חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים השתמשו בהבזקי אור קצרים במיוחד כדי לשלוט במבנה הגבישי של שכבת מוליך למחצה, בלי לשנות את הרכבה הכימי. באמצעות שינוי משך ההבזק ועוצמתו הצליחו החוקרים לבחור בין שני מופעים גבישיים של תחמוצת ביסמוט — ולשמר בטמפרטורת החדר מופע מטא־יציב בעל תכונות אופטו־אלקטרוניות משופרות.

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Small Structures, נערך בהובלת שחר ארצי וד״ר רונן גוטסמן מהמכון לכימיה, מרכז קזאלי לכימיה יישומית והמרכז לננו־מדע ולננו־טכנולוגיה באוניברסיטה העברית.

חומרים רבים יכולים להתקיים בכמה מבנים גבישיים, המכונים פולימורפים, אף שההרכב הכימי שלהם זהה. סידור שונה של האטומים עשוי לשנות במידה ניכרת את הולכת המטענים, בליעת האור ותכונות נוספות של החומר.

הבעיה היא שחלק מהמופעים השימושיים מתקיימים רק בטמפרטורות גבוהות או בתנאים הרחוקים משיווי משקל. כאשר החומר מתקרר באיטיות, האטומים חוזרים בדרך כלל למבנה היציב יותר.

הבזק של עשירית אלפית השנייה

החוקרים השתמשו בשיטה המכונה חימום פוטוני בהבזק — Flash Photonic Heating. בשיטה זו שכבת החומר נחשפת לפולס אור לבן חזק וקצר, היוצר קצבי חימום וקירור של מיליון עד עשרה מיליון מעלות צלזיוס בשנייה.

בניסוי הופקדו שכבות דקות של תחמוצת ביסמוט, Bi₂O₃, על זכוכית המצופה בתחמוצת בדיל מסוממת בפלואור — FTO — מצע שקוף ומוליך המשמש בין היתר בהתקנים אופטו־אלקטרוניים ובתאים סולאריים.

החוקרים בחנו שכבות שהוכנו בשתי שיטות: מריחה בשיטת Doctor Blade ושיקוע באמצעות פעימות לייזר. התוצאות הראו כי לא רק כמות האנרגיה הכוללת קובעת את המבנה שיתקבל, אלא גם הקצב שבו היא מועברת לחומר.

פולסים קצרים במיוחד, שנמשכו כ־0.1 מילישנייה, יצרו תנאים הרחוקים משיווי משקל וקיבעו את מופע בטא המטא־יציב של תחמוצת הביסמוט. פולסים ארוכים יותר, של יותר ממילישנייה, הובילו למופע אלפא היציב.

פער אנרגיה צר יותר וזרם גבוה יותר

למופע בטא שנוצר בהבזק נמדד פער אנרגיה של 2.35 אלקטרון־וולט, לעומת 3.15 אלקטרון־וולט במופע אלפא. פער האנרגיה הצר יותר מאפשר לחומר לבלוע חלק רחב יותר מתחום האור הנראה.

במדידות פוטואלקטרוכימיות הפיק מופע בטא צפיפות זרם גבוהה פי 10 עד פי 50 מזו של מופע אלפא, בהתאם למבנה השכבה ולשיטת הכנתה. החוקרים מייחסים את השיפור בין היתר לצמצום האיחוי מחדש של נושאי המטען — תהליך שבו אלקטרונים וחורים מתחברים מחדש לפני שניתן לנצל אותם ליצירת זרם.

הצוות הדגים גם מעבר הפיך בין שני המופעים. באמצעות בחירה שונה של פולסי האור ניתן היה להעביר את החומר ממופע אלפא למופע בטא ולאחר מכן להחזירו למבנה המקורי.

המשמעות לתעשיית החומרים האלקטרוניים

היתרון האפשרי של חימום בהבזק הוא היכולת לעבד שכבה פעילה בטמפרטורות ובקצבים קיצוניים בלי לחמם באותה מידה את המצע שעליו היא מונחת. בתהליכי חימום רגילים, תנור מחמם הן את השכבה והן את הזכוכית או הפלסטיק שמתחתיה, ולכן עמידות המצע מגבילה את טמפרטורת העיבוד.

הגישה עשויה בעתיד לאפשר ייצור ועיבוד של מוליכים למחצה ותחמוצות מתכת על זכוכית מוליכה, פלסטיק ומצעים גמישים הרגישים לחום. יישומים אפשריים כוללים התקנים להמרת אנרגיית שמש, פוטוקטליזה, חיישנים ורכיבים אופטו־אלקטרוניים.

עם זאת, המחקר אינו מציג עדיין רכיב מסחרי או תהליך המתאים לקו ייצור של שבבים. הניסויים נערכו על אלקטרודות דקות של תחמוצת ביסמוט, ונדרשת עבודה נוספת כדי לבחון את השיטה בחומרים אחרים, על שטחים גדולים ובתהליכים החוזרים על עצמם באחידות הנדרשת בתעשייה.

המחקר משתלב במאמץ רחב יותר לפתח שיטות ייצור ועיבוד לחומרים אלקטרוניים דקים. ב־CHIPORTAL דיווחנו לאחרונה על שיטה אופטית לבדיקת סרטי MXene דקים בלי לפגוע ברכיב, על שיטה לייצור רכיבי אלקטרוניקה גמישים ודקים ועל זיכרון דו־ממדי לא־נדיף שפעל בטמפרטורת החדר.

במחקר השתתפו שחר ארצי, שלומית רוזנבאום, שחר מצוינים, ג׳נאן רבאיעה, תום נאור, בוריס בנימינוב, יגאל לוין ורונן גוטסמן.

הפוסט חוקרים מהעברית יצרו בהבזק אור מופע של מוליך למחצה שהפיק פי 10–50 יותר זרם בהארה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון, 9 באוגוסט 2026, להעביר כמיליארד שקל לתקציב הביטחון לצורך מימון צרכים דחופים. כ־850 מיליון שקל מסכום זה יגיעו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, לאחר שיועדו במקור למענק עבור הרחבת מפעל אינטל בקריית גת ולא נוצלו.

על פי הדיווחים התקציב נועד לתשלום נוסף במסגרת תוכנית ההשקעה של אינטל במפעל Fab 38. אין מדובר בהחזרת כסף שכבר הועבר לחברה, אלא בהסטת הקצאה תקציבית שתשלומה היה מותנה בהתקדמות הפרויקט ובעמידה באבני הדרך שנקבעו בהסכם.

בדצמבר 2023 אישרו המדינה ואינטל תוכנית שבמסגרתה הייתה החברה אמורה להשקיע כ־25 מיליארד דולר בהרחבת אתר הייצור בקריית גת. המדינה התחייבה להעניק לחברה עד כ־3.2 מיליארד דולר, כ־12.8% מההשקעה המתוכננת, בהתאם לקצב הביצוע.

אינטל התחייבה גם לרכוש מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל במשך עשר שנים. מפעל Fab 38 נועד, לפי התוכנית המקורית, להתחיל לפעול ב־2028, לייצר אלפי מקומות עבודה ולהרחיב במידה ניכרת את יכולת ייצור השבבים של אינטל בישראל. ההסכם המקורי פורסם בדצמבר 2023.

ההקפאה הופכת להחלטה תקציבית

עבודות ההקמה של Fab 38 נעצרו ב־2024, על רקע בחינה מחודשת של תוכניות ההשקעה והייצור של אינטל ברחבי העולם. באותה שנה הועברו לחברה כ־1.5 מיליארד שקל עבור שלבי עבודה שכבר בוצעו באתר.

בעקבות עצירת העבודות בוטל מענק נוסף של כ־1.3 מיליארד שקל, שהיה אמור להיות משולם ב־2025. בשלב הראשון נותרה בתקציב המדינה הקצאה נוספת לשנת 2026, למקרה שאינטל תחדש את ההשקעה. ההחלטה החדשה מעבירה כעת כ־850 מיליון שקל מהקצאה זו לתקציב הביטחון.

משרד הכלכלה מסר כי השינוי משקף התאמה של תקציב המדינה לקצב מימוש ההתחייבויות ולתחזית תשלומי המזומנים, בהתאם לקצב ההשקעות בפועל של המגזר העסקי.

מאינטל נמסר: “כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות כעת בבחינה, כדי לוודא שהן תואמות את הביקוש מצד הלקוחות”.

אי־ודאות סביב עתיד הייצור בישראל

ההחלטה נוגעת לתוכנית ההרחבה ולמפעל Fab 38, ולא לפעילותו השוטפת של מפעל Fab 28 הקיים בקריית גת או למרכזי המחקר והפיתוח של אינטל בישראל. עם זאת, היא מעמיקה את אי־הוודאות באשר לחידוש פרויקט הייצור הגדול.

מבחינת תעשיית השבבים הישראלית, משמעות המהלך חורגת מהעברה חשבונאית בין סעיפי תקציב. Fab 38 נועד לחזק את יכולות הייצור המקומיות, להרחיב את רשת הספקים הישראלית ולשמר בישראל ידע וכוח אדם בתחומי ייצור שבבים מתקדם. ככל שהקמתו מתרחקת, גדל הפער בין מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לתכנון ולפיתוח שבבים לבין יכולתה לייצרם בהיקפים גדולים בתחומה.

הפוסט 850 מיליון שקל שיועדו להרחבת מפעל אינטל הועברו לתקציב הביטחון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינפיניאון פתחה בדרזדן שבגרמניה את מפעל השבבים החדש Smart Power Fab, כמה חודשים מוקדם יותר מלוח הזמנים המקורי. החברה השקיעה בהקמתו חמישה מיליארד אירו – ההשקעה הבודדת הגדולה בתולדותיה – והוא צפוי להכפיל את כושר הייצור שלה באתר דרזדן ולהוסיף כאלף משרות ישירות. לדברי החברה, הרחבת האתר הופכת אותו למרכז הייצור הגדול בעולם לשבבי הספק חכמים ולרכיבי אנלוג ואותות מעורבים.

המפעל החדש מבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר 300 מילימטר ונועד לאפשר ייצור גמיש של מגוון טכנולוגיות על אותם קווי ייצור. כמיליארד אירו מעלות הפרויקט מקורם במימון ציבורי, במסגרת חוק השבבים האירופי ותוכנית IPCEI האירופית למיקרואלקטרוניקה ולטכנולוגיות תקשורת.

שבבי ההספק שייוצרו במפעל משמשים להמרה, לוויסות ולבקרה של אנרגיה חשמלית. אינפיניאון מייעדת אותם בין היתר לספקי הכוח של מרכזי נתוני בינה מלאכותית, לרשתות חשמל, למערכות סולאריות וטורבינות רוח, לציוד תעשייתי ולכלי רכב חשמליים ומוגדרי תוכנה. רכיבי האנלוג והאותות המעורבים ישמשו למדידה, חישה ובקרה, ויאפשרו למערכות לנטר את זרימת הזרם ולא רק להפעיל ולכבות עומסים.

“אנחנו פותחים את המפעל החדש בדיוק בזמן הנכון”, אמר מנכ"ל אינפיניאון, יוכן הנבק. לדבריו, הרחבת הייצור נועדה לענות על הגידול בביקוש לרכיבים עבור תשתיות בינה מלאכותית, אנרגיה מתחדשת וכלי רכב מתקדמים.

תאום דיגיטלי וקישור למפעל באוסטריה

אינפיניאון השתמשה בתאום דיגיטלי של המבנה כדי לתכנן מראש את פריסת המכונות ואת זרימת הייצור. אלגוריתמים של בינה מלאכותית מסייעים באישור מערכות ותהליכים, והמפעל מחובר למתקן החברה בפילאך שבאוסטריה במסגרת מערך המכונה One Virtual Fab. החיבור מאפשר להעביר תהליכים ומוצרים בין האתרים ולקצר את זמני ההסמכה. לטענת החברה, ניתן יהיה להאיץ את העלאת קצב הייצור עד פי שניים לעומת מפעלים קודמים, בהתאם לביקוש.

המפעל אינו משתמש בגז טבעי, ומערכות סגורות לטיפול במים נועדו להקטין את צריכת המים והאנרגיה. אינפיניאון מסרה כי כ־90% מהמים המשמשים בתהליכי הייצור יוחזרו למחזור, וכי המערכת תאפשר להשיב עד 45% מהאנרגיה הנצרכת. אתר דרזדן כולו מקבל מאז 2021 חשמל ממקורות מתחדשים.

פתיחת המפעל מחזקת את אשכול השבבים “סיליקון סקסוניה” בדרזדן וסביבתה, שבו מועסקים כיום יותר מ־80 אלף עובדים. הפרויקט גם ממחיש כי מדיניות השבבים האירופית אינה מתמקדת רק במעבדים מתקדמים, אלא גם בשבבי הספק, אנלוג ורכב – תחומים שבהם לתעשייה האירופית כבר יש מעמד משמעותי.

הפוסט אינפיניאון פתחה בדרזדן מפעל שבבי הספק בהשקעה של 5 מיליארד אירו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית המוליכים למחצה העולמית בדרך לעלות על טריליון דולר בהכנסות שנתיות בשנת 2026, הודות להשקעה חסרת תקדים בתשתיות בינה מלאכותית, ביקוש נפיץ לזיכרון מתקדם וצמיחה מתמשכת בטכנולוגיות מרכזי נתונים.

על פי תחזית שוק המוליכים למחצה האחרונה של IDC לשנת 2026, סך ההכנסות של התעשייה צפויות להגיע ל-1.29 טריליון דולר, עלייה דרמטית של 52.8% משנה לשנה משנת 2025. אנליסטים של IDC מייחסים עלייה זו להוצאות של היפר-סקיילרים על מחשוב בינה מלאכותית, אשר מעצב מחדש את כל שרשרת הערך של המוליכים למחצה.

תחזית זו תואמת את הסנטימנט הרחב יותר של התעשייה. סטטיסטיקת הסחר העולמית של המוליכים למחצה (WSTS) ואיגודי תעשייה גדולים אחרים צופים גם הם שההכנסות בשנת 2026 יתקרבו לרף טריליון הדולר, תוך ציון הביקוש המבני להתקני לוגיקה וזיכרון הקשורים לבינה מלאכותית.

בינתיים, גרטנר צופה מסלול אגרסיבי אף יותר, ומעריכה שההכנסות העולמיות ממוליכים למחצה יעלו על 1.3 טריליון דולר בשנת 2026, הודות למחירי הזיכרון הגואים והאצה מתמשכת בביקוש לשבבים המתמקדים בבינה מלאכותית.

אנליסטים בתעשייה מציינים כי אבן דרך זו משקפת לא רק צמיחה מחזורית אלא שינוי מהותי: בינה מלאכותית הפכה למנוע העיקרי של ביקוש לשבבים, כאשר שבבי מרכזי נתונים לבדם צפויים להוות כמעט מחצית מכלל ההכנסות עד 2030.

הפוסט תחזית: שוק השבבים יחצה טריליון דולר עוד השנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סנמינה ישראל הודיעה כי תשקיע יותר מ-2 מיליון דולר בהקמת שני חדרים נקיים בקמפוס החברה במעלות. שני החדרים יוקמו ברמת ניקיון ISO 7, תקן המתייחס לרמת בקרת חלקיקים באוויר, והם מיועדים לשמש לקוחות בתחומי המכשור הרפואי והמוליכים למחצה.

החדר הנקי הראשון מיועד לשוק המדיקל, ובפרט למוצרים רפואיים ברמות Class II ו-Class III, כולל מוצרים המשמשים בפרוצדורות פולשניות. סנמינה מציינת כי היא רשומה ב-FDA כיצרנית מכשור רפואי Class III כבר יותר מ-20 שנה, ומוסמכת בתקני ISO13485/MDSAP. החדר ישמש כסביבת פיתוח וייצור עבור חברות הנדרשות לרמת ניקיון מחמירה בתהליכי הרכבה, אינטגרציה ובדיקות.

החדר הנקי השני, גם הוא ברמת ISO 7, מיועד ליצרנים בתחום המוליכים למחצה. ההשקעה משתלבת במגמה רחבה יותר בתעשייה, שבה חברות חומרה, ציוד ייצור ומכשור רפואי מחפשות יכולות ייצור מקומיות או קרובות יותר לשוקי היעד, לצד עמידה בדרישות איכות ורגולציה.

לדברי אסף שמש, מנכ"ל סנמינה ישראל, החברה החליטה להקים את החדרים הנקיים כמענה לצורכי לקוחות קיימים ועתידיים. “כחברה שרואה בקשר שלה עם הלקוחות שותפות לטווח ארוך, נענינו לאתגר להקים חדרים נקיים לתועלת לקוחות קיימים ולקוחות עתידיים, ואנחנו מקווים להשלים את הקמת שני החדרים הנקיים תוך שלושה חודשים”, אמר שמש. לדבריו, החברה פונה גם לסטארטאפים בתחומי המדיקל והמוליכים למחצה, הזקוקים לסביבת ייצור נקייה ולליווי הנדסי ותפעולי בשלבי הפיתוח הראשונים.

מעבר להקמת החדרים עצמם, סנמינה מציעה ללקוחות מעטפת הכוללת ייצור, הרכבה, יכולות הנדסיות, אינטגרציה, בדיקות וניהול שרשרת אספקה. בחברה מדגישים כי הניסיון המצטבר שלה בעבודה מול ה-FDA עשוי לסייע ללקוחות בתהליכי אישור של מוצרים חדשים, בעיקר בתחום המכשור הרפואי.

שי כהן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בסנמינה ישראל, אמר כי החברה מלווה לקוחות “משלב התכנון ועד אינטגרציה מלאה של מערכות וקבלת אישור של גופי הסמכה בינלאומיים”. לדבריו, הפריסה הגלובלית של סנמינה מאפשרת ללקוחות להרחיב או לשכפל ייצור לאתרים נוספים בעולם, תוך שימור הידע וה-IP שנבנו בישראל.

שני החדרים החדשים ישתרעו על שטח כולל של כ-450 מ"ר. לתמיכה בפעילות החדשה מתכננת סנמינה ישראל לגייס כמה עשרות עובדים בתחומי ההנדסה, האופרציה, האינטגרציה והבדיקות.

סנמינה היא תאגיד אמריקאי בתחום שירותי הייצור האלקטרוני, EMS, המספק שירותי פיתוח והנדסה, ייצור כרטיסים אלקטרוניים, זיווד, עיבוד שבבי מדויק, אינטגרציה, בדיקות ובקרת איכות. החברה הוקמה ב-1980 ורכשה את אלסינט הישראלית ב-2003. סנמינה העולמית מפעילה כ-75 אתרים בכ-20 מדינות, מעסיקה כ-39 אלף עובדים, מהם כ-900 באתר במעלות, והכנסותיה בשנת הכספים 2025 הסתכמו ב-8.1 מיליארד דולר.

הפוסט סנמינה תשקיע יותר מ-2 מיליון דולר בהקמת שני חדרים נקיים במעלות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון מפרסמות קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הפוטוניקה המשולבת, בהשקעה כוללת של עד 150 מיליון שקל. המהלך נועד לצמצם פער מרכזי בתעשיית הדיפטק והשבבים בישראל: הפער בין יכולות מחקר ותכנון מתקדמות לבין גישה מוגבלת לתשתיות ייצור, אינטגרציה, בדיקה ואימות.

פוטוניקה משולבת היא טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי שבב אחד רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים. במקום להעביר ולעבד מידע רק באמצעות אותות חשמליים, שבבים פוטוניים עושים שימוש באור. היתרון הפוטנציאלי הוא מהירות גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה יותר, מיזעור, אמינות גבוהה ויכולת להשתלב במערכות תקשורת, מרכזי נתונים, חישה, עיבוד מידע ומכונות ייצור בתעשיית השבבים.

מתכנון וסימולציה עד אבטיפוס

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים או לקבוצות חברות. הגופים שיגישו הצעות יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית, תוכנית עסקית, מודל הפעלה, מבנה שיתופי פעולה ותוכנית להנגשת התשתית למשתמשים מהתעשייה ומהאקדמיה. התשתית שתיבחר אמורה לספק מעטפת מלאה: תכנון, סימולציה, פיתוח אבטיפוס, אפיון, בדיקות, אריזה ותמיכה במעבר לייצור סדרתי בישראל או מחוץ לה.

לפי תנאי המהלך, תקופת ההקמה לא תעלה על 18 חודשים. בתוך 12 חודשים ממועד האישור תידרש התשתית להתחיל לספק חלק משירותי המו"פ, עוד לפני השלמתה המלאה. הדרישה הזאת חשובה במיוחד בתחום שבו זמני סבב ארוכים ועלויות ייצור גבוהות עלולים לעכב חברות צעירות כבר בשלבים מוקדמים.

התמיכה תינתן במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות. המענק יכסה 55% או 66% מהתקציב, למשך שלוש שנים. לאחר מכן צפויה התשתית לפעול כחברת שירותי מו"פ למטרות רווח.

פער תשתיתי בתעשיית הדיפטק

המשמעות המעשית של המהלך היא לא רק תמיכה במחקר, אלא ניסיון לבנות שכבת תשתית משותפת לתעשייה. חברות בתחום השבבים הפוטוניים זקוקות לגישה לתהליכי ייצור, ציוד בדיקה, יכולות אריזה ואינטגרציה של חומרים והתקנים שונים. ללא תשתית כזאת, גם רעיון מוצלח או תכנון מתקדם עלולים להיתקע בשלב שבין הוכחת היתכנות למוצר מסחרי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי פוטוניקה משולבת צפויה להיות אחת מטכנולוגיות הליבה של תעשיית השבבים בשנים הקרובות. לדבריו, לישראל יש יתרונות במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך נדרשות תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות.

תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אמר כי פוטוניקה משולבת פותחת אפשרויות לפיתוח מערכות מתקדמות בעלות ביצועים גבוהים, וכי שיתוף הפעולה נועד לחזק יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון לאורך שנים.

תחום אסטרטגי בתעשיית השבבים

ההשקעה מגיעה בתקופה שבה תעשיית השבבים העולמית מחפשת פתרונות חדשים למגבלות ההספק, החום ורוחב הפס של מערכות מחשוב מתקדמות. פוטוניקה משולבת אינה מחליפה את כל עולם המוליכים למחצה, אך היא הופכת לרכיב חשוב יותר במערכות תקשורת מהירות, בחיבורים בין שבבים, במרכזי נתונים ובחישה מתקדמת.

עבור ישראל, המהלך יכול לסייע בבניית חוליה חסרה בין אקדמיה, סטארט־אפים ותעשייה. אם התשתית שתיבחר אכן תהיה נגישה, מהירה ובעלת סטנדרטים תעשייתיים, היא עשויה לקצר את הדרך של חברות ישראליות משלב התכנון לשבב עובד, ולהפחית את התלות בגישה נקודתית ויקרה לתשתיות מחוץ לישראל.

הפוסט רשות החדשנות ומפא"ת ישקיעו עד 150 מיליון שקל בתשתית לשבבים פוטוניים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Cadence ו־Intel Foundry הודיעו על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן סביב טכנולוגיות הייצור הבאות של אינטל, ובראשן Intel 14A. ההסכם, שנפרש על פני כמה שנים, נועד לחבר בין כלי התכנון, ה־EDA וה־Design IP של Cadence לבין פיתוח תהליך הייצור והאריזה של Intel Foundry, כדי להקל על לקוחות אינטל בתכנון שבבים מתקדמים למחשוב עתיר ביצועים ולמכשירים ניידים.

תכנון וייצור כבר לא מתקדמים בנפרד

במרכז ההסכם עומדת מתודולוגיית DTCO – Design Technology Co-Optimization. במקום לפתח תחילה תהליך ייצור ורק אחר כך להתאים אליו כלי תכנון, DTCO מחבר בין שני העולמות כבר בשלבים המוקדמים: כללי התכנון, ספריות ה־IP, מודלי הסימולציה ודרישות הביצועים נבנים ומתוקנים במקביל.

המטרה היא לשפר את שלושת המדדים המרכזיים של כל תהליך ייצור מתקדם: ביצועים, צריכת הספק ושטח שבב – PPA. ככל שהצמתים נעשים צפופים ומורכבים יותר, הפער בין מה שאפשר לצייר בכלי התכנון לבין מה שאפשר לייצר בפועל במפעל הופך לאחד הסיכונים המרכזיים בפרויקטים של שבבים.

Intel 14A כמבחן לאסטרטגיית הפאונדרי

Intel 14A הוא הדור שאמור להגיע אחרי Intel 18A, והוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לבסס את עצמה מחדש כשחקנית פאונדרי מתקדמת ללקוחות חיצוניים. באירוע Intel Foundry Direct Connect 2025 מסרה אינטל כי חילקה ללקוחות מובילים גרסה מוקדמת של PDK עבור 14A, וכי כמה לקוחות הביעו כוונה לפתח שבבי בדיקה על בסיס התהליך. אינטל גם ציינה כי 14A יכלול את PowerDirect, טכנולוגיית אספקת מתח ישירה הנשענת על PowerVia של Intel 18A.

בהודעת Cadence נאמר כי שתי החברות יעבדו יחד כדי להביא את Intel 14A למצב של PDKs מוכנים לייצור. כלומר, לא רק תמיכה תיאורטית בתהליך, אלא ערכת תכנון שמאפשרת ללקוחות להתחיל פרויקטים אמיתיים בביטחון גבוה יותר. ההסכם יכלול גם שימוש בתזרימי Agentic AI ובמוצרי הליבה של Cadence כדי לקצר זמני תכנון ולהפחית סיכונים.

חיזוק האקוסיסטם סביב אינטל

עבור Intel Foundry, ההסכם חשוב לא פחות מהטכנולוגיה עצמה. לקוחות פאונדרי אינם בוחרים רק תהליך ייצור; הם בוחרים אקוסיסטם שלם של כלי תכנון, ספריות IP, שירותי אימות, תזרים סופי ל־tape-out ויכולת להגיע בזמן לשוק. שיתוף פעולה עמוק עם ספקית EDA גדולה כמו Cadence הוא חלק מהמאמץ של אינטל להראות כי 14A לא יהיה רק צומת מתקדם על הנייר, אלא פלטפורמת תכנון שניתנת לשימוש על ידי חברות שבבים חיצוניות.

אנירוד דווגאן, נשיא ומנכ"ל Cadence, אמר כי הרחבת היחסים עם אינטל לשותפות עמוקה יותר היא “אבן דרך משמעותית” לשתי החברות. נאגה צ'נדראסקארן, סמנכ"ל בכיר ומנכ"ל Intel Foundry, אמר כי שילוב תהליכי הייצור והאריזה של אינטל עם כלי התכנון מבוססי ה־AI של Cadence יאפשר קו־אופטימיזציה עמוקה יותר עבור לקוחות הפאונדרי.

הפוסט Cadence ו-Intel Foundry מרחיבות שיתוף פעולה סביב תהליך Intel 14A הופיע לראשונה ב-Chiportal.

SpaceX השלימה ביום שישי הנפקה ראשונית לציבור בהיקף של 75 מיליארד דולר, הגדולה ביותר שנרשמה עד כה, לפי רויטרס. מניות החברה החלו להיסחר בנאסד"ק לאחר תמחור של 135 דולר למניה, ובפתיחת המסחר עלו ל־150 דולר. לפי מחיר ההנפקה, החברה קיבלה שווי של כ־1.77 טריליון דולר.

עבור תעשיית השבבים, הסיפור המרכזי אינו עצם ההנפקה אלא מה ש־SpaceX מתכוונת לממן באמצעותה: הרחבת Starlink, המשך פיתוח Starship, ותוכניות עתידיות המשלבות תשתיות חלל ובינה מלאכותית. SpaceX אינה עוד חברת שיגור בלבד. היא הופכת לחברת תשתיות גלובלית שמחברת בין חלל, תקשורת, מחשוב ו־AI.

Starlink כמנוע ביקוש לשבבים

לפי רויטרס, הכנסות SpaceX ב־2025 עלו ב־33% ל־18.67 מיליארד דולר, כאשר Starlink סיפקה כ־60% מההכנסות, עם כ־10.3 מיליון משתמשים וכ־9,600 לוויינים. באותה שנה עברה החברה להפסד נקי של 4.94 מיליארד דולר, בין היתר בשל ההוצאה הכבדה על מחשוב AI ופיתוח רקטה חדשה.

המשמעות לשוק השבבים ברורה: כל לוויין, כל מסוף קרקעי וכל הרחבה של רשת תקשורת לוויינית יוצרים ביקוש לרכיבי RF, אנטנות phased array, מעבדי תקשורת, שבבי הספק, רכיבי זיכרון, חיישנים ומערכות עיבוד אות. ככל ש־Starlink מתרחבת, SpaceX הופכת גם ללקוח קצה משמעותי של שרשרת אספקת שבבים מתקדמת — גם אם חלק ניכר מהתכנון והאינטגרציה נעשה בתוך החברה.

החלל כשוק חדש למחשוב AI

אחד הסעיפים המעניינים ביותר עבור CHIPORTAL הוא הכיוון החדש שעליו מדברת SpaceX: תשתיות AI מבוססות חלל. רויטרס ציינה כי SpaceX מציגה למשקיעים עתיד הכולל גם מרכזי נתונים במסלול, כחלק מהניסיון ליהנות מהגידול בהשקעות בתשתיות AI.

זה עדיין חזון מוקדם, ולא שוק קיים בקנה מידה מסחרי. עם זאת, עצם הצגת הכיוון מצביעה על מגמה רחבה יותר: תעשיית החלל עוברת ממודל של שיגור לוויינים בודדים למודל של תשתיות מחשוב ותקשורת מתמשכות. אם הכיוון הזה יתממש, הוא ידרוש דור חדש של שבבים יעילים אנרגטית, עמידים יותר לקרינה, בעלי יכולות עיבוד מקומיות ועם צריכת הספק נמוכה במיוחד.

Starship והקשר לשרשרת האספקה

פיתוח Starship הוא חלק מרכזי בהערכת השווי הגבוהה של SpaceX. לפי רויטרס, Starship מיועדת לשאת יותר מ־100 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, לעומת כ־22.8 טונות ב־Falcon 9 וכ־63.8 טונות ב־Falcon Heavy. יכולת כזו, אם תבשיל, עשויה להוזיל פריסה של תשתיות גדולות במסלול — ובהן לוויינים, ציוד תקשורת ואולי בעתיד גם רכיבי מחשוב גדולים יותר.

עבור ספקי שבבים, זו אינה בשורה מיידית של הזמנות, אלא איתות אסטרטגי. חלל מסחרי הופך משוק נישה לשוק תשתיות. חברות שיידעו לספק רכיבים אמינים, חסכוניים ועמידים לתנאים קשים עשויות למצוא בו הזדמנות גוברת.

הערכת שווי גבוהה וסיכונים לא קטנים

לצד ההזדמנות, יש גם סיכון. לפי רויטרס, SpaceX נסחרת במכפיל מכירות חריג של כ־94 על בסיס מחיר ההנפקה, גבוה ממכפילים של חברות טכנולוגיה גדולות כמו Nvidia, Amazon ו־Meta. מכיוון שהחברה הפסידה ב־2025, לא ניתן להשוות אותה לפי מכפיל רווח.

הנפקת SpaceX עשויה לכן להשפיע על כל שרשרת הערך: משוק ההון, דרך יצרני מערכות תקשורת, ועד ספקי שבבים לתחומי RF, הספק, AI וחלל. אם החברה תעמוד בציפיות, היא עשויה להפוך לאחד ממנועי הביקוש החשובים ביותר לרכיבים מתקדמים מחוץ לשוקי הסמארטפונים, המחשבים ומרכזי הנתונים הקרקעיים. אם לא, היא תזכיר למשקיעים שגם תשתיות חלל ו־AI כפופות בסופו של דבר לכלכלה, רווחיות ויכולת ייצור.

הפוסט הנפקת SpaceX מאותתת לתעשיית השבבים: החלל הופך לשוק תשתיות ענק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

GlobalFoundries ו־Qualinx ההולנדית הודיעו כי השלימו את מה שהן מגדירות כזרימת הייצור האירופית הריבונית הראשונה לשבבים קריטיים מבחינה ביטחונית. לפי החברות, התהליך כולו — מקליטת התכנון, דרך שירותי המסכות ועד ייצור הפרוסות — בוצע בתוך האיחוד האירופי, במפעל GlobalFoundries בדרזדן שבגרמניה. ההודעה מתייחסת לייצור על בסיס טכנולוגיית FDX של GF, ולשבב GNSS מתוצרת Qualinx המיועד ליישומי מיקום, ניווט ותזמון מאובטחים. (GlobalFoundries)

החשיבות אינה רק טכנולוגית אלא גם גיאו־אסטרטגית. אירופה מנסה בשנים האחרונות לצמצם את התלות שלה בייצור שבבים מחוץ ליבשת, בעיקר בתחומים שבהם שרשרת האספקה עצמה היא חלק מדרישות הביטחון. חוק השבבים האירופי נועד לחזק את מערכת השבבים של האיחוד, להפחית תלות בספקים חיצוניים ולהכפיל את נתח השוק העולמי של אירופה בתחום השבבים ל־20% עד 2030. (digital-strategy.ec.europa.eu)

שבב ניווט ותזמון לשווקים רגישים

Qualinx שימשה כלקוח ההשקה של הזרימה החדשה. השבב שלה, מסדרת QLX3xx, הוא מערכת על שבב ליישומי GNSS מאובטחים, ובהם PNT — Positioning, Navigation and Timing. תחומים אלה חיוניים לא רק למכשירי קצה, אלא גם לרשתות סנכרון, תשתיות אנרגיה, מערכות פיננסיות, תעופה וביטחון.

החברה מפתחת טכנולוגיית Digital RF שמטרתה לצמצם צריכת הספק ולאפשר שבבי ניווט קטנים וחסכוניים יותר. לפי GlobalFoundries, היכולת לייצר רכיב כזה במסלול אירופי מלא אמורה להפחית סיכוני חשיפה של קניין רוחני, נתוני תכנון וחומרים רגישים.

ד"ר מנפרד הורסטמן, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי ב־GlobalFoundries, אמר כי החברה מדגימה שאירופה יכולה להסתמך על “זרימת ייצור מאובטחת מקצה לקצה” לשבבים העומדים בדרישות הגבוהות של תחומי התעופה והביטחון. מנכ"ל Qualinx טום טריל אמר כי “מסלול ייצור אירופי מלא הוא מציאות כבר היום”. (GlobalFoundries)

לא רק ייצור — גם שליטה בנתונים

אחד המרכיבים הבולטים בהודעה הוא הדגש על נתונים. לפי GF, במסגרת המהלך לא רק הייצור נשאר באירופה, אלא גם המידע הרגיש הקשור לתכנון ולתהליך הייצור. החברה בוחנת גם שיתוף פעולה עם Deutsche Telekom כדי לוודא שנתוני ייצור, בדיקות ואיכות יעובדו, יועברו ויישמרו על גבי רשתות, ענן ומרכזי נתונים אירופיים. (GlobalFoundries)

המשמעות היא הרחבת רעיון “הריבונות הטכנולוגית” מעבר למיקום הפיזי של המפעל. בעידן שבו ייצור שבבים כולל תכנון דיגיטלי, קבצי מסכות, בדיקות, ניהול איכות ושרשראות ספקים גלובליות, גם מסלול הנתונים הופך לחלק מהאבטחה.

המבחן הבא: להפוך הדגמה למסלול תעשייתי

ההישג הנוכחי הוא צעד ראשון, לא פתרון מלא. GF מציבה יעד להקים בדרזדן זרימת ייצור אירופית מהימנה ואוטומטית עד סוף 2026, ולאפשר ללקוחות תעופה, ביטחון ותשתיות קריטיות להשתמש בה במסגרת התקשרויות יצור רגילות החל מ־2027. לשם כך יהיה צורך לשלב גם שותפי IP, בתי מסכות ושירותי הרכבה ובדיקה אירופיים, כדי ליצור שרשרת ערך רחבה יותר בתוך היבשת. (GlobalFoundries)

המהלך משתלב בניסיון רחב יותר של אירופה לבנות חלופה מקומית בתחומים שבהם תלות חיצונית נחשבת לסיכון אסטרטגי. עם זאת, הוא גם מדגיש את הקושי: ריבונות שבבים אינה מושגת בהכרזה אחת, אלא בבניית מערכת תעשייתית שלמה — מתכנון וקניין רוחני ועד ייצור, בדיקות, כוח אדם ואספקה בהיקפים מסחריים.

הפוסט אירופה מדגימה ייצור שבבים ריבוני מקצה לקצה: GlobalFoundries ו־Qualinx השלימו זרימת ייצור מאובטחת בדרזדן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק השבבים העולמי פתח את 2026 בקצב חריג. לפי נתוני איגוד תעשיית השבבים האמריקני, SIA, המכירות העולמיות של שבבים הגיעו ברבעון הראשון של השנה ל־298.5 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון הרביעי של 2025. בחודש מרץ לבדו הסתכמו המכירות ב־99.5 מיליארד דולר, עלייה של 79.2% לעומת מרץ 2025 ושל 11.5% לעומת פברואר 2026. הנתונים מבוססים על חישובי World Semiconductor Trade Statistics, WSTS, ומוצגים כממוצע נע של שלושה חודשים. (Semiconductor Industry Association)

המספרים מצביעים על האצה חדה בשוק, אחרי שנה חזקה במיוחד ב־2025. לפי SIA, המכירות השנתיות של תעשיית השבבים ב־2025 הגיעו ל־791.7 מיליארד דולר, עלייה של 25.6% לעומת 2024. כעת, על פי דברי נשיא ומנכ"ל SIA, ג’ון נויפר, השוק עדיין נמצא במסלול שיכול להביא אותו לרף של טריליון דולר בשנת 2026.

הצמיחה אינה מרוכזת באזור אחד בלבד. במרץ 2026 נרשמה עלייה שנתית בכל האזורים המרכזיים: אסיה־פסיפיק ושאר העולם עלו ב־108.5%, אמריקה ב־83.1%, סין ב־74.8%, אירופה ב־46.5% ויפן ב־7.4%. גם בהשוואה חודשית לפברואר נרשמה עלייה בכל האזורים: אמריקה עלתה ב־13.3%, סין ב־12.7%, אסיה־פסיפיק ושאר העולם ב־9.8%, אירופה ב־8.4% ויפן ב־7.1%.

הנתונים משקפים ביקוש רחב למגוון סוגי שבבים, אך הם משתלבים במיוחד בגל ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. מרכזי נתונים, מאיצי AI, זיכרונות מתקדמים, תקשורת מהירה, רכיבי הספק ופתרונות אריזה מתקדמים הפכו לחלק מרכזי ממחזור ההשקעות החדש של ענקיות הטכנולוגיה. לצד זאת, גם שווקים מסורתיים יותר, כמו רכב, תעשייה, תקשורת ואלקטרוניקה צרכנית, ממשיכים לצרוך כמויות גדולות של שבבים.

עם זאת, קצב הצמיחה החריג מעלה גם שאלות על יציבות המחזור. תעשיית השבבים ידועה בתנודתיות שלה: תקופות של מחסור והשקעות ענק עלולות להתחלף בהאטה, עודפי מלאי ולחצי מחירים. לכן, גם אם נתוני הרבעון הראשון מצביעים על תנופה חזקה, השאלה המרכזית לשאר 2026 תהיה האם הביקוש לבינה מלאכותית ולתשתיות מחשוב ימשיך להצדיק את רמות ההשקעה והמכירות הגבוהות.

מבחינת ישראל, הנתונים מחזקים את חשיבותה של תעשיית השבבים המקומית, בעיקר בתחומי תכנון השבבים, תקשורת מהירה, מערכות בדיקה, תוכנה הנדסית, זיכרון, בינה מלאכותית ותשתיות מרכזי נתונים. ישראל אינה שחקנית ייצור המוני בקנה מידה של טאיוואן, קוריאה הדרומית או סין, אך היא משתלבת בעומק שרשרת הערך העולמית דרך מרכזי פיתוח, חברות סטארט־אפ, קניין רוחני וטכנולוגיות תקשורת וחישוב מתקדמות.

השורה התחתונה ברורה: 2026 נפתחה כשנת גאות לתעשיית השבבים. אם המגמה תימשך, השוק העולמי עשוי להגיע לראשונה לרף טריליון הדולר. אבל כמו תמיד בתעשייה הזו, לצד הצמיחה המרשימה עומדים גם סיכוני מחזוריות, תלות בהשקעות AI, מתחים גיאופוליטיים וצורך מתמשך בהרחבת כושר ייצור ותכנון.

הפוסט מכירות השבבים זינקו ברבעון הראשון: התעשייה בדרך לשנת טריליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.