בכתבה זו נשתף אתכם בנעשה במדינות העולם כדי להתגבר על המחסור בעובדים מוכשרים בתחום השבבים וכן נסקור אסטרטגיות לטיפול במחסור בעובדים ברוכי כשרונות בתחום הסמיקונדקטור.

תגובות גלובליות למחסור בעובדים

מדינות ברחבי העולם נוקטות באמצעים שונים כדי לטפל במחסור בכישרונות בתחום השבבים. הנה כמה תגובות בולטות:

ארצות הברית: ממשלת ארה"ב העבירה את חוק ה-ChipsACT הכולל השקעות משמעותיות בייצור שבבים ובפיתוח כוח אדם מתאים. מטרת החוק היא להגביר את הייצור המקומי וליצור הזדמנויות עבודה חדשות בתעשיית השבבים.

אירופה: האיחוד האירופי עובד על חוק השבבים של האיחוד האירופי, המתמקד בהגדלת ייצור שבבים ביבשת האירופית ופיתוח כוח אדם מיומן. פעילות האיחוד האירופי כוללת מימון מחקר ופיתוח, וכן יוזמות למשיכת ושימור כישרונות בתחום השבבים לעבודה בתחום.

הודו: הודו הכריזה על תוכנית בהיקף 10 מיליארד דולר להרחבת יכולות ייצור המוליכים למחצה שלה. התוכנית כוללת השקעות בתוכניות חינוך והכשרה לפיתוח כוח אדם מיומן.

אסיה-פסיפיק: גם מדינות כמו דרום קוריאה ויפן משקיעות רבות בייצור מוליכים למחצה ופיתוח כוח אדם. מדינות אלו מתמקדות בשותפויות עם מוסדות חינוך כדי להבטיח אספקה ​​קבועה של עובדים מיומנים.

פעולות לשיפור המצב ברמה הלאומית

כדי להתגבר על המחסור החמור בכשרונות בתחום השבבים, חברות וממשלות בכל רחבי העולם מיישמות אסטרטגיות שונות הכוללות:

• השקעה בחינוך: הגדלת המימון לחינוך STEM ויצירת תוכניות מיוחדות בטכנולוגיות המתקדמות ליצור שבבים.

• שותפויות עם מוסדות חינוך: שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכללות לפיתוח תוכניות לימודים ותוכניות הכשרה מותאמות.

• שיפור הצעת ערך לעובד: מתן משכורות תחרותיות, הטבות והזדמנויות לפיתוח קריירה כדי למשוך ושימור כישרונות.

• יוזמות גיוון והכלה: קידום גיוון והכלה במקום העבודה כדי ליצור סביבה מסבירת פנים וחדשנית יותר.

• חינוך מהנדסים נוספים באוניברסיטאות: אוניברסיטאות נוקטות בצעדים יזומים כדי לעודד מהנדסים נוספים להתמחות בתחום  המוליכים למחצה. לדוגמה, יוזמת ה-New Engineering Education Transformation (NEET) של MIT מנסה לחשוב מחדש על חינוך הנדסי כדי למקד את תעשיות העתיד. זה כולל פיתוח תוכניות בין-תחומיות ולמידה מבוססת פרויקטים כדי להכין טוב יותר את התלמידים לאתגרים בעולם האמיתי. באופן דומה, אוניברסיטת מנצ'סטר הציגה קורס בין-תחומי על פיתוח בר קיימא, תוך התמקדות בעבודת צוות ופיתוח כישורים בפתרון בעיות.

מאמצי חברות במטרה להתגבר על המחסור בכישרונות

: כמה חברות שבבים נוקטות גם הן בצעדים פרטניים כדי לטפל במחסור בכישרונות:

TSMC: ענקית היצור הטיוואנית משקיעה בתוכניות הכשרה ומשתפת פעולה עם מוסדות חינוך כדי להבטיח אספקה ​​קבועה של עובדים מיומנים.

סמסונג: סמסונג מתמקדת בשיפור הצעת הערך שלה לעובדים על ידי הצעת משכורות והטבות תחרותיות, כמו גם הזדמנויות לקידום קריירה.

אינטל: אינטל השיקה יוזמות שונות במטרה למשוך ולשמר כישרונות, כולל שותפויות עם אוניברסיטאות והצעת התמחות והתלמדות לסטודנטים.

Nvidia: Nvidia משקיעה רבות בפיתוח ושימור כישרונות. הם הקימו שותפויות עם אוניברסיטאות וממשלות כדי לעדכן מיומנויות ולטפח חדשנות בשבבים, בינה מלאכותית ותחומים קשורים. אנבידיה מתמקדת גם ברווחת העובדים ובחדשנות כדי להניע צמיחה, מה שהופך אותה למקום עבודה אטרקטיבי עבור כישרונות מובילים.

גוגל: גוגל הייתה מעורבת ביצירת שותפויות אקדמיות כדי להתמודד עם המחסור בכשרונות. שותפויות אלו שואפות לשמור על תוכניות לימודים עדכניות ורלוונטיות, לעדכן ולהרחיב מיומנויות למהנדסים עובדים, ולטפח חדשנות בשבבים, אבטחה, AI ותחומים קשורים. גוגל גם משקיעה בפיתוח צבר של כישרונות חדשים ושיפור הצעות ערך לעובדים.

אפל: אפל השיקה את תוכנית New Chip Initiative (NCI) בשיתוף עם אוניברסיטאות כמו Georgia Tech כדי לצמצם את פערי הכישורים של סטודנטים להנדסה. התוכנית מתמקדת בהכשרה ובפיתוח כישרונות בתכנון וייצור שבבים, במטרה לטפל במחסור בכוח העבודה ולהבטיח את מובילות התעשייה האמריקאית בשוק האלקטרוניקה העולמי.

מיקרוסופט: מיקרוסופט פועלת באופן פעיל כדי לטפל במחסור בכשרונות תחום השבבים ע"י השקעה באסטרטגיות פיתוח ושימור כישרונות. הם מתמקדים בשיפור הצעות ערך לעובדים, רתימת מאגרי עובדים שטרם נוצלו, ומילוי פערי כישרונות עם עבודה מותנית. מיקרוסופט גם משתפת פעולה עם מוסדות חינוך וממשלות כדי לפתח מאגר קבוע של כישרונות חדשים ולשפר מיומנויות לתעשיית השבבים.

לא נוכל לסיים מאמר זה מבלי לציין כי תעשיית השבבים היא חיונית לעתיד עולם הטכנולוגיה, וטיפול במחסור בכישרונות חיוני לא פחות כדי להבטיח את המשך צמיחתה והצלחתה. על ידי יישום האסטרטגיות שצוינו לעיל מדינות וחברות יכולות להבטיח כוח עבודה חזק ומיומן שיעמוד בדרישות התעשייה.

הפוסט בצורת הכשרונות – המכשול המרכזי בדרך לצמיחת תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הוצאות עתק אלו קשורות בעליית השימוש בבינה המלאכותית (AI) שהובילה לעידן חדש במרכזי הנתונים. עלייה זו דורשת שינוי מאסיבי בתשתיות שלהם. כיום מרכזי הנתונים כבר לא מסתפקים רק באירוח אתרים ובאחסון קבצים. המבצרים הדיגיטליים הללו עומדים בפני המשימה העצומה של לספק את התיאבון הבלתי יודע שובע של אלגוריתמי הבינה המלאכותית.

דמיינו לעצמכם מרכז נתונים טיפוסי, שוקק שרתים מזמזמים העוסקים בעיבוד מיילים, הפעלת אתרי אינטרט ותמיכה במסדי נתונים – אלו עמודי התווך של העולם הדיגיטלי שלנו. אך אלו הם השרתים הכלליים, סוסי עבודה המיועדים למגוון רחב של משימות מיחשוב יומיומיות. הם מצטיינים בעיבוד רציף, ומטפלים במספר משימות במקביל.

לעומתם שרתי הבינה המלאכותית הן שרתים מזן חדש שנולדו כתוצאה מהדרישות ההולכות וגוברות של בינה מלאכותית. מכונות אלו אינן מסתפקות במשימות השרתים הרגילים אלא בנויים למטרה יחידה ותובענית: לכבוש את האתגרים החישוביים המורכבים של בינה מלאכותית. בליבם טמונים לא רק מעבדים, אלא יחידות עיבוד גרפיות חזקות (GPU), המפורסמות ביכולתן לבצע חישובים מקבילים במהירות עוצרת נשימה. ה-GPUs הללו, בדומה לנחיל של דבורים הפועלות יחד, מצטיינים בכפל המטריצות המורכבות ובחישובים מורכבים אחרים העומדים בבסיס אלגוריתמי AI. חלקם אפילו מתגאים במעבדים מיוחדים כמו Tensor Processing Units (TPUs), שתוכננו במיוחד על ידי גוגל ללמידת מכונה, או Field-Programmable Gate Arrays (FPGAs), שבבים מגוונים שניתן להגדיר מחדש כדי להתמודד עם משימות AI ספציפיות.

המיקוד משתנה באופן דרמטי. כאשר שרתים כלליים נותנים עדיפות לעיבוד רציף, שרתי AI משגשגים בתחום העיבוד המקביל. הם דורשים זיכרון ברוחב פס גבוה וחיבורים מהירים בזק כדי להתמודד עם נפחי הנתונים האדירים והחישובים המורכבים שמתדלקים יישומי בינה מלאכותית.

התוצאה? קפיצת מדרגה דרמטית בביצועים. בעוד ששרתים כלליים מתאימים לרוב צרכי המחשוב היומיומיים, שרתי AI נבנו ייעודיים עבור העולם התובעני של בינה מלאכותית. הם מצטיינים בהכשרת מודלים גדולים של בינה מלאכותית, עיבוד מערכי נתונים עצומים והפעלת יישומי AI בזמן אמת שמעצבים יותר ויותר את עולמנו.

לשינוי הזה יש השלכות עמוקות על מרכזי נתונים, ודורש שידרוג מלא של התשתית שלהם כדי להתאים לדרישות הכוח הבלתי יודעות של מעצמות AI אלה. שינויים בשרתי מרכזי הנתונים מקוולים בלא מעו אתגרים כמפורט להלן.

אתגר ההספק

הצמיחה המהירה הזו בעומסי העבודה של AI מציבה אתגרים משמעותיים עבור תשתית ההספק הדרוש למרכזי הנתונים. האנרגיה שלהם גדלה באופן אקספוננציאלי, כאשר כמה דגמים יוקרתיים דורשים יותר מ-2000 אמפר של זרם.

• כדי לתמוך בעומסי העבודה התובעניים הללו, מרכזי נתונים חייבים להשקיע רבות בתשתית חשמל משודרגת. השקעה זו כוללת:
• o יחידות אספקת חשמל AC/DC בעלות הספק גבוה (PSUs): רכיבי PSU מסורתיים הנדרשים להגיע לקצה גבול היכולת שלהם. נדרשות יחידות חדשות בעלות קיבולת גבוהה יותר (8 קילוואט ומעלה) כדי לעמוד בדרישות ההספק של שרתי AI מודרניים.
• o ממירי אפיק ביניים בהספק גבוה (IBCs): ממירים אלו ממלאים תפקיד מכריע בחלוקת כוח ביעילות בתוך מרכז הנתונים.
• o פתרונות קירור משופרים: קירור אוויר הופך לבלתי מספיק עבור עומסי עבודה רבים של AI. טכנולוגיות קירור נוזל וקירור סוחף צוברות תאוצה כדי לפזר ביעילות את החום שנוצר על ידי מערכות אלו בעלות הספק גבוה.
• • חשיבה מחודשת על חלוקת הספק: כיום יש צורך בגישות חדשות להפצת מתח כדי להתאים את צפיפות ההספק המוגברת במרכזי נתונים מודרניים. זה כולל פיתוח של ממשקים חדשים לעבודה במתח גבוה כדי למזער את הפסדי החשמל.

הצורך בחדשנות

כדי להתמודד עם אתגרים אלה, התעשייה מחפשת באופן פעיל אחר פתרונות חדשניים:

• טכנולוגיות אריזה מתקדמות: טכניקות אספקת חשמל אנכיות נבדקות כדי למזער את הפסדי רשת חלוקת הכוח (PDN) ולאפשר את צפיפות הזרם הגבוהה הנדרשת על ידי שבבי AI מודרניים.

• פתרונות קירור יעילים: טכנולוגיות קירור נוזל וקירור טבילה (immersion) תופסות בולטות מכיוון שהן מציעות יכולות פיזור חום מעולות בהשוואה לקירור אוויר מסורתי.

• ניהול הספק מבוסס בינה מלאכותית: ניתן להשתמש באלגוריתמי בינה מלאכותית כדי לייעל את צריכת החשמל במרכז הנתונים על ידי התאמה דינמית של אספקת החשמל על סמך דרישות עומס עבודה בזמן אמת.

לסיכום

עליית הבינה המלאכותית גורמת לשינוי מהותי בתשתית ההספק של מרכזי הנתונים. כדי לעמוד בדרישות של עידן חדש זה, על התעשייה לאמץ טכנולוגיות וגישות חדשניות לאספקת חשמל, קירור וניהול. על ידי התמודדות יעילה עם אתגרים אלו, אנו יכולים להבטיח שמרכזי נתונים ימשיכו לתמוך בצמיחה המהירה של AI ובהשפעתה הטרנספורמטיבית על החברה.

הפוסט הקפיצה הגדולה: הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק של הדטהסנטרס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקשר בין עבדת לגידול יין הוא עמוק ורב שנים. השרידים שנותרו בעבדת משקפים את החוכמה והיצירתיות של תושבי האזור הקדום שאיפשרו להם לגדל יין באיזור צחיח כל כך. חפירות ארכיאולוגיות בעבדת חשפו מערכת מסועפת של מבנים תת-קרקעיים ששימשו כגתות ובהם נתגלו משטחי דריכה ליצירת התירוש. גתות אלו היו חלק ממערך חקלאי מתקדם, שכלל גם כרמים נרחבים שהשתרעו על פני שטחים גדולים. היינות מעבדת היו נחשבים לאיכותיים במיוחד, והיו מבוקשים בכל רחבי האימפריה הרומית.

העובדה כי דווקא בעבדת גידלו יין אינה דבר של מה בכך שכן מדובר באיזור מדברי שאינו מתאים בדרך כלל לגידול ענבים. אך בעבדת, למרות מקומה בלב הנגב כמה יתרונות שסייעו לה להפוך למוקד גידול ויצור יין:

• תנאי אקלים: האקלים המדברי, המאופיין בקיץ חם ויבש וחורף קריר, התאים לגידול זני ענבים מסוימים, שמהם ניתן היה לייצר יינות איכותיים.
• קרקע פורייה: הקרקעות באזור עבדת, למרות היותן מדבריות, הכילו מינרלים חיוניים לגידול ענבים.
• מערכת השקיה מתוחכמת: הנבטים פיתחו מערכת השקיה מתוחכמת, שאיפשרה להם לאגור מי גשמים ולגדל גפנים גם בתנאי מדבר קשים.

בנוסף לתנאים הללו מיקומה של עבדת על דרך הבשמים הנבטית עזרה לשנע את היין האיכותי שיוצר באיזור ולהביאו לכל רחבי האימפריה הרומית ואפילו עד לרומא שבאיטליה.

הווה

בשנת 1998 הקימו, חנה ואיל יזרעאל, את חוות כרמי עבדת. היה זה אחד מהישובים הראשונים של פרויקט הקמת חוות בודדים בנגב אשר החל להתגבש בשנות ה-90 בעקבות החלטת ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל והפך לחלק מפרויקט "דרך היין" בהר הנגב. כרמי עבדת היא כיום חווה אקולוגית תיירותית המתמחה בגידול ענבים והכנת יין. בקיץ 1999 ניטע לראשונה כרם הענבים על שרידיו של כרם קדום בן 1,500 שנה. הכרם הוקם תוך שימור הטרסות העתיקות וניצול מערכות השקיה קדומות. בשנת 2005 הוקם במקום יקב המייצר כיום ינות משישה זני ענבים ליין, כולל קברנה סוביניון ,מרלו, פטיט ורדו, ברברה, שרדונה וויונייה. ביוני 2021 נחנכו מרתף היין ומרכז המבקרים על שם שמוליק ריפמן ז"ל ראש המועצה שהיה אבי הרעיון של דרך היין בנגב, לצד כפר אומנים ובית הקפה.

במסגרת סיור בנגב בהובלת ד"ר שחר שילה, מבעלי חברת הייעוץ והמחקר ר.א.ש. תיירותי והאחראי להקמת מנהלת התיירות המדברית בנגב, ביקרנו ביקב כרמי עבדת. את הביקור במקום הוביל אביתר (המכונה אביה) – ידיד קרוב של  חנה ואיל שנעדרו מהחווה באותו היום. התחלנו את הביקור בסיור בכרמי היקב הנטועים משני צידי עמק קטנטן בו נותרו טראסות עתיקות מימי הנבטים וכיום מסייע לשלב בין שיטות חקלאות היין העתיקות לבין גידול ענבים חדשני ומודרני. טעמנו:

שרדונה 2023

צבעו צהבהב בהיר, באף קיבלתי צרור ארומות של פרי הדר בתוספת תפוח עץ ירוק בפה התגלה היין כקליל ורענן, בעל חמיצות נעימה וטעמי תפוח העץ הירוק. יין נחמד המתאים לשתיה מיידית.

רוזה 2023

רוזה בצבע ורוד כתום העשוי מענבי קברנה סובניון. באף הרחתי פטל ופירות יער עדינים בעיקר דומדמניות ובפה טעמי פטל ותות שדה במתיקות קלה. לצערי נוספה מרירות עדינה לטעמי הפירות שפגמה באיכות היין וטעמיו.

קברנה סובניון 2022

צבעו אדום ארגמן. באף הרחתי שזיפים אדומים, תבלינים וניחוחות עשן ווניל שככל הנראה הגיעו מהחביות בהן יושן היין. בפה טעמתי שזיפים ודובדבנים אדומים ביין בעל גוף קל המציע חווית טעימה מענינת המשלבת פירותיות רעננה עם מורכבות של תבלינים ועץ.

מרלו 2022

להבדיל אולי במקומות רבים בהם הקברנה מפגין יותר עוצמה והמרלו עדין יותר כאן קיבלנו יין מורכב ועשיר יותר. חלל האף התמלט ניחוחות של דובדבנים, תבלינים וניחוחות עשן ווניל שככל הנראה הגיעו מהחביות האמריקאיות בהן יושן היין במשך 14 חודשים. בפה טעמתי דובדבנים אדומים ביין מאוזן, בעל גוף בינוני ואחוז אלכוהו גבוה יחסית (15%). היין היה מעט טאני כצפוי ביין צעיר שכזה.

Desert NV

ייו קינוח עשוי בשיטות דומות ליצור יין פורט. צבעו אדום כהה, האף מתמלא באדי אלכוהול (17.5%) ובפה קיבלתי מתיקות דבשית וטעמים המזכירים לפתן עשוי משזיפים שחורים ותאנים מיובשות. מדובר ביין מחוזק שהוסיפו לו סוכר ואלכוהול. היין עשוי מענבים שנבצרו במהלך מספר שנים ועברו ישון והתחמצנות בחביות עץ אלון באופן טבעי לפני שהפכו ליין פורט.

עתיד

בשנים האחרונות התבצעו באיזור עבדת חפירות ארכיאולוגיות בהן התגלו זרעי ענבים עתיקים. במחקר גנטי בהובלת פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה בשיתוף ד"ר מירב מאירי מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים מרשות העתיקות הצליחו החוקרים לשחזר גפנים מהזנים העתיקים שגדלו באיזור. מדובר בזנים ייחודיים לנגב, מהם הכינו את יין הנגב שזכה למוניטין בכל רחבי הים התיכון.

בפרויקט משותף לרשות הטבע והגנים ואוניברסיטת חיפה ביחד עם רשות העתיקות, קרן מיראז' ישראל (שיזמה את מועדון יקבי הנגב בו חברים 40 יקבים מקומיים) והמועצה האזורית רמת הנגב, החליטו לנטוע את  צאצאי הגפנים הותיקות בשטח הכרם ההיסטורי של עבדת, בסמוך לגתות העתיקות. ב-13 בספטמבר, 2023 התקיים בגן הלאומי עבדת אירוע חגיגי בו ניטעו בפעם הראשונה בעולם גפנים עתיקות בכרם המקורי בהן גדלו לפני אלף וחמש מאות שנה. הכרם ממחיש את עקרונות הקיימות המאפיינות כרם מדברי, משמר את סיפורם ההיסטורי של יינות הנגב, ומחבר בין מסורת עתיקה של גידול גפנים לבין תעשיית יין מודרנית.

במעמד נטיעת הגפנים בכרם ההיסטורי אמר פרופ' גיא בר עוז, מאוניברסיטת חיפה שהוביל את פרויקט שיחזור הגפנים: "מדינת ישראל היא חלוצה בקנה מידה עולמי בחקר המדבר. הכרם המחקרי מתוכנן לשלב עבר-הווה-ועתיד, ולגלם באופן מוחשי את המשקל הסגולי הטמון בפיתוח חקלאות בר קיימא והשפעתה על התוצרת המקומית…מעבר לנכסי המורשת של יין הנגב בעבר ובהווה, אנו משוכנעים כי בעולם ההולך ונעשה מודע לשינויי אקלים יש ערך אוניברסלי להיכרות מקרוב עם חקלאות היסטורית המותאמת לתנאי המדבר."

בעוד כשנתיים ניתן יהיה לבצור את הענבים שגודלו בכרמי עבדת המתחדשים ולייצר יין מאותם זנים בהם השתמשו תושבי המקום לפני קרוב לאלפיים שנה. היין החדש יסמן עוד פרק במסורת עשיית היין של עבדת ויאפשר לטועמיו להתחבר למורשת העשירה של ינות האיזור.

הפוסט עבר, הווה, עתיד – הקשר המתמשך בין עבדת ויין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתקופה האחרונה בה חברת אינטל, שהיתה פעם היהלום שבכתר תעשיית השבבים העולמיות, נמצאת בקשיים ולא ברור לאן מועדות פניה, מעניין לשמע מה חושבת על כך שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בחברה וניהלה (עד לפרישתה לפני מספר חודשים) את כל מערך הפיתוח של אינטל (ביחד עם סוניל שנוי).

וייס פרשה מאינטל ממש לפני שהתחילה שקיעתה וכיום יש שתוהים האם עשתה זאת במקריות או בכוונה תחילה?

הקריירה המפוארת של שלומית החלה כשהצטרפה לאינטל בשנת 1989 כמהנדסת זוטרה ובמהלך 28 שנותיה באינטל היתה הראשונה למלא כאישה תפקידי ניהול בכירים גם באינטל ישראל וגם באינטל העולמית. בשנת 2017 עברה לעבוד כסמנכ"לית בכירה להנדסת שבבים בחברת מלאנוקס והמשיכה בתפקידה גם לאחר שמלאנוקס נרכשה ע"י אנבידיה.

בשנת 2021 חזרה לבקשת פט גלסינגר לחברת אינטל ושימשה כמנכ"לית משותפת (יחד עם סוניל שנוי) של ארגון ההנדסה הגלובלי באינטל עד ליולי 2024.

אז קודם כל ספרי לנו מה מעשייך בימים אלה?

הקמתי חברה בשם WEISSWAY העוסקת בתחום המנטורינג למנהיגים, מנהלים וקבוצות הנהלה ואני משמשת גם כדירקטורית בחברה הכלכלית של עירית חיפה.

ומה בדיוק עושה החברה שלך?

החברה שלי מתמקדת בעולם המנטורינג. אפשר לומר שיש לה שני סוגי פעילות. הסוג הראשון הוא הרצאות בנושאי מנהיגות, קידום נשים בעבודה  והאני מאמין שלי בתחום הניהול. זה כולל גם הרצאות בנושא הספר שכתבתי The Engaging Leader (שנמכר כיום גם באתר אמזון).

הסוג השני הוא מנטורינג למנהלים שרוצים להתקדם, מנטורינג לצוותי הנהלה ומה שאני קוראת Excellence in Execution  או בעברית מצוינות בביצוע.

ומה המיוחד בשרותים שלך?

אני מביאה איתי נסיון של למעלה מ-30 שנות ניהול ומשתפת מנסיוני שהחל  כמהנדסת חשמל ועד לתפקידי הניהול הבכירים אותם מילאתי בחברות אינטל, מלאנוקס ואנבידיה. ניהלתי מקבוצות שונות ועד ארגונים שלמים בתוך החברה. אני מביאה דוגמאות של סיטואציות שהצליחו וגם כאלה שהצליחו פחות והנסיון שלי איפשר לי להביא פתרונות מעשיים למקרים שכיום חווים לקוחותי וסביר להניח שכבר נתקלתי במקרים דומים בעבר.

חשוב לומר כי גם אם קוראים ספר ניהולי טוב וחושבים שאפשר לפעול לפיו במציאות הדברים קורים בצורה שונה. יש גם צורך להתאים את שיטת הניהול לאנשים ולמקרים שונים וכל מנהל צריך לדעת להתאים עצמו לסביבה, לאנשים שלו ולסיטואציה הספציפית בה הוא נמצא.

למשל היה לי מקרה שבו מנהל קבוצה שעבד תחתיי התקשה לנהל את קבוצתו. אני כמנהלת שלו הייתי צריכה להחליט האם הבעיה היא נקודתית כלומר קשורה באנשים מסוימים ואז כדאי לתת לו תפקיד אחר או שהוא לא מתאים לניהול? במקרה השני צריך היה לדעת לדבר עם העובד ולהסביר לו שאולי הוא טוב בדברים מסוימים ופחות טוב בניהול.

במקרה הזה הנסיון שהבאתי איתי היה מאד רלוונטי כי כבר עברתי את המצבים הללו והצלחתי להתגבר על סיטואציות דומות.

במהלך שנות עבודתי הצלחתי לבנות קבוצות עבודה משלבים מאד ראשוניים ועד קבוצות מאד גדולות שעובדות טוב ביחד או לשלב כמה קבוצות ביחד, להבין במה כל קבוצה חזקה ואיך לשתף פעולה עם קבוצות אחרות ובסופו של דבר הקבוצה הגדולה הצליחה לבצע את הפרויקט בזמן ובאיכות טובה.

מה לדעתך היחוד שלך כמנהלת?

אני מאמינה שמאד חשוב שאנשים ירגישו חלק מקבוצה או מהארגון וצריך לעשות מעשים שיגרמו להם להרגיש  שהם חלק מקבוצה. אני גם חושבת שאני מנהלת ברמה מאד אישית/פרטנית ויחד עם זאת יש לי דרישות גבוהות מעובדיי והשילוב של יחס אישי עם דרישות גבוהות נותן לעובדים מוטיבציה וסיפוק כי עובד שמציבים לו דרישות גבוהות והוא עומד בהם הוא מרגיש סיפוק שהצליח.

מה שהיה חשוב לי תמיד זה להראות לאנשים שאיכפת לי מהם וכשיש אוסף של מקרים כאלה זה גורם לאנשים להרגיש שהם באמת חשובים ומשפיעים. למשל כשנתקלתי במישהו שלא היה מרוצה מתפקידו הייתי דואגת למצא לו תפקיד אחר שבו גם יהנה וגם יצליח.

פט גלסינגר הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו

ומה דעתך על מצבה של אינטל מול אנבידיה?

אנבידיה הולכת מאד חזק על תחום ה- AI והחומרה שפיתחה לתחום הגרפיקה מתאימה ל-AI כלומר הרבה חישובים קטנים במקביל. אינטל נכנסה מאוחר לתחום ה- AI ומפתחת חדשנות לתחום אבל מאחר ונכנסה מאוחר היא צריכה לסגור פערים. אני לא חושבת שההתפתחות בתחום ה-AI תמשיך כל הזמן באותו הקצב ועם הזמן זה ילך וירד. אינטל גם פועלת בשווקים אחרים.

האם אינטל פועלת נכון?

אני חושבת שחשוב להחליט על תחומים שיהיו במיקוד וגם להחליט מה לא עושים כי אי אפשר בלי לוותר על כלום. כשהסל גדול מדי זה עלול לפגוע בחברה בטווח הארוך ויש תחומים שנכון לאינטל לא להשקיע בהם.

אז מדוע אינטל נוהגת אחרת?

למהנדסים יש נטיה להתאהב בטכנולוגיה ופט (פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל עד לאחרונה) הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו.

לנוכח השקעות העתק המושקעות כיום בתחום הסמיקונדקטור מה את חושבת על תפקיד סקטור הסמיקונדקטור בתעשיה העולמית?

היום הכל זה צ'יפים. ברפואה, בחינוך, באוטומוטיב, בצבא, בבידור וכמובן בתחום הבינה המלאכותית. לא משנה לאן נלך אנחנו תלויים בשבבים ולכן חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר כולל אנבידיה, מיקרוסופט ואפל משתדלות להיות חדשניות גם בתחום זה. וכמובן גם היצור חשוב. הרבה זמן זה היה בעיקר במזרח וכיום עם כל הפוליטיקה העולמית פועלים להעביר יותר יצור למערב, לארה"ב לאירופה ולישראל כמובן כי לא מספיק לפתח מוצרים חדשנים צריך גם לדעת לייצר את זה.

רשות החדשנות הודתה לאחרונה כי יש מחסור חמור בחברות הזנק חדשות בתחום הסמיקונדקטור בישראל. מה לדעתך ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?

אני מאמינה שצריך להבין את היחודיות של חברות סמיקונדקטור מתחילות ולתת את הפיתרונות הדרושים להן. 

חברות סטארטאפ בתחום הסמיקונדקטור מתאפיינות בזמני הגעה ארוכים יותר להצלחה מסחרית. כדי לתמוך בהן, נדרש תכנון פיננסי ארוך טווח והשקעות מתמשכות. בנוסף, פיתוח מוצרים בשלבים יכול להאיץ את ההגעה לשוק.

הבדל שני משמעותי זה עלויות גדולות הדרושות ליצור ולבדיקת הרכיבים לפני שמגיעים לתוצאה דרושה.  למטרה זו כדאי להקים חממות יעודיות לסמיקונדקטור שיכללו שיתופי פעולה עם פאבים כגון TOWER, INTEL GLOBAL FOUNDARY.  שותפויות עם האקדמיה כגון הטכניון יכולות להיות משמעותיות בחסכון בהוצאות.

אני מאמינה שגם פוקוס ותנאים מיוחדים מהרשות לחדשנות לטובת חברות סמיקונדקטור יכול לעזור.  כשיהיה תקציב יעודי לסמיקונדקטור יהיה אפשר להשוות בין חברות הזנק בתחום ולהשקיע רק בחברות הטובות והמבטיחות ביותר.

נשים בהייטק: אינני מאמינה באפליה מתקנת

בואי נדבר על נושא נשים בתעשית השבבים. כמי שיזמה בשנת 2014 את הקמת פורום הנשים באינטל מדוע לדעתך אין מספיק נשים בתעשיה?

לדעתי המצב השתנה לטובה. כיום יש יותר נשים ויש גם יותר מודעות לשילוב נשים בתעשיה. מדברים על  זה יותר ויותר .בחברות בהן עבדתי אינטל, אנבידיה ומלאנוקס השקיעו חשיבה באיך לגייס יותר נשים וכיצד לגרום להן להישאר בחברה לאורך זמן כי בעבר היו נשים שהתחילו לעבוד אבל בהמשך עזבו.

מצד שני זו סביבה מאד תחרותית ומאד דורשנית. בתעשיה יש כל הזמן חידושים וצריך לדעת מה חדש ומה קורה ולהגיב מהר וזה מאד דורשני. כל זה יכול להיתקל באופי של האדם ובמחויביות שלו לביתו.

אבל זה מתחיל בעובדה שיש כמות קטנה של נשים שמחליטה ללמד הנדסה

זה נכון שאין הרבה סטודנטיות. אבל לדעתי זה נובע מכך שהן חוששות ממה שזה ידרוש מהן ואין להן גם הרבה מודלים לחיקוי. עם  מי מדברים ועם מי מתייעצים?

מה ניתן לעשות כדי לשנות את זה?

חשוב לעודד נשים ללמד מתמיטיקה חמש יחידות ולהסביר להן שזה באמת אפשרי.

וצריך לייצר חשיפה לנשים שעובדות בהייטק ולהבהיר לאחרות שיש גם נשים מצליחות בתעשיית ההייטק וגם הן יכולות להצליח. אני יודעת שבבאר שבע מביאים כיום בנות ליום ביקור באוניברסיטת בן גוריון , מפגישים אותן עם סטודנטיות בתחומים שונים כדי שישמעו מה הן עשו, הביאו גם אותי לפגוש אותן וגם מישהי שהקימה חברת סטרטאפ וכל זה עוזר.

גם באינטל עשינו פעולות נקודתיות כדי לקדם נשים בתוך החברה וגם כדי לשמר אותן. אני לא מאמינה באפליה מתקנת. כל אחד צריך לקבל תפקיד בגלל היכולות שלו בלי טובות. אני כן מאמינה שצריך לעזור לפתוח דלתות כלומר לגרום לבנות לדעת על תפקיד שאולי לא שמעו עליו או לא חשבו שהן מתאימות לו והמנהל שלהן צריך לדעת לקשר אותן ולפתוח להן דלתות.

אחד הדברים שצריך לעשות בתוך החברות זה פתיחות או ההבנה שצריך חשיבה מכל מיני כיוונים ונשים הן יותר גמישות מחשבתית, יותר מתקשרות ויותר רגישות.

גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מידי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי. מצד שני הפתיחות של נשים ויכולת התקשורת שלהן הם נכסים לחברה ואם המנהלים יבינו את זה הם יעודדו נשים. כמובן גם צריכה להיות גמישות עם נשים שיש להן ילדים קטנים, צריך לבא לקראתן עם שעות העבודה גמישות או לאפשר להן לעבוד מהבית. אבל לפני הכל צריך כמובן לדאוג לגרום לנשים ללמד מקצועות הנדסיים באוניברסיטאות.

שלומית וייס בעת היותה אחראית על פיתוח מעבדי  ה- Client  של אינטל צילום: יח"צ אינטל

כיצד ניתן להציל את אינטל

לסיום ביקשתי לשמע משלומית על פיטוריו של פט גלסינגר המוכר לה היטב וכיצד ניתן לשקם את אינטל?

מה לדעתך הסיבות שהביאו לפיטוריו של מנכ"ל אינטל? 

"כבר עברה חצי שנה מאז שעזבתי את אינטל, כך שאינני מעודכנת. עם זאת, בהתחשב בקצב השינויים ובאתגרים שהחברה התמודדה איתם בתקופה האחרונה, ייתכן שהפרידה מפט נבעה מחילוקי דעות משמעותיים בנוגע לאסטרטגיית IDM2.0. האסטרטגיה הזו, שדרשה השקעות גדולות והייתה כרוכה בזמני יישום ארוכים, עשויה הייתה לגרום לחיכוכים עם הדירקטוריון, במיוחד לנוכח ההוצאות הגבוהות של החברה בתקופה האחרונה.

 מה ניתן לעשות כדי להציל את אינטל?

לדעתי, ביצועים והבאת תוצאות חשובים כיום לא פחות מהאסטרטגיה, ואפילו יותר. אינטל צריכה להמשיך ולהשקיע בשיפור הביצועים, בהוצאת מוצרים תחרותיים בזמן ובשיפור תרבות הביצועים. בנוסף, כדי להצליח באסטרטגיה החדשה, אינטל חייבת להגדיר בבירור מה היא עושה וגם מה היא לא עושה, ולהתמקד במספר מצומצם של פרויקטים מרכזיים.

הפוסט שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר באינטל בראיון בלעדי ל-TapeOut: "גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מדי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתעשיית השבבים בה שרשרות האספקה קריטיות כדי להבטיח זמני היצור ואספקת מוצרים בזמן, טכנולוגיות הבינה המלאכותית מציעות כלים רבי עוצמה לייעול שרשרת האספקה ​​על ידי ניתוח כמויות עצומות של נתונים, חיזוי מגמות ואוטומציה של קבלת החלטות. להלן מספר דרכים בהן ניתן להבטיח את  חוסנה של שרשרת האספקה ע"י שימוש ביכולות הבינה המלאכותית:

ניתוח וחזוי: בינה מלאכותית יכולה לנתח נתונים היסטוריים וגורמים חיצוניים כדי לחזות שיבושים פוטנציאליים, כגון בעיות ספקים או עיכובים בהובלה. זה מאפשר לחברות לנקוט בצעדים יזומים כדי להפחית סיכונים.

חיזוי ביקוש: אלגוריתמי למידת מכונה יכולים לנתח מגמות שוק, התנהגות לקוחות ואינדיקטורים כלכליים כדי לספק תחזיות ביקוש מדויקות. זה עוזר לחברות לייעל את רמות המלאי, להפחית את הפסולת ולעמוד בציפיות הלקוחות.

נראות שרשרת האספקה: פלטפורמות המופעלות על ידי בינה מלאכותית מציעות נראות בזמן אמת לפעילות שרשרת האספקה, ומאפשרות לחברות לנטר ולהגיב להפרעות במהירות. זה משפר את השקיפות ומשפר את קבלת ההחלטות.

ניהול סיכונים: בינה מלאכותית יכולה להעריך סיכונים בשרשרת האספקה, כגון אמינות ספקים, גורמים גיאופוליטיים ואסונות טבע. על ידי זיהוי נקודות תורפה אפשריות, חברות יכולות לפתח תוכניות מגירה ולשפר את חוסנן.

אופטימיזציה של לוגיסטיקה: בינה מלאכותית משפרת את הלוגיסטיקה על ידי אופטימיזציה של מסלולים, הפחתת עלויות הובלה ושיפור זמני האספקה. זה מבטיח תנועה יעילה של סחורות וממזער שיבושים.

יישומי עולם אמיתי בתעשיית המוליכים למחצה

חברות רבות בתעשיית הסמיקונדקטור ממנפות בינה מלאכותית כדי לשפר את החוסן והסתגלות של שרשרות האספקה שלהן. הנה כמה דוגמאות:

• אינטל: אינטל משתמשת בבינה מלאכותית לתחזוקה חזויה, מה שמאפשר לה לצפות תקלות בציוד ולהפחית את זמן ההשבתה. זה מבטיח ייצור רציף וממזער שיבושים.

• TSMC : עושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לשפר את הנראות של שרשרת האספקה שלה וכדי לנהל סיכונים. זה מבטיח זרימה קבועה של חומרים וממזער את ההשפעה של שיבושים בלוחות הזמנים ובאספקת חומרי הגלם  הדרושים לה.
• סמסונג: סמסונג משלבת בינה מלאכותית באופטימיזציה לוגיסטית, משפרת את זמני האספקה ​​ומפחיתה את עלויות ההובלה. זה משפר את היעילות והחוסן של שרשרת האספקה ​​שלה.
• אפל: אפל מתמקדת ביחסי ספקים ארוכי טווח, אינטגרציה אנכית ובקרת איכות. היא מקיימת שותפויות הדוקות עם ספקים מרכזיים, שולטת בחלק ניכר משרשרת האספקה ​​שלה באמצעות אינטגרציה אנכית אסטרטגית, ומשתמשת בגישת מלאי Just-In-Time (JIT) כדי למזער מלאי עודף. אפל גם שמה דגש על קיימות ופרקטיקות אתיות, ומבטיחה שהספקים עומדים בתקנים מחמירים.
• אֲמָזוֹן: אמזון מפעילה זריזות אסטרטגית והשקעות טכנולוגיות כדי לשמור על חוסן שרשרת האספקה שלה. היא משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לצפות תנודות בביקוש ולזהות צווארי בקבוק. אמזון גם מגוונת את שרשרת האספקה ​​שלה ומקיימת מודלים לוגיסטיים גמישים כדי להסתגל במהירות לשיבושים.
• ברודקום: ברודקום מתמקדת בשרשרת אספקה ​​מגוונת ובניהול סיכונים פרואקטיבי. היא עובדת עם שותפי שרשרת אספקה ​​אחראיים ומבטיחה עמידה בתקני אחריות סביבתית ואחריות חברתית. ברודקום גם שמה דגש על חדשנות ומיקוד בלקוחות כדי לשמור על חוסנה התפעולי.

• קוואלקום: קוואלקום מבטיחה את חוזקה של שרשרת האספקה שלה ​​באמצעות תכנון עסקי משולב וזריזות שרשרת האספקה. היא עובדת עם ספקים בשלבים מרובים של תכנון וייצור, הדורשים מערכות ניהול סביבתיות באישור ISO140017. קוואלקום משתמשת גם בתוכנות ניהול שרשרת אספקה ​​מתקדמות כדי לשפר את הנראות ודיוק התכנון.
• ST Microelectronics: ST Micro מתמקדת בשינוי תכנון שרשרת האספקה ​​ושיפור הנראות. היא עובדת עם שותפים כדי לשפר את ביצועי שרשרת האספקה ​​ולהסתגל לאי הוודאות בשוק. ST Microelectronics גם מדגישה קיימות ושיטות אתיות בפעילות שרשרת האספקה ​​שלה.
• NXP Semiconductors: NXP  מעסיקה תכנון עסקי משולב ומודיעין שרשרת אספקה ​​לניהול אתגרי שרשרת האספקה. היא מתמקדת בהפעלת שרשרות אספקה ​​מתקדמות באמצעות מוצרים וטכנולוגיות חדשניות. NXP גם מדגישה זריזות ותגובתיות לשינויים בשוק.

לסיכום ניתן לומר כי שרשרת אספקה יעילה היא קריטית לפעילותה של כל חברה ולכן כל החברות הנ"ל משקיעות משאבים ומאמצים רבים כדי ליעל את שרשרות האספקה שלה. לכל חברה יש את הגישה הייחודית שלה, אך לכולן מטרה משותפת של שמירה על יעילות, קיימות ויכולת הסתגלות לשיבושים.

הפוסט כיצד ניתן לשפר את שרשרות האספקה ​​בתעשיית השבבים בעזרת בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הגביע הקדוש של הבינה המלאכותית – זה שכולם בעמק הסיליקון מבטיחים לנו שהוא או-טו-טו כאן – הוא "הבינה המלאכותית הכללית". קשה למצוא הגדרות שמקובלות על כולן למונח הזה, אבל קיימת הסכמה שבינה מלאכותית כללית תוכל לעשות… ובכן, הכל. או לפחות, כל מה שבן-אדם יכול לעשות עם הקילו-וחצי מוח שלו. היא תוכל לכתוב ספרות יפה ושירים, להלחין מנגינות, לייצר טבלאות אקסל, לשפוט בתחרויות יופי ועוד ועוד. מנוע אחד – שיהיה מקביל ביכולותיו למוח האנושי.

למה זה חשוב? כי בינה מלאכותית כללית כזו תוכל לשמש כרופא עבור כל אדם, בעלות אפסית. היא תוכל לספק שירותי עריכת דין וייעוץ פסיכולוגי וביטוחי לכולם. היא תוכל לחקור מדע מהר כמו המדען הטוב ביותר, להעלות רעיונות ותיאוריות שמתחרים באלו של איינשטיין ולפתח ולהנדס המצאות חדשות. היא תשנה את העולם, באמת ובתמים.

התחזיות מעמק הסיליקון, כאמור, מעודדות מאד. אולי יותר מדיי. סם אלטמן כבר הכריז שבשנת 2025 נדע איך לבנות בינה מלאכותית כללית. דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק, מאמין שנראה בינה מלאכותית כללית מוגבלת בשנת 2026. ג'ופרי הינטון, זוכה פרס נובל בפיזיקה והאיש שהזניק את תחום הבינה המלאכותית בגוגל, סבור שזה יכול לקרות כבר בחמש השנים הקרובות. ריצ'רד סוקר, מנכ"ל חברת בינה מלאכותית, טוען שנגיע תוך חמש שנים לכל היותר, לבינה מלאכותית שיכולה לבצע 80% מהמקצועות בשוק כיום.

הבעיה, כמובן, היא שלאנשי הבינה המלאכותית יש אינטרס מובנה להפריז ולהגזים בתחזיות שלהם. הם רוצים, אחרי הכל, השקעות כספיות בחברות שלהם. המשקיעים לא יבואו אליהם אם לא יתלהבו מהפוטנציאל שבבינה המלאכותית. וכך, בקיצור, נוצרת בועה. זו הסיבה שאני משתדל לשמור על ספקנות בריאה בכל פעם שאני קורא את ההשתפכויות הנלהבות של אנשי עמק הסיליקון על העתיד לבוא.

ובכל זאת, גם לספקנים קשה להתעלם מהמגמות. הבינה המלאכותית משתפרת מדי שנה, מדי חודש, מדי שבוע. ישנם ימים בהם המומחים משנים את דעתם לגבי מה שאפשרי ומה לא, בין הבוקר לערב. אבל האם באמת נגיע לרמת הבינה המלאכותית הכללית בעשור הקרוב? ואיך נדע כשזה יקרה?

הבעיה הופכת להיות קשה עוד יותר כשמבינים שבינות מלאכותיות נוטות, ובכן, לרמות. ספציפית, הן "מרמות" במבחנים מכיוון שהן מאומנות על שאלות רבות ממבחנים קודמים. כאשר הן נשאלות שאלה חדשה, הן אינן מפעילות "מחשבה" או מנתחות בהיגיון את הבעיה. הן פשוט זורקות מילים שהופיעו בפתרונות של השאלות ממבחני-העבר, וכשהן עושות זאת בסדר הנכון – הן מצליחות לעיתים קרובות לפתור גם שאלות חדשות. אבל מחשבה אמיתית, או יכולת של ממש לנתח בעיות חדשות, לא קיימת שם.

אז מה עושים?

המבחן שנועד לגלות את הבינה המלאכותית הכללית

כדי להבין טוב יותר מתי בינה מלאכותית תגיע לרמה "כללית", הוקם אתגר ARC-AGI. האתגר מתבסס על שאלות שמחייבות את הבינה המלאכותית להפעיל יכולות ששמורות לבני-אדם: היגיון בריא, ספירת מספרים, הפשטה ועוד. אלו יכולות שאפילו מנועי השפה הגדולים המתקדמים ביותר לפני שבוע, התקשו להפגין. מודל השפה הידוע בשם GPT3 – אביו הקדום של ChatGPT – הגיע לציון נכשל מהדהד במבחן הזה ב- 2020: אפס אחוזי הצלחה. ארבע שנים מאוחר יותר, הנכד שלו – GPT4-omni – הצליח לענות נכון על חמישה אחוזים מהשאלות. בקצב הזה, אפשר היה לשער שנצליח להגיע לציון טוב במבחן רק לקראת סוף המאה העשרים ואחת.

אבל זה מה שחשבנו לפני שלושה חודשים. ואז, הגרסה החדשה-דנדשה של GPT שנקראת O1, הצליחה להגיע לדיוק של 32 אחוזים. קפיצה יפה, בוודאי. למרות שיש לציין שמקימי אתגר ARC-AGI לא התרשמו יותר מדיי מהעניין. ועדיין, יפה.

ומה קרה חודשיים וחצי לאחר מכן? כלומר, בסוף השבוע האחרון? 

אז הגיע GPT O3, שהצליח לענות נכון על יותר מ- 75 אחוזים מהשאלות במבחן.

והפעם, אנשי ARC-AGI כבר לא יכלו להסתיר את הפתעתם.

"זוהי פונקציית-צעד חשובה ומפתיעה ביכולות הבינה המלאכותית," כתבו אנשי ARC-AGI כשסקרו את ההתפתחות הזו. "המודל החדש של OpenAI מייצג זינוק משמעותי קדימה ביכולתה של הבינה המלאכותית להתאים את עצמה למטלות חדשות. לא מדובר רק בשיפור הדרגתי, אלא בפריצת דרך אמיתית, שמסמנת שינוי איכותני ביכולות הבינה המלאכותית בהשוואה למגבלות הקודמות…"

איך בדיוק עובד O3? מה הופך אותו למיוחד כל-כך? ובכן, התשובה האמיתית היא שאנחנו לא יודעים. כלומר, OpenAI יודעים, אבל אחרים לא. החברה לא מוכנה לחשוף עדיין איך בדיוק הוא עובד מאחורי הקלעים. הניחוש הטוב ביותר כרגע הוא שהמנוע מייצר לעצמו מרחב אפשרויות של תשובות, ואז עובר עליהן כדי לנסות לאתר את התשובה עם הסיכוי הגדול ביותר להצלחה. וכנראה שהוא יכול גם לחבר, לחסר ולהצליב בין התשובות כדי להתקרב לאמת ככל האפשר.

"אתה צריך את היכולת לעשות רקומבינציה של פונקציות להפקת תוכנה חדשה לגמרי, כשאתה מתמודד עם מטלה חדשה." מסבירים ב- ARC-AGI. למעשה, "[הבינה המלאכותית עושה] סינתזה של תוכנה. למנועי השפה הגדולים לא הייתה יכולת כזו במשך זמן רב. סדרת O של המודלים מתקנת את הבעיה."

זה לא סתם מרשים. זה מהפכני. המשמעות היא ש- O3 אמורה להיות מסוגלת להפיק פתרונות ברמה אנושית לבעיות רבות מכל הסוגים. זו עדיין לא בינה מלאכותית כללית, כנראה, אבל ברור שזה צעד בכיוון הנכון.

לא הכל מושלם… עדיין

לפני שאתם חושבים שכולנו נפעיל את המודל הזה מחר בבוקר, כדי שתדעו שעדיין עולה הרבה מאד כסף להריץ אותו. אנחנו יודעים שאפילו הרצה של מנוע O3 ברמה הנמוכה ביותר, עולה עשרים דולרים בערך. וברמה הגבוהה ביותר? שם קבלת תשובה אפילו לשאלה אחת עולה אלפי דולרים. אבל אם האלטרנטיבה היא להעסיק כמה מדענים שיעבדו שבוע כדי לספק את אותה התשובה, אז ייתכן שעדיף דווקא להעסיק את המנוע החדש.

חושבים שזו הגזמה? אבל יש גם ראיות "מהשטח". ספציפית, בתחרויות הפקת קוד, המנוע החדש מגיע לרמה שמקבילה לזו של מתכנת באחוזון העליון.

מה הוא יוכל לעשות כשהוא יעומת עם בעיות חדשות במדע? ברפואה? בהנדסה? השמים הם כבר לא הגבול. אפילו הכוכבים לא יעמדו בפנינו, כשהבינה המלאכותית דוחפת קדימה את המדע ואת הטכנולוגיה.

הדברים החשובים באמת

אפילו אם אתם חושבים שאני מגזים – ואני מודה שלפעמים יש לי נטייה להתלהב יותר מדי מטכנולוגיות חדשות – קשה להתעלם משני דברים.

ראשית, אי אפשר להתעלם מההצלחה של O3 בהתמודדות עם המבחנים. עד לפני שבוע, המבחן של ARC-AGI נחשב לאתגר הגדול והקשה ביותר עבור בינות מלאכותיות. המנוע הרגיל של OpenAI הצליח להגיע רק לחמישה אחוזי דיוק הצלחה במבחן. ופתאום, בום. קיבלנו את O3 שזינק לשבעים וחמישה אחוזי הצלחה.

שנית, וחשוב הרבה יותר, אנחנו רואים שמגמת השיפור ביכולות הבינה המלאכותית ממשיכה ולא מפסיקה לרגע. נביאי הזעם מהשנה האחרונה חזו שנגיע לקיר, ואכן חווינו מכשול: חברות הבינה המלאכותית השקיעו הון תועפות בהגדלת מודלי השפה שלהם, מתוך מחשבה שהגודל כן קובע. אפשר להבין אותן, מכיוון שהגדלת המודלים הייתה האסטרטגיה המנצחת בשש השנים האחרונות. אבל ב- 2024 נראה שכבר אי אפשר להשיג עוד הרבה פשוט מזריקת עוד כוח מחשוב על הבינות המלאכותיות.

אז כן, מכשול. ומה קרה אז?

פשוט: החברות שינו תפיסה, והתחילו לחפש דרכים חלופיות לשפר את יכולותיה של הבינה המלאכותית. והנה אנחנו רואים עכשיו את פירות העבודה הקשה שלהן. זוהי דרכה של הטכנולוגיה בשוק החופשי – להמשיך להתקדם, גם אם תחת תפיסות שונות מאלו ששירתו אותנו במקור.

הדרך לבינה המלאכותית הכללית

האם המשמעות היא שבאמת נהנה מבינה מלאכותית כללית בשנים הקרובות? אני עדיין ספקן, אבל גם לא יכול להכחיש שמגמת השיפור ביכולות הבינה המלאכותית אינה מפסיקה. אני לא מוכן להיות אופטימי כמו סם אלטמן, אבל אני גם לא יכול לשלול על הסף את האפשרות שתוך חמש שנים תהיה לנו בינה מלאכותית שיכולה לעשות… הכל. או כמעט הכל.

וזו החשיבות האמיתית של O3. בתקופה שבה המומחים התחילו לחשוב שקצב השיפור ביכולות הבינה המלאכותית התחיל לדעוך, המנוע החדש מראה לנו שיש עוד הרבה לאן להתקדם, ושרק התחלנו לגרד את פני השטח. אם נמשיך באותו קצב, הרי שכן: ייתכן שעד 2030 נגיע כבר לבינה מלאכותית כללית. כזו שיכולה לעשות הכל, במיוחד עבורנו. לחקור עבורנו, לפתח עבורנו תרופות, לעזור לנו לנקות את זיהום האוויר, המים והאדמה. ואולי, רק אולי, גם למצוא דרכים טובות יותר בהן יכולות מדינות לפתור את בעיותיהן בדרכי שלום.

טוב, אולי האחרון זה מדע בדיוני. אולי פנטזיה. אבל כל היתר כנראה אפשריים בהחלט. השאלה הייתה רק מתי נממש אותם. המנוע החדש מרמז שאולי האופטימיים צודקים, ושכל זה יקרה בקרוב מאד.

הפוסט האם GPT O3 של OPENAI מקדם אותנו לבינה מלאכותית כללית? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההשפעה של אינטל על ישראל

בדיוק לפני 50 שנה בשנת 1974 החליטה אינטל להקים  את מרכז הפיתוח הראשון שלה בישראל (והראשון מחוץ לאה"ב) . מרכז זה גדל לפעילות עניפה שהשפיעה על התעסוקה והכלכלה בישראל באופנים הבאים:

השקעות ותעסוקה: במהלך השנים השקיעה אינטל בישראל מעל 50 מיליארד דולר והפכה למעסיק הפרטי הגדול ביותר במגזר הטכנולוגי בארץ, עם כ – 12,000 עובדים. בתפקידי ייצור, פיתוח ושיווק התורמים באופן משמעותי לכלכלה המקומית.

רכש גומלין: הפעילות של אינטל בישראל אינה מוגבלת לתעסוקה. החברה גם התחייבה לרכוש סחורות ושירותים בשווי 16.6 מיליארד דולר מספקים ישראלים במהלך העשור הקרוב. רכש מקומי נרחב זה תומך במספר רב של עסקים קטנים ובינוניים, ומטמיע עוד יותר את אינטל במרקם כלכלת ישראל.

יצוא: הייצוא של אינטל מישראל הסתכם ב-2022 ב-8.7 מיליארד דולר, המהווים 5.5% מכלל יצוא ההייטק מהמדינה. נתון זה מדגיש את תפקידה של אינטל בחיזוק כלכלת הייצוא של ישראל ושמירה על היתרון התחרותי שלה בשוק הטכנולוגיה העולמי.

צמיחה כלכלית: הנוכחות של אינטל בישראל היוותה מניע מרכזי לצמיחה כלכלית, שיצרה אלפי משרות בשכר גבוה ומשכה חברות טכנולוגיה רב לאומיות נוספות למדינה.

מנהיגות טכנולוגית: ההשקעה של אינטל בישראל סייעה לבסס את המוניטין של המדינה כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות ולחנך דור שלם של מנהיגים טכנולוגים שפרשו מאינטל והקימו חברות משלהם.

מערכת כלכלית של חדשנות: הנוכחות של אינטל בישראל תרמה לפיתוח אקו-סיסטם תוסס של חדשנות, תוך טיפוח שיתוף פעולה בין סטארטאפים, אקדמיה וחברות טכנולוגיה בוגרות.

חשיבותה של ישראל לאינטל

לצד ההשפעה החיובית והמהותית של אינטל על ישראל מנקודת המבט של אינטל, ישראל היא מרכז קריטי לחדשנות ולייצור.

מאגר כשרונות בתחום הפיתוח: ישראל מתהדרת במאגר גדול של מהנדסים ומדענים, שרבים מהם סייעו להצלחתה של אינטל. הדגש החזק של המדינה על חינוך וחדשנות טיפח תרבות של מצוינות טכנולוגית האטרקטיבית מאוד לחברות טכנולוגיה גלובליות. מרכזי המו"פ שלה בישראל סייעו בפיתוח כמה מהטכנולוגיות המתקדמות ביותר של אינטל, ממעבד 8088 דרך סדרת מעבדי הפנטיום ועד לונאר לייק –  סדרת המעבדים החדישים ביותר של אינטל כיום. חידושים אלה מילאו ועדיין ממלאים תפקיד מכריע בהצלחתה העולמית של אינטל.

מרכז מחקר מוביל: מרכז המחקר של אינטל בישראל הוא אחד הגדולים שלה מחוץ לארצות הברית. המרכז היה אחראי למספר רב של פריצות דרך בטכנולוגיית מוליכים למחצה ותרם באופן משמעותי ליתרון התחרותי של אינטל.

כח יצורי נאמן ומיומן: המחויבות של אינטל להקים בישראל את אחד ממפעליה החדישים ביותר בהשקעה אדירה של  25 מיליארד דולר מעידים על האמון של אינטל כי דווקא בישראל תוכל לייצר את המוצרים המתקדמים ביותר תוך הישענות על כח האדם המגוון של אינטל ישראל המסוגל לתמוך בצורה מיטבית ביצור מוצריה.

כוח העבודה מיומן זה מאפשר לאינטל להתמודד עם אתגרים מורכבים ולהישאר בקידמת תעשיית המוליכים למחצה.

מיקום אסטרטגי: ישראל ממוקמת בצומת הדרכים בין אירופה, אסיה ואפריקה, מה שהופך אותה למוקד נוח להגעה למגוון רחב של שווקים גלובליים. קרבה זו מאפשרת לאינטל להפיץ ביעילות את מוצריה ושירותיה ללקוחות באזורי מפתח כולל שווקים מתעוררים במזרח התיכון ובצפון אפריקה (MENA).  כמו כן היא יכולה לסייע בהפחתת עלויות הובלה וזמני אספקה, ולשפר את היעילות של שרשרת האספקה ​​של אינטל.

רשת ספקים מקומיים: לישראל יש אקוסיסטם משגשג של סטארטאפים טכנולוגיים וחברות מבוססות המספקות מגוון רחב של מוצרים ושירותים לתעשיית המוליכים למחצה. אינטל יכולה להשיג רכיבים, חומרים ושירותים מספקים מקומיים אלה, להפחית את התלות שלה בספקים בחו"ל ולשפר את היעילות ואת העלות האפקטיבית של שרשרת האספקה ​​שלה.

האב של חדשנות: המוניטין של ישראל כמרכז חדשנות עולמי מושך זרם קבוע של סטארטאפים ויזמים טכנולוגיים. מערכת אקולוגית תוססת זו יכולה לספק לאינטל גישה לטכנולוגיות חדשות ולפתרונות חדשניים שיכולים לעזור לה לשפר את שרשרת האספקה ​​שלה ולהקדים את המתחרים.

תמיכה ממשלתית: ממשלת ישראל העניקה תמיכה משמעותית לתעשיית ההייטק במדינה, לרבות מימון מחקר ופיתוח, תמריצי מס ומענקי יצור. תמיכה זו עזרה ליצור סביבה נוחה לאינטל לפעול ולהשקיע בישראל.

שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר: ישראל היא ביתם של מספר מוסדות מחקר ברמה עולמית המשתפים פעולה באופן הדוק עם אינטל בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. שיתופי פעולה אלו יכולים להוביל לפיתוח חומרים חדשים, תהליכי ייצור וכלי תכנון לפיתוח מוצריה של אינטל.

לסיכום, מערכת היחסים בין ישראל לאינטל היא מערכת יחסים של תלות הדדית. שני הצדדים השקיעו רבות זה בזה, ויצרו שותפות החיונית להצלחותיהם. מדובר במערכת יחסים סימביוטית, כאשר שני הצדדים מפיקים יתרונות משמעותיים משיתוף הפעולה ביניהם לכן קשה לקבוע מי צריך את מי יותר. יחד עם זאת ניתן לומר בבטחה כי הסינרגיה בין אינטל לישראל מניעה את המשך הצמיחה והחדשנות של שני הצדדים ונקווה כי תמשיך כך עוד שנים רבות.

הפוסט מי זקוק יותר למי? אינטל לישראל או ישראל לאינטל? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כשמדברים עם רוני אנגל, מתקבל הרושם שהיא נולדה להיות מהנדסת. היא אמנם מספרת שהוריה דחפו אותה לכיוון, וכי נחשפה לטכנולוגיה מגיל צעיר אבל האמת היא שטמונה בה תשוקה בלתי מעורערת לטכנולוגיה. תשוקה שעזרה לה להתמודד בנחישות עם דעות קדומות, ועם מה "שכולן עושות" כדי להמשיך במרץ למחוז חפצה.

היא נולדה ברמת גן אבל גדלה בגן יבנה (אחרי שמשפחתה עקרה לשם בעקבות עבודתו של האב כמהנדס אוירונאוטי באלתא).

כבר מגיל צעיר גילתה חיבה מיוחדת למתימטיקה והרגישה שזה "בא לה בקלות". באותה עת גם אהבה להקשיב לסיפוריו של אביה שחלק עימה איך עובד כח העילוי של מטוס, איך עובד מכ"מ ומדוע עולם הטכנולוגיה זה עולם העתיד.

למרות כל זאת כשהיתה בת תשע והתיישבה עם אבא לשיחה רצינית על "מה תעשה כשתהיה גדולה" סיפרה לו שהיא אוהבת לשיר ורוצה להיות זמרת. אביה בחוכמתו ענה לה: "חשבת פעם מה היתרונות ומהן החסרונות בלהיות זמרת?" ביחד הם ניתחו והגיעו למסקנה שהסיכוי שלה להצליח כזמרת הוא נמוך וגם אם תצליח ותזכה בתהילה, בפרסום ובכסף לא תהיה לה פרטיות. לעומת זאת, אם תלמד להיות מהנדסת יש בזה הרבה אפשריות לחיים שלוים וקריירה טובה. השיחה הזו זכורה לה עד היום וכל פעם כשהתחבטה בנוגע לעתידה שאלה וענתה לעצמה מהן היתרונות והחסרונות של כל מקצוע.

אז מה רוני, היה ברור לך שתהיי מהנדסת שבבים מגיל צעיר?

למען האמת, למדתי בתיכון  5 יחידות בפיזיקה ומתיטמטיקה וגם הייתי במגמת מחשבים. חשבתי ללמד הנדסת אוירונאוטיקה כמו אבא אבל אבא אמר שיש פחות הזדמניות באוירונאוטיקה ואם אני הולכת ללמד הנדסה עדיף הנדסת חשמל כי זה יפתח בפני הרבה אפשריות.

אכן יש הרבה אפשריות בתחום הנדסת חשמל אבל איך הגעת דווקא לתחום השבבים?

הכרתי את בעלי כשהייתי בת 16 אחרי הצבא הוא התחיל ללמד הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון מה שהביא אותי גם ללמד באותה אוניברסיטה. אחרי הלימודים הוא הצטרף לחברת DSP Group וסיפר לי שלפתח שבבים זה ממש מענין ולדעתו גם מאד מתאים לי. הבנתי שזה באמת מגניב והחלטתי להגיש מועמדות לחברת וולנס שם התקבלתי לעבודה.

ומה עשית בצבא?

בצבא הייתי מדריכת סימולטורים של מפעילי כטב"מים. האחריות הספציפי שלי היתה ללמד את המפעילים כיצד להתמודד עם תקלות בזמן אמת. זה היה תפקיד מורכב שדרש ממני ללמד המון וגם להעביר את כל הידע שלי למפעילים. מעבר לאתגר של ללמד אותם היה חשוב לי לדאוג שהמפעילים גם יזכרו מה צריל לעשות ברגע האמת.

ומה את מרגישה כשאת רואה מה הם עושים כעת עם הכטב"מים

שירתתי בתקופה של מבצע עמוד ענן אז אני יודעת כמה הכטב"מים פעילים בתקופת מלחמה אבל היום כשאני רואה מה קורה במלחמת חרבות ברזל זה ממש מגניב להכיר ביכולות של הכטב"מים ובתרומתם במיוחד בזמן מלחמה.  

ואיך התקבלה אצלך ההחלטה מה ללמד באוניברסיטה?

כאמור בהמלצת אבא שלי התכוונתי ללמד הנדסת חשמל באוניברסיטה וכך עשיתי . לומר את האמת התואר היה מאתגר והיו לי אפילו מחשבות על להרים ידיים, במיוחד שלא היו שם הרבה נשים, אבל לשמחתי בעלי היה שם ועודד אותי לא לוותר. הוא אמר לי שהוא מכיר אותי היטב ויודע שהמקצוע הזה מתאים לי. הוא צדק!

ומה את עושה כיום?

היום אני עובדת בוולנס כמהדנסת VLSI ועוסקת בכתיבת ורילוג. העבודה שלי מתבססת על משימות שאני מקבלת מהארכיטקט של הפרויקט ולפי זה מתכנתת את הורילוג.

האם היתה לך הכוונה או המלצה לעבוד בתחום השבבים כבר באוניברסיטה?

לא ממש. באוניברסיטה לא דיברו איתנו בכלל על תכנון שבבים אבל בעלי רז הסביר לי במה המדובר. היום אני מאד מרוצה בוולנס. אני אוהבת לגלות כל פעם דברים חדשים ומרגישה שדוחפת את הטכנולוגיה קדימה. לחשוב שאני חלק מהתהליך של הפיכת רכבים לאוטונומים זה ואוו.

ועם הרגשה נפלאה כזו מדוע את חושבת שאין הרבה נשים שעושות ומרגישות כמוך?

אין לזה תשובה אחת אבל יש פה לדעתי בעיה חברתית. כשבעלי החליט ללמד הנדסת חשמל מיד קיבל חיזוקים מהסביבה אבל כשאני החלטתי ללמד את זה מיד אמרו לי: "ואוו זה נורא קשה, בשביל מה את צריכה את זה" או "איך תגדלי משפחה עם כזה מקצוע דורש". השוני בתגובה של אנשים היה מאד בולט כי בעלי ואני החלטנו ללמד בדיוק אותו הדבר אבל ההבדל בתגובות שקיבלנו היה הבדל כמו בין שמים לארץ. גם בתואר עצמו היה הבדל משמעותי בין כמות הגברים לנשים. במחזור שלי היו כ-200 סטודנטים אך רק  16 מהן בנות.

מה את חושבת צריך לעשות כדי לעודד נשים נוספות להצטרף להייטק בכלל ולתעשית השבבים בפרט?

אני מאמינה כי הדרך לחולל שינוי היא להתחיל מוקדם. צריך להסתובב בתיכונים, להסביר שמחפשים נשים בתעשיה וגם להפגיש את הבנות בתיכונים עם נשים שעשו את זה. אני זוכרת שהפחידו אותנו שישלמו לנשים פחות וגם שלא נוכל לצאת לחופשות לידה ארוכות אבל זה בכלל לא נכון.  אם את הולכת להייטק זה לא אומר שאת אמא מזניחה או מרוויחה פחות מגברים.

לכן צריך לעודד בנות שיש להן גישה למקצועות ריאלים ללמד מתימטיקה ופיזיקה 5 יחידות.

כשלמדתי באוניברסיטה עבדתי במקביל כמתרגלת בכיתה וירטואלית של בנות שהחליטו ללמד 5 יחידות במתימטיקה. היו בכיתה הזו די מעט בנות ובשבילי זו היתה זו היתה הזדמנות טובה לחזק אותן ולהסביר להן, מדוע חשוב לעשות בגרות 5 יחידות במתימטיקה.     

יש ענין נוסף שיכול לעזור והוא הפעיליות הנוספות והחוגים. בהיותי נערה בחרתי בחוגים כמו ג'ודו, כדורגל וקיר טיפוס.

זה עזר לי להרגיש יותר בנוח בסביבה גברית. וברגע שעשיתי מגיל צעיר דברים עם בנים הרגשתי יותר בנוח בחברתם.  גם במחלקה שלי כיום יש מעט בנות והיתה תקופה שהייתי האשה היחידה. אז חייבים לדעת להסתדר עם גברים והסתדרתי. אני זוכרת שגם באוניברסיטה היו במגמה שלי בעיקר בנים אבל לי לא היתה בעיה עם זה כי כאמור התרגלתי לזה מגיל צעיר.

אמרתי קודם תיכונים אבל במחשבה שניה אני חושבת שצריך להתחיל לכוון את הבנות כבר מכיתה א'. לעודד נשים ללמד אומניות לחימה וחוגים מעורבים אחרים של בנים ובנות ביחד. למשל כשהייתי בחוג קיר טיפוס היו סביבי הרבה בנים אבל כשטיפסתי גיליתי שאני מגיעה לאותם הישגים כמו הבנים. זה עזר לי להשתכנע שאני לא פחות טובה מהם.

ומה בנוגע לאיזון בין משפחה לעבודה

יש לי היום בת צעירה בשם נגה אותה ילדתי לפני חצי שנה. חוץ מענין ההנקה, רז בעלי הוא שותף מלא בטיפול בה ואין לאף אחד משנינו עדיפות בטיפול. כלומר כשאני צריכה לעבוד עד שעות מאוחרות רז מחפה עלי והפוך. אנחנו גם מתחלפים כאשר צריך לטפל בילדה בלילה. אני מרגישה שיש היום יותר מודעות לתרומה של הגברים ולהיותם שותפים שווים בגידול הילדים.  

הפוסט רוני אנגל – נולדה להיות מהנדסת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדוע קיימות חשובה בתעשיית השבבים?

שימור משאבים: תעשיית השבבים צורכת כמויות משמעותיות של אנרגיה, מים וחומרי גלם. פרקטיקות ברות קיימא יכולות לעזור להפחית את טביעת הרגל הסביבתית של התעשייה על ידי אופטימיזציה של השימוש במשאבים ומזעור בזבוז.

הפחתת שינויי אקלים: תהליכי ייצור שבבים תורמים לפליטת גזי חממה, ולשינויי אקלים. על ידי אימוץ שיטות לעידוד קיימות, התעשייה יכולה למלא תפקיד חיוני בהפחתת שינויי האקלים ובהבטחת עתיד בר קיימא יותר לתושבי כדור הארץ.

ציות לרגולציה: ממשלות ברחבי העולם קובעות תקנות סביבתיות מחמירות יותר כדי להתמודד עם שינויי האקלים ודלדול המשאבים. הקפדה על תקנות אלו חיונית לחברות שבבים כדי לשמור על פעילותן ולהימנע מקנסות.

שיפור מוניטין: צרכנים מודאגים יותר ויותר מההשפעה הסביבתית של המוצרים שהם רוכשים. חברות המפגינות מחויבות לקיימות יכולות לשפר את המוניטין של המותג שלהן ולמשוך לקוחות המודעים לסביבה ומעונינים לרכוש דווקא מחברות התורמות לשמירה על קיימות ואיכות הסביבה.

כדאיות לטווח ארוך: שיטות קיימות יכולות לעזור להבטיח את הכדאיות ארוכת הטווח של תעשיית השבבים על ידי הפחתת סיכונים הקשורים למחסור במשאבים ואתגרי רגולציה.

התקדמות וחידושים בהנדסת שבבים ברי קיימא

יעילות אנרגטית: יצרני השבבים מפתחים כל הזמן תהליכי ייצור וציוד יעילים יותר בשימוש באנרגיה. זה כולל שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, תאורה חסכונית באנרגיה, מערכות HVAC וטכנולוגיות מתקדמות לבקרת תהליכים.

חיסכון במים: הפחתת צריכת המים היא תחום מיקוד מרכזי נוסף בייצור שבבים ברי קיימא. ניתן להשיג זאת באמצעות שימוש במערכות מים במעגל סגור, ניצול טכנולוגיות מיחזור מים ואופטימיזציה של תהליכים.

יעילות חומרים: תהליכי ייצור שבבים כוללים לרוב שימוש בחומרים כימים מסוכנים. שיטות עבודה ברות קיימא שואפות למזער את השימוש בחומרים אלו ולקדם פיתוח של חלופות ידידותיות יותר לסביבה.

הפחתת פסולת: צמצום ייצור הפסולת חיוני לייצור שבבים ברי קיימא. ניתן להשיג זאת באמצעות תוכניות מיחזור, אסטרטגיות מיזעור פסולת ופיתוח תהליכי ייצור חדשים המייצרים כמות פסולת פחותה.

קיימות שרשרת אספקה: הבטחה כי ספקים ושותפים ידבקו בפרקטיקות ברות קיימא היא חיונית לקיימות הכוללת של תעשיית השבבים. זה מצריך בחירת ספקים קפדנית, ניטור של ביצוע קיימות ושיתוף פעולה הדוק.

יוזמות קיימות מוצלחות

כמה חברות שבבים כבר מיישמות כיום בהצלחה תוכניות קיימות חדשניות שהניבו תוצאות משמעותיות. אינטל לדוגמה השקיעה רבות ביוזמות ניצול יעיל של אנרגיה וחיסכון במים במתקני הייצור שלה. החברה אף פיתחה קוד קיימות לספקים המתאר את דרישות הקיימות שלה מספקיה ושותפיה.

כמו כן, חברת TSMC, ענקית השבבים הטיוואנית, עשתה צעדים משמעותיים בהפחתת טביעת הרגל הסביבתית שלה. החברה הטמיעה מגוון של שיטות ברות קיימא, כולל תהליכי ייצור חסכוניים באנרגיה, אמצעים לחיסכון במים ותוכניות להפחתת פסולת.

מגמות ואתגרים עתידיים

ככל שתעשיית השבבים ממשיכה להתפתח, הצורך בפרקטיקות בנות קיימא רק יהפוך דחוף יותר. מגמות ואתגרים עתידיים בתחום הקיימות כוללים:

טכנולוגיות מתפתחות: הפיתוח של טכנולוגיות יצור שבבים חדשות, כגון סיליקון קרביד וגאליום ניטרייד, ידרשו התייחסות מדוקדקת למדידת השפעתן הסביבתית.

כלכלה מעגלית: אימוץ גישה של כלכלה מעגלית, המדגישה שימוש חוזר בחומרים ומיחזור משאבים, יכולה לסייע בהפחתת טביעת הרגל הסביבתית של תעשיית המוליכים למחצה.

שקיפות שרשרת אספקה: הגברת השקיפות בשרשרת האספקה ​​של תעשיית השבבים תהיה חיונית להבטחת עמידה בתקני קיימות לאורך שרשרת הערך.

לסיכום, קיימות היא נושא קריטי עבור תעשיית השבבים. על ידי אימוץ שיטות יצירתיות וטכנולוגיות חדשניות, חברות השבבים יכולות להפחית את ההשפעה הסביבתית שלהן, לשפר את המוניטין של המותג שלהן ולהבטיח את כדאיות הפעילות שלהן לאורך זמן. בעוד העולם ממשיך להתמודד עם שינויי אקלים ומחסור במשאבים, תעשיית השבבים חייבת למלא תפקיד מוביל בהנעת פיתוח ויצור ברי קיימא.

הפוסט צ'יפים וקיימות  – השפעת תעשיית השבבים על הסביבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החלום להקים יקב ליווה את יוסי רוזנברג שנים רבות. הוא רכש ידע נרחב בתחום, כולל לימודי ייננות מקצועיים ביקב שורק ובמכללת תל חי. עם רכישת המשק ב-2011, נטעה המשפחה כרמים והחלה לייצר יין משלה. כיום, כרמי היקב משתרעים על פני מספר דונמים בישוב בקוע וכן במושב ערוגות בהם מגדל היקב כ -12 זני ענבים.

היקב הוא הרבה יותר ממקום לייצור יין. הוא מהווה מרכז חיים עבור משפחת רוזנברג, שכל חבריה כולל הילדים הילה, רוני, גילעד ואוריה-זהר משתתפים בעבודה היומיומית. החווה היא ביטוי לאהבתם לאדמה, ליין ולזיכרון בנם. באמצעות היקב, המשפחה מצאה דרך להתמודד עם האובדן ולהמשיך הלאה, תוך יצירת מקום יפה וייחודי.

בניגוד לביקורי המתוכננים בדרך כלל, החלטתי הפעם על ביקור ספונטני. וכך בבוקר שישי אחד בקיץ החולף יצאתי עם איילת, רעייתי, ליקב שעליו שמעתי פעמים רבות מידידיי. כשהגענו לכרם ברק ביקשתי לפגוש את יוסי רוזנברג. למרות שהפתענו, יוסי התפנה מיד מכל עיסוקיו ו"פתח לנו שולחן". עד מהרה התמלא השולחן בינות רבים לצד לחמים, גבינות וכיבודים מארוחת הבופה העשירה שמגיש היקב למבקריו.

יוסי סיפר לנו בקצרה את תולדות היקב והתעכב במיוחד לספר לנו על ברק, הבן שנפטר. ברק היה אמן ויוצר רב תחומי, אשר אהבתו הגדולה ביותר הייתה ציורי קומיקס. בני המשפחה מצאו דרך מקורית להנצחתו על תויות היין של היקב שכולם מעוטרים בדמויות שיצר לסיפוריו וכך גם לוגו היקב המבוסס על דמות מציוריו. הינות שטעמנו:

• סובניון בלאן 2023
• שרדונה בקוע 2023
• שרדונה ערוגות 2023
• קולומבר בקוע 2023
• לבן 2013
• כתום 2016
• פט נט 2022
• סירה בקוע 2022
• פטיט ורדו 2022
• קברנה פרנק 2021
• דרגון באני 2017
• דרגון באני 2020
• דרגון באני 2021
• ים תיכון 2014
• אדום 2015

הרשימו במיוחד:

סובניון בלאן 2023

צבעו צהבהב בהיר מאד כמעט שקוף, ארומטי מאד. האף מתמלא בזר פרחים ופירות טרופים בעיקר לי'צ'י, מלון ולימון. הפה מתכתב עם האף עם טעמי פירות טרופים. רענן, עגול וכיפי. הענבים מגיעים מכרם במשוב ערוגות הנמצא בסמוך לקרית מלאכי.

שרדונה בקוע 2023

היה מענין לטעום שניגבוה  ינות שרדונה מאותה שנה כאשר השוני היחיד בינהם היה הכרם בו גדלו הענבים. הפעם הכרם בערוגות היה פחות מוצלח ואילו השרדונה מהכרם בבקוע  הזכיר לי את ינות שאבלי. גם כאן צבעו היה בהיר למדי כמעט שקוף, הארומות שמילאו את חלל אפי הזכירו לי סיגליות, ליים וקצת ריחות של בננה. בפה קיבלתי יין עגול ומאוזן בעל טעם חמצמץ-מתוק כמו תפוח גרנד סמית ירוק, בשילוב לימוניות שהוסיפה לו חמיצות ועזרה לו להיות עסיסי ומפתיע לטובה.   

דרגון באני 2017

לאחר שטעמנו עוד כמה ינות לבנים וכתומים עברנו לכמה ינות אדומים זניים ובלנדים שפחות היו לטעמי. אז הגענו לטעימת אורך שכללה את יין הדגל של היקב. הדרגון באני משלוש שנות בציר. בכל השנים הללו היין הורכב בעיקר משני זנים עוצמתים. פטי סירה ופטי וורדו. לשני הזנים התווסף בשנה אחת קברנה סוביון ובשנה אחרת מרסלן.

לטעמי היין המוצלח מבין השלושה היה זה של בציר 2017 בין השאר מכיוון שהיין העוצמתי הזה היה זקוק לכמה שנות ישון. ריחות מהדורת 2017  כללו פלפל ירוק ואדום, וצמחי תבלין. הפה היה עשיר בטעמי דובדבנים אדומים. היין מורכב ואיכותי אך למרות 7 שנותיו נראה שהוא עדיין צעיר למדי וטרם הגיע לשיאו.

ים תיכון 2014

יין בן עשורהמכיל בלנד של קרינאן, מרלו וקברנה סובניון. צבעו אדום בהיר יחסית (במיוחד ליין בן 10 שנים) , באף הרחתי דובדבנים בשלים, קרמל ומעט אגוזים. הפה התמלא בטעמי שזיפים שחורים ושוקולד. יין עגול ומאוזן שנראה כי הגענו אליו בדיוק בזמן הנכון.

אדום 2015

עוד בלנד יחודי של יוסי המאגד בתוכו ארבעה זנים. סירה, קברנה סובניון, פטי וורדו ופטי סירה. צבעו אדום ארגמן, באף קיבלתי ארומות של פירות יער בשלים ומעט וניל. כשטעמתי חשתי בטעם עשיר של דובדבנים אדומים לצד חמיצות נעימה. היין התיישן במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ולמרות שהוא כבר בן תשע עשה רושם צעיר אך מעניין.

לסיכום אומר כי יקב כרם ברק מייצר מנעד רחב של ינות, אולי אפילו רחב מדי ליקב בוטיק המייצר בסה"כ כמה אלפי בקבוקים אך אולי זוהי דרכו להטעים יין מתאים לכל אורח.  עוד אומר כי ליקב מרכז מבקרים נעים בו ניתן לאכול בימי שישי ארוחת בוצריים עשירה (בסגנון בופה) הכוללת סלטים, גבינות ולחמים העשויים במקום וכמובן מגוון ינות מתוצרת היקב (במחיר 180 ש"ח לאורח). יוסי הוא איש שאוהב אנשים ואכן מיישם את אמרתו לפיה "יינות היקב מיוצרים מתוך אהבת האדם והאדמה". אם תגיעו לבקרו באחד מימי השישי הקרובים אני מאמין שתהנו מאד מהאירוח החם והלבבי של יוסי ושאר בני משפחתו.

ציור מציוריו של ברק רוזנברג

הפוסט מאובדן להתחדשות: סיפורו של יקב כרם ברק הופיע לראשונה ב-Chiportal.