למרות הצהרותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי מעבדי ה־Blackwell החדשים של אנבידיה לא יימכרו לסין, תחקיר של ה–Wall Street Journal, שצוטט באתר Tom’s Hardware, מגלה כי סטארטאפ בינה מלאכותית משנגחאי מצא דרך חוקית לעקוף את הרוח של ההגבלות – באמצעות שירותי ענן מחוץ לסין.

לפי הדיווח, חברת INF Tech, שפועלת בתחום יישומי AI לפיננסים ולבריאות, שכרה כוח מחשוב על גבי 2,300 מעבדי Blackwell – הדור הבא של מעבדי ה־GPU ל-AI של אנבידיה – המותקנים במרכז נתונים של חברת הטלקומוניקציה האינדונזית Indosat Ooredoo Hutchison בג'קרטה. החומרה עצמה נמצאת באינדונזיה, אך הלקוחות הסינים ניגשים אליה מרחוק דרך הענן.

שרשרת האספקה מתחילה בקליפורניה: אנבידיה מכרה את שבבי Blackwell לחברת Aivres, שותפה אמריקאית שמרכיבה שרתי AI. על פי הדיווח, ישנם גורמים הטוענים כי Aivres נמצאת בבעלות חלקית של Inspur – חברת מחשוב סינית שהוכנסה בעבר לרשימת היישויות המוגבלות של משרד המסחר האמריקאי בשל קשרים לצבא הסיני – אך מבנה הבעלות המדויק אינו מפורסם. מאחר ש־Aivres רשומה כחברה אמריקאית, היא כפופה לחוקי היצוא של ארה"ב אך לא לאותן מגבלות המוטלות על חברות זרות.

Indosat רכשה מ־Aivres 32 ארונות שרתים מדגם GB200, שכל אחד מהם כולל 72 שבבי Blackwell – בסך הכול 2,304 GPUs – בעסקה בהיקף מוערך של כ־100 מיליון דולר. לפי ה–WSJ, העסקה נחתמה רק לאחר שנמצא לקוח עוגן: INF Tech הסינית. נציגי אוניברסיטת פודן בשנגחאי, שבה עומד בראש מכון ה-AI גם מייסד INF Tech ד"ר צ'י יואן, השתתפו בחלק מהמו"מ, אך ההסכם נחתם מול החברה המסחרית. השרתים הותקנו באתר של Indosat בג'קרטה באוקטובר 2025.

מבחינה פורמלית, כל הגורמים – INF Tech, Indosat ואוניברסיטת פודן – אינם נמצאים ברשימת היישויות (Entity List) של ארה"ב, ועורכי דין שצוטטו בכתבה טוענים כי העסקה עומדת בכללי היצוא הקיימים. עם זאת, הפרשה מעוררת דאגה בקרב מי שמתנגדים למתן גישה לחומרה אמריקאית מתקדמת לחברות סיניות. הטענה המרכזית: גם אם חברה סינית אינה עובדת היום עם המפלגה הקומוניסטית או הצבא, בייג'ינג יכולה לחייב כל תאגיד לשתף פעולה, ולכן גישה עקיפה זו מחלישה את מדיניות הפיקוח.

הבית הלבן הקודם ניסה לקדם "AI Diffusion Rule" – רגולציה שהייתה מגבילה גם גישה מרחוק לחוות שרתים עם שבבי AI מתקדמים – אך ממשל טראמפ הנוכחי בחר שלא ליישם אותה. מנגד, אנבידיה מפעילה לחץ מתמשך להקלת מגבלות היצוא, בטענה כי פתיחת שווקים תסייע לשמור על ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב. דובר החברה מסר ל-WSJ כי צוות הציות של אנבידיה בחן ואישר את עסקאות המשלוח לשותפים הרלוונטיים, והוסיף: "אנחנו תומכים בחזון ממשל טראמפ להבטחת ההובלה האמריקאית בתחום ה-AI וליצירת מקומות עבודה בארה"ב. מגבלות ממשל ביידן עלו למשלם המסים עשרות מיליארדי דולרים, פגעו בחדשנות והעבירו יתרון ליריבים זרים".

ב־INF Tech טענו כי אינם עוסקים במחקר בעל יישומים צבאיים וכי הם עומדים במלואם בתקנות היצוא האמריקאיות. מנכ"ל Indosat, ויקראם סינהא, אמר לעיתון כי החברה עובדת עם לקוחות רב־לאומיים רבים, וכי כל לקוח מחוץ לאינדונזיה – בין אם מדובר בחברה אמריקאית ובין אם בסינית – עובר את אותו הליך רגולטורי. "אם הלקוח עומד בכללים – אנחנו תומכים בו", אמר.

הפרשה מדגימה כיצד גם לאחר סבבי סנקציות והגבלות, חברות סיניות יכולות להשיג גישה לחומרת AI המתקדמת בעולם באמצעות שימוש במרכזי נתונים במדינות שלישיות שרכשו את הציוד באופן חוקי. השאלה שנותרת פתוחה היא האם וכיצד תגיב וושינגטון: בהידוק נוסף של הפיקוח, או בקבלת המציאות שבה טכנולוגיית ה-AI העוצמתית מתפזרת בכל מקרה בזירה הגלובלית.

הפוסט חברת הזנק סינית עקפה את מגבלות היצוא: גישה ל־2,300 מעבדי Blackwell דרך ענן באינדונזיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פוקסקון אישרה שהשרתים הראשונים שלה המבוססים על כרטיסי המסך החדשים מדגם Blackwell של Nvidia יהיו זמינים בשוק כבר השנה, אך בכמויות מוגבלות מאוד. למרות המגבלות הללו, פוקסקון מדגישה שהיא בטוחה שתוכל לעמוד ביעדי המכירות שלה לשנת 2024 על ידי מכירת שרתים קיימים שמבוססים על הדור הנוכחי של כרטיסי המסך של Nvidia, כמו דגמי Hopper H100 ו-H200.

ג'יימס וו, דובר החברה, ציין במהלך שיחה עם אנליסטים ומשקיעים כי פוקסקון מתכננת להתחיל לשלוח את השרתים החדשים המבוססים על כרטיסי ה-Blackwell בכמויות קטנות ברבעון האחרון של 2024, והחברה מתכוונת להגדיל את נפח הייצור בתחילת 2025. פוקסקון רואה בעסקי שרתי הבינה המלאכותית (AI) שלה כמנוע צמיחה עיקרי, כאשר הם מהווים כיום 40% מכלל פעילות השרתים שלה. החברה מחזיקה בנתח שוק של 40% בשוק שרתי ה-AI העולמי, וצופה כי תחום זה יהפוך בעתיד הקרוב לעסק שמכניס מיליארדי דולרים.

השרתים החדשים של פוקסקון, המבוססים על כרטיסי ה-Blackwell, יהיו חלק מהמכונות מדגם NVL72, שמשתמשות במעבד Grace עם 72 ליבות ושני כרטיסי מסך מדגם B200. עם זאת, נראה כי Nvidia לא תוכל לספק כמויות גדולות של כרטיסי המסך מדגם Blackwell השנה, מה שעלול להגביל את הזמינות של שרתים אלו.

בעיה עיקרית נובעת מעיצוב האריזה של כרטיסי המסך החדשים. בשונה מהדגמים הקודמים, ה-H100 וה-H200, שהשתמשו בטכנולוגיית האריזה CoWoS-S של TSMC, כרטיסי ה-B100 וה-B200 של Nvidia הם הראשונים להשתמש בטכנולוגיית האריזה CoWoS-L, שמכילה גשרי סיליקון לחיבור שבבים (LSI) וממשק חדש בין שבבים שונים. עיצוב זה דורש מיקום מדויק מאוד של הגשרים כדי לשמור על קצב חיבור גבוה בין שבבי החישוב. ישנן שמועות שמצביעות על בעיה בעיצוב הקשורה לחוסר התאמה במקדם ההתפשטות התרמית (CTE) בין חלקי הכרטיס, מה שעלול לגרום לעיוות וכשל במערכת האריזה.

עקב הבעיות הטכניות הללו, Nvidia צפויה לייצר רק כמויות נמוכות של כרטיסי ה-B200 בהספק של 1000W ברבעון הרביעי של 2024, כשהזמינות של השרתים המבוססים עליהם תהיה מוגבלת. כדי לעמוד בביקוש למערכות AI ברמות נמוכות ובינוניות, Nvidia מפתחת גם את דגם ה-B200A, שצפוי לצאת ברבעון השני של 2025 ולהשתמש בטכנולוגיית האריזה המוכרת CoWoS-S, עם זיכרון HBM3E בנפח של עד 144 GB וקצב רוחב פס של עד 4 TB/s.

הפוסט פוקסקון מאשרת זמינות מוגבלת של ה-GPU Blackwell של Nvidia השנה  הופיע לראשונה ב-Chiportal.