איחוד האמירויות הערביות (UAE) התחייבה למסגרת השקעות בהיקף של 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב, כך הודיע הבית הלבן ביום שישי.

"מסגרת ההשקעה החדשה תגדיל באופן משמעותי את השקעותיה הקיימות של איחוד האמירויות בכלכלה האמריקנית בתשתיות בינה מלאכותית, שבבים, אנרגיה וייצור מקומי," נכתב בהצהרת הבית הלבן.

ההצהרה פורסמה לאחר פגישה שנערכה ב-18 במרץ בין הנשיא דונלד טראמפ לבין היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, טחנון בן זאיד אל נהיאן.

חברות MGX מאבו דאבי, בלאקרוק, מיקרוסופט ו-Global Infrastructure Partners (GIP) הזמינו את אנבידיה ו-xAI להצטרף לשותפות תשתיות הבינה המלאכותית (AIP), שתוביל להשקעה כוללת של עד 100 מיליארד דולר ביצירת הדור הבא של מרכזי נתונים ותשתיות אנרגיה לתמיכה במאמצי הבינה המלאכותית של ארה"ב.

בנוסף, קרן ההשקעות ADQ של איחוד האמירויות הודיעה על מיזם משותף בשווי 25 מיליארד דולר עם השותפה האמריקנית Energy Capital Partners, להשקעה בתשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים בארה"ב.

מספר חברות מאיחוד האמירויות הודיעו על התחייבות לתמוך בייצור וייצוא הגז הטבעי האמריקני באמצעות השקעה במתקן ייצוא הגז הטבעי הנוזלי של חברת Next Decade בטקסס.

שתי המדינות גם סיכמו על הקמת שותפות כרייה בשווי 1.2 מיליארד דולר להבטחת אספקה של מינרלים חיוניים.

ייצור האלומיניום בארה"ב היה גם הוא נושא במסגרת ההשקעה. "חברת Emirates Global Aluminum מתכננת להשקיע במפעל האלומיניום החדש הראשון בארה"ב מזה 35 שנים, מה שיכפיל כמעט את ייצור האלומיניום המקומי בארה"ב," נמסר.

הפוסט איחוד האמירויות מתחייבת להשקיע 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב בתחומי הטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה פנו לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבקשה להסיר את ההגבלות שהוטלו בסוף כהונת ממשל ביידן על ייצוא שבבי בינה מלאכותית למדינות כמו ישראל, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. החברות מזהירות כי המגבלות עלולות לגרום לבעלות הברית של ארה"ב לפנות לסין לצורך שבבים מתקדמים, ובכך להעניק לה יתרון אסטרטגי במירוץ הבינה המלאכותית.

בפוסט בבלוג שפרסמה ביום חמישי, טענה מיקרוסופט כי ההגבלות פוגעות בבעלות הברית של ארה"ב ומונעות מחברות טכנולוגיה אמריקניות לבנות ולהרחיב מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות אלה. לדברי ברד סמית, נשיא מיקרוסופט, המגבלות על ייצוא שבבי AI לשווקים אסטרטגיים עלולות להוביל את המדינות האלה לפנות לסין לשבבים מתקדמים.

מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, הצטרף לקריאה והדגיש כי "אם לא נשנה את המצב, אנו למעשה מוותרים על העסק ועל השותפויות האלה למדינות אחרות שיכולות לספק את השבבים." ג'סי הדגיש את הצורך לשמור על השותפויות האסטרטגיות של ארה"ב באמצעות גישה חופשית לשבבים מתקדמים.

נראה כי טראמפ וצוותו בוחנים את האפשרות להחמיר את המגבלות, תוך כדי הפעלת לחץ על בעלות הברית להרחיב את ההגבלות על סין. מדובר בהמשך למאמצי ממשל ביידן להגביל את גישתה של סין לטכנולוגיות מתקדמות. המדיניות מחלקת את העולם לשלוש רמות ומגבילה את הייצוא של שבבי AI למדינות רבות, כולל מדינות המוגדרות כבעלות ברית של ארה"ב.

אנבידיה תחת אש

אנבידיה, המובילה העולמית בשבבי בינה מלאכותית, עלולה להיפגע בצורה קשה מהמגבלות. המנכ"ל ג'נסן הואנג ציין כי ההכנסות של החברה מסין ירדו למחצית מאז שהוטלו המגבלות, והוסיף כי השבבים שמותר לייצא לסין חלשים פי 60 מהשבבים המתקדמים ביותר של החברה. לטענתו, המגבלות הנוכחיות יעניקו יתרון לסין, בדומה לזינוק המהיר שלה בתחום ה-5G בעשור האחרון.\

לדברי סמית, "אם לא נשנה את המצב, חוק ביידן יעניק לסין יתרון אסטרטגי בהפצת טכנולוגיית ה-AI שלה לאורך זמן." מיקרוסופט מפעילה מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות כמו איחוד האמירויות, ונראה כי היא מודאגת מהשפעת המגבלות על הפעילות שלה.

במקביל, אנבידיה מזהירה כי הגבלות הייצוא פוגעות במכירות של מרכזי נתונים בסין. קולט קרס, סמנכ"לית הכספים של אנבידיה, ציינה כי מכירות מרכזי הנתונים בסין נמצאות הרבה מתחת לרמה שקדמה למגבלות. לדבריה, כל עוד לא יהיו שינויים במדיניות, מכירות השבבים לסין יישארו ברמתן הנמוכה.

התחזית להמשך

אם לא יבוצעו שינויים משמעותיים במדיניות הייצוא, יש חשש כי בעלות הברית של ארה"ב יאלצו לפנות לשבבים מתקדמים מתוצרת סין, מה שעלול להחליש את מעמדן האסטרטגי של חברות הטכנולוגיה האמריקניות. בנוסף, המהלך עלול לעכב את הפיתוח של מרכזי נתונים מבוססי AI במדינות כמו ישראל, איחוד האמירויות וערב הסעודית.

נראה כי המתח בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית רק הולך ומחריף, כאשר חברות הטכנולוגיה האמריקניות מנסות להפעיל לחץ על הממשל לשנות את המדיניות הנוכחית ולהשיב את השוק הבינלאומי ליציבות.

הפוסט מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה לוחצות על טראמפ לבטל את ההגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל, סעודיה והאמירויות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט הכריזה על השקת Majorana 1, השבב הקוונטי הראשון בעולם המבוסס על ארכיטקטורת ליבה טופולוגית חדשה. השבב, אשר הינו תוצר של שילוב חומרים חדשני וטכניקות ננו-פביזיות מדויקות, מציב את מחשוב הקוונטים במסלול שיאפשר פתרון בעיות תעשייתיות רחבות היקף בתוך שנים, ולא עשורים כפי שחשבו בעבר.

חדשנות טכנולוגית ופריצת דרך במדעי החומרים

צ'טאן נאיאק שהוביל את הצוותים שפיתחו את הארכיטקטורה הטופולוגית לשבב החדש  הוא מומחה טכנולוגי בכיר במיקרוסופט (Microsoft Technical Fellow) ואחד מהאישים המרכזיים בתחום מחקר ופיתוח המחשוב הקוונטי. השבב, משתמש במה שנקרא טופוקונדוקטור – חומר שמאפשר לזהות ולשלוט בחלקיקי  Majorana,  אשר מייצבים ומגדילים את קנה המידה של הקיוביטים (יחידות המידע הקוונטי).

"חומר הטופוקונדוקטור, שהינו הליבה הטכנולוגית שמאפשרת את פעולת השבב הקוונטי החדש, מסמן הקדמות במדעי החומרים עם יכולות שלא נראו כמותן עד כה. מדובר בחומר המורכב מארסן אינדיום בשילוב עם אלומיניום, אשר מעובדים ברמת האטום הבודד בתהליך קפדני ביותר. "

"הטופוקונדוקטור תורם למיזוג של עולמות המוליכים למחצה ומצבי מוליך-על, מה שמוביל ליצירת מערכת שמסוגלת לתמוך בקיוביטים קטנים, מהירים ובעלי עמידות בפני רעשים חיצוניים. בנוסף, עיבוד החומר ברמת האטום מאפשר הקמת מבנה מודולרי בו ניתן לחבר יחידות 'H' – שכל אחת מהן מכילה ארבעה חלקיקי Majorana – ולהרחיב את המערכת עד למיליון קיוביטים, מה שמסמן את הדרך לפתרונות קוונטיים ברמת תעשייה. לדברי מיקרוסופט, החומר החדש, אם כן, אינו רק נדבך טכנולוגי בודד אלא יסוד מהפכני שמביא את מחשוב הקוונטים קרוב יותר למציאות מסחרית, ופותח אופקים חדשים בפתרון בעיות מדעיות, תעשייתיות וסביבתיות שעד כה נחשבו ללא אפשריים."

לדברי נאיאק, "אנחנו בעצם המצאנו את הטרנזיסטור לעידן הקוונטים" – והצליחו ליצור תשתית חומרים חדשה מבוססת על ארסן אינדיום ואלומיניום, שמיוצרת באומנות של בנייה אטומית מדויקת.

למה השבב צפוי להגיע מוקדם יותר מהצפוי?

מיקרוסופט טוענת שהשילוב של החומר החדש והארכיטקטורה הדיגיטלית המתקדמת מאפשר לשלוט על הקיוביטים בצורה פשוטה ומהירה יותר:

• בקרת מדידה דיגיטלית: במקום להסתמך על כיוונונים אנלוגיים עדינים לכל קיוביט, מערכת המדידה החדשה מאפשרת הפעלה באמצעות פולסי מתח, מה שמפשט את התהליך ומאפשר מדידות מדויקות ביותר.
• עיצוב מודולרי: מבנה השבב מאפשר "טילוס" של יחידות H (הן תאים עם ארבעה חלקיקי Majorana הניתנים לשליטה), כך שכל יחידה הופכת לקיוביט עצמאי שניתן לחברם בצורה שמאפשרת הגדלת הקנה מבלי לסבך את המערכת.
• חוסן מול טעויות: הארכיטקטורה הטופולוגית מספקת הגנה טבועה ברמת החומרה, מה שמבטיח יציבות גבוהה יותר לעומת טכנולוגיות קודמות.

תודות לפריצות דרך אלו, מיקרוסופט מאמינה כי ניתן להגיע ליעד של מיליון קיוביטים – סף הכרחי לפתרון בעיות מדעיות, תעשייתיות וסביבתיות מורכבות – בתוך שנים הקרובות ולא עשורים.

שימושים עתידיים והשפעות תעשייתיות

השבב מציב פוטנציאל מהפכני במספר תחומים:

• מדע החומרים: יכול לסייע בפיתוח חומרים "מתקנים את עצמם", אשר יוכלו לתקן סדקים בחלונות, בגשרים ובמבנים תעשייתיים.
• כימיה ירוקה וסביבתית: בעזרת מחשוב קוונטי, ניתן יהיה לעצב קטליזטורים חדשים שמפרקים פלסטיקים מזהמים ומייצרים תוצרים בלתי מזיקים – מהלך שיכול לתרום משמעותית למאבק בזיהום ובפחמן.
• בריאות וחקלאות: חישוב קוונטי מדויק יאפשר ניתוחים מעמיקים של אנזימים וביולוגיה מולקולרית, מה שיכול להוביל לשיפור יבולים והגברת פוריות הקרקע, ואף לתגליות תרופתיות חדשות.
• עיצוב תעשייתי: עם שילוב כלי בינה מלאכותית, מהנדסים ומדענים יוכלו "לעצב נכון מהפעם הראשונה" – להכניס לתהליך העיצוב תובנות שמגיעות מחישובים קוונטיים מדויקים, ובכך לחסוך זמן ומשאבים.

שיתופי פעולה והתקדמות בתהליכי פיתוח

מיקרוסופט מציגה את Majorana 1 גם כצעד אסטרטגי במסלול שלה לעבר מחשוב קוונטי מסחרי. החברה נמצאת בשיתוף פעולה עם Quantinuum ו-Atom Computing, ובכך מקבלת גם תמיכה ממוקדת ממסגרות מחקריות כמו תכנית US2QC של DARPA, אשר שמה לה למטרה להאיץ את פיתוח מערכות קוונטיות ברמת תעשייה.

הפוסט מיקרוסופט הכריזה על שבב קוונטי: "אנחנו בעצם המצאנו את הטרנזיסטור לעידן הקוונטים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הוצאות עתק אלו קשורות בעליית השימוש בבינה המלאכותית (AI) שהובילה לעידן חדש במרכזי הנתונים. עלייה זו דורשת שינוי מאסיבי בתשתיות שלהם. כיום מרכזי הנתונים כבר לא מסתפקים רק באירוח אתרים ובאחסון קבצים. המבצרים הדיגיטליים הללו עומדים בפני המשימה העצומה של לספק את התיאבון הבלתי יודע שובע של אלגוריתמי הבינה המלאכותית.

דמיינו לעצמכם מרכז נתונים טיפוסי, שוקק שרתים מזמזמים העוסקים בעיבוד מיילים, הפעלת אתרי אינטרט ותמיכה במסדי נתונים – אלו עמודי התווך של העולם הדיגיטלי שלנו. אך אלו הם השרתים הכלליים, סוסי עבודה המיועדים למגוון רחב של משימות מיחשוב יומיומיות. הם מצטיינים בעיבוד רציף, ומטפלים במספר משימות במקביל.

לעומתם שרתי הבינה המלאכותית הן שרתים מזן חדש שנולדו כתוצאה מהדרישות ההולכות וגוברות של בינה מלאכותית. מכונות אלו אינן מסתפקות במשימות השרתים הרגילים אלא בנויים למטרה יחידה ותובענית: לכבוש את האתגרים החישוביים המורכבים של בינה מלאכותית. בליבם טמונים לא רק מעבדים, אלא יחידות עיבוד גרפיות חזקות (GPU), המפורסמות ביכולתן לבצע חישובים מקבילים במהירות עוצרת נשימה. ה-GPUs הללו, בדומה לנחיל של דבורים הפועלות יחד, מצטיינים בכפל המטריצות המורכבות ובחישובים מורכבים אחרים העומדים בבסיס אלגוריתמי AI. חלקם אפילו מתגאים במעבדים מיוחדים כמו Tensor Processing Units (TPUs), שתוכננו במיוחד על ידי גוגל ללמידת מכונה, או Field-Programmable Gate Arrays (FPGAs), שבבים מגוונים שניתן להגדיר מחדש כדי להתמודד עם משימות AI ספציפיות.

המיקוד משתנה באופן דרמטי. כאשר שרתים כלליים נותנים עדיפות לעיבוד רציף, שרתי AI משגשגים בתחום העיבוד המקביל. הם דורשים זיכרון ברוחב פס גבוה וחיבורים מהירים בזק כדי להתמודד עם נפחי הנתונים האדירים והחישובים המורכבים שמתדלקים יישומי בינה מלאכותית.

התוצאה? קפיצת מדרגה דרמטית בביצועים. בעוד ששרתים כלליים מתאימים לרוב צרכי המחשוב היומיומיים, שרתי AI נבנו ייעודיים עבור העולם התובעני של בינה מלאכותית. הם מצטיינים בהכשרת מודלים גדולים של בינה מלאכותית, עיבוד מערכי נתונים עצומים והפעלת יישומי AI בזמן אמת שמעצבים יותר ויותר את עולמנו.

לשינוי הזה יש השלכות עמוקות על מרכזי נתונים, ודורש שידרוג מלא של התשתית שלהם כדי להתאים לדרישות הכוח הבלתי יודעות של מעצמות AI אלה. שינויים בשרתי מרכזי הנתונים מקוולים בלא מעו אתגרים כמפורט להלן.

אתגר ההספק

הצמיחה המהירה הזו בעומסי העבודה של AI מציבה אתגרים משמעותיים עבור תשתית ההספק הדרוש למרכזי הנתונים. האנרגיה שלהם גדלה באופן אקספוננציאלי, כאשר כמה דגמים יוקרתיים דורשים יותר מ-2000 אמפר של זרם.

• כדי לתמוך בעומסי העבודה התובעניים הללו, מרכזי נתונים חייבים להשקיע רבות בתשתית חשמל משודרגת. השקעה זו כוללת:
• o יחידות אספקת חשמל AC/DC בעלות הספק גבוה (PSUs): רכיבי PSU מסורתיים הנדרשים להגיע לקצה גבול היכולת שלהם. נדרשות יחידות חדשות בעלות קיבולת גבוהה יותר (8 קילוואט ומעלה) כדי לעמוד בדרישות ההספק של שרתי AI מודרניים.
• o ממירי אפיק ביניים בהספק גבוה (IBCs): ממירים אלו ממלאים תפקיד מכריע בחלוקת כוח ביעילות בתוך מרכז הנתונים.
• o פתרונות קירור משופרים: קירור אוויר הופך לבלתי מספיק עבור עומסי עבודה רבים של AI. טכנולוגיות קירור נוזל וקירור סוחף צוברות תאוצה כדי לפזר ביעילות את החום שנוצר על ידי מערכות אלו בעלות הספק גבוה.
• • חשיבה מחודשת על חלוקת הספק: כיום יש צורך בגישות חדשות להפצת מתח כדי להתאים את צפיפות ההספק המוגברת במרכזי נתונים מודרניים. זה כולל פיתוח של ממשקים חדשים לעבודה במתח גבוה כדי למזער את הפסדי החשמל.

הצורך בחדשנות

כדי להתמודד עם אתגרים אלה, התעשייה מחפשת באופן פעיל אחר פתרונות חדשניים:

• טכנולוגיות אריזה מתקדמות: טכניקות אספקת חשמל אנכיות נבדקות כדי למזער את הפסדי רשת חלוקת הכוח (PDN) ולאפשר את צפיפות הזרם הגבוהה הנדרשת על ידי שבבי AI מודרניים.

• פתרונות קירור יעילים: טכנולוגיות קירור נוזל וקירור טבילה (immersion) תופסות בולטות מכיוון שהן מציעות יכולות פיזור חום מעולות בהשוואה לקירור אוויר מסורתי.

• ניהול הספק מבוסס בינה מלאכותית: ניתן להשתמש באלגוריתמי בינה מלאכותית כדי לייעל את צריכת החשמל במרכז הנתונים על ידי התאמה דינמית של אספקת החשמל על סמך דרישות עומס עבודה בזמן אמת.

לסיכום

עליית הבינה המלאכותית גורמת לשינוי מהותי בתשתית ההספק של מרכזי הנתונים. כדי לעמוד בדרישות של עידן חדש זה, על התעשייה לאמץ טכנולוגיות וגישות חדשניות לאספקת חשמל, קירור וניהול. על ידי התמודדות יעילה עם אתגרים אלו, אנו יכולים להבטיח שמרכזי נתונים ימשיכו לתמוך בצמיחה המהירה של AI ובהשפעתה הטרנספורמטיבית על החברה.

הפוסט הקפיצה הגדולה: הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק של הדטהסנטרס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השבבים, או הצ'יפים כפי שהם נקראים בפי רבים, משמשים אבני היסוד של הטכנולוגיה המודרנית וחשיבותם קריטית במובנים רבים:

הבסיס לחדשנות דיגיטלית: שבבים הם הלב והמוח של מכשירים אלקטרוניים. הם מאפשרים עיבוד, אחסון ותקשורת של נתונים, ובזכותם אנחנו זוכים להשתמש בסמארטפונים, מחשבים וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים מניעה חדשנות בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ואינטרנט של הדברים.

מניע צמיחה כלכלית: תעשיית השבבים היא מניע כלכלי מרכזי, יוצרת מקומות עבודה ומייצרת הכנסות בקנה מידה עולמי. צמיחת התעשייה קשורה קשר הדוק לבריאות הכללית של הכלכלה העולמית.

הפעלת תשתיות קריטיות: שבבים חיוניים לתשתיות קריטיות, לרבות רשתות תקשורת, מערכות תחבורה ומתקני בריאות. האמינות והביצועים שלהם חיוניים להבטחת תפקודם של שירותים חיוניים אלה.

דלק לטכנולוגיות מתעוררות: שבבים הם המפתח לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות  כגון רכבים אוטונומיים, מציאות רבודה ומחשוב קוונטי. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים תהיה חיונית עוד יותר למסחור החידושים פורצי דרך אלו.

חשיבות אסטרטגית: שבבים נחשבים לנכסים אסטרטגיים עבור מדינות בשל תפקידם הקריטי בצמיחה כלכלית, ביטחון לאומי ותחרותיות טכנולוגית. ממשלות ברחבי העולם משקיעות רבות במחקר וייצור שבבים כדי להבטיח את העצמאות הטכנולוגית של מדינותיהן.

בקיצור ניתן לומר שתעשיית השבבים מספקת את הבסיס לחדשנות דיגיטלית, מניעה צמיחה כלכלית, מאפשרת תשתית קריטית, מתדלקת טכנולוגיות מתפתחות, ויש לה חשיבות אסטרטגית משמעותית.

בשנה החולפת כשהביקוש לשבבים המשיך לעלות, חברות כמו יצרנית השבבים האמריקאית אנבידיה (Nvidia) קצרו את הפירות של התעשייה החיונית אך הבלתי מוכרת הזו.

אנבידיה היא כיום אחת המנצחות הגדולות בגל הבינה המלאכותית השוטף את העולם. גל זה עזר להביא השנה את שווי השוק של יצרנית השבבים לראשונה למעל 3 טריליון דולר.

לאחרונה דיווחה החברה על מכירות של יותר מ-30 מיליארד דולר ברבעון הפיסקאלי השני שלה. עלייה של 122% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל תחזיות האנליסטים שציפו למכירות של 28.7 מיליארד דולר. אנבידיה אף הגדילה את כוונות הרכישה של מניותיה עם תוכנית לרכישה חוזרת של 50 מיליארד דולר במניות.

יחד עם זאת, ולמרות קצב צמיחה יוצא דופן בשנתיים האחרונות, תוצאותיה העסקיות המדהימות לא הספיקו כדי לספק את תיאבונם של המשקיעים ומניית אנבידיה ירדה בכמעט 7% לאחר הודעת הרווח של הרבעון האחרון תוך שהיא מוחקת בבת אחת כ- 200 מיליארד דולר משווי השוק שלה. הירידה החדה הזו מדגישה עד כמה הפכו הציפיות מאנבידיה למרקיעות גבהים.

חברתBestBrokers  החליטה לאחרונה לבצע ניתוח שווי השוק של חברות ששווין הנוכחי עולה על טריליון דולר במטרה לנסות לחזות את הערכים העתידיים שלהן באמצעות שיעורי צמיחה ממוצעים היסטוריים מאז 2022.

הצוות של BestBrokers ניתח את שווי השוק של חברות בשווי טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, תוך שימוש בנתונים של CompaniesMarketCap.com.

עובדי BestBrokers בחנו את הצמיחה של כל חברה משנה לשנה מ-2022 עד אוגוסט 2024, וחישבו את שיעורי הצמיחה הממוצעים של כל חברה, ולאחר מכן יישמו את השיעורים האלה כדי להעריך מתי כל חברה צפויה להגיע לאבן הדרך של 4 טריליון דולר ! על פי ניתוחי הצוות של – BestBrokers יש מספר חברות העשויות לעבור את רף שווי השוק של 4 טריליון דולר בשנים הקרובות אך יש גם מנצחת ברורה אחת הצפויה להגיע ראשונה לשווי השוק הזה.

שתי חברות נמצאות במסלול המהיר לעבור את רף 4 טריליון הדולרים בשנה הקרובה. הראשונה היא אנבידיה אשר הגיעה לשווי שוק של 3.081 טריליון דולר נכון ל- 30 באוגוסט 2024. BestBrokers צופה כי אנבידיה, ששוויה כיום סביב ה-3 טריליון דולר תגיע לרף 4 טריליון דולר בסביבות ה-4 בינואר 2025, אם היא תמשיך לצמוח בקצב השנתי הממוצע שלה העומד כעת על 112.43% לשנה ותהיה החברה הראשונה לשבור את רף ה-4 טריליון דולר.

אפל עוקבת מקרוב אחרי אנבידיה עם שיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלה של 10.94% מאז 2022 והיא צפויה להגיע ל-4 טריליון דולר עד ה-19 בדצמבר 2025 למרות ששווי השוק הנוכחי שלה גבוה יותר ועומד על 3.493 טריליון דולר.

מיקרוסופט, עם שווי שוק של 3.07 טריליון דולר וצמיחה ממוצעת לאחרונה של 12.37% בשנה, עשויה להיות החברה השלישית שתגיע לשווי של 4 טריליון דולר, בסביבות ה-6 בדצמבר 2026.

שתי חברות נוספות Meta Platforms (1.311 טריליון דולר) ואמזון (1.806 טריליון דולר) צומחות גם הן במהירות, בשיעורים של 54.40% ו-16.32%, בהתאמה. אם הן תמשכנה בכך, שתיהן עשויות לחצות את רף ה- 4 טריליון דולר לפני גוגל, שלמרות הערכת השווי הנוכחית של 2 טריליון דולר, תגיע לרף ה-4 טריליון דולר רק ב- 12 בספטמבר 2032.

• הקונגלומרט האמריקאי Berkshire Hathaway, שהפך ממש לאחרונה לחברה השמינית בעלת שווי שוק של 1 טריליון דולר, צפויה להיות האחרונה להגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר. זה יקרה ככל הנראה בסביבות ה-14 במאי 2034, כלומר יותר מתשע שנים מהיום.

למרות היותה חברה במועדון הטריליון דולר עם שווי שוק של 1.802 טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, ענקית הנפט Saudi Aramco אינה כלולה בתחזית זו. החישובים של BestBrokers מצביעים על מגמה שלילית בצמיחה הממוצעת שלה בשלוש השנים האחרונות, מה שמנבא כי שווי השוק שלה צפוי לרדת ולא לגדול.

.לפרטים נוספים על תחזיות אלו ועל המתודולוגיה שמאחוריהן, נא עיינו בדוח המלא כאן.

מרטין כהן, מידען חברת NewsworthyData

הפוסט מי תהיה החברה הראשונה שתגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

OpenAI, החברה המובילה בתחום הבינה המלאכותית ומפתחת ChatGPT, הודיעה כי השלימה סבב גיוס של 6.6 מיליארד דולר—הגדול ביותר בתולדות הון הסיכון—המעריך את החברה ב-157 מיליארד דולר. את הסבב הובילה Thrive Capital של ג'ושוע קושנר, בהשתתפות מיקרוסופט, Nvidia, SoftBank, Khosla Ventures, Altimeter Capital, Fidelity, Tiger Global ו-MGX. אפל, שדווח כי הייתה בשיחות להשקעה, לא השתתפה בסופו של דבר.

המהלך מתרחש בזמן שבו OpenAI מתכננת לעבור ממבנה של מעבדה ללא מטרות רווח לחברה למטרות רווח. המשקיעים יוכלו לבקש את כספם בחזרה אם השינויים הללו לא יושלמו בתוך שנתיים. המעבר הזה מושך השקעות משמעותיות, אך ייתכן שגם תרם ליציאה של רבים מהעובדים הוותיקים.

בשבוע האחרון, מנהלת הטכנולוגיה הראשית (CTO) מירה מראטי ושני חוקרים בכירים הודיעו על עזיבתם, על רקע דיווחים על מתחים בין צוותי הפיתוח והבטיחות. דיונים פנימיים בנושא מהירות הפיתוח מול הבטחת הבטיחות התגברו מאז הפיטורים והחזרה של המנכ"ל סם אלטמן לפני עשרה חודשים.

OpenAI מכחישה את הטענות שהיא מזניחה את הבטיחות לטובת מהירות הפיתוח. דובר החברה מסר: "אנחנו מחויבים עמוקות למשימתנו וגאים לשחרר את המודלים המתקדמים והבטוחים ביותר בתעשייה." החברה מדגישה שהיא תמשיך להקפיד על תהליכי בטיחות מחמירים בפיתוח המוצרים שלה.

בנוסף, OpenAI השיקה לאחרונה טכנולוגיית דיבור חדשה וחזקה המאפשרת למפתחים להשתמש ביכולות דיבור בזמן אמת, כפי שנוסף לאחרונה ל-ChatGPT. למרות הפוטנציאל העצום, הטכנולוגיה עוררה שאלות בנוגע לשימוש לרעה אפשרי ולצורך בגדרות בטיחות. הנהלת OpenAI הצהירה שהיא תאכוף את תנאי השימוש שלה ותוסיף כללים נוספים לפי הצורך כדי למנוע שימושים זדוניים.

החברה נמצאת בתהליך של שינוי מבני ואסטרטגי, עם גידול מהיר במספר העובדים ופרידה מחלק מהמנהיגים הוותיקים. למרות האתגרים, OpenAI מצהירה כי היא ממשיכה להתמקד במחקר ופיתוח של בינה מלאכותית מתקדמת, תוך שמירה על עקרונות הבטיחות והאתיקה.

הפוסט OpenAI מגייסת 6.6 מיליארד דולר ומתקדמת לעבר מבנה של חברה למטרות רווח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות ש-OpenAI ניתקה את קשריה עם סין החל מהשבוע, הסינים עדיין יכולים להשתמש בשירות. על פי דיווח שפורסם ב-The Information, מיקרוסופט אישרה כי קיימת דרך לעקוף את ניתוק השירותים של OpenAI באמצעות שירותי הענן של אז'ור.

כאשר OpenAI הודיעה באופן בלתי צפוי על עזיבתה את השוק הסיני החל מה-9 ביולי, חברות המסתמכות על מודלי הבינה המלאכותית שלה בתחומי טקסט, תמונה וקול החלו לחפש אלטרנטיבות. OpenAI אסרה באופן רשמי את השימוש בטכנולוגיה שלה בסין זה מכבר, אולם מפתחים עשו שימוש בשירותי VPN על מנת להסוות את מיקומם ולגשת למודלים.

בעקבות הודעת OpenAI על ניתוק הגישה גם למשתמשים ב-VPN, החלו חברות סיניות לנסות למלא את החלל שנוצר. תאגידי טכנולוגיה כגון Tencent, Baidu ו-Alibaba החלו לחדור לשוק הבינה המלאכותית עם תוכניות "הגירה" והנחות. Zhipu, חברת מודלי שפה גדולים (LLM) סינית, הכריזה על הצעה הכוללת אימון, שירותי ייעוץ וטוקנים דומים לאלו שהמפתחים משתמשים בהם לגישה ל-API של OpenAI.

מתברר כי ייתכן שחלופות אלה אינן הכרחיות בשלב זה, הודות לשירות של מיקרוסופט. מיקרוסופט אז'ור סין, המופעלת בשיתוף פעולה עם חברת הטכנולוגיה המקומית 21Vianet, ממשיכה להציע מודלים של OpenAI. ביום שלאחר הכרזת OpenAI על ניתוק הגישה, השתמשה מיקרוסופט סין בחשבון ה-WeChat הרשמי שלה לעודד מפתחים להעביר את פעילותם ל-Azure OpenAI.

מיקרוסופט מקיימת שיתוף פעולה עם OpenAI לאספקת מודלי ה-LLM ומודלים נוספים של הסטארט-אפ. על פי תנאי ההסכם עם מיקרוסופט, OpenAI מקבלת 20% מכל הכנסה שמיקרוסופט מפיקה ממכירת שירותי OpenAI.

מובן כי הצעותיה של מיקרוסופט אז'ור OpenAI עשויות להגביר את הביקורת על החברה מצד הרשויות האמריקאיות. ממשל ארצות הברית שואף לנתק את סין מטכנולוגיה מתקדמת כגון בינה מלאכותית, מחשש שזו תשמש לחיזוק יכולותיה הצבאיות. הדבר הוביל לשאלות נוקבות מצד גופים כגון ועדת הביטחון הלאומי של הבית הלבן.

החששות של ממשל ארצות הברית בנוגע לביטחון הלאומי הובילו לאחרונה לחקיקה דו-מפלגתית המבקשת להקל על חסימת מכירת בינה מלאכותית מארצות הברית לסין. אם החוק ייחתם, קשה לחזות כמה זמן תוכל מיקרוסופט להמשיך לספק שירותי OpenAI ללקוחות בסין.

הפוסט מיקרוסופט אז'ור סין מציעה לתאגידים סיניים אפשרות להתגבר על הפסקת פעילות OpenAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט הכריזה על קטגוריה חדשה של מחשבי Windows המותאמים לבינה מלאכותית – Copilot+ PCs. מחשבי Copilot+ כוללים חומרה חזקה ביותר, עם NPUs חדשים המסוגלים לביצועי AI מרשימים, וגישה למודלים מתקדמים של AI. הם מאפשרים חוויות AI חדשות כמו Recall לאחזור מהיר של מידע, Cocreator ליצירת ועריכת תמונות בזמן אמת, וכתוביות חיות לתרגום אודיו מ-40+ שפות לאנגלית.

מחשבי Copilot+ שהוכרזו על ידי מיקרוסופט משתמשים בשבבים מתקדמים שפותחו בשיתוף פעולה עם Qualcomm, Intel ו-AMD. השבבים כוללים את Snapdragon X Elite ואת Snapdragon X Plus, שהם חלק מהסדרה המתקדמת ביותר של Qualcomm ומכילים עד 45 TOPS (טריליון פעולות לשנייה) של עיבוד באמצעות יחידות עיבוד נוירוני (NPU) מובנות.

שבבי Snapdragon כוללים את המעבד הקנייני Qualcomm Oryon שמספק ביצועים גבוהים במיוחד לוואט ומערכת על שבב (SoC) עם GPU מובנה מסוג Adreno להענקת גרפיקה מרהיבה ומתקדמת. בנוסף, מיקרוסופט צפויה לשפר את חוויות Copilot+ באמצעות גרסאות עתידיות של מעבדים מתקדמים כמו Lunar Lake של Intel ו-Strix של AMD, שיאפשרו תמיכה בכרטיסי גרפיקה חזקים של NVIDIA GeForce RTX ו-AMD Radeon.

השבבים כוללים גם את מעבדי האבטחה של Microsoft Pluton המותקנים כברירת מחדל בכל מחשבי Copilot+, מה שמבטיח אבטחה ברמה גבוהה ושמירה על הפרטיות.

• המחשבים זמינים ממיקרוסופט, Acer, ASUS, Dell, HP, Lenovo ו-Samsung, במחירים החל מ-999$. – מיקרוסופט שיתפה פעולה עם יצרניות השבבים המובילות כדי לשלב NPUs וארכיטקטורת מערכת חדשה כדי להביא ביצועי AI משופרים משמעותית. כמו כן הכריזה מיקרוסופט על שיתופי פעולה עם אדובי ואפליקציות פופולריות אחרות יביאו חוויות AI חדשניות לאפליקציות אהובות.
• Copilot הופך לחוויית יישום מלאה עם גישה למודלים מתקדמים כמו GPT-4o לשיחות קוליות טבעיות יותר. – זהו שינוי משמעותי בפלטפורמת Windows שמציב את ה-AI במרכז, ופותח פרק חדש בחדשנות ה-AI במכשיר.

עם זאת, ההכרזה מותירה את רוכשי מחשבי ה-"AI PC" שנקנו לאחרונה מאחור, מכיוון שמחשבי Copilot+ PC יגיעו רק עם מעבדי Qualcomm Snapdragon X series, ולא עם מעבדי Intel Meteor Lake או AMD Ryzen 7000 הנפוצים יותר.

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, הדגיש את החשיבות של מעבר מעבר לענן ואל ההתקן עצמו בכל הנוגע ל-AI, ואת הצורך במחשבים שמבינים אותנו במקום שאנחנו נצטרך להבין אותם. הדגמים החדשים של Surface Laptop ו-Pro PC ממחישים את היתרונות של מחשבי Copilot+ PC, כולל ביצועים מהירים יותר, תכונת Recall לחיפוש קל, ותאימות משופרת של Windows on Arm.

הבעיה היא שמחשבי ה-"AI PC" הקיימים, כמו Lenovo Yoga Pro 9i, אינם עומדים בדרישות החומרה של Copilot+ PC, במיוחד בכל הנוגע לביצועי ה-NPU (יחידת עיבוד נוירונית). מחשבים ניידים מבוססי Qualcomm צפויים להגיע בקרוב, אך מתחרים מבוססי Intel ו-AMD עשויים לקחת זמן רב יותר להגיע למדפים.

השאלה האמיתית היא האם שווה להוציא 1,500 דולר או יותר על מחשב Copilot+ PC חדש כדי לנצל את יכולות ה-AI שלו. התשובה לאלו שמתכננים רענון חומרה או קונים מחשב חדש בחלון הזמן המתאים היא כנראה "כן" נחרצת. אבל עבור אלו שרק לאחרונה קנו מה שהם חשבו שהוא מחשב מתקדם שאינו עומד בדרישות החומרה של Copilot+PC, התשובה נעה בין "אווץ'!" ל"לא!".

הפוסט מיקרוסופט הכריזה על Copilot+ PC מחשבי AI מבוססי קוואלקום/ARM הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האם השילוב WINTEL עומד לחזור על עצמו בפורמט חדש? מיקרוסופט תרכוש מאינטל שבבי בינה מלאכותית. החברה מתכננת להשתמש בטכנולוגיית הייצור 18A של אינטל כדי לייצר שבב עתידי שתוכנן במקור על ידה, אמרו מיקרוסופט ואינטל ביום רביעי, אך לא ציינו למה השבב ישמש.

עבור אינטל, השותפות עם מיקרוסופט – אחד מרוכשות השבבים הגדולות ביותר של Nvidia ל-AI – תחזק את עסק השבבים המותאמים אישית ככל שהיא מתחרה עם יצרניות שבבים מובילות אחרות כמו TSMC ו-Nvidia עצמה.

"אינטל שמחה להודיע על כך שמיקרוסופט בחרה בשבב לעיצוב באמצעות טכנולוגיית תהליך 18A של אינטל".

לאחר שחרורו של ChatGPT שכבש את העולם לפני יותר משנה, חברות הטכנולוגיה, כולל מיקרוסופט וגוגל, ממהרות לבנות דגמי AI משלהן כדי להתחרות. התחרות הזו הובילה לביקוש גבוה לשבבי AI של Nvidia, שמשמשים לפיתוח צ'אטבוטים וכלים אחרים של AI, והדבר הניע את רווחי החברה. עם זאת, חברות הטכנולוגיה מתקשות להשיג מספיק מהשבבים המתקדמים של Nvidia, מכיוון שהאספקה לא מסוגלת לעמוד בביקוש.

"אנו זקוקים לאספקה אמינה של השבבים המתקדמים, בעלי הביצועים הגבוהים והאיכות הגבוהה ביותר," אמר מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, "לכן אנו כל כך מתרגשים לעבוד עם אינטל."

בנובמבר חשפה מיקרוסופט כי היא מתכננת להוציא לשימוש שני שבבים חדשים במרכזי הנתונים שלה השנה. ה-Azure Maia Accelerator נבנה ליישומי AI, בעוד ש-Azure Cobalt CPU מיועד לחישוב כללי. מיקרוסופט אמרה באותה עת כי היא מבדלת את מוצרי ה-AI שלה, כולל Bing ו-Office AI, עם השבב שלה ל-AI.

שיתוף הפעולה עם אינטל לייצור שבבים עשוי לסייע למיקרוסופט לשפר את מגוון השבבים שלה, ולזרז את התקדמותה בפיתוח מוצרי ה-AI שלה.

"בקנה המידה שבו אנו פועלים, חשוב לנו לייעל ולשלב כל שכבה של מחסנית התשתית כדי למקסם את הביצועים, לגוון את שרשרת האספקה שלנו ולתת ללקוחות בחירה בתשתית," אמר סקוט גותרי, סגן נשיא בכיר של מיקרוסופט.

הפוסט מיקרוסופט חתמה עם אינטל על הסכם לייצור שבבי AI עבור מיקרוסופט, במקום שבבי אנבידיה שמיקרוסופט רוכשת כיום * שווי העסקה למעלה מ-15 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט שכרה את סם אלטמן וגרג ברוקמן לעמוד בראש צוות שיעסוק במחקר בינה מלאכותית, ימים ספורים לאחר שהשניים סולקו מOpen AI, החברה שהקימו.

סאטיה נדאלה, מנכ"ל מיקרוסופט, כתב בטוויטר שאלטמן וברוקמן יצטרפו למיקרוסופט כדי להוביל "צוות מחקר בינה מלאכותית מתקדמת חדש". אלטמן שיתף את הפוסט של נאדלה והוסיף "המשימה נמשכת".

כזכור בשבת האחרונה פוטר אלטמן בפתאומיות מ-Open AI על ידי הדירקטוריון, וברוקמן התפטר זמן קצר לאחר מכן. אלטמן פוטר עקב חששות לגבי מחויבותו למשימת Open AI של יצירת בינה מלאכותית בטוחה ומועילה  והעדיף את רווחיות החברה.

עובדי Open AI תמכו באלטמן, ומשקיעים מובילים כמו מיקרוסופט שקלו להחזיר אותו לתפקידו. בסוף השבת הדירקטוריון מינה את אמט שיר כמנכ"ל זמני. תוך שעות ממינויו, נדאלה הודיע שמיקרוסופט שכרה את אלטמן וברוקמן. בכך מיקרוסופט עשויה לזכות ביתרון על מתחרות בגיוס מהנדסי בינה מלאכותית מOpen AI, שרבים מהם הביעו אכזבה מההתפתחויות.

נדאלה הוסיף שמיקרוסופט תישאר מחויבת לשותפות שלה עם Open AI ובטוחה במפת הדרכים וביכולת להמשיך לחדש. הוא אמר שהוא מצפה להכיר את אמט שיר וההנהלה החדשה של Open AI ולעבוד איתם.

אמט שיר מונה כמנכ"ל זמני של Open AI

בתוך הטלטלה שעברה על Open AI הסתבר כי השתנו שם החלטות נוספות. מועצת המנהלים של החברה הודיעה על מינויו של אמט שיר למנכ"ל זמני של Open AI שיחליף את סם אלטמן עד למינוי מנכ"ל קבוע, ולא מירה מוראטי שהוכרזה בשישי כמנכ"לית הזמנית בהודעה על פיטורי אלטמן.

אמט שיר הצטרף לאופן AI  כחבר דירקטוריון בשנת 2019. לפני כן, בין השנים 2011 ל-2014 הוא שימש כמנכ"ל ונשיא חברת Twitch, אותה ייסד יחד עם ג'סטין קן בשנת 2011. Twitch היא פלטפורמת סטרימינג פופולרית לשידורי גיימינג. בשנת 2014 Twitch נרכשה על ידי אמזון בסכום של 970 מיליון דולר.  בשנים הללו שימש שיר כיועץ לחברות סטאטראפ רבות.

הפוסט תפנית בעלילה סם אלטמן וגרג ברוקמן שפוטרו מ- Open AI יעברו למיקרוסופט הופיע לראשונה ב-Chiportal.