גוגל מציבה את שבב ה-TPU (Tensor Processing Unit) במרכז המאבק על ההובלה בבינה מלאכותית, במהלך שמטלטל את המשקיעים באנבידיה ומכניס לחץ מחודש על OpenAI. לפי דיווח של Financial Times מ-8.12.2025, מאיצי ה-TPU שימשו בסיס לאימון דגמי Gemini 3, שבמבחני ביצועים בלתי תלויים עקפו את GPT-5, ותרמו למה ש-OpenAI כינתה פנימית “code red” – הוראה לרכז מאמצים בשדרוג המודלים והצ’אטבוט. (Financial Times)

כיתוב תמונה מוצע: מודלים של Gemini 3 מאומנים על גבי מאיצי TPU במרכזי נתונים – המחשה: depositphotos.com

ה-TPU יוצא מהצל: לא רק “עוד שבב”, אלא אסטרטגיית Full-Stack

היתרון של גוגל, כפי שמציגים בחברה, הוא גישה “מלאה” שמחברת חומרה, תוכנה ותשתיות ענן תחת אותה קורת גג: גוגל מפתחת את המאיצים, בונה סביבם את מערכות האימון וההרצה, ומחברת אותם למוצרים עם מאות מיליוני משתמשים. “הדבר הכי חשוב הוא הגישה המלאה (full stack)”, אמר קוראי קאבוקצ’ואולו, ארכיטקט ה-AI של גוגל ו-CTO של DeepMind.
במקביל, לפי הדיווח, גוגל מתכננת להגדיל משמעותית את היקפי הייצור ולהאיץ את קצב הדורות החדשים של TPU – קצב שעבר בעשור האחרון מכשנתיים לעדכונים תכופים יותר.

עסקאות חיצוניות: Anthropic ו-Meta מעלות את מפלס האיום על אנבידיה

עד לאחרונה ה-TPU נתפס בעיקר כ”נשק פנימי” של גוגל. עכשיו הוא מתחיל להיראות כמוצר שיכול לצאת החוצה ולנגוס בביקוש למאיצי GPU של אנבידיה. נקודת ציון מרכזית הייתה ההודעה של Anthropic (23.10.2025) על הרחבת השימוש ב-Google Cloud, כולל גישה לעד 1 מיליון מאיצי TPU, בהיקף של “עשרות מיליארדי דולרים” ותוספת תשתית של מעל ג’יגה־ואט מחשוב ב-2026.
בנוסף, רויטרס דיווחה ב-25.11.2025 כי Meta נמצאת בשיחות להוצאה של “מיליארדים” על שימוש ב-TPU החל מ-2027 (ואפשרות להשכרה דרך Google Cloud מוקדם יותר), התפתחות שתרמה לתנודתיות במניית אנבידיה.

כיתוב תמונה מוצע: מאיצים למרכזי נתונים הופכים לזירת הקרב העיקרית של מרוץ ה-AI – המחשה: depositphotos.com

“Code red” ב-OpenAI והתגובה של אנבידיה

הלחץ התחרותי כבר מתגלגל לתוך לוחות הזמנים של OpenAI: רויטרס דיווחה כי ב-11.12.2025 השיקה החברה את GPT-5.2, לאחר דחיפה פנימית תחת “code red” בתחילת דצמבר, על רקע ההתקדמות של גוגל עם Gemini 3. מנגד, אנבידיה מנסה לצנן את השיח וטוענת שהיא “דור אחד קדימה” ושפלטפורמתה היא “היחידה שמריצה כל מודל”, תוך הדגשה שגם גוגל ממשיכה להיות לקוחה של אנבידיה לצד ה-TPU.
ברקע, אנליסטים כמו SemiAnalysis טוענים שה-TPU כבר “צמוד” לאנבידיה באימון ובהרצה של מערכות AI מתקדמות, והמשמעות היא שהיתרון של אנבידיה כבר אינו מובן מאליו – במיוחד אם כלי קידוד מבוססי AI יקלו על לקוחות לנתק תלות ב-CUDA.

הפוסט שבבי TPU של גוגל מעלים את מפלס הלחץ על OpenAI ומטלטלים את משקיעי אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר כשלוש שנים בתפקיד סמנכ"ל ההנדסה לתכנון תשתיות שבבים בגוגל קלאוד ישראל, גיא אזרד עושה צעד נוסף בקריירה ועוזב את החברה. אזרד הצטרף לגוגל ב-2022, לאחר שסיים כהונה ארוכה כמנכ"ל מארוול ישראל וכאחד המובילים הגלובליים בתחום שבבי התקשורת המהירה.

בגוגל קלאוד היה אזרד חלק מרכזי בהתרחבות פעילות השבבים המקומית, שאחראית בין השאר לפיתוח ולתכנון של מאיצי הבינה המלאכותית TPU ותשתיות חומרה נוספות שמריצות את מודלי השפה והשירותים הענניים של גוגל. פעילות זו משתלבת במאמץ הרחב של גוגל לפתח שבבים ייעודיים – גם בצד ה-AI (TPU) וגם בצד ה-CPU (מעבדי Axion) – במטרה לצמצם תלות בספקיות חיצוניות ולחדד את היתרון התחרותי מול ענקיות ענן אחרות.(Chiportal)

הרקע של אזרד בתעשיית השבבים הישראלית והגלובלית משתרע על יותר משני עשורים. לפני גוגל הוא ניהל פיתוח שבבי תקשורת מהירה באריקסון, ובהמשך הצטרף למארוול ישראל – שם התקדם עד לתפקיד מנכ"ל הפעילות הישראלית וסגן נשיא במארוול העולמית, עם אחריות על מאות מהנדסים בפתח־תקווה וביקנעם.

עזיבתו של אזרד את גוגל מגיעה בתקופה של תחרות עזה על מאיצי בינה מלאכותית ותשתיות ענן, שבה גוגל מנסה לאזן בין השקעה בשבבים מתוצרתה לבין עבודה עם ספקיות חיצוניות כמו אנבידיה. בשלב זה טרם פורסם מי יחליף אותו בתפקיד, ומה יהיה היעד הבא שלו בתעשייה.

הפוסט לאחר שלוש שנים: גיא אזרד עוזב את חטיבת השבבים של גוגל קלאוד ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

VeriSilicon (688521.SH) הכריזה לאחרונה על השקה משותפת של Coral NPU IP יחד עם Google, תוך התמקדות ביישומי Large Language Model (LLM) בקצה, פעילים תמיד, עם צריכת הספק נמוכה במיוחד. ה-IP מבוסס על מחקר יסודי של גוגל בלמידה חישובית, בלמידה של מהדרים ובשיפור באמצעות תכונות אבטחת AI, מה שמציע למפתחים פלטפורמה מאוחדת בקוד פתוח בה הם יכולים ליצור אקוסיסטמת AI מתוחכמת בהתקני קצה.

Coral NPU מבוסס על ארכיטקטורת הוראות RISC-V הפתוחה, הוא כולל יכולות עיבוד טנסור טבעיות, תמיכה במסגרות למידה חישובית מובילות כגון JAX, ‏PyTorch, ו-TensorFlow Lite (TFLite), והוא עושה שימוש בכלי תקנים פתוחים כגון Multi-Level Intermediate Representation (MLIR) מפרויקט Low Level Virtual Machine (LLVM) עבור תשתית המהדרים. הפתרון מתוכנן עבור יישומי AI פעילים תמיד עם צריכת הספק נמוכה במיוחד בהתקני קצה, במיוחד בהתקנים לבישים ובמערכות לחישת סביבה.

כעת Coral NPU IP מוצע כפתרון קוד פתוח באתר Google Developers והוא זמין עבור מפתחים ברחבי העולם. VeriSilicon תציע גרסה מסחרית ברמה ארגונית של ה-IP ותמנף את פורטפוליו ה-IP העשיר ותיכון השבבים, כמו גם את יכולות האימות, במטרה להציע שירותי סיליקון מותאמים וכוללים. נכון לעתה, VeriSilicon עובדת על שבב אימות המבוסס על Coral NPU IP, אשר מתמקד במשקפי AI/AR וביישומי בית חכם ומאיץ את הטמעת LLM בהתקני קצה.

"היכולות הללו מתבססות על ניסיון קודם בפרויקט הקוד הפתוח Open Se Cura והוא ממחיש את האינטגרציה המעמיקה והמתמשכת של טכנולוגיית הקוד הפתוח של Google עם תיכון השבבים ויכולות המסחור של VeriSilicon", אמר וויסווי וונג, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל חטיבת פלטפורמת הסיליקון המותאמת ב-VeriSilicon. "אנו נמשיך למנף את נקודות הכוח שלנו בתיכון שבבים, באימות ובאופטימיזציה ברמת המערכת במטרה לקדם את אקוסיסטמת ה-AI בהתקני קצה, כדי לתמוך בפיתוח של טכנולוגיות קוד פתוח במוצרים מסחריים וכדי לאפשר יישומי LLM בהתקני קצה. כל זאת תוך אספקת תמיכה חזקה לחדשנות בענף".

הפוסט VeriSilicon וגוגל משיקות במשותף את Coral NPU IP בקוד פתוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדינת ישראל, שמובילה כבר עשורים בפיתוח שבבים מהמתקדמים בעולם, לא טרחה עד כה להקים מסלול אקדמי ייעודי לתכנון ואימות שבבים. אלפי מהנדסים ישראלים חתומים על פריצות הדרך הגדולות ביותר בתחום – ממעבדי מובייל ועד שבבי AI מהפכניים – אבל את הידע הזה, את התשתית הזו, לא לימדו כאן. עד עכשיו.

עכשיו זה סוף סוף קרה. בית הספר להייטק ו- AI של גוגל ואוניברסיטת רייכמן שברו את הנורמה, והשיקו תכנית לימודים חדשה לתכנון ואימות שבבים. וכעת יש לראשונה בישראל מסלול שמבין את מה שהעולם כבר יודע מזמן: אי אפשר לצפות לקבל דור חדש של מהנדסי שבבים מבלי להכשיר אותם כהלכה.

המהלך הזה הוא לא רק אקדמי – הוא אסטרטגי. תכנון שבבים הוא כיום לב התעשייה, והוא גם צוואר הבקבוק שלה. בלי מהנדסי חומרה, מעבדי בינה מלאכותית לא יפותחו. בלי אימות מדויק, אין יציבות. ובלי הכשרה ממוקדת – קשה לבנות את עתיד תעשיית השבבים בישראל.

התכנית עצמה מרשימה: שילוב של יסודות תיאורטיים עם תרגול מעשי, עבודה עם שפות תכנון כמו Verilog ו-System Verilog, פרויקטים על רכיבי FPGA ומפגשים עם התעשייה. זו לא עוד תכנית אקדמית – זו חממה שתסייע להקים גם את דור חברות ההזנק הבט בתחום השבבים.

הביקוש מדבר בעד עצמו: 635 הגישו מועמדות למחזור הראשון, ומתוכם התקבלו רק 35. ההרכב החברתי מגוון, והמסר ברור – תכנון שבבים הוא לא מועדון סגור, אלא הזדמנות שצריכה לכלול כמה שיותר מהנדסים.

ועדיין נשאלת השאלה: מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן?

איך ייתכן שישראל, המייצאת את המוחות הכי מבריקים לתכנון שבבים בגוגל, אפל, אינטל ואמזון לא השקיעה עד כה בהכשרה מקומית? איך קרה שהתחום הכי קריטי לעתיד ההייטק – נשאר בשוליים האקדמיים?

האמת, אין לי תשובה טובה לכך ולכן אסתפק במהלך של רייכמן וגוגל שהוא לדעתי תיקון היסטורי. הוא לא רק פותח דלת למהנדסים צעירים – הוא גם מציב את ישראל על המסלול הנכון: לא רק לייצר חדשנות, אלא לדאוג לדור הבא של מהנדסינו.

אם נרצה להישאר מובילים, לא מספיק לייצא מוחות, צריך גם לבנות את התשתית להכשרתם ובכך לעזור להם להקים את דור חברות השבבים הבא. והמסלול החדש ברייכמן הוא הצעד המתבקש בכיוון הנכון. נקווה שאוניברסיטאות אחרות ילכו בעקבות אוניברסיטאת רייכמן וידביקו את הפער בין ההיצע לביקוש.

הפוסט הגיע הזמן שבמקביל לבניית שבבים מהפכנים נבנה גם את התשתית האקדמית המתאימה לכך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בית הספר להייטק ו-AI של Google ואוניברסיטת רייכמן השיקו תכנית לימודים חדשה לתכנון ואימות שבבים (Chip Design & Verification) – מסלול הכשרה ממוקד למהנדסי חומרה, שנועד לתת מענה לביקוש ההולך וגובר למהנדסי שבבים בישראל.

התכנית גובשה לאחר תהליך היוועצות עם נציגים מחברות שבבים וטכנולוגיה, במטרה ליישר קו בין תכני הלימוד לבין צרכי התעשייה בפועל. היא משלבת לימודים תיאורטיים עם תרגול מעשי על כלים ותהליכי עבודה הנהוגים בחברות גלובליות.

מה לומדים?
תכנית הלימודים מכסה את רצף השלבים מתכנון לוגי בסיסי ועד אימות מערכות והיא כוללת יסודות העיצוב הדיגיטלי: מספרים בינאריים, אלגברה בוליאנית, מעגלים קומבינטוריים וסיקוונציאליים, מכונות מצבים, עבודה עם שפת Verilog: טיפוסי נתונים, לוגיקה, מודולים, סימולציות ועוד.

• כלי אימות (Verification) מתקדמים המבוססים על SystemVerilog ו-UVM: תכנות מונחה עצמים, בניית סביבת בדיקה, מודלי רגיסטרים, כיסוי פונקציונלי ועוד.

הסטודנטים מפתחים פרויקטים של מערכות שלמות, ומממשים את התכן על גבי רכיבי FPGA לצורך בדיקה ברמת החומרה. בנוסף נכללים בתכנית מפגשים עם התעשייה – ביקורים בחברות והרצאות אורח של מהנדסים ומנהלים מהתחום.

ביקוש גבוה, מיון הדוק
למחזור הראשון של התכנית נרשמו 635 מועמדים. לאחר תהליך מיון שכלל מבחנים מקצועיים וראיונות, התקבלו 35 משתתפים. לפי מפעילי התכנית, ההרכב החברתי מגוון, וכולל משתתפים מהחברה הערבית, מהעדה האתיופית ומהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לצד ייצוג נשים.

הקורס מיועד לבוגרי תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, להנדסאים, ולסטודנטים בשלב מתקדם בלימודים המעוניינים להשתלב בעולמות ה-Chip Design וה-Verification.

לאור הביקוש נפתח מחזור נוסף, שאמור לצאת לדרך בחודש הקרוב. למועמדים מתאימים מוצעות מלגות לימודים גבוהות, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי ועדת המלגות.

גלי שחר אפרת, מנכ"לית בית הספר להייטק ו-AI של Google ואוניברסיטת רייכמן, מציינת כי התכנית נולדה על רקע מחסור מתמשך במהנדסי Chip Design בישראל, במטרה להציע מסלול הכשרה ממוקד שיקל על שילוב בוגרים בצוותי פיתוח שבבים בחברות המקומיות והבינלאומיות.

הפוסט בית הספר להייטק ו-AI של Google ואוניברסיטת רייכמן פותחים מסלול לתכנון ואימות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק (Anthropic) הודיעה על הסכם רב־שנתי ומולטי־מיליארדי עם גוגל, שיקנה לה גישה לעד מיליון שבבי בינה מלאכותית ייעודיים (TPU) של גוגל — כוח מחשוב שצפוי להוסיף למעלה מגיגה־ואט של קיבולת כבר ב-2026. לפי מינהל המידע על אנרגיה של ארה״ב (EIA), גיגה־ואט מקביל בקירוב לצריכת חשמל של כ-350 אלף בתים.

לפי הודעת החברה (AP), העסקה “שווה עשרות מיליארדי דולרים” ונועדה להזין את מערכי האימון וההרצה של קלוד (Claude) — העוזר הקולי/הטקסטואלי של אנתרופיק — לצד היצע כוח חישוב ללקוחות ארגוניים בתחומי פיתוח תוכנה, תמיכה תפעולית ומשימות קוגניטיביות מתקדמות.

גוגל תספק את הדורות החדשים של Tensor Processing Units (TPU) — מאיצים ייעודיים ללמידה עמוקה, המעניקים יחס עלות-ביצועים צפוי יותר בסביבות ענן מאשר שימוש ב-GPU בלבד. במקביל, אנתרופיק ממשיכה להריץ מערכות גם על שבבי אנבידיה ועל תשתית הענן של AWS, המשקיעה הראשונה בחברה וספקית הענן הראשית שלה.

אנתרופיק, שנוסדה ב-2021 בידי בוגרי OpenAI, עדכנה בחודש שעבר על שווי חברה של 183 מיליארד דולר לאחר גיוס נוסף של 13 מיליארד דולר. קלוד של אנתרופיק מתחרה ב-ChatGPT ובמודלים מובילים נוספים, עם מיקוד בשוק הארגוני ובשילוב בכלי פיתוח.

ההסכם מעגן שיתופי-פעולה הדוקים בין יצרניות תשתית ענן לבין מפתחי מודלים מהשורה הראשונה, וממחיש את קצב הגידול החריג בדרישות האנרגיה והחומרה של תעשיית ה-AI — עד לרמות שמוכרות מתחנות כוח תעשייתיות.

אמפמ
כותרת: אנתרופיק חותמת עם גוגל על אספקת עד מיליון שבבי TPU; קיבולת של מעל גיגה־ואט ב-2026
כותרת משנה: העסקה “בעשרות מיליארדי דולרים” תדלק את קלוד ותוסיף כוח חישוב בקנה מידה של תחנת כוח; אנתרופיק ממשיכה לעבוד גם עם אנבידיה ו-AWS
תגים: Anthropic, גוגל, TPU, בינה מלאכותית, שבבים, ענן, Claude, AWS, אנבידיה, תעשיית ה-AI
ביטוי מפתח: עסקת Anthropic-Google לשבבי TPU
נרדפים: חוזה ענן, מאיצי בינה מלאכותית, כוח חישוב, מרכזי נתונים, מודלי שפה, קיבולת אנרגיה
SLUG: anthropic-google-tpu-megadeal-2026-capacity

הפוסט אנתרופיק חתמה על עסקה של עשרות מיליארדי דולרים עם גוגל לרכישת שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת VAST Data, שהוקמה ב־2015 על ידי רנן חלק ושחר פיינבליט, נמצאת על סף קפיצת מדרגה היסטורית. לפי דיווחים של רויטרס ופרסומים ישראליים, ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל (באמצעות קרן CapitalG) מנהלות מגעים מתקדמים להשקעה של מיליארדי דולרים ב-VAST – לפי שווי של עד 30 מיליארד דולר. מדובר בזינוק אדיר משווי החברה בסבב הקודם (9.1 מיליארד דולר בדצמבר 2023), ובעצם אחת העסקאות הגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי.

VAST Data מפתחת פלטפורמת אחסון מתקדמת שמאפשרת גישה מהירה לנתונים לא מובנים – מרכיב קריטי בעבודה עם מערכות בינה מלאכותית מתקדמות כמו GPT, xAI של אילון מאסק, ו-CoreWeave. הפלטפורמה מאחדת שלוש שכבות בדרך כלל נפרדות – אחסון, ניהול וגישה – תחת ממשק אחיד שתוכנן במיוחד לסביבות מבוזרות עתירות GPU. החברה טוענת לביצועים של עשרות טרה-בייט בשנייה ולזמינות של "שישה תשיעיות" (99.9999%).

הטכנולוגיה של VAST מאפשרת אימון והפעלה של מודלים בקנה מידה עולמי, תוך הפחתת עלויות ופתרון צווארי בקבוק. בין מרכיבי המערכת: VAST DataSpace – מרחב נתונים אחוד ללא תלות במיקום פיזי, ו־VAST DataBase – בסיס נתונים מובנה לתמיכה בשאילתות בזמן אמת.

החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם אנבידיה, שהשקיעה בה בסבבים קודמים. היא אף פיתחה את InsightEngine – אפליקציית שליפה בזמן אמת שמשלבת GPU של אנבידיה עם שירותי ענן. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מזכיר את VAST לעיתים תכופות בהרצאותיו. שיתוף הפעולה מזכיר את רכישת מלאנוקס הישראלית ב־2019, מהלך שסייע לאנבידיה להעמיק את שליטתה בתחום תשתיות הדאטה.

יעד: הנפקה או אקזיט היסטורי?

מעבר להשקעה הצפויה, מינוי סמנכ"לית הכספים לשעבר של Shopify לחברה, כמו גם הכנסות חוזרות שנתיות של כ־200 מיליון דולר (צפי ל־600 מיליון ב־2026), מרמזים כי החברה נערכה להנפקה. אם אכן תונפק לפי השווי הנוכחי, תהיה זו אחת ההנפקות הגדולות בתחום תשתיות הבינה המלאכותית.

VAST מעסיקה מעל 1,000 עובדים, מהם מחצית בתל אביב, והשאר בניו יורק. היא שותפה אסטרטגית לא רק של אנבידיה אלא גם של CoreWeave, OpenAI וגורמים נוספים באקוסיסטם הגלובלי של AI.

הפוסט VAST Data בדרך לשווי של 30 מיליארד דולר: גוגל ואנבידיה במגעים להשקעה ענקית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהפכת ה AI-זרז לשינוי מבני

הביקוש הגובר לשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית כמו GPU, TPU, DPU ומאיצים נוירומורפיים יצר הזדמנות חסרת תקדים לישראל. בזכות שילוב של הון אנושי איכותי, אקוסיסטם טכנולוגי עשיר ונוכחות של ענקיות חומרה, ישראל הפכה למוקד אסטרטגי לפיתוח שבבים מתקדמים.

לפי דו"ח של Startup Nation Central  נכון ל-2024, כ-40% מההשקעות בטכנולוגיה בישראל מופנות לסטארטאפים בתחום ה- AI כאשר רבים מהם עוסקים בפיתוח חומרה ייעודית. חברות כמו Hailo, NeuReality ו- NeoLogic – מפתחות שבבים חדשניים לעיבוד קצה, רכב אוטונומי וAI –  תעשייתי.

ענקיות השבבים בישראל: מי פועל כאן ולמה?

Nvidia – מאז רכישת Mellanox בכ-7 מיליארד דולר, הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי בתחום תקשורת מרכזי נתונים ומאיצי AI. החברה מפעילה שבעה מרכזים עם למעלה מ-4,500 עובדים, והשיקה ב-2024 השקעה של חצי מיליארד דולר ביוקנעם להקמת סופר-מחשב מבוסס Blackwell GPUs.

Intel – עם יותר מ-12,000 עובדים בישראל, אינטל מקיימת פעילות ענפה בפיתוח CPU,   FPGA  ושבבי AI .מהנדסי חברת הבינה המלאכותית Habana Labs (שנרכשה ע"י אינטל ב-2019)  מובילים כיום פרויקטים בתחום חישוב נוירומורפי.

Apple – מרכז הפיתוח בהרצליה מוביל את פיתוח שבב Baltra, שבב AI לשרתים שנועד להתחרות ב. Nvidia  במסגרת הפרויקט מתקייםשיתוף פעולה פורה עם מהנדסי חברת Broadcom בפיתוח רכיבי תקשורת לשבבים.

Google – החברה מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובחיפה, ומפתחת רכיבי TPU וNIC חדשים עבור מחשוב ענן. נכון ל-2025, גוגל ישראל גם מגייסת מהנדסי חומרה לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית מבוזרת.

Microsoft – החברה מעמיקה את פעילותה בישראל בתכנון שבבים לענן. מרכז הפיתוח ברעננה עוסק בין היתר באופטימיזציה של חומרה לשירותי Azure AI .

Broadcom – פעילה שלושה מרכזים (בתל אביב, חיפה ונצרת), עם התמחות ברכיבי תקשורת אופטיים לשבבי מחשוב מאומץ.

בנוסף לנ"ל גם חברות קוואלקום, מרוול, סוני, וינבונד, נובוטון, הואווי ועוד רבות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בהם מועסקים מאות מהנדסים.

שינוי זהות טכנולוגית

בעוד שבעבר ישראל התמקדה בעיקר בפיתוח תוכנה, אפליקציות וסייבר, כיום היא מובילה גם בפיתוח חומרה קריטית. השינוי אינו רק טכנולוגי אלא גם תודעתי: מהנדסים ישראלים עוסקים בעיצוב ארכיטקטורות שבבים, אופטימיזציה של ביצועים, וניהול חום וצריכת אנרגיה—תחומים שבעבר נחשבו נחלתם של חברות טאיוואניות, קוריאניות או אמריקאיות בלבד.

כיצד הפכה ישראל למוקד כזה?

ישראל נהנית ממספר יתרונות ייחודיים:

הון אנושי איכותי: שיעור מהנדסים גבוה, חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, ניסיון צבאי במערכות מידע וביטחוניות כל אלו יחד מנפקים לתעשיית השבבים כח אדם מנוסה, איכותי ואמין .

אקוסיסטם מפותח: רשת צפופה של סטארטאפים בתחום השבבים בינהם proteanTecs Valens, DustPhotonics  ועוד, מציעים פתרונות מתקדמים לשווקים כמו רכב אוטונומי, תקשורת ו- AI תעשייתי.

תמיכה ממשלתית: תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית כוללת השקעה של כמיליארד ש"ח במחקר, הטמעה והכשרות.

אתגרים בעתיד הקרוב

לצד היתרונות הרבים מהן נהנות החברות המפתחות שבביהן בישראל יש גם כמה אתגרים:

מחסור בחברות הזנק ישראליות – עלויות הפיתוח הדרושות לפיתוח שבב חדשני מרתיעות משקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות. ההסטוריה של חברות השבבים בישראל מוכיחה כי למרות ההשקעה הגבוהה יחסית בתחילת הדרך סך ההשקעה הנדרש לחברת שבבים "מסטארטאפ לאקזיט" לא שונה בהרבה מתחומים אחרים. בנוסף, בעזרת תמיכה ממשלתית נאותה (כמו למשל הקמת חממות לתחום השבבים) ניתן לחסוך בעליות הקמה ולהבטיח את עתידה של תעשיית השבבים הישראלית.

קיימים עוד כמה אתגרים הקשורים לתעשיית השבבים הגלובלית אך הם ניתנים לפתרון כפי שנפתרו עד כה בינהם:

מחסור בכוח אדם:  התחרות על טאלנטים הנדסיים בישראל מגיעה לשיא, מה שמוביל לעלייה בשכר ולקשיים בגיוס.

מגבלות יצוא אמריקאיות: מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים (Tier 2) עשויות להגביל את גישת החברות הישראליות לחומרה מתקדמת במיוחד.

תחרות גלובלית:  מדינות כמו הודו, דרום קוריאה וטאיוואן מציעות כיום תמריצים אגרסיביים למשיכת חברות חומרה וישראל עלולה למצא עצמה במצב של בו היא תידרש לתגובה תחרותית.

לסיכום ניתן לומר כי מהפכת ה-AI  לא רק האיצה את קצב החדשנות בישראל, אלא גם שינתה את כיוון ההתמחות הלאומית. ישראל כבר אינה רק "סטארטאפ ניישן" . כעת אפשר לקרא לה בצדק "סמיקונדקטור ניישן", מעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI מתקדמים המניעים את הדור הבא של הבינה המלאכותית. הבעיה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת כעת היא הקמת דור חדש של חברות סטארטאפ בתחום השבבים אשר יבטיחו את עתידה ועצמאותה של תעשיית השבבים בישראל.

הפוסט מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל, אלפאבית, הודיעה על רכישת חברת אבטחת הסייבר (וויז) Wiz, סטארט-אפ המתמחה באבטחת מחשוב ענן, בתמורה לכ-32 מיליארד דולר, על פי מקור שמכיר את הפרטים. במהלך הקיץ שעבר, ניהלו הצדדים דיונים שהובילו להערכה של 23 מיליארד דולר – עסקה שלא התבצעה בשל חילוקי דעות והסתבכויות רגולטוריות.

עסקת גוגל-וויז תהיה האקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם, יותר מכפליים מהרכישה של אינטל את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר ב2017, היא גם תהיה הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של גוגל, וגם אחת העסקאות הגדולות ביותר בשנת 2025 עד כה.

העסקה עדיין כפופה לאישורים רגולטוריים, ואם אכן תאושר ותושלם סופית, יהיה זה בניגוד להצהרות החוזרות ונשנות של מנהלי וויז לאורך השנים על כוונתם להגיע להנפקה ולבנות ענקית סייבר עצמאית.

המאמץ מוביל תחת הנהגת תומאס קוריאן, ראש מחלקת הענן בגוגל, אשר מבין היטב את החשיבות של מוצרי אבטחת הסייבר של Wiz עבור בסיס הלקוחות של Google Cloud. Wiz מציגה נתוני ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) מרשימים – 500 מיליון דולר ביולי האחרון, עם שאיפות להגיע ל-1 מיליארד דולר בשנת 2025. נתונים אלה, יחד עם הצמיחה הערכית של החברה – כאשר סב round הגיוס האחרון נערך בהערכה של 12 מיליארד דולר והערכה פנימית עלתה ל-16 מיליארד דולר – מהווים סיבה עיקרית לכך שהצדדים שוקלים כיום עסקה במחיר פרמיום.

Wiz, שהוקמה בשנת 2020 על ידי ארבעה קציני צה"ל לשעבר, אסף רפפורט (המשמש כמנכ"ל, עמי לוטוואק, יינון קוסטיקה, ורועי רזניק, התבלטה בתחום אבטחת הסייבר בענן לאחר שהחברה הקודמת שייסדו, Adallom, נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. מאז, החברה צמחה במהירות וזכתה לתמיכה מצד גורמים מרכזיים כגון Andreessen Horowitz, Cyberstarts, Index Ventures, Greenoaks, Insight Partners ו-Sequoia. מעבר לכך, Wiz אף לא חשפה כוונות להנפקה בבורסה לשנת 2025, אך עם העסקת CFO לשעבר בפעילותה – מה שעשוי להעיד על הכנות להנפקה עתידית.

אחת הסוגיות המרכזיות שעיצבו את המשא ומתן הקודם הייתה חילוקי הדעות לגבי מבנה החברה לאחר הרכישה – האם Wiz תישאר כיחידה נפרדת או שתשתלב בתוך Google Cloud. בנוסף, ניכרת הבחינה הרגולטורית המחמירה, כאשר רגולטורים אמריקאיים ואירופיים מפקחים בקפידה על עסקאות מהסוג הזה, במיוחד בעידן בו עניין האבטחה הדיגיטלית ותשתיות המידע הפכו לנושא מרכזי.

העסקה, אם תושלם, תסמן את האקזיט הגדול ביותר עבור סטארט-אפ ישראלי, כאשר העסקה הגדולה ביותר עד כה הייתה רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת כ-15 מיליארד דולר בשנת 2017. מעבר לכך, רכישת Wiz תעמיד את גוגל כמשחקנית מרכזית נוספת בשוק אבטחת הסייבר, תחום בו ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל מחדשות את השקעותיהן כדי להתמודד עם איומי הסייבר הגוברים.

לסיכום, המשא ומתן לרכישת Wiz מציג תמונה של תחרות עזה בשוק אבטחת הסייבר, כאשר גוגל שואפת להרחיב את יכולות האבטחה שלה בענן באמצעות רכישת חברה בעלת טכנולוגיה מתקדמת וצמיחה משמעותית, בעוד שסין וארצות הברית ממשיכות להיאבק על השליטה בשוק הגלובלי.

תגים: אלפאבית, גוגל, Wiz, אבטחת סייבר, מחשוב ענן, עסקאות הייטק, סטארט-אפ ישראלי, רכישת חברה

ביטויי מפתח: רכישת Wiz, עסקת 30 מיליארד דולר, גוגל ורכישת אבטחת סייבר, תחרות בשוק האבטחה, צמיחה והנפקה, עסקאות הייטק גדולות

נרדפים:

• אבטחת סייבר: הגנה דיגיטלית, פתרונות סייבר, טכנולוגיות אבטחה
• רכישה: הסכם מיזוג, רכישה אסטרטגית, עסקת מיזוגים
• סטארט-אפ: חברה צעירה, יזמות טכנולוגית, חדשנות בתחום ההייטק

הפוסט אלפאבית רוכשת את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.