראות בהונג קונג, שם פורקו ארגונים אזרחיים רבים לאחר הידוק השליטה של בייג’ינג.

המשמעות, לפי הכותב, היא שהמאבק על עתידה של טאיוואן אינו רק מאבק גיאופוליטי או טכנולוגי, אלא גם מאבק על קיומו של מודל חברתי ייחודי באזור אסיה – שילוב של מסורת תרבותית, דמוקרטיה ושוויון מגדרי.

הפוסט מעבר לשבבים: “המגן החברתי” של טאיוואן והמאבק על הדמוקרטיה והשוויון המגדרי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הדיון על הקשר בין ארצות הברית לישראל נוטה להתמקד בסיוע הביטחוני, כאילו השותפות היא בעיקר תרגיל בפטרונות אסטרטגית. אולם, לפי מחקר חדש של זינב ריבואה ממכון האדסון, מסגרת זו מתעלמת מכך שישראל היא מעצמה כלכלית וחדשנית משמעותית, שהשילוב העמוק שלה במערכות האקולוגיות התעשייתיות, הטכנולוגיות וההוניות האמריקאיות מחזק את כלכלת ארה"ב.

לאחר ה-7 באוקטובר 2023, סוכנויות אשראי, משקיעים זרים ופרשנים גיאופוליטיים הניחו שהחוסן הכלכלי של ישראל יתמוטט תחת נטל של מלחמה ממושכת על מספר חזיתות. סוכנות מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל ב-2024. עם זאת, הערכה זו לא החזיקה מעמד.

שלוש תכונות מבניות מרכזיות

המחקר מזהה שלוש תכונות מבניות של הכלכלה הישראלית שהופכות את המדינה לשותפה כה יקרת ערך:

1. צפיפות של חדשנות

ישראל מונה 10.1 מיליון איש אך מייצרת תפוקה טכנולוגית המתחרה במדינות גדולות פי כמה. מספר החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק עולה על הסכום המשולב של חברות מהודו, יפן ודרום קוריאה. למעלה מ-2,500 חברות אמריקאיות פועלות בישראל, ומעסיקות ישירות כ-72,000 ישראלים.

2. התאמה סקטוריאלית בטכנולוגיות עתיד

הקשר הכלכלי בין ארה"ב לישראל משתרע על התחומים שבהם תוכרע התחרות האסטרטגית של המאה ה-21: אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיית מים ואנרגיה מתחדשת.

3. תאימות מוסדית

ישראל היא דמוקרטיה שלטונית עם בתי משפט עצמאיים, שווקי הון שקופים והגנות חזקות על קניין רוחני. חברות אמריקאיות מבצעות שם מחקר ופיתוח רגיש מכיוון שחוזים ניתנים לאכיפה וסעד משפטי אמין.

תשואות מוכחות

מאז 1985, המסחר הדו-צדדי בין ארה"ב לישראל גדל פי עשרה לכ-49 מיליארד דולר, בנוסף להשקעות של ישראל בארה"ב בשווי כ-24 מיליארד דולר. קרן המחקר והפיתוח התעשייתי הדו-לאומית (BIRD), שהוקמה ב-1977, הקצתה 282 מיליון דולר ליותר מ-800 פרויקטים, שיצרו במישרין ובעקיפין כ-8 מיליארד דולר במכירות.

חוסן שהוכח במלחמה

בינואר 2026, מודי'ס שינתה את התחזית שלה לישראל משלילית ליציבה, בציון ירידה בסיכון הגיאופוליטי וחוסן מוכח. בנק ישראל צופה צמיחה של 5.2 אחוזים ב-2026, קרן המטבע הבינלאומית חוזה 4.8 אחוזים, והאבטלה ירדה ל-3 אחוזים.

המחקר מדגיש שלושה מאפייני חוסן:

• אמינות שרשרת אספקה תחת לחץ – מגזרי הטכנולוגיה והביטחון של ישראל המשיכו לפעול בתנאי מלחמה מתמשכים
• שימור הון – הון אמריקאי שהושקע בישראל הניב תשואות טובות ולא נזקק לאמצעי ייצוב חירום
• אמינות הרתעה – כל אינדיקטור כלכלי ישראלי שהחזיק או השתפר חיזק את האמינות של הסדר האזורי המעוגן באמריקה

תשואות אמריקאיות ישירות

ההשקעה הישראלית יוצרת מקומות עבודה אמריקאיים בעלי ערך גבוה:

• בניו יורק: כמעט 600 חברות שנוסדו על ידי ישראלים ייצרו 19.5 מיליארד דולר בתפוקה ותמכו ביותר מ-57,000 משרות
• בפלורידה: 429 חברות ישראליות ייצרו 7.3 מיליארד דולר בתפוקה
• בוירג'יניה: 119 חברות ייצרו 2.3 מיליארד דולר

איום החרם האירופי

המחקר מזהיר מפני התרחבות תנועות החרם באירופה מאז ה-7 באוקטובר, ומפרט צעדים שנקטו מדינות שונות נגד תעשיית הביטחון הישראלית, תוך שהן עצמן ממשיכות לרכוש מערכות הגנה ישראליות. דוגמאות:

• רומניה חתמה על חוזה הגנה אווירית בסך 2.3 מיליארד יורו עם רפאל ביולי 2025
• גרמניה קיבלה את מערכת Arrow 3 הראשונה בדצמבר 2025, והרחיבה את החוזה בכ-3.1 מיליארד דולר, והפכה אותו ליצוא הביטחוני הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל

המלצות מדיניות

המחקר ממליץ על ארבעה צעדים קונקרטיים:

1. אכיפה נגד התפשטות החרם – שימוש בחוקי סחר וסמכויות פיננסיות כדי להרתיע צעדים המשבשים את שילוב הטכנולוגיה בין ארה"ב לישראל
2. עדכון מסגרת הסחר החופשי – הבית הלבן צריך לעדכן את הסכם הסחר החופשי בין ארה"ב לישראל משנת 1985
3. ביסוס מוסדי של קו-פרודוקציה בטכנולוגיות קריטיות – מעבר מעסקאות רכש למבנה של קו-פרודוקציה במגזרים קריטיים
4. בניית פלטפורמת אינטגרציה תעשייתית דו-צדדית – הקמת מנגנון התאמה תעשייתי פדרלי המקשר בין חברות ישראליות לאשכולות ייצור אמריקאיים

מסקנה

המחקר מסכם: "השותפות בין ארה"ב לישראל היא אב-טיפוס של שיתוף פעולה בין בעלות ברית בתנאי תחרות אסטרטגית. האתגר המרכזי העומד בפני ארצות הברית הוא בניית סדר כלכלי בינלאומי המסוגל לעלות בביצועיו על חלופות אוטוריטריות לאורך זמן. הקשר בין ארה"ב לישראל מדגים כיצד נראה הסדר הזה כשהוא מתבגר: חדשנות משולבת, אמון מוסדי וחוסן שהוכח תחת לחץ."

מכון האדסון הוא ארגון מחקר מדיניות לא-מפלגתי המוקדש למחקר וניתוח חדשניים המקדמים ביטחון גלובלי, שגשוג וחופש. המכון נוסד ב-1961 ומשרדיו הראשיים נמצאים בוושינגטון די.סי. המכון מתמחה במדיניות חוץ ובטחון לאומי, כלכלה גלובלית, תחרות אסטרטגית (במיוחד עם סין), ומדיניות המזרח התיכון. הוא נחשב למכון שמרני-ליברלי עם נטייה חזקה למדיניות חוץ אמריקאית אקטיבית.

לסקירה המלאה

הפוסט מכון הדסון: השותפות בין ארה"ב לישראל מושתתת על ברית בתנאי תחרות אסטרטגית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של BestBrokers, המבוסס על מדדי MSCI ACWI, מציב את מגזר השבבים וציוד השבבים כאחד המנצחים הבולטים של 2025: תשואה גולמית שנתית של 50.65%, שמדרגת את המגזר במקום הרביעי בין הענפים שנבחנו. מי שעקפו את השבבים היו בעיקר מגזרים “קשיחים” הקשורים למתכות יקרות – ובראשם כריית כסף וכריית זהב – בעוד שמגזר ה-IT הרחב הסתפק בתשואה נמוכה בהרבה. (B2B News Network)

הניתוח של BestBrokers בוחן ביצועים והשוואות גודל בין ענפים על בסיס מדדי MSCI ACWI (49 מדינות, שווקים מפותחים ומתעוררים), ומשלב נתוני שווי שוק לחברות בודדות ממקור חיצוני (CompaniesMarketCap) שנדגמו לתאריך 29.12.2025, לצד הסבר על שימוש בשווי שוק “חופשי למסחר” (free-float) במדדי MSCI.

איפה השבבים מול ענפים אחרים ב-2025

לפי העיבוד שצוטט מהדוח, כריית כסף הובילה את 2025 עם 207.42%, כריית זהב עם 175.69%, ואחריהן הגיעו גם ענפים נוספים שמושפעים ממחזור הסחורות. בתוך “אשכול” הענפים הטכנולוגיים-תשתיתיים, השבבים בלטו עם 50.65% – הרבה מעל מגזר ה-IT, שדורג עשירי בלבד עם 23.93%. כלומר, תשואת השבבים הייתה יותר מכפולה מזו של ה-IT הרחב באותה שנה.

בדוח ובניתוח הנלווה מוסבר שהפער הזה משקף תזה של “תשתית פיזית”: שוק ההון תימחר ב-2025 את יכולת החישוב ואת קיבולת הייצור כמשאבים מוגבלים, על רקע האצה בביקוש ל-AI, השקעות בדאטה-סנטרים, ומאמצי “החזרה הביתה” (onshoring) של שרשראות אספקה.

תמונת עומק: גודל ממוצע ו-5 שנים לאחור

לצד התשואה, הדוח מנסה לענות גם על “כמה גדולות החברות בכל ענף בממוצע”. לפי הנתונים שצוטטו, מגזר ה-IT מוביל בגודל ממוצע של חברה במדדים (כ-80.66 מיליארד דולר בממוצע), אחריו שירותי תקשורת (כ-64.82 מיליארד), ומגזר השבבים במקום השלישי עם כ-43.19 מיליארד דולר בממוצע על פני 249 חברות במדד הענפי שנבדק.

במבט של חמש שנים, השבבים מדורגים גבוה גם כן: 23.08% תשואה גולמית – מתחת לכריית זהב (23.45%) ומעל שורת ענפים כמו יצרני אנרגיה וכריית כסף.

10 החברות הגדולות בתעשיית השבבים

הדוח מדגיש גם ריכוזיות: אותם שמות חוזרים במספר מדדים/סלי-השקעה (בפרט אנבידיה, ברודקום, ASML ו-TSMC), מה שממחיש עד כמה “החומרה” וה“תוכנה” נעשו שזורות זו בזו.

לצורך תמונת “מי הגדולות”, הנה עשיריית השבבים הגדולה לפי שווי שוק על בסיס CompaniesMarketCap (הדירוג מתעדכן תדיר; BestBrokers מציינים שהשתמשו באותו מקור עבור דגימה לתאריך 29.12.2025):

מה זה אומר ל-2026, לפי הדוח

המסר המרכזי של BestBrokers הוא מעבר מ”ראלי רוחבי” לביצועים סלקטיביים יותר: חברות שיושבות עמוק בתוך תשתיות ה-AI, ייצור מתקדם וציוד קריטי – עשויות ליהנות מיתרון יחסי, בעוד חשיפה לשווקים מחזוריים, אי-ודאות סביב סין ועלויות הון עולות עשויות להגביר פערים בתוך הענף עצמו. (בנק בורסות)

אין באמור ייעוץ השקעות.

הפוסט דוח BestBrokers: תעשיית השבבים דורגה רביעית בתשואות 2025 – והרבה מעל מגזר ה-IT הרחב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית המוליכים למחצה בשנת 2026 מוגדרת על ידי המעבר מ"הייפ של בינה מלאכותית" ל"תשתית בינה מלאכותית" ארוכת טווח ושינוי רדיקלי בגיאוגרפיה של מפעלי הייצור. להלן 10 תובנות להתפתחות תעשיית השבבים בשנת 2026:

1. צריכת החשמל מניעה את הארכיטקטורה

כיום, כאשר מרכזי הנתונים צורכים כ- 4% מצריכת החשמל העולמית יעילות צריכת החשמל החליפה את המהירות הגולמית כמדד המרכזי לביצועים (KPI). לצורך התמודדות עם אתגר החשמל השוק מאמץ במהירות טרנזיסטורים בארכיטקטורת GAA (Gate-All-Around) ואספקת חשמל אחורית כדי להפחית את זליגת האנרגיה.

2. שבבי UCIe הופכים לסטנדרט

שבבים מונוליטיים אינם כדאיים כלכלית עבור בינה מלאכותית מתקדמת. 2026 היא השנה שבה UCIe (Universal Chiplet Interconnect Express) יהפכו לסטנדרט הדומיננטי, ויאפשרו הרכבה "דמוית לגו" של שבבים מספקים שונים (למשל, מעבד אינטל עם מאיץ מתוצרת אנבידיה) בתוך אריזה אחת.

3. התעשיה עולה לרמה של מדינה

מדינות רבות ברחבי העלם הכירו בחשיבות תעשיית השבבים לבטחון הכלכלי והלאומי שלהן והן הופכות להיות מעורבות באופן פעיל ביצור שבבים. בריטניה, גרמניה, והודו מצטברות כקונים חדשים ומשמעותיים של ציוד להקמת מפעלי יצור שבבים, ומסבסדות  במידה ניכרת יצור לצרכי יצור שבבים לקידום התעשיות הספציפיות שלהן כמו רכב ותעשייה.

4. בינה מלאכותית בקצה (Edge AI)

חיבוי ההיסק של בינה מלאכותית עוברים מהענן למכשיר. עד סוף 2026, 85% מהסמארטפונים והמחשבים הניידים היוקרתיים יגיעו עם יחידות NPUs (Neural Processing Unit) ייעודיות המסוגלות להריץ מודלים של שפה קטנה (SLMs) באופן מקומי, וייצרו שוק חדש עצום עבור ספקי רישיונות IP כמו Arm , סינופסיס ו-Cadence.

5. זיכרון: צוואר הבקבוק של HBM נמשך

אספקת זיכרון ברוחב פס גבוה (HBM4) נותרה המגבלה הגדולה ביותר לייצור מאיצי בינה מלאכותית. SK Hynix וסמסונג מכרו את כל תפוקת היצור שלהן עד 2027, מה שמניע הוצאת הון אדירה למתקני אריזה מתקדמים.

6. שינוי גאוגרפי במרכזי התכנון

מבחינה היסטורית, תכנון שבבים התרכז בעמק הסיליקון (ארה"ב), טיוואן וישראל. בשנת 2026, אנו עדים ל"ביזור הפיתוח. השינוי: אבו דאבי וריאד פותחות מרכזי תכנון ענקיים המתמקדים בבינה מלאכותית ריבונית.

גם הודו נכנסה חזק לפיתוח שבבים מאפס. גרמניה מצטרפת לתחום הפיתוח עם מרכזי פיתוח (במינכן ודרזדן ) תוך התמקדות בחוזקותיה בתחומי הרכב והתעשייה. בנוסף, "חוק השבבים האירופי" טיפח מסדרון בין גרמניה להולנד.שינוי זה כולל גם התרחבות אינטל במגדבורג ו-TSMC בדרזדן. בנוסף להתפתחות הגלובלית העניפה ישראל שומרת על מעמדה כמרכז תכנון השבבים הצפוף ביותר בעולם והיא משמשת כיום כ"פאב של הרעיונות" עבור ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. כמעט כל שבב גדול של אמזון, גוגל ואפל מתוכנן במסדרון תל אביב-חיפה. וכעת  מתרחבת התעשיה גם לאיזור באר שבע כדי לנצל דור חדש של כישרונות.

7. אריזות מתקדמות  מסייעות לשיפור ביצועים

עם האטה במעבר לטכנולוגית 2 ננומטר, שיפורי ביצועים מגיעים כעת מ-3D Stacking (CoWoS, SoIC). שוק האריזות המתקדמות צומח פי 3 מהר יותר משוק ייצור הקצה המסורתי.

8. נקודת המפנה של RISC-V

סנקציות גיאופוליטיות האיצו את אימוץ RISC-V בסין וברוסיה. בשנת 2026, יש לצפות לכך ששבבי מרכזי הנתונים הראשונים בעלי הביצועים הגבוהים המבוססים על RISC-V יאתגרו את השבבים מבוססי ארכיטקטורת x86 ו-Arm בעומסי עבודה מהדור החדש.

9. סיליקון פוטוניקס נכנסת למרכזי הנתונים

כדי להתמודד עם תפוקת הנתונים העצומה של אשכולות בינה מלאכותית, כבלי נחושת מוחלפים כעת בטכנולוגיה פוטונית מבוססת אור. חיבורי סיליקון פוטוניקס הופכים לפופולארים יותר ויותר כדי להתמודד עם נפחי התקשורת הגבוהים הדרושים בעידן הבינה המלאכותית.

 . 10. משבר הכישרונות

למרות האוטומציה, התעשייה מתמודדת עם מחסור של כ- 300,000 מהנדסים מיומנים ברחבי העולם. מצב זה מוביל לעלייה בשימוש בכלי "בינה מלאכותית עבור EDA"  (כלומר כלי פיתוח המשתמשים בבינה מלאכותית כדי לתכנן שבבים מהר יותר), ומפצה על המחסור במתכננים אנושיים.

מקור: נתוני שוק מצטברים לשנת 2026 מסימפוזיוני טכנולוגיה של גרטנר, IDC ו-TSMC.

הפוסט 10 תובנות להתפתחות תעשיית השבבים בשנת 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המוח האנושי עדיין מנצח את מעבדי ה־AI בפער עצום – לא רק ביכולות, אלא בעיקר ביעילות האנרגטית. בהרצאה שנעלה את המושב על IoT ובינה מלאכותית בכנס 2025 TSMC Europe Open Innovation Platform (OIP) Ecosystem Forum באמסטרדם, הציג פרופ’ כריסטיאן מייר, ראש הקתדרה Highly Parallel VLSI Systems ב-TU Dresden, כיצד פרויקט המחשוב הנורומורפי SpiNNaker-2 מנסה להתקרב לביצועים של המוח, ולהריץ מודלים גדולים של בינה מלאכותית בזמן אמת – בעלות אנרגטית נמוכה בהרבה מזו של כרטיסי GPU קלאסיים.

מייר מוביל קבוצת מחקר של יותר מ־40 מהנדסים וחוקרים – מתכנני אנלוג ודיגיטל, אנשי אלגוריתמיקה ל-AI, ביוטכנולוגים ורובוטיקאים – שסביבה צמחו כמה ספין־אופים, ובהם Racyics, Siliconally, SpiNNcloud Systems ו-Silicon Matter. יחד מדובר באקו־סיסטם של יותר מ־250 אנשים. הקבוצה ביצעה בעשור האחרון עשרות טייפ־אאוטים של מערכות SoC מורכבות, מתהליכי 90 ננומטר ועד 22 ננומטר, המשמשים כ־30 קבוצות חיצוניות.

נקודת הפתיחה של מייר חדה: כיום יש פער של כ־שבעה סדרי גודל ביעילות האנרגטית בין המוח לבין חומרת ה-AI הטובה ביותר. לדבריו, כדי לבצע משימה חישובית מסוימת, המוח צורך בערך ‎10⁷‎ פחות אנרגיה מאשר מערכות אימון והסקה מודרניות. חלק מהפער הזה כבר מתחיל להיסגר באמצעים כמו זיכרון חישובי (in-/near-memory computing), חישוב בדיוק מופחת (reduced precision) ודילול סטטי של רשתות נוירונים (static sparsity). כל אחד מן הכיוונים הללו נותן בערך סדר גודל אחד של שיפור, יחד כשלושה סדרי גודל – “אבל עדיין נשארים לנו בערך ארבעה סדרי גודל באוויר”, כפי שהוא מנסח זאת. כדי לסגור אותם, צריך, לדבריו, ללמוד מהמוח עצמו.

המוח עובד בתדר נמוך יחסית – סדר גודל של מאה הרץ – אבל עם כ־80 מיליארד נוירונים שפועלים במקביל ובאופן א־סינכרוני. אין “טיק” גלובלי שמחכה שכולם יסיימו; מידע נכנס, משולב ומעובד כל הזמן. מערכות על־חישוב (HPC) קלאסיות, לעומת זאת, נתקעות על מגבלת אמדאל: גם אם מוסיפים עוד ועוד ליבות, חלק מהקוד נשאר סדרתי והאצה נעצרת. המוח פותר זאת בכך שהחישוב הוא אירועי וזמני – כל נוירון מגיב כשהוא צריך, לא כשמגיע תורו בשעון אחיד. זו גם נקודת המפתח לחיסכון האנרגטי: לא כל היחידות עובדות כל הזמן, אלא רק כאשר יש מידע רלוונטי.

כאן נכנסת לתמונה האסטרטגיה הכפולה שמייר הציג: שינוי ברמת האלגוריתם ושינוי ברמת החומרה. ברמת האלגוריתם, אחת הדוגמאות היא מודלים מסוג mixture-of-experts: במקום להפעיל בכל שאילתה את כל פרמטרי המודל, אפשר לבחור רק חלק זעיר מהרשת – למשל אלפית מן הנוירונים – בהתאם לתוכן השאילתה. תיאורטית, זה נותן שלושה סדרי גודל חיסכון באנרגיה, משום שרוב ה"נוירונים" במודל אינם נכנסים לפעולה. בפועל, על GPU רגיל אפשר לממש אולי סדר גודל אחד בלבד, משום שהמעבד לא בנוי לעבודה כל־כך דינמית וספרסית: גם כשהוא “מדלל” את הרשת, הוא עדיין משלם כמעט את כל מחיר הגישה לזיכרון והתקשורת.

לכן, טוען מייר, נדרשת גם חומרה חדשה – חומרה נורומורפית. השכבה הראשונה שהוא מציג היא שבבי Thin-Edge ASICs לעיבוד מקדים מהיר של רשתות עצביות בקצה הרשת. הרעיון: לא לשלוח לענן זרם גולמי של וידאו או חיישנים, אלא לבצע כבר בקצה חישוב עשיר – דחיסה, סאב־סמפולינג, חילוץ מאפיינים, סיווג ראשוני ורשתות חוזרות (RNN) פשוטות – ולהעביר למרכז רק ייצוג דחוס מאוד. בדוגמה שנתן: מצלמה אירועית (event-based) שמגיבה רק לשינויים בתמונה. צומת הקצה יכול להחליט “עכשיו מחפשים מכוניות” או “עכשיו מחפשים אופניים”, ולכן להפעיל רק את המאפיינים הרלוונטיים בתמונה ולהתמקד בזמן אמת רק באזורים מעניינים בסצנה.

מעל שכבת ה-Thin-Edge יושב המחשב הנורומורפי SpiNNaker-2 – מערך ענק של שבבים עם מאות ליבות ועשרות מאיצים נורומורפיים על כל שבב. לפי מייר ועמיתיו, המערכת השלם מיועדת להגיע לכ-10 מיליון ליבות ARM על פני כ־16 ארונות שרתים – שדרוג של פי עשרה לעומת הדור הראשון, SpiNNaker-1. כל שבב כולל לא רק ליבות כלליות, אלא גם מאיצים לרשתות עמוקות, חישוב הסתברותי, מקורות אקראיות ויחידות המתאימות במיוחד לרשתות "קופצות" (spiking neural networks). הזיכרון הפנימי בנוי כ-scratchpad גמיש שיכול לשמש בזמן ריצה כ-L1 או L2, לפי צורך. רשת-על-שבב ורשת התקשורת בין השבבים מעוצבות כך שחבילות אירועיות קטנות יגיעו לקצה השני של המכונה בתוך מילישנייה, כל עוד לא חוצים את מגבלת רוחב-הפס – דרישה קריטית כשמפעילים, למשל, צי של עשרות אלפי רובוטים עירוניים בזמן אמת ממרכז נתונים אחד.

כדי שהמחשב הזה יהיה באמת "פרופורציונלי לאירועים", נדרשה גם הנדסת אנרגיה קיצונית. מייר הסביר שהשבבים מתוכננים לפעול במתחים נמוכים מאוד, סביב חצי וולט ואף פחות, ובפינות תהליך של זליגה נמוכה – כדי להוריד את צריכת הסטנד-ביי כמעט לאפס. כך, כרטיס אחד של המערכת צורך אמנם כמה מאות ואט כשהוא פועל בעומס מלא, מספר דומה לזה של כרטיס NVIDIA A100, אך עומד על כמה ואטים בודדים במצב ממתין, לעומת עשרות רבות של ואטים ב-GPU קלאסי גם כשהוא “לא עושה כלום”. עבור עומסים אירועיים – מצלמות שמדי פעם "מתעוררות", חיישנים שמדווחים רק כשמשתנה משהו או מודל שפה גדול שלא כל הלקוחות מדברים איתו כל הזמן – המשמעות היא חיסכון משמעותי בעלות האנרגיה המצטברת.

המערכת כבר נמצאת בשירות לשורה של יישומים ניסיוניים ותעשייתיים. ספין-אוף החברה SpiNNcloud Systems משווקת מערכות מבוססות SpiNNaker-2 למרכזי מחקר ולחברות, בין היתר לחקר תרופות, רובוטיקה ועיבוד זמן-אמת של נתוני חישה בקנה מידה גדול. באפריל 2025 הודיעה TU Dresden כי מערכת SpiNNcloud בקמפוס נכנסה לפעולה עם כ-35 אלף שבבים ויותר מחמישה מיליון ליבות.

בסיום ההרצאה חזר מייר לנקודת המוצא: אם רוצים שבינה מלאכותית תתקרב באמת ליעילות של המוח, אי-אפשר רק "להאיץ" אלגוריתמים קיימים על חומרה קיימת. צריך לשאול בכל רמה – מהאלגוריתם, דרך האופן שבו מידע מיוצג ומועבר, ועד הארכיטקטורה הפיזית של השבב – איך המוח היה פותר את הבעיה בצורה א־סינכרונית, ספרסית ודינמית. רק שילוב כזה, לדבריו, יוכל לצמצם באמת את פער שבעת סדרי הגודל בין המוח האנושי למחשבי ה-AI של היום.

הפוסט לקרב את המחשבים ליעילות האנרגטית של המוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח חדש שפרסם אתר המחקר הפיננסי BestBrokers מצביע על כך ששנת 2025 צפויה לשבור שיא נוסף במספר חברות הסטארטאפ הפרטיות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ומעלה – מה שמכונה "יוניקורן". עד אמצע ספטמבר כבר 63 חברות חדשות הצטרפו למועדון היוקרתי, ובקצב הנוכחי מספרן יעלה על 84, שנרשם ב־2024.

הדו"ח מתבסס על נתוני CB Insights ו־Pitchbook ומציג מגמות מרכזיות בהשקעות ההון הפרטי. סך השווי של היוניקורנים החדשים ב־2025 עומד כבר על 103.7 מיליארד דולר, כשחברת הבינה המלאכותית האמריקנית Thinking Machines Lab מובילה את הרשימה עם שווי של 12 מיליארד דולר.

בינה מלאכותית בחזית החדשנות

המגזר הבולט ביותר הוא ללא ספק הבינה המלאכותית, עם 17 חברות – 27% מכלל היוניקורנים החדשים השנה. לצד Thinking Machines Lab, ראוי לציין את Mistral מצרפת, שהשלימה גיוס של 1.7 מיליארד אירו והגיעה לשווי של 11.7 מיליארד אירו, מה שהפך אותה לחברת ה־AI המובילה באירופה. דוגמה נוספת היא Decart, חברה שהוקמה על ידי יזמים ישראלים בסן פרנסיסקו וכבר הגיעה לשווי של 3.21 מיליארד דולר.

הדו"ח מדגיש כי העניין הגלובלי ב־AI אינו מוגבל למוצרי צריכה או לצ’טבוטים, אלא כולל פיתוחים עמוקים בתחומי תוכנה ארגונית, בריאות וחינוך.

טכנולוגיה לארגונים – עמוד השדרה של העסקים

במקום השני ניצבת טכנולוגיית הארגונים (Enterprise Tech) עם 15 יוניקורנים – 23.8% מהסך. כאן בולטות חברות כמו Peregrine מארה"ב, שמפתחת פתרונות תשתית ענן והגיעה לשווי של 2.5 מיליארד דולר, ו־Supabase, המתחרה בקוד פתוח ל־Firebase, עם שווי של 2 מיליארד דולר. בקנדה, Tailscale מובילה בגזרת אבטחת הרשתות עם שווי של 1.45 מיליארד דולר.

סקטורים נוספים: פיננסים, רובוטיקה ובריאות

• פינטק: חמש חברות חדשות (7.9%). ביניהן Kalshi, בורסת חוזי אירועים רגולטורית, בשווי 2 מיליארד דולר.
• רובוטיקה: ארבע חברות (6.3%), המחלקות את ההובלה בין סין לארה"ב. The Bot Company ו־Gecko Robotics בארה"ב מול Zhiyuan Robot ו־Unitree Robotics בסין.
• בריאות: שלוש חברות (4.8%), בהובלת Neko Health משבדיה (1.8 מיליארד דולר) שמפתחת פלטפורמת סריקה רפואית מבוססת AI.
• אחרים: 19 חברות (30.2%), מתחומים מגוונים כמו פוד־טק, חלל ומחשוב קוונטי, עם פיזור רחב במדינות כמו הודו, פורטוגל וניו זילנד.

מרכזי הכובד בעולם

נכון לספטמבר 2025, ישנם 1,287 יוניקורנים פעילים בעולם. קרוב למחציתם – 714 – פועלים בארצות הברית. סין מחזיקה ב־156 חברות, הודו ב־68, ובריטניה וגרמניה עם 55 ו־33 בהתאמה.

סיליקון ואלי ממשיכה להיות בירת היוניקורנים העולמית עם 196 חברות, אחריה ניו יורק עם 124 ובייג’ינג עם 59.

שוק בשל ובוגר

אנליסטים מציינים כי לאחר בום אדיר בשנים 2021–2022, שבו נולדו מעל 500 יוניקורנים בשנה, השוק נכנס לשלב בוגר יותר. המספרים אמנם ירדו ב־2023 ל־69 בלבד, אך מאז נרשמת התאוששות מתונה ויציבה, שממשיכה להוכיח את כוחו של שוק ההון הפרטי בעיצוב הכלכלה הגלובלית.

בשורה התחתונה: מגזרי ה־AI והטכנולוגיה הארגונית מובילים את גל היוניקורנים החדש של 2025, אך לצד זאת צומחות חברות בתחומי רובוטיקה, בריאות, פינטק ואפילו חלל. התמונה שמצטיירת היא של שוק מגוון, עולמי ובוגר יותר, שבו החדשנות אינה מוגבלת לגבולות גיאוגרפיים – אלא מונעת על ידי שילוב של הון, טכנולוגיה וכישרון.

הפוסט שוק היוניקורנים 2025: הבכורה בידי בינה מלאכותית וטכנולוגיה לארגונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבינה המלאכותית מתפתחת ומוטמעת בקצב שיא, ולא רק שהיא מעוררת עניין ציבורי גדול אלא היא אף מביאה לשאלות מהותיות ולדאגות של ממש בנוגע לעתידו של שוק התעסוקה. מחקר חדש של מרכז טאוב ומכון מוזאיק מנתח את השפעת הטכנולוגיות החדשות על העובדים בישראל, בהתבסס על נתונים מסקרי כוח אדם לשנים 2023–2024. מאפייני החשיפה לבינה מלאכותית, כפי שנמצאו במחקר, מאפשרים להעריך ולִצפות אילו מקצועות בישראל יושפעו מהבינה המלאכותית יותר ואילו פחות. בהתאם לכך אפשר לחזות אילו אוכלוסיות צפויות "להרוויח" ממנה ואילו עלולות להיפגע. במחקר נמצא כי בין 2023 ל-2024 חלה עלייה של 5 נקודות האחוז לפחות ברמת החשיפה לעובד הממוצע – גידול שמוסבר בעיקר בהתקדמות טכנולוגית, ולא בשינוי שוק התעסוקה. העלייה החדה ביותר בחשיפה נרשמה דווקא בקרב משלחי יד המאופיינים בסיכון גבוה להחלפה בבינה מלאכותית. החוקרים, מיכאל דבאוי, יונתן וינטר, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' אבי וייס ואפרת בכר-נתנאל, קוראים לגיבוש מדיניות המותאמת להתמודדות עם השינויים. 

רמת החשיפה

כדי לאמוד את אחוז האנשים החשופים לבינה המלאכותית בענף מסוים או באוכלוסייה מסוימת, פותחו כמה מדדים להערכת ההשפעה של הטכנולוגיה על משלחי היד השונים. ציון החשיפה ניתן לפי היקפן היחסי של מטלות שהבינה המלאכותית מתיימרת לבצע מתוך כלל המטלות המרכיבות את משלח היד. המדד המיוחס לכל משלח יד משקף את אחוז המטלות האופייניות למשלח היד שאותן בינה מלאכותית מסוגלת לבצע באיכות אנושית ובמהירות גבוהה משל עובד אנושי.

החלפה או השלמה? תלוי במקצוע

המחקר מחדד את ההבחנה בין משלחי יד שבהם בינה מלאכותית משלימה עובדים אנושיים ומסייעת להם, לבין אלה שהיא עלולה להחליפם. במשלחי יד עם "השלמתיות נמוכה" – כלומר כאלה שבהם ההתערבות האנושית אינה נחוצה כדי להשלים את המשימה, ולכן הטכנולוגיה עלולה להחליף את האדם – נרשמה העלייה החדה ביותר ברמות החשיפה בין 2023 ל־2024. ענפי הפיננסיים, המינהל והמסחר מצטיינים ברמות חשיפה גבוהות ובתחליפיות גבוהה במיוחד. לעומת זאת, מקצועות כמו הוראה ורפואה, המאופיינים ב"השלמתיות גבוהה", חשופים גם הם לטכנולוגיה – אך העובדים בהם צפויים להסתייע בה ולא להיות מוחלפים.נשים חשופות יותר לבינה מלאכותית מגברים, ובפרט במקצועות שבהם הסיכון להחלפה גבוה.

הפערים ניכרים במיוחד במגזר הערבי

המחקר מצא כי שיעור החשיפה של עובדות גבוה מזה של עובדים. עם זאת העובדות "מקוטבות" על פני מדד ההשלמתיות, ושיעור גבוה יחסית מרוכז בקצוות ההתפלגות. עיקר הפער ברמת החשיפה נובע מהעוסקות והעוסקים במשלחי היד שבהם סכנת ההחלפה היא הגבוהה ביותר: יותר מרבע מהנשים נמצאות בקבוצה זו לעומת פחות מחמישית מהגברים, כלומר שיעורי החשיפה של הנשים גבוהים משמעותית מאלו של עמיתיהן הגברים (הדבר נובע בין היתר מריכוז הנשים במשלחי יד כגון מזכירות ונציגות מכירות או שירות לקוחות טלפוני). תופעה זו נכונה גם בתוך כל מגזר, והפער המגדרי הגדול ביותר נמצא במגזר הערבי, שבו שיעור החשיפה של העובדות גדול פי 2 מזה של העובדים בממוצע – אם כי שיעורי החשיפה של ערביות וערבים נמוכים משמעותית מאלו של יהודיות ויהודים.

חשיפה גבוהה לבינה מלאכותית מעלה את הסיכון להישאר מחוץ לשוק העבודה

המחקר מראה כי שיעורי החשיפה הממוצעים שונים בין קבוצות המועסקים והמובטלים, וכי בקרב עצמאים ואילו שאינם משתתפים בשוק העבודה שיעור החשיפה נמוך במקצת מאשר בקרב שכירים ומובטלים. זאת ועוד, נמצא כי מדד החשיפה לבינה מלאכותית מנבא אי-תעסוקה: כלומר הסתברות הפרט להיות מובטל או מיואש מחיפוש עבודה עולה באופן מובהק עם עלייה בחשיפה לבינה מלאכותית. ממצא זה עשוי להעיד על התחלה של השפעה ממשית של הבינה המלאכותית על רמות התעסוקה בישראל.

פרופ' גיל אפשטיין, מעורכי המחקר, אומר: "בהמשך למחקר הקודם, שבו עסקנו במיפוי ראשוני של החשיפה לבינה מלאכותית בשוק העבודה, במחקר הזה אנחנו מדגישים את התעצמות הטכנולוגיה ומראים כי ב-2024 חל זינוק בחשיפה לבינה מלאכותית בישראל, במיוחד במקצועות בסיכון גבוה להחלפה. נשים, ובפרט מהמגזר הערבי, חשופות במיוחד. כבר לא מדובר בעתיד הרחוק, אלא בשינוי שמתחולל כאן ועכשיו".מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר, מוסיף: "לראשונה ניתן לראות באופן חד-משמעי כי החשיפה לבינה מלאכותית הולכת יד ביד עם אי-תעסוקה (במיוחד במקצועות שבהם הפוטנציאל שלה להחליף עובדים גבוה יותר). ייתכן כי כבר בשנת 2024 עובדים ישראלים פוטרו (או לא הצליחו למצוא עבודה) בשל יכולותיה של הבינה המלאכותית לבצע רבות ממטלותיהם, או בשל הציפייה שבינה מלאכותית תוכל לבצען".
 
אפרת בכר-נתנאל, גם היא מעורכי המחקר, אומרת כי: "המחקר ממחיש היטב את קצב התפתחות הטכנולוגיה והיקף השפעותיה על שוק העבודה הישראלי. ניתן להצביע על פערים משמעותיים בהיבטי החשיפה וההשלמתיות בין קבוצות שונות בשוק העבודה, אם כי אין ספק שהטמעת AI מהווה כר פורה להגדלת הפריון והתפוקה במשק.  נדרשת מדיניות מושכלת שתנווט את אימוץ הבינה המלאכותית בישראל באופן מיטבי, שיאפשר את מקסום התועלות למשק ולמדינה תוך שמירה על הביטחון הכלכלי-חברתי של האזרחים".

מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית (ע"ר), הוקם במטרה להבטיח שבינה מלאכותית תתרום לשגשוגה של כלל החברה הישראלית. המכון פועל בשיתוף עם מיטב המומחים מתחומי המעשה, המחקר והרוח באקדמיה, בתעשייה ובמגזר הציבורי, במטרה לגבש ולקדם מדיניות מבוססת נתונים ומחקר, ולהעמיד את היסודות למתווה לאומי לאור מהפכת הבינה המלאכותית בשוק התעסוקה, בכלכלה ובחברה הישראלית. הוועדה המייעצת של מכון מוזאיק מורכבת ממנהיגים בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה, הפילוסופיה, מדעי החברה וממשל.מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

הפוסט הבינה המלאכותית מתעצמת ומאיימת על העובדים הפגיעים ביותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי תחזיות המשיבים לסקר עתיד התעסוקה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בין השנים 2025-2030 יצירת והרס משרות עקב שינויים בשוק העבודה יהוו 22% מכלל המשרות כיום. מדובר ביצירת 170 מיליון משרות חדשות (14% מהתעסוקה הנוכחית), לצד אובדן של 92 מיליון משרות קיימות (8%), כך שצפויה צמיחה נטו של 78 מיליון משרות (7%).

הדוח השנתי "עתיד התעסוקה" מופק על ידי הפורום הכלכלי העולמי במטרה לבחון את המגמות העיקריות הצפויות לעצב את שוק העבודה העולמי בשנים הקרובות. המהדורה הנוכחית, "עתיד התעסוקה 2025", מתמקדת בפרספקטיבות של יותר מ-1,000 מעסיקים מובילים מרחבי העולם, המכסים מגוון רחב של ענפי תעשייה וכלכלות שונות. מטרתו של הדוח היא להעריך כיצד מגמות כגון שינויים טכנולוגיים, פיצול גיאו-כלכלי, אי ודאות כלכלית, שינויים דמוגרפיים והמעבר הירוק ישפיעו על תפקידים, מיומנויות ואסטרטגיות ניהול כוח האדם עד שנת 2030.

שינויים טכנולוגיים, פיצול גיאו-כלכלי, אי ודאות כלכלית, שינויים דמוגרפיים והמעבר הירוק – כל אחד מהם בנפרד ובשילוב עם אחרים – צפויים להיות בין הגורמים המרכזיים שיעצבו וישנו את שוק העבודה הגלובלי עד שנת 2030. דוח עתיד התעסוקה לשנת 2025 משקף את עמדותיהם של יותר מ-1,000 מעסיקים מובילים בעולם, המייצגים יחד מעל 14 מיליון עובדים ב-22 ענפי תעשייה וב-55 כלכלות ברחבי העולם, ובוחן כיצד מגמות מאקרו אלה ישפיעו על משרות וכישורים, ועל האסטרטגיות של מעסיקים לשינוי כוח העבודה בין השנים 2025 ל-2030.

הרחבת הגישה הדיגיטלית צפויה להיות המגמה המשמעותית ביותר – הן בהיבט הטכנולוגי והן באופן כללי – כאשר 60% מהמעסיקים צופים שהיא תשנה את עסקיהם עד 2030. התקדמות בטכנולוגיות, במיוחד בינה מלאכותית ועיבוד מידע (86%), רובוטיקה ואוטומציה (58%), וכן ייצור, אחסון והפצת אנרגיה (41%), צפויות להיות בעלות השפעה משמעותית. מגמות אלו צפויות ליצור תפקידים חדשים ולצמצם אחרים, ולהגביר את הביקוש לכישורים טכנולוגיים, במיוחד בתחומי בינה מלאכותית וביג דאטה, רשתות וסייבר, ואוריינות טכנולוגית – שצפויים להיות שלושת הכישורים בעלי הצמיחה המהירה ביותר.

עליית יוקר המחיה מדורגת כמגמה השנייה בעוצמתה – והראשונה מבין המגמות הכלכליות – כאשר מחצית מהמעסיקים מצפים שהיא תשנה את עסקיהם עד 2030, למרות תחזיות לירידה באינפלציה הגלובלית. האטה כלכלית כללית עדיין נתפסת כמשמעותית וצפויה להשפיע על 42% מהעסקים. בעוד שהשפעת האינפלציה על יצירת משרות תהיה מעורבת, האטה כלכלית צפויה לגרום לאובדן של 1.6 מיליון משרות ברחבי העולם. שתי השפעות אלו צפויות להעלות את הביקוש לחשיבה יצירתית, חוסן, גמישות וזריזות.

הפחתת שינויי האקלים מדורגת במקום השלישי בעוצמתה – ובמקום הראשון בתחום המעבר הירוק – בעוד שהסתגלות לשינויי האקלים מדורגת במקום השישי, כאשר 47% ו-41% מהמעסיקים, בהתאמה, מצפים שמגמות אלו ישפיעו על עסקיהם בחמש השנים הקרובות. מגמות אלו מניעות ביקוש לתפקידים כגון מהנדסי אנרגיה מתחדשת, מהנדסים סביבתיים ומומחים לרכב חשמלי ואוטונומי, כולם בין 15 התפקידים הצומחים ביותר. מגמות האקלים גם מובילות להתמקדות גוברת בניהול סביבתי, שנכנס לראשונה לרשימת 10 הכישורים הצומחים במהירות.

הזדקנות המערב, התרחבות אוכלוסיה בעולם השלישי

שני שינויים דמוגרפיים משפיעים יותר ויותר על הכלכלות ושוקי העבודה: הזדקנות וצמצום אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עשירות, והתרחבות אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עניות. מגמות אלו מעלות את הביקוש לכישורים בניהול כישרונות, הוראה וחונכות, מוטיבציה ומודעות עצמית. אוכלוסיות מזדקנות מגדילות את הביקוש לתפקידים בתחום הבריאות, כגון אחיות, בעוד אוכלוסיות צעירות יותר מגבירות את הביקוש למקצועות ההוראה, כמו מרצים ומורים בתיכון.

בעיקר בכלכלות עשירות, והתרחבות אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עניות. מגמות אלו מעלות את הביקוש לכישורים בניהול כישרונות, הוראה וחונכות, מוטיבציה ומודעות עצמית. אוכלוסיות מזדקנות מגדילות את הביקוש לתפקידים בתחום הבריאות, כגון אחיות, בעוד אוכלוסיות צעירות יותר מגבירות את הביקוש למקצועות ההוראה, כמו מרצים ומורים בתיכון. תפקידים שצפויים להיעלם כוללים בעיקר תפקידים מנהליים ופקידותיים כגון קופאיות, פקידי דואר, פקידי בנק וקלדנים, אשר צפויים לחוות את הירידה הגדולה ביותר במספרם.

פיצול גיאו-כלכלי ומתחים גיאופוליטיים צפויים לגרום לשינוי מודלים עסקיים בשליש מהארגונים (34%) שנבדקו בחמש השנים הקרובות. למעלה מחמישית (23%) מהמעסיקים מזהים הגבלות על סחר והשקעות וסובסידיות ומדיניות תעשייתית (21%) כגורמים משמעותיים. מעסיקים המצפים שהמגמות הגיאו-כלכליות ישנו את עסקיהם נוטים יותר להוציא עבודות למדינות אחרות ואף להחזיר פעילויות חזרה. מגמות אלו מגדילות את הביקוש לתפקידים הקשורים לאבטחה, סייבר ורשתות, לצד מיומנויות כגון חוסן, גמישות, זריזות, מנהיגות והשפעה חברתית.

לפי תחזיות המשיבים לסקר עתיד התעסוקה, בין השנים 2025-2030 יצירת והרס משרות עקב שינויים בשוק העבודה יהוו 22% מכלל המשרות כיום. מדובר ביצירת 170 מיליון משרות חדשות (14% מהתעסוקה הנוכחית), לצד אובדן של 92 מיליון משרות קיימות (8%), כך שצפויה צמיחה נטו של 78 מיליון משרות (7%).

פיצול גיאו-כלכלי ומתחים גיאופוליטיים צפויים לגרום לשינוי מודלים עסקיים בשליש מהארגונים (34%) שנבדקו בחמש השנים הקרובות. למעלה מחמישית (23%) מהמעסיקים מזהים הגבלות על סחר והשקעות וסובסידיות ומדיניות תעשייתית (21%) כגורמים משמעותיים. מעסיקים המצפים שהמגמות הגיאו-כלכליות ישנו את עסקיהם נוטים יותר להוציא עבודות למדינות אחרות ואף להחזיר פעילויות חזרה. מגמות אלו מגדילות את הביקוש לתפקידים הקשורים לאבטחה, סייבר ורשתות, לצד מיומנויות כגון חוסן, גמישות, זריזות, מנהיגות והשפעה חברתית.

לפי תחזיות המשיבים לסקר עתיד התעסוקה, בין השנים 2025-2030 יצירת והרס משרות עקב שינויים בשוק העבודה יהוו 22% מכלל המשרות כיום. מדובר ביצירת 170 מיליון משרות חדשות (14% מהתעסוקה הנוכחית), לצד אובדן של 92 מיליון משרות קיימות (8%), כך שצפויה צמיחה נטו של 78 מיליון משרות (7%).

כמובן שמדובר בטווח קרוב יחסית ואין עדיין ניתוח של העתיד הרחוק יותר היות והמשיבים הם מעסיקים המתכננים לטווח הקצר אבל סביר להניח שבזכות התפשטות השימוש בבינה מלאכותית בשנים שלאחר מכן – בוודאי 2040 והלאה, יש צפי לירידה במספר המשרות, אבל איך והיכן, נציטרך לחכות לדוחות הבאים.

הפוסט למרות הבינה המלאכותית, לפחות עד 2030 צפויות להיווצר יותר משרות מאשר יאבדו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות שטכנולוגיה אינה אחת הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות לנשיאות, לשתי הקמפיינים יש עמדות מדיניות בנושאים כמו בינה מלאכותית, רשתות חברתיות ומטבעות קריפטוגרפיים, אשר עשויים להשפיע על חיי היומיום של אזרחים בארבע השנים הבאות.

נושאי הגבלים עסקיים
הממשל של האריס צפוי להמשיך את מדיניות האכיפה כנגד חברות טכנולוגיה גדולות שהחלה בממשל ביידן. ביידן חתם בשנת 2021 על צו נשיאותי נגד חברות שמפעילות טקטיקות מונופוליסטיות ואוספות נתונים אישיים. טראמפ, לעומתו, נקט גם הוא בצעדים דומים בסוף כהונתו הראשונה, אך התמקד בעיקר בטענותיו להטיות פוליטיות מצד הפלטפורמות החברתיות.

גישות שונות לטכנולוגיה ולאמריקה בשוק הגלובלי
רוב האמריקנים תומכים ביותר רגולציה טכנולוגית ממה שקיים היום. האריס מציגה גישה "כוללת" שמתמקדת בהנגשת הטכנולוגיה לעסקים קטנים וקהילות מוחלשות, ואילו טראמפ מתמקד במתן אפשרות לחברות לחדש ולצמוח מתוך אמונה שהזמן יפתור את הבעיות.

האריס: דגש על הכללה, הגנה על נתונים וגישה רחבה
קמלה האריס מתמקדת במדיניות הכוללת גישה שוויונית, הגנה על נתוני המשתמשים, נייטרליות הרשת והרחבת הגישה לאינטרנט מהיר. אחד ההישגים הגדולים של ממשל ביידן-האריס בתחום המדע והטכנולוגיה הוא חוק ה-CHIPS והמדע משנת 2022, שהעניק מימון למחקר ופיתוח בפרויקטים סביבתיים, אנרגיה נקייה וייצור מקומי של שבבים בארה"ב.

טראמפ: מדיניות חופשית עם דגש על צנזורה בלתי חוקית
טראמפ לעומת זאת, עשוי לבטל חלק מההגנות הצרכניות שהוצגו בממשל ביידן. המצע שלו מתמקד בצנזורה שלדבריו מופעלת על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות, במיוחד X (לשעבר טוויטר), שהשעתה את חשבונו לאחר ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. מדיניותו מתמקדת בגישה חופשית לשוק ופחות בהגבלות על חברות גדולות.

עמדות המועמדים בנושא בינה מלאכותית בבחירות 2024

הדיון סביב בינה מלאכותית (AI) בבחירות לנשיאות 2024 מהווה נושא חשוב, למרות שאינו נושא מרכזי בקמפיינים של המועמדים. התחום הזה, שמתפתח במהירות, משפיע על תחומים כמו הכלכלה, הביטחון הלאומי, פרטיות המידע, ואפילו האמון הציבורי בתהליכים דמוקרטיים.

קמלה האריס מתמקדת באיזון בין קידום החדשנות לבין הגנה על פרטיות וביטחון המשתמשים. עמדתה כוללת רגולציה שתספק פיקוח על טכנולוגיות AI, מתוך הבנה שהאצת הפיתוחים מחייבת אמצעי הגנה כנגד שימוש לרעה במידע ופגיעה פוטנציאלית בזכויות אזרחים.

האריס הדגישה את הצורך בהשקעה מחודשת במחקר ופיתוח בינה מלאכותית מתוך מטרה לשמור על מעמד תחרותי של ארה"ב בשוק הגלובלי. הקמפיין שלה תומך במתן תמיכה לעסקים קטנים, יזמים וקהילות מוחלשות כדי להבטיח גישה הוגנת לכלים המתקדמים של בינה מלאכותית. כמו כן, האריס דוגלת במיסוד רגולציות שנוגעות לבינה מלאכותית ולנתוני המשתמשים, ומדגישה שהן צריכות לשמור על זכויות הצרכנים תוך עידוד חדשנות טכנולוגית. היא גם ציינה את הצורך בהבטחת שקיפות ושמירה על איזון בין הרגולציה לבין קידום מחקר ופיתוח.

דונלד טראמפ מציג גישה שונה, בה הוא דוגל בפחות רגולציה ובגישה של "שוק חופשי". עמדתו של טראמפ בנוגע לבינה מלאכותית מתמקדת בעיקר בקידום הצמיחה והחדשנות בתעשייה, מתוך הנחה שהשוק החופשי יעצב ויתאים את עצמו לצרכים ולדרישות של החברה. טראמפ רואה ברגולציה מחמירה גורם שעלול להכביד על התעשייה ולהאט את פיתוח הבינה המלאכותית בארה"ב, ולפיכך נוקט בגישה יותר זהירה ומעודד התפתחות טבעית של השוק.

בעיניו של טראמפ, היתרון התחרותי הגלובלי של ארה"ב טמון בהשקעה בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות מתקדמות אחרות ללא מגבלות רגולטוריות קשות, לפחות בשלב הנוכחי. עם זאת, הוא לא מתנגד לפיקוח מסוים, אך מאמין כי יש לאפשר לתעשייה לגדול ולהבשיל לפני שייקבעו כללים קפדניים מדי.

עמדות דומות ושונות

שני המועמדים מסכימים על הצורך לעודד פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית כדי לשמור על מעמדה התחרותי של ארה"ב. עם זאת, קיים הבדל מרכזי בגישות שלהם לגבי האופן בו יש לאזן בין הצורך ברגולציה לבין עידוד צמיחה כלכלית.

האריס מתמקדת בהגנה על זכויות האזרחים והצרכנים תוך כדי קידום חדשנות, ואילו טראמפ תומך בגישה שמאפשרת לשוק לעבוד בצורה חופשית יחסית, מתוך אמונה שהשוק יפתור את האתגרים עם הזמן. בעוד שהאריס רואה צורך בהגנה מוקדמת על פרטיות הנתונים ועל צרכנים, טראמפ מבקש להשאיר פיקוח מינימאלי בשלב זה כדי לא להכביד על חברות.

הפוסט מדיניות טכנולוגית: דעות הפוכות לטראמפ והאריס בנושאי רשתות חברתיות, בינה מלאכותית וקריפטו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות המחסור בשבבים שנגרם כתוצאה מהמגפה, תעשיית השבבים ניצבת כיום בליבה של יריבות גיאופוליטית בין המעצמות הגדולות, ובעיקר בין ארצות הברית וסין. גרגורי סי. אלן, מומחה למדיניות טכנולוגית ומנהל מרכז Wadhwani AI במכון למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), מזהיר במסמך שפרסמה פירמת PWC כי מדובר בשינוי עמוק בתעשייה שדורש תשומת לב מכל מנכ"ל, לא רק מתחום הטכנולוגיה.

משמעות המחסור בשבבים

בעקבות המחסור בשבבים ב-2021, הוערך כי הייצור העולמי של מכוניות ירד בכ-10 עד 12 מיליון רכבים, מה שהוביל להפסדים כלכליים של יותר מ-300 מיליארד דולר. המחסור השפיע קשות גם על תעשיות אחרות כמו מוצרי אלקטרוניקה לצרכנים, מחשבים וציוד תעשייתי כבד.

לדברי אלן, שבבים נמצאים כיום כמעט בכל מכשיר ומערכת טכנולוגית, החל ממכוניות ועד למכשירי חשמל ביתיים. שיבוש אחד בשרשרת האספקה במהלך מגפת הקורונה גרם לפגיעה בצמיחה הכלכלית של ארצות הברית, והדגיש את חשיבות השבבים לבריאות הכלכלה העולמית. מעבר לכך, השבבים המתקדמים המיועדים לאינטליגנציה מלאכותית הפכו לנושא מרכזי במאבק הגיאופוליטי בין ארצות הברית לסין.

תלות גלובלית בטייוואן

אלן מציין כי טייוואן מייצרת מעל 90% מהשבבים המתקדמים ביותר בעולם, והיא נמצאת במרכזן של מתחים גיאופוליטיים רבים. אם תעשיית השבבים של טייוואן תיפגע, ההשלכות הכלכליות העולמיות עלולות להגיע לעשרות טריליוני דולרים.

ב-7 באוקטובר 2022, שינתה ארצות הברית את מדיניות הסחר שלה והטילה הגבלות חדשות על מכירת שבבים מתקדמים וטכנולוגיות ייצור לסין, במטרה למנוע מהאחרונה להשיג יתרון בתחום ה-AI. מהלך זה היווה סוף לעידן הסחר החופשי בעידן שאחרי המלחמה הקרה, והתמקד בתחרות על הדומיננטיות הטכנולוגית.

בהתחשב ברגישות הנושא, אלן ממליץ למנכ"לים ללמוד את שרשרת האספקה של השבבים ולבחון את התלות שלהם בספקים ספציפיים ובאזורים גיאוגרפיים כמו טייוואן. הוא מדגיש את החשיבות של גיוון הספקים והאפשרות לפנות לספקים נוספים במקרה של שיבוש.

השקעות ממשלתיות בתעשיית השבבים

לאור הסיכון הגובר, ממשלות ברחבי העולם, כולל ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן, משקיעות מיליארדי דולרים כדי לחזק את תעשיות השבבים שלהן. בארצות הברית, חוק CHIPS שהושקע בו כ-52 מיליארד דולר על פני חמש שנים, מהווה חלק מהמאמץ ליצור שרשרת אספקה עמידה יותר ולבנות יכולות תעשייתיות חדשות במדינות דמוקרטיות מתקדמות. סין מצידה משקיעה גם היא סכומי עתק בתעשיית השבבים המקומית, שמוערכים בכ-65 מיליארד דולר בשנה. המטרה המוצהרת של סין היא לייצר 70% מהשבבים הנדרשים לכלכלה המקומית בתוך גבולות המדינה, ובכך להשיג יתרון טכנולוגי ודומיננטיות בשוק העולמי.

תעשיית השבבים הפכה לנושא קריטי בכלכלה העולמית ולגורם בעל משקל רב במאבקים גיאופוליטיים. מנכ"לים בכל התחומים חייבים להתייחס לחשיבות התעשייה ולנקוט צעדים להגנה על שרשרת האספקה של חברותיהם, תוך בחינת גיוון ספקים והכנת תוכניות פעולה לשעת חירום.

תחזיות PwC בתחום השבבים:

חברת הייעוץ PwC צופה כי השקעות בתעשיית השבבים ימשיכו לגדול בעשור הקרוב, במקביל לשינויים רגולטוריים שיאפשרו למדינות להגן על יכולותיהן האסטרטגיות. החברה מעריכה כי התחרות על שליטה בטכנולוגיות מתקדמות, כגון AI וייצור שבבים מתקדמים, תמשיך להיות נושא מרכזי ביחסים הגיאופוליטיים בין המעצמות.

נראה כי המאבק הגיאופוליטי סביב השליטה בתעשיית השבבים צפוי להחריף, וכל מנכ"ל צריך להבין כיצד השינויים והמדיניות בתחום יכולים להשפיע על עסקיו.

למאמר המלא

הפוסט PWC: התחזקות היריבות בין מדינות משנה את תעשיית השבבים הגלובלית – כל מנכ"ל צריך להיות מודאג מכך הופיע לראשונה ב-Chiportal.