חברת VAST Data, שהוקמה ב־2015 על ידי רנן חלק ושחר פיינבליט, נמצאת על סף קפיצת מדרגה היסטורית. לפי דיווחים של רויטרס ופרסומים ישראליים, ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל (באמצעות קרן CapitalG) מנהלות מגעים מתקדמים להשקעה של מיליארדי דולרים ב-VAST – לפי שווי של עד 30 מיליארד דולר. מדובר בזינוק אדיר משווי החברה בסבב הקודם (9.1 מיליארד דולר בדצמבר 2023), ובעצם אחת העסקאות הגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי.

VAST Data מפתחת פלטפורמת אחסון מתקדמת שמאפשרת גישה מהירה לנתונים לא מובנים – מרכיב קריטי בעבודה עם מערכות בינה מלאכותית מתקדמות כמו GPT, xAI של אילון מאסק, ו-CoreWeave. הפלטפורמה מאחדת שלוש שכבות בדרך כלל נפרדות – אחסון, ניהול וגישה – תחת ממשק אחיד שתוכנן במיוחד לסביבות מבוזרות עתירות GPU. החברה טוענת לביצועים של עשרות טרה-בייט בשנייה ולזמינות של "שישה תשיעיות" (99.9999%).

הטכנולוגיה של VAST מאפשרת אימון והפעלה של מודלים בקנה מידה עולמי, תוך הפחתת עלויות ופתרון צווארי בקבוק. בין מרכיבי המערכת: VAST DataSpace – מרחב נתונים אחוד ללא תלות במיקום פיזי, ו־VAST DataBase – בסיס נתונים מובנה לתמיכה בשאילתות בזמן אמת.

החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם אנבידיה, שהשקיעה בה בסבבים קודמים. היא אף פיתחה את InsightEngine – אפליקציית שליפה בזמן אמת שמשלבת GPU של אנבידיה עם שירותי ענן. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מזכיר את VAST לעיתים תכופות בהרצאותיו. שיתוף הפעולה מזכיר את רכישת מלאנוקס הישראלית ב־2019, מהלך שסייע לאנבידיה להעמיק את שליטתה בתחום תשתיות הדאטה.

יעד: הנפקה או אקזיט היסטורי?

מעבר להשקעה הצפויה, מינוי סמנכ"לית הכספים לשעבר של Shopify לחברה, כמו גם הכנסות חוזרות שנתיות של כ־200 מיליון דולר (צפי ל־600 מיליון ב־2026), מרמזים כי החברה נערכה להנפקה. אם אכן תונפק לפי השווי הנוכחי, תהיה זו אחת ההנפקות הגדולות בתחום תשתיות הבינה המלאכותית.

VAST מעסיקה מעל 1,000 עובדים, מהם מחצית בתל אביב, והשאר בניו יורק. היא שותפה אסטרטגית לא רק של אנבידיה אלא גם של CoreWeave, OpenAI וגורמים נוספים באקוסיסטם הגלובלי של AI.

הפוסט VAST Data בדרך לשווי של 30 מיליארד דולר: גוגל ואנבידיה במגעים להשקעה ענקית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהפכת ה AI-זרז לשינוי מבני

הביקוש הגובר לשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית כמו GPU, TPU, DPU ומאיצים נוירומורפיים יצר הזדמנות חסרת תקדים לישראל. בזכות שילוב של הון אנושי איכותי, אקוסיסטם טכנולוגי עשיר ונוכחות של ענקיות חומרה, ישראל הפכה למוקד אסטרטגי לפיתוח שבבים מתקדמים.

לפי דו"ח של Startup Nation Central  נכון ל-2024, כ-40% מההשקעות בטכנולוגיה בישראל מופנות לסטארטאפים בתחום ה- AI כאשר רבים מהם עוסקים בפיתוח חומרה ייעודית. חברות כמו Hailo, NeuReality ו- NeoLogic – מפתחות שבבים חדשניים לעיבוד קצה, רכב אוטונומי וAI –  תעשייתי.

ענקיות השבבים בישראל: מי פועל כאן ולמה?

Nvidia – מאז רכישת Mellanox בכ-7 מיליארד דולר, הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי בתחום תקשורת מרכזי נתונים ומאיצי AI. החברה מפעילה שבעה מרכזים עם למעלה מ-4,500 עובדים, והשיקה ב-2024 השקעה של חצי מיליארד דולר ביוקנעם להקמת סופר-מחשב מבוסס Blackwell GPUs.

Intel – עם יותר מ-12,000 עובדים בישראל, אינטל מקיימת פעילות ענפה בפיתוח CPU,   FPGA  ושבבי AI .מהנדסי חברת הבינה המלאכותית Habana Labs (שנרכשה ע"י אינטל ב-2019)  מובילים כיום פרויקטים בתחום חישוב נוירומורפי.

Apple – מרכז הפיתוח בהרצליה מוביל את פיתוח שבב Baltra, שבב AI לשרתים שנועד להתחרות ב. Nvidia  במסגרת הפרויקט מתקייםשיתוף פעולה פורה עם מהנדסי חברת Broadcom בפיתוח רכיבי תקשורת לשבבים.

Google – החברה מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובחיפה, ומפתחת רכיבי TPU וNIC חדשים עבור מחשוב ענן. נכון ל-2025, גוגל ישראל גם מגייסת מהנדסי חומרה לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית מבוזרת.

Microsoft – החברה מעמיקה את פעילותה בישראל בתכנון שבבים לענן. מרכז הפיתוח ברעננה עוסק בין היתר באופטימיזציה של חומרה לשירותי Azure AI .

Broadcom – פעילה שלושה מרכזים (בתל אביב, חיפה ונצרת), עם התמחות ברכיבי תקשורת אופטיים לשבבי מחשוב מאומץ.

בנוסף לנ"ל גם חברות קוואלקום, מרוול, סוני, וינבונד, נובוטון, הואווי ועוד רבות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בהם מועסקים מאות מהנדסים.

שינוי זהות טכנולוגית

בעוד שבעבר ישראל התמקדה בעיקר בפיתוח תוכנה, אפליקציות וסייבר, כיום היא מובילה גם בפיתוח חומרה קריטית. השינוי אינו רק טכנולוגי אלא גם תודעתי: מהנדסים ישראלים עוסקים בעיצוב ארכיטקטורות שבבים, אופטימיזציה של ביצועים, וניהול חום וצריכת אנרגיה—תחומים שבעבר נחשבו נחלתם של חברות טאיוואניות, קוריאניות או אמריקאיות בלבד.

כיצד הפכה ישראל למוקד כזה?

ישראל נהנית ממספר יתרונות ייחודיים:

הון אנושי איכותי: שיעור מהנדסים גבוה, חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, ניסיון צבאי במערכות מידע וביטחוניות כל אלו יחד מנפקים לתעשיית השבבים כח אדם מנוסה, איכותי ואמין .

אקוסיסטם מפותח: רשת צפופה של סטארטאפים בתחום השבבים בינהם proteanTecs Valens, DustPhotonics  ועוד, מציעים פתרונות מתקדמים לשווקים כמו רכב אוטונומי, תקשורת ו- AI תעשייתי.

תמיכה ממשלתית: תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית כוללת השקעה של כמיליארד ש"ח במחקר, הטמעה והכשרות.

אתגרים בעתיד הקרוב

לצד היתרונות הרבים מהן נהנות החברות המפתחות שבביהן בישראל יש גם כמה אתגרים:

מחסור בחברות הזנק ישראליות – עלויות הפיתוח הדרושות לפיתוח שבב חדשני מרתיעות משקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות. ההסטוריה של חברות השבבים בישראל מוכיחה כי למרות ההשקעה הגבוהה יחסית בתחילת הדרך סך ההשקעה הנדרש לחברת שבבים "מסטארטאפ לאקזיט" לא שונה בהרבה מתחומים אחרים. בנוסף, בעזרת תמיכה ממשלתית נאותה (כמו למשל הקמת חממות לתחום השבבים) ניתן לחסוך בעליות הקמה ולהבטיח את עתידה של תעשיית השבבים הישראלית.

קיימים עוד כמה אתגרים הקשורים לתעשיית השבבים הגלובלית אך הם ניתנים לפתרון כפי שנפתרו עד כה בינהם:

מחסור בכוח אדם:  התחרות על טאלנטים הנדסיים בישראל מגיעה לשיא, מה שמוביל לעלייה בשכר ולקשיים בגיוס.

מגבלות יצוא אמריקאיות: מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים (Tier 2) עשויות להגביל את גישת החברות הישראליות לחומרה מתקדמת במיוחד.

תחרות גלובלית:  מדינות כמו הודו, דרום קוריאה וטאיוואן מציעות כיום תמריצים אגרסיביים למשיכת חברות חומרה וישראל עלולה למצא עצמה במצב של בו היא תידרש לתגובה תחרותית.

לסיכום ניתן לומר כי מהפכת ה-AI  לא רק האיצה את קצב החדשנות בישראל, אלא גם שינתה את כיוון ההתמחות הלאומית. ישראל כבר אינה רק "סטארטאפ ניישן" . כעת אפשר לקרא לה בצדק "סמיקונדקטור ניישן", מעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI מתקדמים המניעים את הדור הבא של הבינה המלאכותית. הבעיה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת כעת היא הקמת דור חדש של חברות סטארטאפ בתחום השבבים אשר יבטיחו את עתידה ועצמאותה של תעשיית השבבים בישראל.

הפוסט מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל, אלפאבית, הודיעה על רכישת חברת אבטחת הסייבר (וויז) Wiz, סטארט-אפ המתמחה באבטחת מחשוב ענן, בתמורה לכ-32 מיליארד דולר, על פי מקור שמכיר את הפרטים. במהלך הקיץ שעבר, ניהלו הצדדים דיונים שהובילו להערכה של 23 מיליארד דולר – עסקה שלא התבצעה בשל חילוקי דעות והסתבכויות רגולטוריות.

עסקת גוגל-וויז תהיה האקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם, יותר מכפליים מהרכישה של אינטל את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר ב2017, היא גם תהיה הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של גוגל, וגם אחת העסקאות הגדולות ביותר בשנת 2025 עד כה.

העסקה עדיין כפופה לאישורים רגולטוריים, ואם אכן תאושר ותושלם סופית, יהיה זה בניגוד להצהרות החוזרות ונשנות של מנהלי וויז לאורך השנים על כוונתם להגיע להנפקה ולבנות ענקית סייבר עצמאית.

המאמץ מוביל תחת הנהגת תומאס קוריאן, ראש מחלקת הענן בגוגל, אשר מבין היטב את החשיבות של מוצרי אבטחת הסייבר של Wiz עבור בסיס הלקוחות של Google Cloud. Wiz מציגה נתוני ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) מרשימים – 500 מיליון דולר ביולי האחרון, עם שאיפות להגיע ל-1 מיליארד דולר בשנת 2025. נתונים אלה, יחד עם הצמיחה הערכית של החברה – כאשר סב round הגיוס האחרון נערך בהערכה של 12 מיליארד דולר והערכה פנימית עלתה ל-16 מיליארד דולר – מהווים סיבה עיקרית לכך שהצדדים שוקלים כיום עסקה במחיר פרמיום.

Wiz, שהוקמה בשנת 2020 על ידי ארבעה קציני צה"ל לשעבר, אסף רפפורט (המשמש כמנכ"ל, עמי לוטוואק, יינון קוסטיקה, ורועי רזניק, התבלטה בתחום אבטחת הסייבר בענן לאחר שהחברה הקודמת שייסדו, Adallom, נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. מאז, החברה צמחה במהירות וזכתה לתמיכה מצד גורמים מרכזיים כגון Andreessen Horowitz, Cyberstarts, Index Ventures, Greenoaks, Insight Partners ו-Sequoia. מעבר לכך, Wiz אף לא חשפה כוונות להנפקה בבורסה לשנת 2025, אך עם העסקת CFO לשעבר בפעילותה – מה שעשוי להעיד על הכנות להנפקה עתידית.

אחת הסוגיות המרכזיות שעיצבו את המשא ומתן הקודם הייתה חילוקי הדעות לגבי מבנה החברה לאחר הרכישה – האם Wiz תישאר כיחידה נפרדת או שתשתלב בתוך Google Cloud. בנוסף, ניכרת הבחינה הרגולטורית המחמירה, כאשר רגולטורים אמריקאיים ואירופיים מפקחים בקפידה על עסקאות מהסוג הזה, במיוחד בעידן בו עניין האבטחה הדיגיטלית ותשתיות המידע הפכו לנושא מרכזי.

העסקה, אם תושלם, תסמן את האקזיט הגדול ביותר עבור סטארט-אפ ישראלי, כאשר העסקה הגדולה ביותר עד כה הייתה רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת כ-15 מיליארד דולר בשנת 2017. מעבר לכך, רכישת Wiz תעמיד את גוגל כמשחקנית מרכזית נוספת בשוק אבטחת הסייבר, תחום בו ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל מחדשות את השקעותיהן כדי להתמודד עם איומי הסייבר הגוברים.

לסיכום, המשא ומתן לרכישת Wiz מציג תמונה של תחרות עזה בשוק אבטחת הסייבר, כאשר גוגל שואפת להרחיב את יכולות האבטחה שלה בענן באמצעות רכישת חברה בעלת טכנולוגיה מתקדמת וצמיחה משמעותית, בעוד שסין וארצות הברית ממשיכות להיאבק על השליטה בשוק הגלובלי.

תגים: אלפאבית, גוגל, Wiz, אבטחת סייבר, מחשוב ענן, עסקאות הייטק, סטארט-אפ ישראלי, רכישת חברה

ביטויי מפתח: רכישת Wiz, עסקת 30 מיליארד דולר, גוגל ורכישת אבטחת סייבר, תחרות בשוק האבטחה, צמיחה והנפקה, עסקאות הייטק גדולות

נרדפים:

• אבטחת סייבר: הגנה דיגיטלית, פתרונות סייבר, טכנולוגיות אבטחה
• רכישה: הסכם מיזוג, רכישה אסטרטגית, עסקת מיזוגים
• סטארט-אפ: חברה צעירה, יזמות טכנולוגית, חדשנות בתחום ההייטק

הפוסט אלפאבית רוכשת את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל מרחיבה את פעילות פיתוח השבבים בישראל ומגייסת מהנדסים בכירים. כך פרסם הבוקר אתר גלובס. גוגל מגייסת כיום עשרות מהנדסים בתחומי חשמל, תוכנה ותקשורת, במטרה לפתח שבב תקשורת חדש מסוג NIC. רכיב זה, המשמש כבסיס לשיפור התקשורת בין מעבדים גרפיים ולעיבוד בינה מלאכותית, מהווה חלק מהמאמץ האסטרטגי של גוגל להקטין את התלות בספקיות חיצוניות ולהתאים את החומרה לדרישות השוק המשתנות.

גוגל מגייסת עשרות מהנדסים בישראל לטובת פיתוח שבב תקשורת חדש מסוג NIC, רכיב בסיסי המיועד לשיפור התקשורת בין מעבדים גרפיים ולעיבוד בינה מלאכותית." המאמץ מתבצע על רקע המעבר הגלובלי לטכנולוגיות עיבוד בינה מלאכותית והצורך הגובר במעבדים המיועדים לעיבוד משימות מורכבות. לפי המקורות, מדובר ברכיב בעל חשיבות אסטרטגית אשר עשוי להשפיע על יכולתה של גוגל לעמוד בדרישות הענן וביישומים עתידיים המשתמשים במודלים מתקדמים של שפה ועיבוד נתונים.

גוגל פתחה לפני כארבע שנים מחלקת פיתוח שבבים ייעודית בישראל, וזאת במטרה לפתח רכיבים פנימיים אשר יפחיתו את תלותה בחברות כמו אינטל, אנבידיה וברודקום. החברה מעסיקה כיום כ־140 מהנדסי חשמל ותוכנה במשרדים בחיפה ובתל אביב, והגיוס הנוסף נועד להרחיב את הצוות המקצועי על מנת לעמוד בקצב הפיתוח העולמי בתחום.

מי שמובילים את מרכז הפיתוח הם אורי פרנק, לשעבר בכיר באינטל וגיא אזרד לשעבר מנכ"ל מארוול ישראל. בשנת 2021 התראיין פרנק ל-CHIPORTAL: "תחום המחשוב ב-Google נמצא בנקודת מפנה חשובה: עד כה, נקודת האינטגרציה שלנו היתה לוח-האם (motherboard), בה היינו מרכיבים מעבדים, רשת, התקני אחסון, מאיצים מותאמים אישית וזיכרון. כולם יוצרו על ידי ספקים שונים, למערכת המותאמת של Google. אבל זה לא מספיק יותר. בשביל להשיג ביצועים משופרים ולהשתמש בפחות כוח, עומסי העבודה שלנו דורשים אינטגרציה עמוקה יותר בחומרה הבסיסית. במקום לשלב רכיבים בלוח-האם, המופרדים על ידי סנטימטרים של חוטים, אנחנו עוברים לעיצובי "מערכות על שבב" (SoC) בהם אותו השבב ממלא פונקציות מרובות, או על מספר שבבים בתוך חבילה אחת. במילים אחרות, SoC הוא לוח האם החדש."

הפוסט גוגל מרחיבה את פעילות פיתוח השבבים בישראל ומגייסת מהנדסים בכירים לפיתוח שבבי NIC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל וסינפטיקס הכריזו על שותפות מחקרית וטכנולוגית חדשה שמטרתה להביא מהפכה בתחום ה-AI במכשירים קצה (Edge AI). השותפות, אשר נולדה מתוך הצורך להתגבר על הפיצול הקיים בשוק ה-IoT, שואפת לשלב את הליבה הפתוחה של מאיץ הבינה המלאכותית של גוגל – "Kelvin Core" – במעבדים של סדרת Astra של סינפטיקס.

בשיחה פורמלית במסגרת הפודקאסט "AI with Sally" של EE Times, נדונו בין נבו פיליפס, מנהל בכיר בסינפטיקס, ובין בילי רוטלג', מנהל תחום Edge AI בגוגל, עקרונות השותפות. לפי דיווחיהם, השותפות מתמקדת ביצירת פתרונות מבוססי קוד פתוח שמטרתם לספק מערכת סטנדרטית ומאורגנת לפיתוח יישומי AI במכשירים קטנים – החל ממכשירים לבישים וכלה במערכות IoT תעשייתיות וצרכניות.

גוגל הציגה את Kelvin Core, ליבה למאיץ למידת מכונה המבוססת על ארכיטקטורת RISC-V. לפי בילי רוטלג', הליבה הינה "קלה, פתוחה וגמישה", ומתוכננת להתאים לכל רמות הביצועים – מהטווח הנמוך ביותר ועד לפתרונות עוצמתיים יותר. במסגרת השותפות, סינפטיקס היא השותפה הראשונה שתאמצה את Kelvin Core במעבדים שלה, ותשלב את העדכונים וההתאמות הדרושות לשוק ה-IoT.

שיפור הסטנדרטים והכלים הפתוחים

שני הצדדים הדגישו את חשיבות הפיתוח בשיתוף פעולה עם קהילת הקוד הפתוח. סינפטיקס תספק ערכת כלים (SDK) מתקדמת יחד עם שרשרת כלים מבוססת MLIR של גוגל, אשר תאפשר למפתחים לתרגם מודלים של למידת מכונה לכלי עבודה נגישים ותואמים למגוון פלטפורמות – כגון TensorFlow, PyTorch ו-JAX. מטרת שיתוף הפעולה היא להוריד את מחסום הכניסה לפיתוח יישומי AI במכשירים קצה, לאפשר התאמה אישית ושיפור ביצועים ולהנגיש את הטכנולוגיה למפתחים בכל רחבי התעשייה.

על פי נבו פיליפס, "המטרה שלנו היא לא רק לשפר את המוצר הקיים, אלא ליצור מערכת פתוחה ואינטגרטיבית שתאפשר לכל שחקן בתחום לפתח פתרונות חדשניים תוך שמירה על סטנדרטים אחידים". השותפות צפויה לסייע בהפחתת הפיצול הקיים בין הפתרונות השונים בשוק ה-IoT ולהניע את השימוש ב-AI במגוון רחב של יישומים – החל ממכשירים לבישים וכלה באפליקציות תעשייתיות מתקדמות.

בילי רוטלג' הוסיף: "אנו רואים בשותפות זו צעד משמעותי לקידום האקוסיסטם הפתוח של Edge AI. השילוב בין הידע של סינפטיקס בתחום המכשירים הקצה והניסיון של גוגל בפיתוח טכנולוגיות AI יהווה זרז לשינויים עמוקים בשוק".

על אף שעדיין אין פירוט מלא של המוצרים העתידיים, שני הצדדים הביעו תקווה כי השותפות תביא לעדכונים משמעותיים בדורות הבאים של מעבדים למכשירים קצה, כולל תמיכה בפיתוח יישומי בינה מלאכותית מתקדמים וייתכן אף שילוב של מודלים קטנים של שפה (LLMs) במכשירים מבוססי IoT.

בכך, השותפות בין גוגל לסינפטיקס מציבה את עצמה כמודל של חדשנות ופתיחות – מהלך אשר עשוי לשנות את פני תעשיית ה-IoT ולהנגיש את הטכנולוגיה למפתחים וצרכנים כאחד.

הפוסט גוגל וסינפטיקס הכריזו על שותפות חדשה לשיפור ה-AI במכשירים קצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת גוגל הסירה מהאתר שלה הבטחה מפורשת לא לפתח בינה מלאכותית (AI) לשימוש בנשק או למטרות מעקב, שינוי שהתגלתה השבוע על ידי בְּלוּמְבֶּרְג'. עד כה, באתר הציבורי של עקרונות הבינה המלאכותית של גוגל הופיעה סעיף שכותרתו "יישומים שלא נרדף אחריהם", אשר היה קיים עד לשבוע שעבר.

גוגל עדכנה לאחרונה את דף עקרונות הבינה המלאכותית שלה, ובמסגרת העדכון נעלם הסעיף בו התחייבה החברה לא לפתח טכנולוגיות AI שישמשו לנשק או למעקב. החברה הפנתה את המתעניינים לפוסט חדש בבלוג העוסק ב"אחריות בתחום הבינה המלאכותית", בו מציינת:

"אנו סבורים שחברות, ממשלות וארגונים החולקים ערכים אלה צריכים לשתף פעולה ליצירת AI המגן על אנשים, מקדם צמיחה גלובלית ותומך בביטחון הלאומי."

לפי העדכון, גוגל מחויבת כעת גם למזער תוצאות בלתי מכוונות או מזיקות, להימנע מהטיות בלתי הוגנות, ולהתאים את פעילותה לעקרונות מקובלים של המשפט הבינלאומי וזכויות האדם.

בשנים האחרונות, החוזים של גוגל לספק שירותי ענן לצבאות האמריקאי והישראלי עוררו מחאות פנימיות מצד עובדים שטענו כי השימוש בטכנולוגיות אלו עלול לשמש לפגיעה בבני אדם. למרות זאת, גוגל טוענת כי בינה מלאכותית שפותחה על ידה אינה מיועדת לפגיעה באנשים. לעומת זאת, בכיר מטה ה-AI בפנטגון העביר לתקשורת כי דגמי AI של מספר חברות מסייעים לייעול "שרשרת ההרג" של הצבא האמריקאי.

העדכון באתר של גוגל בא לענות על ביקורות פנימיות ובינלאומיות בנוגע לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, ומדגיש את המחויבות של החברה לפיתוח טכנולוגיות אחראיות. עם זאת, השינויים מעלים שאלות לגבי עתיד השימוש ב-AI במגוון תחומים, ובמיוחד בהקשרים צבאיים וביטחוניים.

אחד הפרויקטים שהוזכר בהקשר זה הוא פרויקט הטמעת הבינה המלאכותית בצה"ל המכונה נימבוס שנמצא על הכוונת של המפגינים הפרו פלסטינים שמחו. גוגל פיטרה את העובדים לה המעורבים במחאה זו ולפי הוושינגטון פוסט גוגל אף האיצה את הפרוקיט בימים הראשונים של המלחמה.

מקור: TechCrunch

הפוסט גוגל הסירה התחייבות לקוחות להימנעות משימוש בבינה מלאכותית לצורך נשק או מעקב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל, , Alphabet (נסחרת ב-NASDAQ תחת הסימולים GOOG ו-GOOGL), מנהלת עסקי שבבים בתחום הבינה המלאכותית שעשויים לא רק להתחרות בענקית השבבים Nvidia (סימול: NVDA), אלא אף להוות את החלק היקר ביותרבשוויה של ענקית החיפוש באינטרנט, כך דיווח Barron’s ביום ראשון בהתבסס על אנליסט מניות.

שבבים שתוכננו על ידי Alphabet משמשים במרכזי נתוני AI ומשתלבים עם מוליכים למחצה שיוצרו על ידי חברות אחרות, כמו Nvidia. בנוסף, Alphabet מפעילה את DeepMind, חברת AI שנחשבת ברת-השוואה ל-OpenAI, יצרנית האפליקציה ChatGPT הפופולרית.

ערך עסקי הבינה המלאכותית
לדברי גיל לוריה, אנליסט בבית ההשקעות D.A. Davidson, הערך של עסקי הבינה המלאכותית של Alphabet מוערך ביותר מ-700 מיליארד דולר, או כ-60 דולר למניה. שווי השוק של Alphabet עומד על כ-2.5 טריליון דולר, כאשר מחיר המניה הוא כ-200 דולר.

שבבי TPU

לפי ניתוח של לוריה, מרכיב משמעותי בשווי של Alphabet נובע מהשבבים שהיא מייצרת, הנקראים Tensor Processing Units (TPUs). שבבים אלו משפרים את ביצועי המחשבים המבוססים על AI.

לוריה מבצע הערכת שווי המבוססת על "ניתוח חלקים", שמטרתה להעריך את הערך של כל חטיבה עסקית של Alphabet. שיטת הערכה זו גם מתייחסת להנחה שהערך של עסקי החיפוש של Google, שהוכרזו כמונופול בהחלטת בית משפט באוגוסט האחרון בעקבות תביעה של משרד המשפטים האמריקאי, עלול להיפגע. פתרונות אפשריים עשויים לכלול הפרדה בין מנוע החיפוש של Google לבין שוק הפרסום הדיגיטלי שלה.

הפוסט הערכת שווי: עסקי הבינה המלאכותית של Alphabet מוערכים ב-700 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הוצאות עתק אלו קשורות בעליית השימוש בבינה המלאכותית (AI) שהובילה לעידן חדש במרכזי הנתונים. עלייה זו דורשת שינוי מאסיבי בתשתיות שלהם. כיום מרכזי הנתונים כבר לא מסתפקים רק באירוח אתרים ובאחסון קבצים. המבצרים הדיגיטליים הללו עומדים בפני המשימה העצומה של לספק את התיאבון הבלתי יודע שובע של אלגוריתמי הבינה המלאכותית.

דמיינו לעצמכם מרכז נתונים טיפוסי, שוקק שרתים מזמזמים העוסקים בעיבוד מיילים, הפעלת אתרי אינטרט ותמיכה במסדי נתונים – אלו עמודי התווך של העולם הדיגיטלי שלנו. אך אלו הם השרתים הכלליים, סוסי עבודה המיועדים למגוון רחב של משימות מיחשוב יומיומיות. הם מצטיינים בעיבוד רציף, ומטפלים במספר משימות במקביל.

לעומתם שרתי הבינה המלאכותית הן שרתים מזן חדש שנולדו כתוצאה מהדרישות ההולכות וגוברות של בינה מלאכותית. מכונות אלו אינן מסתפקות במשימות השרתים הרגילים אלא בנויים למטרה יחידה ותובענית: לכבוש את האתגרים החישוביים המורכבים של בינה מלאכותית. בליבם טמונים לא רק מעבדים, אלא יחידות עיבוד גרפיות חזקות (GPU), המפורסמות ביכולתן לבצע חישובים מקבילים במהירות עוצרת נשימה. ה-GPUs הללו, בדומה לנחיל של דבורים הפועלות יחד, מצטיינים בכפל המטריצות המורכבות ובחישובים מורכבים אחרים העומדים בבסיס אלגוריתמי AI. חלקם אפילו מתגאים במעבדים מיוחדים כמו Tensor Processing Units (TPUs), שתוכננו במיוחד על ידי גוגל ללמידת מכונה, או Field-Programmable Gate Arrays (FPGAs), שבבים מגוונים שניתן להגדיר מחדש כדי להתמודד עם משימות AI ספציפיות.

המיקוד משתנה באופן דרמטי. כאשר שרתים כלליים נותנים עדיפות לעיבוד רציף, שרתי AI משגשגים בתחום העיבוד המקביל. הם דורשים זיכרון ברוחב פס גבוה וחיבורים מהירים בזק כדי להתמודד עם נפחי הנתונים האדירים והחישובים המורכבים שמתדלקים יישומי בינה מלאכותית.

התוצאה? קפיצת מדרגה דרמטית בביצועים. בעוד ששרתים כלליים מתאימים לרוב צרכי המחשוב היומיומיים, שרתי AI נבנו ייעודיים עבור העולם התובעני של בינה מלאכותית. הם מצטיינים בהכשרת מודלים גדולים של בינה מלאכותית, עיבוד מערכי נתונים עצומים והפעלת יישומי AI בזמן אמת שמעצבים יותר ויותר את עולמנו.

לשינוי הזה יש השלכות עמוקות על מרכזי נתונים, ודורש שידרוג מלא של התשתית שלהם כדי להתאים לדרישות הכוח הבלתי יודעות של מעצמות AI אלה. שינויים בשרתי מרכזי הנתונים מקוולים בלא מעו אתגרים כמפורט להלן.

אתגר ההספק

הצמיחה המהירה הזו בעומסי העבודה של AI מציבה אתגרים משמעותיים עבור תשתית ההספק הדרוש למרכזי הנתונים. האנרגיה שלהם גדלה באופן אקספוננציאלי, כאשר כמה דגמים יוקרתיים דורשים יותר מ-2000 אמפר של זרם.

• כדי לתמוך בעומסי העבודה התובעניים הללו, מרכזי נתונים חייבים להשקיע רבות בתשתית חשמל משודרגת. השקעה זו כוללת:
• o יחידות אספקת חשמל AC/DC בעלות הספק גבוה (PSUs): רכיבי PSU מסורתיים הנדרשים להגיע לקצה גבול היכולת שלהם. נדרשות יחידות חדשות בעלות קיבולת גבוהה יותר (8 קילוואט ומעלה) כדי לעמוד בדרישות ההספק של שרתי AI מודרניים.
• o ממירי אפיק ביניים בהספק גבוה (IBCs): ממירים אלו ממלאים תפקיד מכריע בחלוקת כוח ביעילות בתוך מרכז הנתונים.
• o פתרונות קירור משופרים: קירור אוויר הופך לבלתי מספיק עבור עומסי עבודה רבים של AI. טכנולוגיות קירור נוזל וקירור סוחף צוברות תאוצה כדי לפזר ביעילות את החום שנוצר על ידי מערכות אלו בעלות הספק גבוה.
• • חשיבה מחודשת על חלוקת הספק: כיום יש צורך בגישות חדשות להפצת מתח כדי להתאים את צפיפות ההספק המוגברת במרכזי נתונים מודרניים. זה כולל פיתוח של ממשקים חדשים לעבודה במתח גבוה כדי למזער את הפסדי החשמל.

הצורך בחדשנות

כדי להתמודד עם אתגרים אלה, התעשייה מחפשת באופן פעיל אחר פתרונות חדשניים:

• טכנולוגיות אריזה מתקדמות: טכניקות אספקת חשמל אנכיות נבדקות כדי למזער את הפסדי רשת חלוקת הכוח (PDN) ולאפשר את צפיפות הזרם הגבוהה הנדרשת על ידי שבבי AI מודרניים.

• פתרונות קירור יעילים: טכנולוגיות קירור נוזל וקירור טבילה (immersion) תופסות בולטות מכיוון שהן מציעות יכולות פיזור חום מעולות בהשוואה לקירור אוויר מסורתי.

• ניהול הספק מבוסס בינה מלאכותית: ניתן להשתמש באלגוריתמי בינה מלאכותית כדי לייעל את צריכת החשמל במרכז הנתונים על ידי התאמה דינמית של אספקת החשמל על סמך דרישות עומס עבודה בזמן אמת.

לסיכום

עליית הבינה המלאכותית גורמת לשינוי מהותי בתשתית ההספק של מרכזי הנתונים. כדי לעמוד בדרישות של עידן חדש זה, על התעשייה לאמץ טכנולוגיות וגישות חדשניות לאספקת חשמל, קירור וניהול. על ידי התמודדות יעילה עם אתגרים אלו, אנו יכולים להבטיח שמרכזי נתונים ימשיכו לתמוך בצמיחה המהירה של AI ובהשפעתה הטרנספורמטיבית על החברה.

הפוסט הקפיצה הגדולה: הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק של הדטהסנטרס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השבבים, או הצ'יפים כפי שהם נקראים בפי רבים, משמשים אבני היסוד של הטכנולוגיה המודרנית וחשיבותם קריטית במובנים רבים:

הבסיס לחדשנות דיגיטלית: שבבים הם הלב והמוח של מכשירים אלקטרוניים. הם מאפשרים עיבוד, אחסון ותקשורת של נתונים, ובזכותם אנחנו זוכים להשתמש בסמארטפונים, מחשבים וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים מניעה חדשנות בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ואינטרנט של הדברים.

מניע צמיחה כלכלית: תעשיית השבבים היא מניע כלכלי מרכזי, יוצרת מקומות עבודה ומייצרת הכנסות בקנה מידה עולמי. צמיחת התעשייה קשורה קשר הדוק לבריאות הכללית של הכלכלה העולמית.

הפעלת תשתיות קריטיות: שבבים חיוניים לתשתיות קריטיות, לרבות רשתות תקשורת, מערכות תחבורה ומתקני בריאות. האמינות והביצועים שלהם חיוניים להבטחת תפקודם של שירותים חיוניים אלה.

דלק לטכנולוגיות מתעוררות: שבבים הם המפתח לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות  כגון רכבים אוטונומיים, מציאות רבודה ומחשוב קוונטי. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים תהיה חיונית עוד יותר למסחור החידושים פורצי דרך אלו.

חשיבות אסטרטגית: שבבים נחשבים לנכסים אסטרטגיים עבור מדינות בשל תפקידם הקריטי בצמיחה כלכלית, ביטחון לאומי ותחרותיות טכנולוגית. ממשלות ברחבי העולם משקיעות רבות במחקר וייצור שבבים כדי להבטיח את העצמאות הטכנולוגית של מדינותיהן.

בקיצור ניתן לומר שתעשיית השבבים מספקת את הבסיס לחדשנות דיגיטלית, מניעה צמיחה כלכלית, מאפשרת תשתית קריטית, מתדלקת טכנולוגיות מתפתחות, ויש לה חשיבות אסטרטגית משמעותית.

בשנה החולפת כשהביקוש לשבבים המשיך לעלות, חברות כמו יצרנית השבבים האמריקאית אנבידיה (Nvidia) קצרו את הפירות של התעשייה החיונית אך הבלתי מוכרת הזו.

אנבידיה היא כיום אחת המנצחות הגדולות בגל הבינה המלאכותית השוטף את העולם. גל זה עזר להביא השנה את שווי השוק של יצרנית השבבים לראשונה למעל 3 טריליון דולר.

לאחרונה דיווחה החברה על מכירות של יותר מ-30 מיליארד דולר ברבעון הפיסקאלי השני שלה. עלייה של 122% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל תחזיות האנליסטים שציפו למכירות של 28.7 מיליארד דולר. אנבידיה אף הגדילה את כוונות הרכישה של מניותיה עם תוכנית לרכישה חוזרת של 50 מיליארד דולר במניות.

יחד עם זאת, ולמרות קצב צמיחה יוצא דופן בשנתיים האחרונות, תוצאותיה העסקיות המדהימות לא הספיקו כדי לספק את תיאבונם של המשקיעים ומניית אנבידיה ירדה בכמעט 7% לאחר הודעת הרווח של הרבעון האחרון תוך שהיא מוחקת בבת אחת כ- 200 מיליארד דולר משווי השוק שלה. הירידה החדה הזו מדגישה עד כמה הפכו הציפיות מאנבידיה למרקיעות גבהים.

חברתBestBrokers  החליטה לאחרונה לבצע ניתוח שווי השוק של חברות ששווין הנוכחי עולה על טריליון דולר במטרה לנסות לחזות את הערכים העתידיים שלהן באמצעות שיעורי צמיחה ממוצעים היסטוריים מאז 2022.

הצוות של BestBrokers ניתח את שווי השוק של חברות בשווי טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, תוך שימוש בנתונים של CompaniesMarketCap.com.

עובדי BestBrokers בחנו את הצמיחה של כל חברה משנה לשנה מ-2022 עד אוגוסט 2024, וחישבו את שיעורי הצמיחה הממוצעים של כל חברה, ולאחר מכן יישמו את השיעורים האלה כדי להעריך מתי כל חברה צפויה להגיע לאבן הדרך של 4 טריליון דולר ! על פי ניתוחי הצוות של – BestBrokers יש מספר חברות העשויות לעבור את רף שווי השוק של 4 טריליון דולר בשנים הקרובות אך יש גם מנצחת ברורה אחת הצפויה להגיע ראשונה לשווי השוק הזה.

שתי חברות נמצאות במסלול המהיר לעבור את רף 4 טריליון הדולרים בשנה הקרובה. הראשונה היא אנבידיה אשר הגיעה לשווי שוק של 3.081 טריליון דולר נכון ל- 30 באוגוסט 2024. BestBrokers צופה כי אנבידיה, ששוויה כיום סביב ה-3 טריליון דולר תגיע לרף 4 טריליון דולר בסביבות ה-4 בינואר 2025, אם היא תמשיך לצמוח בקצב השנתי הממוצע שלה העומד כעת על 112.43% לשנה ותהיה החברה הראשונה לשבור את רף ה-4 טריליון דולר.

אפל עוקבת מקרוב אחרי אנבידיה עם שיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלה של 10.94% מאז 2022 והיא צפויה להגיע ל-4 טריליון דולר עד ה-19 בדצמבר 2025 למרות ששווי השוק הנוכחי שלה גבוה יותר ועומד על 3.493 טריליון דולר.

מיקרוסופט, עם שווי שוק של 3.07 טריליון דולר וצמיחה ממוצעת לאחרונה של 12.37% בשנה, עשויה להיות החברה השלישית שתגיע לשווי של 4 טריליון דולר, בסביבות ה-6 בדצמבר 2026.

שתי חברות נוספות Meta Platforms (1.311 טריליון דולר) ואמזון (1.806 טריליון דולר) צומחות גם הן במהירות, בשיעורים של 54.40% ו-16.32%, בהתאמה. אם הן תמשכנה בכך, שתיהן עשויות לחצות את רף ה- 4 טריליון דולר לפני גוגל, שלמרות הערכת השווי הנוכחית של 2 טריליון דולר, תגיע לרף ה-4 טריליון דולר רק ב- 12 בספטמבר 2032.

• הקונגלומרט האמריקאי Berkshire Hathaway, שהפך ממש לאחרונה לחברה השמינית בעלת שווי שוק של 1 טריליון דולר, צפויה להיות האחרונה להגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר. זה יקרה ככל הנראה בסביבות ה-14 במאי 2034, כלומר יותר מתשע שנים מהיום.

למרות היותה חברה במועדון הטריליון דולר עם שווי שוק של 1.802 טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, ענקית הנפט Saudi Aramco אינה כלולה בתחזית זו. החישובים של BestBrokers מצביעים על מגמה שלילית בצמיחה הממוצעת שלה בשלוש השנים האחרונות, מה שמנבא כי שווי השוק שלה צפוי לרדת ולא לגדול.

.לפרטים נוספים על תחזיות אלו ועל המתודולוגיה שמאחוריהן, נא עיינו בדוח המלא כאן.

מרטין כהן, מידען חברת NewsworthyData

הפוסט מי תהיה החברה הראשונה שתגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר? הופיע לראשונה ב-Chiportal.