בכירי תעשיית השבבים אופטימיים באשר לעתיד התחום. כך עולה מפאנל בהשתתפות בכירי התעשיה במסגרת פורום הבכירים של כנס ChipEx 2023. בפאנל השתתפו: רננה אשכנזי, שותפה כללית בגרוב ונצ'רס, כריסיטי סימונס מובילת תחום השבבים העולמי בחברת דלויט, אורי תדמור מנכ"ל KLA ישראל וסגן נשיא KLA העולמית ויין צ'אנג, סגן נשיא בכיר למכירות פיתוח עסקי, שיווק ומשפט בקבוצת ASE. את האירוע הנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG.

גרדמן פותח את השיחה בהצגת שאלה מאתגרת לחברי הפאנל לגבי שלוש הטכנולוגיות החשובות ביותר לדעתם שישפיעו על עתיד המוליכים למחצה. הוא פותח את הדיון בהצעת בינה מלאכותית (AI) כטכנולוגיה משמעותית. הוא הסביר כי AI הוא לא רק חלק אינטגרלי של מוליכים למחצה, אלא גם בשימוש על ידי חברות מוליכים למחצה כדי לשפר את תהליכי העבודה שלהם במפעל, איכות המוצר, ומגבלות התכנון. הוא גם מצביע על החשיבות של מינוף חומרים חדשניים בתעשיית המוליכים למחצה.

השאלה הפרטנית הראשונה הופנתה לרננה אשכנזי מקרן גרוב: "כאשר הקרן שלך נוסדה הצהרתם שאתם הולכים להתמקד בחברות שבבים פהבלס ואולם היום עברתם לדיפטק וטכנולוגיות עתידניות בגלל מחסור בחברות שבבים חדשות. מדוע איננו רואים חברות סטארט-אפ חדשות בתחום השבבים?

"כשיצאנו למסע יצירת 4 השותפים לשנת 2007, שמחנו לגלות כי שלושה מתוך ארבעת השותפים הם בעלי ניסיון רב בתחום. עובדה זו הייתה משמעותית מכיוון שמשמעותה הייתה שיש לנו בסיס חזק לבנות עליו במונחים של ידע ומומחיות. כשהתחלנו לבצע שיחות טלפון ולפנות למשקיעים פוטנציאליים, הבנו שההתמקדות שלנו בטכנולוגיה עמוקה היא ייחודית ומבדילה אותנו מכל השאר. היינו נחושים לפרוץ קדימה עם החזון שלנו, למרות שזה היה סיכוי מרתיע. עם זאת, היינו מאוחדים במחויבותנו לתמוך זה בזה ולהתגבר על כל מכשול שנקרה בדרכנו. רוח זו של חוסן ונחישות הובילה אותנו לכנות את המיזם שלנו "הקשה ביותר", כקריצה לאתגרים שידענו שנעמוד בפניהם. בסופו של דבר, ההתמדה שלנו השתלמה, והצלחנו לבנות עסק מצליח שהתבסס על הערכים המשותפים שלנו של חדשנות, שיתוף פעולה ועבודה קשה."

"אנו מעוניינים בדרך כלל בסטאטראפים הכוללים מדע או הנדסה הארדקור. סטארט-אפים אלה דורשים לעתים קרובות גם חומרה וגם תוכנה והם מאתגרים לפיתוח. הטובים קשים להשגה ומתאימים למימון הון סיכון. אנו משקיעים בחברות סטארט-אפ רבות, עם דגש על טכנולוגיה כליבה שלהם.

עם זאת, אשכנזי מודה שיש בעיה כי אין מספיק סטארט-אפים חדשים. האופי עתיר ההון ותהליך הפיתוח הארוך של סטארט-אפים רבים הופכים את גיוס הכסף למאתגר. למרות חוסר החידוש, עדיין יש לא מעט חברות.

השאלה הבאה הופנתה לכריסטטי סימנס מדלויט: "בראיון שקיימת לפני האירוע הזה אמרת שדלויט מעריכה כי עד שנת 2026 חברות השבבים ישקיעו 500 מיליון דולר בכלים לתכנון שבבים המבוססים על בינה מלאכותית. שתפי אותנו איך אתם רואים את שוק הכלים מבוססי הבינה המלאכותית?"

כריסטי סימונס מ-Deloitte הדגישה את המשמעות הגלובלית של תעשיית המוליכים למחצה. היא נוגעת באתגרים הגיאופוליטיים העומדים בפני מדינות שונות בביסוס מקומן במערכת האקולוגית של המוליכים למחצה. כריסטי גם מדגישה את המודעות והחשיבות הגוברת של מוליכים למחצה בחיי היומיום ודנה בתפקיד המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה בתמיכה בתעשיית המוליכים למחצה.

"תעשיית המוליכים למחצה הופכת חשובה יותר ויותר בעולם, ומדינות שוקלות את השתתפותן באקוסיסטם. היתרונות התחרותיים של התעשייה בייצור ועיצוב מניעים שיקולים גיאופוליטיים. המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה משקף את ההכרה במשמעותו הכלכלית. חלוקת המשאבים במדינות שונות, במיוחד בייצור ועיצוב עורפי, היא גורם מפתח שיש לקחת בחשבון".

בהמשך הסבירה סימונס כיצד AI ומוליכים למחצה יכולים ליצור יעילות במגזרים שונים. היא מדברת על ההשפעה של AI על עבודתה וחיי היומיום שלה. היא גם דנה בביקוש העתידי לכישרונות בתחום הבינה המלאכותית ומדגישה את הצורך בחינוך בתחום הבינה המלאכותית.

באשר לתחזית של דלויט להשקיע 500 מיליון דולר בכלי EDA מבוססי בינה מלאכותית (Electronic Design Automation) מזהה סימונס מזהה שלושה תחומים שבהם AI יכול להיות מועיל ב- EDA: אופטימיזציה של הספק, ביצועים ואזור (PPA), וקיצור זמן היציאה לשוק. היא גם דנה בפוטנציאל של AI ליצור מודלים עסקיים חדשים, כגון הנדסה בלתי חוזרת, וכיצד AI יכול לעזור בהעברת עיצובים מבית יציקה אחד למשנהו.

השאלה הבאה הופנתה לאורי תדמור: "מכיוון שכולנו כאן מתעשיית המוליכים למחצה אנחנו בהחלט מעריכים את המירוץ הבלתי נגמר שלנו. מהן טכנולוגיות התהליך המרכזיות שיאפשרו את ייצור שבבים קטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה?"

"כיום מתקיים דיון משמעותי בדרגים הממשלתיים על תעשיית השבבים, כאשר המוסדות מכירים בחשיבותה. הדובר מדגיש כי התקדמות טכנולוגית, כגון גיאומטריות שונות ופיתוח אולטרה סגול קיצוני (EUV), מתרחשים במקביל. גורמים רבים, כולל AI, טכנולוגיות תקשורת כמו 5G וסיבים אופטיים, מניעים את התעשייה קדימה." תדמור מדגיש את הצורך לזהות את המרחבים הטכנולוגיים העיקריים שישפיעו על התעשייה וינחו החלטות השקעה. "

תדמור מדבר על יישום הבינה המלאכותית בארגונו. הוא מדבר על האופן שבו AI עוזרת לנהל את הביקוש למוצרים שלהם ולשפר את המערכות שלהם. הוא מצביע על וריאציות התהליך בצמתים טכנולוגיים חדשים וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול מורכבויות אלה. תדמור תיאר גם ביצד מיושמת הבינה המלאכותית במכונות שלהם וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול כמויות המידע העצומות שהם אוספים מתהליך הייצור ומהספקים שלהם. גישה מונחית נתונים זו מסייעת להם להבין כיצד להגיב ולהתאים את התהליכים שלהם, תוך אופטימיזציה של תפוקת המוצרים והביצועים הכוללים.

את השאלה הפרטנית האחרונה הפנה גרדמן ליין צ'נג מקבוצת ASE: "מעבדי היישומים העדכניים ביותר מיוצרים בתהליך של 5 ננומטר ומכילים כמעט 12 מיליארד טרנזיסטורים. ככל שהתעשייה מתקרבת לגבולות הפיזיים של מזעור, מה תפקידם של השבבים בפתרון אתגר זה?

צ'אנג מתמקד בתפקיד האריזה בחדשנות מוליכים למחצה. הוא דן בשילוב של אלקטרוניקה אוטומטית בחבילות מוליכים למחצה, ומדגיש אותה כתחום פוטנציאלי להשקעה.

הוא מציין את האריזה כעמוד תווך מרכזי ומביעים התרגשות מחידושים מתקדמים בתחום האריזה, במיוחד מהשילוב של אלקטרוניקה לרכב ואלקטרוניקה ניידת. צ'אנגי מתייחס להכרה של הנשיא ביידן בכך כמשאב חיוני. היא דנה בהתפתחויות המהירות בטכנולוגיות כמו EUV ובתחרות הגוברת בין משתמשי קצה במגזרים שונים, כולל AI ו-5G.

צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור שלהם. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה להם לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.

גם צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה לחברה לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.

בהמשך הפנה גרדמן שאלות כלליות אל משתתפי הפאנל. הוא ציין אל האתגרים בשמירה על חוק מור – העיקרון שמספר הטרנזיסטורים על שבב מכפיל את עצמו בערך כל שנתיים, מה שהופך את השבבים לקטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה. הוא גם מזכיר את המורכבות הגוברת בהשגת תשואות גבוהות ואת תפקידה החיוני של המטרולוגיה בשמירה על תהליך הייצור בשליטה. הם דנים בהשקעה שלהם בפיתוח הדור הבא של כלי מטרולוגיה כדי לענות על הדרישות של טכנולוגיית שבבים מתקדמת.

השיחה נפתחת בסקירה כללית של התפתחות ייצור השבבים, תוך התמקדות בחידושים שמביאים טכנולוגיות אריזה ושבבים מתקדמות. פיתוחים אלה מאפשרים יותר חופש וגמישות ארכיטקטונית, תומכים בשילוב של בלוקים פונקציונליים מגוונים (כמו GPUs, מעבדים וכו ') ומקלים על יכולת ההסתגלות לעתיד. משתתפי הפאנל מציינים כי התפתחויות אלה צפויות להיות חיוניות לתמיכה בשיפורי AI.

לאחר מכן, השיחה עוברת לשאלות מהקהל, שהראשונה שבהן עוסקת בסוגיה הבוערת של ניהול שרשרת האספקה בתעשיית המוליכים למחצה. הדוברים מכירים בכך שאיזון זמינות המשאבים באסיה עם הצורך בתמיכה מקומית באזורים אחרים הוא משימה מורכבת. הם מציינים כי הם בוחנים דרכים לייעל את התהליך תוך מילוי צרכים מקומיים.

לאחר מכן דנים משתתפי הפאנל בהשפעה של אירועי השנתיים האחרונות על שרשרת האספקה, ורומזים לאתגרים שככל הנראה הביאה מגפת הקורונה העולמית. הם מציינים שיפורים בניהול מטענים והגברת שיתוף הפעולה עם ספקים ולקוחות כאסטרטגיות מפתח לניווט באתגרים אלה.

לאחר מכן השיחה פונה למגמת הלוקליזציה בתוך התעשייה, כאשר מדינות מבקשות להבטיח יכולות ייצור מוליכים למחצה משלהן. מגמה זו מונעת על ידי שילוב של גורמים, כולל מתחים גיאופוליטיים, חששות ביטחוניים והרצון לשמור על שליטה בתחומי טכנולוגיה מרכזיים. עם זאת, יש לציין כי זה לא יוביל להסתמכות עצמית מלאה אלא להגדרה מחדש של טביעת הרגל של שרשרת האספקה העולמית.

הדיון מסתיים בנימה חיובית, כאשר כל משתתפי הפאנל מביעים אופטימיות לגבי עתיד תעשיית המוליכים למחצה. הם מציינים את הנוכחות הגוברת של מכשירים דיגיטליים, את הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים ואת עליית הבינה המלאכותית ויישומי היי-טק אחרים כסיבות לאופטימיות שלהם. הם גם מכירים בכך שצמיחת התעשייה מונעת על ידי מגוון רחב של יישומים, כולל שירותים מרחוק ותכונות מתקדמות בכלי רכב.

באופן כללי, הנושאים העיקריים של דיון זה הם ההתקדמות הטכנולוגית בתעשיית המוליכים למחצה, האתגרים והאסטרטגיות לניהול שרשראות אספקה, השפעות הגיאופוליטיקה על התעשייה ופוטנציאל הצמיחה העתידי של התעשייה.

הפוסט בכירי תעשיית השבבים אופטימיים באשר לעתיד התחום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענף השבבים העולמי עובר בימים אלה מספר אתגרים, ובהם עדיין שלבי התגברות על השיבושים שיצרה הקורונה, המשבר הגיאופוליטי בין ארה"ב לסין ועוד. גורמים אלה הביאו לשפל הנוכחי אך לדברי רננה אשכנזי, שותפה בקרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס, יש אור גדול בקצה המנהרה בדמות ביקוש הולך וגדל לשבבים, בין היתר בזכות הבינה המלאכותית הג'נרטיבית שנכנסה לחיינו.

"כשותפים בקרן הון סיכון יוצא לנו להסתכל מהצד על ענף השבבים בארץ ובעולם. אנו רואים שתעשייה שנחשבה עד כה אפרורית נמצאת בכותרות, ושבבים הפכו  פתאום לסוגיה אסטרטגית גלובלית. כמו שהיה פעם הנפט המזרח תיכוני השבבים היום הם מוצר שכל אחד מכיר."

"תחום השבבים ידע תמיד ירידות חדות ועליות חדות כשיצרניות נאלצות להתמודד עם אתגרים מאוד דרמטיים של היצע וביקוש בפרקי זמן הרבה יותר קצרים ממה שהתעשייה היתה רגילה עד לאחרונה."

"בתקופת מגיפת הקורונה היצרניות היו צריכות להתמודד עם קצב ביקושים חסר תקדים למוצרים דיגיטליים אבל גם לנסות להבין האם הביקוש הוא זמני או קבוע. היה שילוב לא שגרתי של מגפה של פעם במאה, שריפות, בצורת, חורף קיצוני שפגע במתקני יצור ושיבושים נוספים. צריך להבין האם זו אסקלציה זמנית או שינוי מגמה?"

"כעת אנחנו חווים האטה אבל אנחנו מעריכים שזו האטה מחזורית וזמנית כפי שהיה בערך כל חמש שנים בשלושת העשורים האחרונים. לפעמים מחסור בשבבים נוצר בגלל אסונות טבע שפגעו בקיבולת הייצור. לעיתים היו גלי ביקוש לטכנולוגיות חדשות לדוגמה החלפת דור של מוצרים דיגיטליים. בשנים האחרונות המחזוריות הזו השתבשה. בשנת 2020 היה שיבוש מאסיבי בגלל הקורונה שבהתחלה שיבשה את הייצור ובמקביל גרמה לביקוש למחשבים אישיים לעבודה מרחוק. בשלב זה במחזור היינו אמורים לראות התייצבות של שרשרת האספקה אבל אז נכנס המתח הגיאופוליטי בין ארה"ב לסין. אבל אם בוחנים את הטווח הארוך רואים שאין צפי שמספר המכשירים הדיגיטליים בחי היום יום שלנו יפחת. ברור שהביקוש לשבבים מתקדמים יותר ורבים יותר ימשך ולכן לטווח הארוך תחזית הצמיחה חזקה."

מה קורה בישראל?

"ישראל הפכה בעשורים האחרונים למעצמה בכל הקשור לפיתוח שבבים . להרבה חברות רב לאומיות יש מרכזי פיתוח בישראל. בעשורים האחרונים הרבה מהאקזיטים הכי גדולים בתעשיה הישראלית הגיעו מצ'יפים, כשהאחרונה הייתה טאואר שנרכשה על ידי אינטל. ישראל מחזיקה מקום מאוד מכובד בתעשיית השבבים הגלובלית. צריך לזכור שזו תעשיה ריכוזית מאוד מבחינה גיאוגרפית. לכל איזור בעולם יש את המומחיות שלו במחזור החיים של פיתוח השבבים. יש עשרות נקודות לאורך שרשרת האספקה שבהן איזור גיאוגרפי אחד מחזיק ביותר מ-60%  מהשוק. בארה"ב יש אוניברסיטאות מעולות ומהנדסים טובים אז ארה"ב שולטת ב-CORE IP ובפיתוח שבבים. מזרח אסיה לקחה את ההובלה בכל מה שקשור לייצור כי זה דורש השקעה מסיבית של כסף ויש המון יוזמות ממשלתיות שם כך שכמעט 100% מהייצור נעשה כיום בטאיוואן ובדרום קוריאה. בסין יש ריכוז משמעותי של בדיקות והרכבה בגלל כוח האדם הזול. המודל הזה של הריכוזיות הגיאוגרפית לפי דיסציפלינות עבד הרבה שנים מצוין וחסך כסף אבל הוא  לא מחזיק מים בתקופות של מתיחות פוליטית, וירוסים ועוד."

כעת, אנו מתחילים לראות תעשיה רוחבית של בדיקות במערב, כולל בישראל. עד כה זה לא השתלם כי עובד ישראלי יקר יותר מעובד סיני. אין לנו יכולת אמיתית של ייצור שבבים כחול לבן. גם אינטל לא מייצרת בישראל בטכנולוגיות הכי מתקדמות. בישראל יש מהנדסים מצוינים והרבה טכנולוגיות בתכנון אבל אין ייצור מאסיבי בגלל הסיבה הזו פאב ישראלי הוא פאב יקר. פאב צריך ציוד במיליארדי דולרים והרבה מים, חשמל ונדלן ואלו דברים יקרים בישראל.

בתקופה האחרונה יש המון התרחשויות בתחום הבינה המלאכותית. איך זה בא לידי ביטוי?

אשכנזי: "אכן זה תחום מעניין. היה ראיון לא מזמן עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, שאמר שאנחנו נמצאים ברגע האייפון של הבינה המלאכותית. מודלי שפה הם כוח בלתי נתפס, ובשילוב עם ממשק משתמש מאוד פשוט הפכו להיות זמינים לכל מי שרוצה לשחק איתם. כמו שהאייפון ב-2007 שם בידיים של כל אחד שבבים. עכשיו זה מתרחש בתחום הבינה המלאכותית. התהליך הזה הזה פותח אינספור של אפשרויות. הוא גם יוצר אתגר כי מצד אחד הכניסה של בינה מלאכותית בכלל ושל בינה מלאכותית ג'נרטיבית בפרט והדחיפה של השימוש בבינה מלאכותית בכל מוצרי מיקרוסופט עלולה להשאיר אלפי סטארטראפים בלי בידול משמעותי. מצד שני כל הכלים החדשים האלה מאפשרים ליצור הרבה יותר עם הרבה פחות."

איך עומדים בכל האתגרים האלה?

"הדרך הכי טובה של חברות להצליח בטח בשלבים מוקדמים זה לבנות משהו שאחרים לא יכולים או לא רוצים לבנות. למצוא את הדרך להסתמך על מקורות נתונים ייחודיים או לנצל מומחיות ורטיקלית משמעותית כשהבידול שלהן הוא המומחיות העמוקה שבנו ובעיקר בניה של מוצרים מוחשיים. אנחנו לא נמצאים בתקופה של Nice To Have. הפתרונות לבעיות כואבות באמת כגון ןאקלים, אנרגיה פודטק ובריאות דיגיטלית ינצחו בתקופה הקרובה את המותרות."

לסיכום אומרת אשכנזי: "התעשייה חווה האטה אבל אם מסתכלים על תמונת המקרו אין ספק שזה פשוט שוב השלב הזה במחזור של התעשייה. כל הכלים שאנחנו רואים מסביבנו מעבר למכשירים הדיגיטליים שהכמות שלהם הולכת וגדלה והשיבוש שה-AI הגנרטיבי מכניס לחיים שלנו והצורך המיחשובי שהם דורשים מראים שלא צריך להתבלבל. התעשיה בטווח ארוך רק תלך ותגדל. אנחנו כמובן שמחים להשקיע ביזמים שמפתחים חדשנות בתחומים הללו."

להשתתפות בכנס ChipEx2023 לחצו כאן

הפוסט לקראת ChipEx2023 – רננה אשכנזי, גרוב: המשבר הנוכחי לא צריך לבלבל אותנו. תעשיית השבבים תצמח. הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures) הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 185 מיליון דולר לקרן ההשקעות השלישית שלה –Grove Ventures III . קרן זו תמשיך את הכיוון של שתי הקרנות הראשונות ותשקיע בסטארטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים וביזמים ישראלים יוצאי דופן.

תזת ההשקעות של הקרן המתמקדת ב- Deep Future, מבוססת על בניית התשתית שתאפשר את קפיצות הדרך הטכנולוגיות הבאות ובקידום תהליכי הדיגיטליזציה שיעצבו את עתיד האנושות. בהתאם לכך תתמקד הקרן בסטרטאפים המפתחים תוכנה וחומרה בתחומים כגון מחשוב קצה (Edge), תשתיות ענן, כלי פיתוח וניהול מידע, DevOps, רפואה דיגיטלית ובינה מלאכותית (AI). ל-Grove Ventures, שממובילייה שותפים עם ניסיון בבניית חברות ענק כסולאראדג' ואם-סיסטמס, צוות גדול המתמקד בהענקת ערך מירבי ומקיף לסטארטאפים אליהם היא חוברת, ובכלל זה סיוע בגיוסי כח אדם ומנהלים, גיוסי הון מתקדמים, בהמשך הדרך, חיבורים לתאגידי ענק בינלאומיים, שיווק, מכירות ועוד.

עם ההכרזה על הקרן השלישית, תנהל הקרן קרוב לחצי מיליארד דולר. תזת ההשקעות של הקרן באה לידי ביטוי ב-24 החברות בהן השקיעה עד כה, ביניהן ניתן לציין את Wiliot, RapidAPI, ActiveFence, Lumigo, Metrolink, Navina, env0 ו-CommonGround. קרן גרוב III תשקיע בסטארטאפים ישראליים בשלבי פרה-סיד, סיד ו-A. 

במקביל להודעה על הגיוס מודיעה הקרן באופן רשמי על קידומה של רננה אשכנזי ממנהלת השקעות (Principal) לתפקיד שותפה כללית בקרן. אשכנזי הינה בוגרת יחידת המודיעין 8200, בעלת תואר שני בהנדסת חשמל מאוניברסיטת Northwestern וניהלה קבוצה טכנולוגית ב-Applied Materials. את הקרן מובילים עמה השותפים הכלליים דב מורן, משקיע, יזם וממציא הדיסק און קי שמכר ב-2006 את חברת M-Systems  שייסד ל-SanDisk תמורת 1.6 מיליארד דולר, ונחשב לאחת הדמויות המובילות בעולם השבבים; לוטן לבקוביץ', ממייסדי הקרן, שהוביל בה השקעות בשורת תחומים חדשניים ומגיע מרקע עשיר של ייעוץ והשקעות; וליאור הנדלסמן, שהצטרף ל-Grove Ventures לאחר שירות משמעותי ביחידת המודיעין 81 והיה ממייסדי SolarEdge, החברה הישראלית היחידה שנכנסה אי פעם למדד S&P 500 ונסחרת לצד החברות בעלות השווי הגדול ביותר בבורסה האמריקאית.

השותפים הכלליים בקרן – רננה, דב, לוטן וליאור מסרו בהודעה משותפת: "אנו נרגשים להודיע על קרן 'גרוב III' ומודים למשקיעינו על האמון שניתן לנו וההזדמנות לתמוך בדור הבא של החברות שיאפשרו את קפיצות הדרך הטכנולוגיות הבאות ואת תהליכי הדיגיטליציה שהם עתיד האנושות. אנו נמצאים בתקופה מאתגרת ומרתקת שבה העולם הולך ונהיה דיגיטלי מאי פעם, ואנחנו רוצים להיות בית ליזמים ישראלים המעוניינים ליצור תשתיות ופיתוחים טכנולוגיים משמעותיים, ולבנות חברות ענק".

הפוסט Grove Ventures גייסה קרן שלישית בסך 185 מיליון דולר להשקעות בסטארטאפים בשלבים מוקדמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.