שלוש שנים מאוחר יותר החליטה שהגיע הזמן להקים סטרטאפ והצטרפה לצוות ההקמה של חברת Social Wonder בה שימשה כ- CTO. הסטראפ כמו סטרטאפים רבים לא התפתח כמתוכנן אבל אנה קיבלה את הנסיון שאולי חסר לה לעבוד בסביבה של סטארטאפ ולהבין מה היתונות ומה החסרונות של חברה קטנה וצעירה.

בתחילת שנת 2024, חזרה אנה לקבוצת ה-Wireless של אינטל, שם החלה להתמקד באופטימיזציה של תכנון כרטיסים. במסגרת עבודתה, היא וחברי הצוות התממשקו עם הסימולטור של Ansys בתחום ה-  Signal Integrity . במהלך הפעילות פיתחו אנה וחבריה אייג'נטים ייחודיים שהוכיחו את היכולת לשדרג באופן משמעותי את תכנון הכרטיסים ואף לאפשר אוטומציה מתקדמת על ידי ניצול מושכל של יכולות הבינה המלאכותית הקיימות כיום. תובנות אלו פתחו בפניהם אפשרויות לא רק לשיפור תכנוני SerDes אלא גם לתכנון אוטומטי ויעיל של החיבורים החשמליים במעגלים על גבי השבב, הידועים בשם Netlist עבור שבבים מתקדמים.

לאור ההצלחה של הסקריפטים שכתבה, החלה אנה לשקול הקמת חברה עצמאית שתתמקד בפיתוח מודלים בקוד פתוח (Open Source). מודלים אלו יאפשרו לחברות EDA ולחברות המפתחות שבבים לבצע אוטומציה בתהליכי התכנון ולייעל את עבודת התכנון בדור ה-AI.

לשם כך, פנתה אנה לד"ר סעיד אמל, מומחה לעיבודי בינה מלאכותית ו-NLP, שאיתו עבדה בעבר בחברת GM. ד"ר אמל, המתגורר כיום בבוסטון ומשמש כחוקר באוניברסיטת Northeastern וכפרופסור אורח בבית הספר לרפואה בהרווארד, נענה בשמחה לסייע לה.

בתחילת 2025, עזבה אנה את אינטל במטרה להקדיש את מלוא מרצה למיזם החדש שלה. אליה הצטרפו שני מהנדסים בכירים, רוני אבירי ואיל חולי, שעזבו אף הם את אינטל כדי לקחת חלק בסטארטאפ החדשני שזכה לשם המקורי HowHardAI. ד"ר אמל ממשיך לתמוך בפרויקט מרחוק, בעוד הצוות מתמקד בפיתוח פתרונות פורצי דרך שייעלו את תהליכי התכנון בעולם השבבים.

אנה ברנוב צפויה להשתתף בכנס ChipEx2025  ולהסביר בסמינר הטכנולוגי כיצד ניתן לבצע Netlist  אוטומטי או איך שהיא קוראת לזה: One-Click Netlist-to-GDS . להשתתפות בכנס ChipEx2025  לחצו כאן.

הפוסט היזמת שרוצה לחולל מהפיכה ב- Netlist הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בזמן שהבינה המלאכותית (AI) ממשיכה לחולל מהפכה במקום העבודה, ארגונים חווים שינוי חסר תקדים באופן השלמת המשימות, קבלת ההחלטות וניהול הביצועים של העובדים. בעוד שבינה מלאכותית מציעה יעילות ויכולות יוצאות דופן, היא גם מביאה אתגרים לצד האנושי של הניהול. בעידן ה-AI, בו נתונים מניעים קבלת החלטות ואוטומציה שולטת בפעולות, תפקידו של מנהל אנושי ורגיש מעולם לא היה קריטי יותר. כשהעובדים מנווטים בנוף המשתנה במהירות, הם זקוקים למנהיגים שיכולים לעורר השראה, לעודד ולתמוך בהם – לא רק לדאוג לפרודוקטיביות שלהם.

מגע אנושי בעולם אוטומטי

אחד היתרונות של מנהל רגיש הוא יכולתו לשמור על אנושיות במקום העבודה. בינה מלאכותית מצטיינת בניתוח דפוסים, בביצוע משימות שגרתיות ובמתן תובנות ונתונים, אך היא אינה יכולה לשחזר חיבור רגשי אמיתי, אמפתיה והבנה. עובדים הם אנשים עם שאיפה להתמודד עם אתגרים ולשאוף להישגים אך גם עם חולשות אישיות. מנהל רגיש מזהה את הניואנסים הללו ומתאים את סגנון המנהיגות שלו כך שיהדהד לכל חבר בצוות.

תארו לעצמכם עובד שמרגיש לא מוערך במקום עבודה הנשלט על ידי מדדי ביצועים המופעלים על ידי בינה מלאכותית. מנהל אנושי ורגיש יכול להיכנס לזהות את המאמצים של עובדיו מעבר למספרים, להכיר ביצירתיות שלהם ולספק משוב בונה שמעלה את המורל שלהם. רמה זו של טיפול מטפחת תרבות של אמון ושייכות, ומבטיחה שהעובדים ירגישו מוערכים כיחידים ולא רק תורמים למערכת מונעת נתונים.

השראה בעידן האלגוריתמים

השראה היא אבן יסוד של מנהיגות יעילה, במיוחד כאשר הטכנולוגיה הופכת לכוח דומיננטי. מנהל רגיש מעורר השראה על ידי ציור חזון שמהדהד לאנשי הצוות. מנהגות יעילה מניעה עובדים לשאוף למצוינות לא באמצעות אלגוריתמים אלא באמצעות מטרה משותפת ויצירתיות מחשבתית.

בינה מלאכותית עשויה להגדיר לעובדים מהם היעדים שלהם, אך המנהל הוא זה שיכול להסביר מדוע היעדים הללו חשובים. על ידי גישור הפער בין מדדים קרים למוטיבציה משמעותית, מנהלים רגישים מעוררים השראה בעובדים לאמץ שינוי ולהתגבר על האתגרים שבפניהם. לדוגמה, כאשר מערכת בינה מלאכותית מזהה אזורים לשיפור, מנהל רגיש יכול להציג את המשוב הזה כהזדמנות לצמיחה ולא כביקורת. העידוד של מנהלים אלה יכול לעזור לעובדים לראות בבינה מלאכותית כלי לשיפור עבודתם, ולא כאיום על תפקידיהם.

עידוד בתוך אי ודאות

עידן הבינה המלאכותית מביא עימו התרגשות לצד אי ודאות. עובדים רבים עשויים לחשוש מהחלפתם באוטומציה או להיאבק כדי להסתגל לטכנולוגיות חדשות. תפקידו של מנהל רגיש הופך להיות מרכזי במתן התמיכה הרגשית הדרושה לנווט בתקופה של שינויים ותמורות משמעותיות בחיי עובדיו.

עידוד חורג ממילים; מדובר בפעולות המחזקות את האמונה של העובדים ביכולות שלהם. מנהל רגיש מקשיב באופן פעיל לדאגות העובדים, מכיר באתגרים שלהם ועוזר להם לפתח את הכישורים הדרושים להם כדי לשגשג לצד הבינה המלאכותית. בין אם מדובר בארגון תוכניות הכשרה, מתן מפגשי חונכות או פשוט להיות זמינים לשיחה מלב אל לב, מנהלים אלו משמשים כעמודי תמיכה חיוני במהלך שלבי המעבר.

לדוגמה, עובד שהוטל עליו לשלוט בכלי חדש המופעל בבינה מלאכותית עלול להרגיש מעורער ובלתי בטוח ביכולותיו. מנהל רגיש יכול להציע ביטחון על ידי הדגשת הצלחותיו בעבר והפגנת ביטחון ביכולתו ללמוד. עידוד מסוג זה לא רק מגביר את המורל אלא גם מחזק את הלך הרוח של צמיחה – תכונה חיונית במקום עבודה מתפתח.

איזון בינה מלאכותית ואנושות

אחד היתרונות הבולטים של מנהל אנושי ורגיש הוא היכולת שלו לאזן בין יכולות הבינה המלאכותית לבין מנהיגות ממוקדת באדם. בינה מלאכותית יכולה לספק יעילות, לייעל את זרימות העבודה ולספק תובנות נתונים, אבל היא לא יכולה להחליף את הצורך באינטליגנציה רגשית, הסתגלות ופתרון בעיות יצירתי.

מנהלים רגישים פועלים כמתווכים, ומבטיחים שבינה מלאכותית משמשת כהשלמה לכישורים האנושיים ולא כתחליף. הם מתמקדים בשילוב בינה מלאכותית בתהליכי עבודה בדרכים המעצימות את העובדים, ומאפשרות להם להתמקד במשימות בעלות ערך גבוה הדורשות אינטליגנציה רגשית ויצירתיות. גישה זו לא רק משפרת את הפרודוקטיביות אלא גם מונעת מעובדים להרגיש דה-הומניזציה על ידי אוטומציה.

יתרה מכך, מנהלים רגישים יכולים להתייחס לשיקולים אתיים סביב יישום בינה מלאכותית. כאשר מערכות בינה מלאכותית מקבלות החלטות על סמך אלגוריתמים, מנהלים רגישים מבטיחים שהחלטות אלו מתאימות לערכי הארגון ומעניקות עדיפות לרווחת העובדים. הערנות שלהם עוזרת לשמור על מקום עבודה שבו ההגינות, ההכללה והכבוד נשארים על כנו.

בניית צוותים עמידים

בסופו של דבר, היתרון הגדול ביותר של מנהל אנושי ורגיש בעידן הבינה המלאכותית הוא היכולת שלו לבנות חוסן והתגברות הצוות שלו על מכשולים. חוסן נובע מיחסים בין אישיים חזקים, אמון הדדי ומחויבות משותפת להתגבר על אתגרים.

על ידי שילוב של תובנות מונעות נתונים של בינה מלאכותית עם מנהיגות ממוקדת באדם, מנהלים רגישים מעצימים את העובדים לוהופכים אתם לבטוחים יותר, משתפים פעולה וחדשניים. הם נותנים השראה לצוותים לאמץ את השינוי במקום לפחד ממנו, ויוצרים תרבות של הסתגלות וצמיחה.

לסיכום

בעידן שבו בינה מלאכותית שולטת בפעילות רבות במקום העבודה, קל להתעלם מחשיבות החיבור האנושי. עם זאת, עובדים זקוקים ליותר מאלגוריתמים חכמים ואוטומציה מתקדמת; הם זקוקים למנהלים שיכולים לעורר בהם השראה, לעודד אותם ולתמוך בהם בעת הצורך. מנהלים רגישים מספקים את האינטליגנציה הרגשית והאמפתיה שבינה מלאכותית אינה יכולה לתת, מה שמבטיח שהעובדים יישארו מעורבים, בעלי מוטיבציה ומוערכים. כאשר ארגונים מאמצים בינה מלאכותית, אל לנו לשכוח שהלב של מקום העבודה עדיין טמון ביחסים האנושיים שאנו מטפחים. אחרי הכל, טכנולוגיה אולי מניעה יעילות, אבל האנושות מניעה מצוינות.

הפוסט להוביל עם הלב: הכוח של ניהול ממוקד באדם בעידן הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטור הזה מוקדש בדרך כלל לסקירה של יקבי בוטיק איכותים ברחבי ישראל אך הפעם החלטתי להקדיש אותו לינן אחד המחלק זמנו בין מגוון יקבים רחב.

ינן אחד, שכבר עבד כיועץ בשורה ארוכה של יקבים בישראל וכיום מייעץ במקביל ללמעלה מ10 יקבים שונים. לא מדובר בינן ראשי אלא ביועץ חיצוני העובד לצד ינן היקב ומסייע בידיו להפיק את המיטב מחומר הגלם של היקב.

מדובר בד"ר ארקדי פפיקיאן, אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר בתעשיית היין הישראלית. עם קריירה עשירה של למעלה משלושה עשורים, ארקדי נחשב כיום לאחד מיועצי היין המובילים בישראל. הוא מלווה עשרות יקבים בתהליכי ייצור, פיתוח ושיפור איכות היין. פועלו מתפרש על פני תחומים רבים, החל מהיבטים טכנולוגיים ועד תרבותיים, ותרומתו לקידום תעשיית היין המקומית מהותית.

הכל התחיל כשפגשתי את ארקדי לפני כמה חודשים בתחרות Teravino בה שפטנו יחד וארקדי פנה אלי וביקש שאטעם כמה מינות העילית שהוא מעורב בעשייתם.

ארקדי סיפר לי כי הוא מאמין שיש ליקבי ישראל פוטנציאל לייצר יינות סופר-פרימיום, שיתחרו בשוקי היוקרה העולמיים. "יינות סופר פרימיום" מתייחסים בדרך כלל לקטגוריה איכותית של יינות מבחינת מחיר, אומנות עשיית היין והמוניטין שלהם. יינות אלו מאופיינים לרוב בענבים איכותיים שנבחרו בקפידה, בתהליכי ייצור קפדניים, ובפרופילי ריח וטעם מעולים, המייצגים את המאפיינים הייחודיים של האזור או את זן הענבים מהם נעשו.

ונחזור לארקדי. כעת אחרי שרכש מוניטין והכרה מירבית בתעשיה המקומית החלום של ארקדי הוא למצב את היינות ישראליים לצד מדינות יין ותיקות כמו צרפת, ספרד ואיטליה ולהכיר בכך שינות סופר פרימיום ישראלים אינם נופלים באיכותם מהיינות האיכותיים הנעשים במדינות היין הללו.

ינות סופר פרימיום יכולים להגיע למחיר של 400-500 ש"ח לבקבוק ובעולם יש נכונות לשלם מחירים אלה עבור ינות באיכות מעולה. גם מחירם של ינות הסופר פרימיום שארקדי היה מעורב בעשייתם דומים במחירם למחירים הללו.

לקראת הטעימה שקיימנו קיבץ ארקדי סוללת ינות אשר בכולם השתמש בשיטות יצור חדשניות אותן פיתח בעצמו ועליהן רשם פטנטים ברחבי העולם. חשוב לציין כי מדובר בינות שיצרו כמה יננים מוכשרים שרקחו את הינות בשיתוף פעולה עם ארקדי שיזם והאמין בהם (שמותיהם מופיעים לצד הינות). הנה מה שטעמתי.

Alfasi Special Edition 2019 – יינן ראשי, אדם אלפסי

צבעו אדום סגול כמעט שחור. באף הרחתי שפע של ריחות פרי כולל דובדבנים שחורים בשלים ופירות יער בשלים בצירוף תבלינים כגון פלפל וציפורן ומעט וניל שכנראה הגיע מעץ האלון בו שהה היין. בפה חשתי ביין בעל גוף מלא וטעמים של שוקולד, קפה ודובדבנים בשלים. למרות שהיין כבר בן 6 שנים הוא היה מעט טאני.

עשוי מ- 48% ענבי קברנה סובניון, 35% מרלו  ו17% סירה כולם מכרמי צפון הגולן ובגובה של 1080 מטר. עשיר, מורכב ובעל סיומת ארוכה. התיישן 36 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.

Alfasi Special Edition 2020 – יינן ראשי, אדם אלפסי

היין דומה מאד במרכיביו ובשיטת העשיה שלו לגרסת 2019 . באף הרחתי ארומות של דובדבנים שחורים, יותר טחב ופחות עוצמה מגרסת 2019 . בחיך טעמתי את אותם דובדבנים שחורים אבל היין היה בעל גוף רזה יותר וגם פחות טאני. אפשר לומר שגרסה 2020 היתה יותר מוכנה לשתיה אבל בה בעת פחות עשירה מגרסת 2020.

Shilo –    2020 בלנד נסיוני – יינן ראשי, עמיחי לוריא  

בלנד בורדולזי בעל צבע אדום שחור. האף מתמלא בארומות של שזיפים שחורים, שוקולד, סגליות, ציפורן, ואגוזים. בפה טעמתי יין עשיר בטעמי שוקולד מריר ושזיפים שחורים עם סיומת ארוכה. היין מורכב בעיקר מענבי קברנה סובניון, עם מעט מרלו ופטי וורדו. מוצלח מאד.

בשלב הזה פתח ארקדי שני ינות זהים כביכול מאותה שנת בציר אבל בעוד הראשון היה הגרסה המסחרית של היקב היין השני היה מבוסס כולו על התהליך המיוחד שפיתח ארקדי להעשרת עוצמת היין.

Kamisa Alpha Cab Sauvignon Special Reserve 2020 – מסחרי – יינן ראשי, יהודה כמיסה

צבעו אדום כהה וסגול. הארומות שלו כוללות פירות יער שחורים, שוקולד ומעט פלפל. בפה טעמתי יין עשיר בטעמי פירות בשלים בעיקר שזיפים שחורים. עגול, חלק ולא טאני בכלל (יתרון) . עשוי מ- 93% ענבי קברנה סובניון  ו-7% שירז. מיושן 26 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדש.

Kamisa Alpha Cab Sauvignon Special Reserve 2020 – נסיוני– יינן ראשי, יהודה כמיסה

הגרסה הניסיונית היתה לדעתי טובה עוד יותר. ליין ארומות של פרחי סיגליות לצד שוקולד, קפה, פירות יער שחורים ותבלינים (בעיקר טימין). הפה עשיר בטעמי פרי (בעיקר שזיפים שחורים) שוקולדי, לא טאני ועם סיומת ארוכה. היה זה אחד הינות הטובים בטעימה. עשוי כאמור מ- 93% ענבי קברנה סובניון  ו-7% שירז.

Somek Carignan Limited Edition 2020 – ייננית ראשית, הילה דהאן

היין בצבע אדום עמוק היה מלא בריחות של ליקר דובדבנים, מעט שקדים מרים, פירות יער חמצמצים ותבלינים. בפה טעמתי טעמי פטל שחור, דומדמניות שחורות וחמוציות מיובשות. עוצמתי, מורכב ואלגנטי. זהו קריניאן משובח העשוי מגפני קריניאן ותיקות בנות למעלה מ40 שנה מאזור זכרון יעקב. יין עשיר, מרוכז ואלגנטי.

Oden Mountain Nebbiolo Reserve 2022 – יינן ראשי, אדם אלפסי

זן הנביולו המשמש ליצור מיטב ינות פיאמונטה באיטליה הוא זן שאינו מתאים כל כך למזג האויר ולטרואר הישראלי.  למרות זאת, יש כמה יקבים מקומים שהצליחו לייצר ממנו ינות מעניינים. בגרסה של יקב הר אודם מדובר ביין בעל ניחוחות של פטל וטעמי פירות הפטל וחמוציות בשלות וסמיכות. היין שהתקבל הודות לשיטות היצור היחודיות שפיתח ארקדי משלב עושר של טעמים ויחד עם זאת יש בו עדינות ואלגנטיות.  לצד זה חייב לומר שבטעימה עיוורת כנראה שלא הייתי מזהה אותו כנביולו.  הענבים ליין מגיעים מכרמים הנמצאים על גבול ישראל סוריה בעמק בקעה בגובה של 1060 מטר מעל פני הים. היין התיישן 18 חודשים באלון צרפתי.

תוך כדי טעימה, תיאר בפניי ארקדי את ההבדל הקיים לדבריו בין ינות איכותים לינות יוקרתים או כדבריו "יש ינות שהם יוקרתים ויש ינות שהם איכותים וזה לא אותו הדבר". את הדרך להבדיל בינהם למד ארקדי מיועץ היקבים הידוע מישל רולאן עימו עבד ארקדי ביקב אמפורה. "היתה זו חוויה נפלאה" אמר.  "למדתי ממנו המון"!

רשימת הינות שטעמתי היתה אכן איכותית עם אופי אזורי נפלא.  החיך האישי שלי נוטה לפעמים לפרופיל המאוד ספציפי של יינות צרפתיים או איטלקים  מובילים, אבל אני בהחלט יכול להעריך את האיכות והמרקם המורכב של הינות שיצר ארקדי. חלק מהינות הללו קיבלו לאחרונה ציונים מצוינים בזירה הבינלאומית. ראוי במיוחד לציון היין Exodus Grand Reserve 2018  של הינן יוגב צדוק מיקב רמות נגב אשר זכה לציון המרשים 97 ע"י מגזין היין הנחשב Decanter  (הציון הגבוה ביותר שניתן ליין ישראלי).

החלום של ארקדי לייצר בישראל ינות סופר פרימיום ברמה בינלאומית הוא מבורך אך לעניות דעתי קשה יהיה להצליח בזירה הבינלאומית ללא שלושת המרכיבים הבאים:

חוות דעת מומחים – כדי שחובבי יין בעולם, אלו שמוכנים להוציא כסף גדול עבור ינות איכות יתייחסו ברצינות לינות הישראלים יש לדאוג לכך שעיתונאים ומבקרי יין נחשבים יגיעו לישראל, יבקרו ביקבים, יפגשו עם היננים ויכתבו על הינות הישראלים.

מיתוג ושיווק הינות הישראלים –  הדרך ליצור שם לינות הסופר פרימיום הישראלים עוברת דרך השקעה בבניית מותג ליין הישראלי בכלל או לכמה ינות מובילים בפרט. מומלץ לעשות זאת ברמה הלאומית בסיוע ממשלתי אך אם זה לא קורה היקבים המובילים צריכים להשקיע בזה כפי שהשקיעו בבניית מרכזי מבקרים מפוארים.

מחיר – הדרך לכיסו של הצרכן עוברת דרך המושג "תמורה לכסף". כאשר צרכן יין חכם עומד בפינה כשלהיא בעולם מול מדף היין וצריך להחליט בין יין סופר פרימיום צרפתי או יין סופר פרימיום ישראלי באותו מחיר, סביר להניח שיבחר ביין הצרפתי כי מבחינתו הוא הולך על בטוח. הדרך להתגבר על מכשול זה היא ע"י שמירת מחירים סבירים ונמוכים משמעותית מינות הסופר פרימיום הזרים והידועים.

זה מזכיר לי את הסיפור הבא: בשנים הראשונות בהן יקב קסטל החל לייצא את ינות ה- Grand Vin שלו, אלי בן זקן, מייסד ויינן יקב קסטל הופתע מההצלחה שלהם בצרפת. ההפתעה לא נבעה מאיכות היין אלא מהעובדה שאנשים בחרו לקנות אותו. כשהגיע לביקור בפריז מיהר לחנות שהצטיינה במכירת ינותיו ושאל את המנהלת "איך את מצליחה למכור את הינות שלנו?" תשובתה: "פשוט מאד! אני מסבירה לקונים שזה יין באותה איכות כמו ינות בורדו אבל בחצי המחיר".

הפוסט הינן שחולם: לייצר ינות ישראלים ברמת סופר פרימיום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מה הם Neoclouds?

Neoclouds או ניאו עננים הם סטארטאפים זריזים המתמחים בפתרונות מחשוב ענן ספציפיים לתחום הבינה המלאכותית. בניגוד לענקיות טכנולוגיה המפתחות שבבים יחודים מבוססי קנין רוחני ומנהלות פעולות רחבות ידיים ורב-גוניות, הניאו עננים מייעלים את המיקוד שלהם. הם מסתמכים במידה רבה על ה-GPUs המובילים בתעשייה של Nvidia, וממנפים את המעבדים החדישים הללו כדי להפעיל את עומסי העבודה המורכבים הנדרשים למפתחי ה- AI.

המסירות שלהם לאספקת פתרונות מותאמים וממוקדי בינה מלאכותית מעניקה להם יתרון על פני ספקי ענן מסורתיים, שההיקף הרחב יותר מגביל לעתים קרובות את הזריזות שלהם. שחקני מפתח במרחב הזה, כוללים את חברות קרוזו, CoreWeave, Nebius Group ולמבדה. חברות אלה מביאות נקודות מבט חדשות לעולם. על ידי אימוץ אתוס הסטארט-אפים שלהם, הם מתגברים על המכשולים הבירוקרטיים שלעתים קרובות מאטים מתחרים גדולים יותר.

מחליף משחק של 500 מיליארד דולר

ממשלת ארה"ב הכריזה על יוזמה טרנספורמטיבית של 500 מיליארד דולר לבניית מרכזי נתונים ספציפיים לבינה מלאכותית. תוכנית שאפתנית זו שואפת לבסס את ההנהגה של אמריקה בתחום הבינה המלאכותית תוך יצירת למעלה מ-100,000 מקומות עבודה. בעוד שבעלי משקל כבד כמו OpenAI, SoftBank ו-Oracle התחייבו למעורבות, חלק ניכר מהיסודות יסתמך על החדשנות של ה-Neoclouds.

לדוגמה, אורקל כבר התקשרה עם קרוזו כדי להוביל את בניית מרכז הנתונים הראשון שלה ממוקד בינה מלאכותית. עם שיתופי פעולה כה גבוהים, הניאו עננים לא רק נכנסים לתעשייה – הם הופכים לאדריכלים חיוניים לעתיד שלה.

מה נותן לניאו עננים את היתרון שלהם?

היתרון המובהק של הניאו עננים טמון בהתמקדות שלהם ביעילות ובחדשנות. דוגמה מצוינת היא השימוש של קרוזו ברכיבים מוכנים כדי להאיץ את בניית מרכזי הנתונים, לקצץ בעלויות ולצמצם את זמן הבנייה. גישה יעילה זו מאפשרת להם לפרוס משאבים במהירות, ולהישאר בקדמת הבמה בשוק שזז במהירות.

בנוסף, ניאו עננים נהנים משמירה על שותפות חזקה עם Nvidia, מה שמבטיח שיש להם גישה למעבדי הגרפיקה הטובים ביותר לעומסי עבודה של AI. בניגוד לענקיות טכנולוגיה שמשקיעות רבות בפיתוח שבבים פנימי או בתשתית קניינית, ניאו-עננים עוקפים את המורכבות הזו. במקום זאת, הם מקדישים משאבים לחידוד ההצעות שלהם, מה שמאפשר להם להישאר זריזים וחסכוניים.

אתגרים באופק

למרות החוזקות הרבות שלהם, ניאו-עננים מתמודדים עם מכשולים משמעותיים:

עלויות חומרה: GPUs של Nvidia, החיוניים לפעולות בינה מלאכותית, הם יקרים, מה שמציב אתגרי קנה מידה עבור סטארט-אפים עם משאבים כספיים מוגבלים.

תחרות עזה: לספקי ענן מבוססים כמו Amazon Web Services ו-Google Cloud יש את המשאבים והניסיון להסתגל במהירות, מהווים איום מתמיד.

פיקוח רגולטורי: ככל שממשלות בודקות יותר ויותר פרויקטים של תשתית בינה מלאכותית, הניווט בתקנות המתפתחות עשוי להיות מורכב יותר עבור סטארט-אפים אלה.

עם זאת, הזריזות האינהרנטית של הניאו-עננים ממצבת אותם לנווט בין המכשולים הללו בזריזות יותר מאשר מתחרים גדולים ופחות גמישים. מנטליות הסטארט-אפ שלהם מאפשרת להם להסתובב במהירות בתגובה לאתגרים, מה שהופך אותם לגמישים באופן ייחודי.

ההשפעה הרחבה יותר של

עלייתם של הניאו-עננים מסמנת שינוי באופן החזוי והפריסה של תשתית AI. סטארטאפים אלו מוכיחים שחדשנות ושיבוש בתעשייה אינם בלעדיים לתאגידים מבוססים. על ידי הסתגלות מהירה לצרכי השוק ושימוש באסטרטגיות מתקדמות, הניאו עננים מביאים דינמיות מרעננת לתעשייה.

השפעתם משתרעת מעבר להתפתחות הטכנולוגית. על ידי יצירת אלפי מקומות עבודה ותרומה לצמיחה כלכלית, הניאו-עננים מטפחים מערכת אקולוגית חדשה סביב בינה מלאכותית שמועילה לתעשיות ולחברות כאחד.

הדרך קדימה

עם מיליארדי דולרים על כף המאזניים, התחרות על בניית מרכזי הנתונים היעילים ביותר של AI רק תלך ותגבר. הניאו-עננים ערוכים באופן ייחודי להוביל את השינוי הזה, הודות לזריזותם, לגישות החדשניות ולשיתופי הפעולה האסטרטגיים שלהם עם מובילי תעשייה כמו Nvidia.

ככל שהסטארט-אפים האלה ממשיכים להתרחב, הם יכולים לעצב את עמוד השדרה של הפיתוח המהיר של AI. על ידי שמירה על התמקדות בחוזקות שלהם – יעילות, התמחות וחדשנות – הם מציבים סטנדרטים חדשים לאופן שבו תשתית AI נבנית ומנוהלת.

הפוסט Neoclouds: הסטארט-אפים הזריזים המגדירים מחדש את תשתית הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי אתר Stocklytics.com, שוק הרובוטיקה העולמי ל- AI צפוי לצמוח ב-280% ולהגיע לשווי כולל של 64 מיליארד דולר עד סוף העשור.

רובוטיקה בינה מלאכותית: גדלה פי ארבעה מהר יותר מרובוטיקה מסורתית. עליית הרובוטיקה המניעה בינה מלאכותית בשנים האחרונות הייתה לא פחות ממהפכנית. מאז 2020, השוק התרחב פי ארבעה, מונע על ידי ביקוש גואה במגזרי צרכנים ותעשייתיים. בניגוד לרובוטים רגילים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד, להתאים עצמן למציאות ולבצע משימות מורכבות, מה שהופך אותן לחיוניות בתעשיות כמו ייצור, בריאות ולוגיסטיקה.

למומנטום הזה מוסיפים התקדמות בכלי רכב אוטונומיים, מפעלים חכמים ורובוטיקה אישית, שהאיצו עוד יותר את התרחבות השוק.

Statista Market Insights חושפת כי הערכת השווי של תעשיית הרובוטיקה לבינה המלאכותית טיפסה מ-5 מיליארד דולר לפני חמש שנים ל-22.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמייצג צמיחה מדהימה של 350%. עוד יותר מרשימות הן התחזיות לחמש השנים הבאות, עם קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 23.3% שעומד להוביל את השוק ל-64.3 מיליארד דולר עד 2030.

מה זה אומר? בממוצע, שוק הרובוטיקה של הבינה המלאכותית יגדל ב-7 מיליארד דולר בשנה, מה שיעפיל על הצמיחה של תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר, שאמורה לעלות ב-58% צנוע יחסית, ולהגיע ל-73 מיליארד דולר באותה תקופה.

מנהיגים גלובליים: סין ויפן בראש

בעוד ששוק הרובוטיקה העולמי לבינה מלאכותית נמצא במגמת עלייה, סין ויפן מובילות את המגמה עם שיעורי צמיחה מרשימים. הודות לגיבוי ממשלתי חזק והשקעות מסיביות בחדשנות, מדינות אלו ממצבות את עצמן כמובילות בתחום האוטומציה וטכנולוגיות AI.

בסין, תעשיית הייצור המאסיבית מניעה את הביקוש לרובוטים תעשייתיים, בעוד שהאוכלוסיה המזדקנת של יפן מזינה את הצורך ברובוטים לטיפול רפואי וטיפול. שתי המדינות מושקעות רבות במינוף בינה מלאכותית כדי לשמור על היתרון התחרותי שלהן.

אתר Statista צופה ששוק הרובוטיקה ל AI בסין יתרחב ב-300% כדי להגיע לשווי של 9.1 מיליארד דולר עד 2030. יפן עוקבת מקרוב, עם צמיחה צפויה של 280%, מה שמעלה את גודל השוק שלה ל-2.7 מיליארד דולר.

גם מדינות אחרות, כולל ארצות הברית, גרמניה ובריטניה, צפויות לראות צמיחה תלת ספרתית:

• ארצות הברית: עלייה צפויה של 264%, והגיעה ל-20.4 מיליארד דולר בגודל השוק.
• גרמניה: צפויה לצמוח ב-271% ולהגיע ל-2.6 מיליארד דולר.
• בריטניה: צמיחה צפויה של 261%, ומגיעה ל-2.3 מיליארד דולר.

מה מניע AI רובוטיקה קדימה?

ניתן לייחס את הצמיחה הנפיצה של רובוטיקה בינה מלאכותית למספר גורמים קריטיים:

יכולת הסתגלות ולמידה: בניגוד לרובוטים המסורתיים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד מהסביבות שלהן ולהסתגל לאתגרים חדשים, מה שהופך אותם לחיוניים בתעשיות דינמיות.

רווחי יעילות: אוטומציה המופעלת על ידי רובוטיקה של AI מגבירה את הפרודוקטיביות תוך הפחתת עלויות תפעול.

חדשנות בין מגזרים: מרכבים אוטונומיים למפעלים חכמים, היישומים של רובוטיקה של AI מתרחבים במהירות, ומניעים זרמי הכנסה חדשים.

אתגרים והזדמנויות

למרות המסלול המבטיח שלה, תעשיית הרובוטיקה של AI מתמודדת עם מכשולים:

• עלויות גבוהות: ההסתמכות על רכיבים מתקדמים כמו Nvidia GPUs הופכת את קנה המידה לאתגר פיננסי עבור ארגונים מסוימים.
• תחרות: תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר וענקיות טכנולוגיה כמו אמזון וגוגל מציבות תחרות אדירה, בהתחשב במשאבים והשפעתן הנרחבים.
• פיקוח רגולטורי: ממשלות ברחבי העולם מתחילות לבחון מקרוב את תשתית הבינה המלאכותית, ומוסיפה מורכבות לפיתוח ופריסה.

עם זאת, אתגרים אלה גם פותחים דלת לחדשנות. חברות שיכולות לנווט בין המכשולים הללו תוך מינוף נקודות החוזק של הבינה המלאכותית ימצאו את עצמן בעמדה מצוינת להוביל את המטען בשוק המשגשג הזה.

הדרך קדימה

רובוטיקה של בינה מלאכותית היא לא רק טרנד טכנולוגי – זהו שינוי פרדיגמה עם פוטנציאל לחולל מהפיכה בתעשיות ובחברות. עם שיעורי צמיחה תלת ספרתיים צפויים בשווקים גדולים, המערכות החכמות הללו נמצאות במסלול להגדיר מחדש את אופן ביצוע העבודה, כיצד שירותי הבריאות מועברים וכיצד פועלות התעשיות.

מכיוון שעסקים וממשלות משקיעים מיליארדים במגזר הזה, העתיד מבטיח יותר מסתם אוטומציה. הוא מבשר על עידן חדש שבו רובוטים הם לא רק יעילים אלא גם אינטליגנטיים – מסוגלים להבין, להתאים ולשנות את העולם.

עבור משקיעים ומובילי חדשנות, להקדים את הפריחה הטכנולוגית הזו פירושו לעקוב מקרוב אחר פיתוחי רובוטיקה של AI. עד 2030, המגזר הדינמי הזה לא רק יגדל – הוא ישגשג, ויעצב מחדש את העתיד של אלגוריתם אחד בכל פעם.

הפוסט היכונו לדור הרובוטים החדש: רובוטיקת בינה מלאכותית צפויה לעלות ב-280% ולהגיע ל-64 מיליארד דולר עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבעיה עם ניווט מבוסס GPS

מערכת ה- GPS פועלת על ידי קבלת נתוני מיקום מהלוויינים הסובבים את כדור הארץ. אך התשתית הזו אינה חפה מבעיות:

1. דיוק מוגבל באזורים עירוניים: קליטת האותות יכולה להיחסם או להיפגע באזורים צפופים בבניינים, מנהרות או מבנים תת-קרקעיים.
2. שיבושים מכוונים או אקראיים: מערכות GPS רגישות להפרעות כמו מתקפות סייבר (jamming/spoofing), שיבושים אטמוספריים ותנאי מזג אוויר.
3. תלות במערכות לווייניות: לוויינים דורשים תחזוקה גבוהה ועלות תפעולית עצומה, מה שמגביל את יכולת ההתרחבות של המערכת.
4. עלות אנרגיה ותחזוקה: מערכות GPS מייצרות תלות גבוהה בתשתיות רחבות ובמערכות חיצוניות, מה שמייקר את השימוש לאורך זמן.

מהם שבבים חכמים ואיך הם משנים את חוקי המשחק?

במקום להסתמך על לוויינים, מערכות הניווט החדשות מבוססות על שבבים חכמים המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות של חיישנים ומידע. הפיתוחים הללו מאפשרים לנתח מיקום, מהירות וכיוון מבלי להזדקק ללוויינים. להלן העקרונות המרכזיים של מערכות אלו:

1. חיישנים אינרציאליים (IMU): יחידות מדידה אינרציאליות (Inertial   (Measurement Units  מודדות תנועה, תאוצה וסיבוב של המכשיר. נתונים אלה מאפשרים לחשב מיקום על בסיס תנועה בלבד.
2. טכנולוגיית LIDAR: חיישני לייזר מתקדמים, הפולטים קרן לייזר ומחשבים את החזרתה, מספקים מידע מדויק על סביבה תלת-ממדית.
3. רשתות V2X: תקשורת Vehicle-to-Everything מאפשרת חילופי נתונים בין רכבים, תשתיות ומכשירים חכמים אחרים, ליצירת מיפוי מדויק בזמן אמת.
4. מפות טופוגרפיות מתקדמות: שימוש במאגרי נתונים הכוללים פרטים טופוגרפיים מאפשר תכנון נתיב המותאם לשטח עצמו.
5. אלגוריתמים מבוססי AI: עיבוד נתונים בזמן אמת באמצעות אינטליגנציה מלאכותית מאפשר ניתוח דינמי של סביבה משתנה והתאמת נתיבים במהירות.

יתרונות טכנולוגיית השבבים החכמים

1. אמינות גבוהה בתנאים קשים

מערכות מבוססות שבבים עוקפות את הבעיות הטיפוסיות של קליטת GPS באזורים מורכבים. לדוגמה, מנהרות, תחנות רכבת או חללים תת-קרקעיים יכולים לשמור על דיוק ללא תלות בלוויינים.

• אבטחת נתונים ושיבושים

מערכות אלו עמידות בפני מתקפות שיבוש או זיוף אותות (spoofing). שימוש בטכנולוגיות מבוזרות וחיישנים עצמאיים מבטיח שמערכות הניווט לא ייפגעו על ידי גורמים חיצוניים.

• יעילות אנרגטית

מערכות אלו צורכות פחות אנרגיה, מכיוון שהן אינן דורשות כוח עיבוד משמעותי לתקשורת עם לוויינים רחוקים. בנוסף, עלות התחזוקה הכוללת נמוכה יותר.

• התאמה לעולם הרכב האוטונומי

רכבים אוטונומיים זקוקים לנתוני מיקום וסביבה מדויקים, במיוחד בתנועה צפופה. שבבים חכמים, עם שילוב של AI ו LIDAR- מאפשרים התאמה לדרישות הגבוהות הללו.

• קישוריות חכמה

תקשורת בין רכבים ותשתיות מאפשרת התאמה דינמית לתנאי הדרך, מזג האוויר והתנועה, מה שמשפר משמעותית את הבטיחות בכבישים.

אתגרים טכנולוגיים ועתיד הפיתוח

כמו כל טכנולוגיה חדשה, גם למערכות מבוססות שבבים חכמים יש אתגרים:

1. מורכבות פיתוח: שילוב טכנולוגיות כמו AI, LIDAR ו V2X- דורש תכנון קפדני ומשאבים טכנולוגיים.
2. עלות ראשונית: השבבים והחיישנים המתקדמים עשויים להיות יקרים בשלב ההשקה.
3. אימוץ נרחב: תשתיות התקשורת צריכות להתאים לתמיכה מלאה בטכנולוגיות החדשות, מה שדורש שדרוגים בפריסה גלובלית.

יישומים פוטנציאליים

תחבורה ולוגיסטיקה

• שימוש ברכבים חכמים שיכולים לנווט באזורים עירוניים צפופים ללא תלות בGPS-
• ייעול שרשראות אספקה ומשלוחים באמצעות מערכות ניווט עצמאיות ומדויקות.

שימושים צבאיים

• ניווט מדויק ללא חשיפת מידע באמצעות לוויינים, מה שמונע פגיעות במערכות בזמן משבר.

שירותים רובוטיים ואוטונומיים

• רחפנים, רובוטים ושאר מכשירים אוטונומיים יוכלו לפעול באזורים סגורים או מורכבים ללא תלות באותות GPS

ככלל ניתן לומר כי מערכות ניווט המבוססות שבבים חכמים מייצגות שינוי מהפכני בעולם הטכנולוגיה. הן לא רק מציעות דיוק מוגבר ואמינות, אלא גם פותחות את הדלת לעידן של תחבורה אוטונומית, אבטחה מתקדמת וחדשנות בלתי פוסקת. בעוד ש -GPS עדיין ישמש במסגרות מסוימות, המעבר למערכות מבוזרות וחכמות יותר הוא בלתי נמנע. העתיד כבר כאן, והוא בנוי על טכנולוגיה שמתאימה עצמה לעולם מורכב ודינמי.

הפוסט מהפך במערכות הניווט של המחר: האם שבבים חכמים יחליפו בקרוב את מערכת ה-GPS? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכתבה זו נשתף אתכם בנעשה במדינות העולם כדי להתגבר על המחסור בעובדים מוכשרים בתחום השבבים וכן נסקור אסטרטגיות לטיפול במחסור בעובדים ברוכי כשרונות בתחום הסמיקונדקטור.

תגובות גלובליות למחסור בעובדים

מדינות ברחבי העולם נוקטות באמצעים שונים כדי לטפל במחסור בכישרונות בתחום השבבים. הנה כמה תגובות בולטות:

ארצות הברית: ממשלת ארה"ב העבירה את חוק ה-ChipsACT הכולל השקעות משמעותיות בייצור שבבים ובפיתוח כוח אדם מתאים. מטרת החוק היא להגביר את הייצור המקומי וליצור הזדמנויות עבודה חדשות בתעשיית השבבים.

אירופה: האיחוד האירופי עובד על חוק השבבים של האיחוד האירופי, המתמקד בהגדלת ייצור שבבים ביבשת האירופית ופיתוח כוח אדם מיומן. פעילות האיחוד האירופי כוללת מימון מחקר ופיתוח, וכן יוזמות למשיכת ושימור כישרונות בתחום השבבים לעבודה בתחום.

הודו: הודו הכריזה על תוכנית בהיקף 10 מיליארד דולר להרחבת יכולות ייצור המוליכים למחצה שלה. התוכנית כוללת השקעות בתוכניות חינוך והכשרה לפיתוח כוח אדם מיומן.

אסיה-פסיפיק: גם מדינות כמו דרום קוריאה ויפן משקיעות רבות בייצור מוליכים למחצה ופיתוח כוח אדם. מדינות אלו מתמקדות בשותפויות עם מוסדות חינוך כדי להבטיח אספקה ​​קבועה של עובדים מיומנים.

פעולות לשיפור המצב ברמה הלאומית

כדי להתגבר על המחסור החמור בכשרונות בתחום השבבים, חברות וממשלות בכל רחבי העולם מיישמות אסטרטגיות שונות הכוללות:

• השקעה בחינוך: הגדלת המימון לחינוך STEM ויצירת תוכניות מיוחדות בטכנולוגיות המתקדמות ליצור שבבים.

• שותפויות עם מוסדות חינוך: שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכללות לפיתוח תוכניות לימודים ותוכניות הכשרה מותאמות.

• שיפור הצעת ערך לעובד: מתן משכורות תחרותיות, הטבות והזדמנויות לפיתוח קריירה כדי למשוך ושימור כישרונות.

• יוזמות גיוון והכלה: קידום גיוון והכלה במקום העבודה כדי ליצור סביבה מסבירת פנים וחדשנית יותר.

• חינוך מהנדסים נוספים באוניברסיטאות: אוניברסיטאות נוקטות בצעדים יזומים כדי לעודד מהנדסים נוספים להתמחות בתחום  המוליכים למחצה. לדוגמה, יוזמת ה-New Engineering Education Transformation (NEET) של MIT מנסה לחשוב מחדש על חינוך הנדסי כדי למקד את תעשיות העתיד. זה כולל פיתוח תוכניות בין-תחומיות ולמידה מבוססת פרויקטים כדי להכין טוב יותר את התלמידים לאתגרים בעולם האמיתי. באופן דומה, אוניברסיטת מנצ'סטר הציגה קורס בין-תחומי על פיתוח בר קיימא, תוך התמקדות בעבודת צוות ופיתוח כישורים בפתרון בעיות.

מאמצי חברות במטרה להתגבר על המחסור בכישרונות

: כמה חברות שבבים נוקטות גם הן בצעדים פרטניים כדי לטפל במחסור בכישרונות:

TSMC: ענקית היצור הטיוואנית משקיעה בתוכניות הכשרה ומשתפת פעולה עם מוסדות חינוך כדי להבטיח אספקה ​​קבועה של עובדים מיומנים.

סמסונג: סמסונג מתמקדת בשיפור הצעת הערך שלה לעובדים על ידי הצעת משכורות והטבות תחרותיות, כמו גם הזדמנויות לקידום קריירה.

אינטל: אינטל השיקה יוזמות שונות במטרה למשוך ולשמר כישרונות, כולל שותפויות עם אוניברסיטאות והצעת התמחות והתלמדות לסטודנטים.

Nvidia: Nvidia משקיעה רבות בפיתוח ושימור כישרונות. הם הקימו שותפויות עם אוניברסיטאות וממשלות כדי לעדכן מיומנויות ולטפח חדשנות בשבבים, בינה מלאכותית ותחומים קשורים. אנבידיה מתמקדת גם ברווחת העובדים ובחדשנות כדי להניע צמיחה, מה שהופך אותה למקום עבודה אטרקטיבי עבור כישרונות מובילים.

גוגל: גוגל הייתה מעורבת ביצירת שותפויות אקדמיות כדי להתמודד עם המחסור בכשרונות. שותפויות אלו שואפות לשמור על תוכניות לימודים עדכניות ורלוונטיות, לעדכן ולהרחיב מיומנויות למהנדסים עובדים, ולטפח חדשנות בשבבים, אבטחה, AI ותחומים קשורים. גוגל גם משקיעה בפיתוח צבר של כישרונות חדשים ושיפור הצעות ערך לעובדים.

אפל: אפל השיקה את תוכנית New Chip Initiative (NCI) בשיתוף עם אוניברסיטאות כמו Georgia Tech כדי לצמצם את פערי הכישורים של סטודנטים להנדסה. התוכנית מתמקדת בהכשרה ובפיתוח כישרונות בתכנון וייצור שבבים, במטרה לטפל במחסור בכוח העבודה ולהבטיח את מובילות התעשייה האמריקאית בשוק האלקטרוניקה העולמי.

מיקרוסופט: מיקרוסופט פועלת באופן פעיל כדי לטפל במחסור בכשרונות תחום השבבים ע"י השקעה באסטרטגיות פיתוח ושימור כישרונות. הם מתמקדים בשיפור הצעות ערך לעובדים, רתימת מאגרי עובדים שטרם נוצלו, ומילוי פערי כישרונות עם עבודה מותנית. מיקרוסופט גם משתפת פעולה עם מוסדות חינוך וממשלות כדי לפתח מאגר קבוע של כישרונות חדשים ולשפר מיומנויות לתעשיית השבבים.

לא נוכל לסיים מאמר זה מבלי לציין כי תעשיית השבבים היא חיונית לעתיד עולם הטכנולוגיה, וטיפול במחסור בכישרונות חיוני לא פחות כדי להבטיח את המשך צמיחתה והצלחתה. על ידי יישום האסטרטגיות שצוינו לעיל מדינות וחברות יכולות להבטיח כוח עבודה חזק ומיומן שיעמוד בדרישות התעשייה.

הפוסט בצורת הכשרונות – המכשול המרכזי בדרך לצמיחת תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הוצאות עתק אלו קשורות בעליית השימוש בבינה המלאכותית (AI) שהובילה לעידן חדש במרכזי הנתונים. עלייה זו דורשת שינוי מאסיבי בתשתיות שלהם. כיום מרכזי הנתונים כבר לא מסתפקים רק באירוח אתרים ובאחסון קבצים. המבצרים הדיגיטליים הללו עומדים בפני המשימה העצומה של לספק את התיאבון הבלתי יודע שובע של אלגוריתמי הבינה המלאכותית.

דמיינו לעצמכם מרכז נתונים טיפוסי, שוקק שרתים מזמזמים העוסקים בעיבוד מיילים, הפעלת אתרי אינטרט ותמיכה במסדי נתונים – אלו עמודי התווך של העולם הדיגיטלי שלנו. אך אלו הם השרתים הכלליים, סוסי עבודה המיועדים למגוון רחב של משימות מיחשוב יומיומיות. הם מצטיינים בעיבוד רציף, ומטפלים במספר משימות במקביל.

לעומתם שרתי הבינה המלאכותית הן שרתים מזן חדש שנולדו כתוצאה מהדרישות ההולכות וגוברות של בינה מלאכותית. מכונות אלו אינן מסתפקות במשימות השרתים הרגילים אלא בנויים למטרה יחידה ותובענית: לכבוש את האתגרים החישוביים המורכבים של בינה מלאכותית. בליבם טמונים לא רק מעבדים, אלא יחידות עיבוד גרפיות חזקות (GPU), המפורסמות ביכולתן לבצע חישובים מקבילים במהירות עוצרת נשימה. ה-GPUs הללו, בדומה לנחיל של דבורים הפועלות יחד, מצטיינים בכפל המטריצות המורכבות ובחישובים מורכבים אחרים העומדים בבסיס אלגוריתמי AI. חלקם אפילו מתגאים במעבדים מיוחדים כמו Tensor Processing Units (TPUs), שתוכננו במיוחד על ידי גוגל ללמידת מכונה, או Field-Programmable Gate Arrays (FPGAs), שבבים מגוונים שניתן להגדיר מחדש כדי להתמודד עם משימות AI ספציפיות.

המיקוד משתנה באופן דרמטי. כאשר שרתים כלליים נותנים עדיפות לעיבוד רציף, שרתי AI משגשגים בתחום העיבוד המקביל. הם דורשים זיכרון ברוחב פס גבוה וחיבורים מהירים בזק כדי להתמודד עם נפחי הנתונים האדירים והחישובים המורכבים שמתדלקים יישומי בינה מלאכותית.

התוצאה? קפיצת מדרגה דרמטית בביצועים. בעוד ששרתים כלליים מתאימים לרוב צרכי המחשוב היומיומיים, שרתי AI נבנו ייעודיים עבור העולם התובעני של בינה מלאכותית. הם מצטיינים בהכשרת מודלים גדולים של בינה מלאכותית, עיבוד מערכי נתונים עצומים והפעלת יישומי AI בזמן אמת שמעצבים יותר ויותר את עולמנו.

לשינוי הזה יש השלכות עמוקות על מרכזי נתונים, ודורש שידרוג מלא של התשתית שלהם כדי להתאים לדרישות הכוח הבלתי יודעות של מעצמות AI אלה. שינויים בשרתי מרכזי הנתונים מקוולים בלא מעו אתגרים כמפורט להלן.

אתגר ההספק

הצמיחה המהירה הזו בעומסי העבודה של AI מציבה אתגרים משמעותיים עבור תשתית ההספק הדרוש למרכזי הנתונים. האנרגיה שלהם גדלה באופן אקספוננציאלי, כאשר כמה דגמים יוקרתיים דורשים יותר מ-2000 אמפר של זרם.

• כדי לתמוך בעומסי העבודה התובעניים הללו, מרכזי נתונים חייבים להשקיע רבות בתשתית חשמל משודרגת. השקעה זו כוללת:
• o יחידות אספקת חשמל AC/DC בעלות הספק גבוה (PSUs): רכיבי PSU מסורתיים הנדרשים להגיע לקצה גבול היכולת שלהם. נדרשות יחידות חדשות בעלות קיבולת גבוהה יותר (8 קילוואט ומעלה) כדי לעמוד בדרישות ההספק של שרתי AI מודרניים.
• o ממירי אפיק ביניים בהספק גבוה (IBCs): ממירים אלו ממלאים תפקיד מכריע בחלוקת כוח ביעילות בתוך מרכז הנתונים.
• o פתרונות קירור משופרים: קירור אוויר הופך לבלתי מספיק עבור עומסי עבודה רבים של AI. טכנולוגיות קירור נוזל וקירור סוחף צוברות תאוצה כדי לפזר ביעילות את החום שנוצר על ידי מערכות אלו בעלות הספק גבוה.
• • חשיבה מחודשת על חלוקת הספק: כיום יש צורך בגישות חדשות להפצת מתח כדי להתאים את צפיפות ההספק המוגברת במרכזי נתונים מודרניים. זה כולל פיתוח של ממשקים חדשים לעבודה במתח גבוה כדי למזער את הפסדי החשמל.

הצורך בחדשנות

כדי להתמודד עם אתגרים אלה, התעשייה מחפשת באופן פעיל אחר פתרונות חדשניים:

• טכנולוגיות אריזה מתקדמות: טכניקות אספקת חשמל אנכיות נבדקות כדי למזער את הפסדי רשת חלוקת הכוח (PDN) ולאפשר את צפיפות הזרם הגבוהה הנדרשת על ידי שבבי AI מודרניים.

• פתרונות קירור יעילים: טכנולוגיות קירור נוזל וקירור טבילה (immersion) תופסות בולטות מכיוון שהן מציעות יכולות פיזור חום מעולות בהשוואה לקירור אוויר מסורתי.

• ניהול הספק מבוסס בינה מלאכותית: ניתן להשתמש באלגוריתמי בינה מלאכותית כדי לייעל את צריכת החשמל במרכז הנתונים על ידי התאמה דינמית של אספקת החשמל על סמך דרישות עומס עבודה בזמן אמת.

לסיכום

עליית הבינה המלאכותית גורמת לשינוי מהותי בתשתית ההספק של מרכזי הנתונים. כדי לעמוד בדרישות של עידן חדש זה, על התעשייה לאמץ טכנולוגיות וגישות חדשניות לאספקת חשמל, קירור וניהול. על ידי התמודדות יעילה עם אתגרים אלו, אנו יכולים להבטיח שמרכזי נתונים ימשיכו לתמוך בצמיחה המהירה של AI ובהשפעתה הטרנספורמטיבית על החברה.

הפוסט הקפיצה הגדולה: הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק של הדטהסנטרס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקשר בין עבדת לגידול יין הוא עמוק ורב שנים. השרידים שנותרו בעבדת משקפים את החוכמה והיצירתיות של תושבי האזור הקדום שאיפשרו להם לגדל יין באיזור צחיח כל כך. חפירות ארכיאולוגיות בעבדת חשפו מערכת מסועפת של מבנים תת-קרקעיים ששימשו כגתות ובהם נתגלו משטחי דריכה ליצירת התירוש. גתות אלו היו חלק ממערך חקלאי מתקדם, שכלל גם כרמים נרחבים שהשתרעו על פני שטחים גדולים. היינות מעבדת היו נחשבים לאיכותיים במיוחד, והיו מבוקשים בכל רחבי האימפריה הרומית.

העובדה כי דווקא בעבדת גידלו יין אינה דבר של מה בכך שכן מדובר באיזור מדברי שאינו מתאים בדרך כלל לגידול ענבים. אך בעבדת, למרות מקומה בלב הנגב כמה יתרונות שסייעו לה להפוך למוקד גידול ויצור יין:

• תנאי אקלים: האקלים המדברי, המאופיין בקיץ חם ויבש וחורף קריר, התאים לגידול זני ענבים מסוימים, שמהם ניתן היה לייצר יינות איכותיים.
• קרקע פורייה: הקרקעות באזור עבדת, למרות היותן מדבריות, הכילו מינרלים חיוניים לגידול ענבים.
• מערכת השקיה מתוחכמת: הנבטים פיתחו מערכת השקיה מתוחכמת, שאיפשרה להם לאגור מי גשמים ולגדל גפנים גם בתנאי מדבר קשים.

בנוסף לתנאים הללו מיקומה של עבדת על דרך הבשמים הנבטית עזרה לשנע את היין האיכותי שיוצר באיזור ולהביאו לכל רחבי האימפריה הרומית ואפילו עד לרומא שבאיטליה.

הווה

בשנת 1998 הקימו, חנה ואיל יזרעאל, את חוות כרמי עבדת. היה זה אחד מהישובים הראשונים של פרויקט הקמת חוות בודדים בנגב אשר החל להתגבש בשנות ה-90 בעקבות החלטת ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל והפך לחלק מפרויקט "דרך היין" בהר הנגב. כרמי עבדת היא כיום חווה אקולוגית תיירותית המתמחה בגידול ענבים והכנת יין. בקיץ 1999 ניטע לראשונה כרם הענבים על שרידיו של כרם קדום בן 1,500 שנה. הכרם הוקם תוך שימור הטרסות העתיקות וניצול מערכות השקיה קדומות. בשנת 2005 הוקם במקום יקב המייצר כיום ינות משישה זני ענבים ליין, כולל קברנה סוביניון ,מרלו, פטיט ורדו, ברברה, שרדונה וויונייה. ביוני 2021 נחנכו מרתף היין ומרכז המבקרים על שם שמוליק ריפמן ז"ל ראש המועצה שהיה אבי הרעיון של דרך היין בנגב, לצד כפר אומנים ובית הקפה.

במסגרת סיור בנגב בהובלת ד"ר שחר שילה, מבעלי חברת הייעוץ והמחקר ר.א.ש. תיירותי והאחראי להקמת מנהלת התיירות המדברית בנגב, ביקרנו ביקב כרמי עבדת. את הביקור במקום הוביל אביתר (המכונה אביה) – ידיד קרוב של  חנה ואיל שנעדרו מהחווה באותו היום. התחלנו את הביקור בסיור בכרמי היקב הנטועים משני צידי עמק קטנטן בו נותרו טראסות עתיקות מימי הנבטים וכיום מסייע לשלב בין שיטות חקלאות היין העתיקות לבין גידול ענבים חדשני ומודרני. טעמנו:

שרדונה 2023

צבעו צהבהב בהיר, באף קיבלתי צרור ארומות של פרי הדר בתוספת תפוח עץ ירוק בפה התגלה היין כקליל ורענן, בעל חמיצות נעימה וטעמי תפוח העץ הירוק. יין נחמד המתאים לשתיה מיידית.

רוזה 2023

רוזה בצבע ורוד כתום העשוי מענבי קברנה סובניון. באף הרחתי פטל ופירות יער עדינים בעיקר דומדמניות ובפה טעמי פטל ותות שדה במתיקות קלה. לצערי נוספה מרירות עדינה לטעמי הפירות שפגמה באיכות היין וטעמיו.

קברנה סובניון 2022

צבעו אדום ארגמן. באף הרחתי שזיפים אדומים, תבלינים וניחוחות עשן ווניל שככל הנראה הגיעו מהחביות בהן יושן היין. בפה טעמתי שזיפים ודובדבנים אדומים ביין בעל גוף קל המציע חווית טעימה מענינת המשלבת פירותיות רעננה עם מורכבות של תבלינים ועץ.

מרלו 2022

להבדיל אולי במקומות רבים בהם הקברנה מפגין יותר עוצמה והמרלו עדין יותר כאן קיבלנו יין מורכב ועשיר יותר. חלל האף התמלט ניחוחות של דובדבנים, תבלינים וניחוחות עשן ווניל שככל הנראה הגיעו מהחביות האמריקאיות בהן יושן היין במשך 14 חודשים. בפה טעמתי דובדבנים אדומים ביין מאוזן, בעל גוף בינוני ואחוז אלכוהו גבוה יחסית (15%). היין היה מעט טאני כצפוי ביין צעיר שכזה.

Desert NV

ייו קינוח עשוי בשיטות דומות ליצור יין פורט. צבעו אדום כהה, האף מתמלא באדי אלכוהול (17.5%) ובפה קיבלתי מתיקות דבשית וטעמים המזכירים לפתן עשוי משזיפים שחורים ותאנים מיובשות. מדובר ביין מחוזק שהוסיפו לו סוכר ואלכוהול. היין עשוי מענבים שנבצרו במהלך מספר שנים ועברו ישון והתחמצנות בחביות עץ אלון באופן טבעי לפני שהפכו ליין פורט.

עתיד

בשנים האחרונות התבצעו באיזור עבדת חפירות ארכיאולוגיות בהן התגלו זרעי ענבים עתיקים. במחקר גנטי בהובלת פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה בשיתוף ד"ר מירב מאירי מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים מרשות העתיקות הצליחו החוקרים לשחזר גפנים מהזנים העתיקים שגדלו באיזור. מדובר בזנים ייחודיים לנגב, מהם הכינו את יין הנגב שזכה למוניטין בכל רחבי הים התיכון.

בפרויקט משותף לרשות הטבע והגנים ואוניברסיטת חיפה ביחד עם רשות העתיקות, קרן מיראז' ישראל (שיזמה את מועדון יקבי הנגב בו חברים 40 יקבים מקומיים) והמועצה האזורית רמת הנגב, החליטו לנטוע את  צאצאי הגפנים הותיקות בשטח הכרם ההיסטורי של עבדת, בסמוך לגתות העתיקות. ב-13 בספטמבר, 2023 התקיים בגן הלאומי עבדת אירוע חגיגי בו ניטעו בפעם הראשונה בעולם גפנים עתיקות בכרם המקורי בהן גדלו לפני אלף וחמש מאות שנה. הכרם ממחיש את עקרונות הקיימות המאפיינות כרם מדברי, משמר את סיפורם ההיסטורי של יינות הנגב, ומחבר בין מסורת עתיקה של גידול גפנים לבין תעשיית יין מודרנית.

במעמד נטיעת הגפנים בכרם ההיסטורי אמר פרופ' גיא בר עוז, מאוניברסיטת חיפה שהוביל את פרויקט שיחזור הגפנים: "מדינת ישראל היא חלוצה בקנה מידה עולמי בחקר המדבר. הכרם המחקרי מתוכנן לשלב עבר-הווה-ועתיד, ולגלם באופן מוחשי את המשקל הסגולי הטמון בפיתוח חקלאות בר קיימא והשפעתה על התוצרת המקומית…מעבר לנכסי המורשת של יין הנגב בעבר ובהווה, אנו משוכנעים כי בעולם ההולך ונעשה מודע לשינויי אקלים יש ערך אוניברסלי להיכרות מקרוב עם חקלאות היסטורית המותאמת לתנאי המדבר."

בעוד כשנתיים ניתן יהיה לבצור את הענבים שגודלו בכרמי עבדת המתחדשים ולייצר יין מאותם זנים בהם השתמשו תושבי המקום לפני קרוב לאלפיים שנה. היין החדש יסמן עוד פרק במסורת עשיית היין של עבדת ויאפשר לטועמיו להתחבר למורשת העשירה של ינות האיזור.

הפוסט עבר, הווה, עתיד – הקשר המתמשך בין עבדת ויין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתקופה האחרונה בה חברת אינטל, שהיתה פעם היהלום שבכתר תעשיית השבבים העולמיות, נמצאת בקשיים ולא ברור לאן מועדות פניה, מעניין לשמע מה חושבת על כך שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בחברה וניהלה (עד לפרישתה לפני מספר חודשים) את כל מערך הפיתוח של אינטל (ביחד עם סוניל שנוי).

וייס פרשה מאינטל ממש לפני שהתחילה שקיעתה וכיום יש שתוהים האם עשתה זאת במקריות או בכוונה תחילה?

הקריירה המפוארת של שלומית החלה כשהצטרפה לאינטל בשנת 1989 כמהנדסת זוטרה ובמהלך 28 שנותיה באינטל היתה הראשונה למלא כאישה תפקידי ניהול בכירים גם באינטל ישראל וגם באינטל העולמית. בשנת 2017 עברה לעבוד כסמנכ"לית בכירה להנדסת שבבים בחברת מלאנוקס והמשיכה בתפקידה גם לאחר שמלאנוקס נרכשה ע"י אנבידיה.

בשנת 2021 חזרה לבקשת פט גלסינגר לחברת אינטל ושימשה כמנכ"לית משותפת (יחד עם סוניל שנוי) של ארגון ההנדסה הגלובלי באינטל עד ליולי 2024.

אז קודם כל ספרי לנו מה מעשייך בימים אלה?

הקמתי חברה בשם WEISSWAY העוסקת בתחום המנטורינג למנהיגים, מנהלים וקבוצות הנהלה ואני משמשת גם כדירקטורית בחברה הכלכלית של עירית חיפה.

ומה בדיוק עושה החברה שלך?

החברה שלי מתמקדת בעולם המנטורינג. אפשר לומר שיש לה שני סוגי פעילות. הסוג הראשון הוא הרצאות בנושאי מנהיגות, קידום נשים בעבודה  והאני מאמין שלי בתחום הניהול. זה כולל גם הרצאות בנושא הספר שכתבתי The Engaging Leader (שנמכר כיום גם באתר אמזון).

הסוג השני הוא מנטורינג למנהלים שרוצים להתקדם, מנטורינג לצוותי הנהלה ומה שאני קוראת Excellence in Execution  או בעברית מצוינות בביצוע.

ומה המיוחד בשרותים שלך?

אני מביאה איתי נסיון של למעלה מ-30 שנות ניהול ומשתפת מנסיוני שהחל  כמהנדסת חשמל ועד לתפקידי הניהול הבכירים אותם מילאתי בחברות אינטל, מלאנוקס ואנבידיה. ניהלתי מקבוצות שונות ועד ארגונים שלמים בתוך החברה. אני מביאה דוגמאות של סיטואציות שהצליחו וגם כאלה שהצליחו פחות והנסיון שלי איפשר לי להביא פתרונות מעשיים למקרים שכיום חווים לקוחותי וסביר להניח שכבר נתקלתי במקרים דומים בעבר.

חשוב לומר כי גם אם קוראים ספר ניהולי טוב וחושבים שאפשר לפעול לפיו במציאות הדברים קורים בצורה שונה. יש גם צורך להתאים את שיטת הניהול לאנשים ולמקרים שונים וכל מנהל צריך לדעת להתאים עצמו לסביבה, לאנשים שלו ולסיטואציה הספציפית בה הוא נמצא.

למשל היה לי מקרה שבו מנהל קבוצה שעבד תחתיי התקשה לנהל את קבוצתו. אני כמנהלת שלו הייתי צריכה להחליט האם הבעיה היא נקודתית כלומר קשורה באנשים מסוימים ואז כדאי לתת לו תפקיד אחר או שהוא לא מתאים לניהול? במקרה השני צריך היה לדעת לדבר עם העובד ולהסביר לו שאולי הוא טוב בדברים מסוימים ופחות טוב בניהול.

במקרה הזה הנסיון שהבאתי איתי היה מאד רלוונטי כי כבר עברתי את המצבים הללו והצלחתי להתגבר על סיטואציות דומות.

במהלך שנות עבודתי הצלחתי לבנות קבוצות עבודה משלבים מאד ראשוניים ועד קבוצות מאד גדולות שעובדות טוב ביחד או לשלב כמה קבוצות ביחד, להבין במה כל קבוצה חזקה ואיך לשתף פעולה עם קבוצות אחרות ובסופו של דבר הקבוצה הגדולה הצליחה לבצע את הפרויקט בזמן ובאיכות טובה.

מה לדעתך היחוד שלך כמנהלת?

אני מאמינה שמאד חשוב שאנשים ירגישו חלק מקבוצה או מהארגון וצריך לעשות מעשים שיגרמו להם להרגיש  שהם חלק מקבוצה. אני גם חושבת שאני מנהלת ברמה מאד אישית/פרטנית ויחד עם זאת יש לי דרישות גבוהות מעובדיי והשילוב של יחס אישי עם דרישות גבוהות נותן לעובדים מוטיבציה וסיפוק כי עובד שמציבים לו דרישות גבוהות והוא עומד בהם הוא מרגיש סיפוק שהצליח.

מה שהיה חשוב לי תמיד זה להראות לאנשים שאיכפת לי מהם וכשיש אוסף של מקרים כאלה זה גורם לאנשים להרגיש שהם באמת חשובים ומשפיעים. למשל כשנתקלתי במישהו שלא היה מרוצה מתפקידו הייתי דואגת למצא לו תפקיד אחר שבו גם יהנה וגם יצליח.

פט גלסינגר הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו

ומה דעתך על מצבה של אינטל מול אנבידיה?

אנבידיה הולכת מאד חזק על תחום ה- AI והחומרה שפיתחה לתחום הגרפיקה מתאימה ל-AI כלומר הרבה חישובים קטנים במקביל. אינטל נכנסה מאוחר לתחום ה- AI ומפתחת חדשנות לתחום אבל מאחר ונכנסה מאוחר היא צריכה לסגור פערים. אני לא חושבת שההתפתחות בתחום ה-AI תמשיך כל הזמן באותו הקצב ועם הזמן זה ילך וירד. אינטל גם פועלת בשווקים אחרים.

האם אינטל פועלת נכון?

אני חושבת שחשוב להחליט על תחומים שיהיו במיקוד וגם להחליט מה לא עושים כי אי אפשר בלי לוותר על כלום. כשהסל גדול מדי זה עלול לפגוע בחברה בטווח הארוך ויש תחומים שנכון לאינטל לא להשקיע בהם.

אז מדוע אינטל נוהגת אחרת?

למהנדסים יש נטיה להתאהב בטכנולוגיה ופט (פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל עד לאחרונה) הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו.

לנוכח השקעות העתק המושקעות כיום בתחום הסמיקונדקטור מה את חושבת על תפקיד סקטור הסמיקונדקטור בתעשיה העולמית?

היום הכל זה צ'יפים. ברפואה, בחינוך, באוטומוטיב, בצבא, בבידור וכמובן בתחום הבינה המלאכותית. לא משנה לאן נלך אנחנו תלויים בשבבים ולכן חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר כולל אנבידיה, מיקרוסופט ואפל משתדלות להיות חדשניות גם בתחום זה. וכמובן גם היצור חשוב. הרבה זמן זה היה בעיקר במזרח וכיום עם כל הפוליטיקה העולמית פועלים להעביר יותר יצור למערב, לארה"ב לאירופה ולישראל כמובן כי לא מספיק לפתח מוצרים חדשנים צריך גם לדעת לייצר את זה.

רשות החדשנות הודתה לאחרונה כי יש מחסור חמור בחברות הזנק חדשות בתחום הסמיקונדקטור בישראל. מה לדעתך ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?

אני מאמינה שצריך להבין את היחודיות של חברות סמיקונדקטור מתחילות ולתת את הפיתרונות הדרושים להן. 

חברות סטארטאפ בתחום הסמיקונדקטור מתאפיינות בזמני הגעה ארוכים יותר להצלחה מסחרית. כדי לתמוך בהן, נדרש תכנון פיננסי ארוך טווח והשקעות מתמשכות. בנוסף, פיתוח מוצרים בשלבים יכול להאיץ את ההגעה לשוק.

הבדל שני משמעותי זה עלויות גדולות הדרושות ליצור ולבדיקת הרכיבים לפני שמגיעים לתוצאה דרושה.  למטרה זו כדאי להקים חממות יעודיות לסמיקונדקטור שיכללו שיתופי פעולה עם פאבים כגון TOWER, INTEL GLOBAL FOUNDARY.  שותפויות עם האקדמיה כגון הטכניון יכולות להיות משמעותיות בחסכון בהוצאות.

אני מאמינה שגם פוקוס ותנאים מיוחדים מהרשות לחדשנות לטובת חברות סמיקונדקטור יכול לעזור.  כשיהיה תקציב יעודי לסמיקונדקטור יהיה אפשר להשוות בין חברות הזנק בתחום ולהשקיע רק בחברות הטובות והמבטיחות ביותר.

נשים בהייטק: אינני מאמינה באפליה מתקנת

בואי נדבר על נושא נשים בתעשית השבבים. כמי שיזמה בשנת 2014 את הקמת פורום הנשים באינטל מדוע לדעתך אין מספיק נשים בתעשיה?

לדעתי המצב השתנה לטובה. כיום יש יותר נשים ויש גם יותר מודעות לשילוב נשים בתעשיה. מדברים על  זה יותר ויותר .בחברות בהן עבדתי אינטל, אנבידיה ומלאנוקס השקיעו חשיבה באיך לגייס יותר נשים וכיצד לגרום להן להישאר בחברה לאורך זמן כי בעבר היו נשים שהתחילו לעבוד אבל בהמשך עזבו.

מצד שני זו סביבה מאד תחרותית ומאד דורשנית. בתעשיה יש כל הזמן חידושים וצריך לדעת מה חדש ומה קורה ולהגיב מהר וזה מאד דורשני. כל זה יכול להיתקל באופי של האדם ובמחויביות שלו לביתו.

אבל זה מתחיל בעובדה שיש כמות קטנה של נשים שמחליטה ללמד הנדסה

זה נכון שאין הרבה סטודנטיות. אבל לדעתי זה נובע מכך שהן חוששות ממה שזה ידרוש מהן ואין להן גם הרבה מודלים לחיקוי. עם  מי מדברים ועם מי מתייעצים?

מה ניתן לעשות כדי לשנות את זה?

חשוב לעודד נשים ללמד מתמיטיקה חמש יחידות ולהסביר להן שזה באמת אפשרי.

וצריך לייצר חשיפה לנשים שעובדות בהייטק ולהבהיר לאחרות שיש גם נשים מצליחות בתעשיית ההייטק וגם הן יכולות להצליח. אני יודעת שבבאר שבע מביאים כיום בנות ליום ביקור באוניברסיטת בן גוריון , מפגישים אותן עם סטודנטיות בתחומים שונים כדי שישמעו מה הן עשו, הביאו גם אותי לפגוש אותן וגם מישהי שהקימה חברת סטרטאפ וכל זה עוזר.

גם באינטל עשינו פעולות נקודתיות כדי לקדם נשים בתוך החברה וגם כדי לשמר אותן. אני לא מאמינה באפליה מתקנת. כל אחד צריך לקבל תפקיד בגלל היכולות שלו בלי טובות. אני כן מאמינה שצריך לעזור לפתוח דלתות כלומר לגרום לבנות לדעת על תפקיד שאולי לא שמעו עליו או לא חשבו שהן מתאימות לו והמנהל שלהן צריך לדעת לקשר אותן ולפתוח להן דלתות.

אחד הדברים שצריך לעשות בתוך החברות זה פתיחות או ההבנה שצריך חשיבה מכל מיני כיוונים ונשים הן יותר גמישות מחשבתית, יותר מתקשרות ויותר רגישות.

גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מידי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי. מצד שני הפתיחות של נשים ויכולת התקשורת שלהן הם נכסים לחברה ואם המנהלים יבינו את זה הם יעודדו נשים. כמובן גם צריכה להיות גמישות עם נשים שיש להן ילדים קטנים, צריך לבא לקראתן עם שעות העבודה גמישות או לאפשר להן לעבוד מהבית. אבל לפני הכל צריך כמובן לדאוג לגרום לנשים ללמד מקצועות הנדסיים באוניברסיטאות.

שלומית וייס בעת היותה אחראית על פיתוח מעבדי  ה- Client  של אינטל צילום: יח"צ אינטל

כיצד ניתן להציל את אינטל

לסיום ביקשתי לשמע משלומית על פיטוריו של פט גלסינגר המוכר לה היטב וכיצד ניתן לשקם את אינטל?

מה לדעתך הסיבות שהביאו לפיטוריו של מנכ"ל אינטל? 

"כבר עברה חצי שנה מאז שעזבתי את אינטל, כך שאינני מעודכנת. עם זאת, בהתחשב בקצב השינויים ובאתגרים שהחברה התמודדה איתם בתקופה האחרונה, ייתכן שהפרידה מפט נבעה מחילוקי דעות משמעותיים בנוגע לאסטרטגיית IDM2.0. האסטרטגיה הזו, שדרשה השקעות גדולות והייתה כרוכה בזמני יישום ארוכים, עשויה הייתה לגרום לחיכוכים עם הדירקטוריון, במיוחד לנוכח ההוצאות הגבוהות של החברה בתקופה האחרונה.

 מה ניתן לעשות כדי להציל את אינטל?

לדעתי, ביצועים והבאת תוצאות חשובים כיום לא פחות מהאסטרטגיה, ואפילו יותר. אינטל צריכה להמשיך ולהשקיע בשיפור הביצועים, בהוצאת מוצרים תחרותיים בזמן ובשיפור תרבות הביצועים. בנוסף, כדי להצליח באסטרטגיה החדשה, אינטל חייבת להגדיר בבירור מה היא עושה וגם מה היא לא עושה, ולהתמקד במספר מצומצם של פרויקטים מרכזיים.

הפוסט שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר באינטל בראיון בלעדי ל-TapeOut: "גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מדי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.