המוח האנושי עדיין מנצח את מעבדי ה־AI בפער עצום – לא רק ביכולות, אלא בעיקר ביעילות האנרגטית. בהרצאה שנעלה את המושב על IoT ובינה מלאכותית בכנס 2025 TSMC Europe Open Innovation Platform (OIP) Ecosystem Forum באמסטרדם, הציג פרופ’ כריסטיאן מייר, ראש הקתדרה Highly Parallel VLSI Systems ב-TU Dresden, כיצד פרויקט המחשוב הנורומורפי SpiNNaker-2 מנסה להתקרב לביצועים של המוח, ולהריץ מודלים גדולים של בינה מלאכותית בזמן אמת – בעלות אנרגטית נמוכה בהרבה מזו של כרטיסי GPU קלאסיים.

מייר מוביל קבוצת מחקר של יותר מ־40 מהנדסים וחוקרים – מתכנני אנלוג ודיגיטל, אנשי אלגוריתמיקה ל-AI, ביוטכנולוגים ורובוטיקאים – שסביבה צמחו כמה ספין־אופים, ובהם Racyics, Siliconally, SpiNNcloud Systems ו-Silicon Matter. יחד מדובר באקו־סיסטם של יותר מ־250 אנשים. הקבוצה ביצעה בעשור האחרון עשרות טייפ־אאוטים של מערכות SoC מורכבות, מתהליכי 90 ננומטר ועד 22 ננומטר, המשמשים כ־30 קבוצות חיצוניות.

נקודת הפתיחה של מייר חדה: כיום יש פער של כ־שבעה סדרי גודל ביעילות האנרגטית בין המוח לבין חומרת ה-AI הטובה ביותר. לדבריו, כדי לבצע משימה חישובית מסוימת, המוח צורך בערך ‎10⁷‎ פחות אנרגיה מאשר מערכות אימון והסקה מודרניות. חלק מהפער הזה כבר מתחיל להיסגר באמצעים כמו זיכרון חישובי (in-/near-memory computing), חישוב בדיוק מופחת (reduced precision) ודילול סטטי של רשתות נוירונים (static sparsity). כל אחד מן הכיוונים הללו נותן בערך סדר גודל אחד של שיפור, יחד כשלושה סדרי גודל – “אבל עדיין נשארים לנו בערך ארבעה סדרי גודל באוויר”, כפי שהוא מנסח זאת. כדי לסגור אותם, צריך, לדבריו, ללמוד מהמוח עצמו.

המוח עובד בתדר נמוך יחסית – סדר גודל של מאה הרץ – אבל עם כ־80 מיליארד נוירונים שפועלים במקביל ובאופן א־סינכרוני. אין “טיק” גלובלי שמחכה שכולם יסיימו; מידע נכנס, משולב ומעובד כל הזמן. מערכות על־חישוב (HPC) קלאסיות, לעומת זאת, נתקעות על מגבלת אמדאל: גם אם מוסיפים עוד ועוד ליבות, חלק מהקוד נשאר סדרתי והאצה נעצרת. המוח פותר זאת בכך שהחישוב הוא אירועי וזמני – כל נוירון מגיב כשהוא צריך, לא כשמגיע תורו בשעון אחיד. זו גם נקודת המפתח לחיסכון האנרגטי: לא כל היחידות עובדות כל הזמן, אלא רק כאשר יש מידע רלוונטי.

כאן נכנסת לתמונה האסטרטגיה הכפולה שמייר הציג: שינוי ברמת האלגוריתם ושינוי ברמת החומרה. ברמת האלגוריתם, אחת הדוגמאות היא מודלים מסוג mixture-of-experts: במקום להפעיל בכל שאילתה את כל פרמטרי המודל, אפשר לבחור רק חלק זעיר מהרשת – למשל אלפית מן הנוירונים – בהתאם לתוכן השאילתה. תיאורטית, זה נותן שלושה סדרי גודל חיסכון באנרגיה, משום שרוב ה"נוירונים" במודל אינם נכנסים לפעולה. בפועל, על GPU רגיל אפשר לממש אולי סדר גודל אחד בלבד, משום שהמעבד לא בנוי לעבודה כל־כך דינמית וספרסית: גם כשהוא “מדלל” את הרשת, הוא עדיין משלם כמעט את כל מחיר הגישה לזיכרון והתקשורת.

לכן, טוען מייר, נדרשת גם חומרה חדשה – חומרה נורומורפית. השכבה הראשונה שהוא מציג היא שבבי Thin-Edge ASICs לעיבוד מקדים מהיר של רשתות עצביות בקצה הרשת. הרעיון: לא לשלוח לענן זרם גולמי של וידאו או חיישנים, אלא לבצע כבר בקצה חישוב עשיר – דחיסה, סאב־סמפולינג, חילוץ מאפיינים, סיווג ראשוני ורשתות חוזרות (RNN) פשוטות – ולהעביר למרכז רק ייצוג דחוס מאוד. בדוגמה שנתן: מצלמה אירועית (event-based) שמגיבה רק לשינויים בתמונה. צומת הקצה יכול להחליט “עכשיו מחפשים מכוניות” או “עכשיו מחפשים אופניים”, ולכן להפעיל רק את המאפיינים הרלוונטיים בתמונה ולהתמקד בזמן אמת רק באזורים מעניינים בסצנה.

מעל שכבת ה-Thin-Edge יושב המחשב הנורומורפי SpiNNaker-2 – מערך ענק של שבבים עם מאות ליבות ועשרות מאיצים נורומורפיים על כל שבב. לפי מייר ועמיתיו, המערכת השלם מיועדת להגיע לכ-10 מיליון ליבות ARM על פני כ־16 ארונות שרתים – שדרוג של פי עשרה לעומת הדור הראשון, SpiNNaker-1. כל שבב כולל לא רק ליבות כלליות, אלא גם מאיצים לרשתות עמוקות, חישוב הסתברותי, מקורות אקראיות ויחידות המתאימות במיוחד לרשתות "קופצות" (spiking neural networks). הזיכרון הפנימי בנוי כ-scratchpad גמיש שיכול לשמש בזמן ריצה כ-L1 או L2, לפי צורך. רשת-על-שבב ורשת התקשורת בין השבבים מעוצבות כך שחבילות אירועיות קטנות יגיעו לקצה השני של המכונה בתוך מילישנייה, כל עוד לא חוצים את מגבלת רוחב-הפס – דרישה קריטית כשמפעילים, למשל, צי של עשרות אלפי רובוטים עירוניים בזמן אמת ממרכז נתונים אחד.

כדי שהמחשב הזה יהיה באמת "פרופורציונלי לאירועים", נדרשה גם הנדסת אנרגיה קיצונית. מייר הסביר שהשבבים מתוכננים לפעול במתחים נמוכים מאוד, סביב חצי וולט ואף פחות, ובפינות תהליך של זליגה נמוכה – כדי להוריד את צריכת הסטנד-ביי כמעט לאפס. כך, כרטיס אחד של המערכת צורך אמנם כמה מאות ואט כשהוא פועל בעומס מלא, מספר דומה לזה של כרטיס NVIDIA A100, אך עומד על כמה ואטים בודדים במצב ממתין, לעומת עשרות רבות של ואטים ב-GPU קלאסי גם כשהוא “לא עושה כלום”. עבור עומסים אירועיים – מצלמות שמדי פעם "מתעוררות", חיישנים שמדווחים רק כשמשתנה משהו או מודל שפה גדול שלא כל הלקוחות מדברים איתו כל הזמן – המשמעות היא חיסכון משמעותי בעלות האנרגיה המצטברת.

המערכת כבר נמצאת בשירות לשורה של יישומים ניסיוניים ותעשייתיים. ספין-אוף החברה SpiNNcloud Systems משווקת מערכות מבוססות SpiNNaker-2 למרכזי מחקר ולחברות, בין היתר לחקר תרופות, רובוטיקה ועיבוד זמן-אמת של נתוני חישה בקנה מידה גדול. באפריל 2025 הודיעה TU Dresden כי מערכת SpiNNcloud בקמפוס נכנסה לפעולה עם כ-35 אלף שבבים ויותר מחמישה מיליון ליבות.

בסיום ההרצאה חזר מייר לנקודת המוצא: אם רוצים שבינה מלאכותית תתקרב באמת ליעילות של המוח, אי-אפשר רק "להאיץ" אלגוריתמים קיימים על חומרה קיימת. צריך לשאול בכל רמה – מהאלגוריתם, דרך האופן שבו מידע מיוצג ומועבר, ועד הארכיטקטורה הפיזית של השבב – איך המוח היה פותר את הבעיה בצורה א־סינכרונית, ספרסית ודינמית. רק שילוב כזה, לדבריו, יוכל לצמצם באמת את פער שבעת סדרי הגודל בין המוח האנושי למחשבי ה-AI של היום.

הפוסט לקרב את המחשבים ליעילות האנרגטית של המוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח חדש שפרסם אתר המחקר הפיננסי BestBrokers מצביע על כך ששנת 2025 צפויה לשבור שיא נוסף במספר חברות הסטארטאפ הפרטיות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ומעלה – מה שמכונה "יוניקורן". עד אמצע ספטמבר כבר 63 חברות חדשות הצטרפו למועדון היוקרתי, ובקצב הנוכחי מספרן יעלה על 84, שנרשם ב־2024.

הדו"ח מתבסס על נתוני CB Insights ו־Pitchbook ומציג מגמות מרכזיות בהשקעות ההון הפרטי. סך השווי של היוניקורנים החדשים ב־2025 עומד כבר על 103.7 מיליארד דולר, כשחברת הבינה המלאכותית האמריקנית Thinking Machines Lab מובילה את הרשימה עם שווי של 12 מיליארד דולר.

בינה מלאכותית בחזית החדשנות

המגזר הבולט ביותר הוא ללא ספק הבינה המלאכותית, עם 17 חברות – 27% מכלל היוניקורנים החדשים השנה. לצד Thinking Machines Lab, ראוי לציין את Mistral מצרפת, שהשלימה גיוס של 1.7 מיליארד אירו והגיעה לשווי של 11.7 מיליארד אירו, מה שהפך אותה לחברת ה־AI המובילה באירופה. דוגמה נוספת היא Decart, חברה שהוקמה על ידי יזמים ישראלים בסן פרנסיסקו וכבר הגיעה לשווי של 3.21 מיליארד דולר.

הדו"ח מדגיש כי העניין הגלובלי ב־AI אינו מוגבל למוצרי צריכה או לצ’טבוטים, אלא כולל פיתוחים עמוקים בתחומי תוכנה ארגונית, בריאות וחינוך.

טכנולוגיה לארגונים – עמוד השדרה של העסקים

במקום השני ניצבת טכנולוגיית הארגונים (Enterprise Tech) עם 15 יוניקורנים – 23.8% מהסך. כאן בולטות חברות כמו Peregrine מארה"ב, שמפתחת פתרונות תשתית ענן והגיעה לשווי של 2.5 מיליארד דולר, ו־Supabase, המתחרה בקוד פתוח ל־Firebase, עם שווי של 2 מיליארד דולר. בקנדה, Tailscale מובילה בגזרת אבטחת הרשתות עם שווי של 1.45 מיליארד דולר.

סקטורים נוספים: פיננסים, רובוטיקה ובריאות

• פינטק: חמש חברות חדשות (7.9%). ביניהן Kalshi, בורסת חוזי אירועים רגולטורית, בשווי 2 מיליארד דולר.
• רובוטיקה: ארבע חברות (6.3%), המחלקות את ההובלה בין סין לארה"ב. The Bot Company ו־Gecko Robotics בארה"ב מול Zhiyuan Robot ו־Unitree Robotics בסין.
• בריאות: שלוש חברות (4.8%), בהובלת Neko Health משבדיה (1.8 מיליארד דולר) שמפתחת פלטפורמת סריקה רפואית מבוססת AI.
• אחרים: 19 חברות (30.2%), מתחומים מגוונים כמו פוד־טק, חלל ומחשוב קוונטי, עם פיזור רחב במדינות כמו הודו, פורטוגל וניו זילנד.

מרכזי הכובד בעולם

נכון לספטמבר 2025, ישנם 1,287 יוניקורנים פעילים בעולם. קרוב למחציתם – 714 – פועלים בארצות הברית. סין מחזיקה ב־156 חברות, הודו ב־68, ובריטניה וגרמניה עם 55 ו־33 בהתאמה.

סיליקון ואלי ממשיכה להיות בירת היוניקורנים העולמית עם 196 חברות, אחריה ניו יורק עם 124 ובייג’ינג עם 59.

שוק בשל ובוגר

אנליסטים מציינים כי לאחר בום אדיר בשנים 2021–2022, שבו נולדו מעל 500 יוניקורנים בשנה, השוק נכנס לשלב בוגר יותר. המספרים אמנם ירדו ב־2023 ל־69 בלבד, אך מאז נרשמת התאוששות מתונה ויציבה, שממשיכה להוכיח את כוחו של שוק ההון הפרטי בעיצוב הכלכלה הגלובלית.

בשורה התחתונה: מגזרי ה־AI והטכנולוגיה הארגונית מובילים את גל היוניקורנים החדש של 2025, אך לצד זאת צומחות חברות בתחומי רובוטיקה, בריאות, פינטק ואפילו חלל. התמונה שמצטיירת היא של שוק מגוון, עולמי ובוגר יותר, שבו החדשנות אינה מוגבלת לגבולות גיאוגרפיים – אלא מונעת על ידי שילוב של הון, טכנולוגיה וכישרון.

הפוסט שוק היוניקורנים 2025: הבכורה בידי בינה מלאכותית וטכנולוגיה לארגונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבינה המלאכותית מתפתחת ומוטמעת בקצב שיא, ולא רק שהיא מעוררת עניין ציבורי גדול אלא היא אף מביאה לשאלות מהותיות ולדאגות של ממש בנוגע לעתידו של שוק התעסוקה. מחקר חדש של מרכז טאוב ומכון מוזאיק מנתח את השפעת הטכנולוגיות החדשות על העובדים בישראל, בהתבסס על נתונים מסקרי כוח אדם לשנים 2023–2024. מאפייני החשיפה לבינה מלאכותית, כפי שנמצאו במחקר, מאפשרים להעריך ולִצפות אילו מקצועות בישראל יושפעו מהבינה המלאכותית יותר ואילו פחות. בהתאם לכך אפשר לחזות אילו אוכלוסיות צפויות "להרוויח" ממנה ואילו עלולות להיפגע. במחקר נמצא כי בין 2023 ל-2024 חלה עלייה של 5 נקודות האחוז לפחות ברמת החשיפה לעובד הממוצע – גידול שמוסבר בעיקר בהתקדמות טכנולוגית, ולא בשינוי שוק התעסוקה. העלייה החדה ביותר בחשיפה נרשמה דווקא בקרב משלחי יד המאופיינים בסיכון גבוה להחלפה בבינה מלאכותית. החוקרים, מיכאל דבאוי, יונתן וינטר, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' אבי וייס ואפרת בכר-נתנאל, קוראים לגיבוש מדיניות המותאמת להתמודדות עם השינויים. 

רמת החשיפה

כדי לאמוד את אחוז האנשים החשופים לבינה המלאכותית בענף מסוים או באוכלוסייה מסוימת, פותחו כמה מדדים להערכת ההשפעה של הטכנולוגיה על משלחי היד השונים. ציון החשיפה ניתן לפי היקפן היחסי של מטלות שהבינה המלאכותית מתיימרת לבצע מתוך כלל המטלות המרכיבות את משלח היד. המדד המיוחס לכל משלח יד משקף את אחוז המטלות האופייניות למשלח היד שאותן בינה מלאכותית מסוגלת לבצע באיכות אנושית ובמהירות גבוהה משל עובד אנושי.

החלפה או השלמה? תלוי במקצוע

המחקר מחדד את ההבחנה בין משלחי יד שבהם בינה מלאכותית משלימה עובדים אנושיים ומסייעת להם, לבין אלה שהיא עלולה להחליפם. במשלחי יד עם "השלמתיות נמוכה" – כלומר כאלה שבהם ההתערבות האנושית אינה נחוצה כדי להשלים את המשימה, ולכן הטכנולוגיה עלולה להחליף את האדם – נרשמה העלייה החדה ביותר ברמות החשיפה בין 2023 ל־2024. ענפי הפיננסיים, המינהל והמסחר מצטיינים ברמות חשיפה גבוהות ובתחליפיות גבוהה במיוחד. לעומת זאת, מקצועות כמו הוראה ורפואה, המאופיינים ב"השלמתיות גבוהה", חשופים גם הם לטכנולוגיה – אך העובדים בהם צפויים להסתייע בה ולא להיות מוחלפים.נשים חשופות יותר לבינה מלאכותית מגברים, ובפרט במקצועות שבהם הסיכון להחלפה גבוה.

הפערים ניכרים במיוחד במגזר הערבי

המחקר מצא כי שיעור החשיפה של עובדות גבוה מזה של עובדים. עם זאת העובדות "מקוטבות" על פני מדד ההשלמתיות, ושיעור גבוה יחסית מרוכז בקצוות ההתפלגות. עיקר הפער ברמת החשיפה נובע מהעוסקות והעוסקים במשלחי היד שבהם סכנת ההחלפה היא הגבוהה ביותר: יותר מרבע מהנשים נמצאות בקבוצה זו לעומת פחות מחמישית מהגברים, כלומר שיעורי החשיפה של הנשים גבוהים משמעותית מאלו של עמיתיהן הגברים (הדבר נובע בין היתר מריכוז הנשים במשלחי יד כגון מזכירות ונציגות מכירות או שירות לקוחות טלפוני). תופעה זו נכונה גם בתוך כל מגזר, והפער המגדרי הגדול ביותר נמצא במגזר הערבי, שבו שיעור החשיפה של העובדות גדול פי 2 מזה של העובדים בממוצע – אם כי שיעורי החשיפה של ערביות וערבים נמוכים משמעותית מאלו של יהודיות ויהודים.

חשיפה גבוהה לבינה מלאכותית מעלה את הסיכון להישאר מחוץ לשוק העבודה

המחקר מראה כי שיעורי החשיפה הממוצעים שונים בין קבוצות המועסקים והמובטלים, וכי בקרב עצמאים ואילו שאינם משתתפים בשוק העבודה שיעור החשיפה נמוך במקצת מאשר בקרב שכירים ומובטלים. זאת ועוד, נמצא כי מדד החשיפה לבינה מלאכותית מנבא אי-תעסוקה: כלומר הסתברות הפרט להיות מובטל או מיואש מחיפוש עבודה עולה באופן מובהק עם עלייה בחשיפה לבינה מלאכותית. ממצא זה עשוי להעיד על התחלה של השפעה ממשית של הבינה המלאכותית על רמות התעסוקה בישראל.

פרופ' גיל אפשטיין, מעורכי המחקר, אומר: "בהמשך למחקר הקודם, שבו עסקנו במיפוי ראשוני של החשיפה לבינה מלאכותית בשוק העבודה, במחקר הזה אנחנו מדגישים את התעצמות הטכנולוגיה ומראים כי ב-2024 חל זינוק בחשיפה לבינה מלאכותית בישראל, במיוחד במקצועות בסיכון גבוה להחלפה. נשים, ובפרט מהמגזר הערבי, חשופות במיוחד. כבר לא מדובר בעתיד הרחוק, אלא בשינוי שמתחולל כאן ועכשיו".מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר, מוסיף: "לראשונה ניתן לראות באופן חד-משמעי כי החשיפה לבינה מלאכותית הולכת יד ביד עם אי-תעסוקה (במיוחד במקצועות שבהם הפוטנציאל שלה להחליף עובדים גבוה יותר). ייתכן כי כבר בשנת 2024 עובדים ישראלים פוטרו (או לא הצליחו למצוא עבודה) בשל יכולותיה של הבינה המלאכותית לבצע רבות ממטלותיהם, או בשל הציפייה שבינה מלאכותית תוכל לבצען".
 
אפרת בכר-נתנאל, גם היא מעורכי המחקר, אומרת כי: "המחקר ממחיש היטב את קצב התפתחות הטכנולוגיה והיקף השפעותיה על שוק העבודה הישראלי. ניתן להצביע על פערים משמעותיים בהיבטי החשיפה וההשלמתיות בין קבוצות שונות בשוק העבודה, אם כי אין ספק שהטמעת AI מהווה כר פורה להגדלת הפריון והתפוקה במשק.  נדרשת מדיניות מושכלת שתנווט את אימוץ הבינה המלאכותית בישראל באופן מיטבי, שיאפשר את מקסום התועלות למשק ולמדינה תוך שמירה על הביטחון הכלכלי-חברתי של האזרחים".

מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית (ע"ר), הוקם במטרה להבטיח שבינה מלאכותית תתרום לשגשוגה של כלל החברה הישראלית. המכון פועל בשיתוף עם מיטב המומחים מתחומי המעשה, המחקר והרוח באקדמיה, בתעשייה ובמגזר הציבורי, במטרה לגבש ולקדם מדיניות מבוססת נתונים ומחקר, ולהעמיד את היסודות למתווה לאומי לאור מהפכת הבינה המלאכותית בשוק התעסוקה, בכלכלה ובחברה הישראלית. הוועדה המייעצת של מכון מוזאיק מורכבת ממנהיגים בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה, הפילוסופיה, מדעי החברה וממשל.מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

הפוסט הבינה המלאכותית מתעצמת ומאיימת על העובדים הפגיעים ביותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי תחזיות המשיבים לסקר עתיד התעסוקה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בין השנים 2025-2030 יצירת והרס משרות עקב שינויים בשוק העבודה יהוו 22% מכלל המשרות כיום. מדובר ביצירת 170 מיליון משרות חדשות (14% מהתעסוקה הנוכחית), לצד אובדן של 92 מיליון משרות קיימות (8%), כך שצפויה צמיחה נטו של 78 מיליון משרות (7%).

הדוח השנתי "עתיד התעסוקה" מופק על ידי הפורום הכלכלי העולמי במטרה לבחון את המגמות העיקריות הצפויות לעצב את שוק העבודה העולמי בשנים הקרובות. המהדורה הנוכחית, "עתיד התעסוקה 2025", מתמקדת בפרספקטיבות של יותר מ-1,000 מעסיקים מובילים מרחבי העולם, המכסים מגוון רחב של ענפי תעשייה וכלכלות שונות. מטרתו של הדוח היא להעריך כיצד מגמות כגון שינויים טכנולוגיים, פיצול גיאו-כלכלי, אי ודאות כלכלית, שינויים דמוגרפיים והמעבר הירוק ישפיעו על תפקידים, מיומנויות ואסטרטגיות ניהול כוח האדם עד שנת 2030.

שינויים טכנולוגיים, פיצול גיאו-כלכלי, אי ודאות כלכלית, שינויים דמוגרפיים והמעבר הירוק – כל אחד מהם בנפרד ובשילוב עם אחרים – צפויים להיות בין הגורמים המרכזיים שיעצבו וישנו את שוק העבודה הגלובלי עד שנת 2030. דוח עתיד התעסוקה לשנת 2025 משקף את עמדותיהם של יותר מ-1,000 מעסיקים מובילים בעולם, המייצגים יחד מעל 14 מיליון עובדים ב-22 ענפי תעשייה וב-55 כלכלות ברחבי העולם, ובוחן כיצד מגמות מאקרו אלה ישפיעו על משרות וכישורים, ועל האסטרטגיות של מעסיקים לשינוי כוח העבודה בין השנים 2025 ל-2030.

הרחבת הגישה הדיגיטלית צפויה להיות המגמה המשמעותית ביותר – הן בהיבט הטכנולוגי והן באופן כללי – כאשר 60% מהמעסיקים צופים שהיא תשנה את עסקיהם עד 2030. התקדמות בטכנולוגיות, במיוחד בינה מלאכותית ועיבוד מידע (86%), רובוטיקה ואוטומציה (58%), וכן ייצור, אחסון והפצת אנרגיה (41%), צפויות להיות בעלות השפעה משמעותית. מגמות אלו צפויות ליצור תפקידים חדשים ולצמצם אחרים, ולהגביר את הביקוש לכישורים טכנולוגיים, במיוחד בתחומי בינה מלאכותית וביג דאטה, רשתות וסייבר, ואוריינות טכנולוגית – שצפויים להיות שלושת הכישורים בעלי הצמיחה המהירה ביותר.

עליית יוקר המחיה מדורגת כמגמה השנייה בעוצמתה – והראשונה מבין המגמות הכלכליות – כאשר מחצית מהמעסיקים מצפים שהיא תשנה את עסקיהם עד 2030, למרות תחזיות לירידה באינפלציה הגלובלית. האטה כלכלית כללית עדיין נתפסת כמשמעותית וצפויה להשפיע על 42% מהעסקים. בעוד שהשפעת האינפלציה על יצירת משרות תהיה מעורבת, האטה כלכלית צפויה לגרום לאובדן של 1.6 מיליון משרות ברחבי העולם. שתי השפעות אלו צפויות להעלות את הביקוש לחשיבה יצירתית, חוסן, גמישות וזריזות.

הפחתת שינויי האקלים מדורגת במקום השלישי בעוצמתה – ובמקום הראשון בתחום המעבר הירוק – בעוד שהסתגלות לשינויי האקלים מדורגת במקום השישי, כאשר 47% ו-41% מהמעסיקים, בהתאמה, מצפים שמגמות אלו ישפיעו על עסקיהם בחמש השנים הקרובות. מגמות אלו מניעות ביקוש לתפקידים כגון מהנדסי אנרגיה מתחדשת, מהנדסים סביבתיים ומומחים לרכב חשמלי ואוטונומי, כולם בין 15 התפקידים הצומחים ביותר. מגמות האקלים גם מובילות להתמקדות גוברת בניהול סביבתי, שנכנס לראשונה לרשימת 10 הכישורים הצומחים במהירות.

הזדקנות המערב, התרחבות אוכלוסיה בעולם השלישי

שני שינויים דמוגרפיים משפיעים יותר ויותר על הכלכלות ושוקי העבודה: הזדקנות וצמצום אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עשירות, והתרחבות אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עניות. מגמות אלו מעלות את הביקוש לכישורים בניהול כישרונות, הוראה וחונכות, מוטיבציה ומודעות עצמית. אוכלוסיות מזדקנות מגדילות את הביקוש לתפקידים בתחום הבריאות, כגון אחיות, בעוד אוכלוסיות צעירות יותר מגבירות את הביקוש למקצועות ההוראה, כמו מרצים ומורים בתיכון.

בעיקר בכלכלות עשירות, והתרחבות אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עניות. מגמות אלו מעלות את הביקוש לכישורים בניהול כישרונות, הוראה וחונכות, מוטיבציה ומודעות עצמית. אוכלוסיות מזדקנות מגדילות את הביקוש לתפקידים בתחום הבריאות, כגון אחיות, בעוד אוכלוסיות צעירות יותר מגבירות את הביקוש למקצועות ההוראה, כמו מרצים ומורים בתיכון. תפקידים שצפויים להיעלם כוללים בעיקר תפקידים מנהליים ופקידותיים כגון קופאיות, פקידי דואר, פקידי בנק וקלדנים, אשר צפויים לחוות את הירידה הגדולה ביותר במספרם.

פיצול גיאו-כלכלי ומתחים גיאופוליטיים צפויים לגרום לשינוי מודלים עסקיים בשליש מהארגונים (34%) שנבדקו בחמש השנים הקרובות. למעלה מחמישית (23%) מהמעסיקים מזהים הגבלות על סחר והשקעות וסובסידיות ומדיניות תעשייתית (21%) כגורמים משמעותיים. מעסיקים המצפים שהמגמות הגיאו-כלכליות ישנו את עסקיהם נוטים יותר להוציא עבודות למדינות אחרות ואף להחזיר פעילויות חזרה. מגמות אלו מגדילות את הביקוש לתפקידים הקשורים לאבטחה, סייבר ורשתות, לצד מיומנויות כגון חוסן, גמישות, זריזות, מנהיגות והשפעה חברתית.

לפי תחזיות המשיבים לסקר עתיד התעסוקה, בין השנים 2025-2030 יצירת והרס משרות עקב שינויים בשוק העבודה יהוו 22% מכלל המשרות כיום. מדובר ביצירת 170 מיליון משרות חדשות (14% מהתעסוקה הנוכחית), לצד אובדן של 92 מיליון משרות קיימות (8%), כך שצפויה צמיחה נטו של 78 מיליון משרות (7%).

פיצול גיאו-כלכלי ומתחים גיאופוליטיים צפויים לגרום לשינוי מודלים עסקיים בשליש מהארגונים (34%) שנבדקו בחמש השנים הקרובות. למעלה מחמישית (23%) מהמעסיקים מזהים הגבלות על סחר והשקעות וסובסידיות ומדיניות תעשייתית (21%) כגורמים משמעותיים. מעסיקים המצפים שהמגמות הגיאו-כלכליות ישנו את עסקיהם נוטים יותר להוציא עבודות למדינות אחרות ואף להחזיר פעילויות חזרה. מגמות אלו מגדילות את הביקוש לתפקידים הקשורים לאבטחה, סייבר ורשתות, לצד מיומנויות כגון חוסן, גמישות, זריזות, מנהיגות והשפעה חברתית.

לפי תחזיות המשיבים לסקר עתיד התעסוקה, בין השנים 2025-2030 יצירת והרס משרות עקב שינויים בשוק העבודה יהוו 22% מכלל המשרות כיום. מדובר ביצירת 170 מיליון משרות חדשות (14% מהתעסוקה הנוכחית), לצד אובדן של 92 מיליון משרות קיימות (8%), כך שצפויה צמיחה נטו של 78 מיליון משרות (7%).

כמובן שמדובר בטווח קרוב יחסית ואין עדיין ניתוח של העתיד הרחוק יותר היות והמשיבים הם מעסיקים המתכננים לטווח הקצר אבל סביר להניח שבזכות התפשטות השימוש בבינה מלאכותית בשנים שלאחר מכן – בוודאי 2040 והלאה, יש צפי לירידה במספר המשרות, אבל איך והיכן, נציטרך לחכות לדוחות הבאים.

הפוסט למרות הבינה המלאכותית, לפחות עד 2030 צפויות להיווצר יותר משרות מאשר יאבדו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות שטכנולוגיה אינה אחת הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות לנשיאות, לשתי הקמפיינים יש עמדות מדיניות בנושאים כמו בינה מלאכותית, רשתות חברתיות ומטבעות קריפטוגרפיים, אשר עשויים להשפיע על חיי היומיום של אזרחים בארבע השנים הבאות.

נושאי הגבלים עסקיים
הממשל של האריס צפוי להמשיך את מדיניות האכיפה כנגד חברות טכנולוגיה גדולות שהחלה בממשל ביידן. ביידן חתם בשנת 2021 על צו נשיאותי נגד חברות שמפעילות טקטיקות מונופוליסטיות ואוספות נתונים אישיים. טראמפ, לעומתו, נקט גם הוא בצעדים דומים בסוף כהונתו הראשונה, אך התמקד בעיקר בטענותיו להטיות פוליטיות מצד הפלטפורמות החברתיות.

גישות שונות לטכנולוגיה ולאמריקה בשוק הגלובלי
רוב האמריקנים תומכים ביותר רגולציה טכנולוגית ממה שקיים היום. האריס מציגה גישה "כוללת" שמתמקדת בהנגשת הטכנולוגיה לעסקים קטנים וקהילות מוחלשות, ואילו טראמפ מתמקד במתן אפשרות לחברות לחדש ולצמוח מתוך אמונה שהזמן יפתור את הבעיות.

האריס: דגש על הכללה, הגנה על נתונים וגישה רחבה
קמלה האריס מתמקדת במדיניות הכוללת גישה שוויונית, הגנה על נתוני המשתמשים, נייטרליות הרשת והרחבת הגישה לאינטרנט מהיר. אחד ההישגים הגדולים של ממשל ביידן-האריס בתחום המדע והטכנולוגיה הוא חוק ה-CHIPS והמדע משנת 2022, שהעניק מימון למחקר ופיתוח בפרויקטים סביבתיים, אנרגיה נקייה וייצור מקומי של שבבים בארה"ב.

טראמפ: מדיניות חופשית עם דגש על צנזורה בלתי חוקית
טראמפ לעומת זאת, עשוי לבטל חלק מההגנות הצרכניות שהוצגו בממשל ביידן. המצע שלו מתמקד בצנזורה שלדבריו מופעלת על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות, במיוחד X (לשעבר טוויטר), שהשעתה את חשבונו לאחר ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. מדיניותו מתמקדת בגישה חופשית לשוק ופחות בהגבלות על חברות גדולות.

עמדות המועמדים בנושא בינה מלאכותית בבחירות 2024

הדיון סביב בינה מלאכותית (AI) בבחירות לנשיאות 2024 מהווה נושא חשוב, למרות שאינו נושא מרכזי בקמפיינים של המועמדים. התחום הזה, שמתפתח במהירות, משפיע על תחומים כמו הכלכלה, הביטחון הלאומי, פרטיות המידע, ואפילו האמון הציבורי בתהליכים דמוקרטיים.

קמלה האריס מתמקדת באיזון בין קידום החדשנות לבין הגנה על פרטיות וביטחון המשתמשים. עמדתה כוללת רגולציה שתספק פיקוח על טכנולוגיות AI, מתוך הבנה שהאצת הפיתוחים מחייבת אמצעי הגנה כנגד שימוש לרעה במידע ופגיעה פוטנציאלית בזכויות אזרחים.

האריס הדגישה את הצורך בהשקעה מחודשת במחקר ופיתוח בינה מלאכותית מתוך מטרה לשמור על מעמד תחרותי של ארה"ב בשוק הגלובלי. הקמפיין שלה תומך במתן תמיכה לעסקים קטנים, יזמים וקהילות מוחלשות כדי להבטיח גישה הוגנת לכלים המתקדמים של בינה מלאכותית. כמו כן, האריס דוגלת במיסוד רגולציות שנוגעות לבינה מלאכותית ולנתוני המשתמשים, ומדגישה שהן צריכות לשמור על זכויות הצרכנים תוך עידוד חדשנות טכנולוגית. היא גם ציינה את הצורך בהבטחת שקיפות ושמירה על איזון בין הרגולציה לבין קידום מחקר ופיתוח.

דונלד טראמפ מציג גישה שונה, בה הוא דוגל בפחות רגולציה ובגישה של "שוק חופשי". עמדתו של טראמפ בנוגע לבינה מלאכותית מתמקדת בעיקר בקידום הצמיחה והחדשנות בתעשייה, מתוך הנחה שהשוק החופשי יעצב ויתאים את עצמו לצרכים ולדרישות של החברה. טראמפ רואה ברגולציה מחמירה גורם שעלול להכביד על התעשייה ולהאט את פיתוח הבינה המלאכותית בארה"ב, ולפיכך נוקט בגישה יותר זהירה ומעודד התפתחות טבעית של השוק.

בעיניו של טראמפ, היתרון התחרותי הגלובלי של ארה"ב טמון בהשקעה בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות מתקדמות אחרות ללא מגבלות רגולטוריות קשות, לפחות בשלב הנוכחי. עם זאת, הוא לא מתנגד לפיקוח מסוים, אך מאמין כי יש לאפשר לתעשייה לגדול ולהבשיל לפני שייקבעו כללים קפדניים מדי.

עמדות דומות ושונות

שני המועמדים מסכימים על הצורך לעודד פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית כדי לשמור על מעמדה התחרותי של ארה"ב. עם זאת, קיים הבדל מרכזי בגישות שלהם לגבי האופן בו יש לאזן בין הצורך ברגולציה לבין עידוד צמיחה כלכלית.

האריס מתמקדת בהגנה על זכויות האזרחים והצרכנים תוך כדי קידום חדשנות, ואילו טראמפ תומך בגישה שמאפשרת לשוק לעבוד בצורה חופשית יחסית, מתוך אמונה שהשוק יפתור את האתגרים עם הזמן. בעוד שהאריס רואה צורך בהגנה מוקדמת על פרטיות הנתונים ועל צרכנים, טראמפ מבקש להשאיר פיקוח מינימאלי בשלב זה כדי לא להכביד על חברות.

הפוסט מדיניות טכנולוגית: דעות הפוכות לטראמפ והאריס בנושאי רשתות חברתיות, בינה מלאכותית וקריפטו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות המחסור בשבבים שנגרם כתוצאה מהמגפה, תעשיית השבבים ניצבת כיום בליבה של יריבות גיאופוליטית בין המעצמות הגדולות, ובעיקר בין ארצות הברית וסין. גרגורי סי. אלן, מומחה למדיניות טכנולוגית ומנהל מרכז Wadhwani AI במכון למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), מזהיר במסמך שפרסמה פירמת PWC כי מדובר בשינוי עמוק בתעשייה שדורש תשומת לב מכל מנכ"ל, לא רק מתחום הטכנולוגיה.

משמעות המחסור בשבבים

בעקבות המחסור בשבבים ב-2021, הוערך כי הייצור העולמי של מכוניות ירד בכ-10 עד 12 מיליון רכבים, מה שהוביל להפסדים כלכליים של יותר מ-300 מיליארד דולר. המחסור השפיע קשות גם על תעשיות אחרות כמו מוצרי אלקטרוניקה לצרכנים, מחשבים וציוד תעשייתי כבד.

לדברי אלן, שבבים נמצאים כיום כמעט בכל מכשיר ומערכת טכנולוגית, החל ממכוניות ועד למכשירי חשמל ביתיים. שיבוש אחד בשרשרת האספקה במהלך מגפת הקורונה גרם לפגיעה בצמיחה הכלכלית של ארצות הברית, והדגיש את חשיבות השבבים לבריאות הכלכלה העולמית. מעבר לכך, השבבים המתקדמים המיועדים לאינטליגנציה מלאכותית הפכו לנושא מרכזי במאבק הגיאופוליטי בין ארצות הברית לסין.

תלות גלובלית בטייוואן

אלן מציין כי טייוואן מייצרת מעל 90% מהשבבים המתקדמים ביותר בעולם, והיא נמצאת במרכזן של מתחים גיאופוליטיים רבים. אם תעשיית השבבים של טייוואן תיפגע, ההשלכות הכלכליות העולמיות עלולות להגיע לעשרות טריליוני דולרים.

ב-7 באוקטובר 2022, שינתה ארצות הברית את מדיניות הסחר שלה והטילה הגבלות חדשות על מכירת שבבים מתקדמים וטכנולוגיות ייצור לסין, במטרה למנוע מהאחרונה להשיג יתרון בתחום ה-AI. מהלך זה היווה סוף לעידן הסחר החופשי בעידן שאחרי המלחמה הקרה, והתמקד בתחרות על הדומיננטיות הטכנולוגית.

בהתחשב ברגישות הנושא, אלן ממליץ למנכ"לים ללמוד את שרשרת האספקה של השבבים ולבחון את התלות שלהם בספקים ספציפיים ובאזורים גיאוגרפיים כמו טייוואן. הוא מדגיש את החשיבות של גיוון הספקים והאפשרות לפנות לספקים נוספים במקרה של שיבוש.

השקעות ממשלתיות בתעשיית השבבים

לאור הסיכון הגובר, ממשלות ברחבי העולם, כולל ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן, משקיעות מיליארדי דולרים כדי לחזק את תעשיות השבבים שלהן. בארצות הברית, חוק CHIPS שהושקע בו כ-52 מיליארד דולר על פני חמש שנים, מהווה חלק מהמאמץ ליצור שרשרת אספקה עמידה יותר ולבנות יכולות תעשייתיות חדשות במדינות דמוקרטיות מתקדמות. סין מצידה משקיעה גם היא סכומי עתק בתעשיית השבבים המקומית, שמוערכים בכ-65 מיליארד דולר בשנה. המטרה המוצהרת של סין היא לייצר 70% מהשבבים הנדרשים לכלכלה המקומית בתוך גבולות המדינה, ובכך להשיג יתרון טכנולוגי ודומיננטיות בשוק העולמי.

תעשיית השבבים הפכה לנושא קריטי בכלכלה העולמית ולגורם בעל משקל רב במאבקים גיאופוליטיים. מנכ"לים בכל התחומים חייבים להתייחס לחשיבות התעשייה ולנקוט צעדים להגנה על שרשרת האספקה של חברותיהם, תוך בחינת גיוון ספקים והכנת תוכניות פעולה לשעת חירום.

תחזיות PwC בתחום השבבים:

חברת הייעוץ PwC צופה כי השקעות בתעשיית השבבים ימשיכו לגדול בעשור הקרוב, במקביל לשינויים רגולטוריים שיאפשרו למדינות להגן על יכולותיהן האסטרטגיות. החברה מעריכה כי התחרות על שליטה בטכנולוגיות מתקדמות, כגון AI וייצור שבבים מתקדמים, תמשיך להיות נושא מרכזי ביחסים הגיאופוליטיים בין המעצמות.

נראה כי המאבק הגיאופוליטי סביב השליטה בתעשיית השבבים צפוי להחריף, וכל מנכ"ל צריך להבין כיצד השינויים והמדיניות בתחום יכולים להשפיע על עסקיו.

למאמר המלא

הפוסט PWC: התחזקות היריבות בין מדינות משנה את תעשיית השבבים הגלובלית – כל מנכ"ל צריך להיות מודאג מכך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השבבים, או הצ'יפים כפי שהם נקראים בפי רבים, משמשים אבני היסוד של הטכנולוגיה המודרנית וחשיבותם קריטית במובנים רבים:

הבסיס לחדשנות דיגיטלית: שבבים הם הלב והמוח של מכשירים אלקטרוניים. הם מאפשרים עיבוד, אחסון ותקשורת של נתונים, ובזכותם אנחנו זוכים להשתמש בסמארטפונים, מחשבים וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים מניעה חדשנות בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ואינטרנט של הדברים.

מניע צמיחה כלכלית: תעשיית השבבים היא מניע כלכלי מרכזי, יוצרת מקומות עבודה ומייצרת הכנסות בקנה מידה עולמי. צמיחת התעשייה קשורה קשר הדוק לבריאות הכללית של הכלכלה העולמית.

הפעלת תשתיות קריטיות: שבבים חיוניים לתשתיות קריטיות, לרבות רשתות תקשורת, מערכות תחבורה ומתקני בריאות. האמינות והביצועים שלהם חיוניים להבטחת תפקודם של שירותים חיוניים אלה.

דלק לטכנולוגיות מתעוררות: שבבים הם המפתח לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות  כגון רכבים אוטונומיים, מציאות רבודה ומחשוב קוונטי. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים תהיה חיונית עוד יותר למסחור החידושים פורצי דרך אלו.

חשיבות אסטרטגית: שבבים נחשבים לנכסים אסטרטגיים עבור מדינות בשל תפקידם הקריטי בצמיחה כלכלית, ביטחון לאומי ותחרותיות טכנולוגית. ממשלות ברחבי העולם משקיעות רבות במחקר וייצור שבבים כדי להבטיח את העצמאות הטכנולוגית של מדינותיהן.

בקיצור ניתן לומר שתעשיית השבבים מספקת את הבסיס לחדשנות דיגיטלית, מניעה צמיחה כלכלית, מאפשרת תשתית קריטית, מתדלקת טכנולוגיות מתפתחות, ויש לה חשיבות אסטרטגית משמעותית.

בשנה החולפת כשהביקוש לשבבים המשיך לעלות, חברות כמו יצרנית השבבים האמריקאית אנבידיה (Nvidia) קצרו את הפירות של התעשייה החיונית אך הבלתי מוכרת הזו.

אנבידיה היא כיום אחת המנצחות הגדולות בגל הבינה המלאכותית השוטף את העולם. גל זה עזר להביא השנה את שווי השוק של יצרנית השבבים לראשונה למעל 3 טריליון דולר.

לאחרונה דיווחה החברה על מכירות של יותר מ-30 מיליארד דולר ברבעון הפיסקאלי השני שלה. עלייה של 122% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל תחזיות האנליסטים שציפו למכירות של 28.7 מיליארד דולר. אנבידיה אף הגדילה את כוונות הרכישה של מניותיה עם תוכנית לרכישה חוזרת של 50 מיליארד דולר במניות.

יחד עם זאת, ולמרות קצב צמיחה יוצא דופן בשנתיים האחרונות, תוצאותיה העסקיות המדהימות לא הספיקו כדי לספק את תיאבונם של המשקיעים ומניית אנבידיה ירדה בכמעט 7% לאחר הודעת הרווח של הרבעון האחרון תוך שהיא מוחקת בבת אחת כ- 200 מיליארד דולר משווי השוק שלה. הירידה החדה הזו מדגישה עד כמה הפכו הציפיות מאנבידיה למרקיעות גבהים.

חברתBestBrokers  החליטה לאחרונה לבצע ניתוח שווי השוק של חברות ששווין הנוכחי עולה על טריליון דולר במטרה לנסות לחזות את הערכים העתידיים שלהן באמצעות שיעורי צמיחה ממוצעים היסטוריים מאז 2022.

הצוות של BestBrokers ניתח את שווי השוק של חברות בשווי טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, תוך שימוש בנתונים של CompaniesMarketCap.com.

עובדי BestBrokers בחנו את הצמיחה של כל חברה משנה לשנה מ-2022 עד אוגוסט 2024, וחישבו את שיעורי הצמיחה הממוצעים של כל חברה, ולאחר מכן יישמו את השיעורים האלה כדי להעריך מתי כל חברה צפויה להגיע לאבן הדרך של 4 טריליון דולר ! על פי ניתוחי הצוות של – BestBrokers יש מספר חברות העשויות לעבור את רף שווי השוק של 4 טריליון דולר בשנים הקרובות אך יש גם מנצחת ברורה אחת הצפויה להגיע ראשונה לשווי השוק הזה.

שתי חברות נמצאות במסלול המהיר לעבור את רף 4 טריליון הדולרים בשנה הקרובה. הראשונה היא אנבידיה אשר הגיעה לשווי שוק של 3.081 טריליון דולר נכון ל- 30 באוגוסט 2024. BestBrokers צופה כי אנבידיה, ששוויה כיום סביב ה-3 טריליון דולר תגיע לרף 4 טריליון דולר בסביבות ה-4 בינואר 2025, אם היא תמשיך לצמוח בקצב השנתי הממוצע שלה העומד כעת על 112.43% לשנה ותהיה החברה הראשונה לשבור את רף ה-4 טריליון דולר.

אפל עוקבת מקרוב אחרי אנבידיה עם שיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלה של 10.94% מאז 2022 והיא צפויה להגיע ל-4 טריליון דולר עד ה-19 בדצמבר 2025 למרות ששווי השוק הנוכחי שלה גבוה יותר ועומד על 3.493 טריליון דולר.

מיקרוסופט, עם שווי שוק של 3.07 טריליון דולר וצמיחה ממוצעת לאחרונה של 12.37% בשנה, עשויה להיות החברה השלישית שתגיע לשווי של 4 טריליון דולר, בסביבות ה-6 בדצמבר 2026.

שתי חברות נוספות Meta Platforms (1.311 טריליון דולר) ואמזון (1.806 טריליון דולר) צומחות גם הן במהירות, בשיעורים של 54.40% ו-16.32%, בהתאמה. אם הן תמשכנה בכך, שתיהן עשויות לחצות את רף ה- 4 טריליון דולר לפני גוגל, שלמרות הערכת השווי הנוכחית של 2 טריליון דולר, תגיע לרף ה-4 טריליון דולר רק ב- 12 בספטמבר 2032.

• הקונגלומרט האמריקאי Berkshire Hathaway, שהפך ממש לאחרונה לחברה השמינית בעלת שווי שוק של 1 טריליון דולר, צפויה להיות האחרונה להגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר. זה יקרה ככל הנראה בסביבות ה-14 במאי 2034, כלומר יותר מתשע שנים מהיום.

למרות היותה חברה במועדון הטריליון דולר עם שווי שוק של 1.802 טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, ענקית הנפט Saudi Aramco אינה כלולה בתחזית זו. החישובים של BestBrokers מצביעים על מגמה שלילית בצמיחה הממוצעת שלה בשלוש השנים האחרונות, מה שמנבא כי שווי השוק שלה צפוי לרדת ולא לגדול.

.לפרטים נוספים על תחזיות אלו ועל המתודולוגיה שמאחוריהן, נא עיינו בדוח המלא כאן.

מרטין כהן, מידען חברת NewsworthyData

הפוסט מי תהיה החברה הראשונה שתגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחקר חדש שערכה חברת סיילספורס, מובילה עולמית בתחום ה-CRM, בדק כיצד עובדים ברחבי העולם מרגישים לגבי עתיד הבינה המלאכותית הג'נרטיבית. מהמחקר, שנערך בקרב כ-6,000 עובדים ועובדות ברחבי העולם, עולה כי עובדים סומכים כבר כיום על הבינה המלאכותית לביצוע כמחצית ממשימות העבודה שלהם. עוד עלה מהמחקר כי העובדים מרגישים בנוח כאשר בינה מלאכותית ובני אדם עובדים יחד, וכי הם מתחילים לסמוך על הבינה המלאכותית לביצוע משימות שחוסכות להם זמן, דוגמת כתיבת קוד, הסקת תובנות מנתונים וכתיבה תקשורתית שיווקית.

עם זאת, עובדים עדיין לא מפקידים את כל המשימות בידי הבינה המלאכותית. המחקר מראה שעובדים כיום מעדיפים שמשימות כמו הכשרה, הדרכה ושמירה על נתונים יהיו תחת פיקוח אנושי. העובדים גם הדגישו את חשיבות "המגע האנושי" בזמן שהם בונים אמון, ידע וניסיון עם כלי בינה מלאכותית. אך זה כנראה לא יימשך לאורך זמן רב מדי. לפי המחקר, עובדים ברחבי העולם, במיוחד מנהלים, מאמינים בעתיד בינה מלאכותית אוטונומית וכבר מפנים משימות לבינה מלאכותית.  הסקר גם מצביע על כך שהשקעה בידע ובחינוך בונה אמון בעתיד בינה מלאכותית אוטונומית.

מנהלים סומכים על AI יותר מעובדיהם

מהסקר עלה כי דווקא מנהלים סומכים על הבינה המלאכותית לביצוע 51% מעבודתם, בעוד שעובדים מן המניין סומכים עליה לבצע רק 40% ממשימתיהם. 77% מהעובדים ברחבי העולם יסמכו בסופו של דבר על הבינה המלאכותית לפעול באופן עצמאי, בעוד ש- 10% מהעובדים סומכים כבר כיום על הבינה המלאכותית לפעול עצמאית.

26% מהעובדים ברחבי העולם יסמכו על הבינה המלאכותית לפעול באופן עצמאי בתוך פחות משלוש שנים. 41% מהעובדים יסמכו על הבינה המלאכותית לפעול באופן עצמאי בעוד שלוש שנים או יותר.
מרבית העובדים תומך בעבודה משותפת של בינה מלאכותית לצד גורם אנושי (54%) על מנת לבצע את המשימות השוטפות.

המשימות שעובדים כן הרגישו בנוח להעביר לבינה מלאכותית כוללות את:

כתיבת קוד: 15% סומכים על הבינה המלאכותית לכתוב קוד באופן עצמאי.

חשיפת תובנות מנתונים: 13% סומכים על הבינה המלאכותית לחשוף תובנות מהנתונים בעצמה.

פיתוח טקסטים וכתיבת תוכן: 12% סומכים על הבינה המלאכותית לפתח תקשורת פנימית וחיצונית ללא מגע אדם.

לשמש כעוזר אישי: 12% סומכים על בינה מלאכותית עצמאית לשמש כעוזרם האישי.

לעומת זאת משימות אשר עדיין דורשות מעורבות אנושית כוללות:

יכולת הכלה: 47% סומכים על בני אדם בלבד שיהיו מכילים.

הכשרה: 46% סומכים על בני אדם בלבד בהכשרת עובדים.

שמירה על ביטחון מידע: 40% סומכים על בני אדם בלבד בשמירה על בטיחות המידע.

יש צורך במעורבות אנושית כדי לבנות אמון ב-AI

63% מהעובדים אומרים שמעורבות אנושית רבה יותר תעלה את האמון שלהם ב-AI.

54% מהעובדים אומרים שהם אינם יודעים כיצד AI מיושמת או מנוהלת במקום העבודה שלהם.

לעובדים אשר בקיאים ביישום ובניהול AI במקום עבודתם, יש סיכוי גבוה פי 5 שיבטחו בבינה מלאכותית שתפעל באופן אוטונומי בשנתיים הקרובות, מאשר לאלה שאינם בקיאים.

62% מהעובדים אומרים שהכשרה לשימוש ב-AI עשויה לשפר את האמון שלהם בבינה מלאכותית.

בעקבות הסקר המעניין ציינה פאולה גולדמן, סמנכ"ל אתיקה ושימוש אנושי בסיילספורס כי: "העובדים נלהבים מעתיד מבוסס בינה מלאכותית, והמחקר שלנו מראה שמעורבות אנושית יכולה לעזור לנו להגיע לשם. על ידי העצמת בני אדם בראש מערכות הבינה המלאכותית של ימינו, אנחנו יכולים לבנות אמון ולהניע אימוץ הטכנולוגיה – מה שמאפשר לעובדים לנצל את כל האפשרויות שיש לבינה מלאכותית להציע".

הכתבה באדיבות חברת סיילספורס

הפוסט מחקר סיילספורס חושף: מנהלים סומכים על הבינה המלאכותית לביצוע מעל 50% ממשימותיהם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש להליום צפוי כמעט להכפיל את עצמו עד 2035, בעיקר כתוצאה מהצמיחה המהירה של תעשיית השבבים ועליית היישומים הטכנולוגיים המתקדמים כמו בינה מלאכותית (AI).

דו"ח חדש של IDTechEx הדגיש את תפקידו הקריטי של ההליום בתהליכי קירור ותהליכים אינרטיים במהלך ייצור שבבים, בהם אין חלופות קיימות. הביקוש צפוי לעלות באופן משמעותי ככל ששוק השבבים העולמי, אשר לפי תחזיות ארגון הסטטיסטיקה של הסחר בשבבים העולמי צפוי לצמוח ב-13.1% ב-2024, יענה על הצרכים של AI וטכנולוגיות נוספות. עם זאת, הביקוש הגובר עשוי להפעיל לחץ על רזרבות ההליום העולמיות, שכבר מושפעות מתחומים כמו מחשוב קוונטי, טלקומוניקציה, תעשיית החלל ורכבים חשמליים. למרות שתוכניות להגדלת ייצור הליום קיימות בקטר וברוסיה, מתחים גיאופוליטיים מציבים סיכונים לאספקה יציבה.

למה זה חשוב לי?

לשווקים: ניווט בגלים העולים.

משקיעים צריכים לעקוב אחר שרשרת האספקה של הליום, במיוחד לאור חשיבותו הגדלה בתעשיות הטכנולוגיה המתקדמות. יצרנים גדולים כמו Air Products, Linde, Air Liquide ו-Zephyr Solutions עשויים לראות שינויים משמעותיים במעמדם בשוק, בהשפעת עליות בייצור וסיכונים גיאופוליטיים אפשריים.

התמונה הגדולה: הגיבור הבלתי מוערך של הטכנולוגיה בסיכון.

ההליום אינו רק למילוי בלונים למסיבות – הוא אבן יסוד בטכנולוגיה המודרנית. עם מכירות של הליום בדרגת A ובמצב גזי בארה"ב שהגיעו ל-2.8 מיליארד רגל מעוקב בשנת 2023 בשווי של כ-1.1 מיליארד דולר, לפי הסקר הגיאולוגי של ארה"ב, תפקידו של ההליום בטכנולוגיה ובתעשייה בלתי ניתן להחלפה. עם זאת, הבטחת אספקתו לאור חוסר הוודאות הגיאופוליטי תהיה קריטית לשמירה על המשך הפיתוחים הטכנולוגיים בעולם.

הפוסט הביקוש להליום צפוי להכפיל את עצמו עד 2035 בזכות תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח "שוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים – גודל תעשייה גלובלית, נתח שוק, מגמות, הזדמנויות ותחזיות, 2019-2029F" פורסם על ידי אתר האנליסטים ResearchAndMarkets.com.

שוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים הוערך ב-38.77 מיליארד דולר בשנת 2023 וצפוי להגיע ל-52.34 מיליארד דולר עד 2029 עם שיעור צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 5.18%.

הצמיחה בשוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים מונעת בזכות התקדמות בטכנולוגיית רכבים, כולל פיתוח מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), טלמטיקה ובידור ברכב, וכן מהאימוץ ההולך וגובר של רכבים חשמליים. התקדמות מהירה במגזר הרכב, ביקוש גובר לתכונות בטיחות וחדשנות בממשקי משתמש מזינים את התרחבות השוק. עם זאת, אתגרים כמו כשלים תפעוליים בתנאים קיצוניים, עלויות התחלתיות גבוהות ומבנה מורכב מעכבים את הצמיחה. הביקוש הגובר לרכבים חשמליים והיברידיים וההתקדמות הטכנולוגית המתמשכת ב-ADAS מציבים הזדמנויות משמעותיות לצמיחת השוק במהלך תקופת התחזית.

קישוריות משופרת ותקני פליטה מחמירים מניעים את אבולוציית השוק

כמרכיב חיוני במכוניות המודרניות, המוליכים למחצה נמצאים במרכז של מגוון פונקציות, החל מניהול מערכות מיזוג אוויר ועד לחיזוק תכונות בטיחות. הדרישה הצרכנית לקישוריות ובידור משופרים, כמו גם תקני פליטה מחמירים הנוגעים לדאגות סביבתיות, משחקים תפקידים מרכזיים בהנעת צמיחת השוק. העלייה ברכבים חשמליים והיברידיים הגבירה עוד יותר את הדרישה לטכנולוגיית מוליכים למחצה, החיונית למערכות הנעה חשמליות חסכוניות ולניהול סוללות.

אתגרי שרשרת האספקה על רקע מחסור במוליכים למחצה

למרות התחזיות האופטימיות לצמיחה, השוק מתמודד עם אתגרים, במיוחד שיבושי שרשרת אספקה ומחסור במוליכים למחצה. סוגיות אלו, שהוחמרו על ידי תופעות גלובליות כמו מגפת COVID-19 ומתח גיאופוליטי, השפיעו במידה רבה על ייצור רכבים ועל הדינמיקה התחרותית בתוך מגזר הרכב.

ביקוש גובר באזור אסיה-פסיפיק

אזור אסיה-פסיפיק זוכה לתשומת לב ככוח דומיננטי בשוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים, הודות לבסיס הייצור הנרחב ולנוכחותם של מנהיגי תעשיית המוליכים למחצה. סין, שמובילה את המגמה, חוותה עלייה משמעותית בייצור ובמכירות רכבים, במיוחד בתחום הרכב החשמלי. צמיחה זו נתמכת על ידי יוזמות ממשלתיות המעודדות חדשנות בתחום הרכב ופיתוח תשתיות.

שילוב טכנולוגיות מתקדמות ודגש על תכונות בטיחות

עם שילוב טכנולוגיות מתוחכמות יותר ויותר ברכבים פרטיים, הצורך בפתרונות מוליכים למחצה מתקדמים ממשיך לגדול. בנוסף, התעשייה חווה דחיפה משמעותית לכיוון הגברת תכונות הבטיחות וה-ADAS, מה שמחייב התקדמות מתמשכת ואמינות ברכיבי המוליכים למחצה.

השקעה בחדשנות וקיימות

שחקנים מובילים בשוק מתמקדים באופן אסטרטגי בחדשנות כדי להתאים למגמות העולות במגזר הרכב. בין השחקנים המובילים בשוק ניתן למצוא את Robert Bosch GmbH, Infineon Technologies AG ו-NXP Semiconductors N.V., הפועלים בזירה הגלובלית, ומניעים את שילוב המוליכים למחצה בייצור רכבים ומספקים את הדרישה הגוברת לטכנולוגיות רכב מתקדמות.

בדגש על תפקידם הקריטי של מוליכים למחצה ברכבים פרטיים מודרניים, הדו"ח מדגיש גם את הרכיבים המרכזיים ואת אזורי היישום בשוק, כולל מערכת הנעה, בטיחות, אלקטרוניקה בגוף הרכב, שלדה וטלמטיקה ובידור. עם סקטור שצפוי להמשיך לצמוח, תעשיית הרכב עומדת בפני שינויים משמעותיים המונעים על ידי חדשנות בצריכת מוליכים למחצה.

מאפיינים עיקריים:

הפוסט שוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים: 38.77 מיליארד דולר ב-2023 וצפוי להגיע ל-52.34 מיליארד עד 2029 הופיע לראשונה ב-Chiportal.