מאמר חדש של מרכז המחקר האמריקני טוען כי ההגבלות שנועדו לבלום את התקדמות סין בשבבים מתקדמים מחזקות בפועל את ההשקעות המקומיות, את אימוץ הציוד הסיני ואת חדירת השבבים המקומיים לשוק ה־AI
המאבק האמריקני לבלום את התקדמותה של סין בתחום השבבים עשוי לייצר תוצאה הפוכה מזו שאליה כיוון. כך עולה ממאמר פרשנות חדש של CSIS שפורסם ב־24 במרץ 2026, ולפיו בקרות היצוא שהטילו ארה״ב ובעלות בריתה מאז 2022 אמנם הגבילו את הגישה הסינית לשבבים המתקדמים ביותר ולציוד ייצור מתקדם, אך במקביל האיצו את הדחיפה של בייג׳ינג לעצמאות טכנולוגית, הרחיבו את השימוש ברכיבים מתוצרת מקומית וחיזקו את התמריץ של יצרנים ולקוחות בסין לעבור לפתרונות מקומיים.
לפי לשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר האמריקני, סבב ההגבלות הראשון באוקטובר 2022 נועד להגביל את היכולת של סין לרכוש שבבי מחשוב מתקדמים ולייצר שבבים מתקדמים באמצעות ציוד אמריקני. מאז עודכנו הכללים כמה פעמים, ובדצמבר 2024 הרחיבה וושינגטון את הפיקוח כך שיכלול עוד 24 סוגי ציוד לייצור שבבים, שלושה סוגי כלי תוכנה, רכיבי HBM ותוספות רחבות ל־Entity List. בינואר 2026 שונתה שוב מדיניות הרישוי כך שבקשות לייצוא שבבים כמו Nvidia H200 ו־AMD MI325X לסין נבחנות פרטנית, ולא אושרו אוטומטית. (bis.gov)
אלא שלפי CSIS, לצד הפגיעה קצרת הטווח ביכולת הסינית להגיע לקדמת הטכנולוגיה, נוצר גם אפקט לוואי: השוק הסיני החל להתיישר מהר יותר עם מדיניות “תחליף יבוא” ועם דרישות ממשלתיות להעדפת ציוד ורכיבים מקומיים. המאמר מזכיר כי במשך שנים ניסתה בייג׳ינג לדחוף צרכני שבבים מקומיים לקנות מתוצרת סינית, אך הצליחה רק חלקית. כעת, החשש משיבושים באספקת שבבים זרים והאפשרות להחמרה נוספת של ההגבלות הפכו את השיקול הזה ממדיניות תעשייתית מופשטת לצורך עסקי מיידי.
יש כבר נתונים ראשונים שתומכים בטענה הזו. TrendForce דיווחה בינואר 2026, על בסיס נתוני איגוד תעשיית המוליכים למחצה הסיני, כי שיעור הציוד לייצור שבבים מתוצרת מקומית שנמצא בשימוש בסין עלה מ־25% בשנת 2024 ל־35% בשנת 2025, ובכך עבר את יעד ה־30% שנקבע קודם לכן. באותו דיווח הוזכרו במיוחד Naura ו־AMEC כשחקניות שנהנות מהאצה באימוץ המקומי. במילים אחרות, המקום שבו ההגבלות נועדו להכאיב — ציוד הייצור — הוא גם אחד המקומות שבהם סין מגיבה כיום בהאצת תחליפים מקומיים. (TrendForce)
גם בשוק שבבי ה־AI ניכרת תזוזה. TrendForce העריכה בדצמבר 2025 כי השבבים המקומיים עשויים להגיע לכ־50% מנתח שוק ה־AI בסין כבר ב־2026, בסיוע מדיניות ממשלתית ופרויקטים ברמת הארגונים. רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי לקוחות גדולים כמו ByteDance ועליבאבא מתכוונים לבצע הזמנות של המאיץ החדש 950PR של וואווי, וכי וואווי מתכננת לשלוח השנה כ־750 אלף יחידות. הדיווח גם הדגיש שהדגם החדש תואם טוב יותר למערכת התוכנה CUDA של אנבידיה, נקודה קריטית משום שהתוכנה והאקוסיסטם, ולא רק החומרה, היו עד כה אחד מחסמי החדירה העיקריים של המתחרים הסינים.
התמונה הרחבה יותר מצביעה על כך שסין אינה מסתפקת רק בשבבי AI. לפי רויטרס, כושר הייצור הסיני בצמתי הייצור הבוגרים, בעיקר 22 עד 40 ננומטר, צפוי להגיע ל־42% מהתפוקה העולמית עד 2028, לעומת 37% ב־2026. הצמתים האלה אינם “חזית הטכנולוגיה”, אבל הם קריטיים לרכב, לאלקטרוניקה תעשייתית, לסמארטפונים ולמוצרים רבים אחרים. עבור תעשיית השבבים העולמית, זו אינדיקציה לכך שגם אם סין עדיין מוגבלת בתחומי הקצה העליון ביותר, היא ממשיכה לבסס משקל גדל והולך במקטעים רחבים מאוד של השוק.
עם זאת, התמונה אינה חד־ממדית. רויטרס הדגישה כי ספקים זרים עדיין נשארים חלק מרכזי בשרשרת האספקה הסינית, במיוחד בתחומים מתמחים יותר, וכי לחברות הזרות עדיין יש יתרון בשירות, בתמיכה טכנית ובחומרים מסוימים. גם CSIS אינה טוענת שסין כבר פתרה את כל צווארי הבקבוק, אלא שהמדיניות המערבית יצרה תחושת דחיפות חדשה, שמאחדת טוב יותר בין התכנון הממשלתי, המימון הציבורי, העדפות הרכש והפיתוח התעשייתי המקומי. (Reuters)
מנקודת מבט של תעשיית השבבים, זו אולי המסקנה החשובה ביותר: בקרות היצוא האמריקניות עדיין מקשות על סין להגיע במהירות לצמתים המתקדמים ביותר, אך הן גם תורמות להעמקת הבסיס התעשייתי הסיני, להרחבת קיבולת הייצור המקומית ולהתחזקות שחקנים כמו וואווי, Naura ו־AMEC. לכן, אם המטרה של וושינגטון היא לא רק לעכב את סין בטווח הקצר אלא גם לשמר יתרון ארוך טווח, ייתכן שהאתגר האמיתי מתחיל דווקא עכשיו.
