דוח “דוח מצב התעסוקה בהייטק הישראלי 2023–2024” של RISE Israel (אוגוסט 2025) מצייר תמונה חדה: לאחר עשור של צמיחה מהירה, מספר המשרות בהייטק נתקע מאז סוף 2022. בין 2014 ל־2020 מספר המשרות גדל בקצב ממוצע של כ־3.3% לשנה, קפץ ב־2021–2022 בקצב חסר תקדים של כ־10%, ואז נעצר — מצב שמייצר לחץ בשוק עם יותר מועמדים לכל משרה פנויה. במקביל, הקיפאון איננו ייחודי לישראל; תבניות דומות נרשמו בארה״ב ובבריטניה, אך בישראל ההשלכות חריפות יותר משום שחלק ההייטק בתעסוקה גבוה מהעולם.

התמונה המפורטת לפי משפחות תפקידים מגלה שהפגיעה איננה סימטרית. הירידה החדה ביותר נרשמה בתפקידי העסקים — שיווק, מכירות ושירות — עם נסיגה מצטברת של 6.6% בשנים 2023–2024. אחריה תפקידי המנהלה והתפעול (כספים, כוח אדם, ייעוץ משפטי וכד’) עם ירידה של כ־4.1%. התפקידים הטכנולוגיים שמרו בקירוב על היקף התעסוקה שלהם. בתוך ליבת הטכנולוגיה קיימת שונות: QA ו־IT ירדו בכ־8% בשנתיים, לעומת עליות צנועות בתפקידי אלגוריתמים (+6%), הנדסת חומרה (+2%) ומדע נתונים (+1%). המגמה ברורה — תפקידים שקרובים יותר ל־R&D מחזיקים מעמד ואף גדלים מעט, בעוד שככל שמתרחקים מליבת המו״פ — הפגיעה עמוקה יותר.

גם בעסקים ובתפעול רואים את קווי המתאר של ההאטה: מכירות ושיווק נסוגו בכ־7% בשנתיים; פיתוח עסקי ירד בכ־2%. בתוך התפעול, משאבי אנוש צנחו בכ־8%, בעוד משפטים וכספים נותרו בקיפאון. המחברים מציינים שהקיצוץ ב־HR עשוי לשקף ציפייה של חברות להמשך גיוסים מצומצמים בטווח הקרוב.

מבט לפי השכלה מוסיף נדבך: בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה במספר המועסקים ללא תואר אקדמי (-5.4%), לצד עלייה קלה בקרב בעלי תואר ראשון (+0.9%). במקביל חלה ירידה במספר בעלי התארים המתקדמים בכלל ההייטק — תוצר של קיצוץ בתפקידי מעטפת שבהם שיעור בעלי תארים מתקדמים גבוה יחסית. מנגד, במסלולי הליבה הטכנולוגיים (מדמ״ח, הנדסת מחשבים/אלקטרוניקה ודומיהם) נרשמה עלייה של כ־10% במספר המועסקים בעלי תארים מתקדמים בשנתיים, ואף עלייה של כ־13% בקרב בעלי תארים מתקדמים שעובדים בתפקידים טכנולוגיים. זהו איתות מובהק להעמקת ההשקעות ביכולות מתקדמות — לרבות AI.

בוגרי מדעי המחשב ניצבים בחזית הסדק בין היצע לביקוש. מספר הבוגרים באוניברסיטאות כמעט הוכפל בארבע שנים — מ־1,621 ב־2020 ל־3,124 ב־2024. שיעור ההשמה של בוגרי תואר ראשון במדמ״ח בחברות הייטק ירד בכ־10 נקודות אחוז בשנתיים, עם הבדלים קטנים בין המוסדות. במקביל, שיעור ההרשמה של בוגרי מדמ״ח ללינקדאין זינק מ־46% ל־70% — אינדיקציה לעלייה במאמץ חיפוש עבודה. חשוב לא פחות: אין ראיות לכך שהכניסה להייטק הוגבלה רק למצטיינים מהמוסדות הבכירים; הגדלת המכסות לא פגעה באיכות הבוגרים לפי דרישות התעשייה. לצד זאת, המחברים מדגישים שהפער בין הציפיות לצמיחה לבין המציאות, יחד עם הגידול בהיצע, יוצר קושי משמעותי לבוגרים בטווח הקצר.

היבט מגדרי: לראשונה זה עשור, שיעור הנשים בתעסוקת ההייטק ירד קלות ב־2024 (כ־0.15 נקודת אחוז). שיעור הנשים בקרב העוזבים עמד על כ־40%, לעומת 38% בקרב המצטרפים, ובסך הכול נשים היוו 35.7% מהעובדים בסוף 2024. במקביל, ביזמות נמשך קיפאון סביב כ־20% חברות עם לפחות יזמת אחת, ונתונים ראשוניים למחצית הראשונה של 2025 מרמזים על ירידה חדה לכ־15% — הסתייגות: הנתונים חלקיים. גם בגיוסי הון ניכר פער לרעת סטארטאפים בהובלת נשים, בין היתר משום שנוכחותן גבוהה יותר בסקטורים שנפגעו בשנים האחרונות, כמו בריאות ומדעי החיים.

ברמת הסקטורים, הליבה ההיסטורית של ההייטק הישראלי מראה עמידות יחסית. סקטור הסייבר צמח בכ־8.9% בשנתיים, בעוד Enterprise Applications גדל ב־2.9%, מדיה דיגיטלית ובידור ב־1.7%, והמוליכים למחצה ירדו ב־0.7% בלבד. לעומת זאת, בסקטורים קטנים יותר התמונה תנודתית: קלינטק עלה ב־2023 ולאחר מכן ירד ב־2024 (-3.5%); אגריטק שמר על גודלו ואז ירד (-5.2% ב־2024); גם מדעי החיים (-3.9%) ותקשורת (-2.5%) ירדו ב־2024. המסקנה: השוק התכנס חזרה לגרעין החוזקות — תוכנה וסייבר — בזמן שחלקים פריפריאליים יותר נחלשו.

ומה לגבי מבנה הבעלות? ההאטה הייתה דומה בחברות מקומיות ובמרכזי מו״פ רב־לאומיים. בניגוד לשתי טענות נפוצות — שמרכזים רב־לאומיים יציבים בהרבה, או לחלופין ש״יברחו״ מהר יותר במצבי משבר — הנתונים עד כה אינם מצביעים על קיצוץ חריג במשרות במרכזי מו״פ עקב המלחמה בעזה או המשבר הפוליטי ביחס לחברות המקומיות.

כיווני מדיניות: המחברים מזהירים שהמעבר מעודף ביקוש כרוני לשוק תנודתי יותר הוא תרחיש שיש לקחת ברצינות. הם קוראים לעדכון מדיניות ההון האנושי: יעדים כמותיים בסגנון ועדת פרלמוטר, שנוסחו בשנות השיא, כבר אינם רלוונטיים; עם זאת, הדגשת לימודי STEM נותרת קריטית, וראוי לבחון מחדש את האפקטיביות של הכשרות חוץ־אקדמיות — בעיקר עבור אוכלוסיות עם בסיס אנגלית ומתמטיקה חלש.

השורה התחתונה: ההייטק הישראלי לא מתכווץ דרמטית, אבל הוא מתייצב בקיפאון דו־שנתי ומתכנס חזרה לליבת ה־R&D וה־AI. תפקידי המעטפת מתכווצים, הבוגרים החדשים נתקלים בסף כניסה גבוה יותר, והתקדמות שילוב הנשים נבלמת ואף נסוגה. הסיפור כאן הוא של סלקטיביות: פחות כמות, יותר עומק — וללא התאמות במדיניות ובהכשרות, עלולה להיפגע היכולת להתרומם מחדש כשהמחזור ישתנה.

הפוסט קיפאון של שנתיים בתעסוקת ההייטק: מעטפת מתכווצת, הליבה הטכנולוגית מחזיקה — ו־AI מושך קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח". כך מתאר גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, בניוזלטר שהוציאה הקרן לאחרונה.

גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, סיכם את שנת 2024 כתקופה יוצאת דופן להיי-טק הישראלי, זאת על אף האתגרים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים שעמדו בפני המדינה. לדבריו, "רבים ניבאו קריסה כלכלית ובריחת מוחות, אך המציאות בשטח מוכיחה שההיי-טק הישראלי חזק וגמיש מתמיד."

קצוביץ' ציין כי בכנס הטרנדים והתחזיות השנתי של Fusion, בשיתוף עם קרן Vintage, הוצגו נתונים מרשימים המעידים על עמידות וצמיחה בתעשייה. השנה הסתיימה עם שיא כל הזמנים במיזוגים ורכישות של סטארט-אפים ישראליים, שהגיעו לסכום כולל של 10.5 מיליארד דולר, לצד עלייה בהיקף ההשקעות.

"השנה ביצענו מעל ל-30 השקעות בסטארט-אפים ישראליים," סיפר קצוביץ'. "ערכנו יותר מ-50 כנסים וסדנאות ליזמים ויזמות, והשקנו את דוח הפרה-סיד הראשון של תעשיית ההון-סיכון בישראל."

בין ההצלחות הבולטות של השנה, קצוביץ' הדגיש את רכישתה של חברת Innplay Labs על ידי פלייטיקה בסכום של כ-300 מיליון דולר, וכן סבבי גיוס משמעותיים של חברות כמו Agora, DigitalOwl, ScaleOps ו-Clarity. לדבריו, "החברות שהצליחו לגייס סכומים גדולים הן אלו שהפגינו מצוינות טכנולוגית."

נתוני הכנס הצביעו על כך שרוב הכספים שמגיעים להשקעות בהיי-טק הישראלי מקורם ברוכשים ומשקיעים זרים, בעיקר מארה"ב. קצוביץ' הדגיש את חשיבות השוק האמריקני להמשך צמיחת התעשייה המקומית.

לדבריו, מגמת הריכוזיות של ההשקעות בתחומים כמו סייבר ובינה מלאכותית נמשכת, אך קצוביץ' הדגיש את הצורך להרחיב את ההשקעות גם לתחומים חדשים ומגוונים. "תחומים כמו חקלאות-טק, טכנולוגיות בריאות ואנרגיה מתחדשת זוכים לפחות תשומת לב, אך הם קריטיים לעתיד הכלכלה הישראלית. אנו רואים פוטנציאל אדיר בתחום הבינה המלאכותית, אך גם זקוקים להשקעות ממשלתיות כדי להתחרות בזירה הגלובלית," הוסיף.

בנוסף לכך, קצוביץ' ציין את הגידול בשיתופי הפעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין תאגידים בינלאומיים. "בשנה האחרונה ראינו חברות כמו Nvidia ו-Salesforce משקיעות מיליארדי דולרים ברכישות של חברות ישראליות. שיתופי הפעולה הללו מדגישים את החשיבות של הכישרון המקומי בזירה הגלובלית," אמר.

תחום נוסף שצבר תאוצה הוא ההשקעות ב-Deep Tech וטכנולוגיות מתקדמות. "הדור הבא של הסטארט-אפים בישראל לא מתמקד רק בפתרונות מהירים, אלא גם בטכנולוגיות עמוקות שמשנות תעשיות שלמות. זהו שינוי מגמה שיכול להניב פירות משמעותיים בעתיד," הסביר קצוביץ'.

התעשייה גם מתמודדת עם אתגרים לא מעטים

קצוביץ' התייחס גם לאתגרים הפוליטיים והכלכליים שממשיכים להוות מכשול עבור התעשייה. "המצב הפוליטי השברירי משפיע על אמון המשקיעים, במיוחד בשוק ההון הזר. עלינו להבטיח יציבות כלכלית ופוליטית כדי לשמר את מעמדנו בזירה הבינלאומית."

האתגרים הניצבים בפני תעשיית ההיי-טק בישראל כוללים גם ירידה בכמות ההשקעות בשלבים מוקדמים, אשר מקשה על סטארט-אפים צעירים לקבל תמיכה ראשונית. בנוסף, התעשייה סובלת מהתרכזות יתר בתחומים ספציפיים, כמו סייבר, שמותירים תחומים מבטיחים אחרים ללא השקעה מספקת. "הפערים הללו עלולים לפגוע ביכולתנו להוביל בזירה הבינלאומית בעתיד," ציין קצוביץ'. אתגר נוסף הוא המחסור במענה מתאים לצרכים של תעשיות מתפתחות כגון אנרגיה ירוקה ובינה מלאכותית, הדורשות משאבים ותשתיות מתקדמות שאינן זמינות כיום. לדבריו, "שימור הכישרון המקומי והחזרת מוחות מבריקים שיצאו לחו"ל הם משימות קריטיות לשמירה על יתרוננו התחרותי."

לסיכום, קצוביץ' הביע תקווה ואופטימיות לגבי המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי, אך הדגיש את האחריות המשותפת של הממשלה והמגזר הפרטי לתמוך בתעשייה. "כדי לשמור על מעמדנו כ'אומת הסטארט-אפ', עלינו לאמץ גישה פרו-אקטיבית ולהשקיע בתחומים חדשים ובכישרונות הצעירים. עם התמדה וגישה נכונה, נוכל להמשיך להיות מקור להשראה עולמית," סיכם.

הפוסט סיכום 2024: ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות הזנק, סטארט-אפ, שוק העבודה, שכר, חדשנות טכנולוגית, רשות החדשנות, גיוסי הון, תל אביב, פריפריה, מוליכים למחצה, סייבר, מימון סטארט-אפיםישראל ממשיכה למצב את עצמה כמעצמה עולמית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, בזכות פעילות ענפה של חברות הזנק (סטארט-אפים). דוח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2011–2023, מצייר תמונה רחבה של פעילות חברות ההזנק בארץ. הדוח מספק נתונים על מספר החברות הפעילות, תחומי עיסוקן, תנאי השכר, פיזור גיאוגרפי, תמיכה ממשלתית, וגיוסי הון.

חברות הזנק: גידול והישרדות
בשנת 2023 פעלו בישראל 4,582 חברות הזנק – גידול שנתי ממוצע של 3% מאז 2011. לצד זאת, הדוח מדווח על ירידה של 12% במשרות שכיר בחברות ההזנק בשנת 2023 בהשוואה לשנה שקדמה לה. במהלך התקופה כולה, נפתחו 9,470 חברות, אך למעלה ממחציתן (5,115) נסגרו או השהו את פעילותן. החל משנת 2016 נצפתה מגמה חיובית, כאשר מאזן החברות הפעילות החל להשתפר.

לדברי מחברי הדוח, חלק מהירידות נובעות מבעיות בהשלמת נתונים, במיוחד עבור השנים האחרונות. עם זאת, הנתונים הקיימים מדגישים את הקושי של חברות הזנק לשרוד לאורך זמן, במיוחד בשלבים הראשוניים של פעילותן.

שכר ותנאי עבודה
חברות ההזנק מתבלטות בשכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק. בשנת 2023 עמד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר על 26.2 אלף ש"ח, עלייה של 6% לעומת שנת 2022. שכר זה גבוה פי 2.1 מהממוצע הארצי, המשקף את האטרקטיביות של תחום זה לעובדים מיומנים. חברות גדולות המעסיקות מעל 50 עובדים מציעות שכר ממוצע של 29.3 אלף ש"ח, מה שמעיד על קשר ישיר בין גודל החברה לגובה השכר.

פיזור גיאוגרפי
רוב הפעילות של חברות ההזנק מרוכזת במחוזות תל אביב והמרכז, שבהם נמצאות 74% מהחברות ו-78% מהמשרות. השכר החודשי במחוז תל אביב מוביל עם ממוצע של 28.6 אלף ש"ח, לעומת 20 אלף ש"ח בלבד במחוז הדרום. ממצאים אלו משקפים את הצורך בהשקעות גדולות יותר בפריפריה, במטרה לצמצם את הפערים הגיאוגרפיים.

תחומי פעילות מגוונים
הדוח סיווג את חברות ההזנק לשלושה-עשר תחומי פעילות. בין התחומים הבולטים ניתן למצוא את תחום המוליכים למחצה, שבו השכר החודשי הממוצע עומד על 32.5 אלף ש"ח, ותחום הסייבר, שבו מועסקים אלפי עובדים בתנאים דומים. תחום נוסף שזכה להתייחסות משמעותית הוא "יישומים לתעשייה ולעסקים," שבו מועסקים כ-9.9 אלף עובדים.

תמיכה ממשלתית
בין השנים 2021–2023, חברות ההזנק קיבלו מענקים בסך כולל של 2 מיליארד ש"ח מרשות החדשנות. מדובר בירידה של 2.7% לעומת התקופה הקודמת. המענקים הופנו בעיקר לתחומים כמו מדעי החיים (269 מיליון ש"ח), מוליכים למחצה (44 מיליון ש"ח), וטכנולוגיה נקייה (196 מיליון ש"ח). למרות התמיכה הממשלתית, המחברים מציינים כי יש צורך בהרחבת התמיכה בתחומים נוספים ובחיזוק החברות בפריפריה.

גיוסי הון: אתגרי המימון
גיוסי ההון של חברות ההזנק והחברות הבשלות הסתכמו בשנת 2023 בכ-9.5 מיליארד דולר – ירידה חדה של 53% לעומת שנת 2022. הירידה הורגשה בעיקר בשלבים הראשוניים (Seed & Pre-Seed), בהם נרשמה ירידה של 67% לעומת שנת 2022. הממצאים מדגישים את האתגרים בגיוס מימון בשוק המשתנה, במיוחד עבור חברות הנמצאות בתחילת דרכן.

הדוח מדגיש את החשיבות של חברות ההזנק ככלי מרכזי לצמיחה כלכלית וטכנולוגית בישראל. עם זאת, האתגרים הרבים הניצבים בפני החברות – מהישרדות ועד גיוסי הון – מחייבים גישה רחבה יותר מצד מקבלי ההחלטות. המחברים ממליצים על הרחבת התמיכה הממשלתית, עידוד השקעות בפריפריה, וחיזוק ההשקעות בשלבים הראשוניים של החברות.

הדוח מבטא את התקווה כי באמצעות צעדים אלו, תוכל ישראל להמשיך לשמש כמרכז עולמי לחדשנות ולהוביל בתחומי ההזנק גם בעתיד.

הפוסט שכר גבוה, ריכוז במרכז ואתגרים במימון: הלמ"ס פרסמה תמונת מצב עדכנית על פעילות חברות ההזנק בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סוכנות הריגול של דרום קוריאה דיווחה כי לפחות שתי חברות דרום קוריאניות בתחום ציוד לייצור שבבים נפרצו בחודשים האחרונים על ידי האקרים מצפון קוריאה, במהלך אשר הוביל לגניבת שרטוטי עיצוב מוצר ותמונות של מתקנים. השירות הלאומי למודיעין (NIS) לא חשף את שמות החברות המושפעות, אך ציין כי הפורצים השתמשו בטכניקות של "חיים על האדמה", מתודה המערבת שימוש בכלים הקיימים כבר במערכת המטרה, ללא תוכנות זדוניות חיצוניות, הקשה על זיהוי תקיפות מסוג זה.

לפי דיווחי ה-NIS, התקיפה האחרונה בוצעה על ידי פריצה לשרתים המשמשים לניהול מסמכים עסקיים. הסוכנות לא פירטה אילו פרצות אפשרו את התקיפות. אחד המקרים אירע בדצמבר והשני בפברואר.

הסוכנות מאמינה שצפון קוריאה עלולה להיערך לייצר את שבביה באופן עצמאי עקב הקשיים בהשגתם בדרך רגילה בעקבות סנקציות עולמיות כתוצאה מתכניות הנשק שלה.

במהלך המלחמה של רוסיה באוקראינה, דווח כי צפון קוריאה מסייעת לקרמלין על ידי משלוח קליעים וטילים לרוסיה תמורת מזון, חומרי גלם וחלקים המשמשים לייצור נשק.

תעשיית השבבים של דרום קוריאה היא מטרה מושכת להאקרים. מגזר השבבים שלה מהווה כ-16% מהיצוא הכולל של המדינה. לאחרונה, המדינה הכריזה על תוכניות להקים קלאסטר לייצור שבבים בהיקף של 470 מיליארד דולר, הגדול בעולם, ליד סיאול. בשיתוף פעולה עם חברות פרטיות כמו סמסונג אלקטרוניקה ו-SK Hynix, דרום קוריאה מתכננת לבנות 13 מפעלי שבבים חדשים ושלושה מתקני מחקר, בנוסף ל-21 המתקנים שכבר קיימים.

צפון קוריאה מהווה איום קבוע על שכנתה הדמוקרטית, כולל בזירת הסייבר. בדצמבר, למשל, קבוצה הנחשבת לנתמכת מדינה בשם ScarCruft יעדה מומחים לענייני צפון קוריאה מהמגזר האקדמי של דרום קוריאה, וכן כלי תקשורת המתמקד בנושאי הצפון.

עוד בינואר, התריע נשיא דרום קוריאה, יון סוק יול, כי צפון קוריאה עלולה לבצע פרובוקציות, כולל פעולות צבאיות ליד הגבול המשותף, חדירות רחפנים, תקיפות סייבר, או הפצת חדשות כוזבות כדי להתערב בבחירות לפרלמנט באפריל.

"המשטר בצפון קוריאה עובר דרך אש ומים רק כדי לשמר את משטרו הטוטליטרי המועבר בירושה, בזמן שהוא מתעלם בוטות מחוק הבינלאומי והחלטות מועצת הביטחון של האומות המאוחדות על ידי סחר בנשק עם רוסיה," אמר יון.

שחקן נוסף בשוק השבבים, טאיוואן, חווה פגיעות מזדוניות של ריגול סיני ותקיפות כופרה.

הפוסט דרום קוריאה: האקרים מהצפון תוקפים את תעשיית השבבים שלנו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור הודיעה אתמול (ה') לבורסות ת"א ונאסד"ק כי כל אתרי הייצור שלה פועלים,  ויחזרו לפעילות מלאה בימים הקרובים. זאת לאחר מה שהחברה מתארת כהתאוששות אפקטיבית מאירוע הסייבר שהוכרז ב-6 בספטמבר 2020. בשל הליכים מיידיים ויעילים, טאואר בטוחה באיכות הפונקציונלית של תהליך הייצור ומלאי קו הייצור, כאשר נתוני החברה והלקוחות נותרים מוגנים. בשל שיבוש הייצור, החברה מצפה לרמת השפעה מסוימת על תוצאות הרבעון השלישי שלה.

כאמור בתחילת השבוע, הודיעה טאואר סמיקונדקטור, כי מערכות אבטחת המידע של החברה זיהו אירוע אבטחה בחלק ממערכות המידע שלה כתוצאה מאירוע סייבר. כצעד מניעתי עצרה החברה חלק משרתיה וביצעה פעולות יזומות לעצירת הייצור בחלק ממתקני החברה באופן מבוקר והדרגתי.

מטאואר נמסר כי החברה דיווחה על המקרה לרשויות הרלוונטיות ועובדת בשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק וצוותי מומחים עולמיים, תוך תיאום מלא עם חברות הביטוח של החברה, על מנת להשיב את מערכותיה לפעילות סדירה בהקדם האפשרי.

עוד הוסיפה החברה בהודעתה לבורסה כי נקטה במספר צעדים על מנת למנוע התפשטות אירוע זה. בשלב זה לא קיימת הערכה לגבי מידת השפעתו בפועל.

ככל הנראה מדובר במתקפה מסוג כופרה, כאשר האקרים מזהים נקודת חולשה בארגון, חודרים אליו ולומדים אותו ולאחר שגילו מידע ארגוני בעל ערך הם נועלים את המידע באמצעות הצפנה מבטרה לסחוט כספים מהארגון כדי לשחרר את המידע.

הפוסט טאואר סמיקונדוקטור מודיעה כי כל אתרי הייצור התפעוליים  שלה חזרו לפעול לאחר אירוע סייבר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הראו שניתן להשתמש בספק הכוח של מחשב לצרכי התקפה. במחקר חדש שערך ד"ר מרדכי גורי, מנהל המחקר והפיתוח במרכז לאבטחת סייבר באוניברסיטה, הודגם כיצד פוגען שרץ על המחשב יכול להפוך את ספק הכוח הפשוט לסוג של רמקול, ולנגן ממנו מידע בתדרים שונים, נשמעים ושאינם נשמעים. על גבי קול המנוגן מספק הכוח ניתן לקודד מידע ולשדר אותו למרחק לא מבוטל. לסרטון המדגים את התקיפה לחצו כאן.
הפוגען יכול בין היתר לקודד מסמך על גבי תדרים אולטראסוניים ולשדר תדרים אלו באמצעות ספק הכוח. טלפון שנמצא ליד המחשב יכול לקלוט תדרים אלו ולפענח את המידע. באופן זה ניתן לאיים על מערכות ורשתות מחשב שאינן מחוברות לרשת האינטרנט והינן מבודדות.

"משמעות הדבר, שניתן לעקוף גם אמצעי הגנה כמו כיבוי או ניתוק רמקולים", אומר ד"ר מרדכי גורי, "למעשה השיטה ישימה בכל מערכת מחשב, גם כזו שבאה ללא חומרת אודיו, כגון מערכות IoT, שרתים וכו'. פוגען יכול לבדוק האם מותקן רמקול במחשב, ובהיעדרו להפוך את ספק הכוח לרמקול משדר תדרים ולהעביר באמצעותו מידע אקוסטי למרחק".

בבסיס השיטה עומד קוד הרץ בליבות המחשב ומשתמש באופן חכם בתדרי המיתוג של רכיבי האלקטרוניקה הזעירים כקבלים ונגדים. רכיבים אלו הינם בעלי פעולה מכנית אשר פולטת אותות קוליים שבדרך כלל אינם נשמעים. המחקר הראה כי ניתן לגרום לרכיבים זעירים אלו "לנגן" באופן מתוזמן וכך להפוך את ספק הכוח לרמקול באמצעותו ניתן לשדר מידע כמו ברמקול רגיל, בתדרים נשמעים ושאינם נשמעים.

בגרסת התקפה נוספת ניתן באמצעות השיטה לעקוב אחר המשתמש בטכניקה הנקראת cross-device-tracking, גם אם רמקול אינו קיים במחשב, או כבוי. להדגמה לחצו כאן.
פרופסור יובל אלוביץ, ראש מעבדות הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל מעבדות דויטשה טלקום אומר כי שוב הוכח שאמצעי הגנה שנחשבו יעילים ניתנים למעקף באמצעות שיטות תקיפה מתוחכמות.

הפוסט חוקרי הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון: ניתן לרגל ולהזליג מידע באמצעות ספק הכוח של המחשב הופיע לראשונה ב-Chiportal.