המאבק האמריקני לבלום את התקדמותה של סין בתחום השבבים עשוי לייצר תוצאה הפוכה מזו שאליה כיוון. כך עולה ממאמר פרשנות חדש של CSIS שפורסם ב־24 במרץ 2026, ולפיו בקרות היצוא שהטילו ארה״ב ובעלות בריתה מאז 2022 אמנם הגבילו את הגישה הסינית לשבבים המתקדמים ביותר ולציוד ייצור מתקדם, אך במקביל האיצו את הדחיפה של בייג׳ינג לעצמאות טכנולוגית, הרחיבו את השימוש ברכיבים מתוצרת מקומית וחיזקו את התמריץ של יצרנים ולקוחות בסין לעבור לפתרונות מקומיים.

לפי לשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר האמריקני, סבב ההגבלות הראשון באוקטובר 2022 נועד להגביל את היכולת של סין לרכוש שבבי מחשוב מתקדמים ולייצר שבבים מתקדמים באמצעות ציוד אמריקני. מאז עודכנו הכללים כמה פעמים, ובדצמבר 2024 הרחיבה וושינגטון את הפיקוח כך שיכלול עוד 24 סוגי ציוד לייצור שבבים, שלושה סוגי כלי תוכנה, רכיבי HBM ותוספות רחבות ל־Entity List. בינואר 2026 שונתה שוב מדיניות הרישוי כך שבקשות לייצוא שבבים כמו Nvidia H200 ו־AMD MI325X לסין נבחנות פרטנית, ולא אושרו אוטומטית. (bis.gov)

אלא שלפי CSIS, לצד הפגיעה קצרת הטווח ביכולת הסינית להגיע לקדמת הטכנולוגיה, נוצר גם אפקט לוואי: השוק הסיני החל להתיישר מהר יותר עם מדיניות “תחליף יבוא” ועם דרישות ממשלתיות להעדפת ציוד ורכיבים מקומיים. המאמר מזכיר כי במשך שנים ניסתה בייג׳ינג לדחוף צרכני שבבים מקומיים לקנות מתוצרת סינית, אך הצליחה רק חלקית. כעת, החשש משיבושים באספקת שבבים זרים והאפשרות להחמרה נוספת של ההגבלות הפכו את השיקול הזה ממדיניות תעשייתית מופשטת לצורך עסקי מיידי.

יש כבר נתונים ראשונים שתומכים בטענה הזו. TrendForce דיווחה בינואר 2026, על בסיס נתוני איגוד תעשיית המוליכים למחצה הסיני, כי שיעור הציוד לייצור שבבים מתוצרת מקומית שנמצא בשימוש בסין עלה מ־25% בשנת 2024 ל־35% בשנת 2025, ובכך עבר את יעד ה־30% שנקבע קודם לכן. באותו דיווח הוזכרו במיוחד Naura ו־AMEC כשחקניות שנהנות מהאצה באימוץ המקומי. במילים אחרות, המקום שבו ההגבלות נועדו להכאיב — ציוד הייצור — הוא גם אחד המקומות שבהם סין מגיבה כיום בהאצת תחליפים מקומיים. (TrendForce)

גם בשוק שבבי ה־AI ניכרת תזוזה. TrendForce העריכה בדצמבר 2025 כי השבבים המקומיים עשויים להגיע לכ־50% מנתח שוק ה־AI בסין כבר ב־2026, בסיוע מדיניות ממשלתית ופרויקטים ברמת הארגונים. רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי לקוחות גדולים כמו ByteDance ועליבאבא מתכוונים לבצע הזמנות של המאיץ החדש 950PR של וואווי, וכי וואווי מתכננת לשלוח השנה כ־750 אלף יחידות. הדיווח גם הדגיש שהדגם החדש תואם טוב יותר למערכת התוכנה CUDA של אנבידיה, נקודה קריטית משום שהתוכנה והאקוסיסטם, ולא רק החומרה, היו עד כה אחד מחסמי החדירה העיקריים של המתחרים הסינים.

התמונה הרחבה יותר מצביעה על כך שסין אינה מסתפקת רק בשבבי AI. לפי רויטרס, כושר הייצור הסיני בצמתי הייצור הבוגרים, בעיקר 22 עד 40 ננומטר, צפוי להגיע ל־42% מהתפוקה העולמית עד 2028, לעומת 37% ב־2026. הצמתים האלה אינם “חזית הטכנולוגיה”, אבל הם קריטיים לרכב, לאלקטרוניקה תעשייתית, לסמארטפונים ולמוצרים רבים אחרים. עבור תעשיית השבבים העולמית, זו אינדיקציה לכך שגם אם סין עדיין מוגבלת בתחומי הקצה העליון ביותר, היא ממשיכה לבסס משקל גדל והולך במקטעים רחבים מאוד של השוק.

עם זאת, התמונה אינה חד־ממדית. רויטרס הדגישה כי ספקים זרים עדיין נשארים חלק מרכזי בשרשרת האספקה הסינית, במיוחד בתחומים מתמחים יותר, וכי לחברות הזרות עדיין יש יתרון בשירות, בתמיכה טכנית ובחומרים מסוימים. גם CSIS אינה טוענת שסין כבר פתרה את כל צווארי הבקבוק, אלא שהמדיניות המערבית יצרה תחושת דחיפות חדשה, שמאחדת טוב יותר בין התכנון הממשלתי, המימון הציבורי, העדפות הרכש והפיתוח התעשייתי המקומי. (Reuters)

מנקודת מבט של תעשיית השבבים, זו אולי המסקנה החשובה ביותר: בקרות היצוא האמריקניות עדיין מקשות על סין להגיע במהירות לצמתים המתקדמים ביותר, אך הן גם תורמות להעמקת הבסיס התעשייתי הסיני, להרחבת קיבולת הייצור המקומית ולהתחזקות שחקנים כמו וואווי, Naura ו־AMEC. לכן, אם המטרה של וושינגטון היא לא רק לעכב את סין בטווח הקצר אלא גם לשמר יתרון ארוך טווח, ייתכן שהאתגר האמיתי מתחיל דווקא עכשיו.

הפוסט מחקר: בקרות היצוא של ארה״ב מאיצות את לוקליזציית השבבים בסין, הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא טאיוואן לאי צ’ינג־דה נפגש ב־2 במרץ עם משלחת של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA), והדגיש כי טאיוואן – אחת מזירות ייצור השבבים המרכזיות בעולם – תמשיך להעמיק את שיתופי הפעולה בשרשראות האספקה הגלובליות ולפעול עם שותפים בינלאומיים לבניית רשתות אספקה “אמינות וניתנות לאמון”.

לדברי לאי, שיתוף הפעולה בין טאיוואן לארצות הברית בתחום השבבים וההיי־טק “חוצה מזמן” יחסי תעשייה בלבד, ומהווה שותפות אסטרטגית רחבה שמטרתה לחזק ביטחון כלכלי, חוסן טכנולוגי וערכים דמוקרטיים. הוא ציין כי על רקע התחרות הגוברת בתעשיית השבבים וההיערכות מחדש של שרשראות האספקה, טאיוואן תפעל לפי עקרונות של פרגמטיות, פתיחות ואמון הדדי – ותעמיק שיתופי פעולה עם ארה”ב ועם “ידידות ובעלות ברית דמוקרטיות נוספות”.

בהצהרתו התייחס הנשיא גם לרצון לבסס “שרשראות אספקה מגוונות ולא־תלויות” ולהרחיב את שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית והשבבים המתקדמים. הוא הזכיר את הדיאלוג הכלכלי השנתי בין טאיוואן לארה”ב שהתקיים בינואר ואת מסמכי ההבנות שנחתמו במסגרתו, כבסיס להעמקת שיתופי פעולה בתחומי ביטחון כלכלי וחדשנות.

לאי הציג גם יוזמות ממשלתיות לפיתוח תשתיות AI והכשרת הון אנושי בהיקף גדול עד 2040, וכן הדגיש כיוונים טכנולוגיים שבהם טאיוואן מבקשת לחזק מחקר ופיתוח – כולל פוטוניקה על גבי סיליקון, טכנולוגיה קוונטית ורובוטיקה. במקביל, לדבריו, הממשלה תסייע לחברות טאיוואניות להרחיב השקעות ומו”פ בארה”ב, יפן, אירופה ודרום־מזרח אסיה – תוך שמירה על כך שמוקדי הליבה והמו”פ יישארו בטאיוואן.

מנכ”ל ונשיא SIA, ג’ון נויפר, הודה לנשיא על התמיכה בתעשיות השבבים בטאיוואן ובארה”ב והדגיש את החשיבות של יציבות ויכולת חיזוי בסביבה הכלכלית לתעשייה. הוא בירך על התקדמות בהסכמי סחר והשקעות בין הצדדים, והביע תקווה ליישום מהיר שיחזק את המסגרת לשיתוף פעולה מתמשך. נויפר גם בירך על תמיכת טאיוואן ביוזמת Pax Silica, והדגיש את הצורך בחיזוק שרשראות אספקה עולמיות ובהרחבת השקעות בקיבולת ייצור שבבים בארה”ב.

הפוסט נשיא טאיוואן נפגש עם משלחת SIA: “נבנה שרשראות אספקה אמינות בעידן ה-AI” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלות ארצות הברית וישראל הכריזו על מסגרת אסטרטגית חדשה לשיתוף פעולה בתחומי הבינה המלאכותית, מחקר וטכנולוגיות קריטיות. לפי פרסומים על הטקס, ההצהרה נחתמה בעיר דוד בירושלים בהשתתפות בכירים משתי המדינות, בהם יעקב הלברג, תת־מזכיר המדינה האמריקני לעניינים כלכליים, וגדעון סער, שר החוץ של ישראל, לצד מייק האקבי, שגריר ארה״ב בישראל.

השותפות ממותגת כחלק מיוזמת Pax Silica – מסגרת אמריקנית רחבה יותר לשיתופי פעולה טכנולוגיים בין מדינות, על רקע מאבקי שרשרת אספקה, תחרות גלובלית על שבבים ותשתיות מחשוב מתקדמות, ומדיניות שמבקשת לצמצם תלות בגורמים יריבים. לפי דיווחים, ביוזמה כבר מעורבות גם מדינות נוספות במזרח התיכון, כולל קטאר ואיחוד האמירויות.

מה כולל שיתוף הפעולה בפועל

על פי נוסח ההצהרה כפי שדווח במקורות שונים, המסגרת החדשה מכוונת לשיתופי פעולה במחקר, פיתוח והשקעה בשורה של תחומים “קריטיים”, ובראשם:

• בינה מלאכותית ולמידת מכונה (יישומים בין היתר בבריאות, סייבר ומערכות אוטונומיות), לצד דגש על פיתוח הון אנושי והכשרות משותפות;
• שבבים ומחשוב מתקדם, כולל הרחבת יוזמות מחקר הקשורות לתעשיית השבבים;
• חלל ושיתופי פעולה מדעיים, בהקשר למסגרות בינלאומיות דוגמת Artemis Accords;
• רובוטיקה, מדעי חומרים, וטכנולוגיות אנרגיה (כגון אגירת אנרגיה ואופטימיזציית רשת).

לפי הדיווח, היישום אמור להתבצע באמצעות קבוצת היגוי כלכלית משותפת (Joint Economic Development Group) שתשמש “ועדת היגוי” מרכזית.

לא אמנה מחייבת, כן איתות מדיני־טכנולוגי

נקודה חשובה בנוסח ההצהרה: מדובר בהצהרת כוונות שאינה יוצרת התחייבויות משפטיות מחייבות, ואינה כוללת התחייבות אוטומטית להקצאת תקציבים—כל פעולה עתידית אמורה להתבצע בהתאם לחקיקה ולתהליכים פנימיים בכל מדינה. (israeltechinsider.com)

עם זאת, עצם ההכרזה מאותתת על העמקת התיאום בין וושינגטון לירושלים בסוגיות שמחברות בין מחקר אקדמי, תעשייה ורגולציה—ובעיקר סביב אבטחת מחקר וטכנולוגיות רגישות, גישה לתשתיות מחשוב, ושרשראות אספקה של שבבים וציוד מתקדם.

בינה מלאכותית, שבבים, טכנולוגיות קריטיות, ארה״ב, ישראל, מחקר ופיתוח, חלל, אנרגיה, סייבר

הפוסט ארה״ב וישראל השיקו שותפות אסטרטגית בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות קריטיות במסגרת “Pax Silica” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האקונומיסט יוצא נגד הרעיון של ייצור שבבים “מבית” בלבד בארה״ב ומזהיר: ניסיון להציל את אינטל באמצעות מכסים, סבסוד כבד ואף “כמעט־הלאמה” עלול לפגוע ביתרון הטכנולוגי של ארה״ב. לפי השבועון, שבבים הם תעשייה גלובלית במיוחד. שרשראות הערך נשענות על התמחות קיצונית ועל זרימה חופשית של ציוד, ידע וכוח אדם. ניתוק מהעולם ייקר את הייצור, יאט חדשנות, ויפגע במובילות האמריקנית.

אינטל מוצגת כסיפור אזהרה. לפני עשורים הייתה סמל לחוד החנית. כיום שווי השוק שלה סביב 100 מיליארד דולר. היא כמעט שאינה מספקת שבבים מתקדמים ל־AI. חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן הקצה לה 8 מיליארד דולר מענקים ועד 12 מיליארד דולר כהלוואות. ובכל זאת, המפעל באוהיו מתעכב כעת לתחילת שנות ה־30 של המאה. החברה ממונפת, תזרים המזומנים חלש, והמעבר לדורות ייצור מתקדמים מקרטע. לפי הערכות, נדרשים מעל 50 מיליארד דולר השקעות כדי לנסות להדביק את TSMC.

האקונומיסט טוען שהצעדים שמקדם הנשיא טראמפ רק יחמירו את הבעיה. מכסים כלליים יעלו עלויות לכל התעשייה. מכסים ספציפיים על שבבים יפגעו בלקוחות אמריקניים. לחץ על אנבידיה וחברות אחרות “לייצר אצל אינטל” יכפה מוצר נחות יחסית ויפגע בביצועים. שבבים הם אמצעי לחדשנות, לא מטרה בפני עצמה. כופים על החברות פחות־מהטוב ביותר – ומקהים את יתרונן.

אקונומסיט ממליץ לפצל את אינטל

מה כן? השבועון מציע להפסיק “להציל את אינטל בכל מחיר” ולבחון מבנים אחרים. אפשרות אחת: למכור את עסקי הייצור למשקיע עתיר הון (לפי הדיווח, סופטבנק הביעה עניין ואף השקיעה 2 מיליארד דולר השבוע). אפשרות אחרת: למכור את זרוע התכנון ולהפנות את התמורה לבניית ייצור תחרותי באמת. כך או כך, המדינה לא צריכה להיכנס כבעלים. הזרמת כספים ללא תחתית תסבך עוד יותר.

הלקח השני: להקל על מי שכן מצליחים. TSMC כבר משקיעה בארה״ב ומפעילה פאב ל־4 נ״מ, עם פאב מתקדם נוסף מתוכנן ל־2028 ועוד אתר שני־ננומטר בהמשך. סמסונג בונה בטקסס ומתכוונת ל־2 נ״מ בקוריאה עוד השנה. שתיהן נתקלו בעיכובים ברישוי ובמחסור בכוח אדם מיומן. המדיניות הנכונה, לפי האקונומיסט: לפשט רישוי, להאיץ הכשרת מהנדסים וטכנאים, ולפתוח שערים ליבוא מכונות, חומרים ואנשים – במקום מכסים.

הלקח השלישי: גם אם מגדילים כושר ייצור מקומי, ארה״ב לא יכולה להתנתק. מכונות ליתוגרפיה EUV מגיעות מהולנד. ציוד מרכזי מגיע מיפן. וטאיוואן תישאר קריטית: גם בסוף העשור, כשהקמת האתרים בארה״ב תתקדם, חלק גדול מהשבבים המתקדמים עדיין ייוצר באי. מודל TSMC הוא לחדש בבית, ואז להרחיב גלובלית. לכן, מדיניות יציבה כלפי טאיוואן חיונית לא פחות מתמריצים מקומיים.

מסקנת השבועון: ארה״ב זקוקה לאסטרטגיה קוהרנטית ורב־שנתית, שתיהנה מתמיכה דו־מפלגתית ותספק ודאות לתעשייה. במקום לאומנות כלכלית ומכסים, יש לבנות מערכת אקוסיסטם עם בעלות הברית – טאיוואן, דרום קוריאה ויפן – ולהפוך את אמריקה למקום הטוב ביותר להקמת פאבים באמצעות רגולציה חכמה וכוח אדם איכותי. כך תישמר המובילות האמריקנית בעידן ה־AI.

הפוסט אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אנבידיה (NVIDIA) ו-AMD הגיעו להסכמות עם הממשל האמריקני: 15% מההכנסות ממכירת מאיצי AI בסין יועברו לארה״ב, בתמורה לרישיונות ייצוא לשבבים שיועדו במיוחד לשוק הסיני. עבור אנבידיה מדובר בשבב H20, ועבור AMD בדגם MI308. זהו הסדר חריג בנוף האמריקני, שלפי דיווחים עשוי להניב לאוצר מיליארדי דולרים בשנה, אם הביקוש בסין יתממש.

ההסכם מגיע לאחר שינוי כיוון בוושינגטון: באפריל נאסרה מכירת H20 לסין, אך ביולי התיר הממשל לבחון חידוש היצוא, ובימים האחרונים החלו להינתן רישיונות בפועל. בבית הלבן הגנו על המהלך והבהירו כי גרסאות ה-H20 ועמיתותיה אינן פוגעות בביטחון הלאומי. הנשיא טראמפ אף אמר שה-H20 “מיושן”, וטען שדחף במקור לנתח של 20% לפני שהתייצב על 15%.

באנבידיה מסרו כי החברה “פועלת לפי הכללים שהממשל האמריקני קובע לגבי השתתפותנו בשווקים העולמיים” והביעו תקווה שתקנות היצוא יאפשרו לארה״ב להתחרות בסין וברחבי העולם. הציטוט נמסר לאחר אישור הרישיונות.

אנליסטים מציינים שההשפעה על אנבידיה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה, ואילו AMD עלולה להרגיש זאת יותר. יחד עם זאת, החברות יכולות לגלגל חלק מהעלות ללקוחות בסין. ב-WSJ העריכו כי גבייה של 15% ממכירות ה-H20 עשויה להניב לאוצר כ-3 מיליארד דולר בשנה, אם הביקוש יחזור לרמות החזויות.

ההסדר מעורר גם סימני שאלה משפטיים. פרשנות ב-WSJ מצביעה על כך שחוקי הייצוא הקיימים בארה״ב אוסרים לגבות “אגרת רישוי” כזו, וחוקת ארה״ב אוסרת מס יצוא; לפיכך נעשית בחינה של מסלולים רגולטוריים חלופיים שיאפשרו את הגבייה. פרטי המנגנון עדיין אינם שקופים.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר: בשבוע שעבר הכריז טראמפ על מכס של 100% על יבוא שבבים, עם פטורים לחברות שמשקיעות בייצור בארה״ב. אפל הודיעה על הוספת 100 מיליארד דולר להשקעות בארה״ב. במקביל נרשמו איתותים לפטורים ל-TSMC, סמסונג ו-SK Hynix בזכות הקמת מפעלים בארה״ב או הסכמות בילטרליות.

מה המשמעות לשוק?

• לסין: ההסדר מחזיר לשוק הסיני מוצרים שאינם מהשורה הראשונה, אך מבוקשים לפרויקטי AI. הוא עשוי לבלום חלקית את התחזקות המתחרות המקומיות, לפחות בטווח הקצר. (מרקטווץ')
• לחברות: זהו “מדרון חלקלק”. אם מודל “תשלום-תמורת-רישיון” יתרחב, חברות קטנות יתקשו לספוג את העלות. הגדולות יוכלו להעלות מחירים. (מרקטווץ')
• למשפט ולמדיניות: ויכוח צפוי על חוקיות ההסדר ועל האיזון בין כלכלה לביטחון לאומי. ההשלכות יתבהרו רק לאחר שיוצג מנגנון הגבייה הסופי. (הוול סטריט ג'ורנל)

שורה תחתונה: ההסדר משיב זמנית דלתות בשוק הסיני ומכניס כסף לקופת ארה״ב, אך יוצר תקדים. הוא עשוי להשפיע על מרווחים, מחירים ועל כללי המשחק בין וושינגטון, החברות והמשקיעים – בארה״ב, בסין ובשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.