למרות שטכנולוגיה אינה אחת הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות לנשיאות, לשתי הקמפיינים יש עמדות מדיניות בנושאים כמו בינה מלאכותית, רשתות חברתיות ומטבעות קריפטוגרפיים, אשר עשויים להשפיע על חיי היומיום של אזרחים בארבע השנים הבאות.

נושאי הגבלים עסקיים
הממשל של האריס צפוי להמשיך את מדיניות האכיפה כנגד חברות טכנולוגיה גדולות שהחלה בממשל ביידן. ביידן חתם בשנת 2021 על צו נשיאותי נגד חברות שמפעילות טקטיקות מונופוליסטיות ואוספות נתונים אישיים. טראמפ, לעומתו, נקט גם הוא בצעדים דומים בסוף כהונתו הראשונה, אך התמקד בעיקר בטענותיו להטיות פוליטיות מצד הפלטפורמות החברתיות.

גישות שונות לטכנולוגיה ולאמריקה בשוק הגלובלי
רוב האמריקנים תומכים ביותר רגולציה טכנולוגית ממה שקיים היום. האריס מציגה גישה "כוללת" שמתמקדת בהנגשת הטכנולוגיה לעסקים קטנים וקהילות מוחלשות, ואילו טראמפ מתמקד במתן אפשרות לחברות לחדש ולצמוח מתוך אמונה שהזמן יפתור את הבעיות.

האריס: דגש על הכללה, הגנה על נתונים וגישה רחבה
קמלה האריס מתמקדת במדיניות הכוללת גישה שוויונית, הגנה על נתוני המשתמשים, נייטרליות הרשת והרחבת הגישה לאינטרנט מהיר. אחד ההישגים הגדולים של ממשל ביידן-האריס בתחום המדע והטכנולוגיה הוא חוק ה-CHIPS והמדע משנת 2022, שהעניק מימון למחקר ופיתוח בפרויקטים סביבתיים, אנרגיה נקייה וייצור מקומי של שבבים בארה"ב.

טראמפ: מדיניות חופשית עם דגש על צנזורה בלתי חוקית
טראמפ לעומת זאת, עשוי לבטל חלק מההגנות הצרכניות שהוצגו בממשל ביידן. המצע שלו מתמקד בצנזורה שלדבריו מופעלת על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות, במיוחד X (לשעבר טוויטר), שהשעתה את חשבונו לאחר ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. מדיניותו מתמקדת בגישה חופשית לשוק ופחות בהגבלות על חברות גדולות.

עמדות המועמדים בנושא בינה מלאכותית בבחירות 2024

הדיון סביב בינה מלאכותית (AI) בבחירות לנשיאות 2024 מהווה נושא חשוב, למרות שאינו נושא מרכזי בקמפיינים של המועמדים. התחום הזה, שמתפתח במהירות, משפיע על תחומים כמו הכלכלה, הביטחון הלאומי, פרטיות המידע, ואפילו האמון הציבורי בתהליכים דמוקרטיים.

קמלה האריס מתמקדת באיזון בין קידום החדשנות לבין הגנה על פרטיות וביטחון המשתמשים. עמדתה כוללת רגולציה שתספק פיקוח על טכנולוגיות AI, מתוך הבנה שהאצת הפיתוחים מחייבת אמצעי הגנה כנגד שימוש לרעה במידע ופגיעה פוטנציאלית בזכויות אזרחים.

האריס הדגישה את הצורך בהשקעה מחודשת במחקר ופיתוח בינה מלאכותית מתוך מטרה לשמור על מעמד תחרותי של ארה"ב בשוק הגלובלי. הקמפיין שלה תומך במתן תמיכה לעסקים קטנים, יזמים וקהילות מוחלשות כדי להבטיח גישה הוגנת לכלים המתקדמים של בינה מלאכותית. כמו כן, האריס דוגלת במיסוד רגולציות שנוגעות לבינה מלאכותית ולנתוני המשתמשים, ומדגישה שהן צריכות לשמור על זכויות הצרכנים תוך עידוד חדשנות טכנולוגית. היא גם ציינה את הצורך בהבטחת שקיפות ושמירה על איזון בין הרגולציה לבין קידום מחקר ופיתוח.

דונלד טראמפ מציג גישה שונה, בה הוא דוגל בפחות רגולציה ובגישה של "שוק חופשי". עמדתו של טראמפ בנוגע לבינה מלאכותית מתמקדת בעיקר בקידום הצמיחה והחדשנות בתעשייה, מתוך הנחה שהשוק החופשי יעצב ויתאים את עצמו לצרכים ולדרישות של החברה. טראמפ רואה ברגולציה מחמירה גורם שעלול להכביד על התעשייה ולהאט את פיתוח הבינה המלאכותית בארה"ב, ולפיכך נוקט בגישה יותר זהירה ומעודד התפתחות טבעית של השוק.

בעיניו של טראמפ, היתרון התחרותי הגלובלי של ארה"ב טמון בהשקעה בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות מתקדמות אחרות ללא מגבלות רגולטוריות קשות, לפחות בשלב הנוכחי. עם זאת, הוא לא מתנגד לפיקוח מסוים, אך מאמין כי יש לאפשר לתעשייה לגדול ולהבשיל לפני שייקבעו כללים קפדניים מדי.

עמדות דומות ושונות

שני המועמדים מסכימים על הצורך לעודד פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית כדי לשמור על מעמדה התחרותי של ארה"ב. עם זאת, קיים הבדל מרכזי בגישות שלהם לגבי האופן בו יש לאזן בין הצורך ברגולציה לבין עידוד צמיחה כלכלית.

האריס מתמקדת בהגנה על זכויות האזרחים והצרכנים תוך כדי קידום חדשנות, ואילו טראמפ תומך בגישה שמאפשרת לשוק לעבוד בצורה חופשית יחסית, מתוך אמונה שהשוק יפתור את האתגרים עם הזמן. בעוד שהאריס רואה צורך בהגנה מוקדמת על פרטיות הנתונים ועל צרכנים, טראמפ מבקש להשאיר פיקוח מינימאלי בשלב זה כדי לא להכביד על חברות.

הפוסט מדיניות טכנולוגית: דעות הפוכות לטראמפ והאריס בנושאי רשתות חברתיות, בינה מלאכותית וקריפטו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות המחסור בשבבים שנגרם כתוצאה מהמגפה, תעשיית השבבים ניצבת כיום בליבה של יריבות גיאופוליטית בין המעצמות הגדולות, ובעיקר בין ארצות הברית וסין. גרגורי סי. אלן, מומחה למדיניות טכנולוגית ומנהל מרכז Wadhwani AI במכון למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), מזהיר במסמך שפרסמה פירמת PWC כי מדובר בשינוי עמוק בתעשייה שדורש תשומת לב מכל מנכ"ל, לא רק מתחום הטכנולוגיה.

משמעות המחסור בשבבים

בעקבות המחסור בשבבים ב-2021, הוערך כי הייצור העולמי של מכוניות ירד בכ-10 עד 12 מיליון רכבים, מה שהוביל להפסדים כלכליים של יותר מ-300 מיליארד דולר. המחסור השפיע קשות גם על תעשיות אחרות כמו מוצרי אלקטרוניקה לצרכנים, מחשבים וציוד תעשייתי כבד.

לדברי אלן, שבבים נמצאים כיום כמעט בכל מכשיר ומערכת טכנולוגית, החל ממכוניות ועד למכשירי חשמל ביתיים. שיבוש אחד בשרשרת האספקה במהלך מגפת הקורונה גרם לפגיעה בצמיחה הכלכלית של ארצות הברית, והדגיש את חשיבות השבבים לבריאות הכלכלה העולמית. מעבר לכך, השבבים המתקדמים המיועדים לאינטליגנציה מלאכותית הפכו לנושא מרכזי במאבק הגיאופוליטי בין ארצות הברית לסין.

תלות גלובלית בטייוואן

אלן מציין כי טייוואן מייצרת מעל 90% מהשבבים המתקדמים ביותר בעולם, והיא נמצאת במרכזן של מתחים גיאופוליטיים רבים. אם תעשיית השבבים של טייוואן תיפגע, ההשלכות הכלכליות העולמיות עלולות להגיע לעשרות טריליוני דולרים.

ב-7 באוקטובר 2022, שינתה ארצות הברית את מדיניות הסחר שלה והטילה הגבלות חדשות על מכירת שבבים מתקדמים וטכנולוגיות ייצור לסין, במטרה למנוע מהאחרונה להשיג יתרון בתחום ה-AI. מהלך זה היווה סוף לעידן הסחר החופשי בעידן שאחרי המלחמה הקרה, והתמקד בתחרות על הדומיננטיות הטכנולוגית.

בהתחשב ברגישות הנושא, אלן ממליץ למנכ"לים ללמוד את שרשרת האספקה של השבבים ולבחון את התלות שלהם בספקים ספציפיים ובאזורים גיאוגרפיים כמו טייוואן. הוא מדגיש את החשיבות של גיוון הספקים והאפשרות לפנות לספקים נוספים במקרה של שיבוש.

השקעות ממשלתיות בתעשיית השבבים

לאור הסיכון הגובר, ממשלות ברחבי העולם, כולל ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן, משקיעות מיליארדי דולרים כדי לחזק את תעשיות השבבים שלהן. בארצות הברית, חוק CHIPS שהושקע בו כ-52 מיליארד דולר על פני חמש שנים, מהווה חלק מהמאמץ ליצור שרשרת אספקה עמידה יותר ולבנות יכולות תעשייתיות חדשות במדינות דמוקרטיות מתקדמות. סין מצידה משקיעה גם היא סכומי עתק בתעשיית השבבים המקומית, שמוערכים בכ-65 מיליארד דולר בשנה. המטרה המוצהרת של סין היא לייצר 70% מהשבבים הנדרשים לכלכלה המקומית בתוך גבולות המדינה, ובכך להשיג יתרון טכנולוגי ודומיננטיות בשוק העולמי.

תעשיית השבבים הפכה לנושא קריטי בכלכלה העולמית ולגורם בעל משקל רב במאבקים גיאופוליטיים. מנכ"לים בכל התחומים חייבים להתייחס לחשיבות התעשייה ולנקוט צעדים להגנה על שרשרת האספקה של חברותיהם, תוך בחינת גיוון ספקים והכנת תוכניות פעולה לשעת חירום.

תחזיות PwC בתחום השבבים:

חברת הייעוץ PwC צופה כי השקעות בתעשיית השבבים ימשיכו לגדול בעשור הקרוב, במקביל לשינויים רגולטוריים שיאפשרו למדינות להגן על יכולותיהן האסטרטגיות. החברה מעריכה כי התחרות על שליטה בטכנולוגיות מתקדמות, כגון AI וייצור שבבים מתקדמים, תמשיך להיות נושא מרכזי ביחסים הגיאופוליטיים בין המעצמות.

נראה כי המאבק הגיאופוליטי סביב השליטה בתעשיית השבבים צפוי להחריף, וכל מנכ"ל צריך להבין כיצד השינויים והמדיניות בתחום יכולים להשפיע על עסקיו.

למאמר המלא

הפוסט PWC: התחזקות היריבות בין מדינות משנה את תעשיית השבבים הגלובלית – כל מנכ"ל צריך להיות מודאג מכך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השבבים, או הצ'יפים כפי שהם נקראים בפי רבים, משמשים אבני היסוד של הטכנולוגיה המודרנית וחשיבותם קריטית במובנים רבים:

הבסיס לחדשנות דיגיטלית: שבבים הם הלב והמוח של מכשירים אלקטרוניים. הם מאפשרים עיבוד, אחסון ותקשורת של נתונים, ובזכותם אנחנו זוכים להשתמש בסמארטפונים, מחשבים וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים מניעה חדשנות בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ואינטרנט של הדברים.

מניע צמיחה כלכלית: תעשיית השבבים היא מניע כלכלי מרכזי, יוצרת מקומות עבודה ומייצרת הכנסות בקנה מידה עולמי. צמיחת התעשייה קשורה קשר הדוק לבריאות הכללית של הכלכלה העולמית.

הפעלת תשתיות קריטיות: שבבים חיוניים לתשתיות קריטיות, לרבות רשתות תקשורת, מערכות תחבורה ומתקני בריאות. האמינות והביצועים שלהם חיוניים להבטחת תפקודם של שירותים חיוניים אלה.

דלק לטכנולוגיות מתעוררות: שבבים הם המפתח לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות  כגון רכבים אוטונומיים, מציאות רבודה ומחשוב קוונטי. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים תהיה חיונית עוד יותר למסחור החידושים פורצי דרך אלו.

חשיבות אסטרטגית: שבבים נחשבים לנכסים אסטרטגיים עבור מדינות בשל תפקידם הקריטי בצמיחה כלכלית, ביטחון לאומי ותחרותיות טכנולוגית. ממשלות ברחבי העולם משקיעות רבות במחקר וייצור שבבים כדי להבטיח את העצמאות הטכנולוגית של מדינותיהן.

בקיצור ניתן לומר שתעשיית השבבים מספקת את הבסיס לחדשנות דיגיטלית, מניעה צמיחה כלכלית, מאפשרת תשתית קריטית, מתדלקת טכנולוגיות מתפתחות, ויש לה חשיבות אסטרטגית משמעותית.

בשנה החולפת כשהביקוש לשבבים המשיך לעלות, חברות כמו יצרנית השבבים האמריקאית אנבידיה (Nvidia) קצרו את הפירות של התעשייה החיונית אך הבלתי מוכרת הזו.

אנבידיה היא כיום אחת המנצחות הגדולות בגל הבינה המלאכותית השוטף את העולם. גל זה עזר להביא השנה את שווי השוק של יצרנית השבבים לראשונה למעל 3 טריליון דולר.

לאחרונה דיווחה החברה על מכירות של יותר מ-30 מיליארד דולר ברבעון הפיסקאלי השני שלה. עלייה של 122% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל תחזיות האנליסטים שציפו למכירות של 28.7 מיליארד דולר. אנבידיה אף הגדילה את כוונות הרכישה של מניותיה עם תוכנית לרכישה חוזרת של 50 מיליארד דולר במניות.

יחד עם זאת, ולמרות קצב צמיחה יוצא דופן בשנתיים האחרונות, תוצאותיה העסקיות המדהימות לא הספיקו כדי לספק את תיאבונם של המשקיעים ומניית אנבידיה ירדה בכמעט 7% לאחר הודעת הרווח של הרבעון האחרון תוך שהיא מוחקת בבת אחת כ- 200 מיליארד דולר משווי השוק שלה. הירידה החדה הזו מדגישה עד כמה הפכו הציפיות מאנבידיה למרקיעות גבהים.

חברתBestBrokers  החליטה לאחרונה לבצע ניתוח שווי השוק של חברות ששווין הנוכחי עולה על טריליון דולר במטרה לנסות לחזות את הערכים העתידיים שלהן באמצעות שיעורי צמיחה ממוצעים היסטוריים מאז 2022.

הצוות של BestBrokers ניתח את שווי השוק של חברות בשווי טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, תוך שימוש בנתונים של CompaniesMarketCap.com.

עובדי BestBrokers בחנו את הצמיחה של כל חברה משנה לשנה מ-2022 עד אוגוסט 2024, וחישבו את שיעורי הצמיחה הממוצעים של כל חברה, ולאחר מכן יישמו את השיעורים האלה כדי להעריך מתי כל חברה צפויה להגיע לאבן הדרך של 4 טריליון דולר ! על פי ניתוחי הצוות של – BestBrokers יש מספר חברות העשויות לעבור את רף שווי השוק של 4 טריליון דולר בשנים הקרובות אך יש גם מנצחת ברורה אחת הצפויה להגיע ראשונה לשווי השוק הזה.

שתי חברות נמצאות במסלול המהיר לעבור את רף 4 טריליון הדולרים בשנה הקרובה. הראשונה היא אנבידיה אשר הגיעה לשווי שוק של 3.081 טריליון דולר נכון ל- 30 באוגוסט 2024. BestBrokers צופה כי אנבידיה, ששוויה כיום סביב ה-3 טריליון דולר תגיע לרף 4 טריליון דולר בסביבות ה-4 בינואר 2025, אם היא תמשיך לצמוח בקצב השנתי הממוצע שלה העומד כעת על 112.43% לשנה ותהיה החברה הראשונה לשבור את רף ה-4 טריליון דולר.

אפל עוקבת מקרוב אחרי אנבידיה עם שיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלה של 10.94% מאז 2022 והיא צפויה להגיע ל-4 טריליון דולר עד ה-19 בדצמבר 2025 למרות ששווי השוק הנוכחי שלה גבוה יותר ועומד על 3.493 טריליון דולר.

מיקרוסופט, עם שווי שוק של 3.07 טריליון דולר וצמיחה ממוצעת לאחרונה של 12.37% בשנה, עשויה להיות החברה השלישית שתגיע לשווי של 4 טריליון דולר, בסביבות ה-6 בדצמבר 2026.

שתי חברות נוספות Meta Platforms (1.311 טריליון דולר) ואמזון (1.806 טריליון דולר) צומחות גם הן במהירות, בשיעורים של 54.40% ו-16.32%, בהתאמה. אם הן תמשכנה בכך, שתיהן עשויות לחצות את רף ה- 4 טריליון דולר לפני גוגל, שלמרות הערכת השווי הנוכחית של 2 טריליון דולר, תגיע לרף ה-4 טריליון דולר רק ב- 12 בספטמבר 2032.

• הקונגלומרט האמריקאי Berkshire Hathaway, שהפך ממש לאחרונה לחברה השמינית בעלת שווי שוק של 1 טריליון דולר, צפויה להיות האחרונה להגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר. זה יקרה ככל הנראה בסביבות ה-14 במאי 2034, כלומר יותר מתשע שנים מהיום.

למרות היותה חברה במועדון הטריליון דולר עם שווי שוק של 1.802 טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, ענקית הנפט Saudi Aramco אינה כלולה בתחזית זו. החישובים של BestBrokers מצביעים על מגמה שלילית בצמיחה הממוצעת שלה בשלוש השנים האחרונות, מה שמנבא כי שווי השוק שלה צפוי לרדת ולא לגדול.

.לפרטים נוספים על תחזיות אלו ועל המתודולוגיה שמאחוריהן, נא עיינו בדוח המלא כאן.

מרטין כהן, מידען חברת NewsworthyData

הפוסט מי תהיה החברה הראשונה שתגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחקר חדש שערכה חברת סיילספורס, מובילה עולמית בתחום ה-CRM, בדק כיצד עובדים ברחבי העולם מרגישים לגבי עתיד הבינה המלאכותית הג'נרטיבית. מהמחקר, שנערך בקרב כ-6,000 עובדים ועובדות ברחבי העולם, עולה כי עובדים סומכים כבר כיום על הבינה המלאכותית לביצוע כמחצית ממשימות העבודה שלהם. עוד עלה מהמחקר כי העובדים מרגישים בנוח כאשר בינה מלאכותית ובני אדם עובדים יחד, וכי הם מתחילים לסמוך על הבינה המלאכותית לביצוע משימות שחוסכות להם זמן, דוגמת כתיבת קוד, הסקת תובנות מנתונים וכתיבה תקשורתית שיווקית.

עם זאת, עובדים עדיין לא מפקידים את כל המשימות בידי הבינה המלאכותית. המחקר מראה שעובדים כיום מעדיפים שמשימות כמו הכשרה, הדרכה ושמירה על נתונים יהיו תחת פיקוח אנושי. העובדים גם הדגישו את חשיבות "המגע האנושי" בזמן שהם בונים אמון, ידע וניסיון עם כלי בינה מלאכותית. אך זה כנראה לא יימשך לאורך זמן רב מדי. לפי המחקר, עובדים ברחבי העולם, במיוחד מנהלים, מאמינים בעתיד בינה מלאכותית אוטונומית וכבר מפנים משימות לבינה מלאכותית.  הסקר גם מצביע על כך שהשקעה בידע ובחינוך בונה אמון בעתיד בינה מלאכותית אוטונומית.

מנהלים סומכים על AI יותר מעובדיהם

מהסקר עלה כי דווקא מנהלים סומכים על הבינה המלאכותית לביצוע 51% מעבודתם, בעוד שעובדים מן המניין סומכים עליה לבצע רק 40% ממשימתיהם. 77% מהעובדים ברחבי העולם יסמכו בסופו של דבר על הבינה המלאכותית לפעול באופן עצמאי, בעוד ש- 10% מהעובדים סומכים כבר כיום על הבינה המלאכותית לפעול עצמאית.

26% מהעובדים ברחבי העולם יסמכו על הבינה המלאכותית לפעול באופן עצמאי בתוך פחות משלוש שנים. 41% מהעובדים יסמכו על הבינה המלאכותית לפעול באופן עצמאי בעוד שלוש שנים או יותר.
מרבית העובדים תומך בעבודה משותפת של בינה מלאכותית לצד גורם אנושי (54%) על מנת לבצע את המשימות השוטפות.

המשימות שעובדים כן הרגישו בנוח להעביר לבינה מלאכותית כוללות את:

כתיבת קוד: 15% סומכים על הבינה המלאכותית לכתוב קוד באופן עצמאי.

חשיפת תובנות מנתונים: 13% סומכים על הבינה המלאכותית לחשוף תובנות מהנתונים בעצמה.

פיתוח טקסטים וכתיבת תוכן: 12% סומכים על הבינה המלאכותית לפתח תקשורת פנימית וחיצונית ללא מגע אדם.

לשמש כעוזר אישי: 12% סומכים על בינה מלאכותית עצמאית לשמש כעוזרם האישי.

לעומת זאת משימות אשר עדיין דורשות מעורבות אנושית כוללות:

יכולת הכלה: 47% סומכים על בני אדם בלבד שיהיו מכילים.

הכשרה: 46% סומכים על בני אדם בלבד בהכשרת עובדים.

שמירה על ביטחון מידע: 40% סומכים על בני אדם בלבד בשמירה על בטיחות המידע.

יש צורך במעורבות אנושית כדי לבנות אמון ב-AI

63% מהעובדים אומרים שמעורבות אנושית רבה יותר תעלה את האמון שלהם ב-AI.

54% מהעובדים אומרים שהם אינם יודעים כיצד AI מיושמת או מנוהלת במקום העבודה שלהם.

לעובדים אשר בקיאים ביישום ובניהול AI במקום עבודתם, יש סיכוי גבוה פי 5 שיבטחו בבינה מלאכותית שתפעל באופן אוטונומי בשנתיים הקרובות, מאשר לאלה שאינם בקיאים.

62% מהעובדים אומרים שהכשרה לשימוש ב-AI עשויה לשפר את האמון שלהם בבינה מלאכותית.

בעקבות הסקר המעניין ציינה פאולה גולדמן, סמנכ"ל אתיקה ושימוש אנושי בסיילספורס כי: "העובדים נלהבים מעתיד מבוסס בינה מלאכותית, והמחקר שלנו מראה שמעורבות אנושית יכולה לעזור לנו להגיע לשם. על ידי העצמת בני אדם בראש מערכות הבינה המלאכותית של ימינו, אנחנו יכולים לבנות אמון ולהניע אימוץ הטכנולוגיה – מה שמאפשר לעובדים לנצל את כל האפשרויות שיש לבינה מלאכותית להציע".

הכתבה באדיבות חברת סיילספורס

הפוסט מחקר סיילספורס חושף: מנהלים סומכים על הבינה המלאכותית לביצוע מעל 50% ממשימותיהם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש להליום צפוי כמעט להכפיל את עצמו עד 2035, בעיקר כתוצאה מהצמיחה המהירה של תעשיית השבבים ועליית היישומים הטכנולוגיים המתקדמים כמו בינה מלאכותית (AI).

דו"ח חדש של IDTechEx הדגיש את תפקידו הקריטי של ההליום בתהליכי קירור ותהליכים אינרטיים במהלך ייצור שבבים, בהם אין חלופות קיימות. הביקוש צפוי לעלות באופן משמעותי ככל ששוק השבבים העולמי, אשר לפי תחזיות ארגון הסטטיסטיקה של הסחר בשבבים העולמי צפוי לצמוח ב-13.1% ב-2024, יענה על הצרכים של AI וטכנולוגיות נוספות. עם זאת, הביקוש הגובר עשוי להפעיל לחץ על רזרבות ההליום העולמיות, שכבר מושפעות מתחומים כמו מחשוב קוונטי, טלקומוניקציה, תעשיית החלל ורכבים חשמליים. למרות שתוכניות להגדלת ייצור הליום קיימות בקטר וברוסיה, מתחים גיאופוליטיים מציבים סיכונים לאספקה יציבה.

למה זה חשוב לי?

לשווקים: ניווט בגלים העולים.

משקיעים צריכים לעקוב אחר שרשרת האספקה של הליום, במיוחד לאור חשיבותו הגדלה בתעשיות הטכנולוגיה המתקדמות. יצרנים גדולים כמו Air Products, Linde, Air Liquide ו-Zephyr Solutions עשויים לראות שינויים משמעותיים במעמדם בשוק, בהשפעת עליות בייצור וסיכונים גיאופוליטיים אפשריים.

התמונה הגדולה: הגיבור הבלתי מוערך של הטכנולוגיה בסיכון.

ההליום אינו רק למילוי בלונים למסיבות – הוא אבן יסוד בטכנולוגיה המודרנית. עם מכירות של הליום בדרגת A ובמצב גזי בארה"ב שהגיעו ל-2.8 מיליארד רגל מעוקב בשנת 2023 בשווי של כ-1.1 מיליארד דולר, לפי הסקר הגיאולוגי של ארה"ב, תפקידו של ההליום בטכנולוגיה ובתעשייה בלתי ניתן להחלפה. עם זאת, הבטחת אספקתו לאור חוסר הוודאות הגיאופוליטי תהיה קריטית לשמירה על המשך הפיתוחים הטכנולוגיים בעולם.

הפוסט הביקוש להליום צפוי להכפיל את עצמו עד 2035 בזכות תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח "שוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים – גודל תעשייה גלובלית, נתח שוק, מגמות, הזדמנויות ותחזיות, 2019-2029F" פורסם על ידי אתר האנליסטים ResearchAndMarkets.com.

שוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים הוערך ב-38.77 מיליארד דולר בשנת 2023 וצפוי להגיע ל-52.34 מיליארד דולר עד 2029 עם שיעור צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 5.18%.

הצמיחה בשוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים מונעת בזכות התקדמות בטכנולוגיית רכבים, כולל פיתוח מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), טלמטיקה ובידור ברכב, וכן מהאימוץ ההולך וגובר של רכבים חשמליים. התקדמות מהירה במגזר הרכב, ביקוש גובר לתכונות בטיחות וחדשנות בממשקי משתמש מזינים את התרחבות השוק. עם זאת, אתגרים כמו כשלים תפעוליים בתנאים קיצוניים, עלויות התחלתיות גבוהות ומבנה מורכב מעכבים את הצמיחה. הביקוש הגובר לרכבים חשמליים והיברידיים וההתקדמות הטכנולוגית המתמשכת ב-ADAS מציבים הזדמנויות משמעותיות לצמיחת השוק במהלך תקופת התחזית.

קישוריות משופרת ותקני פליטה מחמירים מניעים את אבולוציית השוק

כמרכיב חיוני במכוניות המודרניות, המוליכים למחצה נמצאים במרכז של מגוון פונקציות, החל מניהול מערכות מיזוג אוויר ועד לחיזוק תכונות בטיחות. הדרישה הצרכנית לקישוריות ובידור משופרים, כמו גם תקני פליטה מחמירים הנוגעים לדאגות סביבתיות, משחקים תפקידים מרכזיים בהנעת צמיחת השוק. העלייה ברכבים חשמליים והיברידיים הגבירה עוד יותר את הדרישה לטכנולוגיית מוליכים למחצה, החיונית למערכות הנעה חשמליות חסכוניות ולניהול סוללות.

אתגרי שרשרת האספקה על רקע מחסור במוליכים למחצה

למרות התחזיות האופטימיות לצמיחה, השוק מתמודד עם אתגרים, במיוחד שיבושי שרשרת אספקה ומחסור במוליכים למחצה. סוגיות אלו, שהוחמרו על ידי תופעות גלובליות כמו מגפת COVID-19 ומתח גיאופוליטי, השפיעו במידה רבה על ייצור רכבים ועל הדינמיקה התחרותית בתוך מגזר הרכב.

ביקוש גובר באזור אסיה-פסיפיק

אזור אסיה-פסיפיק זוכה לתשומת לב ככוח דומיננטי בשוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים, הודות לבסיס הייצור הנרחב ולנוכחותם של מנהיגי תעשיית המוליכים למחצה. סין, שמובילה את המגמה, חוותה עלייה משמעותית בייצור ובמכירות רכבים, במיוחד בתחום הרכב החשמלי. צמיחה זו נתמכת על ידי יוזמות ממשלתיות המעודדות חדשנות בתחום הרכב ופיתוח תשתיות.

שילוב טכנולוגיות מתקדמות ודגש על תכונות בטיחות

עם שילוב טכנולוגיות מתוחכמות יותר ויותר ברכבים פרטיים, הצורך בפתרונות מוליכים למחצה מתקדמים ממשיך לגדול. בנוסף, התעשייה חווה דחיפה משמעותית לכיוון הגברת תכונות הבטיחות וה-ADAS, מה שמחייב התקדמות מתמשכת ואמינות ברכיבי המוליכים למחצה.

השקעה בחדשנות וקיימות

שחקנים מובילים בשוק מתמקדים באופן אסטרטגי בחדשנות כדי להתאים למגמות העולות במגזר הרכב. בין השחקנים המובילים בשוק ניתן למצוא את Robert Bosch GmbH, Infineon Technologies AG ו-NXP Semiconductors N.V., הפועלים בזירה הגלובלית, ומניעים את שילוב המוליכים למחצה בייצור רכבים ומספקים את הדרישה הגוברת לטכנולוגיות רכב מתקדמות.

בדגש על תפקידם הקריטי של מוליכים למחצה ברכבים פרטיים מודרניים, הדו"ח מדגיש גם את הרכיבים המרכזיים ואת אזורי היישום בשוק, כולל מערכת הנעה, בטיחות, אלקטרוניקה בגוף הרכב, שלדה וטלמטיקה ובידור. עם סקטור שצפוי להמשיך לצמוח, תעשיית הרכב עומדת בפני שינויים משמעותיים המונעים על ידי חדשנות בצריכת מוליכים למחצה.

מאפיינים עיקריים:

הפוסט שוק המוליכים למחצה לרכבים פרטיים: 38.77 מיליארד דולר ב-2023 וצפוי להגיע ל-52.34 מיליארד עד 2029 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מפרסמת היום מסמך תגובות והמלצות הנוגעות לפרסום אודות "תרומת ענף ההייטק להכנסות המדינה מעבודה ומחברות" שהוציאו רשות החדשנות ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הניתוח כולל לראשונה בחינה מעמיקה של ההכנסות לקופת המדינה הקשורות להייטק, כולל תשלומי מס הכנסה ומס חברות.
ממצאי הפרסום מצביעים על תרומה משמעותית של ענף ההייטק להכנסות המדינה. בשנת 2020, כרבע מכלל תשלומי המס בישראל הנובעים מחברות ומשכר הגיעו מההייטק. יתרה מזאת, בשנת 2021, השכירים והשכירות בענף ההייטק היו אחראים לכ-36% מתשלומי מס הכנסה.

מרבית ההכנסות מענף ההייטק קשורות בעובדים ובעובדות הענף, כאשר 85% מההכנסות נובעות ממיסוי על שכרם (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות), ורק 15% ממס חברות. בתקופה של שש שנים, כמעט מאה מיליארד שקל הגיעו מתשלומי מס הכנסה של עובדי ועובדות הייטק, המהווים שליש מתשלומי מס ההכנסה בתקופה זו. כלומר שינויים הקשורים בתעסוקה בהייטק ישפיעו על הכנסות המדינה מהענף באופן משמעותי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: ״הפרסום מדגיש את חשיבותו האסטרטגית של ענף ההייטק לכלכלה הישראלית ולהכנסות המדינה: אנו מציגים בפעם הראשונה סקירה מקיפה של תשלומי המס השונים של עובדי וחברות ההייטק. ההייטק מהווה "קטר הצמיחה" של הכלכלה הישראלית בעתות שגשוג ו״בולם הזעזועים" של המשק בתקופת משבר, והתובנות העולות מניתוח תרומת ההייטק להכנסות המדינה מחזקות את החשיבות של מענה ממשלתי שיוודא שהענף לא ייפגע וימשיך בצמיחה שלו גם בעת האטה כלכלית. הנתונים המפורסמים היום מחדדים את כך שמשאב הטבע של ישראל הוא ההון האנושי – שאחראי לרוב הכנסות המדינה מההייטק. לכן, חשוב להמשיך ולהשקיע באופן משמעותי בחינוך איכותי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל.
כמו כן, לאור התרומה של ההייטק להכנסות המדינה ולכלכלה הישראלית, יש חשיבות עליונה להשקעה ממשלתית משמעותית בענף, בדגש על השקעה בתשתיות מחקר ופיתוח ובסטרטאפים בעלי טכנולוגיות עמוקות (דיפטק) בהם קשה יותר לגייס השקעות פרטיות, שהם מנוע הצמיחה העתידי של הענף. הבנה זו באה לידי ביטוי בתקציב 2024, בו הוגדל תקציב ההשקעות של רשות החדשנות בכמיליארד ש"ח. אני מאמין שהשקעה זו תניב פירות משמעותיים בטווח הארוך לכלכלה הישראלית. תוספת משמעותית גם בשנים הבאות, תסייע לנו לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל, לטפח את הדור הבא של חברות ההייטק, ולהבטיח שנמשיך להוביל בחדשנות טכנולוגית ברמה העולמית. יתרה מזאת, היא תתרום להגדלת מעגל המועסקים בהייטק, ובכך תסייע להגדיל גם בעתיד את הכנסות המדינה ולחזק את הכלכלה הישראלית בכללותה".
מטרתו של הפרסום היא לספק תמונת מצב על הכנסות המדינה מענף ההייטק, על מנת להתאים את המדיניות הממשלתית וההשקעות בתחום, ולהעריך את ההשפעות של שינויים בענף – בתקופות צמיחה והאטה – על המשק כולו. קצב הצמיחה המהיר של מספר המועסקים והמועסקות בענף בשנים האחרונות, בשילוב השכר הגבוה שהם מקבלים, לצד התרומה המשמעותית שלהם לייצוא ולתמ"ג, העלו את הצורך לבחון את הקשר בין אלה לבין תרומת הענף להכנסות המדינה. סוגיה זו מקבלת משנה תוקף לאור עלויות המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר וההאטה הכלכלית בתקופה זו. הדו"ח מביא את הנתונים העדכניים ביותר שמפרסמת רשות המיסים.
הדו"ח מצביע על פער משמעותי בין עובדי ההייטק לשאר המשק: תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד הייטק בשנת 2021 עמד על 6,966 ₪, פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק. נתון זה משקף את רמות השכר הגבוהות בענף ואת תרומתו המשמעותית להכנסות המדינה.
מחברי הדו"ח מעריכים כי על סמך הגידול במספר המועסקים בהייטק בשנים 2023-2021, במקביל לעלייה בשכר הממוצע בענף, שהמשיך להגדיל את הפער מול השכר הממוצע במשק, ניתן להעריך כי תרומתו הישירה של ענף ההייטק להכנסות המדינה וחלקו בעוגת ההכנסות עלו בשנים אלו.
המלצות רשות החדשנות לצעדי מדיניות כפי שמופיעות במסמך התובנות וההמלצות שמפרסמת היום הרשות בהמשך לפרסום הדו״ח:

1. השקעה בתשתיות מחקר ופיתוח ובסטארטאפים: כפי שנעשה בתקציב 2024, יש להגביר את ההשקעות הממשלתיות גם בשנים הקרובות בתשתיות מו"פ ובסטארטאפים הפועלים בתחומי הדיפטק (בהם זמינות הון השקעות פרטי נמוכה), כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל.
2. הרחבת בסיס התעסוקה בהייטק: יש לפעול לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק, כגון נשים, החברה הערבית והחברה החרדית, לאורך כל שלבי החיים והקריירה כדי לצמצם פערים ולהגדיל את הרווחה של אוכלוסיות אלה. לצורך כך יש לפעול למתן חינוך איכותי, לרבות לימודי ליבה, לכלל האוכלוסיות בישראל ןלהסיר חסמים בפני השתלבותן של אוכלוסיות אלו בהייטק.
3. בחינת השפעת החברות הרב-לאומיות: על אף חשיבותן של החברות הרב-לאומיות להייטק הישראלי, אין צורך לייצר מדיניות להגדלת מספרן באופן יזום. עם זאת, יש לבחון הסרת חסמים, במידה ויש כאלו, לפעילותן של חברות רב-לאומיות משמעותיות שטרם פועלות בישראל.
4. שיפור תשתיות הנתונים לקביעת מדיניות: יש להרחיב את האיסוף והשימוש בנתונים מנהליים ולשפר את איכותם ועדכניותם. כמו כן, יש ליצור מערך נתונים מנהליים על סקטור ההייטק בהתאם להמלצות ועדת המומחים שפרסמה את המלצותיה ללמ"ס בשנה שעברה.
   עיקרי הממצאים:
   ● כ-24% מכלל תשלומי המס בישראל הנובעים מחברות ומשכר בישראל הגיעו מההייטק, בשנת 2020.
   ● השכירים והשכירות בענף ההייטק היו אחראים לכ-36% מתשלומי מס הכנסה בשנת 2021.
   ● סך הכנסות המדינה הנובעות באופן ישיר מפעילות ההייטק בישראל היו שקולות לכ-9.2% מתקציב המדינה ב-2020.
   ● 85% מהכנסות המדינה הנובעות מענף ההייטק קשורות בעובדים ובעובדות בענף. 15% מהכנסות המדינה הנובעות מענף ההייטק נובעות ממס חברות.
   ● כמעט מאה מיליארד שקל הגיעו בשש שנים מתשלומי מס הכנסה של עובדי ועובדות הייטק – שליש מתשלומי מס ההכנסה בתקופה.
   ● תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד.ת הייטק בשנת 2021 היה 6,966 ₪ – פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק (1,112 ₪).
   ● המשק הישראלי מגדיל את התלות שלו בתשלומי מס ההכנסה מההייטק: בשנים 2021-2016 גביית מס הכנסה מעובדי ועובדות ההייטק עלתה בכ 66% במונחים ריאליים.
   ● התרומה של חברות ההייטק הזרות להכנסות המדינה משמעותית ועולה על חלקם היחסי. אף שהעובדים בהן מהווים כ-25%-20% בלבד מכלל העובדים בענף ההייטק, ומספר החברות הזרות הוא 0.3% בלבד מכלל החברות העסקיות – התרומה של חברות ההייטק הזרות היא יותר משליש מסך תרומת ההייטק להכנסות המדינה, הן במונחי מיסים שקשורים לעבודה והן במונחי מס חברות.
   ● בשל הייצוג החסר של אוכלוסיות בהייטק, 57% מתשלומי המס בשנת 2021 נבעו מקבוצת המועסקים הדומיננטית המאפיינת את הענף – גברים, יהודים (שאינם חרדים), העובדים במרכז הארץ ובתל אביב.
   ● תשלומי מס ההכנסה הגבוהים ביותר לעובד.ת בהייטק: בתל אביב ובדרום.
   ● נשים משלמות פחות מ-19% ממס הכנסה בהייטק – פחות מחלקן היחסי בתחום (כשליש). עובדת הייטק משלמת בממוצע 3,508 שקלים בחודש – פי 6 מאשר עובדת בענפים אחרים במשק, ששילמה 583 שקלים בממוצע בחודש ב-2021.
   ● 97.1% מתשלומי מס ההכנסה בשנת 2021 בחברות ההייטק מגיעים מעובדים ועובדות יהודים (שאינם חרדים), שיעור השקול ליותר מ-21 מיליארדי שקלים.

הפוסט דו"ח תרומת ההייטק להכנסות המדינה: מעל לשליש ממס ההכנסה וכרבע מכלל תשלומי המס שקשורים לחברות ולעבודה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים, שהיא אבן היסוד של הטכנולוגיה המודרנית והשגשוג הכלכלי, מתמודדת עם מחסור חמור בכוח אדם מזה זמן מה. המחסור בכישורים נראה כמחמיר, עם צורך ביותר ממיליון עובדים מיומנים נוספים עד 2030 כדי לעמוד בביקוש בתעשיית השבבים, על פי דלויט. בעיה רחבה זו מתרחבת מעבר לארה"ב, ומשפיעה על שחקנים מרכזיים ברחבי העולם ומאיימת להפריע לצמיחת ולחדשנות המגזר.

מאז שמדינות שואפות להרחיב את יכולות השבבים שלהן כדי לעמוד בביקוש הגלובלי הגובר, במיוחד מאז המגפה, מחסור בעובדים מיומנים צץ כצוואר בקבוק קריטי, מה שמערער את המאמצים לשמר ולקדם את המובילות הטכנולוגית בתעשייה חיונית זו. עם למעלה משני מיליון עובדים ישירים ברחבי העולם ב-2021 ויותר ממיליון אנשי מקצוע מיומנים נוספים הנדרשים עד 2030, דלויט צופה שיותר מ-100,000 גיוסים נדרשים כל שנה.

לדוגמה, יש פחות מ-100,000 סטודנטים לתואר ראשון הנרשמים להנדסת חשמל ומדעי המחשב בארה"ב בכל שנה, על פי נתוני דלויט. אפילו מדינות כמו טאיוואן, דרום קוריאה, סין, יפן ואירופה מתמודדות עם אתגרים במציאת מספיק עובדים מיומנים כדי לעמוד בדרישות של מגזרי השבבים המתרחבים במהירות. לדוגמה, לטאיוואן היה מחסור של מעל 30,000 עובדים בשבבים בסוף 2021, ודרום קוריאה צפויה להתמודד עם מחסור דומה בעשור הבא.

המחסור של סין חמור אף יותר, עם הערכות המדברות על צורך ביותר מ-300,000 עובדים נוספים, אפילו לפני הצמיחה הנוכחית והבעיות בשרשרת האספקה. המחסור הזה מיוחס לכמה גורמים. מדינות רבות ראו את המומחיות שלהן בייצור שבבים נשחקת במהלך השנים כשהייצור עבר לחו"ל.

בארה"ב, למשל, התעשייה מהווה רק כ-12% מייצור השבבים העולמי, עם רוב הידע בייצור המתקדם נמצא באסיה. חוסר המודעות לקריירות בתחום השבבים בקרב מועמדים פוטנציאליים גם תורם לפער הכישרונות, מה שמקשה על משיכת עובדים חדשים לתחום. בנוסף לכך, התחרות על כישרונות בתחום השבבים גם היא מראה סימנים של החמרה.

חוק השבבים ופיתוח כוח העבודה

כדי להתמודד עם הבעיה ההולכת וגוברת הזו, ארה"ב הציגה צעדים תחת חוק CHIPS ומדע, שמטרתם לחזק את תעשיית השבבים המקומית ולטפל במחסור בכוח האדם. החוק מקצה מימון משמעותי לפיתוח כוח העבודה בתחום השבבים, תוך התמקדות בתפקידים טכנאים ועבודות שאינן דורשות תואר ראשון. זה משמעותי משום שכ-60% מהמשרות החדשות בשבבים נופלות לקטגוריות אלה, לפי דו"ח של מקינזי.

חוק השבבים שעבר ב-2022, מקדם יוזמות שונות לבניית צינור כישרונות חזק. אולם, לפי דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי בלומברג, הממשלה האמריקאית מגבירה את מאמציה לטפל במחסור בכוח האדם בתחום השבבים באמצעות יוזמות חדשות תחת חוק CHIPS, המדגישות הרחבה משמעותית של תוכניות חינוך והכשרה לפיתוח כוח עבודה מיומן המותאם לתעשייה.

"התוכנית, שמתוארת כברית שותפים לכוח עבודה, תשתמש בחלק מ-5 מיליארד הדולרים שהוקצו למרכז הטכנולוגיה הלאומי לשבבים חדש. ה-NSTC מתכנן להעניק מענקים לעד 10 פרויקטים לפיתוח כוח עבודה עם תקציבים של 500,000 עד 2 מיליון דולר," ציין בלומברג.

ה-NSTC ישיק גם תהליכי בקשה נוספים בחודשים הקרובים, והפקידים יקבעו את רמת ההוצאות הכוללת לאחר שיישקלו כל ההצעות. כל המימון מגיע מחוק CHIPS ומדע 2022, החוק ההיסטורי שהקצה 39 מיליארד דולר במענקים להמרצת ייצור השבבים בארה"ב, בנוסף ל-11 מיליארד דולר למחקר ופיתוח בשבבים, כולל ה-NSTC.

מחסור בכוח אדם: בעיה לטווח ארוך

למרות כל המאמצים הללו, תעשיית השבבים צפויה להמשיך להתמודד עם מחסור בכוח אדם בטווח הארוך. דו"ח מקינזי מדגיש כי למרות השקעות משמעותיות בחינוך והכשרה, המגזר יתקשה למצוא מספיק עובדים מיומנים כדי לענות על הצרכים שלו.

זה מורכב מבעיות כמו חוסר הזדמנויות לקידום קריירה, חוסר גמישות בעבודה ותמיכה לא מספקת, מה שגורם לרבים לעזוב את התעשייה, לפי ניתוחים שונים. יתרה מכך, התחרות על כישרונות בתחום השבבים מתחזקת ברחבי העולם. חברות כמו TSMC מטאיוואן מגייסות עובדים מנוסים בתחום השבבים מארה"ב, הודו, קנדה, יפן ואירופה.

תחרות גלובלית זו מדגישה את הצורך הדחוף ביוזמות שיתופיות כדי למשוך ולשמר עובדים מיומנים בתעשיית השבבים. אחרי הכל, המחסור בכוח אדם בתעשיית השבבים הוא אתגר מורכב הדורש פתרונות רב-ממדיים.

הפוסט מחסור עולמי בשבבים: כיצד ארה"ב מתכננת לסגור את פער הכישרונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענף ההייטק בשנת 2023 מציג תמונה מורכבת, כך עולה מ-"תמונת מצב: הייטק בישראל 2024", הדו"ח השנתי של רשות החדשנות שמתפרסם היום (4.6, יום שלישי). במספר אינדיקטורים המשיך ההייטק הישראלי לצמוח למרות אתגרי השנה – 396 אלף עובדים הועסקו בענף ההייטק ב-2023, גידול של 2.6% בהשוואה ל-2022, כשבמהלך השנה הצטרפו כעשרת אלפים עובדים ועובדות לענף. חלקו של ההייטק בתוצר הישראלי הגיע בשנת 2023 לרמה של כמעט חמישית מהתוצר (19.7%) – כ-340 מיליארד שקל, וחלקו של ההייטק עמד על 53% מהייצוא מישראל אשתקד – 73.5 מיליארד דולר – שיעור עקבי בשנים האחרונות.

אך בעוד שהאינדיקטורים המקרו-כלכליים המשיכו את מסלולם כלפי מעלה, קיימות גם מגמות של ירידה במדדים הקשורים לפעילות העסקית של הענף. הגידול בתעסוקה בהייטק התמתן באופן משמעותי ועולה רק במעט על קצב גידול האוכלוסייה, ומדדי פעילות עסקית שונים חזרו לרמות של 2018 או קודם לכן. למשל, ההשקעה בסטארטאפים ישראלים רשמה ירידה חדה של כ-55% ב-2023, כאשר סבבים מתקדמים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר.

תמונת מצב ההייטק – סקרי 2024/Q1

סקרים שנערכו במסגרת הדו"ח השנתי בקרב 500 חברות הייטק חשפו חששות מהעתיד, אחוז בולט מהסטרטאפים (כ-40%) שנמצאים בתהליכי גיוס צופים סבבי גיוס בשווי נמוך יותר (Down Rounds). ההשפעה המרכזית של ה-7.10 על חברות הייטק היא האטה בפעילות העסקית של החברה, עיכובים בפיתוח המוצר או אי עמידה ביעדי החברה. במהלך חודשי המלחמה סטארטאפים ישראלים דיווחו שצמצמו את תוכניות גיוס כח האדם שלהם לשנה הקרובה, עיקר הצמצום צפוי בגיוס עובדים ועובדות בישראל. רק 39% מהסטרטאפים שמגייסים הון מעריכים בסבירות גבוהה שיצליחו לגייס את הסכום לו הם זקוקים.

בנוסף, נתונים שנאספו בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות ובשיתוף האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מראים כי כמעט 40% מקרנות ההון סיכון עדות למגמה בה לפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה קניין רוחני לחו"ל עקב חוסר היציבות המקומית. כמעט רבע מקרנות ההון סיכון מעריכות שמעל ל-30% מחברות הפורטפוליו שלהם כבר העבירו בשנה האחרונה או יעבירו פעילות משמעותית לחו״ל בשנה הקרובה שלא כתוצאה מגידול אורגני.

בנוגע לפעילות ההשקעות בישראל, קרנות הון הסיכון מעריכות כי בשנה הקרובה קרנות זרות יצמצמו את השקעותיהן בסטארטאפים בישראל יותר מאשר קרנות ישראליות. הקרנות מעריכות כי אי-היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן בו נתפסים סטארטאפים ישראלים, והיא כבר גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל. על פי הקרנות, מגמות אלה עלולות להחמיר בשנה הקרובה.

האתגרים וחשיבות ההייטק לכלכלה הישראלית:

על פי הדו"ח, ההייטק הישראלי עומד בפני פרשת דרכים לאחר תקופה של צמיחה מהירה מאז 2018. השאלה היא האם, במבט קדימה, ההייטק יחזור למתווה של צמיחה, ייכנס לקיפאון כמו בעשור שלאחר פיצוץ בועת הדוט-קום ב-2001, או חלילה יעבור לנתיב של צמצום.

תפקידו של ההייטק כ"בולם זעזועים כלכלי" היה משמעותי למשק והתרומה שלו לצמיחה בתוצר בלטה במיוחד בשנות משבר כגון מגיפת הקורונה וטלטלות גיאו-פוליטיות בשנת 2023. כאשר בוחנים את התקופה מ-2018 ועד שנת 2023, ההייטק אחראי ללמעלה מ-40% מהצמיחה בתוצר בישראל וכותבי הדו"ח מדגישים כי הענף משך באופן עקבי את הצמיחה המשקית כלפי מעלה בשנים האחרונות. מרכזיותו של ההייטק בכלכלת ישראל דומה למשאבי טבע במדינות אחרות, אך בניגוד למדינות שנשענות על משאבי טבע כענף מרכזי, בישראל שנשענת על ההייטק, מספר המועסקים בענף משפיע באופן ישיר על הפעילות הכלכלית והצמיחה שלה.

המשך צמיחת התעסוקה של הענף בקצב העולה על שיעור הגידול הטבעי של האוכלוסייה (כ-2% בשנה) הוא קריטי להשפעה חיובית של ההייטק על הכלכלה, לרבות תרומה לתמ״ג, לייצוא ולמיסי המדינה. יתרה מכך, הקשרים הרב-לאומיים של הענף (משקיעים בסטארטאפים, חברות רב-לאומיות שהן מעסיקות משמעותיים ורוכשות של סטארטאפים, לקוחות של החברות הישראליות, קשרי מחקר אקדמיים ותעשייתיים בינ״ל) מדגישים את רגישותו לתקינות היחסים הבינלאומיים של ישראל.

חשיבות ההייטק גוברת בתקופה בה צרכי המימון הביטחוניים והאזרחיים של המדינה עולים, ולכן יש חשיבות לשמור על היקף הפעילות הכלכלית המשמעותית של הענף, אשר מייצרת זרם תקבולי מס משמעותיים למדינה. הדו"ח מראה כי השכר הממוצע בהייטק עלה בעשור האחרון כמעט פי ארבעה מעליית השכר הממוצעת ביתר ענפי המשק. פגיעה במוניטין הישראלי על רקע המצב, אשר עלולה להתבטא בירידה במגוון מדדי פעילות שצוינו לעיל, מציבה את עתיד ההייטק הישראלי בטווח הקצר ואף מעבר לכך בסיכון. הורדת דירוג האשראי של ישראל כבר  מבטאת חששות של משקיעים זרים בנוגע לעתיד הכלכלה הישראלית. בתוך כך, על אף מרכזיות ההייטק בכלכלה הישראלית, ההשקעה הממשלתית בהייטק בישראל נמוכה מזו של מדינות המדורגות מעל ישראל במדדי חדשנות כמו ארה"ב, בריטניה וקוריאה. הענף עלול להתקשות לצלוח תקופות משבר מכיוון שהוא נסמך ברובו המוחלט על השקעות זרות וללא רשת ביטחון מקומית משמעותית.

בשביל להתמודד עם האתגרים הרבים, רשות החדשנות ממליצה בדו"ח לנהל את ציפיות השוק ולייצר ודאות, בייחוד נוכח הישענות הענף על השקעות זרות. דרך אפשרית אחת להגדלת הודאות היא יצירת תוכנית השקעה ממשלתית רב-שנתית בהייטק.

על מנת להמשיך בצמיחה ארוכת טווח בהייטק, ברשות ממליצים עוד להשקיע בחינוך איכותי לכלל קבוצות האוכלוסייה בכל רחבי הארץ ובשלבים שונים לאורך המסלול החינוכי והמקצועי. כמו כן, לאור התחרות הגוברת מול האבים אחרים של חדשנות ישנה חשיבות ללמוד ממקומות אחרים אשר עקפו את ישראל במדדי חדשנות שונים, כמו לונדון, בהם התפתחו בשנים האחרונות אקוסיסטמים של סטארטאפים וחדשנות.

כדי לתת מענה לחלק מהאתגרים שהוצגו בדו"ח, רשות החדשנות הציגה בשנה האחרונה מספר תוכניות להשקעה בענף. העיקריות שבהן הן הערוץ המהיר לחברות עם Runway קצר אשר היקף השקעתה עומד על למעלה מ-400 מיליון שקלים, השקת קרן ההזנק בהיקף של כחצי מיליארד שקלים וקרן יוזמה 2.0 בסכום של כ-600 מיליון שקלים אשר צפויים למנף כ-2 מיליארד שקלים מכספי המוסדיים הישראלים, וכן עדכון בתוכנית החממות (Venture Creation Incubators) בסכום של כ-150 מיליון שקלים.

עוד נתונים בולטים מתוך הדו״ח:

על הענף:

• 396 אלף עובדים הועסקו בענף ההייטק ב-2023, גידול של 2.6% בהשוואה ל-2022. הגידול במספר העובדים חיובי, במהלך השנה הצטרפו כעשרת אלפים עובדים ועובדות לענף. יחד עם זאת, קצב הגידול ב-2023 היה נמוך משמעותית מקצב הגידול השנתי מאז 2018.
• בישראל כ-9,200 חברות הייטק, מתוכן: 600 חברות חדשות שהוקמו ב-2023.
• 515 מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות המעסיקים קרוב ל-90 אלף עובדים. למעלה מ-70% מהעובדים בחברות רב לאומיות מועסקים בחברות תוכנה או מוליכים למחצה.

• 393 חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות שנסחרות לפי שווי מצטבר של 234 מיליארד דולר (נכון לאפריל 2024) ומעסיקות במצטבר כ-320 אלף עובדים ברחבי העולם (חלק משמעותי משווי השוק והעובדים בחברות הטכנולוגיה הציבוריות שייכים לסקטור התוכנה הארגונית). 
  • 843 קרנות הון סיכון פעילות בישראל, מתוכן 537 קרנות הון סיכון זרות ו-306 קרנות ישראליות.
  • קרנות הון סיכון ישראליות גייסו בשנת 2023 בסך הכל 1.52 מיליארד דולר.

                        שכר:

• השכר החודשי הממוצע בהייטק ב-2023 היה 30,217 שקל – פי 2.74 מהממוצע במשק, לאחר שעלה ב-7% בשנה זו. מאז 2013 ועד 2023 עלה השכר החודשי הממוצע בהייטק ב-10,460 שקל – כמעט פי 4 מעליית השכר הממוצעת ביתר ענפי המשק.
• פערי שכר בתוך ענף ההייטק: בענף שירותי ההייטק (תוכנה) השכר הממוצע גבוה ביותר מ-4,000 שקל בחודש מאשר בענף תעשיית ההייטק.

תעסוקה:

• ב-2023 הועסקו בענף ההייטק 395.7 אלף עובדים ועובדות – גידול של כעשרת אלפים איש בהשוואה ל-2022. מספר המועסקים בענף ההייטק ב-2023 היה קרוב ל-12% מכלל המועסקים בישראל.
• מאז 2014 ועד 2023 מספר העובדים בענף גדל בכ-150 אלף איש, צמיחה של כ-60% (שהתבטאה בגידול שנתי של מספר דו ספרתי של אלפי עובדים בכל שנה מ-2018). עיקר הצמיחה הייתה בחברות בענף שירותי ההייטק (תוכנה).
• עיקר הגידול בתעסוקה בהייטק הוא במשרות מו״פ בענף: מספרן יותר מהוכפל מ-94 אלף ב-2014 למעל ל-190 אלף ב-2023.
• עיקר הגידול בעשור האחרון בתעסוקה בהייטק הגיע ממקצועות המו"פ. העובדים במשרות המו״פ היו 48% מכלל עובדי ההייטק ב-2023, בהשוואה ל-38% ב-2014.
• אין שינוי מבחינת הגיוון הדמוגרפי בהייטק: 65% מעובדי הענף הם גברים יהודים (שאינם חרדים). כמעט אחד מכל חמישה גברים יהודים (לא חרדים) בשוק העבודה עובד בהייטק. אצל נשים ערביות, אחת מכל מאה נשים שמועסקות בשוק העבודה – עובדת בהייטק.

• התגייסות המילואים בהייטק: ברבעון הרביעי של 2023 שירתו במילואים 28 אלף הייטקיסטים, 60% מתוכם בתפקידי מו״פ (יותר מחלקם מקרב העובדים). בינואר ובפברואר מספר זה הצטמצם לפחות מ-12 אלף איש, כ-3% מהמועסקים בהייטק.
• בעקבות ה-7.10, חלה ירידה במספר המשרות הפנויות בהייטק, בעיקר במחוזות ת״א והמרכז. ברבעון הראשון של 2024 התחילה התאוששות וחזרה לרמה שלפני המלחמה – שהייתה הנמוכה ביותר מאז תחילת 2019.
• עובדים בתפקידים טכנולוגיים מחוץ לענף ההייטק: ב-2023 הועסקו 165.8 אלף איש במשרות טק מחוץ לענף ההייטק (כלומר משלחי יד טכנולוגיים בענפים שאינם ההייטק). מספר זה גדל בעשור ב-45 אלף משרות – קצב גידול איטי משמעותית בהשוואה לגידול בתפקידים הטכנולוגיים בענף ההייטק.

תוצר ההייטק:

• חלקו של ההייטק בתוצר הישראלי הגיע בשנת 2023 לרמה של כמעט חמישית מהתוצר (19.7%) – כ-340 מיליארד שקל. חלקו של ההייטק מתוך התוצר בישראל ב-1995 היה 6.2% – כלומר חלקו היחסי של ההייטק עלה פי שלושה בתקופה של כמעט שלושה עשורים. באותו זמן השווי של תוצר ההייטק צמח יותר מפי תשעה במונחים ריאליים.

ייצוא:

• חלקו של ההייטק עומד על 53% מהייצוא מישראל בשנת 2023 – 73.5 מיליארד דולר. שיעור זה עקבי בשנים האחרונות – בשלוש מתוך 4 השנים האחרונות ייצוא ההייטק היה מעל ל-50% מהייצוא הישראלי.
• עיקר הגידול בייצוא ההייטק נובע מצמיחה בייצוא של חברות בענף שירותי ההייטק שכולל בעיקר חברות תוכנה. לעומת זאת, הייצוא של חברות תעשייה, שכולל חברות תעשייה ביטחונית, חומרה ופארמה, שומר על גודלו בעשור האחרון (כ-20 מיליארד דולר בשנה).

השקעות:

• חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו כ-8 מיליארד דולר ב-512 סבבי גיוס הון ב-2023 – ירידה של כ-55% בהשוואה לסך גיוסי ההון ב-2022. עיקר הירידה הייתה בסבבי גיוס הון מתקדמים, של מעל ל-50 מיליון דולר שמספרם ירד אך גודל הסבב הממוצע נשאר דומה ביחס לשנים האחרונות.
• 60% מההשקעות בסטארטאפים ישראלים ב-2023 היו בשלושה תחומים מובילים: סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית. עליה משיעור של 53% ב-2022.

• עיקר השקעות השוק הפרטי בסבבים בשלבים המוקדמים שגודלם עד 10 מיליון דולר, הם בתחומי התוכנה (למעלה מ-70%). לעומת זאת, השקעות הממשלה בהייטק בגודל זה המבוצעות על ידי רשות החדשנות הן בעיקר בתחומי מדעי החיים והאקלימטק (אנרגיה, מים, פודטק ואגריטק).
• במהלך 2023 נראה היה כי נבלמה מגמת הירידה בגיוסי הון לסטארטאפים שהחלה ברבעון השני של 2022. סך הגיוסים הרבעוני היה כ-2 מיליארד דולר בשנה. מהנתונים שנאספו עד כה, סך הגיוסים הרבעוני במחצית הראשונה של 2024 צפוי לעלות על סכום זה.
• מספר סבבי הגיוס ברבעון המשיך לרדת במהלך 2023 ולתוך הרבעון הראשון של 2024. מספר הסבבים הרבעוני ב-2023 ובתחילת 2024 הוא הנמוך ביותר מאז 2017.
• גיוסי ההון לקרנות הון סיכון בישראל ירדו ב-2023 ב-70% בהשוואה לממוצע הגיוסים בשנים 2018-2022. זאת בהשוואה לירידה של כ-30%-40% בהאבים אחרים בעולם שנבדקו.

תגובות:

גילה גמליאל, שרת החמ"ט: "חדשנות היא משאב הטבע הכי חשוב שלנו, ותעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. אנו רואים את תעשיית ההייטק ממשיכה להתפתח ולהוביל בעולם. אולם כדי להבטיח שההייטק הישראלי ימשיך לצמוח ולשגשג, עלינו כממשלה להמשיך לתמוך בחברות ולפתח את התשתיות הנדרשות. אנו נמשיך לפעול בנחישות ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לשמור על מעמדנו כמובילים חדשנות טכנולוגית בעולם"

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ההייטק הישראלי הינו המגזר התעשייתי המוביל בישראל. על אף האתגרים העולמיים והמקומיים, המשיכה צמיחתו ב-2023  באופן אבסולוטי ובאופן יחסי כך שהוא מהווה כ-50% מהייצוא. צמיחה זו מדגישה עוד יותר את היותה של כלכלת ישראל כמוטת טכנולוגיה. מאידך, רצף האתגרים והיעדר גיוון הון אנושי וגיאוגרפי, מביאים אותנו לנקודה רגישה בה נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית לשימור המובילות. בשונה מהאבים טכנולוגיים מרכזיים בעולם, בישראל התקציב הממשלתי למו"פ נמוך באופן יחסי. עיקר ההשקעה בהייטק מגיעה ממקורות לא ממשלתיים, ובחלק לא מבוטל ההשקעות מגיעות ממקורות זרים. לכן, יש לחזק את איתנותו של מגזר ההיי-טק באמצעות תוספות תקציביות ממקורות מגוונים, גם ממשלתיים, לטיפול בכשלי שוק וצמצום רגישותו של מנוע צמיחה מרכזי זה להשקעות הון חיצוניות. עלינו להמשיך במיקוד מאמצים ולגייס משאבים נוספים, לחיזוק התפתחות חברות בשלבי צמיחה מאוחרים, מו"פ אתגרי בחברות בשלות ויצירת שיתופי בינלאומיים גם בתחומי ייצור הטק. הנעת תעשיית ההיי-טק של ישראל קדימה, כמגדל-אור של הצלחה, הינה המפתח להמשך המובילות הכלכלית וחיזוק האימפקט הישראלי בעולם".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "למרות האתגרים הרבים בשנת 2023, ההייטק הישראלי המשיך לצמוח. אולם, הצלחת הענף בעבר אינה ערובה להצלחתו בעתיד. מהדו"ח עולה כי ההייטק הישראלי מצוי כעת בפרשת דרכים: נתוני הבסיס המצוינים של ישראל לא השתנו, יש כאן יזמים, משקיעים וחוקרים מהשורה הראשונה בעולם. אולם התלות הגבוהה בהשקעות זרות מחד, והתחרות הגוברת, המגובה בהשקעות עתק של ממשלות, מצד "האבים" אחרים של חדשנות בעולם מאידך מחייבים אותנו לחשוב מחדש על האופן בו משקיעה ממשלת ישראל בענף האחראי לכ-20% מהתוצר ולכחצי מהיצוא. בשנת 2024, ובתקצוב מיוחד של הממשלה, הוצאנו אל הדרך מספר מהלכים אסטרטגיים שכללו בין היתר את הערוץ המהיר, קרן ההזנק וקרן יוזמה החדשות. אולם נדרשת השקעה ממשלתית משמעותית תוספתית באקוסיסטם גם בשנים הבאות על מנת להבטיח את המשך הצמיחה של המנוע של הכלכלה הישראלית. זהו הזמן לפעול שכן הפגיעה בישראל בעקבות המלחמה, שכבר באה לידי ביטוי בהורדת דירוג האשראי, עלולה להביא לירידה בהשקעות ובהזרמת ההון לישראל. בענף שתלוי בהון הזר להמשך הצמיחה שלו – זהו איום משמעותי ומחובתנו להבטיח שתרחיש של מחסור במימון לא יתממש".

הפוסט הדו"ח השנתי של רשות החדשנות: ענף ההייטק על פרשת דרכים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IDC מצפה לצמיחה חסרת תקדים בשוק השבבים העולמי לרכב ככל שהמגזר מתקדם לעבר דיגיטציה ואינטליגנציה. IDC צופה ביקוש גובר לשבבים כגון שבבי מחשוב ביצועים גבוהים (HPC), יחידות עיבוד תמונה (IPUs), שבבי רדאר וחיישני לידאר, לצד הפופולריות של מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), רכבים חשמליים (EV) ואינטרנט של רכבים (IoV). התפתחויות טכנולוגיות אלו משפרות את הבטיחות ברכב ומביאות הזדמנויות צמיחה חדשות לתעשיית השבבים. על פי IDC, הביקוש לשבבים לרכב יגדל משמעותית בשנים הקרובות. כך עולה מדו"ח של חברת המחקר IDC על המערכת האקולוגית והשרשרת האספקה של השבבים לרכב.

מגבלות פליטת הרכב הגלובליות והמדיניות התומכת במעבר לרכבים חסכוניים יותר באנרגיה על ידי ממשלות ברחבי העולם מגבירות את הביקוש לרכבים חשמליים (EV) ורכבים היברידיים (HEV). במיוחד בסין, אירופה וצפון אמריקה, תקנים סביבתיים מחמירים ותמיכה מדינית דוחפים להתפתחות מהירה בתחום זה.

"הכנסות שוק השבבים העולמי לרכב יגיעו ליותר מ-8.5 מיליארד דולר עד 2027. שיעור הצמיחה השנתי המורכב (CAGR) לתקופה 2023-2027 יעמוד על 7%," ציינה אדלה גואו, מנהלת מחקר, IDC אסיה/פסיפיק.

באופן כללי, שוק השבבים לרכב צפוי לשמור על תנופת צמיחה חזקה עם הפופולריות הגוברת של רכבים חשמליים והתקדמות הטכנולוגיה לרכב. מגמה זו מציגה הזדמנויות חסרות תקדים ליצרני שבבים, ומניעה אותם למפות דרכי התפתחות חדשות ולהשקיע בחדשנות טכנולוגית ובהרחבת יכולות.

טכנולוגיית השבבים לרכב חיונית למגוון יישומים. שבבים בעלי ביצועים גבוהים בנהיגה אוטונומית מאפשרים תפיסה וקבלת החלטות בזמן אמת באמצעות עיבוד מתקדם של נתונים מחיישנים, מצלמות ורדארים. בקוקפיטים חכמים, שבבים מפעילים תצוגות ברזולוציה גבוהה, זיהוי דיבור וממשקי מסך מגע, ומשפרים את הנוחות והאינטראקציה. עבור מערכות ההנעה, הם מנהלים את בקרת המנוע ויעילות האנרגיה ברכבים חשמליים והיברידיים. בנוסף, שבבים משפרים את הבטיחות והשליטה במערכות שלדה וגוף באמצעות תמיכה ב-ADAS ובקרות יציבות. התפתחויות אלו משפרות את ביצועי הרכב ואת חוויית המשתמש ומניעות צמיחה משמעותית בשוק השבבים.

"מבין היישומים השונים, הקוקפיטים החכמים והנהיגה האוטונומית חוו את הצמיחה המהירה ביותר, עם תחזיות שמראות שהם צפויים לתפוס מעל 50% מנתח השוק עד 2027," הדגישה אדלה גואו.

עם חדירה מתמשכת של מקרים שימוש, הבשלת טכנולוגיית התקשורת 5G וקידום ה-IoV, היישום של שבבים במכוניות יהיה רחב ועמוק יותר. בעתיד, שוק השבבים לרכב יראה פריצות דרך בחדשנות טכנולוגית ושליטה בעלויות ויפעל כגורם מרכזי בהנעת השינוי בתעשיית הרכב על ידי מענה לצרכים המתעדכנים של בטיחות, נוחות והגנה על הסביבה.

הפוסט IDC: הכנסות שוק השבבים לרכב יגיעו ליותר מ-8.5 מיליארד דולר עד 2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.