המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן התמקדה סביב התפיסה לפיה נשק גרעיני הוא המפתח להרתעה ולעליונות אסטרטגית, נראה כי בעימותים העתידיים, הניצחון לא ייקבע על ידי עוצמת הראש האטומי, אלא על ידי השליטה הבלתי מעורערת בתחום הבינה המלאכותית  ובלב והמוח" המניעים אותה הלא הם שבבי הסיליקון המתקדמים.

בימים אלה אנו עדים לשינוי פרדיגמה המעביר את מוקד הכוח משדות הקרב הפיזיים למעבדות הפיתוח ולשרשראות האספקה הטכנולוגיות.

השינוי הגדול: מכימיה ופיזיקה לביטים ואלגוריתמים

הנשק האטומי סימל את פסגת היכולת הטכנולוגית של המאה הקודמת – פיתוחים פיזיקליים וכימיים ששחררו כוח הרסני בלתי נתפס. כח זה העניק למעצמות שהחזיקו בו יתרון מוחלט והרתעה אסטרטגית שאמורה הייתה למנוע מלחמה כוללת. אולם, אך כוחו של הנשק הגרעיני מוגבל בעיקר להרתעה אבסולוטית. הוא אינו כלי לניהול סכסוכים יומיומיים, מלחמות סייבר, תעמולה או השפעה גלובלית מורכבת.

כאן נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית אינה נשק פיזי במובן המסורתי, אלא כוח טרנספורמטיבי שיכול להשפיע על כל היבט של חברה – צבאי, כלכלי, חברתי ואף תרבותי. בינה מלאכותית מתקדמת מאפשרת:

• קבלת החלטות בזמן אמת: מערכות AI יכולות לנתח כמויות אדירות של נתונים (Big Data) במהירות ובדייקנות שאין שנייה לה, ולספק המלצות אסטרטגיות. במקביל מערכות AI יכולות לבצע פעולות אוטונומיות בשדות קרב מודרניים – החל מכלי טיס בלתי מאוישים ועד למערכות הגנה אקטיביות.
• לוחמה אסימטרית: AI מספקת יתרון קריטי גם לשחקנים קטנים יחסית, המאפשרת להם לפתח מערכות הגנה או התקפה חכמות, לנתח מודיעין ביעילות ולשבש את פעילות האויב באמצעים שאינם תלויים בכוח אש גרעיני.
• כלכלה וחדשנות: מדינה המובילה בתחום ה-AI שולטת גם על מנועי הצמיחה הכלכליים הבאים, מפתחת טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות כאחד, ומושכת כישרונות והשקעות.

השבבים: ה"מוח" של המלחמה החדשה

אך הבינה המלאכותית אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המניעה אותה: השבבים. שבבים מתקדמים – ובעיקר אלו המיועדים למשימות AI ספציפיות (כמו מעבדי GPU, מעבדי AI ייעודיים ועוד) – הם ה"מוח" וה"לב" של כל מערכת AI. הם מאפשרים את כוח העיבוד העצום הנדרש לאימון מודלים מורכבים ולביצוע הסקות מהירות.

השליטה על תעשיית השבבים, ועל שרשרת האספקה שלה, הפכה לאחד ממוקדי המאבק הגיאופוליטי המרכזיים בעולם. מדינות מתחרות על:

• יכולות פיתוח: מי יכול לתכנן את השבבים היעילים והחזקים ביותר?
• יכולות ייצור: מי יכול לייצר אותם בכמויות וברמות הדיוק הנדרשות? תלות במעצמות יצרניות כמו טייוואן (TSMC) הופכת לנקודת תורפה אסטרטגית.
• שליטה על חומרי גלם וציוד: תעשיית השבבים דורשת ציוד וחומרי גלם ייחודיים ויקרים, ומי ששולט בשרשרת האספקה הזו מחזיק ביכולת להשפיע על כלל התעשייה.

המשמעויות הגיאופוליטיות

ההבנה כי שליטה ב-AI ובשבבים היא המפתח לעליונות העתידית ניכרת במדיניות החוץ והביטחון של המעצמות הגדולות. לכן אנו עדים בשנים האחרונות ל:

• מירוץ חימוש טכנולוגי: השקעות עתק במו"פ בתחום ה-AI והשבבים, לצד מאמצים לגיוס ושימור טאלנטים.
• מלחמת סחר ורגולציה: ניסיונות להגביל גישה של מדינות יריבות לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, כפי שרואים במאבק בין ארה"ב לסין.
• השקעות אדירות בתשתיות: הקמת מפעלי שבבים ענקיים במדינות המערב, במטרה להפחית תלות בשרשראות אספקה חיצוניות.

שינוי פני המלחמה

המלחמה של מחר היא כבר כאן, והיא מתנהלת לא רק במצולות האוקיינוסים או בחלל, אלא גם – ואולי בעיקר – במעבדות ובמרכזי נתונים. בעוד האיום הגרעיני נותר אקט הרתעתי קיצוני, הכוח המעשי לשלוט, להשפיע ולנצח בעימותים המתפתחים טמון ביכולת לשלוט על הבינה המלאכותית ועל הליבה הדיגיטלית שלה: השבבים. מדינות שיצליחו להוביל בתחומים אלו יבטיחו לעצמן לא רק יתרון צבאי מכריע אלא גם בטחון כלכלי שיעצב את פני המאה העשרים ואחת.

הפוסט לא עוד נשק אטומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהפכת ה AI-זרז לשינוי מבני

הביקוש הגובר לשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית כמו GPU, TPU, DPU ומאיצים נוירומורפיים יצר הזדמנות חסרת תקדים לישראל. בזכות שילוב של הון אנושי איכותי, אקוסיסטם טכנולוגי עשיר ונוכחות של ענקיות חומרה, ישראל הפכה למוקד אסטרטגי לפיתוח שבבים מתקדמים.

לפי דו"ח של Startup Nation Central  נכון ל-2024, כ-40% מההשקעות בטכנולוגיה בישראל מופנות לסטארטאפים בתחום ה- AI כאשר רבים מהם עוסקים בפיתוח חומרה ייעודית. חברות כמו Hailo, NeuReality ו- NeoLogic – מפתחות שבבים חדשניים לעיבוד קצה, רכב אוטונומי וAI –  תעשייתי.

ענקיות השבבים בישראל: מי פועל כאן ולמה?

Nvidia – מאז רכישת Mellanox בכ-7 מיליארד דולר, הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי בתחום תקשורת מרכזי נתונים ומאיצי AI. החברה מפעילה שבעה מרכזים עם למעלה מ-4,500 עובדים, והשיקה ב-2024 השקעה של חצי מיליארד דולר ביוקנעם להקמת סופר-מחשב מבוסס Blackwell GPUs.

Intel – עם יותר מ-12,000 עובדים בישראל, אינטל מקיימת פעילות ענפה בפיתוח CPU,   FPGA  ושבבי AI .מהנדסי חברת הבינה המלאכותית Habana Labs (שנרכשה ע"י אינטל ב-2019)  מובילים כיום פרויקטים בתחום חישוב נוירומורפי.

Apple – מרכז הפיתוח בהרצליה מוביל את פיתוח שבב Baltra, שבב AI לשרתים שנועד להתחרות ב. Nvidia  במסגרת הפרויקט מתקייםשיתוף פעולה פורה עם מהנדסי חברת Broadcom בפיתוח רכיבי תקשורת לשבבים.

Google – החברה מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובחיפה, ומפתחת רכיבי TPU וNIC חדשים עבור מחשוב ענן. נכון ל-2025, גוגל ישראל גם מגייסת מהנדסי חומרה לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית מבוזרת.

Microsoft – החברה מעמיקה את פעילותה בישראל בתכנון שבבים לענן. מרכז הפיתוח ברעננה עוסק בין היתר באופטימיזציה של חומרה לשירותי Azure AI .

Broadcom – פעילה שלושה מרכזים (בתל אביב, חיפה ונצרת), עם התמחות ברכיבי תקשורת אופטיים לשבבי מחשוב מאומץ.

בנוסף לנ"ל גם חברות קוואלקום, מרוול, סוני, וינבונד, נובוטון, הואווי ועוד רבות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בהם מועסקים מאות מהנדסים.

שינוי זהות טכנולוגית

בעוד שבעבר ישראל התמקדה בעיקר בפיתוח תוכנה, אפליקציות וסייבר, כיום היא מובילה גם בפיתוח חומרה קריטית. השינוי אינו רק טכנולוגי אלא גם תודעתי: מהנדסים ישראלים עוסקים בעיצוב ארכיטקטורות שבבים, אופטימיזציה של ביצועים, וניהול חום וצריכת אנרגיה—תחומים שבעבר נחשבו נחלתם של חברות טאיוואניות, קוריאניות או אמריקאיות בלבד.

כיצד הפכה ישראל למוקד כזה?

ישראל נהנית ממספר יתרונות ייחודיים:

הון אנושי איכותי: שיעור מהנדסים גבוה, חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, ניסיון צבאי במערכות מידע וביטחוניות כל אלו יחד מנפקים לתעשיית השבבים כח אדם מנוסה, איכותי ואמין .

אקוסיסטם מפותח: רשת צפופה של סטארטאפים בתחום השבבים בינהם proteanTecs Valens, DustPhotonics  ועוד, מציעים פתרונות מתקדמים לשווקים כמו רכב אוטונומי, תקשורת ו- AI תעשייתי.

תמיכה ממשלתית: תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית כוללת השקעה של כמיליארד ש"ח במחקר, הטמעה והכשרות.

אתגרים בעתיד הקרוב

לצד היתרונות הרבים מהן נהנות החברות המפתחות שבביהן בישראל יש גם כמה אתגרים:

מחסור בחברות הזנק ישראליות – עלויות הפיתוח הדרושות לפיתוח שבב חדשני מרתיעות משקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות. ההסטוריה של חברות השבבים בישראל מוכיחה כי למרות ההשקעה הגבוהה יחסית בתחילת הדרך סך ההשקעה הנדרש לחברת שבבים "מסטארטאפ לאקזיט" לא שונה בהרבה מתחומים אחרים. בנוסף, בעזרת תמיכה ממשלתית נאותה (כמו למשל הקמת חממות לתחום השבבים) ניתן לחסוך בעליות הקמה ולהבטיח את עתידה של תעשיית השבבים הישראלית.

קיימים עוד כמה אתגרים הקשורים לתעשיית השבבים הגלובלית אך הם ניתנים לפתרון כפי שנפתרו עד כה בינהם:

מחסור בכוח אדם:  התחרות על טאלנטים הנדסיים בישראל מגיעה לשיא, מה שמוביל לעלייה בשכר ולקשיים בגיוס.

מגבלות יצוא אמריקאיות: מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים (Tier 2) עשויות להגביל את גישת החברות הישראליות לחומרה מתקדמת במיוחד.

תחרות גלובלית:  מדינות כמו הודו, דרום קוריאה וטאיוואן מציעות כיום תמריצים אגרסיביים למשיכת חברות חומרה וישראל עלולה למצא עצמה במצב של בו היא תידרש לתגובה תחרותית.

לסיכום ניתן לומר כי מהפכת ה-AI  לא רק האיצה את קצב החדשנות בישראל, אלא גם שינתה את כיוון ההתמחות הלאומית. ישראל כבר אינה רק "סטארטאפ ניישן" . כעת אפשר לקרא לה בצדק "סמיקונדקטור ניישן", מעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI מתקדמים המניעים את הדור הבא של הבינה המלאכותית. הבעיה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת כעת היא הקמת דור חדש של חברות סטארטאפ בתחום השבבים אשר יבטיחו את עתידה ועצמאותה של תעשיית השבבים בישראל.

הפוסט מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השפעות מכניות קוונטיות ושונות:

• מינהור: בממדים זעירים כאלה, אלקטרונים יכולים "לעבור" דרך שכבות בידוד, גם כאשר אין נתיב פיזי. זה מוביל לדליפת זרם, צריכת חשמל מוגברת והתנהגות בלתי צפויה.
• שונות סטטיסטית: שינויים בייצור, אפילו ברמה האטומית, הופכים למשמעותיים ביותר. הבדלים קטנים בריכוזי חומרים ממכרים, אורכי שער או עובי תחמוצת יכולים להוביל לשינויים גדולים בביצועי הטרנזיסטור (מתח סף, זרם דליפה, מהירות), מה שמקשה על חיזוי ובקרה של התנהגות המעגל. זה משפיע על התפוקה והאמינות.
• כליאה קוונטית: התנהגות אלקטרונים נשלטת יותר ויותר על ידי השפעות קוונטיות, ומשנה את אופן פעולתם הבסיסית של התקנים.

צריכת חשמל ופיזור חום:

• הספק דליפה: כפי שצוין, אפקטים של מינהור ותופעות של ערוצים קצרים, מגדילים באופן דרמטי את ההספק הסטטי (דליפה), גם כאשר הטרנזיסטורים "כבויים". זה הופך למרכיב דומיננטי בהספק הכולל.
• הספק דינמי: בעוד שאנרגיית המיתוג לכל טרנזיסטור עשויה לרדת, הצפיפות העצומה של הטרנזיסטורים ותדרי שעון גבוהים יותר משמעותם צריכת חשמל דינמית עצומה.
• צפיפות חום: ריכוז מיליארדי טרנזיסטורים בשטח קטן מייצר חום עצום, מה שמוביל ל"נקודות חמות". זה דורש פתרונות קירור מהפכניים (למשל, קירור נוזלי, ערימה תלת-ממדית עם ערוצי קירור משובצים) כדי למנוע פגיעה בביצועים, בעיות אמינות ואפילו נזק לשבב. "וויסות תרמי" הופך לקרב מתמיד.

אתגרי ייצור וליתוגרפיה:

• מגבלות ליתוגרפיה אולטרה סגול קיצוניות (EUV): אפילו ה-EUV המתקדם ביותר (High-NA EUV) מתקשה לפתור תכונות בצורה אמינה ב-1.8 ננומטר. זה דורש שליטה מדויקת להפליא על אור, מסכות וחומרי התנגדות.
• פגמים: ככל שתכונות מצטמצמות, אפילו פגמים אטומיים בודדים יכולים להפוך את השבב ללא תפקודי. שליטה בצפיפות הפגמים הופכת קשה יותר באופן אקספוננציאלי, מה שמשפיע באופן משמעותי על תפוקת הייצור.
• עלות ייצור: כל דור חדש של ליתוגרפיה וצומת תהליך דורשים ציוד יקר מאוד (למשל, סורקי EUV בעלי רמת NA גבוהה עולים מאות מיליוני דולרים כל אחד) וחדרים נקיים מיוחדים ביותר. עלויות המחקר והפיתוח והייצור הופכות לאסטרונומיות, מה שהופך אותו לנתיב בר-קיימא עבור קומץ חברות ברחבי העולם.

אתגרי חיבור (חוטים):

• עיכוב התנגדות-קיבול (RC): ככל שחוטים הופכים דקים וארוכים יותר, ההתנגדות החשמלית שלהם עולה, והקיבול הטפילי בין חוטים סמוכים עולה. זה מוביל להתפשטות אות איטית יותר (עיכוב RC), צריכת חשמל מוגברת ומגבלות במהירויות השעון.
• הגירה אלקטרומגנטית: צפיפויות זרם גבוהות בחוטים זעירים עלולות לגרום לאטומים לנדוד לאורך זמן, מה שמוביל לנתקים או קצרים ולהפחתה משמעותית של חיי השבב.
• עימות בין-שיחות: אותות על חוט אחד יכולים לגרום לרעש על חוטים סמוכים, מה שמוביל לשגיאות.
• פתרונות: חומרים חדשים (למשל, רותניום במקום נחושת), פערי אוויר וארכיטקטורות חיבור מתקדמות נמצאים בבדיקה, אך הם מוסיפים מורכבות ועלות.

מורכבות ואימות תכנון:

• מספר עצום של טרנזיסטורים: שבבים יכילו מאות מיליארדי טרנזיסטורים, אם לא טריליוני טרנזיסטורים. ניהול מורכבות שכזו דורש כלי אוטומציה של תכנון אלקטרוני (EDA) מתקדמים ביותר.
• אימות: הבטחת תפקוד תקין של תכנון עם רכיבים רבים כל כך המקיימים אינטראקציה בכל תנאי ההפעלה ומקרי הפינה היא אתגר עצום. זמני סימולציה ואימות יכולים להיות ארוכים ביותר.
• אופטימיזציה משותפת של תכנון-טכנולוגיה (DTCO): יחסי הגומלין בין בחירות תכנון למגבלות תהליך הייצור הופכים להיות הדוקים הרבה יותר. מתכנני שבבים צריכים לעבוד יד ביד עם מהנדסי תהליכים כדי לייעל את הביצועים, ההספק והשטח תוך הקפדה על אילוצי הייצור.

כדאיות כלכלית:

• האטה בקנה מידה של עלות טרנזיסטור: מבחינה היסטורית, צמתים הצטמצמו הפחיתו משמעותית את העלות לטרנזיסטור. בצמתים מתקדמים כמו 1.8 ננומטר, יתרון קנה המידה הזה הולך ופוחת או אפילו מתהפך. עלות המחקר והפיתוח והייצור כה גבוהה עד כי המחיר לשבב יכול להישאר גבוה או אפילו לעלות, מה שמקשה על הצדקתו עבור כל היישומים.
• תשואה על ההשקעה: חברות צריכות לוודא ששיפורי הביצועים והפחתת צריכת החשמל בצמתים אלה מצדיקים את ההשקעה העצומה. רק מוצרים בנפח גבוה במיוחד (למשל, סמארטפונים פרימיום, מאיצי בינה מלאכותית מתקדמים) יכולים לשאת בעלויות אלה.
• מנגנוני הזדקנות: טרנזיסטורים בצמתים אלה רגישים יותר להשפעות הזדקנות שונות (למשל, חוסר יציבות בטמפרטורת הטיה – BTI, הזרקת נושא חם – HCI), מה שמוביל לירידה בביצועים לאורך חיי השבב.

הפוסט אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

את הצד של אינטל ייצג דניאל ליפוביץ, מהנדס בכיר באינטל ישראל, ולצידו הציגה ד"ר ענבר דג, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת הסטארטאפ פונוניקס ( Phononics ). ד"ר דג תיארה בהרצאתה כיצד פונוניקס משלבת יהלומים סינתטיים רב-גבישיים בתוך מארזי שבבים, במטרה לשפר באופן דרמטי את פיזור החום שלהם. הניסויים המשותפים של אינטל ופונוניקס הדגימו ירידה מרשימה של 10-20 מעלות צלזיוס בטמפרטורת הצומת ושיפור של עד 10% בביצועי השבבים.

מעבר לחדשנות הטכנולוגית שהוצגה, ההרצאה הייתה גם הזדמנות מצוינת להתוודע לד"ר ענבר דג ולקריירה המרשימה שלה. ענבר היא דמות מעוררת השראה וללא ספק מהווה מודל לחיקוי עבור נשים השואפות להשתלב בתעשיית השבבים ולהגיע לדרגי הניהול בתעשיה.

ד"ר ענבר דג מרצה בכנס ChipEx2025 צילום: ערן לם

ענבר נולדה וגדלה בנצרת עילית (הידועה כיום בשם נוף הגליל). ילדה מוכשרת שלמדה בכיתה מדעית וסיימה תיכון במגמה ריאלית. ההכוונה למקצועות ריאלים הגיעה ככל הנראה מהבית בו גדלה לאבא אגרונום, בעל דוקטורט בתחום החקלאות ובשבילה היה זה אך טבעי שתמשיך ללמד באוניברסיטה ותרכוש תארים. אך את ההכוונה לתחום הטכנולוגי היא חייבת דווקא למורה לפיזיקה בתיכון שהקפיד להדגיש בפני תלמידיו (גם הבנים וגם הבנות) כי העתיד טמון בתחום הטכנולוגיה והמוסד הטוב ביותר ללימודי מקצועות טכנולוגים הוא הטכניון.

ואכן עם סיום שירותה הצבאי נרשמה ללימודים בטכניון. דווקא כאן הפתיעה את עצמה כשבחרה ללמד כימיה ולא ללכת בעקבות המורה לפיזיקה הזכור לטוב. הסיבה נעוצה בביקור שלה במפעלי ים המלח בהם ביקרה בתקופת התיכון והוקסמה מהמורכבות של הפקת הכימיקלים במקום. לפני שנרשמה לטכניון עוד התלבטה בין פיזיקה לכימיה אך בסוף בחרה ללמד במסלול ישיר לדוקטורט בכימיה.

לאחר סיום לימודיה הצטרפה לחברת טאואר סמיקונדקטור שם החלה לעבוד כמהנדסת תהליך. כבר אחרי שלוש שנים מונתה למנהלת המו"פ של התחום הדיאלקטרי ולאחר שנתיים נוספות כבר עברה לנהל את תחום התפוקה והאינטגרציה. לאחר 10 שנים בטאואר עברה לחברת SCD שם מילאה תפקיד דומה. התחנה הבאה בקריירה של ענבר היתה דווקא בחברה שלא שייכת לתחום השבבים. חברת PCT המפתחת ומיישמת פתרונות ייחודיים להגנה מפני קורוזיה ובלאי שם שימשה כ- CTO במשך 7 שנים. נסיונה הרב בתחום הכימיה זימן לה את ההזדמנות להצטרף לחברת ההזנק Evigence Sensors אשר פיתחה חיישני טריות חזותיים המנטרים את חיי המדף של מוצרים מתכלים.

לפני כ 4.5 שנים הצטרפה לחברת Phononics בתפקיד סגנית נשיא למחקר ופיתוח. כיום היא מתגוררת בעיר נשר ביחד עם בעלה (אותו הכירה בטכניון) ושלושת בנותיהן. הנסיון הרב של ענבר דווקא בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית ההייטק בכלל ובתעשיית השבבים בפרט ראוי להערכה אך יחד עם זאת הוא די יוצא דופן.

ביקשנו מענבר לשתף אותנו בהצלחתה להתקדם לתפקידי ניהול כבר בשלב מוקדם בקריירה שלה

במהלך הקריירה שלי ובמיוחד בראשית דרכי בטאואר, היו לי מנהלות נשים. (הראשונה זמירה לביא שטרנפלד ואחר כך איילת מרגלית). זה גרם לי להבין שנשים יכולות להיות גם אמהות וגם מנהלות בתעשיה. שתי הנשים  שניהלו אותי היו גם דוגמא ומופת והיוו השראה גדולה עבורי.

האם אשה שהופכת להיות מנהלת בשלב צעיר יחסית כשיש ילדים קטנים בבית פוגמת בחיי המשפחה שלה?

נולדו לי שלוש בנות, שתיים מהן בעת שעבדתי בטאואר והשלישית כשכבר הייתי ב-SCD. אין ספק שהעבודה התובענית דורשת ממך להיות מסודרת ולחיות עפ"י לו"ז מדויק אבל זו בהחלט משימה אפשרית ואף פעם לא הרגשתי כי היא פוגמת בחיי המשפחה שלי.

אז מדוע אנחנו לא רואים יותר נשים בתעשיה שלנו?

לדעתי יש הרבה נשים ברמת המהנדסים ובשלב הזה יש שויון בהתייחסות לנשים כמו לגברים. יש גם תחומים כמו בהנדסת תהליכים בהם יש כמות דומה של נשים וגברים כמו למשל בחברות כגון רפאל, אלתא גל-אל ואחרות, אבל בהיררכיה הניהולית יש עדיין מעט מאד נשים והסיבות לכך מורכבות. חלקן נובעות ממציאות היסטורית של סביבה גברית לחלוטין ומתהליכים של קידום שויון מגדרי שעדיין לא הושלמו. סיבה נוספת היא אורח החיים המודרני שבו גם אם נפתחו אפשריות שוות לנשים, עדיין חלקן הן הדומיננטיות בתפקוד בבית וסדרי העדיפיות המשפחתים מתנגשים ביכולת שלהן להתקדם לתפקידי ניהול תובעניים. אני יודעת שאין למצב הזה פתרון קסם אך לדעתי במקביל למנגנוני תיקון ארגוניים, עלינו הנשים להיות יותר אקטיביות בחתירה לשויון בכל המגזרים ובכל רמות הניהול.

סקר שנערך לאחרונה ע"י רשות החדשנות בשיתוף ענבל אורפז הציג תמונה די עגומה בנושא נשים בתעשיית ההייטק. רק כשליש מכלל המועסקים בהייטק הן נשים ובתפקידי ניהול נשים מייצגות רק כ-17% מכח האדם. מספרים אלו נותרו ללא שינוי מהותי בעשור האחרון.  מה צריך לדעתך לעשות כדי לשפר את המצב הזה?

אני בטוחה שנשים יכולות ללמוד את כל תחומי ההנדסה והמדעים כולל נושאים הנחשבים יותר גבריים כמו חשמל, מכונות או מחשבים. הבעיה היא שהסביבה לא מעודדת אותן ללמד את המקצועות הללו והתוצאה היא מעט נשים בתעשיה ועוד פחות בתפקידי ניהול.

מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב הזה?

קודם כל חשוב להבהיר לנשים כי ניתן לשלב בין תפקיד תובעני בהייטק לבין חיי משפחה. כיום בני הזוג מהמין הגברי מוכנים להתחלק בנטל המטלות בבית וגם להגיע מוקדם יותר הביתה מדי פעם.

בנוסף, חשוב להגיע לנערות כבר בגילאי חטיבת ביניים או תיכון ולתת להם הרצאה על יתרונות העבודה בהייטק. אני עושה זאת מדי פעם בבתי ספר תיכונים ולאחרונה אף הוזמנתי להרצות בנושא באורט. אני משתדלת להסביר לבנות את מהות העבודה וגם מדגישה שבנוסף לכל יתרונות העבודה בהייטק היא רווחית, מאפשרת עצמאות כלכלית, ואין סתירה בינה לבין פיתוח חיים אישיים ומשפחתיים.

הפוסט ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במשך כשנתיים, חברת קלרנה (Klarna)  – חברת הפינטק השוודית, עברה תהליך דרמטי של התייעלות. היא קיצצה 40% מכוח האדם שלה, ובמקביל, קידמה בגאווה את הנרטיב לפיו בינה מלאכותית (AI) היא הגיבורה מאחורי המהלך. החברה הסבירה כי מערכות בינה מלאכותית  החליפו בהצלחה נציגי שירות אנושיים, שיפרו את ביצועי שירות הלקוחות וחסכו לה כסף רב. התהדרות זו הגיעה לשיאה בתשקיף לקראת הנפקה, שם הוזכר המונח  "בינה מלאכותית" , לא פחות מ-205 פעמים, כהוכחה לחזון חדשני ולצמיחה עתידית חסרת תקדים.

ההתפכחות של קלרנה

אלא שעכשיו, מגיע השלב הבא והמפתיע בסיפור. מנכ"ל קלרנה הודה לאחרונה כי איכות השירות דווקא ירדה באופן ניכר, והחברה חזרה לגייס עובדים אנושיים לתפקידים שמהם פיטרה בהמוניהם. לפתע, הבעיה אינה עודף עובדים, אלא דווקא עודף הסתמכות על טכנולוגיה.

ההיפוך הזה בנרטיב מעלה סימני שאלה נוקבים. האם השינויים המהותיים בקלרנה נבעו באמת מחזון טכנולוגי עמוק, או שמא מקשיים פיננסיים שהובילו למהלכי התייעלות דרסטיים, כאשר הבינה המלאכותית שימשה ככלי נוח להצדקת הפיטורים? קשה לקבוע מה קדם למה – האם הבינה המלאכותית  נכנסה כשקלרנה כבר הייתה בקשיים, וסיפקה לה "תירוץ" אלגנטי לפיטורים, או שמא ניסיון אמיתי ליישם בינה מלאכותית הוביל לתוצאות לא רצויות.

הבינה מלאכותית  כ"מילת קסם"

מקרה קלרנה ממחיש תופעה רחבה יותר בתעשיית ההייטק ובעולם העסקים המודרני. ה-בינה מלאכותית  הפכה למילת קסם, כלי נרטיבי רב עוצמה:

• הצדקת פיטורים והתייעלות: בחברות רבות, האוטומציה באמצעות בינה מלאכותית מוצגת כ"הכרח טכנולוגי" המאפשר קיצוצים בכוח אדם, גם אם ההשפעה המלאה על התפוקה והאיכות אינה ברורה.
• קידום תדמית חדשנית: חברות ממהרות להכריז על אימוץ בינה מלאכותית  כדי לשווק את עצמן כמובילות חדשנות, למשוך משקיעים (כמו בתשקיף של קלרנה) ולשפר את ערכן.
• כתובת לכישלונות: כאשר התוצאות אינן עומדות בציפיות, קל להטיל את האשמה על "כשל ביישום הטכנולוגי", "חוסר התאמה" או "צורך בליטושים נוספים ב-בינה מלאכותית" במקום להודות בטעויות ניהוליות או בתכנון לקוי.

המסקנות ממקרה קלרנה

האירועים בחברת קלרנה מהווים תמרור אזהרה חשוב עבור חברות השוקלות אימוץ נרחב של בינה מלאכותית:

1. איזון אנושי-טכנולוגי: לבינה מלאכותית  יש פוטנציאל אדיר, אך היא אינה תחליף מוחלט לאלמנט האנושי, במיוחד בתפקידים הדורשים אינטליגנציה רגשית, יצירתיות, הבנה מורכבת של צרכי לקוחות ופתרון בעיות לא שגרתיות.
2. מדידה אמיתית של יעילות: יש לבצע בדיקות קפדניות ומדידה אובייקטיבית של ההשפעה של בינה מלאכותית על איכות השירות והתפוקה, ולא להסתפק בנרטיבים שיווקיים.
3. שקיפות ואחריות: הנהלות חייבות לקחת אחריות על החלטותיהן, ולא להשתמש ב-בינה מלאכותית  כ"שעיר לעזאזל" נוח לפיטורים שמוצגים כהכרח טכנולוגי, או כתירוץ לכשלים תפעוליים.

המקרה של קלרנה הוא רק דוגמא למה שעלול להתרחש בשנים הקרובות. ככל שהבינה המלאכותית תמשיך להתפתח ולהשתלב בעולמנו, כך יהיה חשוב יותר להבין את מקומה האמיתי – לא כמילת קסם או כתירוץ, אלא ככלי רב עוצמה הדורש תכנון זהיר, יישום מבוקר, והבנה מעמיקה של מגבלותיו לצד יכולותיו.

הדיון על מקומה של הבינה המלאכותית במקום העבודה אינו רק טכנולוגי, אלא גם אתי, ניהולי וחברתי. דבר אחד כבר ברור. הבינה המלאכותית כן תשפיע על עיצוב עתיד עולם העבודה כפי שאנו מכירים אותו.

הפוסט מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נישקה הוא אכן שם שאי אפשר לשכוח במהרה והאיש מאחורי השם הוא בהחלט איש מיוחד בנוף תעשיית היין המקומית. מיוחד כמו התוית על בקבוקיו בהם בחר לשים את תמונתו כילד, לבוש מכנסיים קצרים, לראשו קסקט ובידו הימנית תיק בית הספר.

הוא נולד במעברת עולים במגדיאל כיום חלק מהוד השרון ועדיין גר בבית בו נולד וגדל. נישקה הוא שם שהודבק לו בצעירותו ולמרות שלא ברור מדוע בן עולים מעירק קיבל שם אשכנזי משהו הוא מאד גאה בו .אבל הניגוד הקטן הזה הוא סממן אופייני מאד לאיש מרתק ומלא ניגודים. מצד אחד מדובר באיש עסקים מצליח המנהל סניף מקומי של חברת  Kaeserהגרמנית העוסקת ביעילות אנרגטית ובפתרונות חכמים לאספקת אוויר דחוס ומצד שני הוא איש יין ברמ"ח איבריו וכפי שבמהלך היום הוא עסוק בניהול 40 העובדים במשרדיו כשמגיעה עונת הבציר הוא מרוכז כולו בהחלטות על יום הבציר המדויק ועל מיצוי המיטב מהענבים שהצליח לקבל מהכורמים עמם הוא עובד בכל רחבי הארץ.

וכמו שנישקה אינו מצניע את המעברה בה גדל כך הוא לא מתבייש להגיד (וכמעט מתגאה) בכך שכאשר החליט ללמד בבית הספר שורק ליין והשלים את הקורס בן השנה (מבציר לבקבוק) היין שהצליח להפיק היה ממש גרוע. או כפי שהוא אומר" מזלי שיצא לי יין גרוע". בשנה השניה שלו היין יצא קטסטרופה (כדבריו) אבל הנסיונות הלא מוצלחים הללו לא רק שהרתיעו אותו אלא רק הוסיפו ודרבנו אותו לשפר את עצמו ולעשות יין טוב יותר.

וכך אחרי כמה שנים של ניסוי וטעיה הצליח לשפר את ינותיו והיום הוא מייצר 5,000 בקבוקי יין מזנים שונים. כאן המקום לציין שהגעתי ליקב של נישקה (השוכן בחצר בית הולדתו) לאחר שטעמתי את ינותיו במספר הזדמניות והופתעתי לטובה.

ההפתעה הזו סיקרנה אותי והחלטתי להכיר את היקב ואת האיש מאחוריו יותר מקרוב. כשביקשתי להבין מה מהי פילוסופית עשיית היין של נישקה הוא שמח לפרוס בפני את האני מאמין שלו:

"קודם כל אני מקפיד על איכות" פתח ואמר. "אבל לא רק. אני מאמין בשימוש בענבים מכל חלקי הארץ באותו היין. למשל אני משלב ענבי סירה ממצפה רמון עם ענבי סירה מרמת הגולן והשילוב בין איזורי אקלים שונים נותן לדעתי ערך רב יותר של טעמים.

חוץ מזה אני משתדל לעשות ינות זניים. בלבנים עשיתי כבר ויוניה, רוסאן, פינו גרי ושרדונה ובאדומים אני עושה ינות זניים מקברנה סובניון, סירה, פטיט וורדו. יש לי גם רוזה שעשוי מענבי סנסו וגם שני בלנדים. בלנד אדום בשם דייזי (הקרוי ע"ש אימי האהובה) ובלנד לבן בשם בולרו. הבלנד משתנה מדי שנה בהתאם לענבים שיש לי.

הינות שאני עושה זה אני בבקבוק. אני סקרן, אני חוקר ואני רץ למרחקים ארוכים. אפרופו מרחקים ארוכים, נישקה הוא גם רץ מרתון ובוגר אתגרי איש הברזל (שם גם פגש את ארמנד וסווטה, שני חברים העוזרים לו במלאכת שיווק היין).

בין סיפוריו של נישקה על דרכו בעולם היין הספקנו גם לטעום כמה ינות:

רוסאן 2023

צבעו צהוב זהוב, חלל האף מתמלא בצרור פרחים ריחני בעיקר פרחים לבנים כמו יסמין, בפה קיבלתייין בעל טעמי פרי הדר לצד וניליות, מעט חמאתי ובעל חמיצות טובה. טעמי הווניל והחמאה הגיעו ככל הנראה מהעובדה כי 50% מהענבים שהו בחביות (בנות שנה) במשך 6 חודשים.

סירה 2022*

צבעו אדום כהה עם מעט סגול. הארומות השופעות של היין מזכירות פלפל ירוק,פלפל שחור ועוד עשבי תיבול אחרים. בפה קיבלתי טעמי שזיפים שחורים בשילוב קרמל וקפה. למרות שהיין צעיר יחסית חשתי בטעמי ליקר האופינים לינות ותיקים יותר ולצד מתיקות השזיפים הבשלים חשתי גם בחמיצות טובה ומאזנת. היין שהה 12 חודשים בחביות עץ אלון והענבים הגיעו מכרמים במצפה רמון ורמת הגולן.

דייזי 2022

צבעו אדום/סגול כהה דומה לבצע חציל. באף הרחתי פירות יער, פטל ומעט פרי ירוק שטרם הבשיל. הפה היה עשיר בטעמי דובדבנים אדומים בשלים, שוקולד וקפה וחמיצות בולטת.  לצד גוף מלא ויין עשיר חשתי שהיין עדיין צעיר, טאני וקצת לא מאוזן .מדובר ביין שנעשה משילוב בין ענבי פטיט סירה, סירה ופטי וורדו. משיחתי עם נישקה הבנתי שהזנים הללו היו סוג של אילוץ ולכן בחר בהם. יחד עם זאת הסכים  שליקב היום שנים טובות יותר עם הבלנד דייזי.

ברברה 2024 – טעימת חבית

בסיום הביקור הציע לי נישקה לטעום מיין שעדיין נמצא בתהליך. זהו יין שאמנם סיים את שלב את ההתישנות בבקבוק אך הועבר למיכל נירוסטה לפני ביקבוק. כאן חיכתה לי הפתעה לטובה. למרות שהיין הזה נעשה די במקרה ומדובר בשנה ראשונה של שימוש בזן הברברה ביקב, ליין ארומות נפלאות המזכירות את הינות האיטלקים בכלל ואת ינות פיאמונטה בפרט. באף ניחוחות אדמה תחוחה, עשבי תיבול ופירות יער חמצמצים. בפה ניכר שמדובר ביין צעיר אך יחד עם זאת הוא מאוזן, עשיר בטעמים ובעל חמיצות טובה לצד מתקתות אופיינית לאוכמניות שחורות ותותים מיובשים.

כבר הזכרתי קודם כי נישקה הוא איש מיוחד וכך גם כל מה שקשור בעשיית היין שלו. זה בא לידי ביטויבמיוחד בבקבוקי היין שעל כולם תוית כמעט אחידה. לדברי נישקה התמונה שעל הבקבוקים מזכירה לו ולכל מי ששותה מינותיו את ארץ ישראל הישנה והטובה. בנוסף, – לכל יין בחר נישקה שיר קצר המודפס על הבקבוק. לפעמים קשה למצא את הקשר בין השיר שעל הבקבוק לסוג היין אבל כולם שירים המדברים לנישקה כי מבחינת נישקה יין זה יצירה וכל יין שעושה הוא יצירה יחודית משלו. "מה שבקבוק זה אני" הוא מסכם.

אז מה הסוד שלך שאלתי? כיד אתה מצליח לייצר יין איכותי שכזה?

אני מקפיד על תהליכי עשית היין ובמיוחד על הנקיון. ההקפדה מתחילה כאשר אני לומד את הכרמים שיש לי, עובד עם הכורמים ומחליט מתי לבצור.

ומה האני מאמין שלך?

אני מאמין שצריך להנגיש יין טוב לכמה שיותר אנשים ולכן משתדל לשמור על מחירים סבירים, סבב המאה ש"ח לבקבוק. ככל שיהיה לי יותר יין אעשה מאמץ להנגיש אותו ליותר אנשים.

התרשמתי מאד מגישתו של נישקה והיא ראויה להערכה ולשימור. פעמים אין ספור אני חש כי ייננים רבים בישראל בוחרים למכור את ינותיהם במחירים של 150 ש"ח או אפילו 180 ש"ח לבקבוק מתוך מחשבה שמחיר גבוה ממתג את המוצר כאיכותי. בפועל, במיוחד לנוכח התחרות ההולכת וגוברת מצד יינות איכות מחו"ל, אותם יקבים פוגעים בראש וראשונה בעצמם , גורמים לצרכנים להעדיף ינות חו"ל הנמכרים במחירים אטראקטיבים יותר (גם אחרי הוצאות הובלה, יבוא ומיסים) וכך כורתים את הענף עליו הם עצמם יושבים.

הפוסט נישקה – הינן שבבקבוק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות הצורך הגובר בכוח אדם בתעשיית השבבים בארצות הברית, שיעור הנשים בתפקידים טכנולוגיים נותר נמוך באופן מדאיג. על פי דו"ח שפורסם באפריל 2025, ב-51% מהחברות פחות מ-20% מהמשרות הטכנולוגיות מאוישות על ידי נשים. במקביל, נרשמה ירידה במספר החברות שמתחייבות פומבית לשוויון הזדמנויות – נסיגה שמדאיגה את מומחי התחום.

בריאיון ל-IEEE Spectrum, אנדריאה מוחמד, מנכ"לית שותפה של חברת QuantumBloom, מזהירה כי מדובר בכשל מערכתי עמוק. החברה עוסקת בליווי נשים בראשית דרכן בקריירות STEM, ומזהירה מהשלכות "דליפת צינור הכישרונות" – תהליך שבו נשים עוזבות את התחום כבר בצעדים הראשונים בקריירה.

לדבריה, "התעשייה מדברת על מה היא צריכה ממערכת החינוך, אבל כמעט לא שומעים את קול הדור הבא. אנחנו לא מצליחים למשוך את הכישרונות החדשים, במיוחד נשים, פשוט כי אנחנו לא מקשיבים למה שהן צריכות."

מוחמד מצביעה על פרדוקס מטריד: דווקא כאשר יש צורך קריטי להרחיב את כוח האדם המקומי – בשל מגמות של השבת ייצור השבבים לארה"ב ולחצים גיאופוליטיים – ההשקעה בתוכניות לשילוב נשים בתעשייה מצטמצמת. "זה לא עניין של גיוון לשם גיוון. מדובר בפיתוח ההון האנושי – אם נשים בורחות מהתעשייה, צריך להבין למה ולטפל בזה."

לדבריה, הסיבות המרכזיות לעזיבה כוללות תרבות ארגונית מיושנת, היעדר תמיכה בשלבים הראשונים בקריירה, ומחסור ביוזמות כמו תכניות חניכה, מסלולי רוטציה והכשרה מנהיגותית. "בחברות אחרות – במיוחד מחוץ להנדסה – משקיעים בעובדים הצעירים. בתעשיית השבבים, זה כמעט לא קיים."

מוחמד מציינת שדו"ח של Global Semiconductor Alliance ואקסנצ'ר מעיד על נסיגה בהתחייבויות החברות לנושאי גיוון – מגמה שהיא מכנה "קנרית במכרה פחם". לדבריה, "השאלה איננה אם יוזמות כמו QuantumBloom מסכנות את החברה – אלא מה הסיכון האמיתי: שפשוט לא יהיו לכם עובדים לפאבים (fabs)."

כדי להפוך למגנט לכישרונות מכלל הקהילות, ובפרט נשים, היא קוראת לשינוי עמוק בתרבות הארגונית ולבניית מקומות עבודה מכלילים באמת – לא כסיסמה, אלא כיעד עסקי אסטרטגי.

הפוסט תעשיית השבבים לא יכולה להרשות לעצמה לנטוש את הנשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלוש שנים מאוחר יותר החליטה שהגיע הזמן להקים סטרטאפ והצטרפה לצוות ההקמה של חברת Social Wonder בה שימשה כ- CTO. הסטראפ כמו סטרטאפים רבים לא התפתח כמתוכנן אבל אנה קיבלה את הנסיון שאולי חסר לה לעבוד בסביבה של סטארטאפ ולהבין מה היתונות ומה החסרונות של חברה קטנה וצעירה.

בתחילת שנת 2024, חזרה אנה לקבוצת ה-Wireless של אינטל, שם החלה להתמקד באופטימיזציה של תכנון כרטיסים. במסגרת עבודתה, היא וחברי הצוות התממשקו עם הסימולטור של Ansys בתחום ה-  Signal Integrity . במהלך הפעילות פיתחו אנה וחבריה אייג'נטים ייחודיים שהוכיחו את היכולת לשדרג באופן משמעותי את תכנון הכרטיסים ואף לאפשר אוטומציה מתקדמת על ידי ניצול מושכל של יכולות הבינה המלאכותית הקיימות כיום. תובנות אלו פתחו בפניהם אפשרויות לא רק לשיפור תכנוני SerDes אלא גם לתכנון אוטומטי ויעיל של החיבורים החשמליים במעגלים על גבי השבב, הידועים בשם Netlist עבור שבבים מתקדמים.

לאור ההצלחה של הסקריפטים שכתבה, החלה אנה לשקול הקמת חברה עצמאית שתתמקד בפיתוח מודלים בקוד פתוח (Open Source). מודלים אלו יאפשרו לחברות EDA ולחברות המפתחות שבבים לבצע אוטומציה בתהליכי התכנון ולייעל את עבודת התכנון בדור ה-AI.

לשם כך, פנתה אנה לד"ר סעיד אמל, מומחה לעיבודי בינה מלאכותית ו-NLP, שאיתו עבדה בעבר בחברת GM. ד"ר אמל, המתגורר כיום בבוסטון ומשמש כחוקר באוניברסיטת Northeastern וכפרופסור אורח בבית הספר לרפואה בהרווארד, נענה בשמחה לסייע לה.

בתחילת 2025, עזבה אנה את אינטל במטרה להקדיש את מלוא מרצה למיזם החדש שלה. אליה הצטרפו שני מהנדסים בכירים, רוני אבירי ואיל חולי, שעזבו אף הם את אינטל כדי לקחת חלק בסטארטאפ החדשני שזכה לשם המקורי HowHardAI. ד"ר אמל ממשיך לתמוך בפרויקט מרחוק, בעוד הצוות מתמקד בפיתוח פתרונות פורצי דרך שייעלו את תהליכי התכנון בעולם השבבים.

אנה ברנוב צפויה להשתתף בכנס ChipEx2025  ולהסביר בסמינר הטכנולוגי כיצד ניתן לבצע Netlist  אוטומטי או איך שהיא קוראת לזה: One-Click Netlist-to-GDS . להשתתפות בכנס ChipEx2025  לחצו כאן.

הפוסט היזמת שרוצה לחולל מהפיכה ב- Netlist הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בזמן שהבינה המלאכותית (AI) ממשיכה לחולל מהפכה במקום העבודה, ארגונים חווים שינוי חסר תקדים באופן השלמת המשימות, קבלת ההחלטות וניהול הביצועים של העובדים. בעוד שבינה מלאכותית מציעה יעילות ויכולות יוצאות דופן, היא גם מביאה אתגרים לצד האנושי של הניהול. בעידן ה-AI, בו נתונים מניעים קבלת החלטות ואוטומציה שולטת בפעולות, תפקידו של מנהל אנושי ורגיש מעולם לא היה קריטי יותר. כשהעובדים מנווטים בנוף המשתנה במהירות, הם זקוקים למנהיגים שיכולים לעורר השראה, לעודד ולתמוך בהם – לא רק לדאוג לפרודוקטיביות שלהם.

מגע אנושי בעולם אוטומטי

אחד היתרונות של מנהל רגיש הוא יכולתו לשמור על אנושיות במקום העבודה. בינה מלאכותית מצטיינת בניתוח דפוסים, בביצוע משימות שגרתיות ובמתן תובנות ונתונים, אך היא אינה יכולה לשחזר חיבור רגשי אמיתי, אמפתיה והבנה. עובדים הם אנשים עם שאיפה להתמודד עם אתגרים ולשאוף להישגים אך גם עם חולשות אישיות. מנהל רגיש מזהה את הניואנסים הללו ומתאים את סגנון המנהיגות שלו כך שיהדהד לכל חבר בצוות.

תארו לעצמכם עובד שמרגיש לא מוערך במקום עבודה הנשלט על ידי מדדי ביצועים המופעלים על ידי בינה מלאכותית. מנהל אנושי ורגיש יכול להיכנס לזהות את המאמצים של עובדיו מעבר למספרים, להכיר ביצירתיות שלהם ולספק משוב בונה שמעלה את המורל שלהם. רמה זו של טיפול מטפחת תרבות של אמון ושייכות, ומבטיחה שהעובדים ירגישו מוערכים כיחידים ולא רק תורמים למערכת מונעת נתונים.

השראה בעידן האלגוריתמים

השראה היא אבן יסוד של מנהיגות יעילה, במיוחד כאשר הטכנולוגיה הופכת לכוח דומיננטי. מנהל רגיש מעורר השראה על ידי ציור חזון שמהדהד לאנשי הצוות. מנהגות יעילה מניעה עובדים לשאוף למצוינות לא באמצעות אלגוריתמים אלא באמצעות מטרה משותפת ויצירתיות מחשבתית.

בינה מלאכותית עשויה להגדיר לעובדים מהם היעדים שלהם, אך המנהל הוא זה שיכול להסביר מדוע היעדים הללו חשובים. על ידי גישור הפער בין מדדים קרים למוטיבציה משמעותית, מנהלים רגישים מעוררים השראה בעובדים לאמץ שינוי ולהתגבר על האתגרים שבפניהם. לדוגמה, כאשר מערכת בינה מלאכותית מזהה אזורים לשיפור, מנהל רגיש יכול להציג את המשוב הזה כהזדמנות לצמיחה ולא כביקורת. העידוד של מנהלים אלה יכול לעזור לעובדים לראות בבינה מלאכותית כלי לשיפור עבודתם, ולא כאיום על תפקידיהם.

עידוד בתוך אי ודאות

עידן הבינה המלאכותית מביא עימו התרגשות לצד אי ודאות. עובדים רבים עשויים לחשוש מהחלפתם באוטומציה או להיאבק כדי להסתגל לטכנולוגיות חדשות. תפקידו של מנהל רגיש הופך להיות מרכזי במתן התמיכה הרגשית הדרושה לנווט בתקופה של שינויים ותמורות משמעותיות בחיי עובדיו.

עידוד חורג ממילים; מדובר בפעולות המחזקות את האמונה של העובדים ביכולות שלהם. מנהל רגיש מקשיב באופן פעיל לדאגות העובדים, מכיר באתגרים שלהם ועוזר להם לפתח את הכישורים הדרושים להם כדי לשגשג לצד הבינה המלאכותית. בין אם מדובר בארגון תוכניות הכשרה, מתן מפגשי חונכות או פשוט להיות זמינים לשיחה מלב אל לב, מנהלים אלו משמשים כעמודי תמיכה חיוני במהלך שלבי המעבר.

לדוגמה, עובד שהוטל עליו לשלוט בכלי חדש המופעל בבינה מלאכותית עלול להרגיש מעורער ובלתי בטוח ביכולותיו. מנהל רגיש יכול להציע ביטחון על ידי הדגשת הצלחותיו בעבר והפגנת ביטחון ביכולתו ללמוד. עידוד מסוג זה לא רק מגביר את המורל אלא גם מחזק את הלך הרוח של צמיחה – תכונה חיונית במקום עבודה מתפתח.

איזון בינה מלאכותית ואנושות

אחד היתרונות הבולטים של מנהל אנושי ורגיש הוא היכולת שלו לאזן בין יכולות הבינה המלאכותית לבין מנהיגות ממוקדת באדם. בינה מלאכותית יכולה לספק יעילות, לייעל את זרימות העבודה ולספק תובנות נתונים, אבל היא לא יכולה להחליף את הצורך באינטליגנציה רגשית, הסתגלות ופתרון בעיות יצירתי.

מנהלים רגישים פועלים כמתווכים, ומבטיחים שבינה מלאכותית משמשת כהשלמה לכישורים האנושיים ולא כתחליף. הם מתמקדים בשילוב בינה מלאכותית בתהליכי עבודה בדרכים המעצימות את העובדים, ומאפשרות להם להתמקד במשימות בעלות ערך גבוה הדורשות אינטליגנציה רגשית ויצירתיות. גישה זו לא רק משפרת את הפרודוקטיביות אלא גם מונעת מעובדים להרגיש דה-הומניזציה על ידי אוטומציה.

יתרה מכך, מנהלים רגישים יכולים להתייחס לשיקולים אתיים סביב יישום בינה מלאכותית. כאשר מערכות בינה מלאכותית מקבלות החלטות על סמך אלגוריתמים, מנהלים רגישים מבטיחים שהחלטות אלו מתאימות לערכי הארגון ומעניקות עדיפות לרווחת העובדים. הערנות שלהם עוזרת לשמור על מקום עבודה שבו ההגינות, ההכללה והכבוד נשארים על כנו.

בניית צוותים עמידים

בסופו של דבר, היתרון הגדול ביותר של מנהל אנושי ורגיש בעידן הבינה המלאכותית הוא היכולת שלו לבנות חוסן והתגברות הצוות שלו על מכשולים. חוסן נובע מיחסים בין אישיים חזקים, אמון הדדי ומחויבות משותפת להתגבר על אתגרים.

על ידי שילוב של תובנות מונעות נתונים של בינה מלאכותית עם מנהיגות ממוקדת באדם, מנהלים רגישים מעצימים את העובדים לוהופכים אתם לבטוחים יותר, משתפים פעולה וחדשניים. הם נותנים השראה לצוותים לאמץ את השינוי במקום לפחד ממנו, ויוצרים תרבות של הסתגלות וצמיחה.

לסיכום

בעידן שבו בינה מלאכותית שולטת בפעילות רבות במקום העבודה, קל להתעלם מחשיבות החיבור האנושי. עם זאת, עובדים זקוקים ליותר מאלגוריתמים חכמים ואוטומציה מתקדמת; הם זקוקים למנהלים שיכולים לעורר בהם השראה, לעודד אותם ולתמוך בהם בעת הצורך. מנהלים רגישים מספקים את האינטליגנציה הרגשית והאמפתיה שבינה מלאכותית אינה יכולה לתת, מה שמבטיח שהעובדים יישארו מעורבים, בעלי מוטיבציה ומוערכים. כאשר ארגונים מאמצים בינה מלאכותית, אל לנו לשכוח שהלב של מקום העבודה עדיין טמון ביחסים האנושיים שאנו מטפחים. אחרי הכל, טכנולוגיה אולי מניעה יעילות, אבל האנושות מניעה מצוינות.

הפוסט להוביל עם הלב: הכוח של ניהול ממוקד באדם בעידן הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטור הזה מוקדש בדרך כלל לסקירה של יקבי בוטיק איכותים ברחבי ישראל אך הפעם החלטתי להקדיש אותו לינן אחד המחלק זמנו בין מגוון יקבים רחב.

ינן אחד, שכבר עבד כיועץ בשורה ארוכה של יקבים בישראל וכיום מייעץ במקביל ללמעלה מ10 יקבים שונים. לא מדובר בינן ראשי אלא ביועץ חיצוני העובד לצד ינן היקב ומסייע בידיו להפיק את המיטב מחומר הגלם של היקב.

מדובר בד"ר ארקדי פפיקיאן, אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר בתעשיית היין הישראלית. עם קריירה עשירה של למעלה משלושה עשורים, ארקדי נחשב כיום לאחד מיועצי היין המובילים בישראל. הוא מלווה עשרות יקבים בתהליכי ייצור, פיתוח ושיפור איכות היין. פועלו מתפרש על פני תחומים רבים, החל מהיבטים טכנולוגיים ועד תרבותיים, ותרומתו לקידום תעשיית היין המקומית מהותית.

הכל התחיל כשפגשתי את ארקדי לפני כמה חודשים בתחרות Teravino בה שפטנו יחד וארקדי פנה אלי וביקש שאטעם כמה מינות העילית שהוא מעורב בעשייתם.

ארקדי סיפר לי כי הוא מאמין שיש ליקבי ישראל פוטנציאל לייצר יינות סופר-פרימיום, שיתחרו בשוקי היוקרה העולמיים. "יינות סופר פרימיום" מתייחסים בדרך כלל לקטגוריה איכותית של יינות מבחינת מחיר, אומנות עשיית היין והמוניטין שלהם. יינות אלו מאופיינים לרוב בענבים איכותיים שנבחרו בקפידה, בתהליכי ייצור קפדניים, ובפרופילי ריח וטעם מעולים, המייצגים את המאפיינים הייחודיים של האזור או את זן הענבים מהם נעשו.

ונחזור לארקדי. כעת אחרי שרכש מוניטין והכרה מירבית בתעשיה המקומית החלום של ארקדי הוא למצב את היינות ישראליים לצד מדינות יין ותיקות כמו צרפת, ספרד ואיטליה ולהכיר בכך שינות סופר פרימיום ישראלים אינם נופלים באיכותם מהיינות האיכותיים הנעשים במדינות היין הללו.

ינות סופר פרימיום יכולים להגיע למחיר של 400-500 ש"ח לבקבוק ובעולם יש נכונות לשלם מחירים אלה עבור ינות באיכות מעולה. גם מחירם של ינות הסופר פרימיום שארקדי היה מעורב בעשייתם דומים במחירם למחירים הללו.

לקראת הטעימה שקיימנו קיבץ ארקדי סוללת ינות אשר בכולם השתמש בשיטות יצור חדשניות אותן פיתח בעצמו ועליהן רשם פטנטים ברחבי העולם. חשוב לציין כי מדובר בינות שיצרו כמה יננים מוכשרים שרקחו את הינות בשיתוף פעולה עם ארקדי שיזם והאמין בהם (שמותיהם מופיעים לצד הינות). הנה מה שטעמתי.

Alfasi Special Edition 2019 – יינן ראשי, אדם אלפסי

צבעו אדום סגול כמעט שחור. באף הרחתי שפע של ריחות פרי כולל דובדבנים שחורים בשלים ופירות יער בשלים בצירוף תבלינים כגון פלפל וציפורן ומעט וניל שכנראה הגיע מעץ האלון בו שהה היין. בפה חשתי ביין בעל גוף מלא וטעמים של שוקולד, קפה ודובדבנים בשלים. למרות שהיין כבר בן 6 שנים הוא היה מעט טאני.

עשוי מ- 48% ענבי קברנה סובניון, 35% מרלו  ו17% סירה כולם מכרמי צפון הגולן ובגובה של 1080 מטר. עשיר, מורכב ובעל סיומת ארוכה. התיישן 36 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.

Alfasi Special Edition 2020 – יינן ראשי, אדם אלפסי

היין דומה מאד במרכיביו ובשיטת העשיה שלו לגרסת 2019 . באף הרחתי ארומות של דובדבנים שחורים, יותר טחב ופחות עוצמה מגרסת 2019 . בחיך טעמתי את אותם דובדבנים שחורים אבל היין היה בעל גוף רזה יותר וגם פחות טאני. אפשר לומר שגרסה 2020 היתה יותר מוכנה לשתיה אבל בה בעת פחות עשירה מגרסת 2019.

Shilo –    2020 בלנד נסיוני – יינן ראשי, עמיחי לוריא  

בלנד בורדולזי בעל צבע אדום שחור. האף מתמלא בארומות של שזיפים שחורים, שוקולד, סגליות, ציפורן, ואגוזים. בפה טעמתי יין עשיר בטעמי שוקולד מריר ושזיפים שחורים עם סיומת ארוכה. היין מורכב בעיקר מענבי קברנה סובניון, עם מעט מרלו ופטי וורדו. מוצלח מאד.

בשלב הזה פתח ארקדי שני ינות זהים כביכול מאותה שנת בציר אבל בעוד הראשון היה הגרסה המסחרית של היקב היין השני היה מבוסס כולו על התהליך המיוחד שפיתח ארקדי להעשרת עוצמת היין.

Kamisa Alpha Cab Sauvignon Special Reserve 2020 – מסחרי – יינן ראשי, יהודה כמיסה

צבעו אדום כהה וסגול. הארומות שלו כוללות פירות יער שחורים, שוקולד ומעט פלפל. בפה טעמתי יין עשיר בטעמי פירות בשלים בעיקר שזיפים שחורים. עגול, חלק ולא טאני בכלל (יתרון) . עשוי מ- 93% ענבי קברנה סובניון  ו-7% שירז. מיושן 26 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדש.

Kamisa Alpha Cab Sauvignon Special Reserve 2020 – נסיוני– יינן ראשי, יהודה כמיסה

הגרסה הניסיונית היתה לדעתי טובה עוד יותר. ליין ארומות של פרחי סיגליות לצד שוקולד, קפה, פירות יער שחורים ותבלינים (בעיקר טימין). הפה עשיר בטעמי פרי (בעיקר שזיפים שחורים) שוקולדי, לא טאני ועם סיומת ארוכה. היה זה אחד הינות הטובים בטעימה. עשוי כאמור מ- 93% ענבי קברנה סובניון  ו-7% שירז.

Somek Carignan Limited Edition 2020 – ייננית ראשית, הילה דהאן

היין בצבע אדום עמוק היה מלא בריחות של ליקר דובדבנים, מעט שקדים מרים, פירות יער חמצמצים ותבלינים. בפה טעמתי טעמי פטל שחור, דומדמניות שחורות וחמוציות מיובשות. עוצמתי, מורכב ואלגנטי. זהו קריניאן משובח העשוי מגפני קריניאן ותיקות בנות למעלה מ40 שנה מאזור זכרון יעקב. יין עשיר, מרוכז ואלגנטי.

Odem Mountain Nebbiolo Reserve 2022 – יינן ראשי, אדם אלפסי

זן הנביולו המשמש ליצור מיטב ינות פיאמונטה באיטליה הוא זן שאינו מתאים כל כך למזג האויר ולטרואר הישראלי.  למרות זאת, יש כמה יקבים מקומים שהצליחו לייצר ממנו ינות מעניינים. בגרסה של יקב הר אודם מדובר ביין בעל ניחוחות של פטל וטעמי פירות הפטל וחמוציות בשלות וסמיכות. היין שהתקבל הודות לשיטות היצור היחודיות שפיתח ארקדי משלב עושר של טעמים ויחד עם זאת יש בו עדינות ואלגנטיות.  לצד זה חייב לומר שבטעימה עיוורת כנראה שלא הייתי מזהה אותו כנביולו.  הענבים ליין מגיעים מכרמים הנמצאים על גבול ישראל סוריה בעמק בקעה בגובה של 1060 מטר מעל פני הים. היין התיישן 18 חודשים באלון צרפתי.

תוך כדי טעימה, תיאר בפניי ארקדי את ההבדל הקיים לדבריו בין ינות איכותים לינות יוקרתים או כדבריו "יש ינות שהם יוקרתים ויש ינות שהם איכותים וזה לא אותו הדבר". את הדרך להבדיל בינהם למד ארקדי מיועץ היקבים הידוע מישל רולאן עימו עבד ארקדי ביקב אמפורה. "היתה זו חוויה נפלאה" אמר.  "למדתי ממנו המון"!

רשימת הינות שטעמתי היתה אכן איכותית עם אופי אזורי נפלא.  החיך האישי שלי נוטה לפעמים לפרופיל המאוד ספציפי של יינות צרפתיים או איטלקים  מובילים, אבל אני בהחלט יכול להעריך את האיכות והמרקם המורכב של הינות שיצר ארקדי. חלק מהינות הללו קיבלו לאחרונה ציונים מצוינים בזירה הבינלאומית. ראוי במיוחד לציון היין Exodus Grand Reserve 2018  של הינן יוגב צדוק מיקב רמות נגב אשר זכה לציון המרשים 97 ע"י מגזין היין הנחשב Decanter  (הציון הגבוה ביותר שניתן ליין ישראלי).

החלום של ארקדי לייצר בישראל ינות סופר פרימיום ברמה בינלאומית הוא מבורך אך לעניות דעתי קשה יהיה להצליח בזירה הבינלאומית ללא שלושת המרכיבים הבאים:

חוות דעת מומחים – כדי שחובבי יין בעולם, אלו שמוכנים להוציא כסף גדול עבור ינות איכות יתייחסו ברצינות לינות הישראלים יש לדאוג לכך שעיתונאים ומבקרי יין נחשבים יגיעו לישראל, יבקרו ביקבים, יפגשו עם היננים ויכתבו על הינות הישראלים.

מיתוג ושיווק הינות הישראלים –  הדרך ליצור שם לינות הסופר פרימיום הישראלים עוברת דרך השקעה בבניית מותג ליין הישראלי בכלל או לכמה ינות מובילים בפרט. מומלץ לעשות זאת ברמה הלאומית בסיוע ממשלתי אך אם זה לא קורה היקבים המובילים צריכים להשקיע בזה כפי שהשקיעו בבניית מרכזי מבקרים מפוארים.

מחיר – הדרך לכיסו של הצרכן עוברת דרך המושג "תמורה לכסף". כאשר צרכן יין חכם עומד בפינה כשלהיא בעולם מול מדף היין וצריך להחליט בין יין סופר פרימיום צרפתי או יין סופר פרימיום ישראלי באותו מחיר, סביר להניח שיבחר ביין הצרפתי כי מבחינתו הוא הולך על בטוח. הדרך להתגבר על מכשול זה היא ע"י שמירת מחירים סבירים ונמוכים משמעותית מינות הסופר פרימיום הזרים והידועים.

זה מזכיר לי את הסיפור הבא: בשנים הראשונות בהן יקב קסטל החל לייצא את ינות ה- Grand Vin שלו, אלי בן זקן, מייסד ויינן יקב קסטל הופתע מההצלחה שלהם בצרפת. ההפתעה לא נבעה מאיכות היין אלא מהעובדה שאנשים בחרו לקנות אותו. כשהגיע לביקור בפריז מיהר לחנות שהצטיינה במכירת ינותיו ושאל את המנהלת "איך את מצליחה למכור את הינות שלנו?" תשובתה: "פשוט מאד! אני מסבירה לקונים שזה יין באותה איכות כמו ינות בורדו אבל בחצי המחיר".

הפוסט הינן שחולם: לייצר ינות ישראלים ברמת סופר פרימיום הופיע לראשונה ב-Chiportal.