ישראל מחזקת את מעמדה בזירת הסמיקונדקטור העולמית – לאו דווקא דרך מפעלי ענק, אלא באמצעות חדשנות עמוקה, תכנון שבבים, ומומחיות ייחודית במטרולוגיה/בדיקות. כך עולה מהמהדורה השנייה של “DeepTech Explained” (ספטמבר 2025), יוזמה משותפת של Earth & Beyond Ventures ו-Deloitte Catalyst, שממפה את האקוסיסטם המקומי ומציגה נתוני מאקרו לצד מיפוי חברות וטרנדים גלובליים. הדוח מתאר 70 סטארטאפים ישראליים בתחום, כחלק ממערכת כוללת של כ-200 חברות וכ-45 אלף מועסקים, עם תרומה בולטת במו״פ, תכנון ומדידה/בדיקה לאורך שרשרת הערך של השבבים.

יתרון יחסי: מדידה, בדיקה ותכנון – לא רק פאבּים

על פי הדוח, ישראל “מוגבלת בייצור בקנה מידה גדול” אך מתבלטת כמרכז גלובלי למטרולוגיה ובדיקות, תכנון שבבים ו-R&D – תחומים קריטיים לאימות טכנולוגיות ייצור מתקדמות, לעלייה בקצבי תפוקה ולשיפור איכות. זהו נתיב השפעה שמאפשר לישראל להכתיב סטנדרטים ותהליכים גם כאשר מרכזי הייצור העצומים נמצאים באסיה, בארה״ב ובאירופה.

בפועל, המומחיות הזו מתורגמת להיצע של חברות תוכנה-וחומרה לבדיקות, ציוד מדידה, כלי אימות ותכנון (EDA), אריזה מתקדמת, ואינטגרציית תהליכים – עולמות שבאופן מצטבר מגדירים את “איכות” ה-node וה-yield לא פחות מאשר המכונות שבפאבּ עצמו. הדוח ממקם את אותן חברות בשכבת “תשתיות סמיקונדקטור” לצד חברות שמקדמות יכולות עיבוד/תקשורת/זיכרון ויישומי קצה (AI, תקשורת ליבה, סנסינג ו-Power).

תמונת מצב: 70 סטארטאפים, $5.5 מיליארד הון מצטבר

מפת הסמיקונדקטור הישראלית לשנת 2025 מציגה 70 סטארטאפים פעילים, עם מימון מצטבר של כ-$5.5 מיליארד. התפלגות הבשלות: 44 חברות בשלב מוקדם (Pre-Seed עד B) ו-26 חברות צמיחה (מעל $50M גיוס), מה שמרמז על “צנרת” יחסית מאוזנת לאורך שלבי החיים – מהקונספט ועד להתרחבות מסחרית.

מעבר לכך, הדוח ממקם את החברות על פני כל “מחסנית” השבבים: עיבוד ו-Compute (כולל מאיצי AI), תקשורת (ליבה/שידור/Edge), זיכרון, סנסינג ודימות, וכמובן תשתיות ייצור – ציוד, חומרים, תכנון/אימות, אריזה, מטרולוגיה ובדיקות. זהו מגוון שמייצר חסינות יחסית למחזוריות של תחום ספציפי, ומאפשר למקם את החדשנות הישראלית היכן שהשוליים הטכנולוגיים-כלכליים משמעותיים במיוחד.

ההקשר הגלובלי: סמיקונדקטור כנדבך אסטרטגי

הדוח מזכיר שבשנים האחרונות הממשלים המרכזיים (ארה״ב, האיחוד האירופי, סין, טאיוואן, קוריאה ויפן) הגדילו השקעות בשרשרת הערך של השבבים, כחלק ממאמץ לבניית שרידות תעשייתית, עצמאות אספקה וביטחון לאומי. השוק הבשל-אך-צומח הזה מונע על ידי AI, אנרגיה ומערכות תשתית, והובלתו בידי חברות כמו Nvidia, TSMC, Samsung ו-Intel. בהקשר זה, ישראל אמנם אינה “מעצמת ייצור” בהיקפים מלאים – אך משכילה להתמקם במוקדי חדשנות שמקרינים על כל המערכת.

למה זה חשוב לכלכלה הישראלית?

45 אלף מועסקים, כ-200 חברות (כולל מרכזי מו״פ של רב-לאומיות), וקשת רחבה של סטארטאפים – מצביעים על אפקט תעסוקתי ותעשייתי עמוק. יתרה מזו, הדוח מעריך שהיכולות המקומיות “ממקמות את תעשיית השבבים של ישראל כדי לעצב את שבבי המחר” – ניסוח שמגלם את הערך היחסי של ישראל בשלבים המאתגרים ביותר: הנדסה, אימות ותכנון רב-תחומי ברמת ארכיטקטורה, תהליך וחומר.

לצד זאת, קצב האימוץ של AI, העלייה במורכבות הייצור (אריזה תלת-ממדית, back-side power delivery, הטרוגניות Tiles/Chiplets), והמהלכים הגאו-פוליטיים (CHIPS Act בארה״ב, תוכניות באירופה/יפן/קוריאה) – פותחים חלונות הזדמנות: חברות ישראליות בתכנון/בדיקות/מטרולוגיה נדרשות היום בכל מעבר Node ובכל קפיצה ארכיטקטונית. מי שיודע “למדוד טוב יותר” ולסגור לופ בין תהליך, תכנון ואריזה – מספק ערך שמתקשה להתחלף.

אתגרי המשך: הון אנושי, תחרות והטיות רגולטוריות

מנגד, התחרות העולמית על כישרונות (מהנדסי תהליך, פיזיקה של התקנים, אלגוריתמיקה של בדיקות/EDA), הרגולציה על יצוא ידע וחומרה מתקדמת, והמחסור הבלתי-פוסק במומחים לתשתיות ייצור – כולם יוצרים צווארי בקבוק. האקוסיסטם יצטרך להמשיך להשקיע בהכשרה, בקשרים עם אקדמיה ובשותפויות עם ענקיות ציוד ו-Foundries כדי לשמר יתרון. הבשורות הטובות: הדוח מצביע על בסיס רחב – גם מבחינת שלבי הבשלות, וגם מבחינת פיזור תחומי הפעילות – שמקטין תלות ב”גחמות” של תת-תחום אחד.

מבט קדימה: ישראל כמאיצה של “שבבי המחר”

לפי הדוח, ישראל אמנם אינה מחזיקה בריבונות מלאה על כל שרשרת הייצור – אבל היא צומת ידע שמאפשר קצב ניסוי-וטעות גבוה, חיבור בין דיסציפלינות (חומרים, פיזיקה, תכנון, תוכנה ו-ML), ועבודה ישירה עם יצרנים ו-Foundries בשאלות “איכות” שמכריעות רווחיות. בשוק שבו כל אחוז Yield או כל שעה של זמינות ציוד מתורגמים למיליונים, זו נישה שמדינות קטנות יכולות להוביל – וישראל כבר שם.

בשורה התחתונה: 70 סטארטאפים, 45 אלף עובדים, ומיצוב כמובילה עולמית במטרולוגיה/בדיקות ובתכנון – מציירים תעשיית שבבים ישראלית צומחת, משפיעה ומסוגלת “להכווין” גם את הדורות הבאים של הטרנזיסטור והאריזה. בניהול נכון של הון-אנושי, שותפויות ותמריצים, ישראל יכולה להמשיך להתוות את הדרך לשבבים היעילים, הבטוחים והחסכוניים יותר של העתיד.

לדו"ח המלא

הפוסט ישראל מתבססת כמעצמת שבבים: 70 סטארטאפים פעילים, 45 אלף מועסקים ויתרון יחסי במטרולוגיה ובדיקות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח “דוח מצב התעסוקה בהייטק הישראלי 2023–2024” של RISE Israel (אוגוסט 2025) מצייר תמונה חדה: לאחר עשור של צמיחה מהירה, מספר המשרות בהייטק נתקע מאז סוף 2022. בין 2014 ל־2020 מספר המשרות גדל בקצב ממוצע של כ־3.3% לשנה, קפץ ב־2021–2022 בקצב חסר תקדים של כ־10%, ואז נעצר — מצב שמייצר לחץ בשוק עם יותר מועמדים לכל משרה פנויה. במקביל, הקיפאון איננו ייחודי לישראל; תבניות דומות נרשמו בארה״ב ובבריטניה, אך בישראל ההשלכות חריפות יותר משום שחלק ההייטק בתעסוקה גבוה מהעולם.

התמונה המפורטת לפי משפחות תפקידים מגלה שהפגיעה איננה סימטרית. הירידה החדה ביותר נרשמה בתפקידי העסקים — שיווק, מכירות ושירות — עם נסיגה מצטברת של 6.6% בשנים 2023–2024. אחריה תפקידי המנהלה והתפעול (כספים, כוח אדם, ייעוץ משפטי וכד’) עם ירידה של כ־4.1%. התפקידים הטכנולוגיים שמרו בקירוב על היקף התעסוקה שלהם. בתוך ליבת הטכנולוגיה קיימת שונות: QA ו־IT ירדו בכ־8% בשנתיים, לעומת עליות צנועות בתפקידי אלגוריתמים (+6%), הנדסת חומרה (+2%) ומדע נתונים (+1%). המגמה ברורה — תפקידים שקרובים יותר ל־R&D מחזיקים מעמד ואף גדלים מעט, בעוד שככל שמתרחקים מליבת המו״פ — הפגיעה עמוקה יותר.

גם בעסקים ובתפעול רואים את קווי המתאר של ההאטה: מכירות ושיווק נסוגו בכ־7% בשנתיים; פיתוח עסקי ירד בכ־2%. בתוך התפעול, משאבי אנוש צנחו בכ־8%, בעוד משפטים וכספים נותרו בקיפאון. המחברים מציינים שהקיצוץ ב־HR עשוי לשקף ציפייה של חברות להמשך גיוסים מצומצמים בטווח הקרוב.

מבט לפי השכלה מוסיף נדבך: בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה במספר המועסקים ללא תואר אקדמי (-5.4%), לצד עלייה קלה בקרב בעלי תואר ראשון (+0.9%). במקביל חלה ירידה במספר בעלי התארים המתקדמים בכלל ההייטק — תוצר של קיצוץ בתפקידי מעטפת שבהם שיעור בעלי תארים מתקדמים גבוה יחסית. מנגד, במסלולי הליבה הטכנולוגיים (מדמ״ח, הנדסת מחשבים/אלקטרוניקה ודומיהם) נרשמה עלייה של כ־10% במספר המועסקים בעלי תארים מתקדמים בשנתיים, ואף עלייה של כ־13% בקרב בעלי תארים מתקדמים שעובדים בתפקידים טכנולוגיים. זהו איתות מובהק להעמקת ההשקעות ביכולות מתקדמות — לרבות AI.

בוגרי מדעי המחשב ניצבים בחזית הסדק בין היצע לביקוש. מספר הבוגרים באוניברסיטאות כמעט הוכפל בארבע שנים — מ־1,621 ב־2020 ל־3,124 ב־2024. שיעור ההשמה של בוגרי תואר ראשון במדמ״ח בחברות הייטק ירד בכ־10 נקודות אחוז בשנתיים, עם הבדלים קטנים בין המוסדות. במקביל, שיעור ההרשמה של בוגרי מדמ״ח ללינקדאין זינק מ־46% ל־70% — אינדיקציה לעלייה במאמץ חיפוש עבודה. חשוב לא פחות: אין ראיות לכך שהכניסה להייטק הוגבלה רק למצטיינים מהמוסדות הבכירים; הגדלת המכסות לא פגעה באיכות הבוגרים לפי דרישות התעשייה. לצד זאת, המחברים מדגישים שהפער בין הציפיות לצמיחה לבין המציאות, יחד עם הגידול בהיצע, יוצר קושי משמעותי לבוגרים בטווח הקצר.

היבט מגדרי: לראשונה זה עשור, שיעור הנשים בתעסוקת ההייטק ירד קלות ב־2024 (כ־0.15 נקודת אחוז). שיעור הנשים בקרב העוזבים עמד על כ־40%, לעומת 38% בקרב המצטרפים, ובסך הכול נשים היוו 35.7% מהעובדים בסוף 2024. במקביל, ביזמות נמשך קיפאון סביב כ־20% חברות עם לפחות יזמת אחת, ונתונים ראשוניים למחצית הראשונה של 2025 מרמזים על ירידה חדה לכ־15% — הסתייגות: הנתונים חלקיים. גם בגיוסי הון ניכר פער לרעת סטארטאפים בהובלת נשים, בין היתר משום שנוכחותן גבוהה יותר בסקטורים שנפגעו בשנים האחרונות, כמו בריאות ומדעי החיים.

ברמת הסקטורים, הליבה ההיסטורית של ההייטק הישראלי מראה עמידות יחסית. סקטור הסייבר צמח בכ־8.9% בשנתיים, בעוד Enterprise Applications גדל ב־2.9%, מדיה דיגיטלית ובידור ב־1.7%, והמוליכים למחצה ירדו ב־0.7% בלבד. לעומת זאת, בסקטורים קטנים יותר התמונה תנודתית: קלינטק עלה ב־2023 ולאחר מכן ירד ב־2024 (-3.5%); אגריטק שמר על גודלו ואז ירד (-5.2% ב־2024); גם מדעי החיים (-3.9%) ותקשורת (-2.5%) ירדו ב־2024. המסקנה: השוק התכנס חזרה לגרעין החוזקות — תוכנה וסייבר — בזמן שחלקים פריפריאליים יותר נחלשו.

ומה לגבי מבנה הבעלות? ההאטה הייתה דומה בחברות מקומיות ובמרכזי מו״פ רב־לאומיים. בניגוד לשתי טענות נפוצות — שמרכזים רב־לאומיים יציבים בהרבה, או לחלופין ש״יברחו״ מהר יותר במצבי משבר — הנתונים עד כה אינם מצביעים על קיצוץ חריג במשרות במרכזי מו״פ עקב המלחמה בעזה או המשבר הפוליטי ביחס לחברות המקומיות.

כיווני מדיניות: המחברים מזהירים שהמעבר מעודף ביקוש כרוני לשוק תנודתי יותר הוא תרחיש שיש לקחת ברצינות. הם קוראים לעדכון מדיניות ההון האנושי: יעדים כמותיים בסגנון ועדת פרלמוטר, שנוסחו בשנות השיא, כבר אינם רלוונטיים; עם זאת, הדגשת לימודי STEM נותרת קריטית, וראוי לבחון מחדש את האפקטיביות של הכשרות חוץ־אקדמיות — בעיקר עבור אוכלוסיות עם בסיס אנגלית ומתמטיקה חלש.

השורה התחתונה: ההייטק הישראלי לא מתכווץ דרמטית, אבל הוא מתייצב בקיפאון דו־שנתי ומתכנס חזרה לליבת ה־R&D וה־AI. תפקידי המעטפת מתכווצים, הבוגרים החדשים נתקלים בסף כניסה גבוה יותר, והתקדמות שילוב הנשים נבלמת ואף נסוגה. הסיפור כאן הוא של סלקטיביות: פחות כמות, יותר עומק — וללא התאמות במדיניות ובהכשרות, עלולה להיפגע היכולת להתרומם מחדש כשהמחזור ישתנה.

הפוסט קיפאון של שנתיים בתעסוקת ההייטק: מעטפת מתכווצת, הליבה הטכנולוגית מחזיקה — ו־AI מושך קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.