לאחרונה הוציא דב מורן לאור את ספרו החדש "יעדות" העוסק ביעוד של כל אחת ואחד מאתנו. לאחר שקראתי את הספר והתרשמתי ממנו מאד נפגשתי עם דב כדי לדבר על הפנים הפחות מוכרות שלו המתגלות במלא תפארתן לכל מי שקורא את הספר המרתק. דב כתב את הספר עוד לפני ה7 באוקטובר 2023 אך רק לאחרונה החליט להוציאו לאור! לפניכם שיחה פתוחה עם אחד היזמים הישראלים המצליחים ביותר בה דיברנו על אמונה, מוזיקה, משפחה ומימוש עצמי. הכל בלי (כמעט) לדבר על שבבים ועסקים.

בא נתחיל מהתחלה? איפה נולדת וגדלת?

נולדתי ברמת גן למשפחה מסורתית ממעמד הביניים. ההורים שלי היו ניצולי שואה שהגיעו לארץ לאחר קום המדינה בשנת 1950. גם סבא שלי הגיע איתם אחרי שאשתו וששה משבעת ילדיו נרצחו בשואה.  בילדותי חלקתי חדר עם סבא שלי שהיה אדם דתי והוא זה שבגללו גם אני ומאוחר יותר גם אבי הלכנו עם כיסוי ראש.

האם העובדה שגרת בחדר אחד עם סבא הפריעה לך?

נהפוך הוא, סבא שלי השפיע עלי מאד והוא זה שבזכותו הפכתי ליזם.

קראתי בספר על אהבתך הגדולה למוזיקה. איך זה התחיל?

"מוזיקה זה גן עדן עלי אדמות. כבר בילדותי נהגתי לבלות הרבה בשמיעת החיפושיות וכל הלהקות המפורסמות של אותם ימים. בגיל 17 קנו לי טייפ סניו שאיפשר לי להקליט את השירים שאהבתי ובגיל 18 חברה של הורי הביאה לנו פטיפון מארה"ב. כששירתתי בממר"ם הייתי נוהג כל יום בהפסקת הצהריים להשמיע ב"פול ווליום" תקליטים של פינק פלויד ולהקות אהובות אחרות".

האם ניגנת על כלי כלשהו?

שמע סיפור: כשהייתי מנכ"ל מודו (חברה שהוקמה ע"י מורן ב- 2007 ועסקה בפיתוח הטלפון הסלולרי המודולרי הראשון ש.ג.) החלטנו לעשות מסיבה שנתית לעובדים. באותם ימים רציתי להזמין את שלמה ארצי לארוע השנתי אך כחברה צעירה עם משאבים מוגבלים החלטנו שלא ראוי להוציא כל כך הרבה כסף על הופעה של אחד הזמרים הפופולאריים ביותר. ואז צץ במוחי רעיון. פניתי לאבי סינגולדה, הגיטריסט המוכשר של שלמה ארצי ושאלתי אותו אם יש לו להקה שהוא מנגן איתם (ללא קשר להופעותיו עם שלמה ארצי) לשמחתי הוא ענה לי שאכן יש לו להקה שכזו שלו וחברים שלו. מיד הצעתי לו שיבוא להופיע בארוע שלנו. עד אז הוא לא הופיע לבד באף ארוע מסחרי אז הוא התלבט מאוד ואחרי שחשב קצת ועם הרבה לחץ שלי הוא השיב בחיוב אבל…שבועיים לפני הארוע התקשרה אלי ורד אשתו והודיעה לי שאבי התחרט. הוא לא בנוי להופיע במרכז הבמה והוא מבקש לבטל את השתתפותו. החלטתי לא לוותר ואחרי דין ודברים סיכמתי עם אבי שיבוא וישיר שלושה שירים ואז יבחן את תגובת הקהל. אם יגיבו בחיוב ימשיך להופיע אך אם ירגיש שהקהל לא מתלהב הוא יכול להפסיק את ההופעה ועדיין לקבל את כל הכסף שהובטח לו. לשמחתי אבי הסכים.

הגיע יום ההופעה. כמובן שאחרי שלוש שירים הקהל מחא לו כפיים בהתלהבות עצומה, כפי שווידאתי שיקרה, ואבי נתן הופעה נפלאה שנמשכה שעתיים וחצי.

אז אתה הוא זה שגרם לו להתחיל להופיע ללא שלמה ארצי?

בדיוק. מאז בכל הופעה של אבי ולהקתו הוא היה פותח ואומר "אני כאן בזכות דוב מודן ההייטקיסט". (בטעות נהג סינגולדה לכנותו דב מודן ולא בשמו הנכון ש.ג.).

אבל רגע, לא ענית לי על השאלה האם ניגנת על כלי כלשהו?

אהה זה קשור לסיפור אחר. לפני שש שנים קיימנו מסיבה שנתית לכל המשקיעים שלנו בקרן  Groveוהחלטנו להזמין את להקת שלווה. מישהו החברי ההנהלה שאל אם זה נכון ששלווה יופיעו ואני עניתי שלהיפך. יש לחברי הלהקה שלהם מוגבלויות, אבל לכל אחד יש את המוגבלויות שלו ודווקא הייתי שמח שהם יופיעו ואני איתם (גם לי יש כמה וכמה מוגבלויות). דברו עם מנהל הלהקה והוא ביקש לפגוש אותי. הוא שאל אותי "על איזה כלי אתה מנגן?" עניתי לו: "כלום. מעולם לא ניגנתי על אף כלי אבל אני אוהב לתופף על ההגה כשאני נוסע ושומע מוזיקה". ואז הוא ביקש לבחון את חוש הקצב שלי ע"י תיפוף חופשי בכף היד. עברתי את המבחן בהצלחה. התחלתי במה שנתנו לי: דרבוקה. משם לבונגוס ומהבונגוס לקונגס.

אחרי ההופעה עם שלווה התחלתי ללמד תופים אצל מורה בצורה מסודרת (והאמת: המורה היה נורא כי הוא לימד תופים וקונגס מול תופים זה כמעט הכל הפוך) וגם מצאתי חבורת נגנים להתאמן איתה. שש שנים שאנחנו מנגנים ביחד. כל שבוע אנחנו נפגשים לנגן ביחד ומדי פעם יש לנו גם הופעה. בחזרות רבים, כועסים, מגבשים את השירים ביחד כשכל אחד מושך לכיוון שלו. בסוף מתחבקים ויוצאת יופי של מוזיקה, במיוחד בזכות מנהל הלהקה, עמית שקד.

סגירת המעגל היפה ביותר היתה כשאבי סינגולדה הזמין אותי לנגן על תופי קונגס בהופעה שלו.

הזכרת קודם את הילדות שלך ואת היותך חובש כיפה מה גרם לך לזנוח את הדת?

כפי שציינתי גדלתי בבית בו סבא היה דתי-לייט ואבא לא. סבא היה הולך לבית הכנסת בשבת אבל העלייה התלולה ברחוב לאן ברמת גן הקשתה עליו כך שאני לויתי אותו ומטבע הדברים גם חבשתי כיפה. אבל הלכתי לבית ספר חילוני. למעשה הייתי היחיד בבית הספר שהלך עם כיפה. זו גם היתה הסיבה שאבי החל לחבוש כיפה כי כשהגיע ליום הורים בבית הספר התיכון שאלו כולם איך זה שהבן חובש כיפה והאב לא?

גם כשהתקבלתי לעתודה ולמדתי בטכניון הלכתי עם כיפה עד שהגעתי לבה"ד 1 שם נפרדתי מהכיפה. אני לא מרגיש שזנחתי את הדת גם כי לא הייתי אף פעם "דתי" אמיתי בסטייל של מה שמוגדר היום כדתי וגם כי נשארתי עם חיבה ליהדות ולמסורת.

למרות שנפרדת מהכיפה לפני שנים רבות, מקריאת ספרך קיבלתי את הרושם שאתה מנהל עם אלוהים דו שיח תמידי. האם אתה מאמין באלוהים?

אני לא מאמין בפתגם "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" (פתגם ידוע מהתלמוד) ואני לא מאמין בצורך בקיום מצוות שהמציאו אנשים כפרשנויות של פרשנויות של התורה. אני מאמין שאנחנו בני האדם נמצאים על כדור הארץ בשליחות. מה השליחות? גדול עלי. לא יודע. רק יודע שיש לי תפקיד להשאיר אחרי עולם קצת יותר טוב.

אם כך, אתה מאמין באלוהים!

אני לא פוסל אבל גם לא אומר בוודאות שיש אלוהים. אני לא יודע.

אני כן משוכנע שיש לנו יעוד. מכאן גם נגזר שם הספר שלי: יעדות.

דב מורן: יש לי שורה ארוכה של יעדים שעדיין לא השגתי. עטיפת הספר "יעדות"

ואתה דב, האם השגת את היעוד שלך?

עשיתי הרבה דברים בחיי אבל אני רוצה לעשות עוד הרבה. ויעדות זה לחיות את חייך בתחושה של חתירה להשיג את יעדך ואין לזה סוף עד שאתה עוזב את העולם הזה.

מה זאת אומרת?

יש לי שורה ארוכה של יעדים שעדיין לא השגתי. כמו למשל:

• ספר ילדים בשם "סבאלמה" שסיימתי לכתוב אבל טרם פרסמתי
• שנגייס את קרן Grove 4  
• שמיזם קיבוץ ההייטק שיזמתי יצליח (מיזם להקמת גרעיני התיישבות ועבודה להייטקיסטים באיזורי הנגב המערבי והגליל שנפגעו מהמלחמה.(
• שאכתוב את הספר הנוסף שאני כותב אותו בשם יזמות יהודית
• שאקים את חברת השבבים עליה אני עובד בימים אלה – חברה שיכולה להיות המהפכה בהא הידיעה של תעשיית הסמי והדרך בה יתכננו צ'יפים בעתיד.
• שהחברות שאני מלווה אותן יצליחו – יש לי 12 כאלה בגרוב.
• שהילדים שלי והנכדים שלי יגדלו ויהיו אנשים טובים וייעודים.
• להמשיך לעזור ליזמים.
• ועוד הרבה.

ובכל זאת, יש דברים שכבר עשית ואתה גאה בהם?

• עיסקית – אני גאה מאד בשינוי המשמעותי שעשינו בחברת Tower Semiconductor בה הובלתי כיו"ר הדירקטוריון של החברה מהפך עצום.
• אני גאה ביחסי האנוש שהצלחתי ליצור בחברות שניהלתי. אהבתי ואני עדיין אוהב את האנשים שעבדתי איתם. אני מאמין שחלקם גם אוהב אותי.
• אני גם גאה בקשר האישי ובעזרה האישית שהגשתי לאנשים רבים ובכך שהשפעתי על הצלחתם ועתידם.
• אני גם מקווה שאהיה גאה בעתיד במה שאנחנו עושים בגרוב.

מפתיע אותי מאד שאתה לא מזכיר את ההצלחה הגדולה ביותר שלך. חברת M Systems!

מבחינתי המכירה של M Systems הייתה כשלון. לא מיצינו את מה שאפשר היה לעשות עם החברה הזו. עם הפוטנציאל של מוצרי החברה הזו יכולנו להיות חברה גדולה, עשירה ומשפיעה הרבה יותר. הייתה שם חדשנות מטורפת שבאה לידי ביטוי בדיסק-און-קי אבל הרבה דברים אחרים, חלקם יושם וחלקם לא הספקנו, שעשו אימפקט גדול על העולם.

יכולתי להמשיך ולשוחח עם דב עוד שעות ארוכות .כל רגע איתו היה מסע אינטלקטואלי מרתק, מלא השראה ותובנות. אך לאחר שלוש שעות של שיחה צפופה, עמוקה ומעשירה, הזמן אזל ודב נאלץ להמשיך לעיסוקיו האחרים. למרות היכרותנו רבת השנים, זכיתי הפעם להצצה חדשה ומרגשת לעומק אישיותו יוצאת הדופן, לשמוע על פעילותו הענפה, על חזונו פורץ הדרך, ועל רשימת החלומות והיוזמות שהוא כבר מתכנן להפוך למציאות.

דב הוא לא רק דמות מרכזית בהייטק הישראלי. הוא כוח מניע, מעצב מגמות, ומקור השראה לדורות של יזמים. אין לי ספק שתרומתו העצומה לתעשייה מצדיקה את פרס ישראל ובמישור האישי, אני רואה בו את התגלמות היזם הישראלי האולטימטיבי, כזה שמחבר בין חדשנות, ערכים, ותשוקה אמיתית לשנות את העולם.

הפוסט הפנים הפחות מוכרות של דב מורן: מבחינתי המכירה של M Systems הייתה כשלון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי תחזית מגמות הטכנולוגיה של חברת היעוץ מקינזי לשנת 2025, בינה מלאכותית אינה רק אחת מ-13 טכנולוגיות העשיות להשפיע על תעשיות – היא המגבר הבסיסי של כולן. מבינה מלאכותית סוכנתית ועד מחשוב קוונטי, ביולוגיה סינתטית ועד פלטפורמות ענן מקוריות, בינה מלאכותית היא החוט השוזר את המגמות הללו לעתיד מגובש ובר-פעולה. המסר ברור: בינה מלאכותית כבר אינה יתרון תחרותי. היא הכרח.

בינה מלאכותית כמגבר הגדול

דו"ח מקינזי מזהה "תריסר טכנולוגיות" החשובות ביותר לחברות בשנת 2025. אלו כוללות:

• בינה מלאכותית סוכנתית
• בינה מלאכותית גנרטיבית
• טכנולוגיות קוונטיות
• פלטפורמות ענן מקוריות
• מחשוב קצה
• מציאות סוחפת
• מערכות אוטונומיות
• מחשוב בר-קיימא
• קישוריות מתקדמת
• הנדסה ביולוגית
• בינה מלאכותית יישומית
• ארכיטקטורות אמון

פיתוח תוכנה – הדור הבא

מה שמרשים הוא שבינה מלאכותית לא רק יושבת לצד המגמות הללו – היא מפעילה אותן. בין אם מדובר באפשרות קבלת החלטות בזמן אמת במערכות אוטונומיות או בהאצת גילוי תרופות בהנדסה ביולוגית, בינה מלאכותית פועלת כמכפיל השפעה. עסקים שלא מצליחים לשלב בינה מלאכותית בפעילותם מסתכנים בפיגור לא רק בתחום אחד, אלא בכל הספקטרום הטכנולוגי.

סוף היתרון של הבינה המלאכותית

במשך שנים, חברות שאימצו מוקדם בינה מלאכותית נהנו מיתרון ברור – תהליכים מהירים יותר, תובנות חכמות יותר ותפעול רזה יותר. אבל החלון הזה הולך ונסגר. נתוני מקינזי לשנת 2025 מראים ש-92% מהחברות מתכננות להגדיל את השקעותיהן בבינה מלאכותית השנה, ו-87% צופות שבינה מלאכותית תגדיל את ההכנסות שלהן תוך שלוש שנים. המשמעות? בינה מלאכותית הופכת למוקד מכריע.

חברות שמתייחסות לבינה מלאכותית כאופציונלית כבר מאבדות קרקע. "פער הבינה המלאכותית" – הפער בין אלו ששולטים בבינה מלאכותית לבין אלו שעדיין מתנסים – הולך ומתרחב. רק 1% מהארגונים הגיעו לבשלות מלאה של בינה מלאכותית, אך המעטים הללו קובעים את הקצב עבור תעשיות שלמות. השאר חייבים להדביק את הפער או להסתכן בחוסר רלוונטיות.

בינה מלאכותית סוכנתית: החזית החדשה

אחת ההתפתחויות הטרנספורמטיביות ביותר המודגשות בדו"ח של מקינזי היא עלייתה של בינה מלאכותית סוכנתית. בניגוד למודלים מסורתיים של בינה מלאכותית המגיבים להנחיות, מערכות סוכנויות יוזמות. הן מתכננות, מבצעות ומסתגלות – ומטפלות במשימות מורכבות כמו אופטימיזציה של שרשרת האספקה, אוטומציה של שירות לקוחות וחיזוי אסטרטגי ללא קלט אנושי מתמיד.

מעבר זה מבינה מלאכותית ריאקטיבית לפרואקטיבית מסמן נקודת מפנה. עסקים חייבים כעת לחשוב מחדש על זרימות עבודה, היררכיות קבלת החלטות ואפילו תפקידי עבודה. השאלה אינה עוד "מה בינה מלאכותית יכולה לעשות עבורנו?" אלא "מה בני אדם עדיין צריכים לעשות?"

טרנספורמציה תפעולית

ההשפעה של בינה מלאכותית אינה מוגבלת לאסטרטגיה ברמה גבוהה – היא מעצבת מחדש את הפעילות היומיומית. בייצור, תחזוקה חזויה המונעת על ידי בינה מלאכותית מפחיתה את זמן ההשבתה וחוסכת מיליונים. בקמעונאות, התאמה אישית המונעת על ידי בינה מלאכותית מגבירה את שיעורי ההמרה ואת נאמנות הלקוחות. בפיננסים, מודלים של בינה מלאכותית מזהים הונאות בזמן אמת וממטבים תיקי השקעות.

אלה אינן תוכניות פיילוט – הן הופכות לנוהג סטנדרטי. וככל שכלי בינה מלאכותית הופכים נגישים וידידותיים יותר למשתמש, אפילו עסקים קטנים ובינוניים יכולים לרתום את כוחם.

ציוויים אתיים ואסטרטגיים

עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. מקינזי מדגישה כי אימוץ מושכל הוא המפתח. עסקים חייבים להשקיע לא רק ביכולות בינה מלאכותית אלא גם בממשל, שקיפות ומסגרות אתיות. ארכיטקטורות אמון – מערכות המבטיחות שלמות נתונים, פרטיות ואחריות – חיוניות לשילוב בר-קיימא של בינה מלאכותית.

יתרה מכך, חברות חייבות לתעדף את מוכנות כוח העבודה. הדו"ח חושף פער דורי באימוץ בינה מלאכותית: בני דור המילניום ודור ה-Z מרגישים הרבה יותר בנוח להשתמש בכלי בינה מלאכותית מאשר בני דור מבוגר. גישור על פער זה באמצעות הכשרה וניהול שינויים הוא קריטי למימוש מלוא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית.

מהייפ להרגל

עולם העסקים עבר מעבר להייפ של בינה מלאכותית. אנו נמצאים כעת בעידן הרגלי הבינה המלאכותית – שבו מערכות חכמות משובצות בכל פונקציה, החל ממשאבי אנוש ועד לוגיסטיקה. החברות שישגשגו יהיו אלו שמתייחסות לבינה מלאכותית לא כפרויקט, אלא ככלי הכרחי בכל עת.

התחזית של מקינזי לשנת 2025 היא קריאת השכמה. בינה מלאכותית אינה תוסף מבריק – זוהי התשתית של ארגונים מודרניים. מנהיגים חייבים לפעול בנחישות, להשקיע אסטרטגית ולהתרחב באחריות. כי בנוף של ימינו, הסיכון האמיתי אינו אימוץ בינה מלאכותית מוקדם מדי – אלא אימוץ מאוחר מדי.

הפוסט בינה מלאכותית מעצבת מחדש את עולם העסקים: זהו כבר אינו יתרון תחרותי אלא צורך קיומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כשהגעתי לקיבוץ שדות ים ביחד עם רעייתי כדי לפגוש את ירדן, אחד משלושת היזמים שהקימו את היקב, ציפיתי לפגוש אותו בפתח מבנה שבתוכו מיכלי תסיסה, חביות ובקבוקי יין. אבל זה היה די רחוק ממה שקרה באמת. כשניסתי להבין איך מגיעים ליקב, כתב לי ירדן ש"עדיף שאתקשר כשאגיע לבוטקה של השומר בכניסה לקיבוץ", אבל כשהגעתי לכניסה אף אחד לא עצר אותי והמשכתי ליסע עד לחניית הרפת של הקיבוץ. כמה דקות לאחר שחניתי, הגיע ירדן רכוב על קלנועית המשמשת גם כרכב תפעולי בקיבוצים ומושבים. הוא ירד מהרכב והוביל אותנו למבנה ישן בקצה גבעה המשקיפה על הנוף הנפלא של הים התיכון.

בתוך המבנה לא היו מיכלים וגם לא חביות. רק כמה שולחנות וכסאות במה שנראה יותר כחדר אוכל ובדיעבד הסתבר ששימש כמכבסה הישנה של הקיבוץ . התיישבנו ליד אחד השולחנות וירדן מיהר למקררי היין שבמקום כדי לשלוף כמה בקבוקים לטעימה. בינתיים הצטרף אלינו אלמוג ואחרי כמה דקות קפצה לבקר גם אמא של אלמוג. התפאורה היתה אכן לא שגרתית ליקב אבל ישנן עוד הרבה עובדות לא שגרתיות בסיפור של היקב הזה.

הכל החל בשנת 2010 כשאיש יין צעיר בשם אלון דומבוי עבד כעוזר ינן ביקב אמפורה הממוקם לא הרחק מקיבוץ שדות ים. כשהגיעה עת הבציר הזמין שלושה חברים לעזור לו לבצור את הענבים בכרמי היקב. שלושת הקיבוצניקים ירדן טנן, אלמוג אמיר ואלירן לוי הגיעו לעזור והתאהבו בעולם היין. כבר אז הבטיחו עצמם שיום אחד יקימו יקב משלהם. אבל החיים שאבו אותם לעיסוקים אחרים עד שהגיעה מגיפת הקורונה והשלושה החליטו להגשים את החלום. בעזרת הכורם אלי אזולאי מיקב אלונה (ממנו קנו טונה ענבי סירה) החלו השלושה לייצר יין. אלון שעבר בינתיים לאוסטרליה כדי לשמש כיינן ראשי ביקב "יאלומבה" (שם גם פגשתי אותו בשנת 2019) , המשיך לייעץ לשלושה מרחוק. בתחילה יצרו החברים משדות ים רק שתי חביות שמוקמו בתוך משרד קטן בקיבוץ אך בעקבות תוצאות מפתיעות לטובה החליטו "לעלות הילוך" ובשנה שלאחר מכן כבר יצרו 1,000 בקבוקי קריניאן והבינו שהם באמת רוצים להקים יקב משמעותי.

ב- 2022 נרשם ירדן ללימודים גבוהים ב- "מקצועות הכרם והיין" במכללת תל-חי מה שעזר לו להבין יותר לעומק תהליכי עשייה שונים ובעצם להתמקצע בתחום עשיית היין. כיום חלוקת העבודה בין החברים מאד ברורה. בבציר – שלושתם עובדים יחד. בשאר הזמן ירדן עוסק בתקשורת מול הכורמים ובייצור היין. אלמוג מטפל במכירות, באירועים ובשיווק ואלירן אחראי ללוגיסטיקה לתחזוקה לביקבוק ולהדבקת התוויות. אלון ממשיך לייעץ מרחוק ומסייע לחבורה בין השאר להבין ולהתעדכן במגמות החדשות של עולם היין. היקב מתמקד בעבודה מול שני כורמים בלבד. ברק דהן המגדל כרמים באיזור זכרון יעקב והוא גם בעל יקב סומק ואבי שמיר כורם מקדמת צבי. ברוב המקרים היקב מייצר ינות זניים שהענבים שלהם מגיעים מכרם יחידני. ניגשנו לטעימת ינות היקב וטעמנו: 

Blush

יין הרוזה של היקב. עשוי מענבי גרנאש המגיעים מכרם יחידני בבקעת הנדיב. צבעו הורדרד בהיר מתאים לשם סמוק. חלל האף התמלא ריחות עדינים של פריחת הדרים לצד פטל, תות ואפילו ריח המזכיר אבטיח טרי וקר ביום קיץ חם. בפה קיבלתי טעמי פטל ותות שהמשיכו את מה שחשתי באף. זהו יין בעל גוף קל, מתיקות עדינה לצד חמיצות טובה. התוצאה היא יין רוזה נחמד וכיפי.

Orange 2024

השם כבר רמז והצבע חיזק את התחושה שמדובר ביין כתום. את ההשראה לעשיית יין כתום קיבל ירדן בעקבות נסיעה לאיזור היין אלזאס שבצרפת שם מגדלים בין השאר ענבי פינו גרי. לאחר שחזר לישראל החליט לעשות את הגרסה שלו לפינו גרי כתום עם השריה ארוכה על הקליפות.

ריחות היין כללו מישמיש בשל, אשכולית ומעט תבלין המזכיר טימין. בפה קיבלתי טעמי אפרסק עם מעט שזיף שחור בשל ומליחות קלה.

אני מודה שאינני חסיד גדול של ינות כתומים אבל היין הזה הפתיע לטובה. כשניסיתי להבין מדוע היין הזה הוא אחד הכתומים הטובים שטעמתי בישראל גיליתי כמה עובדות מענינות. הענבים ליין נבצרו יחסית בשלב מאוחר ואחר כך הועבר הנוזל להשריה ארוכה על קליפותיו.  אך להבדיל מיין כתום הקליפות הוצאו מהתירוש לפני תסיסה. בסופו של דבר קיבלנו יין עם צבע כהה יחסית ליין לבן ואכן מזכיר יין כתום אך זהו יין לבן בעל מורכבות מחד, רעננות טובה מאידך ובעל סיומת ארוכה ומענינת. עשוי מענבי פינו גרי שנבצרו בקדמת צבי, רמת הגולן.

Chenin Blanc 2024

גם השנין בלאן עשוי מענבים שמגיעים מכרם יחידני בקדמת צבי.

צבעו צהוב קש בהיר. באף הרחתי פרחים לבנים לצד צרור ריחות הדרים כולל אשכולית וכן וגיר המרמז על המינרליות הטובה של היין. בפה טעמתי אפרסק ותפוח ירוק לצד חמיצות טובה ומעט אגס הנותן ליין מרקם קרמי.

Nusani 2023

בלנד של קריניאן, סירה וגראנש העשוי מענבים שגדלו באיזור בקעת הנדיב.  

צרור הריחות העשיר שעלה באפי כלל ריחות פרחים (במיוחד לבנדר) ופירות שחורים כולל שזיפים, דובדבנים ופטל לצד תבלינים במיוחד פלפל וזעתר. הפה היה עשיר בטעמי פטל ואוכמניות עם מתיקות של סוכריית ורטר ומינרליות עדינה. היין בעל גוף בינוני מאוזן וטוב. יכול להיות כייפי גם לשתיה לא מחייבת כשהוא מקורר.

 בשנת 2022 החל יקב שדות ים לייצר יין בכמות מסחרית. באותה שנה כבר יצרו כ 4,500 בקבוקים של רוזה ויינות לבנים.  בשנת 2023 עלו ל-7,500 בקבוקים והחלו לייצר גם ינות אדומים. בסוף שנת 2024 פתחו השלושה את מרכז המבקרים "הנוקטה" הממוקם במכבסה הישנה ואלון הגיע לפתיחה במיוחד מאוסטרליה כאורח הכבוד.

ירדן טנן, אלירן לוי, אלון דומבוי ואלמוג אמיר בעת פתיחת "הנוקטה" במכבסה הישנה של הקיבוץ צילום: מתוך אתר יקב שדות ים

למרות גילו הצעיר, היקב מייצר ינות טובים ונעימים לשתיה. אני מאמין כי עם הזמן ילך וישתבח. מה שבטוח, כבר היום הוא מספק חויה טובה לאוהבי היין ולכל אלה המחפשים לבקר ביקב חדש ולא שגרתי.

אנשי היקב מקיימים ארועי טעימה בימי שישי ובחגים. בארועים השונים, במיוחד אלו הנערכים באביב או בקיץ משמש כר הדשא שמחוץ למכבסה הישנה תפאורה נפלאה לשתיית יין קריר וקליל ואילו ירדן, אלמוג ואלירן מתמוגגים לראות את המוני המבקרים נהנים לא רק מיין טוב אלא מנוף שמיים כחולים וים אינסופי.

הפוסט יקב שדות ים – שלושה חברים ויין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כיצד מתכוננים לראיון עבודה. ובכן תלוי את מי שואלים? אצל רוב האנשים מדובר ברגע מרגש וחשוב בקרירה העסקית שלהם. ברוב המקרים אנחנו חוקרים את החברה בה אנחנו רוצים לעבוד, מנסים להבין את דרישות התפקיד ומשננים תשובות שיעזרו לנו לקבל את התפקיד.אצל אריק שמר הסיפור היה אחר לגמרי.

היתה זו שנת 1978 ואריק, בחור צעיר בן 27 שרק סיים את שרותו הצבאי כעתודאי, הגיע לראיון עבודה באלביט במת"מ. בסיום הראיון רצה "להגיד שלום" לחבר שלו בשם עודד גפן. כששאל היכן הוא יושב עודד נענה מיד ע"י אחד העובדים : "תפתח את הדלת האדומה ותמצא אותו". אריק לא היסס, אבל במקום דלת אדומה מצא דלת כחולה וכשפתח אותה מצא עצמו במשרדי אינטל חיפה. היו אלה המשרדים של חברת אינטל שהחלה את פעילותה בישראל רק ארבע שנים קודם לכן. אריק קפץ על ההזדמנות ומיהר לשאול "סליחה אולי אתם מחפשים עובדים?" בתגובה לשאלתו מיהר רפי נווה שהיה אז מנהל פרויקט מעבד ה- 8087 (ולימים התמנה למנכל אינטל ישראל) לראיין אותו וזמן קצר אחר כך החל אריק לעבוד באינטל כמהנדס תכנון. באותה עת, אריק בוודאי לא שיער שזה יהיה מקום העבודה הראשון והיחיד שלו ב-47 השנים הבאות.

כעת כשהוא עומד בפני פרישה לגמלאות נאות אריק להתראיין למגזין TapeOut ולחלוק איתנו את סיפורו. סיפורו של מהנדס שבבים שאינו רק העובד הותיק ביותר באינטל ישראל אלא כנראה גם העובד הותיק ביותר בתעשיית השבבים הישראלית.

אז הבנו איך הכל התחיל. עכשיו ספר לנו מה עשית במהלך כל השנים באינטל?

התחלתי כמהנדס תכנון אבל אחרי ארבע שנים יצאתי לרילוקיישן לארה"ב כדי להיות מתאם הפעולות של אינטל ישראל מול ארה"ב. כעבור שנתיים חזרתי ארצה עם הידע של פעילות ה"פוסט סיליקון", הקמתי ומוניתי כאחראי על פעילות בדיקות (טסטינג) אחרי הייצור. זה היה הגרעין של כל פעילות הדיבאג בה התמקדתי מאז 1995 ועד היום.

מדוע בחרת דווקא ב- Debug, נראה שרוב המהנדסים רוצים לעסוק בתכנון ולא בתיקון שגיאות?

מאד מעניין אותי לפתור בעיות. לדעתי זה מאלף לבדוק מה לא היה בסדר, להגיע לשורש הבעיה ולפתור אותה. מבחינתי זה מאתגר אותי וגם מגוון כי כל פעם מגלים באג או שגיאה אחרת.

כאן באה לידי ביטוי ההתלהבות המרשימה של אריק. איש דק גזרה ורב תלתלים אשר גם אחרי למעלה מ-47 שנים נשמע ממש נלהב כשהוא מדבר על עבודתו.

"ה- Debug יושב בתפר שבין התכנון ל- Post Silicon  ומה יכול להיות יותר חשוב מזה?" הוא אומר בהתלהבות ומיד מוסיף "זה אתגר עצום  למצא תקלות ולפתור אותן. למשל מה עוצר את התדר המירבי של הצ'יפ?"

ולא נמאס לך?

ממש לא. הוא יורה מיד. לדבג צ'יפ של 70,000 טרנזיסטורים זה לא כמו לדבג צ'יפ של מילארד טרנזיסטורים.

אנשים עושים תפקיד כמה שנים ואחר כך מתקדמים לתפקיד אחר שהוא גם בדרך כלל בחברה אחרת. איך קרה שנשארת כל כך הרבה שנים באינטל?

אינטל היא חברה מופלאה. חברה עם ערכים ומלאה באנשים טובים ומקצועיים שכיף לפגוש וכיף לעבוד איתם. אני מצאתי גיוון בעבודה ע"י תפקידים נוספים שלקחתי על עצמי כמו למשל להוביל סיורים של אנשים שהגיעו לביקור באינטל.

אתה יודע אומרים שאנשים עוזבים מנהלים ולא עוזבים חברות. אתה בר מזל שלא נתקלת במנהלים כאלה

למען האמת, היו לי מנהלים שמררו את חיי וכבר הייתי עם רגל וחצי מחוץ לאינטל אבל בסוף נשארתי ואני שמח שנשארתי. כיום אני חש גאווה גדולה בכך שחלק גדול מההייטק הישראלי צמח מתוך אינטל. זו הברכה הכי גדולה לתעשיית ההייטק בישראל.

חוץ מזה בעבודה שלי היה אקשן בלתי פוסק ובלתי נדלה כך שכל פעם באתי לעבודה עם תשוקה ולא היה לי רגע משעמם!

אריק שמר בעבודה. "אני הצוללן שצולל לעומקן של הבעיות" צילום: באדיבותו

בא נדבר רגע על מה שקורה לאינטל כיום. פעם זו היתה החברה הכי מצליחה בתחום השבבים – היהלום שבכתר! והיום מצבה לגמרי אחר. איך אתה מסביר את זה?

אני איש שטח. אני הצוללן שצולל לעומקן של הבעיות. אני לא מתעסק עם מה שקורה 50 מטר מעל הראש שלי. גם אין לי את יכולת לשפוט את מה שקורה. אני לא אוהב לנהל. כל חיי ברחתי מניהול. מה שמעניין אותי זה להיות מוביל טכני ולעבוד עם אנשים בגובה העיניים.

ובכל זאת כמי שנמצא בארגון כל כך הרבה שנים מה לדעתך השתנה?

היו כנראה החלטות שגויות. לפי מה ששמעתי יכול להיות ש"אחרו את הרכבת" בשווקים מסוימים אבל אני לא יודע פרטים מדויקים.

ואתה מאמין שאינטל תתגבר.

כן. החברים קוראים לי "אופטימיסט חסר תקנה" ואני אכן אופטימי ומאמין שאינטל תצליח להתגבר על כל הקשיים.

בא נדבר קצת על חייך האישים. יש לך תחביבים?

למען האמת רוב הזמן עבדתי ונהניתי מאד אבל בכל זאת עסקתי בעוד כמה דברים. אני מתנדב בהדרכת ילדים במסגרת סיירת המרצים של "5 פי 2"  (שמטרתה להכפיל את כמות התלמידים המסיימים בגרות עם 5 יחידות במתימטיקה). כמו כן תוך כדי עבודה עשיתי קורס מורי דרך במשך שנתיים וזו היתה חוויה של החיים. אני גם מנצל את העובדה שאני אוהב לספר סיפורים ונהנה להדריך את אנשי הקבוצה שלי בטיולים ברחבי הארץ וכן אורחים שמגיעים אלינו מחו"ל.

ומה עם משפחה

אני מתגורר בחיפה ויש לי שני ילדים מוכשרים. הבת שלי טל עבדה תקופה באינטל בתחום קשרי קהילה ואילו הבן שלי גל הוא גנן של ילדים בבית הספר הריאלי בחיפה.

ועכשיו בגיל 74 כשאתה פורש מאינטל. מה אתה הולך לעשות מחר?

אני מתכוון להמשיך לתת הרצאות לילדי בית ספר במסגרת" 5 פי 2" כדי לדחוף את הצעירים להשלים 5 יחידות במתימטיקה כי בכך הם מכתיבים את העתיד שלהם. כמו כן, אלך לבתי אבות לתת להם הרצאות על סודוקו ותשבצי הגיון ויש גם מיזם חדש עם מכללת אורנים בו אני מתכוון להגיע ביחד עם מהנדסות ומהנדסים נוספים לגני ילדים כדי להדליק את הילדים הצעירים על אלקטרוניקה.

ומה המסר שלך לדור הצעיר?

אתם נכנסים לתקופה של שינויים מהותיים בעקבות כניסת הבינה המלאכותית לחיינו. זה אומר שאתם צריכים להיות ביקורתיים מחד ולפתח מיומניות חשיבה מאידך. יחד עם זאת עדיין חשוב יהיה לעבוד בצוות כדי להתמודד עם האתגרים שיהיו לכם ולפצח בעיות.

הפוסט אריק שמר:"מאד מעניין אותי לפתור בעיות". העובד הוותיק ביותר באינטל פורש אחרי כמעט 50 שנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כעת, כשהמשק חוזר לפעילות, המנהלים מוצאים עצמם מול מציאות חדשה: לא רק שיקום עסקי, אלא גם שיקום אנושי ותרבותי. העובדים שחוזרים אינם אותם אנשים שיצאו. רבים מהם חוו טראומות אישיות, אובדן של קרובים, ליווי משפחות שבניהן נחטפו לעזה, או תקופות ממושכות של אי־ודאות. ניהול בעידן זה דורש שילוב נדיר של רגישות, חזון, גמישות ניהולית ויכולת לבנות מחדש אמון, תרבות ארגונית ותחושת יציבות.

ההיסטוריה חוזרת: לקחים ממלחמות קודמות

ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים  (1973)

לאחר מלחמת יום הכיפורים, ישראל חוותה משבר כלכלי עמוק שנבע מאינפלציה דוהרת, ירידה בהשקעות זרות, ואובדן אמון ציבורי במוסדות. חברות רבות נאלצו להסתגל למציאות של חוסר ודאות מתמשך. מנהלים שהצליחו לשרוד היו אלה שהשכילו לשלב בין ניהול פיננסי קפדני לבין דאגה לעובדים. חברות שהשקיעו בשימור ההון האנושי, גם במחיר של ירידה זמנית ברווחיות, הצליחו להתאושש מהר יותר.

ארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה

בארה"ב, לאחר 1945, נדרשו מנהלים להתמודד עם חזרת מיליוני חיילים לשוק העבודה. רבים מהם סבלו מטראומות קרב, אך המדינה והחברות השקיעו בתוכניות הכשרה, חינוך ותמיכה נפשית. התוצאה הייתה "הבום הכלכלי" של שנות ה־50, שבו שילוב נכון של מדיניות ציבורית ומנהיגות עסקית יצרו צמיחה אדירה.

יפן לאחר מלחמת העולם השנייה

יפן, שנחרבה כמעט לחלוטין, הצליחה בתוך שני עשורים להפוך למעצמת טכנולוגיה ותעשייה. המפתח היה תרבות ניהולית ששמה דגש על שיתוף עובדים, חדשנות מתמדת, ושיפור תהליכים .(Kaizen) המנהלים היפנים הבינו שהשיקום אינו רק חומרי,  אלא בראש ובראשונה תרבותי וערכי.

האתגרים המרכזיים למנהלים בישראל 2025

לא רק מספרים – בני אדם

האתגר הגדול ביותר של מנהלים כיום אינו טמון בדוחות הכספיים. העובדים שחוזרים למשרדים אינם אותם אנשים שיצאו מהם. רבים מהם חוו טראומות אישיות: שירות קרבי ממושך, נפילה בקרב של קרוב משפחה, או התמודדות עם בני משפחה שנחטפו לעזה או אחרים שנרצחו ולא ישובו עוד. יש המתמודדים עם חרדה, דיכאון או תחושת נתק. עבורם, החזרה לעבודה אינה רק עניין מקצועי אלא גם נפשי.

המנהלים נדרשים להבין שהשיקום מתחיל קודם כל באדם. חברה שלא תדע להעניק לעובדיה תחושת ביטחון, תמיכה ומשמעות,  תתקשה לשוב למסלול צמיחה.

בניית אמון מחודש

במהלך השנתיים האחרונות, חלק מהעובדים איבדו אמון במערכות הן הציבוריות והן הארגוניות. מנהלים נדרשים כעת ליזום שיח פתוח, להקשיב באמת, ולהכיר בקשיים. שקיפות, כנות והכרה במציאות הקשה הם תנאי בסיסי ליצירת אמון מחודש.

העובדים רוצים לדעת שההנהלה מבינה את מצבם, ולא מתעלמת ממנו. זהו הזמן להנהגה אמפתית, שמציבה את האדם במרכז.

גמישות ניהולית והתאמה אישית

החזרה לשגרה אינה אחידה. יש עובדים שמבקשים לחזור מיד לשגרת עבודה מלאה, אחרים זקוקים לזמן התאקלמות, ויש כאלה שמעדיפים להמשיך לעבוד מהבית. על המנהלים להפעיל גמישות, לא רק במדיניות, אלא גם בגישה.

התאמה אישית של תהליכי עבודה, שעות עבודה ותמיכה נפשית הן קריטיות. חברות שידעו להציע פתרונות מותאמים יצליחו לשמר עובדים ולבנות מחדש מחויבות ארגונית.

שיקום הקשרים הבינלאומיים

הפסקת הטיסות והביקורים העסקיים יצרו נתק עם שותפים ולקוחות מחו"ל. כעת, נדרשת אסטרטגיה אקטיבית לשיקום האמון הבינלאומי: חידוש קשרים, חיזוק שיתופי פעולה, והצגת תמונה של יציבות וחוסן.

המנהלים הם שגרירי המשק הישראלי. עליהם להוביל את השיח מול משקיעים, לקוחות ושותפים, ולהראות שישראל חוזרת להיות מקום בטוח ואמין לעסקים.

תמיכה נפשית כחלק מהאסטרטגיה

המשבר הנפשי שחווים רבים מהעובדים אינו עניין פרטי,  הוא חלק מהאתגר הארגוני. חברות חייבות לשלב שירותי תמיכה, סדנאות ומערכות ליווי כחלק מהתרבות הארגונית.

מנהלים צריכים להיות מודעים, רגישים, ולהכשיר את עצמם ואת הצוותים לזהות סימני מצוקה ולפעול בהתאם. השקעה בבריאות הנפשית של העובדים היא לא רק חובה מוסרית – היא גם השקעה עסקית נבונה.

חיזוק תחושת השליחות

דווקא בתקופה של שבר, יש הזדמנות לחזק את תחושת המשמעות. עובדים רבים מחפשים ערך בעבודתם, הזדמנות לתרום, להשפיע, להיות חלק ממשהו גדול.

מנהלים יכולים להוביל תהליכים שמחברים את העובדים לחזון רחב יותר: תרומת החברה לשיקום המדינה, לקהילה ולחברה. תחושת שליחות כזו יכולה להפוך לאבן יסוד בתרבות הארגונית החדשה.

המנהיגות החדשה: שילוב של רגש ומעשיות

ניהול בעידן שאחרי המלחמה אינו ניהול רגיל. הוא דורש מנהיגות מסוג חדש. כזו שמבינה את המורכבות האנושית, יודעת להוביל גם כשהדרך אינה ברורה, ומסוגלת לשלב בין רגש לפרקטיקה.

המנהלים נדרשים להיות גם אסטרטגים וגם אנשי חזון. ולצד הכישורים העסקיים הם צריכים גם לדעת להקשיב, להניע, להחזיר תקווה, ולבנות מחדש את האמון – בתוך הארגון ומחוצה לו.

העתיד שייך למנהלים שיבינו שהמשאב החשוב ביותר שלהם הוא האנשים, וששיקום אמיתי מתחיל בהקשבה, באמפתיה ובחזון. מי שיצליח להוביל בתקופה של שינוי ועיצוב מחדש, לא רק יחזיר את החברה למסלול – אלא גם יסלול דרך לעתיד טוב יותר לכולנו.

הפוסט ממלחמה לצמיחה: ניהול בתקופה של שיקום ועיצוב מחדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במשך יותר מעשור, IDTechEx עוקבת מקרוב אחר התפתחות הגרפן וננו-חומרים אחרים. מאז השקת הדוחות הייעודיים הראשונים שלה על ננו-צינוריות פחמן (CNTs) בשנת 2011 ועל גרפן בשנת 2012, הארגון ערך מאות ראיונות ברחבי שרשרת הערך העולמית. מחקר מקיף זה מספק תמונה חסרת תקדים של התקדמות טכנולוגית, מאמצי מסחור ופוטנציאל השוק ארוך הטווח של חומרים אלה.

 IDTechEx אינה מתמקדת אך ורק בספקי חומרים אלא מכסה גם את השימוש הסופי בחומרים בהם הגרפן צריך להתחרות.  לאחרונה פרסמה  IDTechEx דו"ח חדשבשם "גרפן וחומרים דו-ממדיים 2026-2036: טכנולוגיות, שווקים, שחקנים". הדו"ח כולל תחזיות מפורטות לשוק הגרפן ל-10 שנים הקרובות המבוססות על פרופילים של יותר מ-90 שחקנים מרכזיים וממנפות כיסוי מעמיק ומקיף של שווקי שימוש סופיים רבים עבור גרפן.

גרפן אינו מוצר יחיד אלא משפחה של חומרים, כולל ננו-טסיות גרפן (GNP), תחמוצת גרפן  (GO)  ותחמוצת גרפן מחוזרת. (rGO)  לכל אחד מהם תכונות מבניות וסיכויים מסחריים שונים, ובעוד שמאמצי התקינה מתקיימים, נותרו אתגרים רגולטוריים ובטיחותיים. מחקרי השוואת ביצועים בדו"ח מראים ש-GNP, GO ו rGO מובילים את המהלך לאימוץ בקנה מידה גדול.

סימנים של קליטה מואצת בשוק נראים יותר ויותר. חברות רכב בודקות ומאמצות חומרים מרוכבים משופרים בגרפן, יצרניות סמארטפונים פורסות גרפן במפזרי חום, ותעשיות פונות אליו לאלסטומרים, ציפויים ועמידות בפני קורוזיה. הערך אינו טמון בחומר "אחד המתאים לכולם", אלא ביכולת לייעל את המורפולוגיה, הטוהר והפיזור עבור כל יישום ספציפי. חברות מתחרות כעת על שליטה בשלב ביניים מכריע זה בשרשרת הערך, בין אם באופן פנימי ובין אם באמצעות שותפויות אסטרטגיות.

ייצור, איחוד והדרך קדימה

שיטות ייצור גרפן נותרו מגוונות. גישות מלמעלה למטה כמו קילוף בשלב נוזלי וחיזור-חמצון שולטות כיום, אך שחקנים חדשים מבצעים ניסויים בחומרי גלם חלופיים ובתהליכים יעילים יותר. השוק, לעומת זאת, צפוף. מאות יצרנים פועלים כיום ברחבי העולם, אך ההיסטוריה מצביעה על כך שאיחוד הוא בלתי נמנע כאשר צצים כמה שחקנים חזקים. סימנים ראשוניים למגמה זו כבר נראים לעין.

סין הפכה במהירות למובילה הן ביכולת הייצור והן במחקר האקדמי, ועיצבה את הנוף התחרותי העולמי. ובכל זאת, למרות ההכנסות הגוברות ברחבי המגזר, הרווחיות נותרה חמקמקה. רק קומץ חברות הגיעו לשוליים חיוביים מתמשכים, כאשר רבות מהן עדיין תלויות במימון ציבורי ופרטי. זה מדגיש את הקושי במעבר מ"דחיפה חומרית" ל"משיכת שוק", שהוא אתגר משותף לטכנולוגיות מתקדמות רבות.

גרפן ושוק הסמיקונדקטור

היישומים לגרפן הם עצומים, אך המגזרים המבטיחים ביותר כיום כוללים חומרים מרוכבים, אחסון אנרגיה, ניהול תרמי, ציפויים, בטון וטקסטיל. כל מגזר מציג גורמים ייחודיים: משקל קל לרכב, אורך חיים משופר של מוצרים לשימושים תעשייתיים, או שיקולי קיימות בבנייה.

ברצוני להוסיף לדוח של IDTechEx כמה פרטים על תחום הסמיקונדקטור:

כאשר משתמשים בגרפן בשכבה אחת של אטומי פחמן המסודרים בסריג בצורת חלת דבש, הם עשויים להוות תחליף יעיל לשבבי מוליכים למחצה מסורתיים מבוססי סיליקון. תכונותיו של הגרפן כגון מוליכות חשמלית יוצאת דופן, מבנה דק במיוחד, חוזק מכני ופיזור חום מעולה, הופכות אותו לאטרקטיבי ביותר עבור האלקטרוניקה של הדור הבא. בניגוד לסיליקון, שמגיע לגבולותיו הפיזיים מבחינת מזעור ומהירות, גרפן יכול לאפשר טרנזיסטורים מהירים, קטנים יותר ויעילים יותר באנרגיה.

חוקרים כבר הדגימו מוליכים למחצה וטרנזיסטורים מבוססי גרפן פונקציונליים שיכולים לתמוך ביישומים הדורשים יכולת מחשוב במהירות גבוהה, אלקטרוניקה גמישה, התקנים קוונטיים וחיישנים מתקדמים.

בעוד שנותרו אתגרים – כגון שליטה בפער האנרגיה של גרפן כדי לאפשר מיתוג הפעלה/כיבוי אמין התקדמות בתחומים כמו גרפן דו-שכבתי מעוות וחומרים היברידיים מצביעה על כך שגרפן יוכל בסופו של דבר להרחיב או אף להחליף את תפקידו של הסיליקון ביחידות אלקטרוניות, ולהניע את גל החדשנות הבא במיוחד בתחומים כמו חיישנים ואופטואלקטרוניקה, בהם התכונות הייחודיות של גרפן מספקות יתרונות ביצועים ברורים.

יתרונות הגרפן על פני שבבי סיליקון

1. מהירות גבוהה יותר – טרנזיסטורים מגרפן יכולים לפעול בתדרים של מאות גיגה־הרץ, הרבה מעבר ליכולות הסיליקון.
2. מזעור מתקדם – גרפן מאפשר ייצור רכיבים זעירים במיוחד, מה שיכול להאריך את "חוק מור" גם אחרי מגבלות הסיליקון.
3. חיסכון באנרגיה – מוליכות גבוהה פירושה פחות בזבוז אנרגיה וחום, מה שיכול להאריך חיי סוללה במכשירים ניידים.
4. אלקטרוניקה גמישה – גרפן יכול לשמש לייצור מסכים מתקפלים, חיישנים לבישים, ואפילו שבבים המוטמעים בבדים.

תחומי יישום פוטנציאליים

1. מחשוב עתיר ביצועים (HPC)  – גרפן יכול לאפשר מחשבים מהירים בהרבה, עם עיבוד נתונים בקצבים שלא ניתן להשיג כיום. זה קריטי ליישומים כמו בינה מלאכותית, סימולציות מדעיות, וניתוח ביג דאטה.
2. אלקטרוניקה צרכנית – סמארטפונים וטאבלטים – שבבי גרפן יאפשרו מכשירים מהירים יותר, דקים יותר, עם חיי סוללה ארוכים יותר. מסכים מתקפלים  – בזכות הגמישות, ניתן יהיה לייצר מסכים שנגללים או נלבשים.
3. חיישנים וביומד – גרפן רגיש במיוחד לשינויים בסביבה, ולכן מתאים לייצור חיישנים רפואיים, חיישני גז, או מערכות ניטור בריאות לבישות.
4. תקשורת מהירה – בגלל המהירות הגבוהה, גרפן מתאים במיוחד ליישומי 5G  ו־G6 , אנטנות מתקדמות, ומערכות תקשורת לוויינית.
5. אנרגיה – שבבי גרפן יכולים להשתלב במערכות סולאריות חכמות, סוללות מהירות טעינה, ומערכות ניהול אנרגיה יעילות.

האתגרים בדרך

למרות הפוטנציאל העצום, קיימים עדיין חסמים משמעותים לשימוש מסחרי בגרפן:

• חוסר ב־bandgap  טבעי – בניגוד לסיליקון, לגרפן אין "פער אנרגיה" טבעי, מה שמקשה על יצירת טרנזיסטורים עם מצב "דלוק/כבוי" ברור.
• ייצור המוני – קשה לייצר גרפן באיכות גבוהה ובעלות נמוכה בקנה מידה תעשייתי.
• אינטגרציה עם טכנולוגיות קיימות – המעבר מתעשיית סיליקון מבוססת היטב לגרפן דורש השקעות עצומות בתשתיות.

מבט קדימה

לפי תחזיות שוק עדכניות, תעשיית האלקטרוניקה מבוססת גרפן צפויה לצמוח בקצב מהיר – מ־1.5 מיליארד דולר ב־2023 ליותר מ־5 מיליארד דולר עד 2032. בשלב הראשון, גרפן ישולב כרכיב משלים (למשל, חיישנים או שכבות מוליכות במכשירים קיימים), ובהמשך עשוי להוות תחליף מלא לשבבי סיליקון בתחומים מסוימים

לפרטים נוספים על שוק הגרפן, כולל פילוח לפי אזור יישום, עיינו בדוח השוק של "Graphene & 2D Materials 2026-2036: Technologies, Markets, Players". IDTechEx

הפוסט גרפן 2026: האם הגענו לשלב בו יחליף את שבבי הסיליקון? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן התמקדה סביב התפיסה לפיה נשק גרעיני הוא המפתח להרתעה ולעליונות אסטרטגית, נראה כי בעימותים העתידיים, הניצחון לא ייקבע על ידי עוצמת הראש האטומי, אלא על ידי השליטה הבלתי מעורערת בתחום הבינה המלאכותית  ובלב והמוח" המניעים אותה הלא הם שבבי הסיליקון המתקדמים.

בימים אלה אנו עדים לשינוי פרדיגמה המעביר את מוקד הכוח משדות הקרב הפיזיים למעבדות הפיתוח ולשרשראות האספקה הטכנולוגיות.

השינוי הגדול: מכימיה ופיזיקה לביטים ואלגוריתמים

הנשק האטומי סימל את פסגת היכולת הטכנולוגית של המאה הקודמת – פיתוחים פיזיקליים וכימיים ששחררו כוח הרסני בלתי נתפס. כח זה העניק למעצמות שהחזיקו בו יתרון מוחלט והרתעה אסטרטגית שאמורה הייתה למנוע מלחמה כוללת. אולם, אך כוחו של הנשק הגרעיני מוגבל בעיקר להרתעה אבסולוטית. הוא אינו כלי לניהול סכסוכים יומיומיים, מלחמות סייבר, תעמולה או השפעה גלובלית מורכבת.

כאן נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית אינה נשק פיזי במובן המסורתי, אלא כוח טרנספורמטיבי שיכול להשפיע על כל היבט של חברה – צבאי, כלכלי, חברתי ואף תרבותי. בינה מלאכותית מתקדמת מאפשרת:

• קבלת החלטות בזמן אמת: מערכות AI יכולות לנתח כמויות אדירות של נתונים (Big Data) במהירות ובדייקנות שאין שנייה לה, ולספק המלצות אסטרטגיות. במקביל מערכות AI יכולות לבצע פעולות אוטונומיות בשדות קרב מודרניים – החל מכלי טיס בלתי מאוישים ועד למערכות הגנה אקטיביות.
• לוחמה אסימטרית: AI מספקת יתרון קריטי גם לשחקנים קטנים יחסית, המאפשרת להם לפתח מערכות הגנה או התקפה חכמות, לנתח מודיעין ביעילות ולשבש את פעילות האויב באמצעים שאינם תלויים בכוח אש גרעיני.
• כלכלה וחדשנות: מדינה המובילה בתחום ה-AI שולטת גם על מנועי הצמיחה הכלכליים הבאים, מפתחת טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות כאחד, ומושכת כישרונות והשקעות.

השבבים: ה"מוח" של המלחמה החדשה

אך הבינה המלאכותית אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המניעה אותה: השבבים. שבבים מתקדמים – ובעיקר אלו המיועדים למשימות AI ספציפיות (כמו מעבדי GPU, מעבדי AI ייעודיים ועוד) – הם ה"מוח" וה"לב" של כל מערכת AI. הם מאפשרים את כוח העיבוד העצום הנדרש לאימון מודלים מורכבים ולביצוע הסקות מהירות.

השליטה על תעשיית השבבים, ועל שרשרת האספקה שלה, הפכה לאחד ממוקדי המאבק הגיאופוליטי המרכזיים בעולם. מדינות מתחרות על:

• יכולות פיתוח: מי יכול לתכנן את השבבים היעילים והחזקים ביותר?
• יכולות ייצור: מי יכול לייצר אותם בכמויות וברמות הדיוק הנדרשות? תלות במעצמות יצרניות כמו טייוואן (TSMC) הופכת לנקודת תורפה אסטרטגית.
• שליטה על חומרי גלם וציוד: תעשיית השבבים דורשת ציוד וחומרי גלם ייחודיים ויקרים, ומי ששולט בשרשרת האספקה הזו מחזיק ביכולת להשפיע על כלל התעשייה.

המשמעויות הגיאופוליטיות

ההבנה כי שליטה ב-AI ובשבבים היא המפתח לעליונות העתידית ניכרת במדיניות החוץ והביטחון של המעצמות הגדולות. לכן אנו עדים בשנים האחרונות ל:

• מירוץ חימוש טכנולוגי: השקעות עתק במו"פ בתחום ה-AI והשבבים, לצד מאמצים לגיוס ושימור טאלנטים.
• מלחמת סחר ורגולציה: ניסיונות להגביל גישה של מדינות יריבות לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, כפי שרואים במאבק בין ארה"ב לסין.
• השקעות אדירות בתשתיות: הקמת מפעלי שבבים ענקיים במדינות המערב, במטרה להפחית תלות בשרשראות אספקה חיצוניות.

שינוי פני המלחמה

המלחמה של מחר היא כבר כאן, והיא מתנהלת לא רק במצולות האוקיינוסים או בחלל, אלא גם – ואולי בעיקר – במעבדות ובמרכזי נתונים. בעוד האיום הגרעיני נותר אקט הרתעתי קיצוני, הכוח המעשי לשלוט, להשפיע ולנצח בעימותים המתפתחים טמון ביכולת לשלוט על הבינה המלאכותית ועל הליבה הדיגיטלית שלה: השבבים. מדינות שיצליחו להוביל בתחומים אלו יבטיחו לעצמן לא רק יתרון צבאי מכריע אלא גם בטחון כלכלי שיעצב את פני המאה העשרים ואחת.

הפוסט לא עוד נשק אטומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהפכת ה AI-זרז לשינוי מבני

הביקוש הגובר לשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית כמו GPU, TPU, DPU ומאיצים נוירומורפיים יצר הזדמנות חסרת תקדים לישראל. בזכות שילוב של הון אנושי איכותי, אקוסיסטם טכנולוגי עשיר ונוכחות של ענקיות חומרה, ישראל הפכה למוקד אסטרטגי לפיתוח שבבים מתקדמים.

לפי דו"ח של Startup Nation Central  נכון ל-2024, כ-40% מההשקעות בטכנולוגיה בישראל מופנות לסטארטאפים בתחום ה- AI כאשר רבים מהם עוסקים בפיתוח חומרה ייעודית. חברות כמו Hailo, NeuReality ו- NeoLogic – מפתחות שבבים חדשניים לעיבוד קצה, רכב אוטונומי וAI –  תעשייתי.

ענקיות השבבים בישראל: מי פועל כאן ולמה?

Nvidia – מאז רכישת Mellanox בכ-7 מיליארד דולר, הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי בתחום תקשורת מרכזי נתונים ומאיצי AI. החברה מפעילה שבעה מרכזים עם למעלה מ-4,500 עובדים, והשיקה ב-2024 השקעה של חצי מיליארד דולר ביוקנעם להקמת סופר-מחשב מבוסס Blackwell GPUs.

Intel – עם יותר מ-12,000 עובדים בישראל, אינטל מקיימת פעילות ענפה בפיתוח CPU,   FPGA  ושבבי AI .מהנדסי חברת הבינה המלאכותית Habana Labs (שנרכשה ע"י אינטל ב-2019)  מובילים כיום פרויקטים בתחום חישוב נוירומורפי.

Apple – מרכז הפיתוח בהרצליה מוביל את פיתוח שבב Baltra, שבב AI לשרתים שנועד להתחרות ב. Nvidia  במסגרת הפרויקט מתקייםשיתוף פעולה פורה עם מהנדסי חברת Broadcom בפיתוח רכיבי תקשורת לשבבים.

Google – החברה מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובחיפה, ומפתחת רכיבי TPU וNIC חדשים עבור מחשוב ענן. נכון ל-2025, גוגל ישראל גם מגייסת מהנדסי חומרה לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית מבוזרת.

Microsoft – החברה מעמיקה את פעילותה בישראל בתכנון שבבים לענן. מרכז הפיתוח ברעננה עוסק בין היתר באופטימיזציה של חומרה לשירותי Azure AI .

Broadcom – פעילה שלושה מרכזים (בתל אביב, חיפה ונצרת), עם התמחות ברכיבי תקשורת אופטיים לשבבי מחשוב מאומץ.

בנוסף לנ"ל גם חברות קוואלקום, מרוול, סוני, וינבונד, נובוטון, הואווי ועוד רבות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בהם מועסקים מאות מהנדסים.

שינוי זהות טכנולוגית

בעוד שבעבר ישראל התמקדה בעיקר בפיתוח תוכנה, אפליקציות וסייבר, כיום היא מובילה גם בפיתוח חומרה קריטית. השינוי אינו רק טכנולוגי אלא גם תודעתי: מהנדסים ישראלים עוסקים בעיצוב ארכיטקטורות שבבים, אופטימיזציה של ביצועים, וניהול חום וצריכת אנרגיה—תחומים שבעבר נחשבו נחלתם של חברות טאיוואניות, קוריאניות או אמריקאיות בלבד.

כיצד הפכה ישראל למוקד כזה?

ישראל נהנית ממספר יתרונות ייחודיים:

הון אנושי איכותי: שיעור מהנדסים גבוה, חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, ניסיון צבאי במערכות מידע וביטחוניות כל אלו יחד מנפקים לתעשיית השבבים כח אדם מנוסה, איכותי ואמין .

אקוסיסטם מפותח: רשת צפופה של סטארטאפים בתחום השבבים בינהם proteanTecs Valens, DustPhotonics  ועוד, מציעים פתרונות מתקדמים לשווקים כמו רכב אוטונומי, תקשורת ו- AI תעשייתי.

תמיכה ממשלתית: תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית כוללת השקעה של כמיליארד ש"ח במחקר, הטמעה והכשרות.

אתגרים בעתיד הקרוב

לצד היתרונות הרבים מהן נהנות החברות המפתחות שבביהן בישראל יש גם כמה אתגרים:

מחסור בחברות הזנק ישראליות – עלויות הפיתוח הדרושות לפיתוח שבב חדשני מרתיעות משקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות. ההסטוריה של חברות השבבים בישראל מוכיחה כי למרות ההשקעה הגבוהה יחסית בתחילת הדרך סך ההשקעה הנדרש לחברת שבבים "מסטארטאפ לאקזיט" לא שונה בהרבה מתחומים אחרים. בנוסף, בעזרת תמיכה ממשלתית נאותה (כמו למשל הקמת חממות לתחום השבבים) ניתן לחסוך בעליות הקמה ולהבטיח את עתידה של תעשיית השבבים הישראלית.

קיימים עוד כמה אתגרים הקשורים לתעשיית השבבים הגלובלית אך הם ניתנים לפתרון כפי שנפתרו עד כה בינהם:

מחסור בכוח אדם:  התחרות על טאלנטים הנדסיים בישראל מגיעה לשיא, מה שמוביל לעלייה בשכר ולקשיים בגיוס.

מגבלות יצוא אמריקאיות: מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים (Tier 2) עשויות להגביל את גישת החברות הישראליות לחומרה מתקדמת במיוחד.

תחרות גלובלית:  מדינות כמו הודו, דרום קוריאה וטאיוואן מציעות כיום תמריצים אגרסיביים למשיכת חברות חומרה וישראל עלולה למצא עצמה במצב של בו היא תידרש לתגובה תחרותית.

לסיכום ניתן לומר כי מהפכת ה-AI  לא רק האיצה את קצב החדשנות בישראל, אלא גם שינתה את כיוון ההתמחות הלאומית. ישראל כבר אינה רק "סטארטאפ ניישן" . כעת אפשר לקרא לה בצדק "סמיקונדקטור ניישן", מעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI מתקדמים המניעים את הדור הבא של הבינה המלאכותית. הבעיה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת כעת היא הקמת דור חדש של חברות סטארטאפ בתחום השבבים אשר יבטיחו את עתידה ועצמאותה של תעשיית השבבים בישראל.

הפוסט מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השפעות מכניות קוונטיות ושונות:

• מינהור: בממדים זעירים כאלה, אלקטרונים יכולים "לעבור" דרך שכבות בידוד, גם כאשר אין נתיב פיזי. זה מוביל לדליפת זרם, צריכת חשמל מוגברת והתנהגות בלתי צפויה.
• שונות סטטיסטית: שינויים בייצור, אפילו ברמה האטומית, הופכים למשמעותיים ביותר. הבדלים קטנים בריכוזי חומרים ממכרים, אורכי שער או עובי תחמוצת יכולים להוביל לשינויים גדולים בביצועי הטרנזיסטור (מתח סף, זרם דליפה, מהירות), מה שמקשה על חיזוי ובקרה של התנהגות המעגל. זה משפיע על התפוקה והאמינות.
• כליאה קוונטית: התנהגות אלקטרונים נשלטת יותר ויותר על ידי השפעות קוונטיות, ומשנה את אופן פעולתם הבסיסית של התקנים.

צריכת חשמל ופיזור חום:

• הספק דליפה: כפי שצוין, אפקטים של מינהור ותופעות של ערוצים קצרים, מגדילים באופן דרמטי את ההספק הסטטי (דליפה), גם כאשר הטרנזיסטורים "כבויים". זה הופך למרכיב דומיננטי בהספק הכולל.
• הספק דינמי: בעוד שאנרגיית המיתוג לכל טרנזיסטור עשויה לרדת, הצפיפות העצומה של הטרנזיסטורים ותדרי שעון גבוהים יותר משמעותם צריכת חשמל דינמית עצומה.
• צפיפות חום: ריכוז מיליארדי טרנזיסטורים בשטח קטן מייצר חום עצום, מה שמוביל ל"נקודות חמות". זה דורש פתרונות קירור מהפכניים (למשל, קירור נוזלי, ערימה תלת-ממדית עם ערוצי קירור משובצים) כדי למנוע פגיעה בביצועים, בעיות אמינות ואפילו נזק לשבב. "וויסות תרמי" הופך לקרב מתמיד.

אתגרי ייצור וליתוגרפיה:

• מגבלות ליתוגרפיה אולטרה סגול קיצוניות (EUV): אפילו ה-EUV המתקדם ביותר (High-NA EUV) מתקשה לפתור תכונות בצורה אמינה ב-1.8 ננומטר. זה דורש שליטה מדויקת להפליא על אור, מסכות וחומרי התנגדות.
• פגמים: ככל שתכונות מצטמצמות, אפילו פגמים אטומיים בודדים יכולים להפוך את השבב ללא תפקודי. שליטה בצפיפות הפגמים הופכת קשה יותר באופן אקספוננציאלי, מה שמשפיע באופן משמעותי על תפוקת הייצור.
• עלות ייצור: כל דור חדש של ליתוגרפיה וצומת תהליך דורשים ציוד יקר מאוד (למשל, סורקי EUV בעלי רמת NA גבוהה עולים מאות מיליוני דולרים כל אחד) וחדרים נקיים מיוחדים ביותר. עלויות המחקר והפיתוח והייצור הופכות לאסטרונומיות, מה שהופך אותו לנתיב בר-קיימא עבור קומץ חברות ברחבי העולם.

אתגרי חיבור (חוטים):

• עיכוב התנגדות-קיבול (RC): ככל שחוטים הופכים דקים וארוכים יותר, ההתנגדות החשמלית שלהם עולה, והקיבול הטפילי בין חוטים סמוכים עולה. זה מוביל להתפשטות אות איטית יותר (עיכוב RC), צריכת חשמל מוגברת ומגבלות במהירויות השעון.
• הגירה אלקטרומגנטית: צפיפויות זרם גבוהות בחוטים זעירים עלולות לגרום לאטומים לנדוד לאורך זמן, מה שמוביל לנתקים או קצרים ולהפחתה משמעותית של חיי השבב.
• עימות בין-שיחות: אותות על חוט אחד יכולים לגרום לרעש על חוטים סמוכים, מה שמוביל לשגיאות.
• פתרונות: חומרים חדשים (למשל, רותניום במקום נחושת), פערי אוויר וארכיטקטורות חיבור מתקדמות נמצאים בבדיקה, אך הם מוסיפים מורכבות ועלות.

מורכבות ואימות תכנון:

• מספר עצום של טרנזיסטורים: שבבים יכילו מאות מיליארדי טרנזיסטורים, אם לא טריליוני טרנזיסטורים. ניהול מורכבות שכזו דורש כלי אוטומציה של תכנון אלקטרוני (EDA) מתקדמים ביותר.
• אימות: הבטחת תפקוד תקין של תכנון עם רכיבים רבים כל כך המקיימים אינטראקציה בכל תנאי ההפעלה ומקרי הפינה היא אתגר עצום. זמני סימולציה ואימות יכולים להיות ארוכים ביותר.
• אופטימיזציה משותפת של תכנון-טכנולוגיה (DTCO): יחסי הגומלין בין בחירות תכנון למגבלות תהליך הייצור הופכים להיות הדוקים הרבה יותר. מתכנני שבבים צריכים לעבוד יד ביד עם מהנדסי תהליכים כדי לייעל את הביצועים, ההספק והשטח תוך הקפדה על אילוצי הייצור.

כדאיות כלכלית:

• האטה בקנה מידה של עלות טרנזיסטור: מבחינה היסטורית, צמתים הצטמצמו הפחיתו משמעותית את העלות לטרנזיסטור. בצמתים מתקדמים כמו 1.8 ננומטר, יתרון קנה המידה הזה הולך ופוחת או אפילו מתהפך. עלות המחקר והפיתוח והייצור כה גבוהה עד כי המחיר לשבב יכול להישאר גבוה או אפילו לעלות, מה שמקשה על הצדקתו עבור כל היישומים.
• תשואה על ההשקעה: חברות צריכות לוודא ששיפורי הביצועים והפחתת צריכת החשמל בצמתים אלה מצדיקים את ההשקעה העצומה. רק מוצרים בנפח גבוה במיוחד (למשל, סמארטפונים פרימיום, מאיצי בינה מלאכותית מתקדמים) יכולים לשאת בעלויות אלה.
• מנגנוני הזדקנות: טרנזיסטורים בצמתים אלה רגישים יותר להשפעות הזדקנות שונות (למשל, חוסר יציבות בטמפרטורת הטיה – BTI, הזרקת נושא חם – HCI), מה שמוביל לירידה בביצועים לאורך חיי השבב.

הפוסט אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

את הצד של אינטל ייצג דניאל ליפוביץ, מהנדס בכיר באינטל ישראל, ולצידו הציגה ד"ר ענבר דג, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת הסטארטאפ פונוניקס ( Phononics ). ד"ר דג תיארה בהרצאתה כיצד פונוניקס משלבת יהלומים סינתטיים רב-גבישיים בתוך מארזי שבבים, במטרה לשפר באופן דרמטי את פיזור החום שלהם. הניסויים המשותפים של אינטל ופונוניקס הדגימו ירידה מרשימה של 10-20 מעלות צלזיוס בטמפרטורת הצומת ושיפור של עד 10% בביצועי השבבים.

מעבר לחדשנות הטכנולוגית שהוצגה, ההרצאה הייתה גם הזדמנות מצוינת להתוודע לד"ר ענבר דג ולקריירה המרשימה שלה. ענבר היא דמות מעוררת השראה וללא ספק מהווה מודל לחיקוי עבור נשים השואפות להשתלב בתעשיית השבבים ולהגיע לדרגי הניהול בתעשיה.

ד"ר ענבר דג מרצה בכנס ChipEx2025 צילום: ערן לם

ענבר נולדה וגדלה בנצרת עילית (הידועה כיום בשם נוף הגליל). ילדה מוכשרת שלמדה בכיתה מדעית וסיימה תיכון במגמה ריאלית. ההכוונה למקצועות ריאלים הגיעה ככל הנראה מהבית בו גדלה לאבא אגרונום, בעל דוקטורט בתחום החקלאות ובשבילה היה זה אך טבעי שתמשיך ללמד באוניברסיטה ותרכוש תארים. אך את ההכוונה לתחום הטכנולוגי היא חייבת דווקא למורה לפיזיקה בתיכון שהקפיד להדגיש בפני תלמידיו (גם הבנים וגם הבנות) כי העתיד טמון בתחום הטכנולוגיה והמוסד הטוב ביותר ללימודי מקצועות טכנולוגים הוא הטכניון.

ואכן עם סיום שירותה הצבאי נרשמה ללימודים בטכניון. דווקא כאן הפתיעה את עצמה כשבחרה ללמד כימיה ולא ללכת בעקבות המורה לפיזיקה הזכור לטוב. הסיבה נעוצה בביקור שלה במפעלי ים המלח בהם ביקרה בתקופת התיכון והוקסמה מהמורכבות של הפקת הכימיקלים במקום. לפני שנרשמה לטכניון עוד התלבטה בין פיזיקה לכימיה אך בסוף בחרה ללמד במסלול ישיר לדוקטורט בכימיה.

לאחר סיום לימודיה הצטרפה לחברת טאואר סמיקונדקטור שם החלה לעבוד כמהנדסת תהליך. כבר אחרי שלוש שנים מונתה למנהלת המו"פ של התחום הדיאלקטרי ולאחר שנתיים נוספות כבר עברה לנהל את תחום התפוקה והאינטגרציה. לאחר 10 שנים בטאואר עברה לחברת SCD שם מילאה תפקיד דומה. התחנה הבאה בקריירה של ענבר היתה דווקא בחברה שלא שייכת לתחום השבבים. חברת PCT המפתחת ומיישמת פתרונות ייחודיים להגנה מפני קורוזיה ובלאי שם שימשה כ- CTO במשך 7 שנים. נסיונה הרב בתחום הכימיה זימן לה את ההזדמנות להצטרף לחברת ההזנק Evigence Sensors אשר פיתחה חיישני טריות חזותיים המנטרים את חיי המדף של מוצרים מתכלים.

לפני כ 4.5 שנים הצטרפה לחברת Phononics בתפקיד סגנית נשיא למחקר ופיתוח. כיום היא מתגוררת בעיר נשר ביחד עם בעלה (אותו הכירה בטכניון) ושלושת בנותיהן. הנסיון הרב של ענבר דווקא בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית ההייטק בכלל ובתעשיית השבבים בפרט ראוי להערכה אך יחד עם זאת הוא די יוצא דופן.

ביקשנו מענבר לשתף אותנו בהצלחתה להתקדם לתפקידי ניהול כבר בשלב מוקדם בקריירה שלה

במהלך הקריירה שלי ובמיוחד בראשית דרכי בטאואר, היו לי מנהלות נשים. (הראשונה זמירה לביא שטרנפלד ואחר כך איילת מרגלית). זה גרם לי להבין שנשים יכולות להיות גם אמהות וגם מנהלות בתעשיה. שתי הנשים  שניהלו אותי היו גם דוגמא ומופת והיוו השראה גדולה עבורי.

האם אשה שהופכת להיות מנהלת בשלב צעיר יחסית כשיש ילדים קטנים בבית פוגמת בחיי המשפחה שלה?

נולדו לי שלוש בנות, שתיים מהן בעת שעבדתי בטאואר והשלישית כשכבר הייתי ב-SCD. אין ספק שהעבודה התובענית דורשת ממך להיות מסודרת ולחיות עפ"י לו"ז מדויק אבל זו בהחלט משימה אפשרית ואף פעם לא הרגשתי כי היא פוגמת בחיי המשפחה שלי.

אז מדוע אנחנו לא רואים יותר נשים בתעשיה שלנו?

לדעתי יש הרבה נשים ברמת המהנדסים ובשלב הזה יש שויון בהתייחסות לנשים כמו לגברים. יש גם תחומים כמו בהנדסת תהליכים בהם יש כמות דומה של נשים וגברים כמו למשל בחברות כגון רפאל, אלתא גל-אל ואחרות, אבל בהיררכיה הניהולית יש עדיין מעט מאד נשים והסיבות לכך מורכבות. חלקן נובעות ממציאות היסטורית של סביבה גברית לחלוטין ומתהליכים של קידום שויון מגדרי שעדיין לא הושלמו. סיבה נוספת היא אורח החיים המודרני שבו גם אם נפתחו אפשריות שוות לנשים, עדיין חלקן הן הדומיננטיות בתפקוד בבית וסדרי העדיפיות המשפחתים מתנגשים ביכולת שלהן להתקדם לתפקידי ניהול תובעניים. אני יודעת שאין למצב הזה פתרון קסם אך לדעתי במקביל למנגנוני תיקון ארגוניים, עלינו הנשים להיות יותר אקטיביות בחתירה לשויון בכל המגזרים ובכל רמות הניהול.

סקר שנערך לאחרונה ע"י רשות החדשנות בשיתוף ענבל אורפז הציג תמונה די עגומה בנושא נשים בתעשיית ההייטק. רק כשליש מכלל המועסקים בהייטק הן נשים ובתפקידי ניהול נשים מייצגות רק כ-17% מכח האדם. מספרים אלו נותרו ללא שינוי מהותי בעשור האחרון.  מה צריך לדעתך לעשות כדי לשפר את המצב הזה?

אני בטוחה שנשים יכולות ללמוד את כל תחומי ההנדסה והמדעים כולל נושאים הנחשבים יותר גבריים כמו חשמל, מכונות או מחשבים. הבעיה היא שהסביבה לא מעודדת אותן ללמד את המקצועות הללו והתוצאה היא מעט נשים בתעשיה ועוד פחות בתפקידי ניהול.

מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב הזה?

קודם כל חשוב להבהיר לנשים כי ניתן לשלב בין תפקיד תובעני בהייטק לבין חיי משפחה. כיום בני הזוג מהמין הגברי מוכנים להתחלק בנטל המטלות בבית וגם להגיע מוקדם יותר הביתה מדי פעם.

בנוסף, חשוב להגיע לנערות כבר בגילאי חטיבת ביניים או תיכון ולתת להם הרצאה על יתרונות העבודה בהייטק. אני עושה זאת מדי פעם בבתי ספר תיכונים ולאחרונה אף הוזמנתי להרצות בנושא באורט. אני משתדלת להסביר לבנות את מהות העבודה וגם מדגישה שבנוסף לכל יתרונות העבודה בהייטק היא רווחית, מאפשרת עצמאות כלכלית, ואין סתירה בינה לבין פיתוח חיים אישיים ומשפחתיים.

הפוסט ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.