תעשיית המוליכים למחצה בשנת 2026 מוגדרת על ידי המעבר מ"הייפ של בינה מלאכותית" ל"תשתית בינה מלאכותית" ארוכת טווח ושינוי רדיקלי בגיאוגרפיה של מפעלי הייצור. להלן 10 תובנות להתפתחות תעשיית השבבים בשנת 2026:

1. צריכת החשמל מניעה את הארכיטקטורה

כיום, כאשר מרכזי הנתונים צורכים כ- 4% מצריכת החשמל העולמית יעילות צריכת החשמל החליפה את המהירות הגולמית כמדד המרכזי לביצועים (KPI). לצורך התמודדות עם אתגר החשמל השוק מאמץ במהירות טרנזיסטורים בארכיטקטורת GAA (Gate-All-Around) ואספקת חשמל אחורית כדי להפחית את זליגת האנרגיה.

2. שבבי UCIe הופכים לסטנדרט

שבבים מונוליטיים אינם כדאיים כלכלית עבור בינה מלאכותית מתקדמת. 2026 היא השנה שבה UCIe (Universal Chiplet Interconnect Express) יהפכו לסטנדרט הדומיננטי, ויאפשרו הרכבה "דמוית לגו" של שבבים מספקים שונים (למשל, מעבד אינטל עם מאיץ מתוצרת אנבידיה) בתוך אריזה אחת.

3. התעשיה עולה לרמה של מדינה

מדינות רבות ברחבי העלם הכירו בחשיבות תעשיית השבבים לבטחון הכלכלי והלאומי שלהן והן הופכות להיות מעורבות באופן פעיל ביצור שבבים. בריטניה, גרמניה, והודו מצטברות כקונים חדשים ומשמעותיים של ציוד להקמת מפעלי יצור שבבים, ומסבסדות  במידה ניכרת יצור לצרכי יצור שבבים לקידום התעשיות הספציפיות שלהן כמו רכב ותעשייה.

4. בינה מלאכותית בקצה (Edge AI)

חיבוי ההיסק של בינה מלאכותית עוברים מהענן למכשיר. עד סוף 2026, 85% מהסמארטפונים והמחשבים הניידים היוקרתיים יגיעו עם יחידות NPUs (Neural Processing Unit) ייעודיות המסוגלות להריץ מודלים של שפה קטנה (SLMs) באופן מקומי, וייצרו שוק חדש עצום עבור ספקי רישיונות IP כמו Arm , סינופסיס ו-Cadence.

5. זיכרון: צוואר הבקבוק של HBM נמשך

אספקת זיכרון ברוחב פס גבוה (HBM4) נותרה המגבלה הגדולה ביותר לייצור מאיצי בינה מלאכותית. SK Hynix וסמסונג מכרו את כל תפוקת היצור שלהן עד 2027, מה שמניע הוצאת הון אדירה למתקני אריזה מתקדמים.

6. שינוי גאוגרפי במרכזי התכנון

מבחינה היסטורית, תכנון שבבים התרכז בעמק הסיליקון (ארה"ב), טיוואן וישראל. בשנת 2026, אנו עדים ל"ביזור הפיתוח. השינוי: אבו דאבי וריאד פותחות מרכזי תכנון ענקיים המתמקדים בבינה מלאכותית ריבונית.

גם הודו נכנסה חזק לפיתוח שבבים מאפס. גרמניה מצטרפת לתחום הפיתוח עם מרכזי פיתוח (במינכן ודרזדן ) תוך התמקדות בחוזקותיה בתחומי הרכב והתעשייה. בנוסף, "חוק השבבים האירופי" טיפח מסדרון בין גרמניה להולנד.שינוי זה כולל גם התרחבות אינטל במגדבורג ו-TSMC בדרזדן. בנוסף להתפתחות הגלובלית העניפה ישראל שומרת על מעמדה כמרכז תכנון השבבים הצפוף ביותר בעולם והיא משמשת כיום כ"פאב של הרעיונות" עבור ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. כמעט כל שבב גדול של אמזון, גוגל ואפל מתוכנן במסדרון תל אביב-חיפה. וכעת  מתרחבת התעשיה גם לאיזור באר שבע כדי לנצל דור חדש של כישרונות.

7. אריזות מתקדמות  מסייעות לשיפור ביצועים

עם האטה במעבר לטכנולוגית 2 ננומטר, שיפורי ביצועים מגיעים כעת מ-3D Stacking (CoWoS, SoIC). שוק האריזות המתקדמות צומח פי 3 מהר יותר משוק ייצור הקצה המסורתי.

8. נקודת המפנה של RISC-V

סנקציות גיאופוליטיות האיצו את אימוץ RISC-V בסין וברוסיה. בשנת 2026, יש לצפות לכך ששבבי מרכזי הנתונים הראשונים בעלי הביצועים הגבוהים המבוססים על RISC-V יאתגרו את השבבים מבוססי ארכיטקטורת x86 ו-Arm בעומסי עבודה מהדור החדש.

9. סיליקון פוטוניקס נכנסת למרכזי הנתונים

כדי להתמודד עם תפוקת הנתונים העצומה של אשכולות בינה מלאכותית, כבלי נחושת מוחלפים כעת בטכנולוגיה פוטונית מבוססת אור. חיבורי סיליקון פוטוניקס הופכים לפופולארים יותר ויותר כדי להתמודד עם נפחי התקשורת הגבוהים הדרושים בעידן הבינה המלאכותית.

 . 10. משבר הכישרונות

למרות האוטומציה, התעשייה מתמודדת עם מחסור של כ- 300,000 מהנדסים מיומנים ברחבי העולם. מצב זה מוביל לעלייה בשימוש בכלי "בינה מלאכותית עבור EDA"  (כלומר כלי פיתוח המשתמשים בבינה מלאכותית כדי לתכנן שבבים מהר יותר), ומפצה על המחסור במתכננים אנושיים.

מקור: נתוני שוק מצטברים לשנת 2026 מסימפוזיוני טכנולוגיה של גרטנר, IDC ו-TSMC.

הפוסט 10 תובנות להתפתחות תעשיית השבבים בשנת 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית המוליכים למחצה הישראלית, המוכרת זה מכבר כמעצמה עולמית של חדשנות, זכתה במחצית דצמבר החולף להצבעת אמון אדירה. ג'נסן הואנג, המנכ"ל בעל החזון של אנבידיה, הכריז על ישראל כ"בית השני" של החברה, והודיע ​​על השקעה שוברת שיאים בקמפוס ענק בן 90 דונם בקרית טבעון. הקמפוס נועד לאכלס יותר מ-10,000 עובדים ומציין אירוע טרנספורמטיבי שישפיע על כל המערכת האקולוגית הטכנולוגית הישראלית במשך עשרות שנים. עד השנים האחרונות היתה חברת אינטל המעסיק הגדול ביותר בהייטק הישראלי. כעת נראה כי אנבידיה עומדת לתפוס את מקומה של אינטל מתוך הכרה ביכולות הפיתוח של המהדנסים הישראלים.

מאז ומתמיד היתה ישראל מרכז חשוב לתכנון שבבים, כאשר כל מי שמחשב עצמו כשחקן מרכזי בשוק השבבים העולמי גם מחזיק במרכז פיתוח בישראל. מאינטל, ברוקדום וקוואלקום עד אמזון, גוגל ואפל לכולם יש כיום מרכזי פיתוח המעסיקים מאות אם לא אלפי מהנדסי שבבים בישראל. יחד עם זאת נראה כי מחויבותה של אנבידיה לישראל מעלה אותה למעמד ברמה חדשה. על ידי הגדרת ישראל כבסיס תפעולי מרכזי – שני רק למטה ארה"ב – אנבידיה מאותתת שהדרך לדור הבא של בינה מלאכותית ומחשוב עוברת ישירות דרך קריית טבעון. מהלך זה מאפשר את השילוב הייחודי של כישרון הנדסי ורוח יזמית המצויה בישראל, ומאשר את מעמדה בפסגת פיתוח השבבים העולמית.

"אפקט מלאנוקס" הוכפל

הצהרתו של מנכ"ל אנבידיה הינה תוצאה ישירה של החוויה החיובית מאד של אנבידיה לאחר רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020. שילוב יכולות עיבודי הרשת המובילות בעולם של מלאנוקס במערך מחשוב העל של בינה מלאכותית של אנבידיה היה הצלחה מסחררת, המונעת על ידי האיכות והחדשנות יוצאות הדופן של צוותי ההנדסה הישראליים. החלטתו של הואנג להכפיל את המאמץ בישראל היא עדות לכישרון שהניע את מלאנוקס וכעת מניע מרכיבים קריטיים בהצלחתה העולמית של אנבידיה. הקמפוס החדש מייצג הכפלה של הצלחה זו, ומתמקד לא רק ברשתות, אלא בספקטרום המלא של טכנולוגיות אנבידיה – כולל ארכיטקטורת GPU מהדור הבא, תכנון CPU ומערכת האקולוגית של התוכנה המניעה את מהפכת הבינה המלאכותית.

בעקבות ענקים

ההתרחבות של אנבידיה משקפת את המסלול המוצלח של ענקיות טכנולוגיה אחרות באזור, ובראשן אפל. אפל נכנסה לשוק הישראלי בשנת 2012 עם רכישת Anobit, ולאחר שחוותה ממקור ראשון את כישרונות ההנדסה המקומיים, הרחיבה באופן דרמטי את נוכחותה. כיום, אפל מעסיקה יותר מ-2,500 מהנדסים בישראל, ומסתמכת עליהם עבור חלק מפיתוח השבבים החשוב ביותר שלה. המהלך של אנבידיה מרמז על מחויבות דומה, אם לא גדולה יותר, לטווח ארוך למינוף מומחיות ישראלית כעמוד תווך באסטרטגיית המחקר והפיתוח הגלובלית שלה.

תזמון מושלם בתוך שינויים בתעשייה

התוכניות השאפתניות של אנבידיה מגיעות לצומת קריטי עבור התעשייה המקומית. במשך עשרות שנים, אינטל הייתה המעסיקה הגדולה ביותר במגזר הטכנולוגיה בישראל, והסתמכה במידה רבה על מהנדסים ישראלים לפיתוח המעבדים המתקדמים ביותר שלה. עם זאת, כאשר אינטל מתמודדת כיום עם אתגרים ומצמצמת את כוח העבודה שלה, ההתרחבות של אנבידיה מציעה איזון חיוני. היא מבטיחה שלמאגר העמוק של כישרונות מוליכים למחצה מתקדמים בישראל יהיה בית חדש ודינמי, תוך מניעת "בריחת מוחות" ושמירת היתרון התחרותי של המדינה בתקופת מעבר עבור שחקנים גדולים אחרים.

תדלוק צינור הכישרונות

ההשפעה המיידית ביותר תהיה על שוק העבודה. המטרה להעסיק מעל 10,000 עובדים יוצרת ביקוש עצום לכישרונות הנדסיים מתקדמים. זה יביא לתחרות עזה על עובדים מיומנים, מה שסביר להניח שיעלה את המשכורות וההטבות ברחבי המגזר. חשוב מכך, זה ייתן תמריץ לאוניברסיטאות ולמכונים טכניים להרחיב את מסלולי המוליכים למחצה ובינה מלאכותית שלהם, ויבטיח זרימה קבועה של כישרונות חדשים כדי לענות על ביקוש חסר תקדים זה. זה מבטיח למעשה נתיב קריירה לדור הבא של מהנדסים ישראלים.

מגנט למערכת האקולוגית

המגה-קמפוס של אנבידיה יפעל ככוח כבידה. מתקן בקנה מידה כזה מושך אליו קבוצת תעשיות תומכות – סטארט-אפים המפתחים תוכנות בינה מלאכותית משלימות, ספקים המספקים כלי עיצוב מיוחדים ושותפים המעוניינים להשתלב עם הפלטפורמות של אנבידיה. זה מטפח מערכת אקולוגית צפופה שבה חדשנות מתרחשת לא רק במעבדה, אלא גם בבתי הקפה ובחדרי הישיבות המקיפים את הקמפוס. אנו יכולים לצפות לעלייה במספר הסטארטאפים המקומיים שמטרתם להיות חלק משרשרת האספקה ​​של אנבידיה או למנף את הקרבה החדשה שלה למיזמים שיתופי פעולה.

חוסן בתקופות סוערות

אולי ההיבט הנוגע ללב ביותר של הכרזה זו הוא העיתוי שלה. בתקופה המאופיינת בחוסר יציבות גיאופוליטית ומלחמה, ענקית עולמית כמו אנבידיה שבוחרת להכפיל את נוכחותה בישראל שולחת מסר רב עוצמה של חוסן ואמונה ארוכת טווח. היא מרגיעה משקיעים בינלאומיים כי נקודות החוזק הבסיסיות של מגזר הטכנולוגיה הישראלי – החדשנות, הזריזות וההון האנושי שלו – נותרו בלתי מעורערות.

אפשר לסכם ולומר כי ההצהרה של ג'נסן הואנג היא רגע מכונן עבור תעשיית השבבים הישראלית. היא מחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז בינלאומי לפיתוח שבבים מתקדמים. בשנות ה- 70 של המאה הקודמת היה זה דב פרומן, יהודי וישראלי ציוני שהצליח לשכנע את חברת אינטל העולמית לפתוח בישראל מרכז פיתוח שבבים. מרכז שבעקבותיו הפכה ישראל למרכז עולמי חשוב לפיתוח שבבים. ג'נסן הואנג, אינו ישראלי וגם לא יהודי אבל מעשיו בעת האחרונה ומחויבותו לישראל ישפיעו מהותית על תעשיית הטק הישראלית.  

ישראל כבר הפכה למרכז פיתוח הכרחי במהפיכת הבינה המלאכותית העולמית אך העובדה כי אנבידיה, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם מאמינה ביכולות הפתוח של מהנדסי ישראל מבטיחה כי חברות נוספות ילכו בעקבותיה ויסייעו לעתיד של צמיחה טכנולוגית וכלכלית בישראל.  

הפוסט השפעת הצהרת "הבית השני" של אנבידיה על תעשיית השבבים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המטה, האמון על פעילות החברה באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA), ממוקם באמסטרדם – לשם עברה כוכבית עם משפחתה.

מינויה של כוכבית לתפקיד מפתח בחברה המובילה את תעשיית השבבים העולמית הוא אות כבוד לתעשייה הישראלית כולה, ובפרט לנשים הפועלות בה.

נפגשנו עם כוכבית לשיחה פתוחה כדי ללמוד על הדרך המקצועית שעברה, על האתגרים במעבר לרילוקיישן (Relocation) בבירה האירופית, ועל התובנות שהובילו אותה להצלחה בזירה הבינלאומית.

אז איך הכל התחיל?

התחלתי את הקריירה שלי בתעשיית השבבים בחברת אינטל שם עסקתי בתכנון פיזי (Physical Design) . התחנה הבאה היתה מחלקת הפיתוח של חברת DSPG ואחרי כמה זמן עברתי לחברת טאואר כדי להשתלב במחלקת ה – CAD במרכז החברה בנתניה. שם פגשתי את פול גיבסון (מוותיקי תעשיית ה-EDA) שהיה באותה עת מנהל הפעילות העסקית של חברת Synchonicity  ויותר מאוחר היה מעורב בהקמת חברות בתעשיה בינהן Agile Analog.

ומה קרה עם פול?

פול גילה את הכישורים הבינאישיים שלי והמליץ לי לעשות הסבה מפיתוח לתחום המכירות והעסקים. לקח לי קצת זמן לעכל זאת ולעשות את השינוי אבל החלטתי לקבל את הצעתו של פול ובשנת  2005 הצטרפתי לחברת הקנין הרוחני Virage Logic בה עבד פול כמנהל הפעילות האירופית ואני התמניתי לתפקיד מנהלת השוק הישראלי.

עם רכישת וירג' לוג'יק ע"י סינופסיס עברה גם כוכבית לסינופסיס שם עבדה כמנהלת ה- IP של סינופסיס בישראל עד 2014 כשנסעה עם משפחתה לויטנאם בעקבות רילוקיישן של בעלה. ארבע וחצי שנים מאוחר יותר כשחזרה לארץ הצטרפה לחברת arm כמנהלת מכירות איזורית.

ואז הגיע פול נוסף

כן, בזמן שעבדתי ב- arm השתתפתי בכנסים  של TSMC בישראל ולפני כשלוש שנים כשנפגשתי עם פול דה בוט נשיא TSMC אירופה באחד מכנסי החברה בישראל הוא הציע לי לעבור לעבוד במטה החברה באירופה. אחרי כמה חודשים מאז אותה פגישה אקראית מצאתי את עצמי עובדת ב-TSMC וגם מטפלת בלקוחות מכל רחבי אירופה. למעשה התחלתי בתפקיד פיתוח עסקי שלא כלל את השוק הישראלי. ורק בחודשים האחרונים הוצע לי לעבור ולטפל בשוק המקומי.

שמחת לחזור לעבוד מול השוק הישראלי?

כמובן. אני מאד  שמחה לעבוד מול התעשיה המוכרת לי היטב ועם האנשים שאני אוהבת. בכל הזדמנות שיש לי אני מספרת לעמיתיי וחבריי בהולנד, על הפיתוחים החדשנים שנעשים בישראל וממש לאחרונה הייתי גאה מאד לעדכן אותם בהכרזה של ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה שהכריז בריש גלי (במיוחד בתקופה בה ישראל לא אהודה במיוחד בעולם) כי "ישראל היא הבית השני של אנבידיה".

בהסתכלות על התעשיה ועל הקריירה שלך האם הרגשת שיש לך בעיה להתקדם כאשה?

ממש לא, מעולם בשום שלב בעבודה שלי לא הרגשתי שיש לי בעיה להתקדם בגלל היותי אשה. אני מאמינה שכל אחד או אחת יכולים להתקדם בחיים זה רק תלוי בו או בה.

מה זאת אומרת? נשים רבות טוענות שהן לא מקודמות בגלל היותן נשים

ההתקדמות קורית בזכות עשיה ועבודה קשה. אני מאמינה גדולה בנטוורקינג וחשוב גם שכל אשה שרוצה להתקדם תבנה לעצמה רשת קשרים. מעולם לא הופליתי לרעה בגלל היותי אשה ומצד שני אני רוצה שאנשים יעשו איתי עסקים לא כי אני אשה אלא כי אני טובה.

אז מה ניתן לדעתך לעשות כדי שיהיו יותר נשים בתעשיית השבבים

זה הכל מתחיל בחינוך וכשאני אומרת חינוך אני מתכוונת לחינוך כבר בבית ספר יסודי. יש לי ארבעה ילדים, שני בנים בגילאי 17 ו-15 ושתי בנות (תאומות) בנות 12. אני מעודדת את כולם לשאוף להצלחה (וכמובן להצטרף להייטק). כל אחד צריך להעצים את הילדים שלו ולגדל אותם להיות סקרנים.

ואיך גורמים לזה לקרות?

אני מאמינה שכל אחד צריך מנטור. מישהו שיאמין בך ויכוון אותך. אני גם מאמינה שאפשר לגדל משפחה וגם לבנות קריירה במקביל. כשרוצים אפשר הכל!

הפוסט המסע של כוכבית – מהשוק המקומי לצמרת העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה צוטט לאחרונה כשאמר "אנחנו קרובים להיות מסוגלים ליישם מחשבים קוונטיים בבעיות מעניינות בשנים הקרובות, אך מחשבים קוונטיים שימושיים מאוד עדיין רחוקים לפחות 15-20 שנה". הוא הדגיש כי למרות הפוטנציאל העצום של קוונטום, טכנולוגיות הסמיקונדקטור ימשיכו להיות מרכזיות בטווח הקצר והבינוני. גם ליסה סו, מנכ"לית ענקית השבבים AMD התבטאה בענין ואמרה: "הבינה המלאכותית דורשת כוח חישוב עצום, ואנחנו מספקים אותו כיום עם שבבים מתקדמים. קוונטום מעניין, אבל זה לא מה שמניע את העולם כרגע.” ליפ בו טאן, משקיע הון סיכון ותיק וכיום מנכ"ל אינטל הוסיף: "מחשוב קוונטי הוא החזית הבאה של מחשוב עתיר ביצועים, אך עלינו להיות סבלניים. בעוד שהפוטנציאל לגילוי תרופות וקריפטוגרפיה הוא עצום, האתגר האמיתי כיום אינו רק הפיזיקה – אלא כל המערכת האקולוגית סביבה".

במאמר זה נבחן את ההבדלים המהותיים בין שתי הטכנולוגיות, את מגבלותיהן, ואת ההסתברות שזו או אחרת תוביל את עיבוד המידע בעשור הקרוב.

סמיקונדקטור: התקדמות ארכיטקטונית וייצורית

מיזעור מתחת ל־2 ננומטר הוא אחד האתגרים המרכזיים כיום כאשר חברות כמו TSMC, אינטל וסמסונג כבר מתכננות ייצור המוני בטכנולוגיות 2 ננומטר ואף מעבר לכך, תוך התמודדות עם ניהול זרמי דליפה ושימוש בחומרים חדשים כגון Nanosheets ו־Gate-All-  Around.  . במקביל מתרחשת אינטגרציה תלת־ממדית (3D IC) שבה המעבר ל־ Chiplets   ו־ Heterogeneous Integrationמאפשר חיבור פונקציות שונות כגון GPU, NPU, CPU וזיכרון במארז אחד, מה שמהווה פתרון לבעיות Scaling ומספק Bandwidth גבוה בין רכיבים.

הדור הבא של השבבים מתמקד במאיצים ייעודיים בשיטת domain-specific architectures הכוללים AI accelerators כגון TPU ו-NPU, מעבדי HPC GPUs עם אלפי ליבות מקבילות וכן רכיבי ASICs ייעודיים לתקשורת, אבטחה ו־Edge Computing.

לצד אתגרי ייצור משמעותיים הדורשים טכנולוגית  EUVמתקדמת, פיתוח חומרים חדשים ועמידה ביעדי  אמינות גבוהים הדורשים השקעות הוניות עצומות, תעשיית השבבים בשלה ומוכנה להתמודד עם האתגרים שבדרך.

מחשוב קוונטי: פוטנציאל מול מגבלות

ארכיטקטורות קיוביטים המבוססות על Trapped Ions, Superconducting Circuits או Photonic Qubits  מציעות יתרונות שונים אך כולן מתמודדות עם Decoherence וזמן חיים קצר, כאשר במקביל, תיקון שגיאות קוונטי נותר החסם המרכזי בשל Overhead עצום של Error Correction  כך שכדי להגיע ל־ Fault-Tolerant Quantum Computing נדרשים מיליוני קיוביטים פיזיים עבור אלפי קיוביטים לוגיים.

למרות זאת מחשוב קוונטי צפוי להצטיין בתחומי יישום ייחודיים כמו סימולציות מולקולריות (לפיתוח תרופות וחומרים), אופטימיזציה מורכבת (לחישובי לוגיסטיקה ופיננסים) וקריפטוגרפיה (לפירוק (RSA . למרבה הצער יש כיום למחשוב הקוונטי מגבלות כלכליות משמעותיות שכן מערכות המחשוב הללו דורשות קירור קריוגני, תשתיות יקרות מאד וידע מחקרי רב והן עדיין אינן מתאימות לעיבוד מידע כללי או לשימוש רחב.

מי ינצח בעשור הקרוב?

הערכת מצב ריאלית מצביעה על כך שתעשיית הסמיקונדקטור תמשיך להוביל את עיבוד המידע בעשור הקרוב (2036- 2026). השבבים הקלאסיים ימשיכו לספק את עמוד השדרה של מערכות המחשוב השונות. מחשוב קוונטי יישאר כלי ייחודי לבעיות ספציפיות, עם חדירה מוגבלת.

טכנולוגיות ייצור מתקדמות, אינטגרציה תלת־מימדית, ומאיצים ייעודיים יאפשרו עיבוד בקנה מידה עצום, מהיר ויעיל. לעומתן, מחשוב קוונטי יתקדם, אך יישאר בעיקר כלי מחקרי וניסיוני. העתיד הרחוק יותר עשוי להיות שונה, אך בעשור הבא, אין ספק שהסמיקונדקטור הוא המנוע המרכזי של עיבוד המידע הגלובלי.

הפוסט מי ינצח בעשור הקרוב: סמיקונדקטור או מחשוב קוונטי ? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

את שגיא הכרתי בשנת 2018 בבית הספר שורק לעשיית יין בו למדנו יחד במשך שנה. שנינו יצרנו במהלך השנה הזו את היין שלנו מבציר ועד ביקבוק אך בעוד אני עשיתי את הקורס "רק" כדי להבין טוב יותר את תהליך יצור היין, לשגיא כבר היתה אז מישנה סדורה כיצד הוא הולך להקים יקב משלו, בשדות מושב תלמי יחיאל בו חי וגדל.

במהלך הלימודים נעשינו חברים בעיקר בזכות איילת האישה שאיתי וכך זכיתי ללוות את שגיא במסע המרתק מיצור היין הראשון שלו, דרך נטיעת הכרמים ועד הפיכת הרעיון להקמת יקב למקום שקרם עור, גידים והרבה יין.

מה שמייחד את שגיא יותר מכל שהוא נוהג לעשות דברים בדרך שלו. כלומר הוא קשוב מאד לסביבה ולומד כל הזמן אבל בסוף הוא מחליט מה לעשות ואיך לעשות. כך למשל החליט לנטע כרמים באיזור שאינו נחשב לאיזור גידול כרמים בדרך כלל כי לדעתו "אם גדלים שם תפוחים, תפוזים, אפרסקים ופאפאיה מדוע לא ענבים?" מצד שני הצטרף אלי לכמה ממסעותיי לאיזורי יין באירופה ובאוסטרליה כדי ללמד מייננים וכורמים מנוסים מה עשו כדי להפיק את המירב מיינותיהם.

את רוב הקריירה המקצועית שלו עשה שגיא בעולם העסקים. בתפקידו האחרון שימש מנכ"ל רשת כלי הנגינה כלי זמר. אך לקראת גיל 50 החליט לחזור לשורשים. הוא עזב משרה בטוחה ונוחה ומתוך אהבה גדולה לאדמה ולמשפחה החל בשתילת חלקות גפנים לא רחוק מהנחלה המשפחתית במושבו.

הגיעה הזמן לדבר על הינות של שגיא ויקב שורר.  כאן המקום לציין כי הרעיון של שגיא (בדומה ליקבים רבים באירופה) היה להקים Estate Winery כלומר יקב שכל הכרמים שלו ממוקמים קרוב ליקב ואכן כל הכרמים מהם מיוצרים ינותיו נמצאים ברדיוס של עד 2 ק"מ מהיקב. טעמנו:

פרנץ' קולומברד 2023

פתחנו את הטעימה עם יין לבן נעים וקליל שצבעו צהבהב בהיר מאד כמעט שקוף. באף הרחתי ארומות של בננה,לימון ואננס. בפה היין היה בעל חמיצות נעימה ומתיקות עדינה עם טעמים של תפוח ירוק, מלון מתוק ואפרסק.התרשמתי מהעשיה הנקיה והמדויקת שלו. כיף לשתיה בלתי מחייבת בכל אחת משעות היממה.

שנין בלאן 2023

זן השנין בלאן הוא אחד משני אבות של פרנץ' קולומבארד וכאן קיבלנו גרסה אופיינית לזן. צבעו צהבהב, כהה יותר מהקולובארד ובמקום היין הקליל הקודם קיבלנו יין בעל גוף וריחות יותר דומיננטים.  באף חשתי בריח פרחי יערת הדבש ופירות אגסים וחבושים. בפה היין היה חמאתי (יתכן ועבר תסיסה מלולקטית) עם חמיצות נעימה וטעמים של תפוח ירוק, חבוש ולימון.

ויוניה 2023

הזן הלבן המגיע מצפון עמק הרון הפך בשנים האחרונות לפופולארי בישראל וגדל בכל איזור הארץ מרמת הגולן ועד הנגב. בגרסה של יקב שורר קיבלתי יין מעניין ורב פנים. מצד אחד ארומות מתוקות של פרחי יסמין ומצד שני חמיצות אופינית לפרי הדר. בפה היין היה עשיר בטעמים החל מאשכולית לצד תפוח ירוק ואגס. יין רב גווני שהתגלה כבעל שכבות וטעמים שכללו גם מליחות, מרירות עדינה ומינרליות. מעניין מאד!

שנין כתום 2023

אופנת הינות הכתומים לא פסחה על יקב שורר. צבעו צהבהב עכור. באף קיבלתי ריחות מישמיש וציפורן ובפה הטעם היה קצת מוזר, פאנקי עם איזו מתיקות לא ברורה. באופן כללי,  אני לא מחובבי הז'אנר ואודה כי גם מהגרסה של יקב שורר לא התלהבתי.

מוסקט 2023

צבעו צהבהב בהיר, כבר באף הריח מצביע על יין מתקתק (למרות שמדובר ביין יבש).  בפה קיבלתי יין עשיר בטעמי תפוח ירוק וצימוקים. למרות שמדובר ביין יבש נראה שהוא עדיין מתאים יותר כיין קינוח.

קריניאן 2023

עברנו לינות האדומים. למעשה עם פתיחת היקב התמקד שגיא סיצור ינות אדומים ולדעתי הנסיון הרב יותר בעשיה ניכר גם בתוצאות של הינות שהוא מפיק כיום. גרסת הקריניאן של יקב שורר מפתיעה לטובה.

צבעו של היין בהיר יחסית לקריניאן מה שגם מרמז על העובדה שמדובר ביין קליל יחסית. באף קיבלתי ריחות של סיגליות ודובדבנים ובפה המשיכו טעמי דובדבנים אדומים עשירים שהחליקו באלגנטיות קטיפתית במורד הגרון. מדובר ביין בעל גוף קל עם טאנינים רכים וסיומת ארוכה. עשוי מענבי קריניאן שנבצרו ידנית בשעות הבוקר המוקדמות, היין עבר תהליכי הצללה טבעיים ללא סינון, והתיישן כ- 12 חודשים בחביות עץ אלון.

מרלו רזרב 2021

צבעו אדום בהיר ,באף עלו ניחוחות של דומדמניות שחורות ורימונים. הפה התכתב עם האף בטעמי רימונים ושזיפים אדומים. יין בעל גוף בינוני עשיר ומעניין שהתבגר 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.

מלבק 2023

בדומה לקריניאן נראה שגם המלבק מצא בית מתאים לגידולו באיזור תלמי יחיאל. צבעו אדום ארגמן כהה. ריחות היין כוללים דובדבנים שחורים ועושר ארומות הכולל תבלינים ועשבי תיבול. בפה היין היה רב שכבתי, עגול, מורכב ובהחלט מוצלח. זוהי אחת השנים הראשונות בה היקב מייצר מלבק אבל סביר מאד להניח שלא תהיה האחרונה.

למרות שטעמנו שמונה ינות היו אלה רק מעט מהינות שיקב שורר מייצר כיום. בתוך שבע שנים מיום הקמתו הצליח שגיא לגדל בכרמיו מגוון גדול של ענבים מהם הוא עושה כיום שבעה ינות לבנים, עשרה ינות אדומים רוזה אחד ויין כתום אחד. בנוסף לגידול הכרמים ועשיית היין הספיק שגיא בעזרת ילדיו הבוגרים לפתוח גם את "שורר בר יין" במבנה עתיק לשימור בגדרה. שם לצד היינות תמצאו תפריט של מנות חלוקה וטאפאסים .את הבר מנהלת עומר הבת של שגיא בעוד התאומים בן ותום עוזרים לו בגידול הכרמים ובניהול מרכז המבקרים של היקב.

אז בפעם הבאה כשאתם מחפשים לבקר ביקב משפחתי, לטעום מגוון ינות מעניינים ובאותה עת גם לפגוש אדם מרתק הדרימו שעה מתל אביב. צפויה לכם חוויה בלתי נשכחת.

יקב שורר מייצר כיום כ 15,000 בקבוקים בשנה. את ינותיו ניתן להשיג ביקב, בשורר בר יין ובמסעדות מובחרות.

הפוסט יקב שורר – בא מאהבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מקומות העבודה של ימנו עוברים  שינוי מהותי המאופיין בהתכנסות ייחודית של כוחות דמוגרפיים וטכנולוגיים. בפתחה של שנת 2026, ארגונים מתמודדים עם כוח עבודה מגוון יותר מאי פעם בגילאים ובסגנון עבודה.

בימים אלה אנו עדים לכניסתם של אנשי דור ה-Z לתפקידי ניהול. אלו מביאים עימם חשיבה "דיגיטלית-מולדת" וציפיות חדשות למנהיגות. במקביל, דור הבייבי בומרס מאריך את הקריירה שלהם הרבה מעבר לגיל הפרישה המסורתי, ומציע מאגר של ידע וניסיון רב.

דינמיקה זו יוצרת פער רב-דורי חזק המהווה אתגר החורג מפערי גיל פשוטים; זוהי התנגשות בין תרבויות, סגנונות תקשורת ואמונות יסודיות לגבי היכן וכיצד יש לבצע עבודה. עם זאת, עבור מנהלי משאבי אנוש החושבים קדימה, פער זה אינו מהווה נטל אלא הזדמנות חסרת תקדים לסינרגיה. המגמה משנת 2026 ואילך ברורה: ההצלחה טמונה בגישור הפער בין ילידי הדור הדיגיטלי לבין המנהיגים המנוסים בעולם גמיש והיברידי.

הדמוגרפיה החדשה: כוח עבודה בן ארבעה דורות

כעת, לראשונה, ארבעה דורות נפרדים חולקים את אותם מרחבי עבודה ואת תפקיד הניהול בתעשיה: דור הבייבי בום, דור ה-X, דור המילניום ודור ה-Z. מעניין במיוחד לגעת בגישה הניהולית של שני הקצוות:

• דור ה-Z (ילידי השנים 1997-2012) נכנס כעת לתחום הניהול. מדובר בילידי הדור הדיגיטלי האמיתיים הראשונים. הם מעולם לא הכירו עולם ללא אינטרנט. הם מעריכים מהירות, שקיפות ואחריות חברתית. הם מרגישים בנוח עם תקשורת אסינכרונית (Slack, Teams) ולעתים קרובות מעדיפים טקסט על פני דיבור.
• דור הבייבי בום (ילידי השנים 1946-1964), בניגוד למגמות העבר, רבים מילידי השנים הללו נשארים בכוח העבודה זמן רב יותר. בין בגלל שהם מונעים ע"י צורך כלכלי, בריאות טובה יותר או רצון ליעוד מתמשך בחייהם. הם גם עדיין תורמים חיוניים לארגון. לעתים קרובות אנשי דור זה מעריכים אינטראקציה פנים אל פנים, היררכיות מובנות ובניית קשרים באמצעות נוכחות פיזית. כוחם טמון ב"אוריינות עמוקה" – היכולת לנווט בפוליטיקה ארגונית מורכבת, לנהל קשרי לקוחות ארוכי טווח ולעמוד במחזורים כלכליים עם פרספקטיבה.

נקודת החיכוך מתעוררת כאשר מנהל בן 26, המרגיש בנוח להוביל באמצעות זום, מנסה לכוון מומחה בן 65 שמעדיף שיחת טלפון או פגישת קפה כדי לפתור בעיות. כאן אסטרטגיות משאבי אנוש חדשות חייבות להתערב.

המגמה: גישור על הפער

המגמה העיקרית באסטרטגיית משאבי אנוש לשנת 2026 היא שיתוף פעולה בין-דורי. חברות מבינות שרגעים אקראיים ליד פינת הקפה במשרד הם נדירים יותר בעולם היברידי, ולכן קשרים חייבים להיות מכווני מטרה. עליהם לעבור ממצב של "דו-קיום" ל"יצירה משותפת".

כדי לגשר על הפער הזה נולדו שתי אסטרטגיות עיקריות: מיסוד של חונכות הפוכה ועיצוב רדיקלי של המשרד.

אסטרטגיה 1: חונכות הפוכה כסטנדרט

באופן היסטורי, חונכות הייתה חד-סטרית: העובד הבכיר לימד את העובד הזוטר. בשנת   2026  אנו מגלים "חונכות הפוכה" שהפכה לנוהל פעולה סטנדרטי בארגונים מובילים.

בתכניות אלו, עובדים צעירים יותר (דור ה-Z ודור המילניום הצעיר) חונכים מנהלים בכירים (בני דור הבייבי בום ודור ה-X) בנושאים בהם יש להם שליטה טבעית.

זה כולל בדרך כלל:

• כלים דיגיטליים ובינה מלאכותית: לימוד מנהיגים בכירים כיצד למנף סוכני בינה מלאכותית גנרטיבית, לנווט בתוכנות ניהול פרויקטים חדשות, או להבין את הניואנסים של מיתוג במדיה חברתית.
• מגמות תרבותיות: מתן תובנות לגבי שינויים בהתנהגויות צרכנים, שפת הכלה והערכים המניעים את שוק הכישרונות הצעירים.
• נימוסים היברידיים: שיתוף שיטות עבודה מומלצות לשיתוף פעולה דיגיטלי ושמירה על תרבות בסביבה של עבודה מרחוק.

חשוב לציין, זה לא רק עניין של תמיכה טכנית. מדובר בשיתוף פרספקטיבות. כאשר מנהל בדור הבייבי בום יושב עם מנהל מדור ה-Z כדי ללמוד על בינה מלאכותית, נפתח דיאלוג. המנהל רוכש אוריינות דיגיטלית, אך המנטור מדור ה-Z רוכש נראות ולומד מיומנויות רכות יקרות ערך – משא ומתן, חוסן וחשיבה אסטרטגית – מעשרות שנות ניסיון של המנהל. זה הופך את מערכת היחסים מהיררכית להדדית.

אסטרטגיה 2: המשרד כ"מרכז שיתוף פעולה"

השינוי העיקרי השני הוא שינוי מרחבי. הוויכוח על חובות "חזרה למשרד" (RTO) התייצב ברובו בפשרה: המשרד כבר לא מיועד רק לעבודה.

בעידן שלפני הקורונה, משרדים שימשו לעתים קרובות כ"מרכזי הקלדה" – שורות של תאים באופן ספייס בהם עובדים ישבו עם אוזניות, וביצעו משימות אישיות שניתן היה לבצע בקלות גם מהבית. בשנת 2026, אילוץ עובדים לנסוע לעבודה במשך שעה רק כדי לשבת בשיחות זום נתפס ככישלון של ההנהלה.

כיום מנהלי משאבי אנוש מעצבים מחדש את המשרדים במטרה להתאימם ליצירת קשר חברתי ולחשיבה משותפת.

משולחנות עבודה לטרקלינים: ים השולחנות נעלם. במקומו נמצאות "שכונות" עם מושבים רכים, בתי קפה ארגוניים וחדרי סיעור מוחות. המשרד הופך ל"מרכז שיתוף פעולה".

מקום "מונע אירועים": הגעה למשרד קשורה כיום לעתים קרובות לאירוע – מפגש תכנון משותף, ארוחת צהריים צוותית, או סדנת הדרכה. המשרד הוא יעד לדברים שלא יכולים לקרות בזום: קריאת שפת גוף, בניית אמון באמצעות שיחה אגבית ופתרון בעיות מורכב הדורש לוח לבן ומשוב מיידי.

גישור מרחבי בין הדורות: העיצוב מחדש של המשרד מסייע במיוחד לקשר בין-דורי. ילידי הדור הדיגיטלי, שעשויים להרגיש מבודדים בבית, כמהים לחונכות ולקשר החברתי שהמשרד מספק. עובדים מבוגרים יותר, המעריכים אינטראקציה פנים אל פנים, מוצאים את פריסת המשרד החדשה תואמת יותר את סגנון העבודה בו נמצאים חללים המעודדים אינטראקציה ולא בידוד, המשרד הופך לגשר הפיזי בין הדורות.

ההשפעה על התרבות והפרודוקטיביות

ההשפעה של שינויים אלה היא עמוקה. חברות המיישמות בהצלחה אסטרטגיות אלה מדווחות על שיעורי שימור גבוהים יותר בכל קבוצות הגיל.

העברת ידע: הסיכון הגדול ביותר של כוח עבודה מזדקן הוא "בריחת מוחות" – ידע מוסדי שיוצא מהדלת כאשר דור הבייבי בום פורש. ע"י טיפוח קשרים קרובים ודו כיווניים באמצעות חונכות הפוכה ושיתוף פעולה במשרד, חברות מבטיחות שחוכמה זו מועברת לדור הבא לפני שיהיה מאוחר מדי.

חדשנות: חדשנות מתרחשת לעתים קרובות בצומת של נקודות מבט מגוונות. כאשר משלבים את האנרגיה של "לזוז מהר ולשבור דברים" של דור ה-Z עם החוכמה של "למדוד פעמיים, לחתוך פעם אחת" של דור הבייבי בום, מקבלים חדשנות חזקה וניתנת להרחבה.

הכלה: מקום עבודה המכבד את סגנונות העבודה המועדפים על כל הדורות – המציע מצד אחד זמן שקט וריכוז בבית לעבודה מעמיקה וזמן חברתי תוסס במשרד לחיבור מאידך, הוא מטבעו מכיל יותר ומאותת לעובדים בכל הגילאים על שייכות לארגון ולקהילת עובדיו.

הפער הרב-דורי בין עובדי הארגון הוא כיום האתגר המרכזי של מנהלי משאבי האנוש. הוא דורש מהם להיות אדריכלי תרבות ולא רק מנהלי מדיניות. על ידי אימוץ חונכות הפוכה והפיכת המשרד הפיזי למרכז שיתוף פעולה, ארגונים יכולים להפוך את הגיוון הדמוגרפי שלהם למעצמת-על תחרותית.

בעולם החדש, החברות המצליחות ביותר יהיו אלו שמבינות שהצוות המושלם אינו רק קבוצה של קוסמים דיגיטליים צעירים או מועצת מנהלים של ותיקים. זהו שילוב של שניהם – מחוברים על ידי כבוד הדדי, מטרה משותפת והבנה שבעולם מורכב, אנו זקוקים לנקודת המבט של כל דור כדי לנצח.

הפוסט Mind the Gap: ניהול הפער הרב-דורי בכח העבודה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחרונה הוציא דב מורן לאור את ספרו החדש "יעדות" העוסק ביעוד של כל אחת ואחד מאתנו. לאחר שקראתי את הספר והתרשמתי ממנו מאד נפגשתי עם דב כדי לדבר על הפנים הפחות מוכרות שלו המתגלות במלא תפארתן לכל מי שקורא את הספר המרתק. דב כתב את הספר עוד לפני ה7 באוקטובר 2023 אך רק לאחרונה החליט להוציאו לאור! לפניכם שיחה פתוחה עם אחד היזמים הישראלים המצליחים ביותר בה דיברנו על אמונה, מוזיקה, משפחה ומימוש עצמי. הכל בלי (כמעט) לדבר על שבבים ועסקים.

בא נתחיל מהתחלה? איפה נולדת וגדלת?

נולדתי ברמת גן למשפחה מסורתית ממעמד הביניים. ההורים שלי היו ניצולי שואה שהגיעו לארץ לאחר קום המדינה בשנת 1950. גם סבא שלי הגיע איתם אחרי שאשתו וששה משבעת ילדיו נרצחו בשואה.  בילדותי חלקתי חדר עם סבא שלי שהיה אדם דתי והוא זה שבגללו גם אני ומאוחר יותר גם אבי הלכנו עם כיסוי ראש.

האם העובדה שגרת בחדר אחד עם סבא הפריעה לך?

נהפוך הוא, סבא שלי השפיע עלי מאד והוא זה שבזכותו הפכתי ליזם.

קראתי בספר על אהבתך הגדולה למוזיקה. איך זה התחיל?

"מוזיקה זה גן עדן עלי אדמות. כבר בילדותי נהגתי לבלות הרבה בשמיעת החיפושיות וכל הלהקות המפורסמות של אותם ימים. בגיל 17 קנו לי טייפ סניו שאיפשר לי להקליט את השירים שאהבתי ובגיל 18 חברה של הורי הביאה לנו פטיפון מארה"ב. כששירתתי בממר"ם הייתי נוהג כל יום בהפסקת הצהריים להשמיע ב"פול ווליום" תקליטים של פינק פלויד ולהקות אהובות אחרות".

האם ניגנת על כלי כלשהו?

שמע סיפור: כשהייתי מנכ"ל מודו (חברה שהוקמה ע"י מורן ב- 2007 ועסקה בפיתוח הטלפון הסלולרי המודולרי הראשון ש.ג.) החלטנו לעשות מסיבה שנתית לעובדים. באותם ימים רציתי להזמין את שלמה ארצי לארוע השנתי אך כחברה צעירה עם משאבים מוגבלים החלטנו שלא ראוי להוציא כל כך הרבה כסף על הופעה של אחד הזמרים הפופולאריים ביותר. ואז צץ במוחי רעיון. פניתי לאבי סינגולדה, הגיטריסט המוכשר של שלמה ארצי ושאלתי אותו אם יש לו להקה שהוא מנגן איתם (ללא קשר להופעותיו עם שלמה ארצי) לשמחתי הוא ענה לי שאכן יש לו להקה שכזו שלו וחברים שלו. מיד הצעתי לו שיבוא להופיע בארוע שלנו. עד אז הוא לא הופיע לבד באף ארוע מסחרי אז הוא התלבט מאוד ואחרי שחשב קצת ועם הרבה לחץ שלי הוא השיב בחיוב אבל…שבועיים לפני הארוע התקשרה אלי ורד אשתו והודיעה לי שאבי התחרט. הוא לא בנוי להופיע במרכז הבמה והוא מבקש לבטל את השתתפותו. החלטתי לא לוותר ואחרי דין ודברים סיכמתי עם אבי שיבוא וישיר שלושה שירים ואז יבחן את תגובת הקהל. אם יגיבו בחיוב ימשיך להופיע אך אם ירגיש שהקהל לא מתלהב הוא יכול להפסיק את ההופעה ועדיין לקבל את כל הכסף שהובטח לו. לשמחתי אבי הסכים.

הגיע יום ההופעה. כמובן שאחרי שלוש שירים הקהל מחא לו כפיים בהתלהבות עצומה, כפי שווידאתי שיקרה, ואבי נתן הופעה נפלאה שנמשכה שעתיים וחצי.

אז אתה הוא זה שגרם לו להתחיל להופיע ללא שלמה ארצי?

בדיוק. מאז בכל הופעה של אבי ולהקתו הוא היה פותח ואומר "אני כאן בזכות דוב מודן ההייטקיסט". (בטעות נהג סינגולדה לכנותו דב מודן ולא בשמו הנכון ש.ג.).

אבל רגע, לא ענית לי על השאלה האם ניגנת על כלי כלשהו?

אהה זה קשור לסיפור אחר. לפני שש שנים קיימנו מסיבה שנתית לכל המשקיעים שלנו בקרן  Groveוהחלטנו להזמין את להקת שלווה. מישהו החברי ההנהלה שאל אם זה נכון ששלווה יופיעו ואני עניתי שלהיפך. יש לחברי הלהקה שלהם מוגבלויות, אבל לכל אחד יש את המוגבלויות שלו ודווקא הייתי שמח שהם יופיעו ואני איתם (גם לי יש כמה וכמה מוגבלויות). דברו עם מנהל הלהקה והוא ביקש לפגוש אותי. הוא שאל אותי "על איזה כלי אתה מנגן?" עניתי לו: "כלום. מעולם לא ניגנתי על אף כלי אבל אני אוהב לתופף על ההגה כשאני נוסע ושומע מוזיקה". ואז הוא ביקש לבחון את חוש הקצב שלי ע"י תיפוף חופשי בכף היד. עברתי את המבחן בהצלחה. התחלתי במה שנתנו לי: דרבוקה. משם לבונגוס ומהבונגוס לקונגס.

אחרי ההופעה עם שלווה התחלתי ללמד תופים אצל מורה בצורה מסודרת (והאמת: המורה היה נורא כי הוא לימד תופים וקונגס מול תופים זה כמעט הכל הפוך) וגם מצאתי חבורת נגנים להתאמן איתה. שש שנים שאנחנו מנגנים ביחד. כל שבוע אנחנו נפגשים לנגן ביחד ומדי פעם יש לנו גם הופעה. בחזרות רבים, כועסים, מגבשים את השירים ביחד כשכל אחד מושך לכיוון שלו. בסוף מתחבקים ויוצאת יופי של מוזיקה, במיוחד בזכות מנהל הלהקה, עמית שקד.

סגירת המעגל היפה ביותר היתה כשאבי סינגולדה הזמין אותי לנגן על תופי קונגס בהופעה שלו.

הזכרת קודם את הילדות שלך ואת היותך חובש כיפה מה גרם לך לזנוח את הדת?

כפי שציינתי גדלתי בבית בו סבא היה דתי-לייט ואבא לא. סבא היה הולך לבית הכנסת בשבת אבל העלייה התלולה ברחוב לאן ברמת גן הקשתה עליו כך שאני לויתי אותו ומטבע הדברים גם חבשתי כיפה. אבל הלכתי לבית ספר חילוני. למעשה הייתי היחיד בבית הספר שהלך עם כיפה. זו גם היתה הסיבה שאבי החל לחבוש כיפה כי כשהגיע ליום הורים בבית הספר התיכון שאלו כולם איך זה שהבן חובש כיפה והאב לא?

גם כשהתקבלתי לעתודה ולמדתי בטכניון הלכתי עם כיפה עד שהגעתי לבה"ד 1 שם נפרדתי מהכיפה. אני לא מרגיש שזנחתי את הדת גם כי לא הייתי אף פעם "דתי" אמיתי בסטייל של מה שמוגדר היום כדתי וגם כי נשארתי עם חיבה ליהדות ולמסורת.

למרות שנפרדת מהכיפה לפני שנים רבות, מקריאת ספרך קיבלתי את הרושם שאתה מנהל עם אלוהים דו שיח תמידי. האם אתה מאמין באלוהים?

אני לא מאמין בפתגם "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" (פתגם ידוע מהתלמוד) ואני לא מאמין בצורך בקיום מצוות שהמציאו אנשים כפרשנויות של פרשנויות של התורה. אני מאמין שאנחנו בני האדם נמצאים על כדור הארץ בשליחות. מה השליחות? גדול עלי. לא יודע. רק יודע שיש לי תפקיד להשאיר אחרי עולם קצת יותר טוב.

אם כך, אתה מאמין באלוהים!

אני לא פוסל אבל גם לא אומר בוודאות שיש אלוהים. אני לא יודע.

אני כן משוכנע שיש לנו יעוד. מכאן גם נגזר שם הספר שלי: יעדות.

דב מורן: יש לי שורה ארוכה של יעדים שעדיין לא השגתי. עטיפת הספר "יעדות"

ואתה דב, האם השגת את היעוד שלך?

עשיתי הרבה דברים בחיי אבל אני רוצה לעשות עוד הרבה. ויעדות זה לחיות את חייך בתחושה של חתירה להשיג את יעדך ואין לזה סוף עד שאתה עוזב את העולם הזה.

מה זאת אומרת?

יש לי שורה ארוכה של יעדים שעדיין לא השגתי. כמו למשל:

• ספר ילדים בשם "סבאלמה" שסיימתי לכתוב אבל טרם פרסמתי
• שנגייס את קרן Grove 4  
• שמיזם קיבוץ ההייטק שיזמתי יצליח (מיזם להקמת גרעיני התיישבות ועבודה להייטקיסטים באיזורי הנגב המערבי והגליל שנפגעו מהמלחמה.(
• שאכתוב את הספר הנוסף שאני כותב אותו בשם יזמות יהודית
• שאקים את חברת השבבים עליה אני עובד בימים אלה – חברה שיכולה להיות המהפכה בהא הידיעה של תעשיית הסמי והדרך בה יתכננו צ'יפים בעתיד.
• שהחברות שאני מלווה אותן יצליחו – יש לי 12 כאלה בגרוב.
• שהילדים שלי והנכדים שלי יגדלו ויהיו אנשים טובים וייעודים.
• להמשיך לעזור ליזמים.
• ועוד הרבה.

ובכל זאת, יש דברים שכבר עשית ואתה גאה בהם?

• עיסקית – אני גאה מאד בשינוי המשמעותי שעשינו בחברת Tower Semiconductor בה הובלתי כיו"ר הדירקטוריון של החברה מהפך עצום.
• אני גאה ביחסי האנוש שהצלחתי ליצור בחברות שניהלתי. אהבתי ואני עדיין אוהב את האנשים שעבדתי איתם. אני מאמין שחלקם גם אוהב אותי.
• אני גם גאה בקשר האישי ובעזרה האישית שהגשתי לאנשים רבים ובכך שהשפעתי על הצלחתם ועתידם.
• אני גם מקווה שאהיה גאה בעתיד במה שאנחנו עושים בגרוב.

מפתיע אותי מאד שאתה לא מזכיר את ההצלחה הגדולה ביותר שלך. חברת M Systems!

מבחינתי המכירה של M Systems הייתה כשלון. לא מיצינו את מה שאפשר היה לעשות עם החברה הזו. עם הפוטנציאל של מוצרי החברה הזו יכולנו להיות חברה גדולה, עשירה ומשפיעה הרבה יותר. הייתה שם חדשנות מטורפת שבאה לידי ביטוי בדיסק-און-קי אבל הרבה דברים אחרים, חלקם יושם וחלקם לא הספקנו, שעשו אימפקט גדול על העולם.

יכולתי להמשיך ולשוחח עם דב עוד שעות ארוכות .כל רגע איתו היה מסע אינטלקטואלי מרתק, מלא השראה ותובנות. אך לאחר שלוש שעות של שיחה צפופה, עמוקה ומעשירה, הזמן אזל ודב נאלץ להמשיך לעיסוקיו האחרים. למרות היכרותנו רבת השנים, זכיתי הפעם להצצה חדשה ומרגשת לעומק אישיותו יוצאת הדופן, לשמוע על פעילותו הענפה, על חזונו פורץ הדרך, ועל רשימת החלומות והיוזמות שהוא כבר מתכנן להפוך למציאות.

דב הוא לא רק דמות מרכזית בהייטק הישראלי. הוא כוח מניע, מעצב מגמות, ומקור השראה לדורות של יזמים. אין לי ספק שתרומתו העצומה לתעשייה מצדיקה את פרס ישראל ובמישור האישי, אני רואה בו את התגלמות היזם הישראלי האולטימטיבי, כזה שמחבר בין חדשנות, ערכים, ותשוקה אמיתית לשנות את העולם.

הפוסט הפנים הפחות מוכרות של דב מורן: מבחינתי המכירה של M Systems הייתה כשלון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי תחזית מגמות הטכנולוגיה של חברת היעוץ מקינזי לשנת 2025, בינה מלאכותית אינה רק אחת מ-13 טכנולוגיות העשיות להשפיע על תעשיות – היא המגבר הבסיסי של כולן. מבינה מלאכותית סוכנתית ועד מחשוב קוונטי, ביולוגיה סינתטית ועד פלטפורמות ענן מקוריות, בינה מלאכותית היא החוט השוזר את המגמות הללו לעתיד מגובש ובר-פעולה. המסר ברור: בינה מלאכותית כבר אינה יתרון תחרותי. היא הכרח.

בינה מלאכותית כמגבר הגדול

דו"ח מקינזי מזהה "תריסר טכנולוגיות" החשובות ביותר לחברות בשנת 2025. אלו כוללות:

• בינה מלאכותית סוכנתית
• בינה מלאכותית גנרטיבית
• טכנולוגיות קוונטיות
• פלטפורמות ענן מקוריות
• מחשוב קצה
• מציאות סוחפת
• מערכות אוטונומיות
• מחשוב בר-קיימא
• קישוריות מתקדמת
• הנדסה ביולוגית
• בינה מלאכותית יישומית
• ארכיטקטורות אמון

פיתוח תוכנה – הדור הבא

מה שמרשים הוא שבינה מלאכותית לא רק יושבת לצד המגמות הללו – היא מפעילה אותן. בין אם מדובר באפשרות קבלת החלטות בזמן אמת במערכות אוטונומיות או בהאצת גילוי תרופות בהנדסה ביולוגית, בינה מלאכותית פועלת כמכפיל השפעה. עסקים שלא מצליחים לשלב בינה מלאכותית בפעילותם מסתכנים בפיגור לא רק בתחום אחד, אלא בכל הספקטרום הטכנולוגי.

סוף היתרון של הבינה המלאכותית

במשך שנים, חברות שאימצו מוקדם בינה מלאכותית נהנו מיתרון ברור – תהליכים מהירים יותר, תובנות חכמות יותר ותפעול רזה יותר. אבל החלון הזה הולך ונסגר. נתוני מקינזי לשנת 2025 מראים ש-92% מהחברות מתכננות להגדיל את השקעותיהן בבינה מלאכותית השנה, ו-87% צופות שבינה מלאכותית תגדיל את ההכנסות שלהן תוך שלוש שנים. המשמעות? בינה מלאכותית הופכת למוקד מכריע.

חברות שמתייחסות לבינה מלאכותית כאופציונלית כבר מאבדות קרקע. "פער הבינה המלאכותית" – הפער בין אלו ששולטים בבינה מלאכותית לבין אלו שעדיין מתנסים – הולך ומתרחב. רק 1% מהארגונים הגיעו לבשלות מלאה של בינה מלאכותית, אך המעטים הללו קובעים את הקצב עבור תעשיות שלמות. השאר חייבים להדביק את הפער או להסתכן בחוסר רלוונטיות.

בינה מלאכותית סוכנתית: החזית החדשה

אחת ההתפתחויות הטרנספורמטיביות ביותר המודגשות בדו"ח של מקינזי היא עלייתה של בינה מלאכותית סוכנתית. בניגוד למודלים מסורתיים של בינה מלאכותית המגיבים להנחיות, מערכות סוכנויות יוזמות. הן מתכננות, מבצעות ומסתגלות – ומטפלות במשימות מורכבות כמו אופטימיזציה של שרשרת האספקה, אוטומציה של שירות לקוחות וחיזוי אסטרטגי ללא קלט אנושי מתמיד.

מעבר זה מבינה מלאכותית ריאקטיבית לפרואקטיבית מסמן נקודת מפנה. עסקים חייבים כעת לחשוב מחדש על זרימות עבודה, היררכיות קבלת החלטות ואפילו תפקידי עבודה. השאלה אינה עוד "מה בינה מלאכותית יכולה לעשות עבורנו?" אלא "מה בני אדם עדיין צריכים לעשות?"

טרנספורמציה תפעולית

ההשפעה של בינה מלאכותית אינה מוגבלת לאסטרטגיה ברמה גבוהה – היא מעצבת מחדש את הפעילות היומיומית. בייצור, תחזוקה חזויה המונעת על ידי בינה מלאכותית מפחיתה את זמן ההשבתה וחוסכת מיליונים. בקמעונאות, התאמה אישית המונעת על ידי בינה מלאכותית מגבירה את שיעורי ההמרה ואת נאמנות הלקוחות. בפיננסים, מודלים של בינה מלאכותית מזהים הונאות בזמן אמת וממטבים תיקי השקעות.

אלה אינן תוכניות פיילוט – הן הופכות לנוהג סטנדרטי. וככל שכלי בינה מלאכותית הופכים נגישים וידידותיים יותר למשתמש, אפילו עסקים קטנים ובינוניים יכולים לרתום את כוחם.

ציוויים אתיים ואסטרטגיים

עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. מקינזי מדגישה כי אימוץ מושכל הוא המפתח. עסקים חייבים להשקיע לא רק ביכולות בינה מלאכותית אלא גם בממשל, שקיפות ומסגרות אתיות. ארכיטקטורות אמון – מערכות המבטיחות שלמות נתונים, פרטיות ואחריות – חיוניות לשילוב בר-קיימא של בינה מלאכותית.

יתרה מכך, חברות חייבות לתעדף את מוכנות כוח העבודה. הדו"ח חושף פער דורי באימוץ בינה מלאכותית: בני דור המילניום ודור ה-Z מרגישים הרבה יותר בנוח להשתמש בכלי בינה מלאכותית מאשר בני דור מבוגר. גישור על פער זה באמצעות הכשרה וניהול שינויים הוא קריטי למימוש מלוא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית.

מהייפ להרגל

עולם העסקים עבר מעבר להייפ של בינה מלאכותית. אנו נמצאים כעת בעידן הרגלי הבינה המלאכותית – שבו מערכות חכמות משובצות בכל פונקציה, החל ממשאבי אנוש ועד לוגיסטיקה. החברות שישגשגו יהיו אלו שמתייחסות לבינה מלאכותית לא כפרויקט, אלא ככלי הכרחי בכל עת.

התחזית של מקינזי לשנת 2025 היא קריאת השכמה. בינה מלאכותית אינה תוסף מבריק – זוהי התשתית של ארגונים מודרניים. מנהיגים חייבים לפעול בנחישות, להשקיע אסטרטגית ולהתרחב באחריות. כי בנוף של ימינו, הסיכון האמיתי אינו אימוץ בינה מלאכותית מוקדם מדי – אלא אימוץ מאוחר מדי.

הפוסט בינה מלאכותית מעצבת מחדש את עולם העסקים: זהו כבר אינו יתרון תחרותי אלא צורך קיומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כשהגעתי לקיבוץ שדות ים ביחד עם רעייתי כדי לפגוש את ירדן, אחד משלושת היזמים שהקימו את היקב, ציפיתי לפגוש אותו בפתח מבנה שבתוכו מיכלי תסיסה, חביות ובקבוקי יין. אבל זה היה די רחוק ממה שקרה באמת. כשניסתי להבין איך מגיעים ליקב, כתב לי ירדן ש"עדיף שאתקשר כשאגיע לבוטקה של השומר בכניסה לקיבוץ", אבל כשהגעתי לכניסה אף אחד לא עצר אותי והמשכתי ליסע עד לחניית הרפת של הקיבוץ. כמה דקות לאחר שחניתי, הגיע ירדן רכוב על קלנועית המשמשת גם כרכב תפעולי בקיבוצים ומושבים. הוא ירד מהרכב והוביל אותנו למבנה ישן בקצה גבעה המשקיפה על הנוף הנפלא של הים התיכון.

בתוך המבנה לא היו מיכלים וגם לא חביות. רק כמה שולחנות וכסאות במה שנראה יותר כחדר אוכל ובדיעבד הסתבר ששימש כמכבסה הישנה של הקיבוץ . התיישבנו ליד אחד השולחנות וירדן מיהר למקררי היין שבמקום כדי לשלוף כמה בקבוקים לטעימה. בינתיים הצטרף אלינו אלמוג ואחרי כמה דקות קפצה לבקר גם אמא של אלמוג. התפאורה היתה אכן לא שגרתית ליקב אבל ישנן עוד הרבה עובדות לא שגרתיות בסיפור של היקב הזה.

הכל החל בשנת 2010 כשאיש יין צעיר בשם אלון דומבוי עבד כעוזר ינן ביקב אמפורה הממוקם לא הרחק מקיבוץ שדות ים. כשהגיעה עת הבציר הזמין שלושה חברים לעזור לו לבצור את הענבים בכרמי היקב. שלושת הקיבוצניקים ירדן טנן, אלמוג אמיר ואלירן לוי הגיעו לעזור והתאהבו בעולם היין. כבר אז הבטיחו עצמם שיום אחד יקימו יקב משלהם. אבל החיים שאבו אותם לעיסוקים אחרים עד שהגיעה מגיפת הקורונה והשלושה החליטו להגשים את החלום. בעזרת הכורם אלי אזולאי מיקב אלונה (ממנו קנו טונה ענבי סירה) החלו השלושה לייצר יין. אלון שעבר בינתיים לאוסטרליה כדי לשמש כיינן ראשי ביקב "יאלומבה" (שם גם פגשתי אותו בשנת 2019) , המשיך לייעץ לשלושה מרחוק. בתחילה יצרו החברים משדות ים רק שתי חביות שמוקמו בתוך משרד קטן בקיבוץ אך בעקבות תוצאות מפתיעות לטובה החליטו "לעלות הילוך" ובשנה שלאחר מכן כבר יצרו 1,000 בקבוקי קריניאן והבינו שהם באמת רוצים להקים יקב משמעותי.

ב- 2022 נרשם ירדן ללימודים גבוהים ב- "מקצועות הכרם והיין" במכללת תל-חי מה שעזר לו להבין יותר לעומק תהליכי עשייה שונים ובעצם להתמקצע בתחום עשיית היין. כיום חלוקת העבודה בין החברים מאד ברורה. בבציר – שלושתם עובדים יחד. בשאר הזמן ירדן עוסק בתקשורת מול הכורמים ובייצור היין. אלמוג מטפל במכירות, באירועים ובשיווק ואלירן אחראי ללוגיסטיקה לתחזוקה לביקבוק ולהדבקת התוויות. אלון ממשיך לייעץ מרחוק ומסייע לחבורה בין השאר להבין ולהתעדכן במגמות החדשות של עולם היין. היקב מתמקד בעבודה מול שני כורמים בלבד. ברק דהן המגדל כרמים באיזור זכרון יעקב והוא גם בעל יקב סומק ואבי שמיר כורם מקדמת צבי. ברוב המקרים היקב מייצר ינות זניים שהענבים שלהם מגיעים מכרם יחידני. ניגשנו לטעימת ינות היקב וטעמנו: 

Blush

יין הרוזה של היקב. עשוי מענבי גרנאש המגיעים מכרם יחידני בבקעת הנדיב. צבעו הורדרד בהיר מתאים לשם סמוק. חלל האף התמלא ריחות עדינים של פריחת הדרים לצד פטל, תות ואפילו ריח המזכיר אבטיח טרי וקר ביום קיץ חם. בפה קיבלתי טעמי פטל ותות שהמשיכו את מה שחשתי באף. זהו יין בעל גוף קל, מתיקות עדינה לצד חמיצות טובה. התוצאה היא יין רוזה נחמד וכיפי.

Orange 2024

השם כבר רמז והצבע חיזק את התחושה שמדובר ביין כתום. את ההשראה לעשיית יין כתום קיבל ירדן בעקבות נסיעה לאיזור היין אלזאס שבצרפת שם מגדלים בין השאר ענבי פינו גרי. לאחר שחזר לישראל החליט לעשות את הגרסה שלו לפינו גרי כתום עם השריה ארוכה על הקליפות.

ריחות היין כללו מישמיש בשל, אשכולית ומעט תבלין המזכיר טימין. בפה קיבלתי טעמי אפרסק עם מעט שזיף שחור בשל ומליחות קלה.

אני מודה שאינני חסיד גדול של ינות כתומים אבל היין הזה הפתיע לטובה. כשניסיתי להבין מדוע היין הזה הוא אחד הכתומים הטובים שטעמתי בישראל גיליתי כמה עובדות מענינות. הענבים ליין נבצרו יחסית בשלב מאוחר ואחר כך הועבר הנוזל להשריה ארוכה על קליפותיו.  אך להבדיל מיין כתום הקליפות הוצאו מהתירוש לפני תסיסה. בסופו של דבר קיבלנו יין עם צבע כהה יחסית ליין לבן ואכן מזכיר יין כתום אך זהו יין לבן בעל מורכבות מחד, רעננות טובה מאידך ובעל סיומת ארוכה ומענינת. עשוי מענבי פינו גרי שנבצרו בקדמת צבי, רמת הגולן.

Chenin Blanc 2024

גם השנין בלאן עשוי מענבים שמגיעים מכרם יחידני בקדמת צבי.

צבעו צהוב קש בהיר. באף הרחתי פרחים לבנים לצד צרור ריחות הדרים כולל אשכולית וכן וגיר המרמז על המינרליות הטובה של היין. בפה טעמתי אפרסק ותפוח ירוק לצד חמיצות טובה ומעט אגס הנותן ליין מרקם קרמי.

Nusani 2023

בלנד של קריניאן, סירה וגראנש העשוי מענבים שגדלו באיזור בקעת הנדיב.  

צרור הריחות העשיר שעלה באפי כלל ריחות פרחים (במיוחד לבנדר) ופירות שחורים כולל שזיפים, דובדבנים ופטל לצד תבלינים במיוחד פלפל וזעתר. הפה היה עשיר בטעמי פטל ואוכמניות עם מתיקות של סוכריית ורטר ומינרליות עדינה. היין בעל גוף בינוני מאוזן וטוב. יכול להיות כייפי גם לשתיה לא מחייבת כשהוא מקורר.

 בשנת 2022 החל יקב שדות ים לייצר יין בכמות מסחרית. באותה שנה כבר יצרו כ 4,500 בקבוקים של רוזה ויינות לבנים.  בשנת 2023 עלו ל-7,500 בקבוקים והחלו לייצר גם ינות אדומים. בסוף שנת 2024 פתחו השלושה את מרכז המבקרים "הנוקטה" הממוקם במכבסה הישנה ואלון הגיע לפתיחה במיוחד מאוסטרליה כאורח הכבוד.

ירדן טנן, אלירן לוי, אלון דומבוי ואלמוג אמיר בעת פתיחת "הנוקטה" במכבסה הישנה של הקיבוץ צילום: מתוך אתר יקב שדות ים

למרות גילו הצעיר, היקב מייצר ינות טובים ונעימים לשתיה. אני מאמין כי עם הזמן ילך וישתבח. מה שבטוח, כבר היום הוא מספק חויה טובה לאוהבי היין ולכל אלה המחפשים לבקר ביקב חדש ולא שגרתי.

אנשי היקב מקיימים ארועי טעימה בימי שישי ובחגים. בארועים השונים, במיוחד אלו הנערכים באביב או בקיץ משמש כר הדשא שמחוץ למכבסה הישנה תפאורה נפלאה לשתיית יין קריר וקליל ואילו ירדן, אלמוג ואלירן מתמוגגים לראות את המוני המבקרים נהנים לא רק מיין טוב אלא מנוף שמיים כחולים וים אינסופי.

הפוסט יקב שדות ים – שלושה חברים ויין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כיצד מתכוננים לראיון עבודה. ובכן תלוי את מי שואלים? אצל רוב האנשים מדובר ברגע מרגש וחשוב בקרירה העסקית שלהם. ברוב המקרים אנחנו חוקרים את החברה בה אנחנו רוצים לעבוד, מנסים להבין את דרישות התפקיד ומשננים תשובות שיעזרו לנו לקבל את התפקיד.אצל אריק שמר הסיפור היה אחר לגמרי.

היתה זו שנת 1978 ואריק, בחור צעיר בן 27 שרק סיים את שרותו הצבאי כעתודאי, הגיע לראיון עבודה באלביט במת"מ. בסיום הראיון רצה "להגיד שלום" לחבר שלו בשם עודד גפן. כששאל היכן הוא יושב עודד נענה מיד ע"י אחד העובדים : "תפתח את הדלת האדומה ותמצא אותו". אריק לא היסס, אבל במקום דלת אדומה מצא דלת כחולה וכשפתח אותה מצא עצמו במשרדי אינטל חיפה. היו אלה המשרדים של חברת אינטל שהחלה את פעילותה בישראל רק ארבע שנים קודם לכן. אריק קפץ על ההזדמנות ומיהר לשאול "סליחה אולי אתם מחפשים עובדים?" בתגובה לשאלתו מיהר רפי נווה שהיה אז מנהל פרויקט מעבד ה- 8087 (ולימים התמנה למנכל אינטל ישראל) לראיין אותו וזמן קצר אחר כך החל אריק לעבוד באינטל כמהנדס תכנון. באותה עת, אריק בוודאי לא שיער שזה יהיה מקום העבודה הראשון והיחיד שלו ב-47 השנים הבאות.

כעת כשהוא עומד בפני פרישה לגמלאות נאות אריק להתראיין למגזין TapeOut ולחלוק איתנו את סיפורו. סיפורו של מהנדס שבבים שאינו רק העובד הותיק ביותר באינטל ישראל אלא כנראה גם העובד הותיק ביותר בתעשיית השבבים הישראלית.

אז הבנו איך הכל התחיל. עכשיו ספר לנו מה עשית במהלך כל השנים באינטל?

התחלתי כמהנדס תכנון אבל אחרי ארבע שנים יצאתי לרילוקיישן לארה"ב כדי להיות מתאם הפעולות של אינטל ישראל מול ארה"ב. כעבור שנתיים חזרתי ארצה עם הידע של פעילות ה"פוסט סיליקון", הקמתי ומוניתי כאחראי על פעילות בדיקות (טסטינג) אחרי הייצור. זה היה הגרעין של כל פעילות הדיבאג בה התמקדתי מאז 1995 ועד היום.

מדוע בחרת דווקא ב- Debug, נראה שרוב המהנדסים רוצים לעסוק בתכנון ולא בתיקון שגיאות?

מאד מעניין אותי לפתור בעיות. לדעתי זה מאלף לבדוק מה לא היה בסדר, להגיע לשורש הבעיה ולפתור אותה. מבחינתי זה מאתגר אותי וגם מגוון כי כל פעם מגלים באג או שגיאה אחרת.

כאן באה לידי ביטוי ההתלהבות המרשימה של אריק. איש דק גזרה ורב תלתלים אשר גם אחרי למעלה מ-47 שנים נשמע ממש נלהב כשהוא מדבר על עבודתו.

"ה- Debug יושב בתפר שבין התכנון ל- Post Silicon  ומה יכול להיות יותר חשוב מזה?" הוא אומר בהתלהבות ומיד מוסיף "זה אתגר עצום  למצא תקלות ולפתור אותן. למשל מה עוצר את התדר המירבי של הצ'יפ?"

ולא נמאס לך?

ממש לא. הוא יורה מיד. לדבג צ'יפ של 70,000 טרנזיסטורים זה לא כמו לדבג צ'יפ של מילארד טרנזיסטורים.

אנשים עושים תפקיד כמה שנים ואחר כך מתקדמים לתפקיד אחר שהוא גם בדרך כלל בחברה אחרת. איך קרה שנשארת כל כך הרבה שנים באינטל?

אינטל היא חברה מופלאה. חברה עם ערכים ומלאה באנשים טובים ומקצועיים שכיף לפגוש וכיף לעבוד איתם. אני מצאתי גיוון בעבודה ע"י תפקידים נוספים שלקחתי על עצמי כמו למשל להוביל סיורים של אנשים שהגיעו לביקור באינטל.

אתה יודע אומרים שאנשים עוזבים מנהלים ולא עוזבים חברות. אתה בר מזל שלא נתקלת במנהלים כאלה

למען האמת, היו לי מנהלים שמררו את חיי וכבר הייתי עם רגל וחצי מחוץ לאינטל אבל בסוף נשארתי ואני שמח שנשארתי. כיום אני חש גאווה גדולה בכך שחלק גדול מההייטק הישראלי צמח מתוך אינטל. זו הברכה הכי גדולה לתעשיית ההייטק בישראל.

חוץ מזה בעבודה שלי היה אקשן בלתי פוסק ובלתי נדלה כך שכל פעם באתי לעבודה עם תשוקה ולא היה לי רגע משעמם!

אריק שמר בעבודה. "אני הצוללן שצולל לעומקן של הבעיות" צילום: באדיבותו

בא נדבר רגע על מה שקורה לאינטל כיום. פעם זו היתה החברה הכי מצליחה בתחום השבבים – היהלום שבכתר! והיום מצבה לגמרי אחר. איך אתה מסביר את זה?

אני איש שטח. אני הצוללן שצולל לעומקן של הבעיות. אני לא מתעסק עם מה שקורה 50 מטר מעל הראש שלי. גם אין לי את יכולת לשפוט את מה שקורה. אני לא אוהב לנהל. כל חיי ברחתי מניהול. מה שמעניין אותי זה להיות מוביל טכני ולעבוד עם אנשים בגובה העיניים.

ובכל זאת כמי שנמצא בארגון כל כך הרבה שנים מה לדעתך השתנה?

היו כנראה החלטות שגויות. לפי מה ששמעתי יכול להיות ש"אחרו את הרכבת" בשווקים מסוימים אבל אני לא יודע פרטים מדויקים.

ואתה מאמין שאינטל תתגבר.

כן. החברים קוראים לי "אופטימיסט חסר תקנה" ואני אכן אופטימי ומאמין שאינטל תצליח להתגבר על כל הקשיים.

בא נדבר קצת על חייך האישים. יש לך תחביבים?

למען האמת רוב הזמן עבדתי ונהניתי מאד אבל בכל זאת עסקתי בעוד כמה דברים. אני מתנדב בהדרכת ילדים במסגרת סיירת המרצים של "5 פי 2"  (שמטרתה להכפיל את כמות התלמידים המסיימים בגרות עם 5 יחידות במתימטיקה). כמו כן תוך כדי עבודה עשיתי קורס מורי דרך במשך שנתיים וזו היתה חוויה של החיים. אני גם מנצל את העובדה שאני אוהב לספר סיפורים ונהנה להדריך את אנשי הקבוצה שלי בטיולים ברחבי הארץ וכן אורחים שמגיעים אלינו מחו"ל.

ומה עם משפחה

אני מתגורר בחיפה ויש לי שני ילדים מוכשרים. הבת שלי טל עבדה תקופה באינטל בתחום קשרי קהילה ואילו הבן שלי גל הוא גנן של ילדים בבית הספר הריאלי בחיפה.

ועכשיו בגיל 74 כשאתה פורש מאינטל. מה אתה הולך לעשות מחר?

אני מתכוון להמשיך לתת הרצאות לילדי בית ספר במסגרת" 5 פי 2" כדי לדחוף את הצעירים להשלים 5 יחידות במתימטיקה כי בכך הם מכתיבים את העתיד שלהם. כמו כן, אלך לבתי אבות לתת להם הרצאות על סודוקו ותשבצי הגיון ויש גם מיזם חדש עם מכללת אורנים בו אני מתכוון להגיע ביחד עם מהנדסות ומהנדסים נוספים לגני ילדים כדי להדליק את הילדים הצעירים על אלקטרוניקה.

ומה המסר שלך לדור הצעיר?

אתם נכנסים לתקופה של שינויים מהותיים בעקבות כניסת הבינה המלאכותית לחיינו. זה אומר שאתם צריכים להיות ביקורתיים מחד ולפתח מיומניות חשיבה מאידך. יחד עם זאת עדיין חשוב יהיה לעבוד בצוות כדי להתמודד עם האתגרים שיהיו לכם ולפצח בעיות.

הפוסט אריק שמר:"מאד מעניין אותי לפתור בעיות". העובד הוותיק ביותר באינטל פורש אחרי כמעט 50 שנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.