"ההייטק הישראלי מצוי במצב של בלימה – לא נסיגה חדה אך גם לא צמיחה כפי שהתרגלנו אליה בעשור הקודם," כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה רשות החדשנות באפריל 2025. הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מצב שוק העבודה בענף ההייטק בישראל: האטה בגידול התעסוקה, עלייה בהיקף המשרות הפנויות והחמרה בתופעת ה"רילוקיישן" – מעבר של עובדי הייטק לחו"ל לתקופות ארוכות.

בשנת 2024 נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים בהייטק הישראלי – כ-5,000 עובדים ועובדות פחות ביחס לשנת 2023. מדובר בצמצום של כ-1.2%, אשר מסמן קיפאון מתמשך שהחל כבר ב-2022. אם בעשור הקודם חלקם של עובדי ההייטק בכלל המועסקים במשק עלה בהתמדה והגיע לשיא של 11.5% ב-2022, הרי שבשנתיים האחרונות הנתון נותר ללא שינוי.

שינוי משמעותי נוסף בתמהיל התעסוקה בענף נוגע להרכב סוגי התפקידים. בעוד שב-2012 עמד שיעור המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ) על כ-37%, הרי שב-2024 נסק נתון זה ליותר מ-50%. מנגד, שיעור המועסקים בתפקידי מטה – הכוללים משאבי אנוש, כספים, שיווק ותפעול – ירד מ-41% ל-29% בלבד. גם תפקידי המוצר שמרו על יציבות יחסית, סביב 20%.

מגמת הרילוקיישן מחריפה – 8,300 הייטקיסטים עזבו את ישראל

אחד הממצאים המדאיגים ביותר בדו"ח נוגע ליציאת עובדי הייטק ישראלים לחו"ל לתקופות ממושכות. על פי אומדני רשות החדשנות המבוססים על נתוני רשות האוכלוסין והלמ"ס, כ-8,300 עובדי ועובדות הייטק יצאו מישראל בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 – נתון שמייצג 2.1% מכלל המועסקים בענף. מדובר בהכפלה של מספר היוצאים לעומת התקופה הקודמת.

במקביל, נרשמה תזוזה משמעותית גם במיקום הגאוגרפי של עובדי ההייטק: רק 44% מהמועסקים בחברות הייטק ישראליות פרטיות נמצאים בישראל, לעומת 56% שמועסקים מחוץ לגבולות המדינה. שיעור ההנהלה הבכירה הפועלת מישראל עומד על 64%, אך בתחומי השיווק והמכירות הנתונים הפוכים – 75% מהעובדים נמצאים בחו"ל.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בגיוסי עובדים חדשים: בשנת 2024 גייסו החברות הפרטיות הישראליות יותר מ-19 אלף עובדים, מתוכם רק כ-60% בישראל. בפרט, תפקידי ניהול ומו"פ גויסו ברובם בישראל, בעוד שתפקידי שיווק, מכירות ושירות לקוחות גויסו בעיקר בחו"ל.

ביקוש גובר למיומנויות טכנולוגיות

למרות הקיפאון במספר המועסקים, השכר הממוצע בהייטק המשיך לעלות גם בשנת 2024, והגיע ל-32,341 ש"ח לחודש – פי 2.8 מהממוצע ביתר המשק. עלייה זו מוסברת בין היתר בכך שתפקידי המו"פ, המאופיינים ברמות שכר גבוהות יותר, תפסו נתח הולך וגדל מהתעסוקה בענף.

הדו"ח מדגיש כי קיימת התאוששות בביקוש לעובדים, כפי שניתן לראות מהגידול במספר המשרות הפנויות שהגיעו ל-17,000 בדצמבר 2024. רשות החדשנות ממליצה לנקוט במספר צעדים אסטרטגיים: שיפור המיומנויות הטכנולוגיות בכלל האוכלוסייה, בדגש על מתמטיקה, מדעי המחשב ואנגלית, עידוד חברות להרחיב את פעילותן בישראל, ובלימת מגמת היציאה לחו"ל על ידי יצירת יציבות פוליטית וביטחונית.

הנתונים שפורסמו מציירים תמונה מורכבת: ההייטק הישראלי שומר על מרכזיותו בכלכלה, אך ניצב בפני אתגרים חדשים – האטה בגידול, בריחה של הון אנושי לחו"ל ותחרות גלובלית גוברת. הרשות מסיימת את הדו"ח בקריאה לשיתוף פעולה בין ממשלה, אקדמיה ותעשייה כדי להבטיח את המשך שגשוגו של הענף בעשור הבא.

הפוסט קיפאון בהייטק, עלייה ברילוקיישן והתחזקות תפקידי המו"פ: דו"ח חדש מציג את מצב התעסוקה בענף ההייטק ב-2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל כינסה היום (ג') את ועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה בראשותה, לדיון חירום בנתוני הדו"ח השנתי של הועדה הבין -משרדית להגדלת ההון האנושי בהייטק המצביע על ירידה במספר המועסקים במשרות טכנולוגיות, עצירה במגמת העלייה באחוז מסיימי בגרות הייטק במערכת החינוך, והמשך הסטגנציה בשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בהייטק.

בדיון בהשתתפות שר החינוך יואב קיש,  יו"ר רשות החדשנות אלון סטופל, בכירי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נציגים ממשרד החינוך, העבודה, האוצר והמועצה להשכלה גבוהה הציגו חברי הועדה להגדלת ההון האנושי להייטק בראשות דדי פרלמוטר, נתונים המצביעים על חסמים ופערים מתהווים במערכת החינוך, בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה העשויים לפגוע בעמידה ביעדים ומטרות העל שאושרו בהחלטות ממשלה 1852,179,ו-212 , ועיקרן, הגדלת שיעור המועסקים במשרות טק ל- 15% מכוח העבודה במשק תוך 5 שנים.

מנתוני הוועדה עולה כי בשנת 2023 חלה ההאטה משמעותית בקצב גידול המועסקים במשרות טק (14.9%),עד לכדי ירידה במספר המועסקים ל-14.7% במחצית שנת 2024. יש בנתונים כדי להצביע על אי ודאות ביכולת לעמוד בתוכנית הלאומית ליעד הקצר (2026) העומדת על 14.8% מכלל המועסקים.

יו"ר רשות החדשנות אלון סטופל ובכירי הרשות הציגו בוועדת השרים נתונים במלאת שנה למלחמת "חרבות ברזל" לפיו ענף ההייטק שרוי בשנתיים האחרונות בתקופת סיכון מוגבר, אי ודאות גוברת וסטגנציה בתעסוקה המאופיינת בעצירה כמעט מוחלטת של הצמיחה במספר המועסקים בדגש על תחומים עסקיים ובתפקידי מוצר. 

השרה גמליאל הציגה מודל של תכנית הון אנושי להייטק המיושמת במשרד החדשנות והמדע וכוללת ייזום וקידום תוכניות לאומיות, תשתיות למצוינות מדעית, ופיתוח דור העתיד של מדענים ,אנשי טכנולוגיה ומו"פ בישראל. בין המיזמים המרכזיים שהמשרד מוביל בחינוך המדעי -טכנולוגי הבלתי פורמלי וזוכים להצלחה משמעותית: לימודי פיזיקה 5 יח"ל הפועלים בארבעה מרכזי פיזיקה אזוריים בתמיכת המשרד, מכשירים אלפי תלמידי תיכון והפכו למרכזי מצוינות המשפיעים על אוכלוסייה רחבה בפריפריה החברתית והגאוגרפית. החודש פרסם המשרד מכרז קול קורא בעלות כ-75 מיליוני ₪ להקמת 3 מרכזים חדשים ותמיכה במרכזים קיימים.

בנוסף, המשרד מוביל תוכנית לבגרות הייטק לבנות בהשתתפות אלפי תלמידות, קידום אנגלית דבורה גם ביישובי העוטף וקו העימות, תוכניות ייעודיות להקניית מיומנויות וחשיפה להייטק והבניית תשתיות מדע וטכנולוגיה בפריפריה באמצעות הקמת 77 מרכזים מדעים המשרתים כ- 100 אלף תלמידים.

שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:   "אני שומעת את הנתונים, רואה את הזעקה ומחויבת להרים דגל אדום כדי להבטיח את המשך צמיחתה ושגשוגה של תעשיית ההייטק המתמודדת עם אתגרים ושינויים משמעותיים בסביבה הלאומית והעולמית. עם כניסתי לתפקיד הובלתי תוכנית אסטרטגית לקידום משאבים ותוכניות לאומיות בתחום הבינה המלאכותית, הקמת מרכזי פיזיקה אזוריים, בגרות טק והבניית תשתיות מדע וטכנולוגיה בפריפריה הזוכים להצלחה משמעותית.   זה מחייב שינוי תפיסה וסדרי עדיפויות חדשים באוצר ובתקציבים הלאומיים המופנים לחינוך הפורמלי והלא פורמלי ולמקצועות הטק, אחרת נאבד תוך מספר שנים את העליונות במודיעין, בביטחון, בחלל ובאנרגיה, לטובת מדינות שהשכילו לעשות את השינוי."

הפוסט השרה גמליאל: מצב ההייטק בישראל מהווה תמרור אזהרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדוע תחרות הגיוס כעת נמוכה במיוחד?

כאשר פיטורים, בעיות ביטחון תעסוקתי ואינפלציה שולטות בחדשות, זה רק טבעי שמספר גדול מהרגיל של מועסקים, מובטלים לטווח ארוך ומועמדים שפוטרו לאחרונה, שוקלים הזדמנויות עבודה חדשות. אבל רוב מנהלי הגיוס לא מודעים לכך שתחרות הגיוס על כישרונות נמצאת כיום בשפל הסטורי. מצד שני יש כיום סיבות רבות וטובות לנצל את המצב לגיוס עובדים איכותים. הנה כמה מהן:

הקפאת גיוס מפחיתה את תחרות הגיוס  – חברות ידועות בצמיחה מהירה כמו Meta, אמזון וגוגל משתמשות כעת במונח שכמעט ולא נעשה בו שימוש בעשור האחרון. וזה "העסקת יתר". כתוצאה מהגיוס העודף שביצעו בשנים האחרונות, חברות רבות מבצעות כעת תהליך של הקפאת גיוס. גם הקפאות חלקיות משמעותן שהחברות הללו כמעט ולא מבצעות גיוס של עובדים בחודשים הקרובים.

פיטורים של מגייסים – לאחר שחוו פרץ ארוך של גיוס יתר, חברות רבות מפטרות גם רבים מהמגייסים מאחר והן צופות מיתון עסקי מתמשך. כתוצאה מכך, תחזיות גיוס העובדים שלהם לינואר ואילך קוצצו באופן משמעותי. ועם השילוב של הקפאת עובדים ומספר עובדים עתידי נמוך יותר, יש צורך בהרבה פחות מגייסים. לדוגמה, ענקית ההייטק אמזון שצמחה עד כה ללא הרף הנהיגה לאחרונה הקפאת גיוס והקטינה את מספר המגייסים שלה.

קיצוץ תקציבים לקראת שנת 2023 – חברות רבות מתכננות את תקציב ההוצאות השנתי שלהן ברבעון האחרון של השנה ובמיוחד בחודש דצמבר. לאור מצב השווקים, חברות רבות קיצצו בתקציבי כח האדם שלהן וכעת בתחילת 2023 הן תהליכי גיוס עובדים חדשים הצטמצמו למינימום הכרחי.

פיטורים בהיקפים גבוהים הגדילו את מאגר מחפשי העבודה – גל הפיטורים שהתרחש במחצית השניה של 2022 פינה עובדים רבים המחפשים את מקום העבודה הבא שלהם. רבים אחרים חוששים שהם עשויים להיות המפוטרים הבאים. כך קרה שהרבה עובדים שמעולם לא היו זמינים בחברות מובילות מחפשים כיום עבודה באופן פעיל.

האינפלציה דוחפת אפילו את המועסקים לחפש עבודה בחברה שתגדיל משכורתם  – מגמת האינפלציה האחרונה אילצה עובדים רבים לחפש הזדמנויות חדשות בחברות שישלמו להם יותר. זה נכון במיוחד לגבי מועמדים המבקשים לרכוש בית חדש וצריכים להתחשב בהעלאות המחירים האחרונות שיקרו מאד את תשלומי המשכנתא הצמודים למדד המחירים והריבית במשק.

האינפלציה תחזיר כמה פנסיונרים – אותה אינפלציה גבוהה תגרום לרבים שבחרו לפרוש במהלך הקורונה לשקול מחדש את רצונם לשוב למעגל העבודה. אותם גמלאים כבר מתחילים לבדוק את שוק העבודה ואפילו כאלה שחששו לחזור למשרדים בגלל החשש להידבק בקורונה מתחילים לחפש עבודה

באופן אקטיבי.

תחלופת שיא מוסיפה לנפח הגבוה של כישרונות איכותיים זמינים – תחלופת העובדים נמצאת כעת בשיא ומועמדים איכותיים רבים שוקלים להחליף את מקום עבודתם (סקר שנערך לאחרונה בארה"ב הצביע על 44% מהאמריקאים שצפויים לחפש עבודה חדשה במהלך החודשים הקרובים).

החברות הקטנות מול ענקיות ההייטק – בעוד ענקיות ההייטק עובדות בדרך כלל על תוכניות עבודה ארוכות טווח הכוללות כעת פיטורים או הקפאת גיוסים כדי להיערך למיתון מתמשך, חברות הסטרטאפ הזריזות והגמישות יכולות לנצל זאת כדי לגייס עובדים איכותים.

לסיכום, ניתן לומר כי דווקא בתקופת האטה זו כאשר היצע הכישרונות גבוה והתחרות נמוכה, הכח חוזר לחברות המגייסות. לכן כדאי לחברות רבות לשקול גיוס עובדים איכותים תוך ניצול מירבי של תנאי השוק.

הפוסט <strong>כן, זה הזמן לגייס עובדים!</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נתחיל בחדשות הטובות, שאולי נכון יותר להגדירן כחדשות מדהימות. ומדוע מדהימות? כי אין מילה אחרת לתאר מצב שבו בתוך שנה אחת חזינו בגידול של פי 2.5! בסך ההשקעות בהייטק הישראלי. וזהו רק הנתון הראשון שאפשר להתפעל ממנו. לפי נתוני חברת המחקר IVC המרכזת את נתוני ההשקעות בהייטק, הסתיימה שנת 2020 (שהחלה כשנת קורונה) עם סך גיוסים של 10 מילארד דולר. מספר מרשים למדי וגם מספר שיא שלא ראינו כדוגמתו בעבר. אך די מהר התברר כי זו היתה רק תחילתה של "מתקפת" השקעות שנחתה על ישראל מכל קצוות הגלובוס. במהלך שנת 2021 השקיעו בחברות הייטק ישראליות למעלה מ-1,000 (אלף!!!) קרנות הון סיכון זרות וזאת בנוסף לכמה מאות קרנות ישראליות. לפי נתונים די סופים תסתיים שנת 2021 עם סך השקעות של 25.66 מילארד דולר. כמות הכסף האדירה הזו הושקעה ב-776 חברות כלומר בממוצע הושקעו בכל חברה 33 מליון דולר! אם נשווה את הכמות הזו לשנת 2020 נגלה שרק בשנה שעברה היה הסכום הממוצע שהושקע בחברה 17.2 מליון דולר ובתוך שנה קפץ סכום ההשקעה הממוצע לחברה בפי שניים!

נתונים מרשימים נוספים הם נתוני האקזיטים של שנת 2021. השנה הסתכמו סך ההנפקות והמכירות של חברות ישראליות ב-23 מילארד דולר. נתונים אלו מייצגים עליה משמעותית לעומת שנת 2020 אך די דומים בהיקפם לשנת 2019.

ירידה מדאיגה במספר חברות הייטק חדשות

המספרים המדהימים הנ"ל מסתירים עובדה מדאיגה המייצגת מגמה הנמשכת כבר מספר שנים. אם נבחן לעומק את נתוני ההשקעות בהייטק הישראלי נגלה כי בעוד שכמות הגיוסים גדלה ב-250%, כמות החברות בהן השקיעו המשקיעים גדלה רק ב-30%.

ואכן בשנים האחרונות אנו חווים ירידה משמעותית בכמות ההתחלות של סטרטאפים חדשים. אם בתחילת העשור נולדו בכל שנה כ-1,000 סטרטאפים חדשים, הרי שב-5 שנים האחרונות אנו רואים ירידה מתמשכת בכמות החברות החדשות. לפי נתונים שריכז עבורינו שמוליק שלח, מנהל המחקר הטכנולוגי בחברת IVC, ניתן ללמד כי בעוד שבשנים 2014-2015 נולדו בישראל כ-1,400 חברות בשנה, הרי שבשנת 2017 צנחו המספרים ל-1,150 חברות, בשנת 2018 כבר ירדה כמות החברות החדשות לפחות מ-1,000 ולפי הנתונים העכשווים בשנת 2021 נולדו בסה"כ 235 חברות. שלח טרח לציין כי אלו מספרים לא סופיים וכי חלק מהחברות שהוקמו השנה טרם ביצעו סבבי גיוס משמעותים ולכן לא כולן נמצאות בסטטיסטיקות אך גם אם ניקח בחשבון שהמספר יגדל פי 3, עדיין מדובר במספרים נמוכים משמעותית למה שהכרנו רק לפני כמה שנים.

למרות הירידה העקבית בכמות החברות החדשות טרם ברור מהן הסיבות המדויקות לכך אבל כבר היום אפשר להצביע על שתי סיבות מרכזיות.

סיבה ראשונה היא המחסור החמור בכח אדם שגרם לתחרות קשה על כל עובד והביא לעליה מטאורית במשכורות ובתנאי ההעסקה של עובדים רבים. משכורות העתק המוענקות כיום לעובדים גם בחברות הגלובליות וגם בחברות הייטק צעירות הן מן הסתם זרז שלילי ליזמים ועובדים לעזוב את מקום עבודתם המפנק ולצאת להרפתקה של הקמת חברה חדשה עם כל הסיכונים הכרוכים בכך.

סיבה נוספת היא חוסר הבהירות בעידן הקורונה. בימים של סביבה מקומית וגלובלית בלתי יציבה המשתנה חדשות לבקרים, ניתן להבין מדוע יזמים רבים נרתעים מלהקים חברה חדשה ולצאת לדרך כאשר חוסר הבהירות באשר לעתידן גדול עוד יותר מבימים כתיקונם.

ירידה בולטת במגזר השבבים

כאן המקום לציין כי למרות שהבעיה של חוסר הקמת חברות חדשות משותפת לכל מגזרי ההייטק היא בולטת במיוחד דווקא במגזר השבבים. זו תופעה שקשה להסבירה שכן כמות האקזיטים בתחום השבבים והיקפם בולט במיוחד מול מגזרי הייטק אחרים. די אם נזכיר הצלחות פנומנליות כמו מובילאיי, מלאנוקס והבאנה לאבס השייכות כולן לתעשיית השבבים. לכל אלה הצטרפו לאחרונה מספר חברות שביצעו אקזיט מרשים ע"י הנפקת מניותיהן לציבור בשוויים אסטרונומים כולל אינוביז, וואלנס וארבה רובוטיקס. חברות נוספות כאוטוטוקס, סטורדוט, וסאטיקספיי צפויות ללכת בקרוב בעקבותיהן. אך מה עם הדור הבא? האם גם בעוד 5-10 שנים נוכל ליהנות מאקזיטים דומים?

המשמעיות לעתיד התעשיה והכלכלה בישראל

הבעיה הגדולה באי התחלות חדשות היא השפעתה על עתידינו. בעוד שהכסף הרב המגיע לקופת חברות ההייטק מכל הגיוסים המרשימים עלול להתפוגג ולהיעלם מבלי להשאיר עקבות, קיטון בכמות החברות החדשות צפוי לפגוע בכלכלת ישראל בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט. במילים אחרות, כמות התחלות קטנה יותר משמעותה צמצום בכמות החברות הישראליות הבוגרות וירידה צפויה בכמות האקזיטים שנראה כאן בעוד 7-10 שנים כשהחברות שקמות היום יגיעו לבשלות עסקית. לכן חשוב ואפילו חיוני שקברניטי המשק הישראלי לא יתפתו לנוח על זרי האופוריה שיוצרים הגיוסים המפוארים וימצאו דרכים לעידוד הקמת חברות ישראליות חדשות.

הפוסט סיכום שנת 2021 בהייטק: עליה מטאורית בגיוסים ובאקזיטים לצד ירידה מדאיגה בכמות החברות החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את 'דו"ח מגמות והתפתחויות ביצוא הישראלי לשנת 2020'. על פי הדו"ח, הסתכם יצוא הסחורות והשירותים מישראל בשנה זו בכ-114 מיליארד דולר. נתוני השנה האחרונה מצביעים על ירידה של כ- 1.5% בלבד ביצוא הסחורות והשירותים בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, נתון טוב מהרבה ממדינות ההשוואה.

על אף צמצום בהיקף יצוא הסחורות והשירותים בשנת 2020, מדובר בירידה מזערית לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במינהל סחר חוץ מסבירים צמיחה שלילית זו בעיקר בירידה המשמעותית ביצוא שירותי תיירות, שהצטמצמו בכ-66% שהם כ-5 מיליארד דולר. בחישוב רב שנתי, צמח היצוא בשיעור שנתי ממוצע של כ-3.9% בין השנים 2017-2020.

היקף יצוא השירותים בשנת 2020 עמד על כ-53.8 מיליארד דולר- קיטון של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היקף יצוא הסחורות (כולל יהלומים) עמד על כ-60.18 מיליארד דולר אל מול 60.23 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ- 0.1% בלבד.

תמהיל היצוא מישראל בשנים האחרונות משתנה כך שיצוא השירותים תופס נתח משמעותי יותר מסך היצוא הכללי. שנת 2020, הייתה השנה הראשונה בשנים האחרונות בה נתח יצוא השירותים קטן, לאור משבר וירוס הקורונה. יצוא השירותים מהווה כ-47.2% מסך היצוא הכללי בשנת 2020 (לעומת כ-48.0% בשנת 2019).

סקטור שהושפע משמעותית באופן שלילי ממשבר הקורונה ברחבי העולם ותרם רבות לירידה בהיקף היצוא בכלל ויצוא השירותים בפרט הינו סקטור התיירות. בנוסף, יצוא ממכירת חברות הזנק, שהצטמצם כתוצאה ממיעוט רכישות ברחבי העולם כחלק מהמשבר הכלכלי, ירד בשיעור של כ- 75%.

קיטון היצוא הישראלי התמתן בעיקר בשל הגידול המשמעותי בענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא מכירת חברות הזנק), ובענפי שירותי התוכנה והמיחשוב שיחד מהווים כ-61% מסך היקף יצוא השירותים מישראל בשנת 2020. ענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא חברות הזנק), ושירותי תוכנה ומיחשוב צמחו ב-36% ו-18% בהתאמה, בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. קצב הצמיחה השנתי הממוצע של יצוא השירותים עומד על כ-6.9% בין השנים 2017-2020.

השפעת וירוס ה-Covid-19 על היצוא הישראלי: היצוא הישראלי כאמור חווה ירידה בשיעור של כ- 1.5%. נתון זה הינו משמעותית טוב יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות (ראה תרשים מטה). התוצאות הטובות יחסית של היצוא הישראלי גרמו להשפעה חיובית משמעותית על התוצר הישראלי בשנת 2020 אשר הצטמצם בשיעור נמוך יחסית של כ 2.5% לעומת ירידות משמעותיות הרבה יותר במרבית המדינות המפותחות ברחבי העולם.

תחזית לשנת 2021

שנת 2021 התחילה ברגל ימין בכל הקשור ליצוא הישראלי. נתוני היצוא מתחילת השנה מראים שיצוא הסחורות מתאושש בצורה מרשימה מאוד בשיעור של למעלה מ 2% ויצוא השירותים, אשר הוכיח עצמו בשנת הקורונה כעוגן משמעותי עבור היצוא ועבור התוצר הישראלי, חוזר לפסי צמיחה מהירה בשיעור של למעלה מ 15%. בתוך כך, יצוא התוכנה ושירותי המיחשוב המהווים את עיקר יצוא שירותי ההייטק צומחים בשיעור הגבוה מ 20%. בהתבסס על נתונים אלו, ההערכות עבור שנת 2021 הן אפילו גבוהות יותר ממה שהוערך עם כתיבת הדו"ח ועומדות על היקף הצפוי להגיע ללמעלה מ 120 מיליארד דולר. נזכיר שמשרד הכלכלה והתעשייה הציב לפני מספר שנים יעד שאפתני של 120 מיליארד דולר יצוא עד שנת 2020. הנתונים מוכיחים כי היעד צפוי להיות בהישג יד ב 2021 – ולולא שנת הקורונה, היעד היה מושג כבר בשנה הקודמת.

מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן: "שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת עבור הסחר והכלכלה העולמית ובכלל זה גם עבור היצוא הישראלי. למרות האתגרים הרבים, היצוא הישראלי הוכיח את חוסנו ועמידותו בפני משברים כלכליים, בעיקר הודות למגזר היי-טק. היצוא הצליח להתעלות על התחזיות הפסימיות ל-2020 וירד בשיעור מינימלי של 1.5% בלבד, נתון טוב בהרבה ממרבית המדינות המפותחות. הנתונים שהתפרסמו לאחרונה אודות היצוא מתחילת שנת 2021 הם אופטימיים אף יותר ממה שחזינו בעת כתיבת הדו"ח המסכם של שנת 2020. על פי התחזיות שלנו, אנו צפויים להגיע ליעד של 120 מיליארד דולר וככה"נ אף לעבור אותו כבר בשנה הקרובה.

אנו במינהל סחר חוץ ביצענו התאמות רבות בשנה האחרונה במטרה להתאים את פעילותנו הגלובלית, כלי הסיוע והשירות שאנו מעניקים ליצואנים הישראלים, למציאות המשתנה ותוצאות השינויים ניכרות. עם זאת, המשבר הבריאותי והכלכלי עוד לא תם ועדיין ישנם אתגרים לא מבוטלים עבור היצוא הישראלי. אני מזמין את היצואנים להמשיך ולפנות אל מערך הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה ב-50 מוקדי פעילות סביב העולם, בתשתית הסכמי הסחר שגדלה השנה ובקרנות המימון וכלי הסיוע המסייעות ליצואנים במאמצי השיווק בחו"ל".

…

הפוסט 2021 צפויה להירשם כשנת שיא של כל הזמנים ביצוא הישראלי – עם צפי של מעל 120 מיליארד דולר * ירידה חדה במכירות חברות הזנק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

9. נוהלי תעבורה חדשים – טום פרדימן היה זה שהטביע את המושג "העולם הוא שטוח" בספר באותו שם שפרסם בשנת 2005, כלומר שכל העולם הוא כפר אחד גדול. נראה שמגיפת הקורונה עלולה להוביל את תושבי כדור הארץ לתנועה בכיוון ההפוך. אם עד כה עודדו המדינות מדיניות של שמיים פתוחים והיעדר גבולות, כעת תדאג כל מדינה לבצע בדיקות בכל גבולותיה כדי למנוע הפצה מהירה של וירוסים כגון קורונה ומחלות אחרות. לצורך כך תאמצנה המדינות נוהלי בדיקות רפואיות וציוד סריקה במעברי הגבול ובנמלי האויר והים. בהמשך יקבעו נוהלי סריקה ואיתור גם במוקדי התקהלות גדולים כגון קניונים, תיאטראות, ומגרשי ספורט. הדרך לטפל בכמיות גדולות של בני אדם מבלי לפגוע בזרימה ובסדר יומם של התושבים יעשה ע"י שימוש בצמידים רפואיים אישים שיוכלו לשדר את המידע האישי בצורה קלה ומהירה לסורקים מהירים שיותקנו בכל מקום. מידע רפואי על כל אחד מאזרחי המדינה ישמר במאגר נתונים מרכזי תוך יכולת לשלוף אותו בכל רגע נתון.

10. קניות מקוונות ורכישות אוטומטיות – בעוד כמות המערכות לקניות באינטרנט ומסחר אלקטרוני גדל משמעותית בשנים האחרונות, יש לצפות כי המשבר הנוכחי יגביר את קצב הרכישות המקוונות עוד יותר ובמקביל יפתח את הקמעונאות הבלתי מאוישת. ישנם עדיין פריטים רבים שאנשים מעדיפים לקנות בעולם האמיתי. בעיקר מוצרי מזון טריים או מוצרי ביגוד שחלק מהאוכלוסיה מעדיף לרכוש לאחר מישוש ומדידה. המשבר הנוכחי יאיץ את האפשרות לרכוש בחניות פיזיות אך אוטומטיות שם ניתן יהיה לרכוש מוצרים ע"י חיוב אוטומטי של כרטיס האשראי ומבלי הצורך לעבור דרך קופות מאוישות. במקביל, יתאפשר לקונים להזמין את המוצרים הדרושים להם באמצעות האינטרנט ורק להגיע לסופרמרקט המקומי או לחנות הנוחות הקרובה כדי לאסוף את המוצרים ללא צורך אפילו לצאת מרכבם. כל זה יגובה כמובן במערכות אבטחת נתונים מתקדמות עוד יותר מהקיים.

11. משלוחים – המשמעות המיידית של עבודה, בילוי, ואכילה בבית היא צמיחה עצומה בכמות המשלוחים של מזון גולמי, ארוחות מוכנות וקניות באינטרנט. בטווח הקרוב רוב המשלוחים יעשו ע"י שליחים אנושים דרך חברות שליחים, דואר, ושרותי משלוח חבילות אך בעוד כמה שנים יש סיכוי טוב שרוב המשלוחים יעשו ע"י רכבים לא מאוישים או רחפנים אוטונומים.

12. רפואה מרחוק – בעזרת טכנולוגיות בינה מלאכותית ותקשורת מהירה יתפתחו שרותי הרפואה מרחוק ויאפשרו תמיכה בכמות אדירה של מטופלים ללא צורך להגיע למרפאות ובתי חולים וללא סיכון הצוות הרפואי. כבר כעת נפתחו בסין פלטפורמות שירותי רפואה מקוונות, שהשיקו שירותי אבחון מקוונים עבור תסמיני וירוס הקורונה כדי להימנע מביקורים מיותרים בבתי חולים. תהליכים של הנגשת שירותי רפואה דיגיטלית, שכבר היו בתהליכי מימוש מתקדמים יואצו בעקבות המשבר הנוכחי ויהפכו לנורמה מקובלת על רבים. השירותים מרחוק יכללו ביצוע בדיקות רפואיות מהבית, דיאגנוסטיקה באמצעות אפליקציה בטלפון החכם, קבלת אבחון מרחוק, צ'אט עם רופא מומחה ואולי אף אספקת תרופות לבתי המטופלים באמצעות רחפנים.

13. חינוך מרחוק – משבר הקורונה גרם לרבים להבין ולהעריך את יתרונות הלימוד מרחוק. כבר כעת מערכת החינוך בישראל עברה ללמידה מקוונת וכך נעשה גם במדינות אחרות אך המערכות הקיימות צפויות להשתכלל מאד ולאפשר לרבים ללמד בצורה מקוונת באופן אישי או אפילו בכיתות לימוד ווירטואליות מבלי לצאת מהבית. תחום ה- EdTech – עזרי חינוך ללימוד מקוון יפרח אף הוא ועימו יגדלו דרמטית מספרי הלומדים דרך המחשב מהבית. בסמסטר האביב הנוכחי מציעה אונב' צינגווה (האוניברסיטה הטובה בסין ללימודי STEM [מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה] קרוב ל-4,000 קורסים מקוונים ואילו אונב' פקין (הגדולה ביותר בסין לתחום ללימוד אמנויות] קרוב ל-4,500 קורסים מקוונים. תופעה זו עשויה לגדול בכל העולם, ולאפשר ליותר ויותר אנשים לרכוש השכלה והכשרה מבתיהם וחשוב לא פחות, בעלות אטרקטיבית בהרבה מבעבר.

14. ערים חכמות – משבר הקורונה הבליט את חשיבות ניהול האוכלוסיה ברמת הערים. הנסיון של ערים רבות ישמש אותן כדי להבין את החשיבות של אספקת מידע חיוני לתושביהן בצורה קלה וזמינה באמצעות ישומים ידידותים שיותקנו על כל טלפון חכם ויאפשרו לכל תושב לאתר במהירות את מיקומם של השירותים הציבורים כדוגמת מרפאות מקומיות, או בתי מרקחת פעילים. בד בבד עם אספקת מידע לאוכלוסיה יוכלו ראשי הערים וצוותיהם להיעזר במערכות ביג דטה כדי לאתר התקהליות מסוכנות או הצטברות גדולה מהממוצע של חולים באיזור מסוים מה שיצביע על בעיה נקודתית ויקדם עדכון מהיר של התושבים. נתונים אלו גם יאפשרו להחליט על הפרדת אוכלוסיות בסיכון משאר האוכלוסיה ולפעמים אפילו סגירת עיר שלמה לזמן מה.

15. ממשל זמין באינטרנט – חשיבות הצורך של הממשלות לתקשר עם אזרחי מדינתם באופן שוטף ומיידי התגלה במהלך המשבר ולכן צפוי שהמשבר ישמש תמריץ לממשלות רבות לשפר את השרותים הדיגיטלים שלהם. מערכות מחשבים מתקדמות, שרותי מחשוב ענן ומרכזי עיבוד נתונים חדשים
יאפשרו לממשלה להזרים כספי סיוע לאזרחים ועסקים, ואף יחליפו את הצורך של האזרחים להגיע לסניפים הפיזים של משרדי הממשלה לצורך קבלת מידע, רישום (לשכות האבטלה, טאבו וכו' ) הנפקת תעודות (זהות, דרכון וכו') או לצורך תשלום מיסים. במקביל, עם אימוץ השרותים הדיגיטלים ע"י האזרחים יקטן הצורך בסניפים פיזים וצפוי שסניפים רבים יסגרו או יצמצמו פעילותם.

בסינית המילה משבר מפורשת גם כהזדמנות!

פסק הזמן העומד לרשותכם כעת יכול להיות גם ההזדמנות שלכם להתפתח באופן אישי, להמציא המצאות ולפתח חדשנות. נצלו אותו כדי לחשוב על עתידכם ואם עדיין אין לכם רעיונות יצירתים חישבו אילו כלים או יכולות נמצאים בכם, בחברות שלכם או בקהילה שלכם, ויוכלו לסייע לכם להתקדם באחד ממגוון התחומים שהזכרתי כאן ואולי אף באחרים.

כך תוכלו לחדש, להשתפר ולצמוח מחדש בחודשים הקרובים ובשנים הבאות.

הפוסט היום שאחרי…. מה ישתנה בעולם העסקי לאחר שמשבר הקורונה יחלוף – חלק ב' הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מה שבטוח, חשיבות הטכנולוגיות המתקדמות רק תגדל ותתרחב. במאמר זה ( שחולק בגלל אורכו לשני חלקים) פירטתי חמש עשרה תעשיות חדשות או תחומים אשר סביר להניח כי ישתנו משמעותית בעקבות משבר הקורונה.

האם תרצו להיות חלק מהשינוי שיעבור על העולם או רק להנות ממנו כמשקיפים מהצד? קראו והחליטו מה מתאים לכם?

1. מיכשור רפואי – בעקבות משבר הקורונה והמחסור במכונות הנשמה, ערכות בדיקה וציוד מיגון לצוותים הרפואים יוקצו תקציבי עתק ע"י ממשלות לפיתוחים בתחומי רפואה ומיכשור רפואי, מוצרים ביולוגיים ותרופות כימיות, ואף צמידים רפואיים אישים באמצעותם ניתן יהיה לקבל מידע רפואי ראשוני בכל עת על כל אחד מאיתנו (כולל חום גוף, דופק ואף את התיק הרפואי שלו). בנוסף, יוקמו מערכות מידע (ביג דאטה) ארציות הכוללות תיקים רפואים מפורטים של כל אזרח ושיתוף מידע (אנונימי) בין קופות החולים ואולי אפילו בין מדינות במטרה לבצע סטטיסטיקות שבעזרתן ניתן יהיה לשפר שרותים ולהתמודד ביתר הצלחה עם משברים דומים או מחלות אופיניות.

2. ביזור שרשרת אספקה – המשבר חשף את תלותה של הכלכלה העולמית בתשתית היצור בסין. מעתה נצטרך לקחת בחשבון בנוסף ליעילות היצור ומחירים נמוכים גם ביזור היצור שיבטיח שלא "נפקיד את כל הביצים שלנו בסל אחד" או במילים אחרות, בעת משבר במקום אחד על פני הגלובוס נוכל להפנות את היצור שלנו לאתר יצור חלופי במדינה אחרת. הביזור גם יכול לסייע ליצור תחרות בין הספקים שלנו דבר שיוכל לדחוף אותם להיות יעילים יותר במועדי האספקה שלהם ובעלויות היצור.

3. יצור מקומי – תעשיה מקומית הופכת לצורך קיומי בעיתות חירום. במגיפות או במלחמות חשוב לכל מדינה לספק מזון לאוכלוסיתה כמו גם לייצר מוצרים חיונים כגון מוצרי הגיינה ותרופות מבלי להיות תלויים ביצרנים הנמצאים במדינות אחרות. בעתיד, צפוי שנראה מדינות רבות המעודדות יותר מבעבר יצור מקומי ואף משקיעות בכך משאבים מוגדלים. למול עלויות יצור נמוכות במדינות אחרות (בעיקר באסיה) יצור מקומי יתאפשר בעזרת רובוטים ומכונות יצור אוטונומיות שעלותן לאורך זמן פחותה בהרבה וכן בעזרת שימוש מושכל במדפסות תלת מימדיות אשר יאפשרו יעול היצור גם בסדרות קטנות.

4. עבודה מרחוק – הנסיון של חברות וארגונים רבים לנהל את עסקיהן במציאות בה רבים מהעובדים נמצאים בבית, יצור דפוסי עבודה חדשים. חברות רבות תגלנה כי אין להן צורך במשרדים ענקים והתארגנות לעבודה מקוונת תהפוך לפופלארית ויעילה הרבה יותר מבעבר, תוך הסתמכות על קויי תקשורת מהירים במקומות בהם יש תשתית מתאימה לכך ודחיפה להתקנת קווי תקשורת דומים בשאר העולם. בחסות משבר הקורונה מבוצע בימים אלה הניסוי הגדול ביותר בעולם לעבודה מרחוק. זה יתן לאנשים הזדמנות לשנות את אורח החיים שלהם וגם את הצורה בה נהגו לעבוד. ישומים חדשים שכבר קיימים כיום יאפשרו למעסיקים לספק לעובדיהם מחשבים ותוכנות לעבודה מרחוק אך גם להשתמש בכלי ניטור ובקרה בעזרתם יוכלו לדעת את כמות השעות שעובדיהם "בילו" בעבודה גם כשהם בבית.

5. שימוש ברחפנים ומלטי"ם – רחפנים ומל"טים (מטוסים ללא טייס) יוכלו למלא מקומם של אנשים במגוון ישומים. כבר במשבר הנוכחי השתמשו בסין במל"טים כדי לבצע מדידות טמפרטורה של אוכלוסיה תוך שימוש במערכות הדמיה תרמית אינפרה אדומות , להוביל משלוחי מזון ותרופות מבלי לסכן בני אדם, לבצע פעולות חיטוי באיזורים ציבורים צפופים ואף להשקות או לרסס קוטלי מזיקים על שטחי חקלאות נרחבים ללא מגע יד אדם.

6. רובוטים ומכונות אוטונומיות – השימוש ברובוטים לביצוע מטלות רוטיניות יגבר משמעותית ויקטין את התלות בבני אדם לפעולות כמו יצור סדרתי, סיוע בבתי חולים או אפילו סידור מצרכים בסופרמרקטים. מכוניות אוטונומיות יהפכו לאמצעי תחבורה יעיל להובלת סחורות, אנשים ומשלוחים.

7. פינטק ומטבעות הקריפטו – מאז תחילת פברואר צנח שווי מטבע הביטקוין בכ- 50% וכך גם מטבעות הקריפטו אחרים. הירידה המשמעותית בערכם של המטבעות הוירטואלים קשורה למשבר הקורונה אך השפעתה תימשך ככל הנראה גם הרבה לאחר שהמשבר יחלוף כתוצאה מהכרה של רבים כי מי ששולט במדינה שולט גם במערכת הפיננסית הנהוגה בה. השפעת המשבר תבוא לידי ביטוי בהגברת השימוש במערכות המקוונות של הבנקים המאפשרות ביצוע פעולות כספיות ללא צורך בביקור בבנק לשם הפקדות, משיכות או ניהול הכספים שלנו. בעתיד הקרוב אנו צפויים לראות גידול בשימוש בארנק האלקטרוני (חיובים וזיכוים של חשבוננו ישירות מתוך מכשיר הטלפון שלנו) מה שייתר את השימוש בכסף מזומן, שיקים ואולי אף כרטיסי האשראי.

8. שינוי סדרי עדיפיות בתעשיות חסינות משברים – משקיעים רבים בתעשיית ההייטק ובכלל מעדיפים להשקיע במגזרים בעלי פוטנציאל שוק גדול. כעת תכנס למערכת השיקולים שלהם גם השאלה, האם המגזר חסין למשברים. ההערכה היא כי המשקיעים ידירו רגליהם מתחומים רגישים למשברים ויעדיפו להשקיע בתקשורת מהירה, מסחר אלקטרוני ומכונות אוטונומיות. תעשיות כגון תיירות, תעופה בידור ומסעדנות נפגעו אמנם קשה מהמשבר אך עשויות להיות מקור להשקעה אטרקטיבית בתנאים מועדפים למשקיעים בעלי מעוף ונכונות לסיכונים.

עד כאן חלקו הראשון של המאמר. בערב חג הפסח נפרסם את החלק השני.

הפוסט היום שאחרי…. מה ישתנה בעולם העסקי לאחר שמשבר הקורונה יחלוף? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז נכתב לפני כעשור הספר  Start-up Nation: The Story of Israel's Economic Miracle קיבלה תעשיית ההייטק הישראלית הכרה עולמית ביכולת היצירתיות והחדשנות שלה. במקביל, המשיכה התעשייה לשמש כמנוע צמיחה קבוע לכלכלת ישראל . אין פלא כי גם כעת, בעת משבר הקורונה, נרתמה תעשיית ההייטק להתגבר ולמצא דרכים ותרופות להילחם בנגיף.

פתרון ישראלי יצירתי למחסור במכונות הנשמה בבתי החולים נולד לאחרונה במוחם של כמה בוגרי אחת היחידות המובחרות בצה"ל אשר ביחד עם ד"ר אלחנן פריד, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בהדסה הר הצופים, שוקדים על פיתוח מכשיר הנשמה פשוט ויעיל. מדובר במכשיר המבוסס על מפוח ההנשמה הידני "אמבו" המצוי בכל אמבלונס ובכל תיקי עזרה ראשונה בארץ. המכשיר הידני עבר הסבה בה הוצמדו איליו מערכת המבצעת את פעולות ההנשמה בצורה חשמלית ואוטומטית. בשבוע האחרון החלו ניסויים במערכות האוטומטיות ובסיומן ניתן יהיה להחליט מתי אפשר יהיה להפכן לברות שימוש המוני.

חברת הבריאות הדיגיטלית הישראלית CLEW פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניטור חולים וזיהוי מוקדם של הידרדרות נשימתית. המערכת תוכנס לשימוש במחלקות טיפול נמרץ של בתי החולים איכילוב ושיבא על מנת לסייע בהיערכות לטיפול אפשרי במאות חולי קורונה, שחלקם יזדקקו לתמיכה. המערכת של CLEW מאפשרת לצוות הרפואי גם לעקוב מרחוק אחרי עשרות ומאות חולים מחדר בקרה (באופן שמקטין את הסיכון להדבקות בנגיף) ולתעדף את הטיפול בחולים הצפויים להידרדר ב-6-12 השעות הקרובות.

חברת Health Vocalis פיתחה ישום קולי מבוסס בינה מלאכותית המתיימר לאתר "טביעת אצבע" ווקאלית ייחודית, שדרכה יוכלו לזהות הידרדרות בבריאותם של חולי קורונה וכן לבצע זיהוי מוקדם של תסמינים חשודים בציבור הרחב ע"י דגימת קולם. בימים אלה נערך מחקר שמטרתו לאבחן האם אכן ניתן לאתר בצורה מהימנה חולי קורונה ו/או הדרדרות של חולים מאובחנים ע"י ניתוח קולם.

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם ארגוני בריאות בארץ ובעולם ובתי חולים – ביניהם המרכז הרפואי שיבא- תל השומר והמרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון); יחידת המו"פ במפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון בראשות תא"ל יניב רותם; המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב "אפקה", בהובלת נשיא המכללה פרופ' עמי מויאל המתמחה בעיבוד דיבור; וקבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. תוצאות ראשוניות של המחקר צפויות להתקבל בתוך 4-6 שבועות.

במטרה לתמוך במאמץ המקומי סביב משבר הבריאות הנוכחי,  חברת סיילספורס ישראל, בשיתוף פעולה עם עם דלוייט ישראל וחברת הסטרטאפ הישראלית Diagnostic Robotics פיתחו את פלטפורמת Covid360 המשמשת פתרון להמשכיות הטיפול הרפואי לשוהים בבידוד, חולים וגם רופאים ביחד. הפתרון החדש נותן מענה קבוע למטופל הנמצא בבידוד. המערכת מאפשרת המשך טיפול ובדיקות, באמצעות איבחון המחלה על בסיס בינה מלאכותית מתקדמת ומעקב צמוד אחר התפתחותה. המערכת ממליצה למטופל באילו צעדים עליו לנקוט, האם עליו להישאר בבידוד או לפנות לקופת חולים קהילתית ואפילו יודעת לקבוע עבורו תור זמין וקרוב לביתו במידת הצורך.

לרופא הנמצא בבידוד, הפתרון מאפשר להמשיך לעבוד מהבית ולטפל בחולים מרחוק, באמצעות גישה לכל הנתונים והמידע, תוצאות הבדיקות וכו'. המערכת אפילו מאפשרת סיוע פסיכולוגי להתמודדות עם הבידוד. במקביל, המערכת ממפה את כל המידע העובר בערוציה ויודעת לזהות מראש פוטנציאל התפרצות באזורים ספציפיים בארץ באמצעות בינה מלאכותית.

חברת טכנולוגיות המידע מיטווך, המייצגת בישראל את חברת VIDYO פיתחה מערך בקרה טיפולי מרחוק, משולב וידאו וקול, כדי לתקשר עם החולים במחלקות הקורונה, תוך שמירה על בטיחות הצוות הרפואי. למערכת ניתן לחבר מכשור רפואי נלווה דוגמת מכשירי Tyto, סטטוסקופים דיגיטליים, מכשירי AKG ואחרים, המאפשרים ביצוע בדיקות רפואיות וקבלת אבחון מרחוק, במהלך ביצוע שיחת הווידאו על ידי הגורם המטפל.

מצלמה מיוחדת מאפשרת צילום בזום רב עוצמה וכיוונון מרחוק, לטובת קריאת נתוני מוניטורים, ומחשב AIO בעל מסך גדול, מאפשר לחולים לראות, על גבי המסך את הרופא, או האחות המטפלים ולנהל איתם שיחה מרחוק. כמו כן המערכת מאובטחת כדי למנוע זליגת מידע רפואי רגיש.

חברת INSPIRA פיתחה תחליף למכונות ההנשמה בדמות קטטר תוך ורידי שמחמצן את הדם ישירות ללא צורך במכונת הנשמה. הקטטר החד פעמי מעשיר את אחוז החמצן בדם הוורידי ומיועד למטופלים במצב קריטי בשל אי ספיקה נשימתית. התקן ה-OXSPIRA מאופיין בעלותו הנמוכה ויעילותו הגבוהה מאחר והחדרתו לוריד לא מצריכה הרדמה מלאה של המטופל ויכולה להיעשות על ידי צוות רפואי קטן יותר שהוכשר לבצע החדרה של קטטר תוך ורידי מרכזי. כך למשל, בעיתות עומס ביחידות אשפוז וטיפול נמרץ, בכפוף לאישורים רגולטוריים, יאפשר ההתקן לצוותים רפואיים קטנים לטפל בכמות גדולה של חולים. אינספירה נמצאת כעת בשלב מתקדם של ניסויים פרה-קליניים, במטרה להגיש בקשות לאישור שיווק בהקדם, תחת מסלולים מואצים של ה-FDA ורשויות רגולטוריות נוספות ברחבי העולם.

חברת ההדמייה הרפואית Nanox פיתחה גרסה חדשנית של מכשיר הדמייה מבוסס רנטגן, המאפשר הפחתה משמעותית של העלויות ופריסה רחבה יותר של מכשירים במטרה להנגיש את המכשיר לכל מקום ציבורי. מערכת ההדמיה של ננוקס, הנעזרת בטכנולוגית בינה מלאכותית מבוססת ענן, יכולה לאבחן זיהומים ולמנוע התפרצויות מגיפה, כמו נגיף הקורונה. ננוקס מתכננת להפיץ את מכשיר ההדמיה הרפואית שלה, הנקרא- Nanox.ARC גם בשדות תעופה, תחנות רכבת ונמלים בתקווה למגר את המגיפה הנוכחית ואלו שיבואו אחריה.

בשבועות האחרונים ובעקבות הנסיון המצטבר במדינות כמו סין וקוריאה פעלה הממשלה להגדלת מספר בדיקות קורונה כדי לאתר במהירות את החולים ולבודד אותם. במכון ויצמן החלו לעבוד על פיתוח חדשני שיאפשר להגביר משמעותית את הקצב עד כדי 20 אלף בדיקות ביום. את המיזם מובילים הפרופסורים ערן אלינב ועידו עמית. מדובר בפרויקט המנצל טכנולוגיות מאוד מתפתחות שהחוקרים עבדו איתן במחקריהם בתחום הריצוף הגנטי וכרגע הותאמו לבדיקות לגילוי הקורונה. המערכת צפויה להיות זמינה לפעולה כבר בימים הקרובים.

חברת מיי-הריטג (MyHeritage) העוסקת במחקר אילנות יוחסין ובדיקות דנ"א חברה לענקית הגנטיקה הסינית BGI כדי להקים בישראל מעבדת בדיקות קורונה. לפי הודעת החברה בניית המעבדה תושלם עד ה-9 באפריל ותאפשר למדינה לבצע בדיקות קורונה נרחבות, בהיקף של כ- 10,000 בדיקות ביום, ובהמשך אף להכפיל את המספר. מעבדה זהה הוקמה בתוך חמישה ימים בלבד על ידי חברת BGI בעיר ווהאן בה התפרץ נגיף הקורונה ומעבדה נוספת בשנזן.

עפ"י הודעת החברה, BGI תשלח לישראל בימים הקרובים ציוד הכולל עשרות מכונות מתקדמות לבדיקת קורונה מסוג qPCR – בו משתמשים לזיהוי נגיפים מסוג RNA ובהן ניתן למדוד כמויות מזעריות של הנגיף. הציוד כולל רובוטים להפקת RNA וכמויות גדולות של ציוד נלווה.  כדי שהמעבדה תעמוד בלוח הזמנים הדחוק ותחל לפעול עד ה-9 באפריל, נערכת מיי-הריטג' לגיוס בהול של 110 עובדים למעבדה.

בנוסף לכל הפיתוחים הנ"ל גם מערכת הבטחון התגייסה למצא פתרונות למיגור נגיף הקורונה . מיטב המוחות מצה"ל, המוסד, התעשיות הביטחוניות, אנשי הייטק, מחקר ואקדמיה גויסו לעבודה וביחד הם מנסים למצא פיתוחים שיסייעו להילחם בנגיף הקטלני. לפי פרסום בחדשותN12 פיתוח ראשון שאומץ ע"י מפא"ת היא מדבקה יחודית שפותחה בטכניון ע"י פרופ' איל זוסמן עברה הסבה מהתכנון המקורי שלה (שהיה מיועד לצרכים צבאים) בליווי המרכז הרפואי לגלי בנהריה ותסייע לצוותים הרפואים להפחית את כמות ההידבקות מחולים שבסביבתם. המדבקה מוצמדת למסכה הכירורגית בה משתמשים הצוותים והופכת אותה ליעילה יותר. המדבקה המכונה "מאיה" מיוצרת במדפסת תלת מימדית, מורכבת מסיבים ננומטרים המצופים בחומרי חיטוי במטרה לנטרל ביתר יעילות את הנגיפים בסביבתו של הצוות הרפואי.

אם אתם מפתחים פיתוחים חדשנים או מכירים אחרים המפתחים פתרונות יצירתיים להתגברות על הנגיף כתבו אלינו ל info@a85642-tmp.s743.upress.link

הפוסט הפיתוחים החדשנים למלחמה במגיפה: מדינת הסטרטאפ ניישן נרתמת לסייע במשבר הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בנג'מין פנג, הוא איש עסקים סיני. בשנת 2012 הגיע לישראל לראשונה והתאהב במדינה. מאז הוא מגדיר עצמו כ"סיני ציוני". פנג הקים ביחד עם שותפיו את בית ההשקעות "יפו קפיטל" הפועל לחבר בין משקיעים סיניים לסטארטאפים ישראלים ואף השלים תואר שני במנהל עסקים במכללה הבינתחומית בהרצליה (IDC) . כיום הוא מתגורר עם משפחתו בשנחאי ומשמש כשותף הסיני של בית ההשקעות קוקרמן ושות'. במאמר מיוחד ל- Chiportal הוא מתאר בגילוי לב כיצד נראית התמודדותה של ישראל עם נגיף הקורונה מהצד הסיני.

מאד הופתעתי לשמע שמספר מקרי הנגועים ב- COVID-19 בישראל זינק אתמול לקרוב ל- 900 איש, כאשר הקפיצה הגדולה ביותר קרתה היום, פחות מחודש מאז אובחן המקרה הישראלי הראשון. המגיפה התפשטה כל כך מהר, שהיא באמת מעבר לציפייה של רוב האנשים.

בתחילת חודש מרץ שלחתי התראה לחברי בישראל, אך לצערי אנשים רבים לא התייחסו אליה ברצינות, הם היו בטוחים שממשלת ישראל נקטה באמצעים אגרסיביים כדי להתמודד עם הנגיף, אך למעשה היה בלאגן גדול.

מספר המקרים של הנגועים בישראל הוא כמעט פי שלושה!!! משנגחאי כעת, בעוד שאוכלוסיית שנחאי קרובה לפי שלוש מאוכלוסית מדינת ישראל. במהלך החודשיים האחרונים יצאנו מהבית לעיתים רחוקות, כמעט כל החנויות ברחוב היו סגורות עד שנפתחו לאחרונה. רוב האנשים נשארו בבית עד השבוע שעבר אך אנו עדיין לובשים מסכות כשאנחנו יוצאים. באירוע עסקי קטן בו השתתף לאחרונה סגן ראש העיר בשנחאי הוא הסיר את המסכה, זה היה סימן לאנשים ששנגחאי קרובה לסוף המגיפה מכיוון שכבר כמה ימים יש לנו 0 חולים חדשים.

תארו לעצמכם, בשנחאי שהיא עיר צפופה מאד עם יותר מ 25 מיליון תושבים, יש לנו עד כה פחות מ -390 מקרים נגועים, לעומת 900 מקרים בישראל. הסיבה היחידה היא בגלל שהאנשים מצייתים להוראות. אם אנשים לא ממלאים אחר ההוראות , לא משנה אילו אמצעים הממשלה נוקטת, מספר הנדבקים יגדל יותר ויותר.

אני לא יודע כמה אנשים בישראל באמת מצייתים לכללי הסגר, אבל אני שומע הרבה אנשים שמתלוננים על חוסר המשמעת במערכת הסגר הישראלית. התוצאה לצערי תהיה שאנשים רבים יחשפו לנגיף.

לאחר התפרצות הנגיף במדינות רבות, הכלכלה העולמית נפגעה קשה, אנשים רבים מודאגים מההפסדים הכספיים שלהם, אך מודאגים יותר מהבטחון האישי שלהם. עלינו להבין את מגבלת הכח האנושי. אף אחד בעולם הזה אינו חזק מספיק כדי לעצור את המגיפה באופן מיידי.

אפילו מדינות גדולות כמו סין וארה"ב אינן יכולות לעצור את הנגיף בקלות. המדינות האחרות מסוגלות אפילו פחות להתמודד עם אסון בקנה מידה עולמי. לחברות הענק כולל חברות הרפואה אין עד כה מה להציע באופן מיידי, וברוב העולם יש מחסור רב במשאבים רפואיים, לכן ברור שיש לנו המון מגבלות.

כולנו נלחמים במלחמה נגד וירוס עבור כל בני האנושות וצריכים יראת שמים. עלינו להיות צנועים יותר, ובאותה עת עלינו להתמקד במה שחשוב לנו באמת, לשם מה אנחנו נלחמים ומה עושה את ישראל כה מיוחדת.

הנגיף יעבור ואנחנו נשרוד, אך האם בעקבותיו נדע לחיות חיים אחרים וטובים יותר?

הפוסט אם לא תשמרו על הסגר אנשים רבים נוספים יחשפו לנגיף! מבט מהצד הסיני על התמודדותה של ישראל עם נגיף הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.